מסע בעקבות הר, חומה ושוק מחנה יהודה

01/06/2019

עדכון שבועי- ילדי הטבע הדמוקרטי

שבת מנוחה ,

תודה לכל המשפחות הנועזת שהגיעו לטיול! היה כיף ומרגש. בקרוב אשלח לכם מייל עם כמה נקודות שהבנתי לגבי הקשר בינינו, הגן וההורים ועל תפיסת הקהילתיות שלדעתי הוחמצה בטיול ובכלל בפרויקטים האחרונים... אכתוב לכם על כך בקרוב.

שבועות- ביום חמישי נחגוג בגן את חג שבועות. נשמח אם הילדימות יגיעו בבוקר לגן עם בגדים לבנים וזר על הראש. הכי כיף לשזור יחד בבית. נסו את זה...

טנא- נעדכן במהלך השבוע. חשוב להדגיש שאנחנו ממש לא נותנים מוצרי ומעדני חלב, כך גם בטנא. ונדגיש כי אנחנו חוגגים את שבועות בסימן ביכורים תבואת האדמה, ולא כחג של חלב (כי זה פשוט לא מהות החג)

אם יש לכם או מצאתם בדרך לאנשהו קצת חיטה/ שעורה נשמח מאוד אם תביאו לנו לגן! :)

חופשת שבועות- ראשון שני. חוזרים לגן ביום שלישי.

שימו לב שבלוח השנה של הגן באתר יש בימי שישי "קורס גינון קיהלתי" אין לכך קשר אליכם. עיריית תל אביב מפעילה קורס גינון קהילתי לטובת הקמת גינה קהילתית בשכונה ואנחנו תרמנו את המקום לפעילות מען קידום הפרויקט בשכונה.

ילדים טובים ילדים רעים

אני כותבת לכם את הדברים הבאים מתוך תחושת התכווצות בלב. יוצא לי לדבר אתכם ההורים לא מעט כחלק מהשגרה, מדי פעם אנחנו גם מדברים על הקשרים חברתיים. רובכם רואים את האנטראקציות בעיקר בגינות ציבוריות או במפגשים בבית, אבל לפעמים קצת שוכחים שהמרחב בגן ומחוצה לו פועל באופן שונה לחלוטין. בגן שלנו הכללים אחידים, הילדימות מבינים מתוך כבוד אמיתי את הצורך בקיום כללי חברות בסיסים בגן. אחד הדברים שאנחנו הכי מתגאים בו הוא היעדר אלימות ותוקפנות בגן. זה לא שאין קונפליקטים, כן, חוטפים משחקים, מתווכחים עליהם, נעלבים מחברים אבל כל אלו מוגדרים כלמידה חברתית מאוד חשובה, בעיני- הכי חשובה, והדרך ללמידה היא התנסות. צורם לי לשמוע הורים המדברים על ילד ספציפי כילד אלים, או על קבוצת הורים שמתייגת ילד בדרך מסויימת. לכל ילד וילדה בגן שלנו התמודדות משל עצמם. יש ילד שמתקשה בהבעת רגשות, ילדה שמתקשה להצטרף למשחק, ילד שמרגיש שהוא לא מסוגל להצליח בכוחות עצמו, וילדים שהם יותר תנועתיים ושובבים. אך גם השובבים ביותר אינם מרימים יד על חבריהם! אינם פוגעים בהם, ובוודאי שלא באופן שיטתי. המפגש שלנו עם פגיעות קורה לעיתים כל כך רחוקות... התפקיד שלנו בגן הוא לנווט ולקדם כל ילד וילדה בהתאם לצורך הרגשי שלו, בסבלנות ובאמפתיה, ומקבוצת הילדימות להבין ולהכיר את מגוון השפות. הלדימות למשל יודעים שיש ילד בקבוצה שמפגש הוא שוכב! למה? כי קשה לו יותר לשבת. הם אינם מתלוננים למה הוא יכול ואנחנו לא, השפה היא להכיר ולקבל את מגוון הצרכים זאת בלבד שאין פגיעה באחר. אתם יכולים להיות בטוחים שכשם שאנו דואגים לכל ילד למענה הרגשי שלו אנו גם מקפידים על מרחב בטוח ביותר נטול פגיעות או גילויי תוקפנות (אלימות יש קצת פחות בגילאים שלנו). אני מצפה גם מכם להבין שאתם חלק מקהילת הורים לילדים שהם קהילה, ואנחנו ממש לא שופטים/ משמיצים/ מגנים אף אחד מהחברים שבה.

אנחנו לחלוטין מבינים את הצורך הבסיסי שלכם לגונן על הילדימות שלכם, אבל להגן מפני מה? הפרידו בין אלימות או פגיעה שמטרתה פגיעה, לבין מבעי רגש שונים,או מחלוקות כחלק ממשחק. חלק מהלמידה היא גם לשמור על עצמנו ולהגן על עצמנו, ללמוד להציב גבולות, לבחור איה אני רוצה לשחק ועם מי, ולא להפוך לקורבן פסיבי. אני מזכירה כי בכל עת! תמיד! יש לנו מקום להקשיב לרחשי לבכם, לחששות, תהיות, דברים שאתם רואים. עם זאת, לא נקבל בשום אופן שיח לא מכבד על אף ילד בגן. אם אנחנו מדברים- אנחנו מקיימים דיאלוג על הילד שלכם, ולא על אף ילד אחר... כשם שיש לנו אחריות לשמור ולדאוג לשלום כל הילדימות ולהגן עליהם מפציעות/ מחלות, כך אתם יכולים להיות בטוחים כי אנו עירים ומבטיחים הגנה לכל הילדימות! באם אתם התנהגות שמרגישה לא בנוח, אנחנחו מזמינות אתכם לעדכן אותנו לגופו של עניין (ולא לגופו של אדם).

אני בטוחה שכולכם יודעים אילו משפחות מופלאות יש בגן שלנו, ובהתאמה, זכינו בקבוצה של 65 ילדימות שהם לא פחות ממדהימים! טובים, ערכיים, בעלי מסוגלויות רגשיות וחברתיות גבוהות! זה קורה המון בזכות העבודה המשותפת שלנו, הדיאלוג המתמיד והמכבד ואנחנו מצפים שתמיד ישאר כזה! תודה שקראתם עד פה,

שבוע של חברות חמלה ואהבה

אחי.

צעירים א'- שמוליק

שבוע שכל כולו הוקדש לירושלים הבירה. יצאנו לטיולים בדימיון מודרך, סיורים מרתקים בעיר, מחשבות על משאלות ושוק אחד מדהים במיוחד.

מפגשים

התחלנו את השבוע שלנו עם המון חוויות מטיול המשפחות של הגן. החברימות סיפרו בהתרגשות רבה על כל הדברים המרתקים שקרו להם בטיול.

גור סיפר שבטיול הוא שיחק במים ביחד עם תמרי אחותו התאומה, לולו סיפרה שהיא ישנה באוהל יחד עם ההורים שלה, גבע חשב שזה בכלל זמן מעולה לספר לכולם שבחצר של סבא שמוליק יש עץ שסק, והוא ממש אוהב לאכול את השסק של סבא שמוליק ואולי יום אחד הוא יוכל להביא שסק לכל החברים בגן. לילי סיפרה לנו שבלילה היא ישנה באוהל עם אבא ואמא ושמעה מבחוץ המון צרצרים. חשבנו לעצמנו איזה צליל משמיעים הצרצרים? ומה הם בכלל עושים שם בחוץ בלילות?

הצרצר מצרצר (צמד מילים לא פשוט לומר בגילאים שלנו). תודות לאלוהיי היוטיוב מצאנו את הצליל של הצרצור. ניסינו לחקות אותו אך ללא הצלחה, במקום זה יצאו מאיתנו קולות של אריות, עכברים קטנטנים, ציקצוקים ונקישות לשון. כנראה שהצרצור של הצרצרים הוא צליל ייחודי שרק הם יכולים לעשות. אך מה בכל זאת אנחנו יוכלים לעשות כמוהם? לקפץ ולנתר גבוה עד ורחוק!

אם כבר בטיולים עסקינן, השבוע עולם הדימיון שלנו עבד שעות נוספות.

שמענו על עיר ששמה ירושלים, השבוע אנחנו חוגגים את יום ירושלים. זו הזדמנות נהדרת עבורנו לבקר בה. אך איך נגיע אליה? היא קרובה או רחוקה? אפשר ללכת ברגל או לרכב באופניים? היא רחוקה מאוד, יקח לנו המון זמן ללכת את כל המרחק הזה! אז מה נעשה? איך נבקר בירושלים? יש לי רעיון! אולי נשוט באונייה? הו לא… בירושלים בכלל אין ים אי אפשר להגיע לשם באונייה. אז אולי נרכב על סוס? ״כן כן! סוס! אנחנו אוהבים סוס״ אמרו השמולקים. עלינו על הסוסים, אחזנו באוכף והתחלנו לדהור לכיוון ירושלים. דיו דיו! דהרנו על הסוס למרחק עד שפתאום הסוס שלנו התחיל להשמיע קולות מוזרים, ירדנו מהסוס וראינו שמשהו קרה, כבד לו וחם לו, וקשה לו הדרך, הסוס שלנו עייף. אנחנו רוצים לשמור על החיות שלנו אז אולי כדאי שניתן לו לנוח ונחשוב על דרך אחרת להגיע לירושלים.

מאור הציעה שניסע כולנו באוטו. המכונית עוזרת לנו לנוע למרחקים ללא שום בעיה.

פתחנו את הדלת, נכנסנו למכונית, וכאן למעשה התחיל קורס תאוריה מזורז למתחילים :)

לפנינו נגלה סוג של גלגל, הוא זז ימינה ושמאלה, שמנו לב שבכל פעם שאנחנו מזיזים את הגלגל ימינה גם הגלגלים של המכונית זזים ימינה וכשמסובבים שמאלה גם הגלגלים זזים שמאלה- זה הגה! ההגה שולט על כל הגלגלים של המכונית ומכוון את כיוון הנסיעה, הבטנו טוב טוב בהגה וראינו שבמרכזו ישנו כפתור אחד גדול - לחצנו עליו ולפתע נשמע קול חזק ״ביפ, ביייפ בייפ בייייפ!״ צופר! זהו הצופר! אנחנו צופרים כאשר רוצים לבקש משאר המכוניות שיתנו לנו לעבור או שישימו לב אם יש סכנה בכביש . מצד ימין שלנו מצאנו רצועה, הרצועה הזו היא למעשה חגורה והיא שומרת עלינו בזמן הנסיעה.

אז חזרנו חגורות בטיחות, שמנו שתי ידיים על ההגה, הבטנו ימינה ושמאלה ראינו שהכביש פנוי ואפשר לצאת לדרך! אבל… איך נוסעים? האוטו לא זז! הורדנו את המבט מטה ומצאנו שתי דוושות, אחת של גז והשניה ברקס. לחצנו על הגז והאוטו נסע מהר מהר, אפילו מהר מדי! לחצנו מיד על הדוושה השנייה והופ האוטו נעצר!

עכשיו אנחנו מוכנים, נלחץ בעדינות על הגז וניצא לדרך… הדרך ארוכה ומפותלת, פונים ימינה ושמאלה נוסעים ישר ו… מגיעים!

יצאנו מהאוטו והמשכנו למסע רגלי, ראינו הרבה עצים גבוהים ונמוכים, רצפה מרוצפת באבנים, הרים וגבעות. עלינו מעלה במעלה ההר ופתאום נגלה לענינו קיר גדול, מלא באבנים ענקיות. ראינו שהמון אנשים מגיעים לבקר לטייל סביב הקיר המיוחד הזה. התקרבנו אל הקיר וראינו שבתוך החריצים מוכנים המון פתקים קטנטנים. מה כתוב על הפתקים?

אנשים כותבים עליהם את המשאלות שלהם, את מה שהם הכי היו רוצים לקבל או מה שהם היו הכי רוצים שיקרה. ממי אנחנו יכולים לבקש משאלה? מההורים שלנו. יש משאלות שההורים יכולים להגשים אותם ויש כאלה שיהיה קצת יותר מאתגר. למשל לטוס לחלל זה די מסובך להגשמה אבל לאכול ארטיק זה קלי קלות.

ניסינו לחשוב אילו משאלות אנחנו היינו רוצים לבקש מההורים שלנו.. ללכת לים, לראות הצגה, לנסוע במכונית או לאכול עוגית שוקולד. (רעיונות של הילדימות כמובן)

בנינו לעצנו קיר משאלות. יצרנו בסיס ארוך ועליו הנחנו קוביה ועוד קוביה עד שקיר המשאלות שלנו הפך להיות גבוה יותר מאיתנו!

למחרת שוב יצאנו לטיול - ״אוטו! אוטו!״ צעקו החברים. אז שוב נסענו באוטו לירושלים, הפעם עמדנו בפקקים וחיכנו עד שהפקק יתשחרר… הגענו למקום מאוד מיוחד בירושלים - שוק מחנה יהודה.

ירדנו מהאוטו וראינו שבחוץ ממתינים המון רוכלים, על הרצפה פרושים בדים גדולים ועליהם מונחים חפצים שונים - ספרים, תיקי גב, מפות וצעיפים! ״ספר בשקל! ספר בשקל! בואו לקנות!״ נשמע למרחקים! ״תיקים, תיקים צבעוניים! תיקי בד למכירה!״.

השוק מלא ברוכלים וקונים! אנשים מסתובבים ביד עם ארנקים,בתוך הארנקים מטבעות בעזרתם אפשר לקנות מצרכים שונים. את כל מה שקונים מניחים בתיק. אפשר להתסובב בין הבסטות השונות ולקנות את מה שמתחשק לנו.

גבע שלנו הפך לרוכל מן המניין ואנחנו לקונים נלהבים במיוחד.

בסיום המפגש יצאנו לחצר ושם חיכתה לנו הפתעה גדולה!

הגן שלנו הפך לירושלמי!

יצרנו פעילות משותפת בין כל ילדי הגן, הבוגרים והצעירים יחד. הגן הפך להיות מיני ירושלים. כיכר החתולות, העיר העתיקה, קיר המשאלות והשאלות (הלוא הוא הכותל) וכמובן שוק מחנה יהודה!

הסתובבנו לנו בין אתרי העיר עם תיקים וארנקים כאחרוני התיירים, כאשר הבוגרים היו הרוכלים בבסטות השונות. מהם קנינו את מיטב תוצרת העיר. פירות וירקות, ספרי ילדימות, משחקים יחודיים, בובות רכות ונעימות, קוביות, לגו והעמדה שהיתה ללא ספק בין המוצלחות ביותר היא עמדת הלימונדה, מיץ טיבעי סחוט במקום קריר ומרענן!

שכבת הצעירים הסתובבו בין הבסטות השונות כאשר אנחנו מכוונות אותם לעידוד המחשבה לפני הפעולה ותוך כדי הסבר על מה שקורה עכשיו. דיברנו על מה אנחנו קונים ומה מקבלים, איך קונים? נותנים מטבעות, כמה מטבעות נותנים? שואלים את הרוכלים ״כמה זה עולה?״ ובהתאם לסכום נותנים את מספר המטבעות. נתתי מפסיק או יותר מדי? אולי אני צריכה לקבל עודף?…

היכן מניחים את המטבעות שהוצאנו מהארנק? נותנים לרוכלים והם מכניסים אותם לקופה. הקופה שומרת להם על כל המטבעות ובסוף גם הם יוכלו לקנות דברים שונים בשוק עם המטבעות הללו.

ללא ספק דרך מיוחדת לציין את יום ירושלים! היה פשוט מדהים לראות את האינטרקציות החדשות שנוצרות בין כל הילדימות, ומה שהיה שעוד יותר מרגש ומהנה זה לראות כיצד הבוגרים מלווים ומדריכים אותנו בהמון סבלנות, הקשבה ואכפתיות ממש כמו אחים גדולים!

לבסוף ישבנו להפסקת פרי קריר ומרענן - אבטיח קפוא! יאמי!

לסיכום, התפנקנו ביום שישי בארוחת בוקר ירושלמית אסלית מעשה ידיה של חן! טרפנו בייגל ירושלמי, חציל בטחינה, חומוס (הום מייד!!!) עם גרגירים ופטריות, וסלט קצוץ קצוץ ובקיצור- יאמי!

שכבת שמולה עולה שלב

אנחנו מתחילים לאט לאט להתכונן לקראת שנה הבאה בה למעשה שכבת הבוגרים תפעל יותר כשיכבה אחת. כעת הילדימות לגמרי בשלים ומוכנים ליצור אינטרקציות מורכבות יותר, מעניינות ומאתגרות יותר. אנחנו לגמרי מרגישות שניתן כבר להעמיק יותר את העבודה מולם. עבודה עם ילדימות היא דינמית ומשתנה בהתאם לצרכים, להתפתחות ולבשלות שלהם.

שמנו לב שהילדימות זקוקים ליותר זמן יחד, זו הזדמנות נהדרת ליצור חברויות חדשות עם החברימות מהקבוצה השניה.

לכן יומיים בשבוע אנחנו מאריכות את זמן החצר שלנו - שם אנחנו מעמיקות בפעילויות מובנות יותר כמו משחקי חברה, משחקי מים ובוץ, חיפוש אוצרות בארגז החול, הכנה ואפייה של עוגות וכמובן יוצרות טקסים משותפים כגון טקס הפסקת מים, מילוי בקבוקים ריקים, אכילת פרי קריר ומרענן.

בשאר ימי השבוע אנחנו מאריכות את זמן המשחק בכיתה, שם אנחנו מחלקות את הילדימות לקבוצות קטנות מעורבבות, חברי שולה ושמוליק יחד.

קבוצה בשעת סיפור בהמחשה. השבוע שמענו את הסיפור ״מיץ פתל״ עם המחשה מיוחדת במינה שאותה הכינה אלינור במו ידיה. קבוצה שנייה היתה ביצירה עם שירז, שם הכרנו את הארנקים שלנו ממעטפות נייר, צבענו בגירי שעווה ועטרנו במדבקות צבעוניות.

קבוצה שלישית שיחקה במשחק חופשי בכיתה הגדולה עם ויקה וחולוד - שם הכנו ערסל גדול לבובות, נידנדנו אותם והשכבנו אותם לישון, מכרנו פירות וירקות בבסטה, הכנו תבשילים ויצאנו לטיול באוטובוס עם המון תיקים וכובעים!

הפעילות בכיתות הן קבועות, כלומר תמיד תהיה כיתת יצירה, כיתת משחק חופשי וכיתה בה יהיה סיפור בהמחשה. מדי יום אנחנו מחלקות את הילדימות כך שלכל ילד וילדה תהיה הזדמנות להיות בכל אחת מהכיתות הללו.

כך למעשה הילדימות גם צוברים חוויות אישיות ומשותפות וגם לומדים להכיר מקרוב ולקבל את תחושת הביטחון לא רק מגננות האם של הקבוצה שלי אלא גם מהגננות של הקבוצה השנייה.

סוף יום

כחלק מההתנהלות הדימנית בגן אנחנו תמיד מנסות להתאים את עצמנו לשינויים. הפעם שינוי מזג האוויר הובילו אותנו לעשות שינוי בחלק האחרון של היום. בחוץ חם מאוד לכן אנחנו מנצלות את המרחב של הכיתה הגדולה והממוזגת שלנו כדי שיהיה נעים יותר לילדימות לסיים את היום בגן …

יודעות שבילבלנו אתכם לא מעט ואנו מתצלות על כך, אך בואו ניישר קו. -

החל מהשעה 16:00 כניסה דרך החצר בלבד. התריס יהיה פתוח ותוכלו למצוא את הילדימות בזמן משחק בשני החללים הפנימיים שבכיתה הגדולה. (לפני כן אנחנו עדיין נמצאים בכיתות השינה שלנו בהתארגנות וחלוקת כיריכים ופירות, התריס כמובן עוד סגור כך שניתן להיכנס דרך המבואה)

בקבוקי המים נמצאים על שולחנות הפיקניק בחצר, לידן מתקן מים לשימושכם, תוכלו למזוג מים כרצונכם למי שחסר.

מבקשות להימנע מעמידה ממושכת בכניסה לכיתות זה יוצר פקק ועומס ריגשי על הילדימות.

״יש לי יום הולדת, חגיגה גדולה!״

מזל טוב לנר-נר שחגג איתנו השבוע יום הולדת שנתיים! נריה התלהב במיוחד מגלימת היום הולדת ושרביט הקסמים!

החלק האהוב עליו ביותר היה לדגדג את החברים עם הסרטים הצבעוניים של השרביט!

תודה רבה למשפחת רוזנסקי על העוגה הטעימה ומזל טוב!

הודעות

* סימונים - סמלים זו הדרך היחידה של הילדימות כרגע לזהות את החפצים שלהם. ממליצה לכם לחשוב יחד על סימון מיוחד לסדין שבעזרתו הילדימות ידעו לזהות את המזרן שלהם. כנ״ל לגבי נעלים.

* חופשת שבועות 9-10/6/19 חוזרים לפעילות ביום שלישי 11/6/19.

* נשמח לקבל סלסלות שקופות לפירות (כמו של הירקנים) לכבוד שבועות.

לא לשכוח נוהל ימי ראשון, בקבוקי מים מלאים וסדינים רעננים.

* מזכירה נוהל סוף יום כפי שפירטנו בקבוצה שלנו- בסוף היום אנחנו נמצאים בכיתה הגדולה, מחולקים לכיתות ובהן פעילויות שונות. אנחנו נבקש שאתם- תמיד- תכנסו מהתריס שבחצר, המים יחכו לכם תמיד בחצר על השולחנות. תודה על הזרימה!

שבוע נפלא

ויקה וחולוד

צעירים ב'- שולה

השבוע שלנו נפתח כמו תמיד עם תמונות שלכם מהסופ"ש והפעם בפינתנו...

מיה הראתה לנו את התמונה שלה עם בובו

הכינוי של מיה לאח הקטן שנולד והצטרף למשפחה.

גם גלי סיפרה על לידתם של איתמר ויובל התאומים שגם הם הצטרפו השבוע למשפחה, איזה אושר!

מזל טוב וחיבוק ענקי מכל השולות חובבי התינוקות המושבעים.

הילדימות שהיו בטיול המשפחות סיפרו לנו על מקום עם המון דשא ואוהל גדול ועץ ענק מלא בתותים! ראינו תמונות ושמחנו לגלות שהחברים שלנו נהנו כל כך..

אז החלטנו כולנו לצאת לטיול! לאן? לירושלים

בנינו לנו מסלול מאתגר מהג'ימבורי ותרגלנו את ההליכה שלנו בו.

החברים כבר הרבה יותר מיומנים מבעבר בהליכה וקפיצה במסלול, ולא פחות חשוב מכך בכללי המסלול.

גם במסלול בטיול אנחנו לא יכולים לדחוף או לעקוף, הדרך לפעמים צרה ומפותלת וצריך לשמור על כללי הזהירות.

כשהגענו לקצה, כופפנו ברכיים והתכוננו לקפיצה. איזה מזל שבמעגל שלנו אנחנו מתרגלים קפיצות כולם יחד, עכשיו אנחנו כבר ממש אלופים:)

אפילו שממש ניסינו, לא הצלחנו להגיע לירושלים ברגל.. כבר היינו עייפים ומותשים.

אז איך נגיע? אולי במטוס? ירושלים אמנם רחוקה אבל לא עד כדי כך...

אולי באופניים? זה אפשרי אבל הדרך ארוכה, המון עליות וירידות, זה יהיה קשה מאוד.

מנור הציעה שניסע באוטובוס ושחק הציע את הרכבת.

ליעד אמרה שאפשר גם לנסוע באוטו!

איזה רעיון נהדר, אבל רגע....האם נצליח להיכנס כל השולות באוטו אחד?? לא, מה פתאום, זה נוגד את החוקים ועל החוקים אנחנו לא עוברים:)

שאלנו כמה זמן בערך יקח להגיע, מי יגיע ראשון האוטובוס או הרכבת... שאלה מצוינת

ארזנו לנו תיק לא שכחנו בקבוק מים ואוכל, החברים הוסיפו שכדאי לקחת מוצץ למקרה שנרצה לישון בדרך... (חשוב..)

כל חבר ניגש לעמדת הכרטיסנית ובחר האם הוא רוצה לנסוע באוטובוס או ברכבת. איך נבדיל?

בנינו לנו את הדגם של הרכבת בה המושבים אחד מול השני ובאוטובוס הארוך והצר לירושלים זוגות זוגות של מושבים אחד מאחורי השני

ובעזרת הכרטיס כמובן

כל חבר קיבל כרטיס, מי שנסע ברכבת כרטיס נייר ומי שנסע באוטובוס קיבל כרטיס רב פעמי, כזה שלא יכול להיקרע, סיפרנו שלכרטיס הזה קוראים רב קו.

החלק המאתגר היה לשמור את הכרטיס כל הדרך שלא יאבד. קיבלנו מעטפה שהייתה הארנק שלנו וניסינו להכניס את הכרטיס לתוכו, אבל גם על הארנק שלנו צריך לשמור טוב טוב. היו חברים שבחרו לשמור את הכרטיס ביד או בכיס או להחביא אותו במקום שרק הם ידעו:)

את האוטובוס אנחנו רואים לעיתים יותר קרובות, כשאנחנו מסתובבים בעיר ואפילו הולכים במדרכה ליד הבית. ומה עם הרכבת, איך נדע שהיא מגיעה?

שמענו את פתיחת השיר רכבת לילה לקהיר, צלילי הרכבת כל כך ברורים, אי אפשר לפספס!

לשמחתנו כולנו הגענו בשלום לירושלים, הצלחנו לשמור על הכרטיס ואפילו על הארנק

מי שנסע ברכבת היה צריך להחליף רכבת באמצע אז הדרך הייתה קצת ארוכה,

מי שנסע באוטובוס נאלץ לעמוד בפקקים...

פקקים? מה כמו הפקק של הבקבוק? אוטובוס עומד בתוך פקק? החברים אמרו שזה נשמע כמו שטוז!

סיפרנו על אחת הצרות הגדולות במדינה שלנו, הפקקים...

כשהרבה מכוניות ואוטובוסים רוצות להגיע לאותו מקום, נוצרים פקקים... אין מספיק מקום לכולם על הכביש... אז מה צריך לעשות? לחכות בסבלנות...כמו שאנחנו מחכים בסבלנות כשיש חברים ששוטפים ידיים. אם כולם יעמדו ביחד יהיה לנו פקק ואנחנו לא אוהבים פקקים:(

הגענו סוף סוף לירושלים! עיר סואנת מלאה בפקקים אבל יש בה גם המון דברים מעניינים

מה למשל? כיכרות!

כמו כיכר לחם....

לא, זו כיכר תנועה! יש לה אפילו סימן מיוחד ולפעמים גם נותנים לה שם...

הכרנו שמות של כיכרות, כיכר החתולות, כיכר ציון, אולי יש כיכר שולה בירושלים?

הכיכר היא עגולה ואפשר להסתובב סביבה, במקום לעמוד בפקק אחד ארוך.

כיתת המפגש שלנו התמלאה בכיכרות. נסענו מסביב לכיכר אבל היה קצת בלאגן..

אז הזמנו את פקחי התנועה שיעשו לנו קצת סדר, שריקה אחת במשרוקית והכל הסתדר!

תמרור עצור מונף למעלה, ומה עושים? כולם עומדים!

בעזרת המקרן וקיר לבן ענק צפינו בסרטון עצוב אך מעניין במיוחד עם המון פקקים. הפעם בתל אביב..

ביום שלישי הייתי בחופש וצחי (הידוע כבחיר ליבם של הילדימות) העביר לראשונה מפגש לשולות!

הייתה התרגשות שיא כמובן, לא כל יום צחי מעביר מפגש...

עם צחי דיברנו על קיר מיוחד שנמצא בירושלים שאליו מגיעים אנשים כדי לבקש משאלות...

את מלאכת בניית הקיר עשו החברים יחד עם צחי ומי שרצה אפילו ביקש משאלה!

לא תאמינו, שוק מחנה יהודה הגיע לתל אביב!

בסוף השבוע הגענו לשיא החגיגה הירושלמית, ואיך אפשר בלי טעימה מהאותנטיות של העיר, שוק מחנה יהודה.

שמענו את השיר וסיפרנו סיפור על גברת עם סלים, מרוב שהיא עושה כל כך הרבה קניות בשוק, היא תופסת את כל הספסלים! איזה ספסלים? באוטובוס כמובן.

שאלתי את החברים מה היא קונה בשוק הגברת הזו? אוכל ענו כמובן.

סיפרנו על שוק מלא דוכני אוכל, פירות ירקות ואפילו צעצועים, כלי בית, ודברים ישנים שאנשים החליטו למכור

השתוקקנו כבר לצאת לקניות בשוק. הצטדיינו בסל וכובע על הראש. ואיך נקנה? החברים הציעו שניתן למוכר את הכובע תמורה לירקות... אולי בימי הביניים זה היה עובד:)

בתוך הסל הסתתר ארנק עם מטבעות, הכסף שלנו!

פעילות שוק עם הבוגרים

יצאנו מכיתת המפגש וגילינו שהכיתה הגדולה הפכה לשוק ענקי! שלל דוכנים שונים ומשונים, מכוניות, תחפושות, כובעים, ספרים ואפילו ירקות אמיתיים.

כל זוג קיבל תיק וארנק, מעטפה שיום קודם אנחנו הכנו וקישטנו לכבוד האירוע.

הבוגרים מקבוצת תקווה והלו יעקב היו המוכרים, ואנחנו הסתובבנו בין הדוכנים וקנינו לנו מכל טוב.

כל כך נהנו לקנות ולהסתובב בשוק, אבל כבר היה מאוחר וצריך לסגור את הבסטות...

בשוק חם, התעייפנו הזענו, ועבדנו קשה..לא קלים הם החיים בשוק.

אז ישבנו לנו יחד במעגל ענקי בחצר, כ-ו-ל-ם המוכרים והקונים ונהנו מהלהיט החדש של הקיץ- משולש אבטיח קפוא:)

ביום שישי, ניחוחות של בייגלה הציפו את הגן

חן פינקה אותנו בארוחת בוקר ירושלמית אסלית!

סלט קצוץ, ממרח חצילים בטחינה, חומוס פטריות וכמובן בייגלה ירושלמי מעשה ידיה.

טבלנו את הבייגלה בזעתר ונגבנו חומוס במקצוענות.

תודה לחן האלופה על הפינוקים והפינאלה המצוין לשבוע ירושלים.

שירים חדשים ישנים ששמענו השבוע

אצא לי השוקה

אילו הייתי של דתיה (השיר מתחיל ב0:55)

שמולות בקבוצות קטנות

כמו שכבר הבנתם, קבוצות שמוליק ושולה הן חברות ממש טובות.

אנחנו נהנים מזמן המשחק שלנו יחד בחצר, מהפסקות מים ופרי משותפות,

מארוחת צהריים משותפת ומפעילות סוף יום.. אפילו כבר יש לנו שיר משותף הרם סם סם

בשבועיים האחרונים החלטנו לקחת את מערכת היחסים המקסימה הזו צעד אחד קדימה, לעבודה בקבוצות קטנות. איזה שלב מרגש ביחסים:)

איך זה עובד?

אחרי המפגש כל קבוצה מתכנסת להפסקת מים ומשם אנחנו מתחלקים לשלוש קבוצות קטנות, אחוות של שולות ושמוליקים יחד. כל קבוצה בחלל אחר בכיתה, עם מחנכת אחרת.

ומה אנחנו עושים?

כל קבוצה בפעילות מסוג אחר: סיפור בהמחשה, הגשת חומרים ומשחק חופשי.

העבודה בקבוצה קטנה מאפשרת לנו מצד אחד להכיר ולהיפתח לחברים חדשים שבמהלך היום אנחנו לא מספיקים להגיע אליהם ומצד שני להעמיק בפעילות שאנו עוסקים בה בקבוצה הקטנה, לשפר מיומנויות ולגלות על עצמנו עוד ועוד דברים חדשים. הקבוצות הקטנות מאפשרות לנו להגיע לילדימות, להתבונן בהם קצת יותר מקרוב ולחזק כל אחד ואחת.

בסוף השבוע אנחנו מחליפים ומערבבים את הקבוצות, כך שכל שבוע החברים זוכים להתמקד ולחוות בסוג ואופי אחר של פעילות.

נשתדל לתת לכם מדי שבוע הצצה לאחת מהפעילויות בקבוצה הקטנה...

והשבוע, סיפור בהמחשה! (מה זה בכלל... )

ממש כמו שזה נשמע, הסיפור מקבל נפח והדמויות בו "מתעוררות לחיים". הילדימות בעצמם יכולים להפוך לשותפים פעילים בסיפור והחוויה היא אחרת לגמרי מהקראת סיפור רגילה, בה יש מי שמקריא ומי שמקשיב.

השבוע למשל, אלינור הביאה לקבוצה הקטנה את "מיץ פטל" / חיה שנהב, עם דמויות שהכינה יחד עם אימה לכבוד עידן. אלי חלקה איתנו את ההמחשה, והחברים שכל כך אוהבים את הסיפור פתאום גילו את עולמו של מיץ פטל מזווית מוחשית ומעניינת במיוחד.

מוזמנים להוסיף למאגר השאלות שלכם לילדימות, מעבר לאיך היה היום...

איזה פעילות עשית אחרי המפגש? מי היו החברים מקבוצת שמוליק שהכרת? עם איזה מחנכת בילית?

יוזמת ספרים קבוצתית

אחרי התארגנות לשנת צהריים, מגיעה השעה ביום לה כולנו מחכים בקוצר רוח...זמן סיפור קבוצתי.

זמן האיכות שלנו יחד מאפשר לנו שיח מקסים, מלמד ומעשיר.

כל ספר מצליח בצורה קסומה להוביל אותנו לדיונים, שאלות וסיפורים מצחיקים על עצמנו, הבית והמשפחה.

בשבוע האחרון קמה לה יוזמה מקסימה שכדאי לנו לשמר.

מנור ואללי הביאו איתן ספרים מהבית וביקשו שנקריא בזמן הסיפור הקבוצתי שלנו, איזה רעיון נהדר:)

מנור הביאה את הספר "אתי ספגטי" / רותי אורן

ואלה הביאה את הספר "אולי יבוא סנאי" / אבירמה גולן

מעבר לכך שהספרים היו מקסימים ומעשירים, הבנות התרגשו לשתף את החברים בספרים שהן אוהבות לקרוא בבית, ושאר החברים תמיד שמחים לשמוע סיפורים חדשים.

חשבנו יחד והגענו למסקנה שכדאי לנו להפוך את היוזמה הזו לעניין שבשגרה!

אתם מוזמנים להזכיר ולהציע לילדימות, ולשלוח לי הודעה עם שם הספר ומתי תרצו להביא. כמובן שאנחנו מבטיחים לשמור על הספר ולהחזיר אותו בסוף היום למגירה.

הודעות ועדכונים

- שמיכות. שימו לב שהחברים גבהו בתקופה האחרונה ויש כמה שמיכות שכבר אינן תואמות את האורך שלנו.. מוזמנים להחליף.

- בגדים נוחים. במיוחד לילדימות שמתנסים בשירותים ובכלל, הימנעו מאוברולים מתסבכים, שמלות ארוכות וחצאיות עם מלמלה. אנחנו רוצים לאפשר לילדימות להתמודד בעצמם ולא להכשיל אותם.

- סוף יום. מזכירה שוב את נוהל סוף היום שלנו, החל מהשעה 16:00 תוכלו למצוא את הילדימות בזמן משחק עם השמוליקים בשתי הכיתות הפנימיות. איסוף דרך החצר בלבד כדי למנוע עומס במבואה. העבירו את המידע לסבים, סבתות, וכל הנוגעים בדבר.

סלסלת בקבוקים נמצאת באופן קבוע על שולחנות הפיקניק בחצר. לנוחיותכם מתקן למילוי מים נמצא ליד הסלסלות.

שוב סליחה על הבלבול ותודה על הסבלנות.

- מגבונים לחודש יוני, לא לשכוח להניח בשידה ולסמן בטבלה שהבאתם.

- נוהל יום א' בקבוקי מים מלאים וסדינים רעננים.

שבוע (ות) נהדר לכולם

שירז ואלינור

בוגרים א'- תקווה

שבת שלום לכם/ן!

נפתח באיחולי מזל טוב לארבלי שלנו!! שמחנו לחגוג איתך ומאוד נהננו מהעוגה ומהאבטיח המרענן!

יום ירושלים קרב ובא אלינו ביום ראשון הקרוב והשבוע בחרנו להתמקד בנושא. נגענו בנושא ההרים, בסיור דמיוני ברחבי ירושלים והגענו לאירוע השיא של השבוע – הגן שלנו הפך לשוק מחנה יהודה!

יום ירושלים בקבוצת תקווה

השבוע דיברנו על הרי ירושלים וירושלים עצמה כעיר על הר, התנסנו בהרגשה של ללכת בירושלים, יש שם מסלול מאוד מסובך עם עליות וירידות! הדגמנו עם מסלול מסובך שבנינו יחד וככה עלינו לירושלים! דיברנו גם על רכס הרים, ויצרנו בעצמנו רכס הרים. החברים הביאו משחקים שונים ואחד אחד עשו ערמות משחקים. תחילה פיזרנו את המשחק ועבדנו יחד על התנועה אשר תיצור לנו ערימה. אחרי שיצרנו ערימות ממשחקים שונים, פרשנו סדין ירוק על הערימות וראינו איך כל הערימות האלו יוצרות רכס הרים אחד. ממש כמו ירושלים!

ביום שישי סיפרנו שהמון אנשים עולים לירושלים, למה? רועי ענה בגלל שוק מחנה יהודה, וארז אמר שבגלל הכותל! מה זה הכותל? סיפרנו שזה קיר גדול שממנו אנשים מבקשים משאלות, והילדימות שיתפו במשאלות שלהם, הנה כמה משאלות שאפילו אתם ההורים יכולים להגשים !

• פלג - אני רוצה ללכת לטיול עם אבא ואמא

• תומר- אני רוצה לקנות צעצועים לבית שלי

• יערה- אני רוצה מנורה לחדר שלי

• יונתן- ללכת לירושלים ברכבת

• ארז- לאכול עוגה

ביום שישי גם נהננו מארוחת מלכים בסגנון ירושלמי בניצוחה של חן המדהימה שלנו! חתכנו סלט ירושלמי עשיר בירקות, לימון ושמן זית, וחן דאגה לנו לחומוס טרי עם פטריות צלויות, טחינה, ממרח חצילים, ואפילו בייגל ירושלמי שהיא אפתה לנו ממש באותו הבוקר עם המון שומשום!

איזה פינוק!

שוק מחנה יהודה הגיע לגן ילדי הטבע!

לרגל יום ירושלים החלטנו כל הקבוצות בגן להקים את שוק מחנה יהודה המפורסם!

לשם המאורע הילדימות התכוננו ולמדו על השוק, איך מתנהלים בו ואיך מתקשרים אחד עם השני.

תחילה עלינו לארגן את הדוכן בצורה שתמשוך את העין לקונים והם ירצו לבוא לקנות.

למדנו שבשוק עלינו למשוך את תשומת לבם של הקונים ולכן אנחנו יכולים ואפילו מומלץ לקרוא לקונים ולצעוק לעוברים והשבים להגיע אלינו לדוכן (מה זה? שוק פה?? ;) )

ביום השוק הילדימות חולקו לדוכנים שונים- היה דוכן כובעים מטריפים של רועי יערה ועידו, ודוכן ירקות (אמיתיים!) של פלג ואלונה, היו דוכני צעצועים ותחפושות ואפילו דוכן עיתונים מגניב! הלקוחות שלנו היו קבוצת שולה שבאו והתעניינו בחפצים שמכרנו. שמנו את הפריטים שהם קנו בתיקים והם השתמשו בארנקים שהכינו בעצמם! את המטבעות שאיתם קנו את החפצים קבוצת תקווה הכינה להם, למדנו מה זה מטבע, לקחנו עיגולי נייר קשיח והטבענו עליו חותמות עם צבע... הילדיםות ריגשו אותנו בהתלהבות מהפעילות, וחלק מהם שהרוויחו מטבעות בדוכן שלהם יצאו גם הם לעשות סיבוב בשוק ולטייל בדוכנים שלנו וגם של הלו יעקב! אחרי הפעילות סידרנו את כל הסחורה בארגזים וישבנו כל ילדי הגן בחצר במעגל אחד ענק לאכול אבטיח קפוא עם כל החברים.

חייבים לציין שהיו כמה כוכבים שבהחלט יש להם עתיד בעולם המכירות! ;)

ספרים רבותיי, ספרים! – המפוזר מכפר אז"ר, מאת: לאה גולדברג

כחלק מהשיגרה החדשה של קבוצת תקווה, אנחנו בוחרים מידי שבוע את הספר השבועי לקבוצה שעליו אנחנו חוזרים כל יום. אך כל יום השיח משתכלל, לילדים יש תובנות חדשות, הם מבחינים בפרטים חדשים בטקסט ובאיורים...

השבוע בהקשר ליום ירושלים, בחרנו להתמקד בקלאסיקה "המפוזר מכפר אז"ר" שיצרה לאה גולדברג. הספר מתאר את המפוזר שמתנהג בצורה מאוד מצחיקה. מבלבל במיקומים של החפצים השונים בבית, לא יודע אם יום או לילה והשיא מגיע שהוא רוצה לנסוע לירושלים ברכבת ובטעות מתיישב בקרון שבכלל לא זז ולא מחובר לרכבת

הילדים מאוד התלהבו מהסיפור והוא מאוד הצחיק אותם. פלג אמר שהוא חושב שהקרון שבו המפוזר ישב מקולקל וישן ולכן הוא לא נוסע ואדם הוסיף שצריך לשים את הקרון בגראז' (במוסך). בועז חשב על כך שהמפוזר מאוד מזכיר את יובל המבולבל שהילדים היום מאוד אוהבים.

האיורים בספר גם הם מאוד מעניינים ועוררו שיח מעניין.

הספר גם התקשר לנו ליום ירושלים משום שהמפוזר בעצם רצה להגיע לירושלים. דיברנו על כך שהוא ניסה להגיע לשם ברכבת, ושניתן גם להגיע באוטובוס. דיברנו על הדרך המפותלת וההררית לירושלים, ועל כך שאומרים "לעלות לירושלים" משום שמדובר בהר.

דבר נוסף שעלה לנו בעקבות פינתנו הקבועה של הספר השבועי הוא הסימניה!

חלק מהפעמים שאנחנו קוראים את הספר, אנחנו בוחרים לא לסיים אותו כדי להשאיר זמן לדיון ושיח עם הילדים. במטרה שנזכור היכן הפסקנו, הכנו סימניה מיוחדת מקרטון אשר עוזרת לנו לסמן היכן הפסקנו פעם קודמת ומאיפה להמשיך בפעם הבאה.

יוגה

עוד פינה קבועה בשיגרת יומינו החדשה בקבוצת תקווה היא פינת היוגה.

מידיי יום, לאחר זמן הסיפור, אנחנו מתפרשים בכיתה לרגע של רוגע עם היוגה.

אנחנו מתחילים בנשימה עמוקה, יד על הלב ועל הבטן, אוויר שנכנס מהאף ויוצא מהפה וברכת "נמסטה".

משם אנחנו עוברים לתנוחות בישיבה, למשל הפרפר ששותה צוף, מתיחת הרגליים עם פלקס ופוינט... עוברים לעמידה על 6 ולחתול שמקשקש בזנב ומתכופף לשתות חלב, לתנוחת הנחש, לכלב שמביט מטה... ומשם לעמידה כמו העץ אשר מותח את ענפיו מעלה מעלה. ועלינו לשמור על שיווי משקל!

בסוף אנחנו מסיימים בתנוחת התינוק הצוחק ונהנים מהתנועה הנעימה ומלצחקק כמו התינוק ולבסוף נרגעים בשכיבה על הגב או על הבטן.

כל יום אנחנו חוזרים על הדברים ולאט לאט מוסיפים דברים חדשים. משלבים בין הדימיון, להרגעות לפעילות גופנית הדורשת כוח, שיווי משקל, וויסות וריכוז. אנחנו רואים כיצד הילדים משתפרים וזה עוזר להם להמשיך בצורה רגועה יותר ונעימה.

הפרח של תומר

כפי שציינו בעבר, אנחנו בגן מאוד אוהבים שהילדיםות מביאים רעיונות מעולמם האישי ומדברים שהם מציפים. בוקר אחד תומר נכנס דרך שער הגן עם פרח שקטף ביד!

החברים באו והסתקרנו, וחשבנו יחד עם תומר איך נוכל לספר ולהראות את הפרח לכל החברים. החלטנו שכשנשב בחברותא, תומר יראה לחברים את הפרח. וכך היה, ישבנו ביחד ותומר דיבר על הפרח שקטף בדרך מהגן, הרחבנו בהסברים והתבוננו בפרח, שמנו לב שלפרח הזה אין שורשים, כי הוא נקטף, ושיש לו גבעול, ועלים ארוכים וצרים, ספרנו את עלי הכותרת והסתכלנו על הצבעים, דיברנו על הניצנים ואמרנו שמהם יוצא הפרח, הילדימות הביעו עניין רב בשיעור הבוטניקה הקטן הזה שבא בהזדמנות עם הפרח, בדקנו במגדיר צמחים ומצאנו שזהו צמח מטפס! אילו עוד צמחים מטסים יש? פסיפולורה, בטטה. חשנו שתומר מאוד התרגש מההזדמנות הזאת וגם דאג להגיד כל הכבוד לחברים ששמרו על הפרח העדין כשהוא עבר והראה להם אותו, היה מקסים (: נשמח תמיד להפתעות מהדרך...

מוזיקה ללב היא חודרת

לכבוד יום ירושלים, איך אפשר שלא לשמוע את השיר המרגש "ירושלים של זהב"

(בעיקר מרגש שהפעם הבנים לא לקחו את זה כשיר אוהבים למרות השיר המוכר של הפועל ירושלים:)

והשבוע התעוררנו עם פלייליסט של רוק ישראלי משובח. למשל:

מכה אפורה של מוניקה סקס

עיר של קיץ של ברי סחרוף

הודעות חשובות

# חשוב להלביש את הילדיםות בבגדים נוחים שיוכלו להתלבש בעצמם ללא עזרתנו. זה חשוב לנו שיוכלו להיות עצמאיים ככל האפשר.

# לבנות שמגיעות עם שמלה – חשוב לשים מכנסיים מתחת לשמלה. זה נובע גם ממקום של נוחות והיכולת לפעול בצורה חופשית וגם ממקום הגייני (למשל בארגז החול...).

# סדינים רעננים ובקבוקים מלאים

#שמות על הטיטולים, בגדים להחלפה (חשוב שיהיו 2 זוגות תחתונים ו2 זוגות מכנסיים) ושקיות לשים את הבגדים המלוכלכים.

# תמונה מהסופ"ש לאדריאן עד יום ראשון ב8:00 

נתראה בראשון,

רעות,אדריאן, תמר ועינב

בוגרים ב'- הלו יעקב

##

קצת משבוע ל״ג בעומר...

חמצן, פחמן ומה שבניהםֿֿֿ

מה הגוף שלנו צריך כדי לנוע, לחיות?

אוויר… חמצן!

לאן נכנס האוויר שלנו? לריאות.

ואיפה הריאות? בחזה שלנו.

הנחנו ידיים על החזה והכנסנו המון אוויר דרך האף ומה קרה?

החזה התמלא והתנפח ממש כמו בלון….

כשהוצאנו את האוויר לאט לאט דרך הפה הריאות התרוקנו והנפח ירד.

האם אפשר לראות את האוויר? לא.

מתי אנו צורכים הרבה אוויר ... בפעילות!

עשינו ניסוי -

התחלנו בלהניח ידיים על הריאות שלנו שעלו וירדו בקצב אחיד ואיטי.

ואז שמנו שירים מקפיצים ומפעילים בסופם נעמדנו שוב הנחנו ידיים על החזה והריאות עלו וירדו בקצב מהיר יותר הבנו שכדי להניע את האיברים שלנו בקצב מהיר אנו צריכים את השרירים את המוח את היציבות וכל אלה צריכים חמצן כדי לנוע..

דמיינו את הריאות שלנו כשני בלונים המתמלאים ומתרוקנים ..... בלון עדין ממש כמו הריאות… מי שומר עליהן? שוב מיששנו את החזה והרגשנו - משהו קשה בשפתם של הילדימות.

שוב מיששנו את החזה והרגשנו משהו קשה, כך אמרו הילדימות.

זו עצם!

אלה הצלעות שלנו… פרשנו את האצבעות בשתי הידיים והנחנו על החזה התפקיש של הצלעות להגן על הריאות והלב ועוד איברים….

הרמנו את החולצה, הכנסנו פנימה את הבטן וממש ראינו את הצלעות שלנו מסודרות כמו מניפה על החזה … ניסינו לספור אותן ולזהות היכן מתחילות והיכן נגמרות.

אז איך נכנס האוויר לריאות?

עמדנו בזוגות פתחנו פה גדול והתבוננו לעומק ומה ראינו?

את הענבל שזז כשאנו נושמים או מדברים ושני כניסות שני צינורות.

אחד לנשימה ואחד למזון ושתיה.

הקדמנו קנה לוושט משפט שאנו שומעים מידי פעם בארוחות מה הוא אומר?

אנו מכניסים בטעות מזון לצינור האוויר ואז נחנקים השיעול עוזר למזון לעבור למקום הנכון.

ריאות שקיות וקשים

קישטנו יחד שקיות, חיברנו אליהן קשים המדמים את קנה הנשימה שלנו, אטמנו היטב ויצרנו ריאות .

החברימות נשפו פנימה אוויר וניפחו את השקית וברגע ששאפו חזרה את האוויר השקית התרוקנה.התרגש

הם כל כך התרגשו מהפעילות ובכלל נושא גוף האדם ריתק אותם.

תהינו יחד מי עוד צריך את החמצן כדי לחיות?

בעלי חיים, צמחים. ואש….

מעשה בלהבה וחמצן

ניסוי-

הנחנו בכיתה שני נרות והדלקנו את שניהם.

אחד מהם כיסינו כדי שחמצן לא יכנס פנימה… ספרנו עד 10 והופ הנר כבה.

הנר החשוף המשיך לבעור ולבעור… החמצן הוא המזון של הלהבה וברגע שאין לה מזון היא נכבת.

מתי האש מסוכנת? כשהיא חשופה.

בערב ל״ג בעומר נהוג לערוך מדורות דיברנו על הסכנות בהברת אש… על איך נתחם את המדורה בעזרת אבנים כדי שהרוח לא תניע זרדים או עלים יבשים הלאה ותגרום לשרפות.

אם אפשר לראות את האוויר?

לא… הוא שקוף.

האם אפשר להרגיש אותו? כן! זו הרוח המניעה את האוויר.

מי צריך את הרוח כדי לנוע? גולשים צריכים את הגלים שצריכים קצת רוח.

כדור פורח צריך להבה וחמצן כדי להתרומם

ועפיפונים שלא יכולים לדהות בשמיים בלי רוח.

כל אחד מהילדימות הוציא את העפיפון בכאילו שלו והתחלנו להניע אותם גבוה גבוה הרוח תפסה והרימה החוט הארוך שלנו התארך והתארך עד שכמעט לא ראינו את העפיפונים ומה עם הרוח כשהיא התחזקה העפיפונים הסתחררו והסתבכו אחד בשני לא היה קל להחזיר אותם חזרה אלינו הרוח היתה חזקה מידי.

הקשבנו לשיר הוקי פוקי, רקדנו במעגל והמצאנו תנועות חדשות היה מצחיק ממש

איך מניעים את העיניים ומה עושה האף?…. מרפק לפנים וברך לאחור (:

מסע בעקבות הר, חומה ושוק מחנה יהודה

ירושלים נמצאת על הר גבוה כדי להגיע אליה היו משתמשים בבעלי חיים כמו סוסים, חמורים, גמלים.

ארזנו תיק ויצאנו למסע בעקבות ירושלים.

הבנו יחד כמה זה קשה לחיות ולבני האדם המסעות הארוכים האלה.

ולכן את הדרך עשינו ללא בעלי החיים אנחנו והרגליים שלנו ובעצירות הארוכות נחנו ונהננו מהאוויר הנקי ככל שעולים ועולים על ההר מקושט עצי אורן גבוהים וירוקים.

כשהשמש שקעה הקמנו אוהל ומדורה מחממת ובטוחה.

הילדימות סיפרו על טיול הגן שחלק ישנו באוהלים, חלק בחדרים כל אחד והנוחות שלו ושאת האוכל הכינו בעזרת מדורה.

מה הקידמה הביאה?

כלי תחבורה!

מכוניות, רכבות אוטובוסים ואפילו אופניים.

הדרך לירושלים קלה יותר.

ביקור בסימטאות ירושלים

גילינו שירושלים היא עיר של מבוך .

הרחובות צפופים ומבלבלים …

חשבנו מהו מבוך ואיך פותרים אותו.

את ריצפת הכיתה נהפוך לשכונות בירושלים איך?

בעזרת לגו וקוביות…שכונת קטמון צהובה, שכונה נחלאות יקרוה, קרית היובל באדום ורמת שרת בכחול החברימות מיקמו את השכונות בצפיפות על הריצפה והחלו לטייל היה מצחיק ומפותל.

התבוננו מלמעלה וראינו את העיר כמבוך אז הוספנו לקושי עוד קצת קוביות ויצרנו משחק לוח של מבוכים הדבר היחיד שסומן זו ההתחלה באדום בהצלחה.

ירושלים והחומה

פעם היתה סביב ירושלים חומה גבוהה שהגנה על הכניסה לעיר .... עם השנים החומה נשברה ונהרסה נשארו חלקים שונים .

יש קיר אחד שקוראים לו הכותל -הכותל המערבי

אנשים מאמינים שאם נבקש משאלות מהקיר הם יתגשמו,האומנם ?

דיברנו על משאלות שאפשר להגשים וכאלה שלא..

שיצמחו לי כנפיים ואטוס לירח לא… שיקנו לי ארטיק ורוד ולבן כן.

ואם הקיר הזה יכול להגשים משאלות אולי נאתגר אותו גם עם שאלות?

הילדימות הכתיבו משאלות ושאלות והנחנו יחד על קיר המשאלות במבואה.

שוק מחנה יהודה

כמה כייף להגיע לגן ולגלות שהוא הפך להיות שוק ססגוני מלא בריחות טעמים קולות וצלילים.

שכבת הבוגרים היתה אחראית על הדוכנים, אירגנו אותם שמנו קופות וחיכינו לקונים (שכבת הצעירים) ..

הצעירים הגיעו עם תיקים ומעטפות מלאות המטבעות….. מטבעות? של מה?

מטבעות עיגולים וחותמות

לכבוד השוק הלו יעקב היו אחראיים ליצור מטבעות וכסף לטובת הקנייה והמכירה.

איך ניצור מזומן אם לא נחקור אותו קצת.

לכיתה הכנסנו ארנק עם מטבעות ושטרות התבוננו ובעיקר מיששנו את החותמת על המטבע הרגשנו שהיא בולטת ולא מצויירת היא מוטבעת.

שמנו לב שכל המטבעות עגולים, היו כאלה כסופים וכאלה זהובים.

ומטבע אחד מיוחד שהיה גם וגם(:

הכנת מטבעות לשוק

לכיתה הכנסנו סלסלה מלאה בעיגולים נייר וטושטושים איך ניצור מטבע האם נצייר על העיגולים? לקחנו טושטוש והנחנו במרכז העיגול ויצרנו הטבעה של נקודה וכך הלאה כמו בסרט נע יצרנו מטבעות מיוחדים רק לנו.

ומה עוד עשינו התאמנו על ציור עיגול בודד, עיגול בתוך עיגול והמון עיגולים יחד.

כמה כייף ליצור יחד(:

שוק פישפשים

כדי לגוון לנו את עינייני השוק הוספנו להלו יעקב עמדה מיוחדת של שוק פשפשים…

מה מוכרים בשוק כזה?

המון יד שנייה, שח=ימוש חוזר בגדים שכבר לא מתאימים , סירים וצלחות ישנות … צעצועים ועוד…

עמדת הלימונדה קרה היתה בתפוסה מלאה בכל פעילות השוק.

ולבסוף התיישבנו כולנו - כל ילדי הגן לנישנוש אבטיח קפוא .

יום שישי יום פינוק

אם כבר היינו בשוק לא נאכל משהו?

חן שלנו פינקה בחומוס פיטריות טרי וטעים

בייגל קריספי מלא בשומשום, סלט קצוץ עם המון פטרוזיליה, טחינה וממרח חצילים.

לא רצינו לקום משולחן ארוחת הבוקר דרך נהדרת לסיים את השבוע, תודה חן(:

הקשבנו למוסיקה מירושלים

הדג נחש

עינב שלנו

יהורם גאון

האחיות ג׳משיד (צ׳לו וגיטרה)

תהנו……..

הודעות ועידכונים

-יום א׳ בנוהל סדיני רעננים ובקבוקי מים מלאים.

-מזכירה למרוח ילדימות בבוקר.

-מזכירה שלא נכנסים בבוקר עם נישנושים למינהם.

-שימו לב לראשי הילדימות הקפידו לשלוח את הבנות והבנים עם השיער הארוך עם גומיות.

סרקו, בידקו רק כך נמנע מכינים.

שבוע חמים ומגניב,

אורטל ודור