שבלולים, סביבונים ואריק אהוב אחד

07/12/2019

שבת שלום ומנוחה

# מזכירים שהשבוע ביום חמישי בשעה 20:00 תתקיים בגן הרצאה בנושא גבולות ודיאלוג מבוגר-ילד. מעבר ליום חמישי הקרוב, פתחנו מועד נוסף אליו תוכלו להרשם ( ביום חמישי הבא ה 19.12). תוכלו לוודא שאתם רשומים או להירשם על בסיס מקום פנוי ממש כאן. במידה ואתם לא מגיעים, נשמח אם תוכלו למחוק את שמכם ממועד ההרצאה ולאפשר להורים נוספים שרוצים להגיע לעשות זאת.

# תודה להורי הבוגרים המהממים שהגיעו השבוע ל"פורום הורים" שלנו בנושא "פליי דייטס", אנחנו מקווים שקיבלתם ערך מוסף מהמפגש ומזמנים אתכם ואתכן לשתף אותנו במידה ויש לכם הארות והערות שיעזרו לנו להמשיך ולדייק את המפגשים האלו. בשבועות הבאים נעדכן בנושא ותאריך של פורום ההורים הבא.

# למי מכם ששם לב השבוע לדמות חייכנית ומתולתלת חדשה בגן, אנחנו שמחים לספר לכם שהצטרפה לצוות שלנו עובדת חדשה בשם אופיר. אתם לגמרי מוזמנים לברך אותה לשלום ולאחל לה בהצלחה. בשבוע הבא נצרף למייל פסקת היכרות ונספר לכם עוד קצת עליה.

שבוע חיובי ומלא בהפתעות,

אחיצחי.

שכבת הצעירים

##

סתיו! סתיו! בא עכשיו, נתבונן בחוץ יחדיו ומה נראה?…

״חילזון זוחל בנחת עם הבית למקלחת.

חילזון זוחל לאט יש לו זמן לכל אחד…״

בעדכון הקודם סיפרנו לכם על הטיפוס להר בעקבות הר הסיגד.

הפעם התמקדנו עם הילדימות בקצב הטיפוס וההליכה שלנו להר.

עלינו מהר או לאט? מהר כמו הנמר או לאט כמו חילזון?

למדנו להשתבלל כמו שבלולים, והמשכנו עם המעגליות של צורת השבלול לסיבוביות של תנועת הסביבון.

חדשות מרעישות מהשטח

יש לנו משהו חשוב לספר לכם! לאחר 3 חודשים שבהם היינו "הקבוצה של ויקה והדר" ו"הקבוצה של טניה ומיכל", יש לנו סוף סוף שמות משלנו! מוכנים?

אז...אחרי שבשנים האחרונות שמות הכיתות בגן שלנו נקראו על שמות שירים, השנה החלטנו ששמות הכיתות יתחילו להיקרא על שם להקות! הקבוצה של ויקה והדר תיקרא מעכשיו "כוורת"! לא, זה לא על שם כוורות המדפים שלנו, אלא הלהקה.

הקבוצה של טניה ומיכל תיקרא מעכשיו "אטרף"! כמובן לפי אותו עיקרון, אם כי אנחנו גם עושים כיף של אטרף. הילדים כבר למדו להכיר את המקצבים הדרום אמריקאים ומאוד נהנים לרקוד עם "מנגו, בננה ומלון".

אנחנו כבר כמה חודשים ביחד, ועובדים על בניית הזהות הקבוצתית, ולא רק האישית של כל אחד ואחת. שם לקבוצה עוזר לנו לבנות זהות קבוצתית שכזו ואת החיבור שלנו לקבוצה.

שבוע אריק

ואפרופו מוסיקה, השבוע ציינו בגן את מפעל חייו של זמר אהוב: אריק איינשטיין. את הבקרים פתחנו בחצר עם מוסיקה של אריק לכל הגילים. במפגשים ועל הדק נהנינו גם לרקוד עם "אדון שוקו" ו"גברת עם סלים", ובקבלת שבת נהנינו גם מ"שבת בבוקר". אמנם השבוע הסתיים, אבל השירים הנהדרים של אריק ימשיכו ללוות פעילויות שלנו מן הסתם גם בהמשך השנה!

שבלולים ומשתבללים…

אמנם החורף עוד לא לגמרי הגיע והחצר עוד לא התמלאה שבלולים, אבל אנחנו כבר התחלנו להתכונן לבואם. למדנו קצת על החילזון והבית שלו, ובעיקר למדנו על צורת השבלול.

השתבללנו בעצמנו: איך הופכים את הגוף שלנו לכדור ממש כמו השבלול המתכנס בתוך ביתו? התיישבנו על הברכים, קירבנו את הידיים לגוף והורדנו את הראש עד לרצפה… למדנו לזחול החוצה מתוך השריון שלנו, למתוח לאט לאט את הגוף על הרצפה ולמשוך את עצמנו קדימה.

הדר המחישה לנו את סיפורו של אפרים השבלול, ורקדנו עם השיר הנפלא של אראלה בורשטיין "חילזון פוגש חבר", בו יכולנו לא רק להשתבלל ולזחול כמו חילזון, אלא גם לעבוד על שליטה בגוף שלנו ובמהירות שלנו – זחלנו לאט החוצה מהשבלול שלנו, ניתרנו מהר כמו הנחליאלי וחזרנו לזחול כמו שבלול בנחת!

גיל גל גול וגיל גיל גל והופ גילגול אחד נוצר!

לא רק את עצמנו שבללנו – גלגלנו כל מה שאפשר לגלגל!

למדנו להכין שבלולים מפלסטלינה – גלגלנו נחשושים ארוכים ואז גלגלנו אותם לשבלול. בקצה, מעכנו קצת ועשינו גם מחושים!

גלגלנו שטיחונים ובדים וראינו איך הצד שלהם נראה כמו שבלול.

הרבה מהילדים משאירים את הקשה של הלחם, נכון? הפכנו אותו למפתה יותר, כאשר גלגלנו גם אותו וזחלנו איתו עד לפה: "חילזון קטן, זחל בגן. זחל, זחל, זחל זחל זחל, ו-אםם. נאכל"!

בחצר, זחלנו והלכנו במסלולים בצורה שבלולית, התגלגלנו על גלילים וגם סתם על הדשא.

אחרי המנוחה, גלגלנו את השמיכות שלנו בשבלולים.

נופל וקם

חנוכה קרב ובא, ואנחנו כבר מתחילים להתכונן! השבוע, התעמקנו בתנועה הסיבובית ובסיבובי ציר, ממש כמו הסביבון. הסביבונים שלנו יצאו החולה והתחלנו ללמוד לאחוז בהם ולנסות לסובב בעזרת האגודל, האמה והאצבע. לרובנו זה עדיין קשה, אבל אנחנו מנסים שוב ושוב!

הרבה יותר קל לנו בינתיים לסובב את עצמנו. הסתובבנו הרבה בעמידה. ראינו שכשאנחנו מסתובבים מהר-מהר לכיוון אחד, מהר מאוד אנחנו נופלים! מה עושים? קמים, ומסתובבים לצד השני! למדנו להיזהר על החברים שלנו כשאנחנו מסתובבים ונופלים. אם אנחנו מרימים ידיים למעלה, כמו הידית של הסביבון, אנחנו הרבה פחות פוגעים בחברים – אבל אולי נופלים קצת יותר. לא נורא - קמים שוב! רקדנו עם השירים "הסביבון שלי" של חוה אלברשטיין, ועם "סביבון שובבון" מאת עליזה ראם פישמן.

למדנו גם להסתובב בישיבה – ישבנו על הטוסיק, הרמנו רגליים, וסובבנו את עצמנו סיבוב ציר בעזרת תנופת הידיים. כך, בזמן שלמדנו להסתובב, חיזקנו את הידיים שלנו כשהשתמשנו בכוח שלהן בשביל להניע את כל הגוף.

ניסינו גם לעמוד על רגל אחת כמו הסביבון. בהתחלה עמדנו באמצע החדר וניסינו להרים רגל: הופ, מיד הורדנו את הרגל בחזרה, או שנפלנו. הגוף שלנו עוד לא מתורגל בשיווי המשקל הזה. מה עושים? נצמדנו לקיר, הנחנו עליו יד או שתיים, ונעזרנו בו. הרגליים של החברימות התנופפו למעלה-למעלה ונשארו שם זמן רב. אח"כ ניסינו גם עם הרגל השנייה! ניסינו להחזיק הרבה זמן על רגל אחד עם שיר "החסידה" מתנועחיה.

גילגולים, מעגלים, וכדורים

עבדנו גם על תנועה סיבובית בעבודה שלנו בחומרים: גלגלנו גלילים בגואש, וכך ראינו איך הצבע נמרח לו על הדף, ואיך הצבעים מתערבבים. ניסינו להדביק מדבקות עגולות על ציור של מעגל, כך שהמדבקות על המעגל עצמו.

בשעת סיפור, פגשנו את "החתיכה החסרה" מאת של סילברסטיין, אותו מיכל סיפרה לנו בפלסטלינה. ראינו כיצד כדור שלם מתגלגל מהר-מהר, ואילו כשחסרה לו חתיכה, קשה לו להתגלגל מהר והוא כל הזמן נתקע. החתיכה המשולשת בכלל לא יכלה להתגלגל מעצמה, ורק אחרי שכדור עגול ונחמד לימד אותה להתגלגל, והיא נפלה הרבה פעמים על הפינות, הן התעגלו והיא הצליחה גם להתגלגל מהר.

הפינה של ויקה

אנחנו גדלים ומתפתחים בקצב מסחרר כמו כן גם קצב ההתפחות השפתית שלנו.

בשבועיים האחרונים לא מעט ילדימות הפכו להיות יותר וורבליים.

מצירופים של צמד מילים התחלנו ליצור משפטים קצרים, להביע את הרצונות שלנו ואת חוסר שביעות הרצון שלנו מדברים מסויימים במקרים שונים.

״דבר חלש!״

שני דברים שהתעמקנו בהם הם במהלך השבועיים האחרונים ונתעסק בהם עוד רבות בהמשך הם צורת הדיבור ועוצמת הקול.

מכירים את המשפט ״אין משיחין בשעת הסעודה?״ תהיתם למה בעצם?

הרי אנחנו כמבוגרים עושים את זה כל הזמן, יושבים סביב שולחן אוכל ומנהלים שיחות על הא ודא –אנחנו אפילו נפגשים בבתי קפה ומסעדות רק בשביל לדבר ולשתף.

תתפלאו גם הילדימות יכולים לעשות זאת! עלינו רק להקנות להם את הדרך כיצד לעשות זאת בצורה בריאה תוך שמירה על לעיסה ובליעה נכונה. אז נכון, אנחנו לא מדברים עם האוכל תוך כדי שאנחנו לועסים, אבל אפשר לדבר לפני או אחרי. אפשר לשתף את החברימות בחוויות שונות בחיים מחוץ לגן. ליצור שיח שלם סביב הירקות הפרוסים במגש, בצבעים ובטעמים שלהם. רק עלינו לוודא שלפני שאנחנו מדברים שחלל הפה ריק לחלוטין.

עוד דבר שחשוב לשים לב אליו הוא עוצמת הקול. אנחנו נדבר עם החברים בנועם: כלומר, בקול שיהיה מספיק ברור מצד אחד אך מצד שני גם בטון נמוך ורגוע.

יום הולדת חגיגה נחמדת!

המון מזל טוב לאורצ׳י שלנו שחגגה בשבוע שעבר יום הולדת שנתיים!

אור מאוד התלהבה והתרגשה לחגוג עם החברימות את יום הולדתה ומעבר לעוגת היום הולדת אור חילקה לחברים חלקי תירס!

לא מעט מהחברימות נתקלו לראשונה בחייהם בקלח תירס!

כיצד אוכלים אותו בכלל? מה זה הגליל הזה ומהן הנקודות הצהובות האלה?

למדנו לאחוז בקלח התירס, לפתוח פה גדול מספיק שיוכל לתת ביס בקלח.

מזל טוב אהובה שלנו! תמשיכי לפזר חום וחיוכים על כל החברימות ולהקל עליהם בפרידות בוקר מההורים :)

הפינה של טניה

מי שנכנסו השבוע פנימה לתוך הגן אולי שמו לב שכל הארגון הפנימי של הכיתה שלנו השתנה. החלל הענק של הכיתה הגדולה חולק לכמה חללים קטנים ואינטימיים יותר, שנעים לנו יותר לעבוד בהם, והשבוע למדנו לנצל אותם בצורה טובה יותר.

עוברים דירה

הקבוצה שלנו עברה לאכול ארוחת בוקר בכיתה הגדולה, וגם החברותא של הבוקר עברה לאחד החללים של הכיתה הגדולה – כך אנחנו צריכים לטייל הרבה פחות בין חללים שונים בפרק זמן קצר. אבל כשבאנו להתיישב על השטיח לחברותא, פתאום גילינו שחסרים לנו כמה חברימות! איפה הם היו? מצאנו אותם ישובים יפה סביב השטיח בכיתה הקודמת של החברותא שלנו, ומחכים בסבלנות שכולם יגיעו! גם אחרי שטיפת הידיים, חלק מהילדימות כמעט הלכו לכיתה הקודמת של ארוחת הבוקר.

כך גילינו עד כמה הילדימות כבר הפנימו את סדר היום שלנו, ושהם הרבה פחות זקוקים לניתוב שלנו בכל נקודה ונקודה. לקראת סוף השבוע, רובם כבר זכרו את המיקומים החדשים ובעוד שבוע-שבועיים בטח בקושי נזכור שהיה משהו שונה קודם לכן. השינוי הזה מספק הזדמנות לציין עד כמה סדר יום קבוע ומיקומים קבועים חשובים לילדימות בשלב הזה: הקביעות נותנת להם ביטחון ויכולת לפעול עצמאית בשטח. הם יודעים מה עומד לקרות בכל שלב ביום, גם אם לא אומרים להם מפורשות כל הזמן, וכך יכולים לפעול בחופשיות בתוך המסגרת הקיימת.

יש לי יום-הולדת, השמחה רבה!

השבוע חגגנו יום הולדת ראשון בקבוצה שלנו – מזל-טוב לאשל! אשל והילדים מאוד התרגשו לחגוג ביחד. אשל התהדר בתלבושת יום ההולדת ודגדג עם השרביט שלו את כל חברי הקבוצה. שרנו ורקדנו, ולאחר מכן אשל בחר נרות, כיבינו את האור, ועשינו "פו" גדול כולם יחדיו כדי לעזור לאשל לכבות את הנרות. איזה כיף! אשל הסביר לנו איך מערבבים את העוגה, וכיבד את כל הילדים! עומר עטה את מצנפת הגמדים ונתן לאשל את מתנת יום ההולדת בהתרגשות! בסוף היום, חילקנו את הפירות הטעימים והמפנקים שאשל הביא לנו: איזה כיף! טעמנו מהתותים הראשונים של החורף, ונהנינו מהמיץ הטעים של הפומלה, וכמובן מהמלון.

מזל טוב לאשל שלנו! תמשיך להיות עצמאי ומיוחד ולעזור גם לחברימות כמו שאתה עושה מדי יום!

הודעות ועדכונים

  1. אנחנו מזכירות שאין כניסה לשטח הגן עם מזון מכל סוג שהוא. היפרדו מהכריכים והנישנושים לפני הכניסה לגן בבקשה, או חכו רגע בחוץ ותנו לילדימות לסיים.

  2. קבלת הילדימות - אנחנו עושות את מירב המאמצים שלנו כדי שתקבלו את הילדימות נקיים מנזלות ויציאות אחרות. נשמח לאותה ההשתדלות גם מכם. אם הילד/ה עשו קקי בדרך לגן, נשמח אם תקדישו להם עוד שתי דק׳, החליפו להם את החיתול ותנו להם להתחיל את יומם בגן כאשר הם נקיים ומוכנים לפעילות.

  3. פרידות בוקר – אנחנו ממליצים לסגל גישה אקטיבית בפרידה. אין צורך להמתין שניגש אליכם. כאשר אתם מוכנים לפרידה פשוט גשו לאחת המחנכות בחצר ובצעו יחדיו את הפרידה. במידה ואתם מרגישים שצריכים חידוד בנוגע לאיך לבצע את הפרידות בצורה חלקה- אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לפנות לרכזות השכבות באופן אישי- נשמח לעזור בעניין.

  4. במידה ולא אבא או אמא אוספים את הילדימות היום- אל תשכחו לעדכן אותנו בבקשה. כך נוכל להכין את הילדימות ולהוריד מהם את אפקט ההפתעה בסוף היום!

  5. לא לשכוח נוהל ימי ראשון - סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים!

שבוע נפלא

ויקה, מיכל, טניה, הדר וימית.

שכבת הבוגרים

##

שבלולים, סביבונים ומה שביניהם

את השבועיים האחרונים הקדשנו לחיבור בין שני עולמות נפרדים אך קשורים: הסתיו שמביא איתו את השבלולים שאנחנו מוצאים בגינה או בדרך לגן, והסביבון הכיפי והישן שמסמל את בואו של החורף וחג החנוכה.

שבוע של שבלולים וזחילה איטית על הבטן היה הכנה מצוינת להיכרות עם התנועה המהירה של הסביבון ושמירה על שיווי משקל אפילו על רגל אחת.

מוטוריקה עדינה

בשבועיים האחרונים גם התמקדנו בשיפור מיומנויות הקשורות לאחיזה שלנו. הכרנו את אחיזת הפינצטה הלא היא אחיזה בה אנחנו נעזרים באגודל ובאצבע בלבד. מוטוריקה עדינה זו משמשת אותנו רבות במהלך היום, כשאנחנו לוקחים לעצמנו ירקות מהמגש בארוחת בוקר, מוציאים נייר לקינוח האף, גורבים גרביים ועוד ועוד.

בשבוע השבלולים תרגלנו על ידי ציורים עם האצבע של צורות וספירלות בחול או על הגב של החברים, שניחשו מה אנחנו מציירים. בפעילויות גרביים שהפכו לשבלולים, אותם היינו צריכים להפוך, למתוח או לגלגל. אפילו השמיכות שלנו הפכו לשבלולים, מי מצליח לגלגל ולשבלל?

בשבוע הסביבונים שוב השתמשנו באחיזת הפינצטה כדי לתת תנופה ולסובב סוגי סביבונים שונים. במהלך היום תרגלנו נעיצה בקלקרים עגולים או שטוחים, והרכבנו משחקי גלגלי שיניים שסובבנו ביחידים ובהמשך ראינו איך סיבוב של אחד משפיע על תנועה של גלגלי שיניים נוספים, ממש כמו שאנחנו משפיעים ומושפעים מהקבוצה והשכבה שלנו.

מפגשמולה

השבוע במפגשים עבדנו הרבה על התנועה והקצב שלנו במרחב. מוטוריקה גסה היא חשובה מאוד להתפתחות ולהבנה שלנו את העולם. מה יקרה אם נרוץ בכיתה מלאה חברים? כשאנחנו זוחלים על הרצפה למה אנחנו צריכים לשים לב?

פתחנו את המפגשים בשיר בוקר חדש: "סתם" בביצוע הקולקטיב. מה שאנחנו בעיקר אוהבים בשיר זה את הקצב המשתנה במנגינה. פעם היא איטית, ממש איטית, מהירה וממש מהירה. בהתאם לקצב אנחנו הולכים, קופצים או רוקדים.

כשהפכנו לשבלולים עסקנו הרבה בתנועה שלנו, האיטית מאוד...איך נזחל? על הבטן. ובמה נשתמש? בידיים שמושכות אותנו קדימה. גם החילזון משתמש בידיים? לא... הריר הנוזלי השקוף מניע אותו ממקום למקום ועוזר לו. זחלנו בנחת בשיר החילזון האהוב.

"חילזון זוחל בנחת

עם הבית למקלחת

חילזון זוחל לאט

יש לו זמן לכל אחד"

עד שהבנו איך הכי נוח לזחול, כבר התעייפנו ונכנסנו לקונכייה, לבית שלנו. חשבנו מה יש בתוך הבית הזה? ומה יש בבית שלנו?

ישבנו על שתי רגליים וחיפשנו עם העיניים את הבטן, עד שהגוף שלנו השתבלל. בין הקונכיות עבר כל פעם חבר אחר שעשה לנו "טוק טוק" ורצה להעיר אותנו, ישנו ממש חזק והחברים לא הצליחו להעיר אותנו, רק כשגילו שהגשם באמת עומד להגיע. יצאנו מהר מהקונכייה והתחלנו להתרוצץ בכיתה, לפי הקצב והמנגינה בשיר "טוק טוק טוק צא חילזון":

ועוד שיר שבלול כיפי ששמענו

שאלנו:האם השבלולים צריכים שיווי משקל?

לא! הם זוחלים על הבטן. מי שעומד על שתי רגליים צריך שיווי משקל? בטח! ומה עם מי שעומד על רגל אחת? אפילו יותר.

הכרנו את שיר החסידה ובעזרתה תרגלנו עמידה על רגל אחת. ניסינו אפילו לעצום עיניים, זו משימה מאתגרת ביותר.

גם הסביבון צריך המון שיווי משקל, הוא מסתובב על רגל אחת.

למדנו את תנועת הסביבון בעזרת ישיבה על הטוסיק והרמת הרגליים למעלה. לידיים תפקיד חשוב, הן נותנות לנו תנופה... הסתובבנו והסתובבנו עד שקיבלנו סחרחורות.

בסוף המפגש יצרנו קרוסלות קטנות של 3-4 חברים, בהן אנחנו מחזיקים ידיים ומסתובבים, לצלילי שיר הקרוסלה של חווה אלברשטיין.

כהכנה לקרוסלות דיברנו על המהירות הרצויה והסחרחורת שעלולה להיות לנו. חברי הקרוסלה סיכמנו ביניהם האם רוצים להסתובב לאט או מהר והבטיחו לכבד את בקשת חברי הקרוסלה.

ליפול נכון

ילדים נופלים. גם מבוגרים נופלים. תמיד אפשר לנסות להימנע מנפילות אך חשוב לא פחות הוא ללמוד ליפול נכון. במפגשים עם חולוד הסתובבנו כמו סביבונים מהר ולאט, התגלגלנו וקפצנו. נפלנו נפילות יזומות על השטיח ושאלנו איך זה מרגיש: כואב, נעים, אולי מביך?

חשבנו מה האיבר הראשון שכדאי שיפגוש את הרצפה במקרה שנפלנו? הרגליים? הידיים? או הפנים? כולנו הסכמנו שעל הפנים הכי חשוב לנו להגן.

הכרנו את השיר סביבון שובבון

במפגש עם אלינור דיברנו על הסביבון ועל היכולת שלו להסתובב בלי לעצור...עד ש? הוא מאבד שיווי משקל, ממש כמונו לפעמים, או שהוא נתקע במשהו, ממש כמונו לפעמים!

בדקנו איזה חפצים בכיתה יכולים להפריע לתנועה שלנו, מצאנו שולחן שחור, קוביות, שטיחים. דיברנו על אמצעי הזהירות שאנחנו נוקטים לפני שאנחנו יוצאים לסיבוב והכרנו את השיר המקסים הסביבון שלי של מתי כספי

"זה שיר פרידה..."

השבוע נטע (טוני) ונעה (טפירית) נפרדו מהחיתול בטקס תחתונים מרגש. דיברנו על כוחה של קבוצה, שמטרתה לעזור ולעודד חברים אשר נמצאים בתחילת דרכם החדשה. אנחנו כבר זוכרים שצריך ללכת לשירותים, לכן אנחנו מסוגלים לעזור ולהזכיר לחברים החדשים מדי פעם ללכת לשירותים.

** קצת על פיפי וקקי בתחתונים.

כחלק מהרצון שלנו ליצור שפה משותפת במשולש ילדימות-בית-גן, חשוב לנו לדייק ולחדד: בגן אנחנו לא משתמשים במושג "ברח" בהקשר לפיפי וקקי. למה? השימוש במונחים כמו "הפיפי ברח" מסיר מהילדימות את המאחריות על הסיטואציה. כחלק מתהליכי הגמילה מטיטולים, חשוב לנו לשים את הדגש עם הילדימות על כך שהם עצמם האחראים הבלעדיים לצרכים שלהם. את הפיפי והקקי הם בוחרים איפה לעשות, לכן המונח הנכון יותר להשתמש בו הוא "פספוס". כאשר אני מבינה שפספסתי, אני לא מעבירה את האחריות אל הפיפי, אלא לוקחת אחריות על הסיטואציה זה מטפח ומעודד גישה אקטיבית מצד הילדימות בתהליכי הגמילה.

אני ואתה נשנה את העולם

את "קלבת השבת" השבוע הקדשנו לזמר האגדי, אריק איינשטיין לרגל ציון יום פטירתו. השירים שלו הם חלק בלתי נפרד מהיום או מהשבוע שלנו אפילו מבלי שידענו. שאלנו את החברים האם הם מכירים שירים של הזמר אריק איינשטיין? אמרו שלא... אז מה עם אדון שוקו? מכירים כמובן? במדינת הגמדים? כמובן שמכירים אנחנו צועדים כל היום ביציאה מטקס המזרנים.

גילינו שאנחנו מכירים יותר ממה שחשבנו..

ניצלנו את ההזדמנות לשיח על מי הוא זמר, מה הוא עושה והאם לדעתנו הוא נהנה?

שמענו במעגל כמה מהשירים המוכרים והאהובים, וכאלה שלא הכרנו.

אדון שוקו

במדינת הגמדים

שבת בבוקר

גברת עם סלים

מכופף הבננות

אני ואתה נשנה את העולם

"יש לי יום הולדת ..."

בשבועיים האחרונים חגגנו יום הולדת לנועה, אביגיל ומנור!

בחגיגה נהנינו מכל הלהיטים, הריקודים והמשחקים והפעם בחרנו לשתף אתכם ב... שיר הציפורים!

ילד/ת היום הולדת בוחר בן/בת זוג איתו הוא ירקוד, ושאר החברים מתחלקים גם הם לזוגות.

העבודה בזוגות, אפילו אם היא רק בזמן שיר וריקוד, חשובה ומלאה בלמידה. אנחנו מסתכלים אחד על השני ומשתדלים להתרכז בתנועות שלנו וגם ובחבר שמולנו. אנחנו נותנים ידיים, מסתובבים יחד, מדגדגים צוחקים ומתחבקים.

באיחולי כלי תחבורה, תותים קצפות ורק טוב, אוהבים, שמולה.

רגע מתוק ביום

אמנם אנחנו חובבי סלט מושבעים, אך גם דברים מתוקים מתקבלים בברכה. רגעים מתוקים ביום ממלאים אותנו מאוד. ברור לנו שגם אתם הייתם שמחים לטעום, לחוות או לשמוע אפילו לרגע חלק מהרגעים האלו, ולכן החלטנו שננסה פעם בשבוע או שבועיים, דרך קבוצת הוואטסאפ ולא רק במסגרת העדכון, לתת לכם טעימות מתקתקות ומפנקות מהיום או השבוע שלנו.

לדוגמא...השבוע ביום חמישי, שיחקנו לנו להנאתנו בצהריים בחצר ופתאום הבחנו בהתרחשות: הילדימות הרגישו, ראו והריחו את מזג האוויר שברגע אחד השתנה ומיד החלה מהומה בחצר! "גשם, גשם, הוא מגיע!" הסתכלנו למעלה וראינו איך לאט לאט השמיים מתכסים בעננים אפורים וסמיכים. כמו נמלים קטנות התרוצצנו בחצר. הכנסנו את הג'ימבורי והמשחקים לתוך בתי העץ שלא יירטבו ורצנו לדק. ומה עכשיו? החברים החליטו לרקוד על הדק, אולי זה יביא את הגשם? זה לא עבד. אז צעקנו לשמיים "גשםםםםםםם". גם זה לא עבד! החברים התחילו לזחול כמו חלזונות, אולי זה יביא את הגשם... אבל שום דבר לא עבד. לבסוף נכנסנו לארוחת הצהריים לא כל כך מרוצים וחלקנו אף מאוכזבים. כל כך רצינו שיגיע כבר הגשם. לשמחתנו הייתה לנו הזדמנות משמיים לפתח שיח על אכזבה, על הרצון שמשהו יקרה וההבנה שלא הכל תלוי בנו.

ולכם ההורים, זכרו שמדובר ברגעים ספונטניים שקורים בגן ולכן זה יצריך גם מכם להיות גמישים מחשבתית מבחינת איך, מתי וכמה אנחנו שולחים עדכונים בסגנון "רגעים מתוקים" כמו אלה.

בנוסף, ננסה פעם בשבוע לספר לכם בראשי פרקים את הנושא השבועי שלנו. גם ה"רגעים המתוקים" וגם החיבור לנושא השבועי, הם חלק מהפעולות שאנחנו עושים מתוך הצורך להשאר מעודכנים בחיי היום היום בגן ועל מנת לשמור אתכם מחוברים למה שמתרחש בגן ולא רק בדיעבד. אז בואו נתחיל ממש....עכשיו!

השבוע נתחבר דרך הסביבון לעולם מרתק- אור וצל!

נפרק את הסביבון שלנו לצורות גיאומטריות- משולש, ריבוע, מלבן ועיגול...כולם בשחור! למה? כי אנחנו רוצות להתעמק בצורה ולא בצבע, הצל שלנו הוא שחור ואנחנו מבדילים בזכות קווי המתאר, הגודל והצורה. נחשוב על מתאר הגוף שלנו ונשאל שאלות כמו מה לא נוכל לראות בצל?

שימו לב שהתכנונים שלנו אמנם מוגדרים מראש אך הם נתונים לשינוי בהתאם לאקלים, למזג וצרכי הילדימות.

נסיים באיחולי החלמה מהירה לכל החברים שלנו שהיו חולים השבוע.. מחכים לכם בשבוע הבא!

הודעות ועדכונים

  1. פרידות בוקר- בקרים קשים או לחוצים הם חלק מהשגרה, הרבה פעמים הילדימות מגיעים במצב די "סוער" לגן וזה לגיטימי. המלצה שלנו אליכם: קחו עוד דקה עם הילדימות מחוץ לגן כדי להיכנס ברוגע, כשהם נכנסים לגן מלכתחילה מוצפים ונפגשים עם עומס רגשי נוסף, הסיכוי להירגע עצמאית פוחת.
  1. רישום לשנה הבאה- אנחנו שמחות שאתם בוחרים להתלבט ולהתחבט יחד איתנו בדילמות שכאלה, אך יחד עם זאת השיקולים בעניינים אלה הם בתחום אחריותכם ולכן אנחנו לא ניתן לכם תשובה של כן או לא- ההחלטה היא בידכם.
  1. איסופים- ילדימות לא אוהבים הפתעות בסוף היום - הוודאות חשובה לכולנו. אני ממליצה להכין את הילדימות בבוקר מי מגיע לאסוף אותם היום, ואם מדובר בעניין רגיש כדאי גם לעדכן אותנו שנכין אותם שוב בצהריים. בנוסף אם מגיע מישהו חדש לאסוף כמובן לעדכן אותי.
  1. בגדי החלפה- אנחנו אמנם לא מסתובבים עם גרביים בגן (מטעמי החלקה) אך עדיין קורים מקרים שבהם אנחנו זקוקים לגרביים להחלפה. דאגו שיהיה בתיק יחד עם שקית לבגדים מלוכלכים/ שנרטבו.
  1. סדינים ושמיכות- מעתה יחכו לכם הסדינים כל יום חמישי בתיקים. ביום ראשון השאירו את הסדין בתוך התיק ולא בארגז וודאו שיש עליו שם.

ממליצה בחום לעבור לשמיכות עבות יותר, מי שמביאים שישאירו בשקית על המתלה ואנחנו נדאג לעשות את החילופים, אין צורך לחפש אותנו בחצר כדי להביא את השמיכה.

  1. בקבוקים מלאים שהילדימות מצליחים לפתוח בעצמם.

שבוע קריר אך בריא, אוהבות

תמר, חולוד, אלינור ושירז