הגישה הדמוקרטית

החינוך הדמוקרטי הינו זרם שהתפתח בישראל לקראת שנות ה-80 ומתבסס על ההנחה כי אנו אנשים שונים עם צרכים שונים, וכי לכל איש ואישה הדרך והשפה שלו.

על הגישה

נכון להיום, הגישה לחינוך דמוקרטי מיושמת בבתי הספר הדמוקרטיים, אך כמעט ורק בהם. מעטים פנו לעסוק בחינוך לגילאים הרכים תוך שימוש בעקרונות הגישה. מתוך כך התעוררה בנו ההבנה כי עלינו לגשש, להרכיב ולפתח את הגישה כך שתתאים לגילאים הרכים. ביקשנו לאזן בין הצרכים ההתפתחותיים והרגשיים של הילדימות לבין הרצון שלנו לא לנתק אותם מתחושותיהם הפנימיות. כך, במשך שנים, ובשיתוף עם אנשי חינוך ורוח מהשורה הראשונה, גיבשנו אט אט גישה דמוקרטית לגיל הרך שניתן ליישם כבר מגילאי ינקות.

בשיטה הדמוקרטית לגיל הרך, הסביבה מתייחסת אל הילדים והילדות כחלק בלתי נפרד ממנה. כך הם זוכים להכיר את עצמם ולהקשיב לנטיות ליבם ורוכשים יכולות גבוהות מאוד בתהליכי קבלת החלטות וביצוע בחירות מודעות. אנו זוכות לפגוש בכל בוקר ילדים וילדות עצמאיים שיודעים לבקש את מה שנעים להם, ולצד זאת להציב את הגבולות שלהם בדרך מכבדת. כשהילדימות עצמאיים, חופשיים ומרגישים בנח, "פתאום" מתפוגגות התנגדויות שאנו רגילים לשמוע עליהן.

הגישה מתבססת על ההנחה כי לכל צורך ישנם מגוון פתרונות שונים וכי יש להתאים את הפתרון למזג, לתחומי העניין, ולאזורי החוזק של הילד. כך, המחנכות מנסות להציע לילדים ולילדות כלים שמתאימים להם, ולא לפעול מתוך "מקרים ותגובות" שתוכננו מראש. כיצד הן עושות זאת? באמצעות התבוננות מודעת. המחנכות מאפשרות לילדים ולילדות לשחק באופן עצמאי וחופשי, את הקונפליקטים שצצים הילדים פותרים בעצמם! כך הם גדלים להיות אנשים חושבים, בעלי יכולת להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטות, ומכירים את עצמם, את הסביבה ואת העולם.

אז איך הגישה הדמוקרטית באה לידי ביטוי בגילאים הרכים ?

בראש ובראשונה, הקשר שבין המחנכת לילד הינו קשר שמבוסס על אמון וכבוד הדדי.

המחנכת אינה ניגשת לקשר כמחזיקה בתפקיד "חזקת הידע" אלא רואה בעצמה כמי שמתווכת לילדות ולילדים את העולם על פי דרך ההתבוננות שלהם. כך למשל, המחנכת לא תציג לילדים את הדברים כאמת המוחלטת (כי הרי אין כזו), אלא תעודד אותם לפתח אופני הסתכלות תוך התייחסות לתחושותיהם ומחשבותיהם. בכך היא תסייע להם, בין היתר, לגבש את המרכז העצמי שלהם כך שיהיה להם למצפן מוסרי ורגשי שישרת אותם בהמשך הדרך.

ייחודיותו של כל ילד/ה

נכון שכיום אנשי ונשות חינוך רבים כבר מבינים כי יש לאפשר לילדימות מקום ביטוי אישי, אך המימוש של העקרון הזה עדיין מתקיים בצורה שטחית וטכנית. לעומת זאת, הגישה שלנו מכוונת לעבודת עומק בתחום זה. בשלב ראשון, המחנכות ינסו לשקף ילדימות את הבחירות שלהם, מבלי להביע עמדה, אלא רק לקיים יחד את הדיאלוג על משמעות כל בחירה. בשלב השני, תתאפשר לילדימות בחירה כמעט מוחלטת בכל איזור ופעילות בגן כאשר זו תשקף להם בהליך הבחירה את המשמעות וההשלכות של כל בחירה.

כבר תאפשר חופש בחירה כמעט מוחלט בכל איזור ופעילות בגן כאשר זו

דיאלוג

בחינוך הדמוקרטי אנו מעודדות שיח אמיתי ומכבד בין המחנכות לילדימות. שיח כזה מבוסס על אמפתיה ויוצא מתוך ההבנה שיש אלפי דרכים לבחור ללכת בהן, וכולן יכולות להיות טובות.

הדיאלוג עם הילדימות מתקיים כאשר ישנה דמות סמכותית, אך היא בתפקיד של מלווה או מנחה, ולא בתפקיד המובילה. הדיאלוג מתבסס ברובו על שאילת שאלות מצד המבוגרים, כך שלילדימות ישנה הזדמנות לחשוב ולהביע את עצמם באופן אותנטי ומבלי שיעצבו את תודעתם. ומכאן שהמחנכות יתאימו עצמן אל הילדימות, ולא יבקשו את ההפך.

שותפות

אנו מבינות כי מרחבי החיים של הילדימות הם חלק בלתי נפרד מזהותם ולכן יש לאפשר להם לקחת חלק פעיל בכל פעילות ועשייה. בניגוד למה שאנו נוטים לחשוב, הילדימות מסוגלים להבין כבר מגיל צעיר מאוד משימות שאנו תופסים כמורכבות עבורם. מרבית הילדימות מסוגלים ללמוד בעזרת התבוננות בלבד כמעט כל פעולה יומיומית. לכן, הילדימות לא יהיו כמתבוננים מהצד אלא יהיו דמויות משמעותיות ואקטיביות ביצירת המציאות בסביבה שלהם.

אחריות קהילתית

הילדימות חיים כחלק מקבוצה. קבוצת הילדימות תמיד תאפשר מקום לכל החברים והחברות שבה. כל חבר וחברה יבחרו את מידת ההשתתפות שלהם בתהליכים המתרחשים בגן.

ההורים, המחנכות, הסביבה, השכונה, החיות החרקים והצמחים, כל אלו אורגנים בלתי נפרדים מחיי היום יום ש הילדימות, ואנו בוחרים שלא להתעלם מאף אחד מהם.

עצמאות ואחריות

הילדימות בגן מכירים ויודעים את הגבולות המוסריים והפיזיים שתפקידם להגן עלינו. הגבולות אינם מחשבתיים ומגיעים לאחר הסבר מכבד וחשיבה מעמיקה מצד המבוגרים. הילדימות מגלים עצמאות רבה בכל תחום, ומפתחים אחריות כלפי חבריהם, סביבתם, משפחתם וכמובן כלפי עצמם. בכך הם זוכים לתחושת משמעות ושותפות שמובילה להנעה פנימית, יוזמה, סקרנות ובטחון עצמי.

מגוון אפשרויות בחירה

בסביבת הילדימות תהיה חייבת להיות תמיד אפשרות בחירה. ניתנת לילדים והילדות הזכות להחליט על חיהם וללכת עם קולם הפנימי, אנו כאן בעיקר כדי לפרק יחד את המחשבות והרצונות ולגבשם לבחירה מודעת. כדי להגיע לכל סוגי הילדים והילדות שאפשר להיות, בסביבת הילדים יהיו אפשרויות משחק וביטוי מגוונות: שימוש באינטליגנציות מרובות (גרדנר, 1983)

קשר מבוסס אמון

כל אלו לא יוכלו להתקיים אם המחנכות והמחנכים לא יקפידו לייצר קשר עמוק ומשמעותי המבוסס על אמון ואהבה בינם לבין הילדימות. תפקיד המבוגר יהיה למצוא בכל אחד ואחת מהילדימות נקודת חיבור אישית שתאפשר חיבור אותנטי ותחושת הזדהות שתגביר את תחושת האמפתיה וההבנה ההדדית.

הגן כמיקרו-קוסמוס

מטרתו של גן הילדים, על פי הגישה של המרכז הינה להציע לילדימות מציאות אותנטית בתוך מרחב מוגן ומאפשר כך שיוכלו לאסוף לסל הכישורים שלהם את כל הכלים הרלוונטים להם מתוך התנסות ולא מתוך הקנייה. הגישה מתבססת על ההנחה כי הלמידה המשמעותית ביותר תתקיים על ידי התנסות, והיא מצויה בכל עת ובכל מקום. ה"תכנים" הם העולם ומה שהוא מציע לנו בכל יום מחדש.