שתי מסיבות סיום מאחורינו

20/07/2019

שבת שלום

השנה עוד שניה נגמרת!

שתי מסיבות סיום מוצלחות ומרגשות ואסיפת הורים אחת מאחורינו, השבוע עוד שתי מסיבות סיום של שמוליק ותקווה ומשם מה שנשאר לנו זה פשוט להנות מהשבועיים האחרונים לגן! זה זמן שבו אנחנו בעיקר... מנשנשות ילדימות, מנסות לקבל עוד קצת מהאהובים והאהובות שלנו, במיוחד מאלה שאנחנו נפרדים מהם.

השבוע החום לא ריחם עלינו. אנחנו מאוד קפדניים בנושא, נשלח אליכם מייל עם כמה נקודות לשמירה על הילדימות מפני החום הקשה.

חשוב לציין שבימי שרב אנחנו לא נמצאים בחצר בשעות החום הקשות, לכל היותר עד השעה 10:30 ולאחר מכן מבלים את היום שלנו בתוך הגם עם המזגן ידידינו הקרוב. אנחנו לא לוקחים הימורים בנושאים האלו.

מבקשות לשים לב שהבקבוקים שאתם שולחים נוחים נגישים ואהובים על הילדימות. זה מאוד חשוב ומעודד את הילדימות לשתות הרבה.

אל הצוות שלנו הצטרפו לקראת שנה הבאה שתי מחנכות חדשות: מיכל, שמגיע פעם/ פעמיים בשבוע לגן ולה נסיון עשיר בגני ילדים. היא היה בשנה הבאה בשכבת הבוגרים, אתם מוזמנים ומוזמנות להגיד לה שלום. תהיה השבוע ביום חמישי.

וטניה- שמובילה קבוצה כבר 4 שנים בגן אחר, בחורה צעירה וצבעונית שמדברת את השפה שלנו לגמרי. היא תשתלב בגן רק בחודש אוגוסט מאחר וכרגע עובדת בגן אחר. היא תשובץ בשנה הבאה לשכבת הצעירים.

למי שתהה איזו קבוצה אורטל תקבל, התשובה היא- את כל הקבוצות! אחרי 5 שנים בגן שלנו אורטל קודמה לתפקיד ניהולי ותהפוך לרכזת פדגוגית ומובילת תהליכים חינוכיים בגן. מגיע לה!

שבת של כיף

אחי וצוות ילדי הטבע הדמוקרטי

צעירים א- שמוליק

הפעם המסע המופלא בממלכת החושים הביא אותנו לחוש חיוני ביותר המסתתר לו אי שם בין העפעפיים והריסים הארוכות … העיניים שלנו!

גילינו שהעפעפיים שומרים על העיניים ומצמצמים את כניסת האור. כשאנחנו נחפשים לאור חזק מאוד הוא מסנוור אותנו, העפעפיים מיד יוצאות לפעולה הן נסגרות מעט ומשאירות פתח קטן כדי שבכל זאת נוכל להמשיך לראות. הבטנו בשמש המאירה בחוזקה והעפעפיים מיד נסגרו, האור שהיא מקרינה מסנוור נורא!

ומה תפקידן של הריסים הארוכות והיפות? הריסים הן שערות הצומחות בקצות העפעפיים והן מגנות עליהן מפני לכלוך!

איזה חפץ אנחנו מכירים שגם לו יש שערות בקצה וגם הוא עוזר לסלק את הליכלוך? מטאטא!

אז הריסים שלנו הן בעצם כמו מטאטא מסלקים את הליכלוכים ושומרים על העיניים נקיות ובריאות.

חשבתם פעם למה חשוב לנו לראות?

חוש הראייה הוא אחד החושים המשפיעים עלינו הכי הרבה מכל הבחינות.מבחינה קוגנטיבית, פיזית ואף מבחינה ריגשית.

דרך הראייה אנחנו לומדים להכיר את העולם שלנו, את המקומות האנשים והסביבה, אנחנו מתמצאים במרחב, נעים בו בחופשיות, בביטחון ובוודאות מלאה, כשלמעשה אנחנו נעזרים בעיניים כדי לשמור על עצמינו מפני סכנות כאלה ואחרות.

אנחנו יודעים מה קורה סביבנו, מה אנחנו מכניסים לפה שלנו, מה אנחנו לובשים,כיצד אנחנו בכלל נראים ולאן אנחנו הולכים…

לכן אי אפשר שלא להתחיל נושא כה חשוב ומעניין בלי בדיקת עיניים!

על דף גדול הופיעו ציורים שונים בגדלים שונים, גדול, בינוני וקטן - ממש כמו אצל רופא עיניים. הבטנו בשתי העיניים שלנו בציורים וזיהינו את כולם! את השמש הגדולה, הפילים הבינוניים, את הציפורים הקטנות ואפילו את הפרפרים הקטנטנים.

אז החלטנו להפוך את המשימה למאתגרת יותר. הפעם כיסינו עין אחת, עדיין מצליחים לראות? כן! כן! ואם נמצמץ עדיין נצליח לראות? אכן מאתגר יותר. ומה יקרה אם נתרחק עדיין יהיה לנו קל לראות? את השמש רואים בקלות, גם את הפילים ואפילו את הציפורים אבל את הפרפרים הקטנטנים קצת קשה יותר לראות. כשאנחנו רחוקים ממוקד מסויים קשה לנו לראות אותו. אז מה נעשה? נתקרב! צעדנו עוד ועוד קדימה וראינו בבירור יותר את כל הדמויות על הלוח!

מה עוד עוזר לנו לראות טוב יותר דברים מקרוב? זכוכית מגדלת!

אחד הגילויים המרתקים ביותר! זכוכית המגדלת בעצם מגדילה את כל הדברים הקטנטנים שקשה לעין שלנו לראות.

יצאנו למסע חקר ברחבי הכיתה, בדקנו את הקירות, הדשא, הרצפה, שטיחים, אפילו את הבגדים והסנדלים שלנו.

לא תאמינו כמה דברים גילינו, בקירות ישנם סדקים קטנטנים, בדשא ובשטיחים פירורים קטנים וגזרי נייר זעירים, ועל הבגדים שלנו ישנם תפרים מחוטים שבכלל לא שמנו לב אליהם קודם, ועל הסנדלים פסים קטנטנים ובתוכם גרגירי חול!

דיברנו על ראייה מקרוב ומרחוק ומשם המשכנו לדבר על ראייה מגבהים שונים.

ברחבי הכיתה החבאתי לילדימות חיות שונות בגבהים שונים. חלק היו מוחבאים על הרצפה, חלק על ספספל, חלק על בתי העץ וחלק על עדן החלון!

יצאנו למסע חיפושים שגם הוא היה בגבהים שונים… זחלנו על הרצפה ומצאנו את כל החיות אשר היו מוחבאות מתחת לספספל ותחת הדשא, נעמדנו על הבירכיים, נקודת הראייה שלנו נהיתה רחבה יותר, ומצאנו את החיות שהיו על הספספל וכשנעמדנו על הרגליים נגלו בפניינו עוד ועוד דברים, ראינו מה שקורה מתחת לספסל ומאליו, ואת כל החיות שהסתתרו על עדן החלון ואפילו על בתי העץ! כלומר ככל שאנחנו גבוהים יותר, נמצאים במקום גבוה יותר הראייה המרחבית שלנו נפתחת עוד ועוד בפניינו ואנחנו יכולים לראות הרבה יותר דברים!

חייבת לציין שזה היה אחד הנושאים המרתקים ביותר שלמדנו יחד עם הילדימות, נושא שכלל בתוכו בעיקר חקר ומשחק גם יחד, הגענו למסקנות נהדרות והתפלאנו יחד מכל גילוי חדש.

״מי שמביט מי מאחור לא יודע מי אני״

ניסוי שערכנו בכיתה ובו בדקנו האם אנחנו מצליחים לראות את מה שנמצא מאחורינו.

בכל פעם נבחרו נציגים שונים אשר עליהם בחנו את האפשרות …

מאחוריהם הסתרנו בכל פעם חפץ אחר - האם האם הצליחו לראות אותו? לא! אי אפשר לראות את מה שיש מאחורינו רק את מה שיש לפנינו. אך כאשר הסתתר מאחוריהם חבר או חברה הצלחנו לזהות אותם על פי הקול!

חוש השמיעה שלנו הצליח לעזור לנו לגלות מה מסתתר שם מאחור! הוא גם עוזר לנו לא מעט לשמוע מי מתקרב או מתרחק ובכלל מה יש סביבנו לפני שאנחנו בכלל מצליחים עוד לראות!

הכרנו את שיר חדש של הכבש השישה עשר - מי שמביט מי מאחור

משחקים חדשים שהכרנו השבוע:

  1. פרה עיוורת - בכל פעם בחרנו נציד אחד שימצא את אחד החברים עם עיניים מכוסות.

כאשר אנחנו לא רואים אנחנו מפעילים ומחדדים את שאר החושים שלנו.

בכל פעם יצא חבר או חברה למסע חיפושים, הם הקשיבו לקולו של החבר שקורה להם ״אני פה״ וצעדו קדימה כאשר הם סומכים אך ורק על חוש השמיעה שלהם, כאשר התקרבו רצו לוודא שהגיעו לחבר או החברה הנכונים אז מה עושים? מפעילים את חוש המישוש! האם לחבר או החברה שחיפשתי יש תלתלים או שיער חלק? האם הוא לובש חולצה עם שרוולים או גופיה? …

2. חדר חושך - החשכנו את הכיתה והחבאנו בה צללית של חיה. שוב בחרנו נציג או נציגה מהכיתה. בכל פעם חברים שונים. והם יצאו למסע חיפושים בעזרת פנס. כהחבר נכנס אנחנו מכוונים אותו לאותה החיה… איך? חם/ קר!

קר…קר… קר.. מתחמם…מתחמם…חם מאוד…רותח!!!

אז מעבר לחידוד ראיית הלילה שלנו, החברים גילו שיש להם תפקיד חשוב ביותר, לא לגלות לחבר או החברה היכן מסתתרת החיה אלא רק לכוון אותם בעזרת רמזים. מה שדרש מאיתנו לא מעט סבלנות והקשבה.

חילופי זוגות

מדי יום אנחנו עושות הפסקת מים בחצר עם הילדימות. כל אחת עם קבוצה ויקה עם השמוליקים ושירז עם שולות.

הפעם באופן ספונטני לחלוטין החלפנו זוגות - ויקה ישבה עם שולות ושירזי עם שמוליקים. בהתחלה החברים לא בדיוק הבינו מה קורה פה בעצם - ״מה התבלבלת?״ אך כסיפנו להם על החילוף הספונטני והזכרנו את נושא האירוח שהקבוצות כל כך אוהבות. הילדימות קיבלנו אותנו בשמחה ואפילו היה כיף ממש!

השולות סיפרו לויקה מה הם עושים בהפסקת מים והשמוליקים סיפרו לשירז איזה משחק הם משחקים בהפסקת המים!

האמת שגילינו שזה רעיון לא רע בכלל ובשבוע הקרוב נעשה עוד חילופי זוגות כאלה, אנחנו נורא נהנינו :)

שנה הבאה…

כמה מילים אישיות על שנה הבאה.

השבוע הייתה לכם אסיפת הורים בה שמעתם את התיכנונים לקראת השנה הבאה ובמייל נפרד קיבלתם את שיבוצי הצוות. שמחתי לשמוע את כל המילים הטובות והמפרגנות מרבים מכם על הקידום שלי יחד עם החשש שבו אני לא ממשיכה עם הילדימות לשנה הבאה.

החשש שלכם הוא ברור וטיבעי.

עם זאת החשש שלכם הוא רק שלכם, הקשר ההדוק שנוצר בייניינו יקרה גם שנה הבאה עם צוות הבוגרים.

חשוב שתבינו שכמו שאנחנו יצרנו את הקשר הזה בינינו הילדימות יצרו את הקשר הזה בין כל אנשי הצוות! כלומר אתם מתנהלים מולי אך הילדים שלכם מתנהלים מול כל הצוות, כל יום, כל היום. לכן המעבר יהיה פשוט טיבעי ובטוח.

ממליצה להתחיל להרגיל קודם כל את עצמכם לכך כשמגיעים בבוקר לגן לא חייב להיפרד רק עם ויקה אפשר לעשות את הפרידה עם כל אנשי הצוות (מה שנאמר כאן יותר מפעם אחת) מעבר לכך הרוב הגדול של הילדימות בכלל לא צריכים אותנו בפרידה. הם דוחפים אתכם לעבודה בשמחה גדולה וביטחון מלא ורצים לשחק עם החברים שלהם!

העצה הכי טובה שאוכל לתת לכם, תסמכו על הילדים שלכם יותר מכל אחד אחר, הם בהחלט מסוגלים להרבה יותר ממה שאתם מדמיינים.

הודעות ועדכונים

* כל הכבוד לכל המקפידים לאסוף את הילדימות דרך החצר בלבד, זה ממש מקל עלינו. שימו לב שגם היציאה מהגן היא דרך החצר ולא דרך המבואה, נוצר שם עומס. אם צריך לאסוף משהו מהמגירה הילדימות יכולים ללכת עצמאית, יש תמיד צוות שיכול לכוון אותם. בבקשה המשיכו להקפיד על כך

מסיבת הסיום שלנו מתקרבת! מספר דגשים:

  1. אנחנו נפגשים ביום חמישי בשעה 17:30 בגן. חשוב שתגיעו בזמן אנחנו מתחילים את המסיבה וההסברים, מי שלא יגיע בזמן פשוט יפספס וישבש את כל ההתנהלות.

  2. כמו שאמרנו קודם המסיבה מתנהלת לפי תחנות אין הופעה מיוחדת או הצגה אלא רק הנאה משותפת לכם ולילדים.

  3. אנחנו נזדקק לשיתוף הפעולה המלא שלכם כדי שהמסיבה תצליח. תעברו עם הילדימות בין התחתנות, הסבירו מה עושים והקיפדו על להיות קשובים להנחיות.

  4. אנחנו נצטרך עזרה בתפעול של מספר תחנות, נשלח אליכם הודעה בנושא בקבוצה.

מתרגשות !

ויקה וחולוד

צעירים ב- שולה

סאודיקה! היה תענוג לארח אתכם בתאילנד הקטנה שלנו

כל הכבוד על שיתוף הפעולה והמעבר הזורם בין התחנות, זה בהחלט תרם לאווירה הקסומה שהייתה במסיבה וראו זאת על הילדימות.

אני מקווה שהטעימה הקטנה שלכם את תאילנד גרסת שולה, בה רוחצים פילים ומצילים דגים, הספיקה בשביל להבין ולחוות מעט ממה שאנחנו חווינו בחודש האחרון בפרויקט שלנו.

"מתי יום שישי?" זו הייתה השאלה הקבועה של השבוע. כשנקום משנת הצהריים? לא.. כשנקום מחר? לא... כל יום חזרנו על ימות השבוע, דיברנו על מחר ומחרתיים ומה בא אחרי?

כשהגיע יום חמישי ויכולנו סוף סוף להגיד שהמסיבה מחר כבר הכל היה ברור וקל.

סיפרנו שההורים יגיעו ונוכל להסתובב איתם בין התחנות בחצר, ולרחוץ יחד איתם את הפילים ולהשתמש בחכות המיוחדות כדי להציל דגים. מחיאות כפיים סוערות של התרגשות

היה לנו חשוב גם להתכונן נפשית לכך שיהיו הרבה אנשים אבל את כולם אנחנו כבר מכירים... עשינו סבב של שמות ההורים, שאת רובם אנחנו מכירים אבל שוכחים למי הם קשורים...בכל זאת שלושה אבא ירון יש לנו.

במהלך השבוע הקדשנו כל יום להכנה של תחנה אחרת שמסמלת עבורנו עולם שלם של למידה וחוויות שצברנו בחודש האחרון.

מפגשולה

יש לנו שולות עם מכנה משותף מובהק- לא אוהבים להשכים קום בבוקר.

שמתי לב שהמצב החריף בשבוע האחרון

בשיר הבוקר שלנו, חושך בכיתה, כולם ישנים... וכשמגיע השלב " לקום מהמיטה ולסדר אותה!"

הפלא בפלא, כולם ממשיכים לשכב.

רות ומנור לקחו יוזמה

הן אמרו לי שהן רוצות להעיר את החברים, אולי זה יעזור...

"קומי, גולי"

"קדימה עומר אליהו הגיע הזמן ללכת לגן"

"יאללה ליעדי, קומי"

אבל שולות לא קמו.... מה נעשה? נעבור לאסטרטגיה אחרת

"תאילנד מחכה לנו, המטוס תכף ממריא!"

פתאום מלא שולות מתרוצצות בכיתה....טוב מי לא היה קם בשביל לטוס לתאילנד?

ניסיתי לפענח למה החברים מגיעים מאוחר לגן, שאלתי האם לקח להם הרבה זמן להתעורר? לא.

היו פקקים בדרך? לא

נראה לי שהבנתי, כשאתם מתארגנים בבוקר אתם עושים את הדברים מהר או לאט? החברים ענו, "לאט". נראה לי שעלינו על הבעיה.

"מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?

את אותם הדברים אבל ל א ט"

הוספנו לפלייליסט את השיר של אריק איינשטיין, אנחנו מנגנים בגיטרה לפי הקצב

החברים שיתפו, יש כאלה שכיף להם לעשות את הדברים לאט ויש שמעדיפים "מהר מהר"

מי שהתארגן מהר בבוקר הספיק להגיע לגן מוקדם לחתוך ירקות, לעשות יצירה ואפילו לשחק קצת בכיתה הגדולה! (מזל שהיו כמה שיכלו לאמת את הדברים..)

זה נשמע פתאום ממש מפתה להתארגן מהר.

מודה שהופתעתי כשבוקר אחרי כמעט כל הקבוצה הייתה בגן והשעה עוד לא 8:00!

השיר שליווה אותנו בתקופה האחרונה, "נסעתי לארצות הים" גם הוא עבר שדרוג השבוע, שהגיע מיוזמתם של הילדימות

בנוסף לארצות הקבועות בהן אנחנו מבקרים בשיר:

גולי הציעה את "ארץ האבטיחים" אז הפכנו כולנו לאבטיחים גדולים

שחק הציע את "ארץ הגרעינים" פתאום כולם קטנטנים

מיה הציעה את "ארץ הדגים" אז שחינו כולנו בים בפרצופים חמודים

החברים כבר הבינו את הקונספט של השיר אז למה לא להפוך אותו למעניין יותר?

ועכשיו בטיסה ישירה לתאילנד, יאללה לבטן גב. עוד לא, יש לנו הרבה דברים להספיק השבוע.

התחלנו את השבוע מתחנת הפירות שנפלו מהעצים, דיברנו על הצבעים והסוגים השונים שיש בתאילנד, יצרנו לעצמנו ארגז חול קטן בכיתה ודאגנו להחזיר את הפירות ממויינים נקיים ומוכנים לאכילה.

במפגש עם עינב הכרנו ארטיקים עשויים מצבעי גואש.

אפשר ללקק אותם? מממ לא טעים. אבל הם נורא יפים, אפשר לצבוע איתם. בעדינות קילפנו את העטיפה אחזנו במקל והתחלנו לקשט את הצידניות הלבנות והלא מספיק ססגוניות לטעמנו.

פינטזנו על טעמים שונים לפי צבעי הארטיק שראינו. אדום וירוק היה אבטיח צהוב וורוד היה תות ובננה ושחור היה טעם חדש של גרעינים.

בזמננו החופשי המשכנו במשימת הצלת הדגים והעברתם למים העמוקים, וכמובן לא הזנחנו את הפילים העייפים דאגנו לרחוץ ואפילו להשפריץ עליהם בושם מיוחד לפילים.

אי אפשר לסיים שבוע בתאילנד בלי שייק טעים ומרענן

הכנו שייק קבוצתי, כל חבר בתורו ניגש לקערות הפירות, בחר פרי והוסיף לכוס.

מי שרצה ניגש ללחוץ על הבלנדר שלנו, הרעש היה קצת מבהיל אבל מהר מאוד התרגלנו אליו.

אף חבר לא נשאר אדיש לשייק הנדיר בטעמיו האקזוטיים שיצא לנו.

עכשיו באמת מגיע לנו בטן גב.

וגם מנגו בננה ומלון של אטרף

אנחנו מסיימים במעגל מטריף של הוקי פוקי! בקשו מהילדימות ללמד אתכם הם אלופים בזה.

שמעתם פעם על שלולית של קיץ?

החברים יוצאים בשמחה ובצהלה לחצר החמימה "שלולית, שלולית, רוצים את השלולית!"

כזו שצריך בשבילה מגפיים?

לא...

שלולית של בוץ בארגז החול שלנו

החום הכבד הזכיר לנו איך חיות שורדות בטבע, בלי אבטיח קפוא ושולחנות מים.

חפרנו לנו בחול הרטוב הכנסנו רגליים, ידיים ואת כל הגוף אם אפשר והתקררנו לנו.

הפסקות מים בחצר

מדי רבע שעה אנחנו יושבים במעגלים קבוצתיים להפסקת מים.

מעגלים קטנים יותר מאפשרים לנו לעקוב אחרי שתיית המים

השבוע שמנו לב שעומרון שלנו לא שותה מספיק. אז הצענו לו לשתות מהכוס הצבעונית של הגן ועודדנו אותו, כולם התרגשו כשעומרון סיים לשתות את כל המים מהכוס ודאגו לעדכן שצריך למלא.

העמדה הכי מבוקשת הייתה מתקן מילוי המים שפעל שעות נוספות השבוע, ובצדק.

כשחזרנו למעגל השתייה שלנו גילינו הפתעה!

ויקה?!! הסתכלנו לצדדים במבטים מופתעים. שירז יושבת במעגל שמוליק ויקה יושבת במעגל שולה. מבטי ההלם הפכו לצחוק מתגלגל כשהבינו שהצלחנו לבלבל אותם.

את הפסקות המים בילינו כל מובילה עם קבוצתה המקבילה שינוי כיפי ומרענן לכולם:)

גם הרגלים טובים צריך מדי פעם לרענן

השבוע עבדנו על שינוי הרגלים

למה בכלל לשנות הרגלים טובים? הגבול הדק בין הרגל לבין קיבעון ותלות יכול להיות משמעותי בגילאים שלנו. השנה עבדנו מאוד קשה על ביסוס הרגלים, טקסים וקביעות, שנת הבוגרים מזמנת לנו את היכולת להתמודד גם עם שינויים, זו למידה לא פחות חשובה.

ועכשיו כשאנחנו כבר מלאי ביטחון זו הזדמנות נהדרת לתרגל. אולי נגלה שזה אפילו נחמד לגוון מדי פעם?

כמו בכל דבר אנחנו מתחילים בקטן

טקס אכילת כריכים

כל יום אותו שולחן, אותה מפה, אותו טקס קיפול המפה והבאת הכריכים.

השבוע...התחלנו בלהביא שולחן אחר. בהתחלה החברים סירבו בתוקף, רגע רגע, כולם לעצור. למה לא? מה רע בשולחן הזה? החברים אמרו שהוא גבוה מדי. אבל גם אנחנו כבר גבוהים יותר מבעבר.

הוא צר מדי. אז נניח את הדברים לאורך ולא לרוחב.

אחרי שפתרנו את הבעיות שעלו, גילינו שזה אחלה של שולחן ואפילו היינו מרוצים.

בהמשך השבוע בנינו שולחן מקוביות עץ גדולות

החברים כל כך התלהבו מהרעיון, שביקשו שכל יום חבר אחר יבנה את השולחן. מעניין איזה שולחנות נהנדס בשבוע הבא.

הודעות ועדכונים

- שמנו לב שמעטפת ימי ההולדת של שולה כמעט ריקה. אני מזכירה שאנחנו אוספים מכל משפחה בגן 30 ₪ באופן סמלי כמתנת יום הולדת משותפת לכל הגן, בכסף הזה אנחנו קונים משחקים חדשים וספרים לילדים. זו לא המלצה, זה חלק מחובתכם לגן. עשו טובה והציצו שם ביום ראשון. מי ששילם לא לשכוח לרשום את השם על המעטפה כדי שנדע ששילמתם. (נמצאת במגירה השחורה במבואה – "ימי הולדת")

- סדינים, בקבוקי מים מלאים וקרירים ותמונה מהסופ"ש שלכם

אוהבות ומודות על המילים החמות,

שירז ואלינור.

בוגרים א- תקווה

שבת שלום לכם/ן!

מזל טוב לאיתיתי שלנו לכבוד חגיגות יום ההולדת! איזה כיף היה לחגוג יחד!

תקווה במפגש – נווה מדבר

אחרי 40 שנה במדבר שתקווה הולכים וחוקרים, הגענו בסופו של דבר לנווה מדבר!

השבוע למדנו מה זה נווה מדבר והתחלנו באיך הוא נוצר...

הילדים הסתקרנו נורא כי עד עכשיו למדנו שהמדבר חם ויבש אז איך זה שבאמצע המדבר יש מים ועצים??

מה שהכי העסיק את הילדימות זה האגם שנוצר באמצע המדבר.

גילינו שגם במדבר החם והיבש יורד גשם... ורק בנווה מדבר הגשם יוצר אגם, מיד עידו שאל "למה רק בנווה מדבר?"

להסביר תופעה במילים זה לא פשוט, אז כמובן בחרנו בהדגמה חוויתית.

לקחנו קערה קטנה עם חול וערמנו בתוכה שני הרי חול, שמנו לב שבאמצע שני ההרים נוצר בור! הבור הזה הוא עמק.

לאחר מכן, הדגמנו ענן גשם באמצעות מטלית ספוגה במים וסחטנו מול הילדים, ראינו את טיפות הגשם נוטפות על הקערה והופכות לבוץ, שמנו את הקערה בצד , נחזור אליה עוד מעט.

כשחזרנו ראינו שלולית מים שהצטברה, אדם אמר שהחול שקע ובאמת אחרי התבוננות, החברים ראו שיש חול בקרקעית הקערה ומעל הקרקעית יש רק מים- למדנו שהחול כבד יותר מהמים, ובגלל זה הוא שוקע למטה.

לאחר מכן נתנו לילדים להתנסות בעצמם בפעולות של סחיטת מים ויצירת בור בחול,

וביחד יצרנו אגם בין שני הרים!

סיפרנו שמהאגם הזה לאט לאט צומחים עצים וצמחים, והעצים מניבים פירות ויוצרים צל באמצע המדבר השמשי.

נתנו לילדימות לבחור חיות שיבואו להתארח בנווה מדבר,

היו המון גמלים, וגם קצת חרקים, פה ושם כמה דינוזאורים...

למה החיות מתארחות בנווה מדבר?

איתי ענה- החיות רוצות לנוח!

סביב התשובה של איתי נוצר שיח חשוב על שמירה על הגוף שלנו בקיץ,

שמחנו לשמוע את הילדימות מדברים על ישיבה בצל, ושתיית מים, השיח לאט לאט הוביל למנוחה בקיץ.

בקיץ החם אנחנו אוהבים לשחק ולצאת החוצה לים או לגינה, אז חשוב גם כשמשחקים לשמור על הגוף שלנו צונן ורגוע.

נגענו קצת בנושא והחברימות שיתפו על דרכי ההתרעננות שלהם.

תקווה במפגש- שייקים!

עם בוא הקיץ שאלנו את הילדימות מה הם אוהבים לאכול כשחם. הילדים ענו שארטיק, או אבטיח, והיו גם כאלה שענו שהם אוהבים שייק פירות.

הצענו לילדימות שנכין ביחד שייק פירות, וכמובן שכולם נרתמו למשימה!

בהתחלה בחרנו את הפירות, חשבנו איזה פירות יש בקיץ ואיזה פירות הילדימות אוהבים.

הקבוצה בחרה להכין שייק מלון בננה ונקטרינה!

ישבנו ביחד לחתוך פירות, כמו שאנחנו חותכים ירקות לארוחת הבוקר והדגשנו כמו תמיד את כללי הבטיחות שהילדימות כבר מזמן יודעים בעצמם.

חתכנו מלון והוצאנו את הגרעינים שלו, כי את הגרעינים האלה אי אפשר לאכול... לביא אמר שבבית שלו אוכלים גרעינים של אבטיח ואפשר גם לאכול גרעיני חמנייה.

אחרי המלון חתכנו נקטרינה, וראינו שבתוכה גלעין! לא כמו המלון שבתוכו המון המון גרעינים קטנים...איזה עוד פירות יש עם גלעין? יהונתן אמר שלאבוקדו יש גלעין וגם לאפרסק.

לבסוף חתכנו בננה, אך לא סתם עוד בננה, הילדימות שמו לב שהבננה הזאת גדולה יותר וכשקילפנו את הקליפה מצאנו בפנים שתי בננות!

הילדימות אמרו שהבננות נראות כמו תאומים, ונזכרנו שבגן יש לנו תאומים- גור ותמרי משכבת הצעירים.

לבסוף רצינו לערבל הכל יחד, אבל כמה מהחברים הרגישו לא בנוח עם הרעש. חשבנו עם החברים איך בכל זאת אפשר להכין שייק ועדיין לכבד את החברים שלנו.

הקבוצה החליטו שאפשר לערבל את הפירות אחר כך, ושאפשר לשתות את השייק בסוף היום! התרגשנו מההתחשבות.

בסוף היום חברי הקבוצה נהנו משייק פירות קר וצונן!

ספרים רבותיי, ספרים! – "קישקוש מקושקש", מאת: נוגה אלגום, איורים: אביאל בסיל

" לְאִמָּא אֶלִיפְּסָה וּלְאַבָּא מַלְבֵּן

נוֹלַד בְּמַזָּל טוֹב – בֵּן.

וְכָל הַצּוּרוֹת לִחְשְׁשׁוּ בְּיֵאוּשׁ:

"אוֹי וַאֲבוֹי,

תִּסְתַּכְּלוּ,

הוּא קִשְׁקוּשׁ!

וְקִשְׁקוּשׁ זֶה אָיֹם,

קִשְׁקוּשׁ זֶה נוֹרָא,

קִשְׁקוּשׁ זֶה...

בִּכְלָל לֹא צוּרָה!"

הספר מתאר את קשקוש, שנולד לעולם בו כולם צורות ברורות עם יעוד ברור. קשקוש מרגיש שונה מכולם ולא מתקבל ע"י הסביבה. הוריו מדגישים שהם תמיד יאהבו אותו לא משנה מה, מנסים לעזור לו.. אך ללא הצלחה.

קשקוש יוצא למסע, ובאמצעות ילד שהוא פוגש הוא מגלה שקשקוש זה נפלא – כי הוא יכול להיות כל מה שירצה.

בספר אנחנו נתקלים בהתנהגות ממש לא נעימה מצד החברה. החבריםות בתקווה הרגישו שלקישקוש בכלל לא היה נעים שדיברו אליו בצורה לא יפה ולא קיבלו אותו כמו שהוא.

במהלך השיח, שוב חזרנו לנושא של קבלה אמפתיה וחמלה, שכל אחד הוא מיוחד בזכות עצמו ובזכות השוני שלו. עוד הוספנו כמה החברות בקבוצה חשובה.

אם אנחנו רואים חבר עצוב או בוכה, מה נעשה?

נעצור את המשחק, נציע את עזרתנו, אולי ניקח אותו לשתות קצת מים, ננסה להציע פיתרון לבעיה...

ערך החברות בקבוצה שלנו הוא דבר שחוזר שוב ושוב. לא להיות אדישים למצוקה של האחר, להתחשב ולעזור.

בנוסף לחלק המשמעותי והעמוק, הסיפור עוסק בצורות.

למשל המלבן שחולם להיות בניין ענק

המשולש שרוצה להיות משולש פיצה

העיגול שרוצה להיות שמש גדולה

זה בעצם מחבר בין הצורות לאלמנטים שונים מחיי היומיום.

נהננו לדמיין ביחד את הצורות השונות ויחד ניסינו לחשוב למה הן דומות.

יום צילומים בתקווה

לאט לאט הילדימות מדברים על סוף שנה, גן עירייה, וגם על מסיבת הסיום שמתקרבת!

סיפרנו שלמסיבת הסיום אנחנו נכין סרטון של כל ילדי הקבוצה, כל הקבוצה ממש התרגשה והתגייסה לעזור!

למה מצטלמים? חלק מהחברים הסתקרנו למה אנחנו עושים סרטון, שאלנו אותם למה מצלמים אותם או את אחים שלהם, מתי מצלמים אותם ומה הם עושים.

החברים ענו שאמא ואבא מצלמים אותם הרבה משחקים או אוכלים, לפעמים לפני השינה.

סיפרנו לחברים שסרטון אפשר לראות גם אחרי המון זמן, אז כמו התמונה הקבוצתית שלנו, תמיד אפשר לחזור לסרטון ולראות את החברים שלנו מהגן, באיזה משחקים אהבנו לשחק ומה אהבנו לאכול..

דיברנו על הצילומים עצמם, אנחנו נשתמש במצלמה של טלפון ונצלם את כל חברי הקבוצה לפעמים ביחד ולפעמים לחוד.

במהלך היום הצבנו את המצלמה במקומות שונים, לפעמים החברים שמו לב ולפעמים לא, והצטלמנו במשך כל היום: גם בדרך לארוחת הבוקר, גם ביציאה מהמפגש, רקדנו ושרנו ביחד, ואפילו קפצנו בטרמפולינה!

החברימות שאלו במהלך הצילומים מי יראה את הסרטון, ואמרנו שההורים וגם חלק מהגננות והגננים, ובעיקר ילדי קבוצת תקווה!

קיר הידיים

רגע השיא היה כשעשינו ביחד פעילות של טביעות ידיים- זהו מנהג של הגן, כל קבוצה בוגרת שמסיימת ונםרדת מאיתנו מטביעה את כפות ידיה כדי להזכיר לנו שטביעת ידם של כל הילדימות בגן שלנו נשארת איתנו לעד!

על החומה בחצר חתמנו עם הידיים כל הקבוצה,איך נעשה את הפעילות ? החברים הציעו לעשות מסלול!

עשינו מסלול ארוך שבו כל חבר צובע את היד, רץ ונותן כיף לחומה ואז רץ לשולחן המים ומשפשף ידיים.

לאחר שהצבע התייבש הילדימות נהנו לשחק עם טביעות הידיים ולזהות של מי שייכת איזו טביעת יד.

ילדי תקווה מתגייסים לעזור!

לאחרונה, בנוסף לתורני הנעליים ותורני הספרים, אנחנו מגייסים את הילדיםות בתקווה לעזור בחלקים שונים של היום. כחלק מהיות גן ילדי הטבע, גן דמוקרטי, אנחנו מאפשרים לילדים בחירה. למשל, יש ילדים שלפעמים הבוקר שלהם קצת איטי והם פחות רוצים לשחק ולהשתובב בחוץ, אז אנחנו מגייסים אותם לעזרה בארוחת הבוקר. זוהי הזדמנות עבורם לראות מה קורה "מאחורי הקלעים". אנחנו שמים את הטחינה בקערות, פורסים את הלחם, מסדרים את הירקות במגש, מוציאים מהארון צלחות ומזלגות, מנקים את השולחנות והכיסאות ומכינים את הכל לארוחת בוקר נעימה לקבוצה שלנו.

עוד חלק מהיום שבו ילדי תקווה מתגייסים לעזור הוא סידור הכיתה. לעיתים, יש ילד או ילדה שהיום פחות מתחשק להן לקחת חלק במפגש. זוהי הזדמנות נהדרת לגייס אותם לעזרה. אז יחד אנחנו מכינים טיטולים למי שצריך, שוטפים את הכלים במטבח, מביאים את התיקים לכיתה ומארגנים ערימה של מזרונים. הילדיםות מאוד שמחים לעזור, ואנחנו מאפשרים להם למידה בדרך שונה ומתוך בחירה.

מוזיקה ללב היא חודרת

השבוע הלכנו למקום מעניין עם המוזיקה ושמענו פלייליסט של שירים תימניים. הילדים לא יכלו שלא לרקוד!

איילת חן של דקלון

אבא שמעון

הודעות חשובות

# לא לשכוח סדינים ובקבוקים מלאים

# תמונה מהסופ"ש מוזמנים לשלוח לאדריאן עד 8:00

# ביום שני השבוע בשעה 17:30 מסיבת הסיום! איזה מרגש! אם יש מתנדבים נוספים שיוכלו לעזור במהלך המסיבה, נשמח שתרשמו לנו.

סופ"ש נעים,

רעות,אדריאן ותמר

בוגרים ב- הלו יעקב

למה להשתלב כשנולדתם להתבלט

הייתם מאמינים/ות שמסיבת הסיום מאחורינו?!

ההתרגשות של השבוע האחרון ותהייה קבועה של -

היום המסיבה? מתי המסיבה? הובילה ליצירת טבלת מסיבה.

מהי טבלת המסיבה - לכיתה הכנסנו דף מלבני ארוך כתבנו ימים - ראשון שני שלישי..... את שישי קישטנו בכוכבים ובלונים וכתבנו המסיבה!

יצרנו חציצה בניהם בעזרת קווים והוספנו עוד עמודה מתחת - ריקה, מה שיצר טבלה.

בכל יום מחקנו את היום שעבר וראינו כמה ימים נשארו למסיבה .

מבלי לשים לב למדו להחסיר זה היה נחמד(:

ובקשר לשאלת מתי המסיבה- התהייה של הילדימות פסקה וכשהרגישו צורך לוודא פשוט נכנסו לכיתה וספרו את הימים שעדיין לא מחקנו זה נתן להם עצמאות וביטחון.

זהירות היפופוטם !

המסיבה היתה מדהימה!

עבדתם יחד עם הילדימות בתחנות זה היה מקסים לראות, שיתפתם פעולה ויצרתם לילדימות זמן איכות איתכם ועם חבריהם.

תודה לתומר ועודד שעזרו בריענון התחנות.

תודה לכולכם על היד בקיפולים ובכלל בתחושה המשותפת שאנו יחד פועלים כקהילה.

את כיתת הלו יעקב קיבלתם מלאה בציטוטי הילדימות והתמונות המצחיקות שלהם ומשפט אחד- למה להשתלב כשנולדתם להתבלט .

הדבר שהכי משמעותי שלמדנו זה המקום להיות אינדיבידואל בתוך קבוצה .

בזכות הכלים שקיבלנו לעבוד כקבוצה לקבל את השונים ממני לתת מקום לכל אחד יצרנו עולם שבו אנו אומנם משתלבים אך מאוד בולטים שונים ומשמעותיים.

אנו עדיין לא נפרדים אך המסיבה הזו הזכירה לנו שהסוף המודחק קרב ואין שמחה יותר ממני לדעת שהקבוצה המדהימה הזו יוצאת בוגרת מקבלת את האחר, פתוחה לשיח ושאילת שאלות לומדת חוקרת בעיקר מכבדת את האדמה את הנפש ואת האדם.

הספר שלנו

כשתיקי הספר נכנסו לחיינו התחלנו לדבר על ספרים בצורה קצת יותר מעמיקה .

כריכה וסוגי דפים, מה תפקיד הסופרת ומה תפקיד המאיירת.

חשבנו יחד האם זה קשה לכתוב ספר? איך מחליטים על מה כותבים מה מעניין אותנו?

שאלנו והתחלנו לנסות אני פתחתי במשפט הראשון -

״בבוקר מוקדם קמתי לגן.

לגן שלי גן ילדי הטבע הגן ה״- __________

ומפה התחיל שיח מדהים שהפתיע גם אותי.

בכל פעם שהחברימות זרקו רעיונות דיברנו עליהם יחד ובחרנו איך ימשיך הסיפור שלנו.

שיתוף הפעולה היה מדהים .

כשסיימנו לכתוב הקראנו אותו תיקנו ושוב הקראנו דייקנו עד שהסיפור היה מושלם.

היה מרגש לקרוא אותו בפעם הראשונה הילדימות היו מרוכזים מחוייכים דיקלמו יחד איתי ופשוט נהנו.

אז כתבנו סיפור מה עכשיו?

צריך לאייר! .... הילדימות ציירו את הציורים שלהם כל אחד איך שהסיפור השפיע עליו.

ובכל זאת לאייר ספר זה דבר לא קל ואיך בכלל שולחים לדפוס ומי עורך? אלו דברים שגם אני אשמח ללמוד.

לכוחותינו נכנסו שתי נשים מדהימות תמר של אבינועם וגבריאלה של שקד .

הן פעלו יחד כדי להוציא לפועל את החלום של הלו יעקב.

תמר המרגשת הגיעה לגן למפגש חווייתי עם הילדימות היא סיפרה להם מה זה להיות מאיירת... איך בכלל בוחרים מה לצייר?

הם עברו יחד משפט משפט .

האם זה ילד או ילדה?

מה מציירים כדי שנבין שהבוקר הגיע ?

ואיך יראה הדרקון שלנו ?

הילדימות היו קשובים ומהופנטים ליד המהירה המציירת על דפים לבנים.

המפגש היה מדהים ותמר קיבלה את החיבוק המשותף הארוך בעולם.

ומה שמדהים בכל העיניין הזה שהילדימות היו חלק בכל התהליך היצירה הזו היא לגמרי שלהם!

ניסוי זיקוקי מים

הניסוי האחרון כהכנה למסיבה.

הזכרנו לילדימיות את הפעם ההיא שניסינו להבין מה ההבדל בין שמן למים ולמה כל כך חשוב לערבב שמן בבורגול היבש לפני שמגיעים המים.

החומרים האלה פשוט לא מתערבבים!

הכנסנו לכיתה כוס שקופה, מים, צבע מאכל וטפטפת צרה.

כדי שנוכל לראות את המים השקופים הוספנו צבע מאכל.

התעכבנו עליו קצת, צבע מאכל מה זה אומר שאפשר פשוט לשתות אותו? לא יהיה טעים ולא כל כך בריא ובטוח ישאיר צבע באיברי הפה.

אנו משתמשים בצבע הזה כדי לצבוע את המאכלים שלנו איזה מן מאכל צריך להיות ציבעוני.

מדהים שברגע אחד כולם אמרו בצק! למשחק(:

עדיף שבאוכל שלנו הצבע יגיע מירקות פירות ותבלינים.

בתורות הזמנו את החברימות להכניס מים לשמן בעזרת הטפטפת .

טפטפת- נראת כמו צינורית קטנה עם כדור רך בקצה.

איך ממלאים אותה מוציאים קודם את כל האוויר בעזרת לחיצה על הכדור .

תוך כדי לחיצה מכניסים לנוזל ( במקרה שלנו מים צבועים)

כשהטפטפת בתוך הנוזל משחררים וכך במקום שהאוויר יכנס חזרה יכנסו המים.

ומעל השמן בלחיצה נוספת הנוזל ידחף החוצה ומה קורה בכוס השמן?!

טיפות קטנות כדורים מרהיבים ציבעוניים יורדים להם לאיטם לתחתית הוספנו עוד צבעים זה מדהים!

בסוף זיהינו בתחתית שכבות של צבע וכשעירבבנו הם הפכו שוב לכדורים קטנים וגדולים.

הטפטפת עובדת על מוטוריקה עדינה, קשר עין יד וסבלנות. בכמה גרושים יש לכם פעילות מצויינת לחופש הקרב ובא .

לגו, שמות ונוכחות

בפעילות ספריה הילדימות כבר ״מקריאים״ אחד לשני את הסיפורים הם נעזרים באיורים ובזיכרון המדהים שלהם לספרים אהובים .

בזמן הזה מגיעות אלי הרבה שאלות כמו מה כתוב כאן? זו האות ג׳ נכון ? בשם שלי יש א׳.....

ובשבילי זה סימן של מוכנות.

דיברנו על השמות שלנו על כאלה הנשמעים ארוכים וכך גם נכתבים ואלו הקצרים עם 2-3 אותיות.

לקחנו קוביות לגו ציבעוניות כל חבר/ה בחרו את החלק האהוב עליהם מבחינת צבע או צורה.

כתבנו בטוש לא מחיק את השמות.

בכל פתיחת מפגש הילדימות מגיעים מוצאים את השם שלהם ומניחים על השולחן השחור לאט לאט נבנה לנו מבנה חזק ויציב ממש כמו הקבוצה שלנו הבנויה מהרבה ילדימות שונים ומיוחדים שביחד יוצרים קבוצה חזקה ומגובשת.

הבנו שהילדימות הניגשים ראשונים אחראיים על הבסיס שיהיה חזק כדי שהמגדל או המבנה יהיה חזק ויציב …למדנו אחרי כמה וכמה התרסקויות.

תמונת מחזור

היה מרגש לקבל תמונות מאחורי הקלעים השיתוף פעולה שלכם מרגש .

אבל התמונה שקיבלנו מכם מתנה, וואו!

יצאה מדהימה!

תודה על מזכרת שתמשיך איתנו לעד.

קיר הידיים

כחלק מתהליך הפרידה של הילדימות אנו מחתימים את כפות הידיים שלנו על הקיר בחצר. החותם של הלו יעקב .

בחרנו היכן נניח את כפות הידיים הצבועות שלנו על הקיר..

מדהים שהלו יעקב קיבלו שטח גדול להתפרס עליו ובחרו כולם להניח את היד קרוב קרוב, בצפיפות גוש של כפות ידיים ציבעוניות המסמלות קבוצתיות.

חם ממש ממש חם

יום של שרב הגיע אלינו השבוע והזמנים בשכבות הגן השתנו קצת שכבת הצעירים יצאו מוקדם לחצר ואנחנו וויתרנו על פעילות חצר בצהריים.

את הזמן בילינו בשיתוף פעולה עם קבוצת תקווה לימדנו אותם לרקוד מקארנה היה מצחיק ומוצלח.

שיחקנו יחד במשחקי ריצפה משותפים ויצאנו יחד לאכול מהכיתה שלנו.

שירי הסירטון שהושמעו במהלך השבוע.

שמוליק קראוס- איזו רוח טובה

ג׳ין בורדו - איך אפשר

אן דן דינו

הודעות ועידכונים

ביום ראשון סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.

הימים חמים אני מזכירה בגדי החלפה בתיק הבוץ והמים מככבים בהלו יעקב.

שבוע נפלא

אורטל ודור