טוק טוק טוק, צא חילזון!

24/11/2018

שבת של מנוחה,

מסיבת חנוכה שלנו תתקיים ביום חמישי בשבוע הבא בשעה 17:30.

המסיבות שלנו הן בסגנון סדנא... אתם מגיעים עם הילדימות ויש כל מיני תחנות בהן אתם והילדימות יכולים לפעול. אין מופע ואין הרקדה 

משך המסיבה כשעה וחצי.

למסיבה זו אנחנו לא מזמינים אחים, כדי באמת אפשר יהיה לתת את מלוא תשומת הלב לכל ילד וילדה, וגם יש הרבה תנועה ואנחננו לא רוצים עומס.

ביום זה הגן מסתיים בשעה 16:00 כדי שנספיק לארגן את הגן.

הרצאה על הצבת גבולות ודיאלוג מבוגר ילד שאמורה היתה להתקיים השבוע ביום חמישי, נדחת בשל אילוצים מערכתיים... היא תתקים ביום חמישי 13.12 בשעה 20:00 באותה המתכונת.

שבוע נעים

אחי וכל צוות ילדי הטבע הדמוקרטי

צעירים א- שולה

##

שבלולים גלגולים ומה שביניהם

השבוע בשולה המשכנו להעמיק בנושא השבלולים וגילינו שהם יכולים לפתח לנו את הדמיון והמחשבה לכיוונים שונים ומשונים.

"בוקר בא, מר שבלול

מתכונן לקראת טיול,

מוציא מחוש, ועוד מחוש,

מנער קצת את הראש...

את גבו יישא עימו

ויזחל לו לאיטו.....

אל ביתה של אחותו!"

פתחנו את הבקרים שלנו בדקלום הכיפי הזה שמשלב עבודה נהדרת עם הידיים והאצבעות שלנו.

מפגשולה

התחלנו מלחקור את הראש של השבלול, המחושים שהם עבורו כמו הידיים וגם עיניים, ומה עם הידיים שלנו, מה אנחנו עושים ומרגישים איתן?

דיברנו על הריר שהשבלול משאיר אחריו כדי לנוע במרחב ולפלס לו את הדרך, וכיצד אנחנו נעים? עם הרגליים..

ניסינו להפוך לשבלולים בעצמנו וגילינו שכדי לעשות זאת אנחנו צריכים להשתבלל ולהתגלגל!

הכנסנו את קצוות הגוף שלנו- ידיים ורגליים וניסינו להחביא מתחת לבטן. ניסינו לזחול כך ברחבי החדר.

ומה עם הקונכייה? היא מגנה על השבלול ושומרת עליו, כנראה חמים ונעים לחילזון שם בפנים..

דמיינו שעל הגב אנחנו נושאים את הקונכייה, תוך כדי שאנחנו מקשיבים לשיר החילזון המפורסם, עברנו בין הילדימות ודפקנו "טוק-טוק" בעדינות על הקונכייה, האם תרצי לצאת או להישאר שם בפנים?

ביום שלישי עם אלינור המשכנו לחקור את עולם השבלולים הפעם דרך הספר "שבלול בצנצנת"/ רינת הופר. ביום שישי תמרי החליטה ליישם והביאה לנו שבלול כמעט בצנצנת..(בגביע קוטג' אבל מה זה חשוב..)

התנסות בחומרים

הילדימות כבר מרגישים מאוד יציבים ובטוחים בגן, בסדר היום ובמפגשים ולכן אנחנו לגמרי יכולים להרשות לעצמנו לעלות שלב ולהביא למפגש חומרים שונים ומגוונים שהילדימות יכולים להתנסות בהם בעצמם, ליצור ולחקור.

התחלנו את השבוע מהכנת בצק משחק יחד. באיזה מרכיבים נשתמש, קמח, מלח, מים. ובמה נערבב?

הבאנו לכיתה קערה גדולה והכנסנו את כל החומרים לקערה. מי שרצה עזר במלאכת הערבוב שהתגלתה כמלכלכת ודביקה, לשנו את הבצק עד שנוצר מרקם אחיד שלא נדבק לנו לידיים.

לא יכולנו לחכות כבר לשחק עם הבצק!

שאלנו האם כדאי לאכול את הבצק? לא לא לא... האם כדאי למרוח אותו על הרצפה? לא לא לא...

חשבנו מה כן אפשר לעשות איתו? אולי נכין שבלולים? רעיון מצוין....

חלקינו בחרנו ליצור נחש ולגלגל אותו, חלקנו ניסינו ליצור כדור שדומה לקונכייה של השבלול וחלקנו מיששנו, פירקנו ואיחדנו את הבצק והשתמשנו הרבה בדמיון.

המשכנו את השבוע עם חומר נוסף, נעים למגע ולעבודה כמעט כמו הבצק, חימר.

כל חבר קיבל חתיכת חימר, פחות חששנו מהמגע אחרי שהתנסינו בבצק הדביק.

ראינו שהחימר מתנהג קצת אחרת, הוא יותר קשה וצריך להפעיל יותר כוח כשעובדים איתו.

הוא משאיר את הידיים שלנו קצת יבשות ומדי פעם צריך להרטיב אותן ולהמשיך..

עכשיו אנחנו כבר משופשפים בהכנת שבלולים, גילגלנו יחד סובבנו והשארנו מקום לראש ולמחושים.

כל אחד בתורו ניגש לבחור את המחושים שהוא אוהב, הכמות והמיקום הייתה לגמרי בידיים שלהם.

הופתענו לגלות שהחימר בשונה מהבצק מתייבש מאוד מהר, וכשהתעוררנו משנת הצהריים השבלולים כבר חיכו לנו יבשים בחצר..

אחרי שיצרנו שבלולים קטנים משלנו יכולנו לנסות ליישם את טכניקת גלגול השבלול עם חומרים שונים שנמצאים בסביבתנו...

השבוע אחרי שקיבלתי משלוח לביתי, שהיה עטוף בגושי ניילון מנופחים, הבאתי אותם לגן. .הילדימות מצאו להם שימוש מהר משחשבתי, את חלקי הניילון המנופחים באוויר הפכנו למסלול שכיף ללכת עליו, נחנו עליו כמו כרית וכמובן גלגלנו והפכנו לשבלול ענק!

בכיתה הגדולה הוספנו לו מחושים מגלילי נייר והדבקנו שלל מדבקות על הקונכייה שלו כדי שיהיה צבעוני ויפה.

פעילות ספרים בגן

ספרים הם חלק משמעותי מתהליך הגדילה שלנו, אנחנו מפתחים את הדמיון והשפה שלנו, נפתחים לעולמות חדשים... אין הרבה ילדימות בגיל שלנו שלא אוהבים שמקריאים להם סיפור ובצדק.

השבוע עלינו מדרגה ברמת העצמאות שלנו ועשינו פעילות ספרים ראשונה בגן. התחלנו מלדבר על איך לא? כללים... מה אפשר ומה אי אפשר הם חלק חשוב בבניית העצמאות.

אפשר לזרוק ספרים על הרצפה? לא... אפשר לקרוע ספרים? לא...אפשר לדרוך על ספרים? לא... אל הספרים אנחנו מתייחסים בצורה נעימה, כמו שאנחנו מתייחסים לחברים שלנו. הדגמנו כיצד מחזיקים ומדפדפים בספרים, השתמשנו בספרים קשיחים על מנת להקל.

על המדף השחור הונחו כל הספרים, הילדימות ניגשו בתורם לבחור ספר, חזרו למקום ועיינו בכיף ובסקרנות רבה. כשסיימנו לעיין קמנו להניח את הספר חזרה על המדף ובחרנו ספר אחר.

הילדימות היו מרותקים, ויצרו לעצמם אחלה זמן איכות, כל אחד עם עצמו.

הופ הופ טרללה גדלתי בשנה

השבוע בפינת יום ההולדת שלנו...חגגנו למיוש יום הולדת שנתיים!

מיה בחרה להישאר עם זר היום הולדת הסגול על הראש כל היום, נקשרה אליו מאוד.. ואנחנו שמחנו לחבק ולנשק בכל הזדמנות אפשרית..

מיה כיבדה אותנו בפנקייקים מתקתקים בארוחת בוקר ועוגה! תודה על הפינוקים והמון מזל טוב למיה, נועה ואופיר!

הודעות ועדכונים

- שמחנו לראות שאתם עושים השבוע מאמצים להגיע מוקדם יותר בבוקר!

- מי שלא החליף עדיין לשמיכה עבה יותר, מחר זה הזמן... השאירו את השמיכות על המתלה ואנחנו נחליף ביניהן.

- סדינים, שמיכות ובקבוקים מלאים

שבוע נפלא!

שירז ואלינור

צעירים ב- שמוליק

##

שבוע בסימן חגיגות ואירועים מיוחדים בקבוצת שמוליק…

״קולי נאלם, ליבי נרגש, בא לשכונה בחור חדש…״

פגשנו אותו בחצר ביחד עם אבא שלו, מבוייש ומרוגש, מתפלא מגודלה ומהמגוון הרחב של המשחקים אותם היא מציעה.

מיד אלי, מאור ולילי ניגשו לפעולה ״ שלום דניאל!״, ״רוצה פיצה?״, ״איזו פיצה?״, ״אולי עם זיתים?״, ״אולי ניסע לעבודה?״, ״איך קוראים לך?״, ״מה פתאום!״, ״בוא ניסע לים!״ רגע, רגע, קשקשניות אהובות שלנו, בואו ניתן לדניאל להכיר קצת את החצר… אולי תראו לו במה אתן אוהבות לשחק…

הבנו ביחד שדניאל צריך את הזמן שלו להסתגל ולהתרגל אלינו ולגן עצמו לכן למחרת, מיד לאחר הפרידה, הזמנו את דניאל לפינת החי עם קבוצה קטנה של חברים, הדהים אותי לראות את החברים קוראים לשושנה בהתלהבות כדי שדניאל יוכל לפגוש אותה ומצביעים יחד איתו על כל ציפור דרור שהתעופפה ליד, מציעים לו לבוא למסלול הג׳ימבורי, לארגז החול, או פשוט מצרפים למשחק משותף.. ביחד המצאנו משחק שבו אנחנו מעבירים חפצים שונים דרך צינור ובוחנים באיזה מהירות הם מתגלגלים החוצה…

היה תענוג לראות את דניאל מתבונן בילדים וסופג מהם את הביטחון והרוגע שהיו דרושים לו כדי להרגיש שליו ובטוח בגן שלנו. ברוך הבא דניאל!

״איזה יום שמח לי היום…״

אירוע שמח וחגיגי במיוחד - יום הולדת לטיטי!

הסיבה שהתחלנו בחגיגות דווקא לטיטי הבובה היא כדי לעדן ולרכך את גודל המעמד וההתרגשות המגיעה ביחד איתו ולהקנות לילדים איזשהי הבנה כללית של מה עומד להתרחש בחגיגה תוך שאנחנו משתמשות בבובה המלווה אותם בכל מפגש ומכירה להם בכל פעם דברים חדשים.

הבובה היא כלי תיווך נפלא לילדימות שלא תמיד מרגישים בנוח לדבר ישירות עליהם, והבובה מאפשרת להם לחוות את הרגשות בצורה שאינה מעמיסה רגשית.

בהתרגשות רבה סיפרנו לחברים בבוקר שהיום הוא יום הולדתה של טיטי! היא מאוד מצפה לחגוג יחד עם כל קבוצת שמוליק… אך מה עושים ביום שכזה? כיצד חוגגים?

שמענו את הסיפור ״היום יש לי יומולדת״/ שלומית צרפתי. ראינו שבימי הולדת מכינים שלט צבעוני, אופים עוגה, מקשטים את השולחן ושמים זר פרחוני על הראש..

נספר לכם מעט על העקרונות המנחים אותנו בימי הולדת…

אנחנו מאמינים בחגיגה צנועה המרוכזת בעיקר ולא בתפל… הכי חשובה לנו ההנאה של ילד/ת יום ההולדת עם החברים מהקבוצה. לכן כמה שפחות עומס רגשי וכמה שיותר כיף.

במהלך החגיגה אנחנו קשובות לצרכי הילד/ה. בכל זאת לא כולם אוהבים להיות במרכז תשומת הלב, לכן אנחנו תמיד נתאים את עצמינו לאופי ולצרכים של כל ילד וילדה.

איך זה נראה?

נכנסים לכיתה מקושטת, עם שלט צבעוני גדול, שולחן קטן עם מפה חגיגית וכיסא עטוף בבד מיוחד.

מזמינים את ילד/ת היום הולדת לשיר את שיר הבוקר שלנו ״בוקר שמש אור, אור…״ יחד עם כל התנועות.

ואז… טוק טוק על הקופסא! מה מסתתר שם בתוכה?

כאשר ברקע נשמע שיר היום יום הולדת/עוזי חיטמן

מוציאים מתוך הקופסא זר יום הולדת, גלימה מיוחדת ושרביט קסמים מיוחדת במינה…

השרביט בעלת כוחות מיוחדים בכל פעם הופכת את החברים לאריות,נחשים ואפילו צפרדעים!

בסיום הקסמים מיד אנחנו פוצחים בשירה וריקודים אהובים במיוחד מתנועחיה.. הצפרדע

משם ממשיכים לברכות מהחברים… כולם בתורם מוזמנים בקפיצות ודילוגים לברך את החבר באיזו דרך שרוצים חיבוק, נשיקה, כיף או לחישה… כאשר ברקע שומעים את השיר של אחרית הימים ״יש לי יום הולדת״

ואז מגיעים למתנה… המתנה מסתתרת במחבוא מיוחד שרק גמדים קטנים וסקרנים יכולים למצוא…

גמדים גמדים …. בואו לחפש את המתנה… כאשר המחבוא נחשף, מעניקים הגמדים את המתנה לילד/ת היום הולדת.

רגע אחד לפני סיום - רוקדים יחדיו את שיר הציפורים

וכמובן לסיום מתקתקת וטעים - ״אין, אין, אין חגיגה… בלי, בלי, בלי, בלי עוגה!״

הראשון לפתוח את מסיבות יום ההולדת שלנו היה גבע הידוע בכינויו תפז! גבע עף מהמאורע והתלהב משומת הלב למשך יומיים תמימים... כיף היה לראות אותך שמחה כל כך תפז שלנו! מזל טוב אהוב, היה לנו כיף גדול לחגוג איתך!

״אני בתוך הבית נמצא, בתוך החדר האינטימי שלי, שלי החדר…״

מזה כמה שבועות שלילי שלנו אורזת ארגזים לפני מעבר לבית חדש. כידוע תהליכים אלה משפיעים מאוד על העולם הריגשי של הילדים ועל אחת כמה וכמה בגילאים שלנו. מבחינת הילדים קיים קשר ישיר והדוק בין שני העולמות המשמעותיים בחייהם. עולם הבית ועולם הגן. כאשר אחד מעט מתערער זה משפיע ישירות על השני.

זיהינו את התחושה המבולבלת של לילי, והנחנו בצד את התיכנון למפגש שהיה אמור להיות באותו היום. בנינו מפגש חדש המתרכז במעבר - עבור הילדים זו הזדמנות נוספת ללמידה (אנחנו מעורבים בחיי היום-יום של החברים שלנו ומגלים בעזרתם דברים חדשים) ועבור לילי זה יתן מקום לביטוי ההתרגשות והחששות ויכין אותה לקראת המעבר..

הבאנו לכיתה משאית קטנה, ארגזים ובגדים…

ביפ! ביפ! משאית ההובלה הגיעה! זה הזמן להתחיל את המעבר!… הכנסנו את כל הבגדים לתוך הבית והכרזנו מוכנים! הו לא! ככה לא אורזים… הבגדים מתערבבים, מתבלגנים ומתפזרים לכל מקום…

חשבנו יחדיו מה אפשר לעשות? אולי נניח את הבגדים בארגז בצורה מסודרת בדיוק כפי שאנחנו עושים עם המשחקים שלנו! הידד! עכשיו אנחנו מוכנים!

ביפ ביפ! המשאית יוצאת לדרך! לאן נוסעים?! לבית החדש!

מגיעים ו…הופ! הבית ריק!

מעולה! זה בדיוק הרגע להחליט היכן יהיו כל הדברים שלה! בחדר של לילי!

אפשר לחשוב איפה יהיה המקום של המשחקים,הבגדים והספרים.

לסיום הכנו לה מתנה מכל החברים - שלט לחדר מלא צבעים וציורים!

והחיוך של לילי חזר במהרה…

ספרים רבותיי ספרים

מיד לאחר ארוחת הבוקר, ממתינים לנו על השטיח העגול ספרים.

כל אחד בתורו ניגש לקחת ספר ומתיישב על השטיח שליד, על הספסל הלבן בכיתה או על הכיסאות. כל אחד ואיפה שנוח להם לעיין. זה כבר זמן מה שאנחנו מעיינים בספר לאחר הארוחה אך השבוע ראינו קפיצת מדרגה. בהתחלה החברים עיינו כל אחד בספר משלו ואז לאט לאט הם התחילו לעשות זאת בזוגות והשבוע ראינו כיצד הם מתיישבים בקבוצות קטנות מול ספר אחד ויש ילד אחד שמספר והשאר מקשיבים, או פשוט סתם יושבים יחדיו במעגל ומספרים מה כל אחד רואה בספר שלו…

סיפורים שאהבנו לשמוע השבוע במיוחד היו ״לפעמים״/ פאול קור, ״טרופותי״/ג׳וליה דונלדסון ו״הטרקטור בארגז החול״/ מאיר שלו.

הודעות

* נפתח בכך שאנחנו מתנצלות על כל הבילבולי בגדים לאחרונה. אנחנו נעשה את כמיטב יכולתנו כדי למגר את התופעה הזו. בקשה קטנה מכם שתוכל מאוד לעזור לנו - שמות! בעיקר על הנעליים… יש טיקט בתוך הנעל אפשר פשוט לכתוב עליו עם טוש, מדבקות לא תמיד עמידות.

* פרידות - הכינו את הילדים מראש לפרידה עם ויקה או חולוד בכיתה. חשוב לי להבהיר ששתינו דמויות משמעותיות בחיי הילדים והקשר בנינו מספיק חזק ובטוח… שימו לב עד השעה 8:20 הפרידות מתבצעות בכיתה. ב8:20 אנחנו מתחילים להתארגן לארוחת בוקר. בבקשה נסו להגיע לפני השעה הזו, אנחנו מאמינות שאתם עושים את מירב המאמצים לכך.

אם בכל זאת איחרתם - אנא המתינו מחוץ לכיתה שלנו, בחצר ואחת מאיתנו תיצא אליכם לעשות את הפרידה.

* מזכירה לא להכנס לגן עם אוכל מהבית... זה מכביד על הילדימות .

* הודעות בסגנון ״היום סבתא אוספת את….״, ״הבאנו שמיכה חדשה״ וכו׳, מוזמנים לשלוח לי בהודעה בואטסאפ. פשוט אין לי את היכולת לזכור מידע מסגנון של 15 ילדים שונים…

* נוהל יום ראשון - בקבוקי מים מלאים וסדינים רעננים…

שיהיה שבוע נפלא

ויקה וחולוד.

בוגרים א- תקווה

##

שבוע עמוס בכל טוב עבר עלינו! סיבובים ומה שבניהם, התנסות בחומרים חדשים, הוספת טקסים חדשים ומה עוד? ככה זה בקבוצת הבוגרים, יש כל כך הרבה מה להספיק וקבוצת תקווה בקפיצה מטורפת שמזמנת עוד ועוד למידה והשתתפות פעילה של הילדמות.

על מה דיברנו השבוע?

על הגוף שלנו ועל מה אנחנו אוהבים לעשות איתו.

לרוץ, לקפוץ ולהסתובב…

מה קורה לנו כשאנחנו מסתובבים יש לנו סחרחורת ואנחנו נופלים, לכן אנו מוודאים לעצור ולהסתובב לצד השני, זה עוזר קצת.

מה עוד מסתובב בגוף שלנו? הראש מסתובב,הכתפיים וכף הרגל ומה עם כל הגוף שלנו?

ישבנו על הריצפה הרמנו רגליים והסתובבנו בעזרת הידיים והטוסיק כמה כייף.

בגן השעשועים אנו פוגשים מתקנים שעליהם- מתנדנדים, מתגלשים וכאלה שמסתובבים - הקרוסלה.

נענו במרחב כמו קרוסלה הסתובבנו סחור, סחור, סחור.

שיר הקרוסלה - חווה אלברשטיין

״הקרוסלה, מסתובבת לאן שרק יוצא לה,

היא עולה והיא יורדת מסתובבת.

ורוקדת ויורדת ועולה ומתחילה מהתחלה״

ריקוד בזוגות- אחזנו היטב בידיים הסתובבנו ירדנו מטה יחד והתרוממנו יחד.

זה דורש המון שיווי משקל ועבודה משותפת…מאוד נהנו(:

גם לגבי הכדור שלנו תהינו- אנו יודעים שהוא מתגלגל האם הוא גם מסתובב במקום?

סובבנו אותו ומחאנו כפיים עד שעצר.

לפעמים הוא פגע ברגל של חבר ואז נעצר, כך הבנו שאת תנועת הסיבוב אפשר לעצור אפילו בנגיעה רכה, לכן התרחקנו כשהכדור התקרב וכך הוא הסתובב והסתובב…

החברימות ניסו בעצמם לסובב כדורים.. הכדורים השובבים התנגשו אחד בשני ונעצרו כל הזמן בהתחלה קצת התעצבנו ובהמשך פשוט צחקנו זה היה משעשע מאוד.

טקס פתיחת הבוקר החדש שלנו

זוכרות וזוכרים את הכדור המושלם שהכנו יחד מעיתונים? הכדור נכנס לכיתה בכל בוקר ותפקידו לעזור לחברימות עם ברכות הבוקר טוב שלהם.

חברה ראשונה מתחילה, אוחזת בכדור ובוחרת בדרך מיוחדת למסור, לגלגל בין הרגליים, לזרוק מעל הראש או לקפץ ישר לחבר.

אומרת בוקר טוב במילים, בחיבוק, בדיגדוג וכך עוברים הלאה עד שכולם מקבלים ברכה מיוחדת.

טקס שמאוד מרגש את החברימות, אני מניחה שבגלל הכדור המהמם שלנו(:

שירי בוקר החדשים במפגש

שירי הבוקר החדשים מחליפים את פעילות דמיון מודרך שערכנו בבקרים מכיוון שהחברימות כבר אלופים בלהתארגן מהר, לצחצח שיניים ולבוא לגן באופניים, ברגל ובאוטו.

תירגול הפרידות מההורים וכמות הפעמים שבהם נשלחתם לעבודה בדחיפה קלילה מראה לנו שזהו הגיע הקץ לפרידות ארוכות בתקווה.

כל הכבוד לילדימות האלופות אלופים שלנו.

שיר בוקר

שיר הבוקר

מתחת לשמיכה, מגיע סוף חלום,

בלי ששמתי לב התגנב היום,

קרן צהובה פוקחת את עיניי,

איך תמיד השמש מתעוררת לפני…

בואי ואראה לך שמש עגולה, איך אני בין רגע מתעוררת כמו גדולה!״

אדון שוקו

את אדון שוקו כווולם מכירים ותמיד כייף לפגשו בו שוב.

שמנו לב שגם אדון שוקו צריך להתארגן לפני שהוא יוצרא מהבית ממש כמונו

״הוא מצחצח נעליו, מסרק שיערו והולך עם מקל ומגבעת.

בוקר רוח קלה והנה בית ירוק דלת אדומה וגלינג גלינג גלינג בפעמון.״

אנו אוחזים במגבעת ואומרים בוקר טוב!

נושיט ידיים לצדדים ונשאל יחד מה נעשה? אולי נלך לבקר אדון שוקו אחר…

כשהצהריים כבר הגיעו, הרגליים התעייפו ונהיה חם בחוץ אדון שוקו וחבריו כבר לא רצו לפגוש עוד חבר ובמקום זה הם הלכו למסעדה, התרעננו בחדר השרותים והזמינו מרק,פלפל ממולא,וסלט.

נימנמו קצת יחד ו…… שוב יצאו לבקר אדון שוקו אחר.

משחק בכיתה

אחרי המפגש שלנו בו אנחנו מאוד מרוכזים, אנחנו עוברים לכיתה הגדולה והמרכזית ומתחלקים לשתי קבוצות.

קבוצה ראשונה משחקת במשחק חופשי "משחק סוציו דמרטי" בכיתה, והקבוצה השניה בכיתה הסגורה בה אנחנונ ישנים, שם ממתינים שני שולחנות/ שני מרכזים עם פעילות ממוקדת.

יש לנו כמעט שעה בתוך הכיתה וכדי לנצל בצורה מיטבית את הזמן הזה אנחנו מחלקים אותו לשני סוגי פעילות.

המשחק החופשי בקבוצה קטנה הוא משמעותי מאוד. זה זמן שבו אנחנו יכולים להתבונן בילדימות, לראות את נטיות ליבם, לעזור להם ולתווך להם חבירה למשחק- איך אני מזמינה חברים שלי לשחק איתי? איך אני מצטרף לשני החברים שכבר משחקים בקוביות, מבלי להפריע להם? איך אני מוצא את המשחק הבא שאני רוצה לשחק בו? לפעמים הפעולות האלו נראות לנו כל כך טרוויאליות אבל בשביל הילדימות זהו מאמץ ובשבילנו כל מאמץ הוא הזדמנות לצמיחה ולמידה!

בכיתה הסגורה ממתינים שני מוקדים שם אנחנו עובדות בקבוצה פרטנית בקבוצות קטנות. זו הזדמנות לעבוד עם הילדימות גם על הכרת חומרים חדשים, וגם לסגל הרגלי משחק ועבודה בקבוצה. למה הכוונה? כשיש 4 חברימות בשולחן הרבה יותר קל לנו לווסת את הדיבור בינינו: "אני יכולה לקבל את המקל לחיתוך ממך?" "בועז, אתה יכול להעביר לי את הקשיות מהקערה?" אנחנו ממקדים את הילדימות כך שאת הפניות שלהם לא יבשו באופן אוטומטי אלינו אלא דווקא ילמדו לתקשר עם הסביבה הטבעית שלהם- חברי וחברות הקבוצה! אלו גם כלים חברתיים חשובים וזו גם הכנה חשובה מבחנתנו למעבר לגנים העירוניים ...

ישנם כללים חשובים מאוד, למשל, על הרצפה מונחים שטיחונים, לידם בקבוקון קטן ומשחק "נעצים" צבעוניים. כל חבר וחברה יושב על שטיח, ולוקח בקבוק אחד ומשחק עם הקערה שלו. כשמסיימים, החברימות מתבקשים לרוקן את הבקבוקון, לסדר את השטיח ולהכין את המוקד לחברים הבאים בדיוק כפי שהם קיבלו אותו.

כך אנחנו עובדים על עבודה יסודית ומאורגנת וגם על אחריות כלפי המשחקים, הסביבה, החברים.

עבודה בחימר

מתחילת השנה אנחנו מתנסים בעבודה עם חומרי לישה שונים, במרקמים שונים, ברכות וגמישות שונה. בצק , שהוא גמיש יותר אבל גם פחות חזק. פלסטלינה,שהיא קשיחה יותר ומצריכה יותר מאמץ ועבודת ריכוך אך התוצר נשאר יציב יותר...

אנחנו מאוד אוהבים להגיש לילדימות התנסות כזו, היא מאפשר ריכוז מירבי ופריקת אנרגיות וגם מווסתת את החושים ומהווה סוג של פעילות מדיטטיביתומרגיעה.

בנוסף, קל להגיע לתוצר שגורם לילדימות תחושת סיפוק ומסוגלות.

אחרי ההתנסות בחומרים אלו, הרגשנו שהקבוצה בשלה להכיר חומר שהוא יותר מאתגר- חימר!

הוא חומר מאוד מיוחד בשל התכונות שלו, והיכולת לשנות את המרקם שלו באמצעות- מים. אנחנו לומדים להתאים את המרקם לפי הצורך שלנו. יש ילדימותשמעדיפים את החומר רך יותר ויש כאלה שיעדיפו קשיח יותר.

חשוב מאוד להכיר את החומרים בצורה הדרגתית ועמוקה כדי להגיע למקסימום אפשרויות למידה.

בשלב הראשון, כל ילד וילדה קיבלו גוש חימר. ללא הנחיה. רק לשם ההכרות ובחינת החומר. יש ילדימות שמסתערים ויש כאלו שהחומר מרתיע אותם בשלהמרקם. אנחנו לומדים להתיידד- לוחצים עם אצבע אחת, ואז שתיים, ואז כל כף היד... עד שמרגישים בנוח לגמרי להתלכלכך!

לאחר לישה ועיסוי של החומר ראינו שהחתיכות הקטנות נשארו על השולחן והתייבשו, ולא ניתן לעבוד איתן יותר! כך הבנו שצריך לשמור על החומר כגושאחד כל זמן שאנחנו עובדים איתו.

בהמשך הוספנו למרכזי השולחן קערות עם כל מיני קישוטים והילדימות שמרו על הכלל, כל פעם חבר או חברה אחת עם היד בקערה , בוחרים והתור עוברלחבר אחר.

לאט לאט הילדימות ייצרו פסלים שונים- רובם הוגדרו (מטעם הילדים) כחיות .

המדהים בשעה הזו היה שלא הוגדרה כל פעילות או כוונה. זו היתה יצירה והתנסות אותנטית לגמרי!

לסיום הנחנו את כל הפסלים שלנו על מגש, ניקינו את הידיים במגבונים ומים. ניקינו את השולחנות, את הרצפה... עד לפעילות הבאה.

החלק הזה חשוב לא פחות כי אנחנו רוצים לעודד את הילדימות לאחריות כלפי החומרים, סביבה, המשחקים שלהם.

עבודה עם מספרים

השבוע הכרנו עוד סוג של כלי עבודה- המספרים.

יכולת הגזירה היא חשובה ומשמעותית מאוד. לנו מרגישה מאוד טבעית אבל זו פעולה שמצריכה קואורדינציה ותיאום עין יד מפותחים מאוד.

הגישה שלנו ללמוד שימוש המספריים תואמת לכל גישת הלימוד שלנו.

נכון, יש רק דרך אחת לגזור במספרים אבל כל ילד וילדה והמנח הנכון ונוח להם. יש כאלה שנוח להם אצבע אחת ויש כאלה ששתיים.

הדרך בה אנחנו לומדים היא על ידי הדגמה והתנסות.

לפני הכל דיברנו על ה אצבעות שלנו, כדי שתהיה לנו שפה משותפת כשאנחנו מדברים על גזירה.

הכרנו את השיר ״הזרת זעירונת״ ולמדנו את השמות של כל אחת מהאצבעות שלנו.

לאחר מכן בכל שולחן עמדו 4 חברים (כי כמה אפשר לשבת ?!?) , כל חבר וחברה קיבלו זוג מספריים, לידם ישבה אחי והראתה כיצד היא גוזרת- פותחתוסוגרת.

בשלב ראשון אפשרנו לילדימות להבין איך הדבר הזה עובד, גם אם זה בשתי ידיים... לאחר מכן אתגרנו למשימה- רק ביד אחת!

ניסינו לראות את הצורך של כל ילד וילדה, יש כאלו שזקוקים למספרים בהתנגדות קלה (כלומר נפתחות ונסגרות בקלות) ויש כאלה שזקוקים להתנגדות קשהיותר... מאוד משתנה.

כרגע , אנחנו רק מנסים. ושלב ההתנסות ימשך עוד זמן מה :) חלקנו הצלחנו לגזור קצת קצוות... לני אפילו הצליחה ממש לגזור חתיכות... אבל זה עדיין שלבמאוד בסיסי בלמידה!

הילדימות עפווווו על ההתנסות ושמרו היטב על כללי הזהירות !

שנת הצהרים שלנו

הגיע הזמן לשים ראש על המזרן וללכת לישון... שמנו לב שהילדימות רואים בחלק הזה ביום הזדמנות להראות שהם יכולים לבד. מי אנחנו שלא נפרגן להם?

אנחנו נכנסים לכיתה המוחשכת כשכל המזרוים מסודרים על הרצפה והשמיכות פרושות עוד מהטקס שערכנו שעה קלה קודם...

אנחנו בודקים יחד- מה צריך להחליף? אולי החולצה התלכלכה מרוטב עגבניות... ואולי אני צריך טיטול נקי חדש?

ניקח את התיק, נמשוך את הריצ'רץ' עד שכל התיק נפתח ונוציא מה שצריך...

חלקנו כבר יודעים להוריד מכנסיים וללבוש לבד בגדים נקיים, חלק מצליחים עם עזרה להוריד את הטיטול...

אנחנו לומדים שגם לנסות זאת הצלחה, ואם לא הצלחנו נבקש עזרה.. חשוב לנו שהילדמות יבינו שלא תמיד הכל מצליח בפעם הראשונה.

כבר במהלך השבוע ראינו את ההרגלים הולך ומשתרשים, מתוך ההבנה וההכרה שלילדימות הזכות והיכולת להיות האחראיים על הגוף שלהם!

השבוע שמענו את תומר אומר שהוא "מכווצ'ץ" את הגרביים ואז שם על הרגל, התרגשנו מאוד! לאחר מכן הוא עבר לעזור לחברימות באותה השיטה.

אחרי שכולנו מאורגנים נקיים ורגועים, אנחנו נכנסים למיטות ושומעים את שיר השינה החדש שלנו

שמנו לב שחלקו בערבית, שפה שאחת המחנכות שלנו- חולוד- מדברת!

אנחנו חלק מקבוצה

גם ברגעים הקטנים יש לנו הזדמנות להרגיש כחלק מקבוצה, זו תחושה מאוד משמעותית, לדעת שאתה שייך, שאתה חלק מתוך חבורה גדולה ומהממת!

בחצר שיחקנו כמעט בכל דבר אפשרי! הכנו מהחול הרטוב מהגשם קציצות ברוטב עגבניות, שיחקנו כדורסל עם כדורים מהבריכה וקופסאות שונות בגבהים שונים, עשינו הופעה מול כל החברים ושרנו, כשאנחנו רואים יותר ויותר את החברימות דואגים לקבוצה! מזמינים את החברימות להצטרף לשחק, מציעים עוד אלטרטביות למשחק... אם בעבר היינו רואים אותם לא מסכימים לחלוק אז היום התמונה הפוכה... אנחנו ממש מתרגשים לראות את האחריות הקבוצתית הזו. זה מסמן המון בעינינו.

היה כלכך כיף ועכשיו הגיע הזמן לסדר!

נבדוק איפה החברים צריכים עזרה, אולי כמה חברים שיחקו עם מלא קוביות וצריכים עזרה לאסוף את כולם? ואולי צריך לסדר את הג'ימבורי אז נעזור לחבר לדחוף אותו למקום? תמיד יש איפה לעזור, אולי גם אני צריך עזרה, והחברים ישר יבואו לעזור לי לשים את הסירים של הארגז חול במקום.

אחרי שהחצר מסודרת ונעימה הבטן כבר מקרקרת... עוד מעט נאכל ביחד, אבל לפני שהולכים לאכול נשב לחברותא...

קודם נחזיק ידיים וניצור מעגל, נלך אחורה כדי לעשות מקום לעוד חברים ונראה את המעגל גדל וגדל כמו בלון....

הבלון של תקווה מתנפח... מתנפח...ומתפוצץ! יושבים!

הגיע הזמן לחלק בקבוקים- כל פעם 2 ילדימות שונים מחלקים בקבוקים לכל הקבוצה!

לפעמים אנחנו מתבלבלים ולא לגמרי בטוחים- של מי הבקבוק הזה?

החברים שיושבים שמים לב לבקבוק שלהם וכשהם רואים אותו, הם מרימים את היד גבוה גבוה שאף אחד לא יפספס! כך אנחנו עוזרים לחברים וגם שומרים על דרך נוספת להגיד "אני" גם בלי מילים...

ביום שני נפרדנו מדניאל, היא סיפרה לנו בחברותא שהיא נפרדת מאיתנו, מסרה את אהבתה ושיתפה אותנו כמה כיף היה לה כאן איתנו. לסיום הכנו יחד ברכות פרידה.

תודה לדניאל על התקופה הקצרה אך החשובה!

הודעות

  1. אנחנו ממש מבחינים במאמץ שלכם להגיע מוקדם וההבדל משמעותי... תמשיכו כך!

  2. בשבוע הבא נוכל להתחיל לחגוג ימי הולדת... מי שחגגו יום הולדת בחודשים ספטמבר- אוקטובר, שלחו לי (אחי) הודעה ונתאם תאריך.

  3. השתדלו להגיע בבוקר עם הילדימות על הידיים. אנחנו כבר ממש גדולים וכשאנחנו נכנסים בהליכה זה מאפשר לנו לבחור ולהפרד בקלות יותר...

שבוע מוצלח

אחי אדריאן ותמר

בוגרים ב- יעקב

##

לקראת חנוכה אנחנו כבר מתחילים להכיר מושגים מאוד מעניינים ובודקים כל מיני דברים שמתגלגלים ומסתובבים...

מתגלגלים ומסתובבים

״למעלה הוא עלה

למטה היא נפלה

ושוב להתחלה והלאה

או או איך שגלגל מסתובב לו…״

שיר השבוע שמוליק קראוס

את השבוע פתחנו במסע בו חיפשנו גלגלים מכל הסוגים בחצר....

מצאנו בימבות,אופניים,משאיות וטרקטורים עגלה אדומה ועגלה של בובה את כולם הפכנו כדי שהגלגלים יהיו למעלה והתחלנו לחקור קצת….

סובבנו בעזרת הידיים וראינו איך הגלגלים מסתובבים… התבוננו היטב ושמנו לב שכל הגלגלים מחוברים במרכז למוט ארוך … ציר.

הציר מחזיק במרכז ומאפשר לגלגל להסתובב.

החברימות בינם לבין עצמם תהו איזה מן הגלגלים הוא הכי מהיר, והאם אפשר לספור סיבובים.

ניסינו לעקוב וגילינו שזה בלתי אפשרי הגלגלים רובם שחורים וזה מאוד מבלבל את העיניים להסתכל ולנסות לספור. אז מה נעשה?

החלטנו לסמן! הבאנו מדבקות זוהרות והתחלנו לקשט את הגלגלים, בהתחלה שמנו מדבקה אחת סובבנו וראינו שזה באמת מקל על הספירה כל פעם שהנקודה למעלה הגלגל סיים עוד סיבוב…

ומה קרה כשכל הגלגל היה מצופה במדבקות? זה נראה כמו אורות קראו הילדימות.

במפגש

המשכנו לדבר על דברים שמתגלגלים ומסתובבים והתעמקנו הפעם בגוף שלנו ושמנו לב באמצע ריקוד שאנו עושים תנועות של איברים מסתובבים.

שאלנו שוב, מה צריך כדי שמשהו יסתובב ?… ציר!

התחלנו לחקור את אברי הגוף ומה יכול לשמש כציר…

כף היד מסתובבת איפה הציר שלה? החיבור לזרוע

הראש מסתובב והציר שלו זה הצוואר

לאט לאט גילינו שהרבה מהקצוות שלנו מסתובבים אצבע, לשון,מרפק, כתפיים…

ומה עם כל הגוף? נעמדנו על שתי רגליים ניסינו להסתובב ולא הצלחנו, נזכרנו שוב כמה חשוב הציר, הרמנו רגל אחת שבעזרתה נתנו תנופה לסיבוב ורגל שנייה שימשה כציר ו…. הצלחנו!

בהתחלה הסיבובים היו קצרים ואפילו נפלנו, קצת מאתגר לשמור על שיווי המשקל (:

ואיך מסתובבים בישיבה?… התיישבנו ושוב חשבנו על החוקים שרק איבר אחד יהיה על הריצפה והשאר באוויר אז את הרגליים הרמנו, הידיים עזרו להניע ומה הציר? הטוסיק שלנו ו…. להסתובב כמה כייף.

אז בחצר היינו, את הגוף ניסינו, ומה עם משחקי הגן?

החלטנו להכניס לכיתה שלושה משחקי ריצפה-

קופסא עם קוביות עץ, קופסא עם גלגלי שיניים וקופסא עם ברגים ואומים.

התחלנו עם קוביות העץ כל חבר/ה בחרו צורה היו משולשים,ריבועים וגלילים..

התבוננו בריבוע הוא לא מסתובב, למה?

אין לו ציר קראו הילדימות שזה אומר שרק חלק אחד צריך לגעת בריצפה, ולריבוע יש ארבע פינות וארבע צלעות אולי הוא יכול לעמוד רק על פינה אחת… לא…הוא נופל ישר…

עם האומים והברגים הצלחנו קצת יותר, קודם התחלנו לנסות לגלגל את האומים כמו גלגלים ודי הצלחנו.

ואיך הבורג עוזר לנו? הוא ישמש כציר.

הברגנו את האום לבורג והצלחנו לסובב את האום הלוך וחזור.

והקופסא האחרונה והכי מרשימה היא קופסת גלגלי השיניים שהמשיכה איתנו לאורך כל השבוע.

התבוננו בגלגלים ושמנו לב כמה הם מיוחדים, יש להם שיניים למה?

יש משטחים יעודיים לגלגלי השיניים שבנוים עם צירים קטנים, את הגלגל הנחנו על הציר והוא הסתובב ואפילו די מהר.

מה יקרה אם נוסיף עוד גלגל? הוספנו עוד אחד ווידאנו שהשיניים נכנסות בול למקום ו…. גלגל מסובב גלגל.

הוספנו עוד ועוד ועוד ומדהים שבזכות השיניים גלגל אחד יכול להניע 10,5 ואפילו 20 גלגלים בו זמנית.

החברימות חולקו לזוגות וכל זוג היה אחראי ליצור לוח גלגלים למפעל הגלגלים שלנו כשסיימנו חיברנו את כל המשטחים יחד ובדקנו אם זה עובד.

הנענו גלגל אחד ורוב הגלגלים פעלו יחדיו חוץ מחלק אחד שלא זז, למה? מי יודע איך מתקנים?

התבוננו ושמנו לב שבין גלגל כחול לבין אחד צהוב יש מקום ריק אין אף גלגל המקשר ביךניהם ברגע אחד פתרנו את הבעיה וזהו כל הלוח מסתובב.

שיר הקרוסלה - חווה אלברשטיין

״הקרוסלה, מסתובבת לאן שרק יוצא לה,

היא עולה והיא יורדת מסתובבת.

ורוקדת ויורדת ועולה ומתחילה מהתחלה״

ריקוד בזוגות- אחזנו היטב בידיים הסתובבנו ירדנו מטה יחד והתרוממנו יחד.

זֿדורש המון שיווי משקל ועבודה משותפת…מאוד נהנו(:

חבילה עוברת

מסורת חדשה לימי שישי משחק קבוצתי המלמד אותנו איך משחקים בקבוצה, סבלנות והרבה משימות מצחיקות ומאתגרות.

אז איך עושים זאת?

בעזרת נייר עיתון יצרנו כדור עליו כתבנו משימה והסתרנו בעזרת עוד נייר וכך הלאה… את המשימות בחרנו יחד.

לקפוץ על רגל אחת,

למצוא חפץ עם גלגלים,

למי יש את החולצה הכי מעניינת,

לפשוט וללבוש את החולצה,לחלוץ ולנעול נעליים, לשיר שיר, לרקוד ריקוד ועד ועוד ועוד….

ומה עכשיו? הפעלנו את המוסיקה, החבילה עוברת מיד ליד באיטיות מרשימה(כולם רוצים משימה) עד שהמוסיקה נעצרת..

מקלפים נייר וזוכים במשימה, מדהים כמה הם מפרגנים, סבלניים ומעודדים את החברימות.

אחריות קבוצתית

תודה לתורני המים שלנו גלעד ויובל ששון שהקפידו למלא בקבוקים לחברים והגדילו ראש להזמין את אלה שהבקבוקים שלהם מלאים לשתות.

אחריות קבוצתית לבריאות שלנו אלופים!

יום הולדת

שבוע של חגיגות והשמחה רבה .

חגגנו לאביתר ואירי שני ימי הולדת בשבוע אחד.

הלו יעקב לא ידעו מה לעשות מרוב אושר… עוגות, פינוקים והמון ריקודים.

שיר העוגה הפך להיות הימנון ״עוגה, עוגה רוצים את העוגה!״ ושיר השיוואווה מוציא מאיתנו תאטרליות שובבית ומצחיקה.

מזל טוב ומלא תודות על הפינוקים להורים של אביתר ולאמהות של אירי פינקתן!

שיוואווה

שיר העוגה

פעילות יום גשום

בגן הופיעה קופסא מלאה בעלי שלכת חומים, צהובים ואפילו כמה ירוקים.

מכל הסוגים עגולים,מאורכים,קטנים וגדולים.

במבואה חיכה לנו שולחן הפוך ואת רגליו ציפינו בטפט שקוף ומה עכשיו? ניצור לנו חלונות של סתיו …הנחנו עלים וראינו איך הם נדבקים פרשנו אותם וממש יצרנו נוף סתווי.

תמונות סוף שבוע

אל תשכחו לשלוח לי תמונה אחת שמאפיינת את הסופ״ש שלכם זו דרך מצויינת לפתוח את השבוע החברימות מספרים על החוויות שלהם, את האנשימות שפגשו וכך אנו מחברים בין הבית לגן .

הודעות ועידכונים

נוהל יום א׳ סדינים רענניים, ובקבוקי מים מלאים.

מספיק בגדי החלפה(ארוך וקצר) ושקיות בד לבגדים מלוכלכים.

שבוע חמים ונעים

אורטל ודור.