אני והצל שלי- לקראת חגיגות חג החנוכה בגן שלנו

21/12/2019

שבת שלום לכל הקהילה שלנו,

חודש מאוד מרגש עבר עלינו, שכלל סבב של שלוש הרצאות עם נוכחות הורית מרשימה, תקופת הרישום שמשקפת לנו את האמון שלכם בנו, ולקינוח יום המחנך ("המורה").

ביום שישי בצהרים, אחרי מעבדה חינוכית שהעבירה אורטל בנושא "משחק ומשחקיות" , קיבלה כל אחת מהצוות מעטפה מלאה בשלל ברכות ומילים חמות. גם אנחנו פינקנו את הצוות בהפתעה קטנה ופרחים שתמיד כיף לקבל.

אני חייבת לשתף שתחושת ההתרגשות ביום שישי ניכרה בכל פינה בגן - לקבל גוש של מילות הערכה זה חתיכת בוסט למצב הרוח ותחושת השייכות. אבל מה שריגש אותי עוד יותר, מעבר להתרגשות מהמילים שלכם עצמן (באמת, ריגשתם אותי בהגזמה), היה שכל המחנכות קיבלו כמות כמעט שווה של ברכות, כולל אופיר, שחדשה בגן שלנו, וחן המבשלת. זה ריגש אותי כי התמונה הזו שיקפה לי שאתם מבינים ומזדהים עם ערכי הארגון החינוכי שלנו, הרבה מעבר לחיבור ספציפי למחכנת אחת. עצם ההבנה שלמלאכת החינוך הזו יש לא מעט שותפים מדגישה לי כי גם אנחנו זכינו בכם, הורימות שצועדים איתנו יד ביד במטרה ללמוד וללמד את עצמנו להיות המבוגרים הטובים ביותר עבור הילדימות.

הגילויים האלו מרגשים כל פעם מחדש, והיחס שלכם אלינו ממש לא מובן מאליו. תודה על שאתם שואפים יחד איתנו להיות מצויינים בחינוך.

קצת הודעות...

  1. אחרי ההרצאות על הגבולות הבנו כי אתם זקוקים גם ל"מעבדה" של הנושא, ולכן נקיים ביום שלישי ה-14.1.20 פורום הורים בנושא דיאלוג והצבת גבולות, שמטרתו לחבר בין הערכים למציאות. אנחנו נשאף להבין את העקרונות דרך קייס סטאדיס שאתם תביאו. פרטים נוספים בהמשך.

  2. לאחת הילדות בגן שלנו, דניאל משכבת הצעירים, יש רגישות לאור שמש ואור לבן. בשל כך המנורות בחדרי החלל הגדול הוחלפו לתאורה צהובה (בשיתוף עם הוריה המהממים איתן ומיכל). יש תחושה שיש קצת פחות אור אבל לכולנו נעים כך מאוד, והאור החדש משרה אוירה רגועה וחמימה. בעיקר, לדניאל יש סביבה נעימה ובטוחה.

  3. הגעת שכבת הצעירים בבוקר: בשעה 8:30 אנחנו כבר מתחילים להתארגן לארוחת הבוקר וזו שעה קצת רגישה. לכן, הורים שיגיעו החל משעה 8:25 מתבקשים להמתין באזור התיקים עד שמישהי מהמחנכות תיגש אליכם. אנחנו יודעים שאתם עושים כל מאמץ להגיע בזמן לגן, ומעריכים זאת. העניין נובע מהתנגשות צרכים: הצוות צריך להיות ממוקד והכניסה שלכם לתוך חללי הגן מעכבת את היציאה לארוחת הבוקר. לכן אנחנו פשוט ניגש אליכם ונקיים פרידות ממוקדות. נעשה כל מאמץ כדי לצאת אליכם בהקדם, עם זאת יתכן ותצטרכו להמתין מספר דקות, מודים לכם על ההבנה והזרימה.

  4. השער: אנחנו שוקלים להחליף לחלוטין את השער שלנו בקיץ (זו חתיכת אופרציה) אבל בינתיים נבקש להיות עירניים. לפעמים (בגלל שהוא עשוי מעץ ובשל הזוית של הרצפה באיזור זה) הדלת לא נטרקת. נשמח אם תעזרו לנו להקפיד על סגירה של הדלת בכל כניסה ויציאה.

  5. להזכירכם, ב-24.12 הגן פועל כרגיל (בוטל חופש חנוכה). אגב, ביום זה יגיעו אלינו לסיור בגן הצוות החינוכי של גן וונדר הנהדר.

  6. מסיבת חנוכה: ביום חמישי הקרוב תתקיים בגן מסיבת חנוכה! לאירוע הזה יש משמעות חשובה ומרגשת עבור כולנו ובמיוחד עבור הילדימות. בפעם האחרונה שביליתם יחד עם הילדימות בגן בפעילות משותפת היינו בתקופת הסתגלות. עכשיו, שלושה חודשים אחרי כן, הצוות והילדימות שמחים להזמין אתכם להשתתף איתנו בפעילות בגן. זו הזדמנות עבורכם לראות את הילדימות שלכם מתנהלים בבטחון בגן, נעים במרחב, ומארחים אתכם בבית השני שלהם.

כמה נקודות שנשמח שתדעו לקראת הארוע:

איך זה מתנהל?

אתם מגיעים לאסוף את הילדימות בין 15:00-15:30. מאוד נודה לכם אם תצליחו להגיע ב-15:00 ולא מאוחר יותר (יש לנו הרבה מה לארגן). אתם הולכים הביתה להתארגן, לנשנש משהו ולנוח, וחוזרים לגן בשני סבבים:

שכבת הבוגרים מגיעה ב-17:00, שכבת הצעירים ב-17:30.

כשתגיעו, כל שכבה בתורה, תראו בגן מגוון עמדות שמפוזרות בין החללים, בכל תחנה יש שלט עם הסבר מה עושים בה, וגם מחנכת או שתיים שינחו אתכם. אתם פשוט בוחרים יחד עם הילדימות איפה בא לכם להיות ונעים בין החללים.

בנוסף, תהיה הצגה של גברת קרש ומר מערוך לילדימות שסיימו את התחנות / לא רוצים להכנס לתחנות / הורים שרוצים לחזור לילדות .

מה חשוב?

חשוב להדגיש כי הצוות לא מפעיל את הילדימות אלא רק מכוון אתכם ומסביר מה בדיוק עושים - הפעילויות הן עם ההורים בלבד. הורים לשני ילדים בגן - נשמח אם תגיעו שני ההורים כדי שכל ילד יקבל את מלוא תשומת הלב.

חשוב גם שתהיו קשובים לצוות ולהכוונה שלו: יש כמות מקומות מוגבלת בכל תחנה על מנת לשמור על אוירה רגועה, ומשחק נעים.

חשוב שתהיו אקטיביים, זה כל העניין. נצלו את זמן האיכות עם הילדימות - החוויה הזו, שהילד מארח אתכם בגן, כל כל מעצימה וחשובה להם, היו בקשיבות אליהם!

מה קורה לילדימות באירועים?

חשוב להדגיש שלא כל הילדימות אוהבים אירועים כאלו. הם מגיעים לגן בחושך (מוזר, לא?), יש המון הורים, הרבה רעש ועולמות שמתערבבים. אפשרו לילדימות להנות בדרך שלהם, אין נכון או לא נכון. זרמו איתם, זה אירוע שלהם:

אם הילד/ה בחרו שלא להכנס לאף תחנה - זה בסדר!

אם הילד/ה ביקשו ללכת הביתה - זה בסדר!

אם הילד/ה רצו לעשות רק תחנה אחת - זה בסדר!

אם הילד/ה ביקשו לעצור באמצע הפעילות - זה בסדר!

בא לכם להיות רק במסיבה בחצר - זה בסדר!

אל תתבאסו ואל תשפטו - זה באמת יכול להיות אירוע מציף.

בסיום נקיים טקס הדלת נרות קצת אחר, ונשתדל שיהיה קצר.

אוכל: במסיבה יוגשו סופגניות ולביבות, אבל ממש בגדר נישנוש.

שתיה: דאגו להצטייד בבקבוקי מים אישיים. הגן שלנו לא משתמש יותר בכלים חד פעמיים.

בסוף האירוע נשמח אם תעזרו לנו להשאיר גן נקי ומסודר, זה יהיה נעים לכולנו.

חג אורות שמח לכולנו!

באהבה

אחי וצוות ילדי הטבע

שכבת הצעירים

##

״חושך,

שמש כבר שקעה ורק ירח מחייך מעל,

איך הוא שמח כשחושך…״

(ילד פעם)

חג החנוכה מתקרב אלינו בצעדי ענק וזו ההזדמנות שלנו להתעמק בנושאים המתרחשים או המקיפים אותנו מדי יום. חושך ואור תמיד נמצאים סביבנו ואנחנו למדנו לקבל אותם כחלק מדרכו של העולם, אך מתי עצרנו כדי לדבר עליהם?

הצל שלי ואני

את נושא האור והצל התחלנו בכלל מצורות גיאומטריות, קישרנו בין השבוע הקודם בו הנושא המרכזי היה הסביבון לצורות ממנו הוא מורכב. חיברנו יחדיו את הצורות הגיאומטריות של חפצים לצורה אחת מסויימת, החל מסביבונים לרכבות מלבניות ארוכות, בתים מרובעים עם גגות משולשים ועוד…

בהמשך הצורות שלנו הפכו להיות שחורות כמו הלילה, כמו הצל: התאמנו בין אור לצל, בין הצורות הצבעוניות לשחורות.

בזמן המשחק החופשי בחצר חיפשנו נקודות אור בהן השמש פוגעת, העמדנו את הצורות ובחנו כיצד הצל שלהם נראה.

במפגשים החשכנו את הכיתה והארנו על הצורות עם פנס, התבוננו בסקרנות על הקיר בו הופיע הצל של הצורה. שמנו לב שככל שהתקרבנו עם הפנס אל הצורה, הצל שלה קטן יותר, אך ככל שהתרחקנו הצל הלך וגדל. הכרנו את הצל שלנו וראינו שגם לו יש תלתלים או קוקיות ובכל פעם שאנחנו זזים הצל זז איתנו.

ניסינו לתפוס את אלומת האור של הפנס שהתרוצצה על קירות הכיתה.

הכרנו את השיר של מיקיאגי - אני והצל שלי

באנו חושך לגרש?

אחד משירי חנוכה הבולטים הוא ״באנו חושך לגרש…״ האומנם?

את החושך אנו לא נגרש אנו נארח ונכיר אותו, ונלמד מה נעים לנו ומה פחות.

הרכבנו אוהלי ענק מבדים גדולים והסתתרנו בתוכם. שכבנו על הגב והבטנו בצבעו השחור של בד הכוכבים שלנו, ובכוכבים הלבנים המצויירים עליו. שמנו לב שאנחנו צריכים להיות יותר זהירים בתנועה שלנו כי אנחנו רואים פחות טוב בחושך.

חיפשנו עוד מקומות חשוכים שאפשר לשבת בהם, ומצאנו בחצר את בתי העץ. בית ההוביט שלנו חשוך מאוד ברגע שסוגרים את החלון והדלת, וקרני האור כמעט אינן חודרות. כיצד נזהה את החברימות שיושבים איתנו בתוך הבית? אולי לפי הקול? אולי לפי המגע? מה יקרה אם נפתח מעט את החלון? יכנס קצת אור …וככל שנפתח עוד הבית יהפוך להיות יותר מואר.

מי עוד אוהב את החושך?

גילינו שיש חיות לילה שמאוד אוהבות לחיות בחושך. אחת מהן היא הינשוף!

״לינשוף עיניים ע-נ-ק-י-ו-ת

ובלילה בלילה הן נפקחות!

מביטות למעלה …

מביטות למטה…

מביטות לכאן ומביטות לשם!

ובבוקר הס… הינשוף נרדם״

כל אחד הוא אור קטן

עד כה התעמקנו בחושך ובלילה.

הכרנו את שיר החושך של ילד פעם

ובעקבות השיר תהינו לעצמנו מה מאיר את החושך.

התחלנו מנקודת אור קטנה: גפרור ונר קטן ודקיק והמשכנו לירח המאיר את החושך ברכות.

חקרנו לעומק את הנרות - הפתיל שמסתתר תחת השעווה והמרקם המחוספס. הדלקנו את הנר אך לא לפני דיברנו על אמצעי הזהירות: מי יכולה להדליק אש בכיתה? רק המחנכת. הבאנו מטף וקערה עם מים: כך נוכל לכבות את האש למקרה שתשתולל שריפה.

גילינו שלירח שמות נוספים כמו סהר ולבנה. התבוננו בצורות השונות של הירח, גם בספרים שלנו, ואפילו בשמים. חלק מהילדימות שמו לב בחצר בבוקר שלפעמים הירח עוד נשאר, ואפשר לראות את הצורה שלו. ראינו שהוא הולך וקטן עכשיו, ונהיה אפילו פחות מחצי. שמנו לב שהוא לא מסנוור כמו השמש, ולא מחמם כמו השמש. הוא לא מאיר לנו חזק בתוך הכיתה כמו מנורה או כמו השמש.

כשאנחנו מסיטים את הוילון בכיתה, נהיה לנו מספיק חשוך כדי לראות איך המנורה מטילה את הצל שלנו על הקיר. וכשאנחנו פותחים את הוילון ומכבים את המנורה, אנחנו יכולים לראות איך השמש מטילה את הצל שלנו על הקיר! בחצר, אחרי שבשבוע שעבר היה קצת גשום ואפרורי, ראינו שכשהשמש לא מוסתרת על ידי עננים, היא עושה לנו המון צלליות, ואנחנו יכולים לראות איך הצל רודף אחרינו, או לרדוף אחריו ולנסות לתפוס אותו!

חושך ואור בקבוצות קטנות

המחשנו את הסיפור ״לילה חשוך אחד" מאת אורה אייל בתיאטרון צללים. ראינו איך בחושך, צללים לא ברורים ושחורים יכולים להיראות כמו פיל או מפלצת, אבל ברגע שמדליקים את האור ורואים את הפרטים, רואים שאלו רק בגדים זרוקים על כסא או שולחן. הדלקנו וכיבינו את האור, ועמדנו מאחורי פרגוד עם מסך לבן, ועשינו צלליות בעצמנו עם הגוף והידיים. התבוננו כיצד כל ילד/ה נראה/ית מאחורי הפרגוד, כשרואים רק את הצללית.

בהמשך, תלינו צלליות על הקיר, החשכנו את הכיתה, וראינו איך אפשר להאיר על הצלליות השונות באמצעות אלומת האור שיוצאת מהפנס. ניסינו להדליק את הפנסים, ולכוון אותם לצורות השונות. ראינו כיצד האור גדול וקטן כשמרחיקים ומקרבים את הפנס לצורות ורדפנו אחרי אלומת האור.

בהגשת חומרים עבדנו עם פחם, שיכול להיווצר למשל מעץ שרוף במדורה, ויש לו צבע של לילה – שחור. ראינו כיצד הפחם מלכלך לנו את הידיים כשאנחנו נוגעים בו. הרגשנו שהוא מאוד קל, וציירנו בו על דף לבן. הרגשנו שהפחם מאוד מתפורר, ואפשר גם למרוח אותו על הדף. אבל גילינו שהוא יורד ממש בקלות עם מים בסוף הפעילות!

אחרי הפחם הקשה, עברנו לעבוד עם נרות. גילינו שגם השעווה היא חומר מתפורר! עבדנו על השחלת נרות בגדלים שונים לתוך בקבוקונים בגדלים שונים. גילינו שהרבה יותר קל להחזיק נרות עבים ושמנים, אבל הרבה יותר קשה להשחיל אותם לתוך בקבוק עם פתח צר. את הנרות הדקים אפשר הרבה יותר בקלות להשחיל פנימה, אבל קשה יותר להחזיק אותם, והם יכולים להישבר לנו בקלות. ניסינו להכניס כמה שיותר נרות לבקבוקים, ספרנו את הנרות שלנו, וראינו שבסוף כשאנחנו מנסים להכניס נר שצפוף לו מדי, הוא נשבר, או שהשעווה שלו מתגרדת בצדדים ועושה לנו קילופי שעווה.

הפינה של כוורת

מסתבר שילדי הכוורת הם ממש כמו הינשוף שמאוד אוהב את החושך.

במהלך השבועיים האחרונים רק חיפשנו פינות חשוכות ונעימות להעביר בהן את הזמן.

ספונטניות בכוורת

באחד הימים הזדמנה לנו במקרה למידה ספונטנית.

בזמן ארוחת הבוקר כאשר הייתי בדרכי להזמין את חן המבשלת שלנו, שאחראית על כל הארוחות הטעימות והמזינות, לספר לילדימות מה היא הכינה לנו היום, כיביתי בטעות את האור עם הכתף. המבואה נעשתה חשוכה ומטבעי מיהרתי להדליק את האור בחזרה אך הילדמות עצרו אותי מיד! ״חושך!״ הם ביקשו (או ״חוחש״ כדבריהם).

נכנס רק מעט אור מהחדר הסמוך… איך נראה את הצלחת שלנו? כיצד נשים לב שהירקות נגמרו? איך נדע איזה ירק אנחנו אוכלים? ננחש!

זה הזמן להפעיל את חוש המישוש.

הרי זה שיח שאנחנו מנהלים מדי יום על מרקמים וצורות! הפעם בואו נראה אם אנחנו מצליחים לזהות לפי חוש המישוש, בלי להסתמך רק על הראייה.

העגבנייה רכה, הטחינה נוזלית ודביקה, לזיתים יש חור באמצע והפלפלים מתעגלים בקצוות, הלחם רך ונעים, וכך הלאה.

ששש… ישנים פה.

טקס חדש נכנס לכוורת והוא טקס המזרנים, שכרגע מתקיים רק לחצי קבוצה (ילדימות שעדיין מתקשים להכיל טקס זה יוצאים למשחק חופשי בחצר).

במהלך הטקס אנחנו מזהים את הסדינים שלנו, לפי סימנים מיוחדים שאנחנו בוחרים לצייר על הסדין עם ההורים או לפי הציורים המודפסים על הסדין שלנו.

אנחנו בוחרים היכן אנחנו רוצים לישון וליד מי מהחברימות.

אנחנו שומרים על המזרן שלנו נקי ומסודר, דואגים לשבת עליו רק עם הטוסיק כאשר הרגליים נשארות רק על הרצפה.

תוך כדי פיזור המזרנים אנחנו מדברים על המיקומים…

יש ילדימות שזקוקים לישון בפינה כי הם אוהבים שיש משהו שתוחם אותם, מאותה הסיבה יש גם ילדימות שאוהבים לישון בתוך בית העץ של המזרנים. יש ילדימות שאוהבים לישון באמצע בכיתה וישנם כאלה שמעדיפים בצדדים.

בעזרת השיח הזה אנחנו גם מסדרים את המזרנים של הילדמים שנמצאים במשחק חופשי בחצר.

ברגע שכל המזרנים כבר מסודרים והכיתה מוכנה אפשר לשכב ולהירגע …

אם כבר בירח וחושך עסקינן אז שמענו את השיר ״לילה לילה מסתכלת הלבנה״

הפינה של אטרף

השבוע חגגנו יום הולדת לאיתני, ובשבוע שעבר חגגנו לליה פלג. ילדי יום ההולדת מאוד מתרגשים ונהנים להיות במרכז העניינים.

שאר הילדימות מאוד נרגשים גם הם: אחת הפעילויות החביבות עליהם בטקס יום ההולדת היא להתחבא מאחורי שלט יום ההולדת. אנחנו לומדים לעשות את זה בעדינות ובתורות, בלי לדחוף חברימות ובלי למשוך את השלט חזק, כדי שלא ייתלש לנו.

שמנו לב גם שהילדימות מאוד רוצים לברך את ילדי יום ההולדת. כיוון שחלקם עוד לא ממש יודעים לברך במלים, אנחנו מברכים בחיבוק! כל ילד בתורו קם לתת חיבוק לילד יום ההולדת היושב על כסא יום ההולדת. זו הזדמנות מצויינת בשביל כולנו ללמוד איך לחבק בעדינות, איך לשים לב איזה חברימות אוהבים חיבוק חזק, ואיזה ילדימות אוהבים חיבוק עדין, ואולי בכלל לא רוצים? אנחנו לומדים להתחשב ברצונות של החברימות.

מזל טוב לאיתן ולליה שלנו!

איפה המזרן שלי?

בשבוע האחרון התחלנו לקיים באטרף טקס מזרנים, במהלכו אנחנו מארגנים יחדיו את הכיתה לשינה.

אנחנו בודקים: האם נעים לנו לשים את המזרנים ישר על הרצפה הקרה? בחורף קצת פחות. לכן, דבר ראשון, כולנו נצמדים לקיר בזמן שאחת המחנכות מכניסה לנו שטיחים, עליהם נוכל לפרוש את המזרנים, וכך יהיה לנו פחות קר. אנחנו גם משתדלים לא להצמיד את המזרנים לקיר החיצוני. אבל מה קורה? נהיה לנו מסדרון ממש צר בין המזרנים! כיוון שאנחנו עוד עם נעליים, אנחנו משתדלים לא לדרוך על הסדינים הנקיים שלנו, ולכן צריכים לצעוד בזהירות בין המזרנים, וחלק מהילדימות מעדיפים אפילו לזחול. את המזרנים אנחנו מוציאים אחד, אחד, והילדימות מזהים למי הם שייכים, ומי שנמצאים יכולים להתיישב בקצה המזרן שלהם, עם הנעליים על השטיח (שוב, כדי לא ללכלך). השיתוף של הילדימות בטקס ארגון חלל השינה עוזר להם לקחת עליו בעלות ולהרגיש הרבה יותר בנוח בו.

הודעות:

  1. בתקופה זו בשנה הגן שלנו מתחיל את תהליך הרישום לשנה הבאה ומתקיימים בגן ימים פתוחים. ביום שישי התקיים היום הפתוח הראשון לשנה זו והילדימות הגיבו להורים בצורה מקסימה! נופפנו להם לשלום בזמן ארוחת הבוקר ובעיקר דאגנו שלא יאכלו לנו מהזיתים יקרי הערך. לפני כל ביקור של אנשים חדשים בגן, אנחנו מכינים את הילדימות מראש וכך למעשה גורמים להם להיות בוודאות מוחלטת לגבי הביקור הם יודעים שמגיעים לבקר אותנו ומתי זה קורה ועל ידי כך אנחנו שומעים על הבטחון והנינוחות שלהם בסיטואציה.
  1. בהקשר ישיר לסעיף הקודם אנא עדכנו אותנו מי אוסף את הילדים שלכם: אמא? אבא? סבתא? מטפלת? בכל יום שלא אבא או אמא מגיעים לאסוף, אנחנו מכינות את הילדים מראש לכך ברגע שהם מתעוררים וזה מעניק להם וודאות וביטחון.

  2. ביום חמישי הקרוב מסיבת חנוכה. ביום זה הגן יסיים את פעילותו מוקדם יותר לצורך התארגנות לקראת המסיבה. איסוף הילדימות ביום זה הוא בין 15:00 ל-15:30.

  3. נוהל יום ראשון: לא לשכוח סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים. שימו לב: כיוון שהתחלנו בטקסי מזרנים בהם הילדימות מזהים בעצמם את הסדינים שלהם, רצוי שלסדין יהיו סממנים מזהים: דוגמה, או אפילו ציור/סמל קטן שתבחרו יחד עם הילדים (טרקטור, כדור, חיה כלשהי) שיעזור להם לזהות.

שבוע נפלא ומואר,

ויקה, מיכל, ימית, טניה והדר.

שכבת הבוגרים

##

שבועיים של גשם ושמש, אור וחושך

מזג האוויר הגשום והשמשי לחלופין, וחג החנוכה הקרב ובא סיפקו לנו שלל הזדמנויות לעסוק באור, חושך וצללים.

הגשם שהבליח ונעלם עזר לנו גם לגלות את נפלאותיה של חצר ריקה ממשחקים:

כשהגענו בבוקר לא תמיד היה ברור האם החורף כבר כאן, או שהוא רק קפץ לביקור קצר. אנחנו היינו מוכנים לכל תרחיש, ובימי הגשם הסתרנו משחקים וג'ימבורי בבתים וכיסינו את ארגז החול. כך קיבלנו חצר ערומה ומרווחת.

אבל מה עושים עכשיו? איך נסתדר בלי משחקים?

בקלות רבה ואפילו בשמחה. שיחקנו תופסת צבעים, "ברווזים, ברווזים בואו הביתה", עשינו תצוגת מעילים צבעונית וחיבוקים משפחתיים. ההנאה שלנו לא הייתה תלויה באף צעצוע, משחק או ספר, וזה היה פשוט קסום.

שאפנו ככל הניתן לבלות בחצר, גם אם הרגשנו שמתחיל קצת לטפטף, התבוננו על השמיים ובדקנו מה משתנה. האם השמש עוד כאן? גם כשהיא נעלמה, חיכינו כמה דקות והנה ראינו שהיא שוב חוזרת. הסתכלנו על הדשא, וראינו את קרני האור שבאו רק לרגע לחמם אותנו.. ומה גילינו? היי, זה הצל שלי ואני!

שבוע לאחר מכן, שוב נעלם הגשם כליל, והשמש והאור הציפו אותנו. אבל אנחנו נשארנו עם טעם מתוק של הכנות לגשם וחצר ריקה. כשהגענו לשלב סידור החצר בצהריים, החברים זכרו את נפלאותיה של חצר מרווחת וריקה מצעצועים שאפשר לשחק בה גם סוגי משחק אחרים שהחברים מאוד אוהבים. הפלא ופלא, סידור החצר שלנו היה מהיר מתמיד! תודה לך שבוע ניסיון של חורף שלימד אותנו שיעור חשוב על החצר שלנו:)

החלטנו שבמקום להכניס צעצועים לתוך בית ההוביט ולהסתיר אותם מהגשם, נכנס בעצמנו כל בוקר בחברותא לבית ההוביט. ומה גילינו? הישיבה הצפופה בחושך נתנה לנו הרגשה שאנחנו מסתתרים ממשהו. אולי מהאור? איך ידעו שאנחנו פה? איך נדע אם ארוחת הבוקר מוכנה? פתחנו את היום בצחקוקים, לחשושים, חושך וקרן אור אחת מסנוורת.

חנוכה, חג יפה כל כך!

חנוכה הוא אחד החגים האהובים עלינו, ולא דווקא בגלל הסופגניות.

כשאנחנו מתכננות את חנוכה בגן אנחנו בוחרות להתמקד פחות בסממנים ומנהגי החג ויותר בנושאים שאותם אנחנו מזהים כמקור ללמידה, חקר והתבוננות על העולם מנקודת מבטם של הילדימות. בחנוכה אנחנו מעמיקים את השיח על אור וחושך.

מפגשמולה

במפגשים הכרנו את הצללים דרך צורות בסיסיות: הבדלנו ביניהן בעזרת קווי מתאר - הפינות והצלעות. אלו יצרו עבורנו בסיס נהדר להעמקה בגדלים והבדלים. המשכנו להיכרות עם צללים של חפצים שונים, וחשבנו איך נאתר את הצל שלנו, ומתי נוכל לפגוש אותו בחצר? הפכנו להיות מודעים יותר לצללים שלנו, לחיפוש אחריהם. בעזרת פרגוד עם בד לבן, יכלנו לזהות את ההבדלים בינינו: את מי נזהה בעזרת שיער קופץ או מתולתל? מי לבש מעיל נפוח?

עברנו שיעור ראשון בפרופורציה- כיצד אני נראית ביחס לצל שלי, מה דומה ומה שונה? מי גבוהה יותר ומי נמוך?

הצללים היו בשבילנו רק תחילתה של דרך חשוכה... מי רואה את האור בקצה המנהרה?

הדלקנו את הפנס ופגשנו את אלומת האור, שלימים הפכה למשחק תפיסת כדור האור על הקיר. בכיתה חשוכה הדלקנו את הפנס, בחרנו את גודל הכדור הרצוי על ידי הליכה אחורה או קדימה והזמנו כל פעם חבר אחר לתפוס את הכדור על הקיר. אלומת האור היא חמקמקה הרבה יותר ממה שחשבנו וכדי לתפוס אותה אנחנו צריכים להיות זריזים מאוד! זה היה כיף מצחיק ומלמד.

שאלנו: מה נוכל לעשות כדי להאיר את החושך? החברים ענו שאפשר להדליק את האור, לפתוח חלון או להדליק את מנורת האננס הקטנה.

תהינו: האם גפרור אחד יספיק כדי להאיר לנו את הכיתה לאורך כל המפגש?

אם אנחנו רוצים לבדוק, צריך להתחיל מכללי בטיחות כמובן. גלגלנו שטיחים, הבאנו את המטף, דלי עם חול ודלי מים.

הדלקנו גפרור וראינו איך הלהבה קטנה ונעלמת במהירות.

אחרי כן הדלקנו גם נר ותהינו כמה זמן הוא יוכל להישאר דלוק.

ניסוי

ניסויים הם אחד הדברים האהובים עלינו! אנחנו שואלים שאלות ומקבלים תשובות מעניינות, מבלי שאף אחד מסביר - אנחנו פשוט צופים לבד במתרחש ורואים מה קורה.

מה יקרה כשנשפוך חול על הנר? הוא יכבה.

מה יקרה כשנשפוך מים על הנר? הוא יכבה.

ומה יקרה כשנניח כוס זכוכית הפוכה על הנר? לא ידענו מה יקרה. צפינו, וגילינו שגם אז הנר כבה, רק לאט יותר. הלהבה זקוקה לאוויר, ממש כמונו.

העשייה שלנו במהלך היום

הנושא השבועי נפרש לאורך היום ובהתאמה לסוג הפעילות והחלל. המפגשים הם רק אחד מהכלים ללמידה וחקר.

השבוע למשל, לטקס המזרנים הוספנו "טקס הדלקת מנורת לילה". ניצלנו את נושא האור והחושך כדי לשוחח עם הילדימות על נושא השינה, וגילינו שיש חברים שגם בבית מעדיפים לישון עם מנורה, או דלת מעט פתוחה. יש כאלה שמעט מפחדים מהחושך ועוזר להם לישון עם מנורת לילה.

לכל כיתה הבאנו מנורה אחרת, אחת לבנה עם כובע ואחת בצורת אננס. לפני השינה הדלקנו את המנורה ודיברנו על החשיבות שלה לחלק מהחברים. הלמידה כאן היא עצומה: אפשר לדון ברצונות ובהעדפות שלי - מה נעים לי יותר ומה פחות? ואפשר גם ללמוד כיצד להתחשב בצרכים השונים של החברים שלנו ולהתגמש עבורם. ההבנה כי יש חבר/ה שיותר קשה להם ממני בעניין מסוים ובידי יש את היכולת לעזור, היא מעצימה ומשמעותית.

בפעילויות בקבוצות הקטנות השתמשנו בנרות בגדלים שונים לשכלול המוטוריקה העדינה שלנו, תוך כדי מיון, השחלות, גירוד, שבירה וניסיון להישאר רק עם פתיל ארוך ביד.

בקבוצה נוספת הפכנו לטכנאים צעירים והפרדנו בין פנסים תקינים לפנסים זקוקים לתיקון. סובבנו, פירקנו ואפילו הוצאנו את הסוללות. הכרנו את בית הסוללות והתרגשנו בטירוף כשכל התהליך הסתיים והפנס חזר להאיר.

בקבוצה אחרת יצרנו תמונות וציורים בעזרת צורות של צללים. התחלנו מהעתקה של תמונה לפי כרטיסייה שקיבלנו - פעילות נהדרת שמשלבת בין יכולת התאמה וזיכרון. ובהמשך שכללנו את המשחק להרכבה חופשית של צורות וחיבורן לתמונה "פריסטייל" משלנו.

בהגשת חומרים השתמשנו בדבק סטיק כדי להדביק צורות שחורות קטנות על דף. יצרנו ציור משלנו בעזרת הצורות שנראו ממש כמו צללים. שאלנו כל חבר מה הוא צייר, תופתעו לגלות השבוע במגירות לאן הדמיון שלנו התעופף.

התנסינו לראשונה במכחולים דקים מאוד וצבעי מים. התחלנו מלצייר עם נרות לבנים על גבי דף לבן, אבל לא ראינו כלום. טבלנו את המכחול במים וצבע, וברגע שהתחלנו לצבוע הרגשנו שמשהו כאן עובד אחרת. העדינות המתבקשת אפשרה לנו להבחין בקווים שהשאיר אחריו הנר על הדף: עכשיו אפשר לראות מה ציירנו קודם! ממליצה מאוד על הפעילות הזו בבית עם הילדימות.

בסוף השבוע התחלנו הכנות למסיבת חנוכה. הבוגרים הם שותפים מלאים למסיבות ולאירועים הקהילתיים. הגן הוא הבית שלנו וככזה אנחנו לוקחים חלק פעיל בהכנות.

קישטנו גזרי נרות זוהרים בהם נשתמש לתפאורה והכנו פנסים מפחיות שימורים שאספנו במהלך הארוחות השבוע. בדקנו מה הדרך הנכונה ביותר לאחוז בפחית השימורים מבלי שתהווה סכנה עבורנו, וצבענו בעזרת מכחולים וגואש לבחירתנו. אחרי שהצבע יתייבש נוכל לעשות חורים בפחית, להכניס נר ונגלה מה יקרה בחושך...

ספרי השבוע שלנו

שני ספרים מקסימים שבהם העמקנו בשבועיים האחרונים:

"לילה חשוך אחד" / אורה איל: ספר נהדר ללמידה אודות צללים ושיח מעניין על הפחדים שלנו מהחושך. יצרנו המחשה לספר, ומאחורי פרגוד עם בד לבן הבחנו בצללים של חפצים שונים בחדר.

"לילה בלי ירח" / שירה גפן: על ירח חמקמק והרפתקאותיה של זוהר ברחובות החשוכים. הזדמנות מעולה לשיח על הירח והיכרות עם שמותיו וצורותיו השונים.

שירי השבוע שלנו

בפינה זו תוכלו למצוא את השירים שנוספו השבוע לארכיון שלנו, ביניהם שירי מפגש, שירים שאנחנו שומעים בזמנים קבועים של היום, או סתם שירים שנהנינו לשמוע השבוע.

השבוע שדרגנו את שירי המפגש לצליליהם אנחנו מאוד אוהבים לשיר ולרקוד.

אדון שוקו

שיר הספורט

אלף כבאים

"יש לי יום הולדת..."

השבוע חגגנו ימי הולדת לחברים לביא וגלי המקסימים!

אנחנו כבר בקיאים בטקס יום ההולדת ומזכירים בעצמנו את סדר הדברים, מתי יגיע איזה שיר ומה נעשה עכשיו? ועדיין החלק הכי מרגש תמיד היה וישאר העוגה...טוב נו, יש דברים שפשוט נצטרך להשלים איתם.

אין זה מפתיע שהברכות שנכתבות לחברים הן פעמים רבות על טהרת העוגה "אני מאחלת לך עוגה", "אני מאחל לך עוגת גזר", "אני מאחלת לך עוגה ורודה ותות ורוד", לאט לאט אנחנו מבחינות שהברכות אותם ממציאים החברים לגמרי בעצמם משתדרגות ומשתנות, נוספים אליהם כלי תחבורה, מתנות שונות ומעניינות, ואפילו איחולים שונים שקשורים לרגשות, כמו: "שיהיה לך טוב". ממליצה לכם בחום בימי שלישי לשאול את החברים מה איחלו לחבר/ה שחגגו יום הולדת.

מזל טוב לגלי, לביא והמשפחות, אוהבים אתכם מאוד, כל החברים בשמולה.

יום שישי הגיע והוא בא בדיוק בזמן

השבוע התחלנו את סבב הימים הפתוחים בגן. בשעה 9:00 מגיעים לביקור בגן הורים חדשים, אותם אנחנו מתארים לחברים כאורחים. הם עושים סיבוב קצר עם אחי וצחי בגן, אומרים לנו שלום ונכנסים לכיתה, כיתת הלו יעקב שלנו.

זה משפיע עלינו בכמה מובנים. יש לנו אורחים! טוב את זה אנחנו ממש אוהבים... אנחנו מנופפים להם שלום ומשוויצים בארוחת הבוקר המשפחתית שלנו.

אנחנו צריכים לעשות קצת שינויים, שגם זה נחמד וטוב עבורנו. במקום לעשות פעילויות בוקר בכיתה הרגילה שלנו, הסברנו לחברים שהאורחים יתארחו בכיתה שלנו, ואנחנו כמי שמכירים פה את העניינים ויכולים להסתדר בכל מקום בגן, נבלה יותר בכיתה הגדולה. החברים קיבלו בהבנה ואפילו בהתרגשות, בעיקר כשנזכרו שבמקרר יש לנו בצק לעוגיות שהכנו יחדיו כבר ביום חמישי.

הבאנו את הבצק, יצרנו כדורים קטנים, גלגלנו ורידדנו ויצרנו צורה של סהר! החברים ידעו כבר איך פחות או יותר נראית צורת הסהר ואתם בטח ראיתם ושמעתם על הסהרונים המקסימים והמתוקים שאכלנו לנו "בקלבת שבת".

מאירועי השבוע העתיד לבוא

השבוע נמשיך לדבר על נרות ושעווה נוסיף את החומר שהוא חלק בלתי נפרד מהחג הזה: השמן.

נתעמק בשני סוגי שמנים ושני מרקמים - שמן זית וטחינה.

נכיר את עץ הזית, המסיק, ושלבי הכנת השמן.

ממה הטחינה שלנו עשויה? מה זה שומשום?

נכיר גם את החנוכייה ובעזרתה נתחבר לשיח על גבהים, מיקומים, שורות ותורים.

נסיים את השבוע בחגיגה משותפת, בה תהיה לכם הזדמנות לחוות עם הילדימות מעט מעולמות התוכן שלהם בגן.

עדכונים והודעות

  1. אופירי שלנו שהשתלבה באופן לגמרי טבעי עם הבוגרים, מצטרפת באופן רשמי לשכבתנו! ברוכה הבאה לשכבת הבוגרים האלופים אנחנו ממש שמחים שאת איתנו:)

  2. אנחנו שמחות מאוד לראות ולשמוע שחלה התקדמות משמעותית בעולם הפליידייטס השכבתי, זה מרגש וגם מורגש ביום-יום שלנו בגן! המשיכו כך, אל תשכחו להיעזר בנו לשידוכים וכמובן תפנקו בתמונה מהמפגש.

  3. שימו לב שלילדימות יש סט בגדים להחלפה, הכוללים תמיד גרביים ותחתונים. מומלץ גם להוסיף שקית לבגדים שהתלכלכו לכל אלו שלא אוהבים שמניחים להם בתיק. אנחנו לא מפעל לייצור שקיות:)

  4. יום א' בנוהל הרגיל: סדינים רעננים (עם גומי) ובקבוקים מלאים.

חג סופגניות שמנוני לכולם,

אוהבות, חולוד, אלינור, אופיר, תמר ושירז