שבת של שלום, אבל הפעם באמת שלום...
# התנהלות במצבי חירום- פתחנו את השבוע הזה עם חדשות מדאיגות מהדרום. לשמחתנו/ צערנו (לא ברור כל כך מה עדיף) המצב נרגע. למרות זאת, אני מוצאת לנכון לכתוב לכם כיצד הגן שלנו ערוך להתנהל במקרי חירום. בגן שלנו יש מרחב מוגן (ממד, מה שהיה בעבר הספריה וכיום משמש כחדר צוות), עם זאת, הוא לא יכול להכילת כל ילדי וילדות הגן.
על פי הנחיות פיקוד העורף "המרחב המוגן" שלנו הוא המבואה. ההתמודדות שלנו עם מקרי חירום תהיה בהתאם לדברים שיקרו באותה העת ולצרכים שיתעוררו בעקבותיה . כמו כן, השבוע צחי עתיד להפגש עם חברה שמתמחה בניהול מצבי חירום ויקבל ייעוץ פרטי נוסף בנושא. אציין כי לפני 4 שנים כשהתמודדנו עם המבצע האחרון בעזה, העברנו את כל פעילותנו למקלט בשכונת רמת ישראל (שכונה צמודה) בהתגייסות מוחלטת של ההורים שעזרו לנו להעביר את כל הציוד, המשחקים והאוכל בכל בוקר ואף התנדבו בכל יום שני הורים לסייע לנו כי לנהל שגרת יום בתוך מקלט זה לא נעים.
בכל מקרה, כרגע האיום ירד מהפרק ואנחנו יכולים להמשיך "להנות" מהחופש שלנו עד לפעם הבאה.
# אינטרקום- רצה הגורל ושוק האינטרקום מוצף בספקים ואנשי מקצוע פחות מקצועיים מה שנקרא... האינטרקום שלנו הותקן באוגוסט האחרון וכבר עצר פעילותו. ביום ראשון הקרוב אנחנו מתקינים מערכת אינטרקום חדשה ומשודרגת ובה- קודן חסין למים (מקוים שהפעם באמת חסין...) וגם מערכת אינטרקום עם מצלמה חיצונית שתאפשר לנו לראות מי בדלת. החל מראשון אחרה"צ אם הכל ילך כשורה כבר יהיה לנו איטרקום חדש ואשלח לכם את הקוד החדש.
# שירותי מבוגרים -אנא הקפידו לסגור אחריכם את דלת השירותים, היא נעולה מאחר ויש בחדר חומרי ניקוי.
# איחורים- אני שוב מזכירה, קבלת הילדים עד השעה 8:30! אם איחרתם ואנחנו כבר בפעילות, תאלצו להמתין על הדק באופן שלא יפריע לפעילות שלנו עד אשר מי מהחנכות/ים יתפנו אליכם.
# אירוע חנוכה! להורים החדשים שהצטרפו אלינו- אירועי חנוכה בגן שלנו הם פחות במתכונת מסיבה והופעה, אנחנו מקיימים ארחה"צ של אירוח הילדימות בגן ובו מספר סדנאות שבהן תוכלו להשתתף הורים וילדימות...
המסיבה תתקיים ביום חמישי 6.12 בשעה 17:30. ביום זה הגן יסיים פעילות עד השעה 16:00, איסוף הילדימות בין השעות 15:30-16:00 אנא הערכו בהתאם. משך המסיבה כשעה וחצי.
# חופשת חנוכה ביום ראשון 9.12 (רק יום אחד).
שבת של שלום מנוחה וגם קצת שמש...
באהבה ,
אחי וכל צוות ילדי הטבע הדמוקרטי
צעירים א'- שמוליק
“״גשם, גשם משמיים
קול המון טיפות המים
טיפ-טיפ-טף…״
(״היורה״ / עוזי חיטמן)
השבוע הגשם תפס אותנו, אבל למזלנו זה קרה בעיקר בזמנים בהם שהינו בכיתות הגן כך שלא ביצענו שום שינויים בלו״ז שלנו למעט בסוף היום. פשוט נשארנו בכיתת השינה שלנו לעוד זמן סיפור ומשחק, אכילת כריכים ופירות… וכמובן שברגע שההורים הגיעו לאסוף אותנו לא שכחנו לקחת צידה לדרך (רק שלא יחסר…. )
תחילתו של יום…
השבוע במהלך הבקרים שלנו התחלנו לפתח את העצמאות והמודעות להיגיינה בטקס שטיפת ידיים.
בקבוצות קטנות אנו ניגשים לשירותים לרחוץ ידיים.
מוודאים שישנו שרפרף ליד הכיור, אם אין? מביאים!
את השרפרף מניחים על השטיח הירוק בצורת תנין המונח על הרצפה כדי למנוע החלקה.
עולים בזהירות, מפשילים שרוולים,
פותחים את ברז המים בתנועה של חצי סיבוב
מרטיבים את הידיים וסוגרים.
עכשיו סבון… מסבנים היטב את הידיים ומחזירים את הסבון למקום
משפשפים טוב טוב (לא לשכוח גם בין האצבעות)
ושוב פותחים את הברז והפעם רוחצים את הידיים מתחת לברז עד שהלכלוך מהר מהר בורח…
איך נדע לשמור על המים? סופרים 1…2…3…4…5… וסוגרים את הברז!
כמובן בודקים שכל הסבון אכן נשטף!
יורדים לאט לאט מהשרפרף וחוזרים לכיתה.
הידיים נקיות? יופי! עכשיו הגיע הזמן לארוחת הבוקר! אך קודם מסדרים ומארגנים את הכיתה כדי שיהיה לנו נעים.
ברגע שכל משחק הוחזר למקומו בעבודת צוות אפשר להתיישב להפסקת מים ולחלוץ נעליים!
אבל… רגע! הגשם בחוץ מטפטף! הוא מרטיב את הבתים, המשחקים ואפילו את הדשא.. מה יקרה אם נצא לחצר ללא נעליים? הגרביים ירטבו והרגליים יתקררו.. החלטנו שהפעם נשמור את הנעליים על הרגליים עד שהשמש תצא ותייבש את החצר..
מפגש...
בשבוע שעבר זיהינו שהשיח על נעליים ובעיקר על הגרביים עורר אצל הילדים עניין רב. החלטנו לתת במה לנושא שכה מלהיב ומסקרן את הילדים והשבוע כולו היה בסימן גרביים!!…
מתוך קופסאת ההפתעות יצאו המון גרביים בשלל צבעים וגדלים!
מה זה גרב בכלל? כיצד משתמשים בה? אולי גורבים אותה על האוזן? אוי היא כל הזמן נופלת… אז אולי בכלל על הידיים? כך לא נוח לאצבעות, הרי הם לא כפפות!
אני יודעת! אז אולי בכלל ננפח אותם כמו בלון?! הו לא!… זה לא עובד…הגרב אינה מתנפחת!
מה עושים? כיצד משתמשים בגרביים?
״על הרגליים!״ אמרו החברים.
כל אחד ואחת הציגו את הגרביים שלהם! ראינו שיש גרביים ארוכים וקצרים, עם כל מיני ציורים והדפסים…יש גרביים עם פסים ויש כאלה שפשוט חלקים, יש עם חיות ויש עם צורות, יש גרביים דקות ויש עבות, ואיך לא? יש גם מיקי מאוס (השליט הבלתי מעורער).
דיברנו על ההבדלים בין סוגי הגרביים ועתה הורדנו את הגרביים שלנו ולמדנו כיצד לגרוב אותם בחזרה.. (למידה שמתבצעת גם במהלך ההתארגנות בסוף היום)
טיטי, הבובה החמודה שלנו, סיפרה לנו שבוקר אחד היא התכוננה ללכת לגן ולפתע הרגישה שנורא קר לה ברגליים.
חשבנו מה יכול לעזור לה להתחמם? ומיד נזכרנו שבקופסת ההפתעות יש מלא גרביים. בחרנו עבורה זוג ורדרד ומחמם במיוחד ועזרנו לה לגרוב. כעת כשחמים ונעים לטיטי שלנו אולי נחשוב מה עוד אפשר לעשות עם גרביים?
גילינו שאפשר לחבר את כל הגרביים לרכבת ארוכה, אפשר להעיף אותם כמו עלי שלכת, אפשר לדרוך עליהם ולנסות ללכת/להחליק יחד איתם… ואני בכלל ראיתי בגרביים בובה!
לקחתי גרב לבנה והכנסתי את היד שלי פנימה… שיחקתי עם כף היד בתוך הגרב עד שנוצר שם פה.. ״גע גע גע!״ געגעה הבובה! ואז לקחתי גרב שחורה ולתוכה השחלתי את היד השנייה שלי וגם משם נשמע פתאום ״גע גע גע״
זה ממש נשמע לי כמו ברווזים!
אולי אלה הם בכלל הברווזים של הסבתא של אפריים?!
ברגע אחד כל הגרביים שלנו הפכו לברווזים ויחדיו הם ״טבלו״ את הרגליים ב״שלולית המים״ והסתתרו השניים!
החברים כה התלהבו מהברווזים שמצאנו את עצמנו שרים את שיר הברווזים במהלך היום בגן סתם כך באמצע המשחק…
חצר
הזמן האהוב עלינו במיוחד במהלך היום הוא זמן המשחק החופשי בחצר.
השבוע ניסינו למשוך את הילדים לפינות חדשות ולגרום להם לגלות צורות חדשות של משחק.
קיר הצינורות היה מוקד מאוד מעניין, נשפנו פנימה, השחלנו משחקים ותופפנו עליהם…
במקום השני היה הקיר טיפוס, למדנו היכן להניח את הרגל והיכן את היד ומתי מותר ואסור לנו לטפס- רק ביחד עם חולוד וויקה. למדנו גם כיצד לאחוז טוב באבנים ולשמור על האחיזה ואיך להעביר את המשקל ממקום למקום כדי ליצור איזון בגוף ולטפס כמה שיותר גבוה בצורה בטוחה. עוד דבר מעניין שגילינו היו הקופסאות השקופות של המשחקים. הוצאנו מהם את כל המשחקים ונכנסו פנימה.
סידרנו את הקוספאות בשורה אחת ליד השניה והחברים ישבו בתוכן התבוננו אחד בשניה דרכן, הצמידו את פניהם ויצרו הבעות פנים מצחיקות במיוחד!
זוכרים שאמרנו שלמידה מתבצעת במהלך כל היום בגן? הטקס שהיה לנו לספור עד עשר לפני שמסדרים את הכיתה או מחלקים את הבקבוקים השתנה מעט, בעזרת חולוד התחלנו בשבועות האחרונים גם לספור בערבית! חלק מהילדים כבר לגמרי שולטים בספירה (ובעיקר במבטא יש לציין!) ובמהלך המשחק החופשי חולוד מלמדת את מי שרוצה גם לספור ועדיין לא זוכר לגמרי…
אז עכשיו הגיע הזמן שגם את תכירו …
אחת - وَاحَد - וַאחַד
שתיים - تْنِين - תְ‘נֵין
שלוש - تَلَاتِة - תַלַאתֵה
ארבע - أَرْبَعِة - אַרְבַּעֵה
חמש - خَمْسِة - חַ‘מְסֵה
שש - سِتِّة - סִתֵّה
שבע - سَبْعِة - סַבְּעֵה
שמונה - تَمَانْيِة - תַמַאנְיֵה
תשע - تِسْعِة - תִסְעֵה
עשר - عَشَرَة - עַשַׁרַה
המשיכו לשלוח לנו סירטונים של הילדימות סופרים בערבית, זה פשוט מהמם ומשעשע בטירוף...
סיפורי השבוע
בהתאם למזג האוויר שמענו את הסיפור ״גשם גשם משמיים״ מאת שרה זלוף
והספר השני ״כן קרה כלום״/ אורי בר און. ספר חשוב ומרתק במיוחד.
כמה פעמים נאמר לנו בילדותינו ״לא קרה כלום!״ בכל פעם שנפלנו, קיבלנו מכה או נבהלנו… והרי כן קרה! כן הרגשנו משהו… באופן כללי, בעיני חשוב מאוד לא לנסות לטשטש או לבטל את אותם הרגשות, אלא להיפך, דווקא נסו לתת להם מקום, לדבר, לשתף ולחשוב ביחד כיצד להתמודד עם מה שקרה…״קיבלת מכה ביד ? זה בהחלט לא נעים! בוא נראה מה קרה… יש סימן? יש שריטה? אפשר להזיז את היד? אפשר להרים איתה דברים?״ או לשאול ״מה יכול לעזור לך להירגע? מים? חיבוק? נשיקה?״ וכו׳… בכל פעם לפעול בהתאם… לאט לאט אתם תראו כיצד הילדים רוכשים כלים ולומדים מכם כיצד להתמודד ולהתנהל בתוך סיטואציות שונות בחיי היומיום שלהם.
הודעות
* מזכירות לכם ששעת קבלת הילדים היא בין השעות 7:30 עד 8:30. לאחר שעה זו לא נוכל לקבל את ילדכם בכיתה היות ואנחנו מתחילים את ארוחת הבוקר שלנו. המאחרים יאלצו להמתין בחצר עד שאחת מאיתנו תתפנה לעזור בפרידה.
* סוף יום - כפי שכבר ראיתם בימים גשומים אנחנו לא יוצאים לחצר ונשארים בכיתת השינה שלנו שנמצאת בכיתה הגדולה .
* מזכירה שאני זמינה בכל ערב בין 19:00 ל20:00 לכל שאלה …
* השבוע הקרוב יצטרף לשמוליקים חבר חדש ואחרון לכיתה בשם דניאל, אנחנו בטוחות שהחברים יקבלו אותו בזרועות פתוחות ויקלו על ההסתגלות לגן החדש עם הרבה אהבה והכלה.
* נוהל ימי ראשון בקבוע - סדינים רעננים ובקבוקים מלאים
שיהיה שבוע קסום
ויקה וחולוד
צעירים ב'- שולה
היה תענוג לפגוש את כולכם בגיבושולה! מעבר להיכרות הפורמלית והבלתי פורמלית שכולנו כבר היינו זקוקים לה, היה מקסים לראות את הדינמיקה בין הילדימות מחוץ לגן ואת הזרימה שלהם (ושלכם כמובן...)
שאפו ענק למיכל, עידית ונסי שלא ויתרו למרות מזג האוויר החורפי והרימו לנו בוקר מגבש, טעים ונעים.
מאירועי השבוע בשולה
השבוע למדנו להתמודד עם שינויי מזג האוויר, גם מבחינה פיזית, הבגדים שאנחנו בוחרים ללבוש במהלך היום, לובשים, פושטים, לובשים פושטים...איזה בלבול! השמיכה בה אנחנו מתכסים בצהריים, הדשא עליו אנחנו יושבים שספג קצת ממי הגשם.. וגם מבחינת סדר היום הכל כך קבוע שלנו שלעיתים משתנה לו.
*אז מה הם השינויים וכיצד אנחנו מתמודדים?*
אמנם לא מדובר בשינויים מקצה לקצה, אך מי שעקב אחרי העדכונים עד כה כבר בוודאי הבין שסדר יום קבוע הוא מרכיב משמעותי בתהליך בניית הבטחון של הילדימות בגן שלנו.
השינוי העיקרי והמשמעותי מקורו ביציאה לחצר, שלפעמים מתאפשרת ולפעמים פחות. הגישה שלנו היא, כל עוד לא יורד גשם, אפשר לצאת. אנחנו לומדים כיצד כדאי להתנהל בחצר, האם כדאי לנו לחלוץ נעליים? מה יקרה אם נרוץ על הדק הרטוב?
אנחנו לומדים כיצד לפתור בעיות, הדק רטוב, כיצד נשב עליו לחברותא? נביא (בעבודת צוות איך לא) את חלקי הג'ימבורי השטוחים!
אני ושולה בחצר
הילדימות כבר יודעים שאם החצר רטובה, הג'ימבורי מסתתר לו בתוך בית העץ, מה שהופך אותו למסקרן עוד יותר. החול בארגז הופך לבוץ אטרקטיבי ונעים להכנת חביתות, קציצות עוגות ומטעמים נוספים (כן גם מלכלכך יותר לכל חובבי הכביסות).
ומה עם הצעצועים איפה הם מתחבאים?
בלי צעצועים פחות כיף? מה פתאום!
השבוע גילינו את נפלאות משחקי החברה.
איך אפשר בלי מחבואים? מתחילים מחיפוש אחרי צעצועים, אך מהר מאוד אנחנו מגלים שהמשחק לא מתקדם לשום מקום כי הצעצועים לא זזים. בהמשך אנחנו הופכים למתחבאים בעצמנו וכפי שאתם יכולים לראות בתמונות השבוע, המחבוא האידיאלי נמצא מאחורי קיר הטיפוס...מעניין כמה חברים יכולים להתחבא יחדיו?
פתאום יש כל כך הרבה מקום בחצר בלי צעצועים, אז משחקים תופסת (גרסה קצת משודרגת) כשאנחנו מנסות לתפוס אותם הם רצים ישר אלינו... צודקים, באמת יותר כיף להיתפס ולהיות מדוגדגים...
ישבנו במעגל גדול ומסרנו כדור אחד לשני, הסתכלנו סביבנו וניסינו לחשוב למי אנחנו רוצים למסור? אולי אם נגיד את השם בקול רם הכדור יגיע ליעדו, אולי לא...
ממליצה לכם בחום לנסות פעם בכמה זמן בית נטול משחקים, לא תאמינו כמה כיף אפשר לעשות.
כשהגיע הזמן להיכנס לארוחת צהריים גילינו להפתעתנו שהחביתות שהכנו בארגז החול לפני זמן מה השאירו את חותמן, אנחנו רגילים שהחול נופל מעצמו ופתאום...הוא נדבק לנו לבגדים! איזה חול מבולבל!
למדנו את השיר החדש של החול בלחן העממי:
“"אתמול אתמול,
שיחקתי בחול, בניתי מגדל וארמון גדול
הכנתי עוגות, ממש משגעות
וכשסיימתי...הייתי צריך להתנקות!
אז נעמדתי זקוף, ניערתי את הגוף
וקראתי בקול:
חול תיפול תיפול, חול תיפול!"
מילים מילים מילים
אחרי שהתנערנו אנחנו יושבים לשתות מים ולא שוכחים להפשיל שרוו-לים-לים. נחפש את הקצה ונמשוך אותו כלפי מעלה!
קצה הפכה למילה שימושית ביותר עבורנו, קצה של שרוול, קצה של גרב שצריך לגרוב או להוריד, קצה בג'ימבורי ממנו אנחנו קופצים. גם כשאנחנו יושבים יחד כולם ונתקלים בבעיית "קום" (מקום), למשל במפגש או בחברותא, אנחנו בודקים מי יושב בקצה ומתיישבים לידו.
מפגשולה
זוכרים את הצבעים מהשבוע שעבר? סיכמנו אותו על ידי יצירת צבע שבלעדיו הסתיו הוא לא אותו דבר...גואש שחור וקצת לבן, יצא לנו אפור! ומה עכשיו?
שבוע של חיות הסתיו יצא לדרך, איזה התרגשות!
הראשון לבקר היה הנחליאלי הקטו, שאותו טבלנו בצבע האפור שהכנו. בזמן שהנחלאילים שלנו התייבשו, שרנו שיר של נחליאלי קטן והוספנו גם ריקוד:
“נחליאלי קטן,
ראיתי בגן (אנחנו מביטים סביב)
זנב לו ארוך ויפה (מרימים את הטוסיק גבוה ומקשקשים בזנב)
סינור שחור קטן, על החזה! (מלטפים את החזה)
לא ניתר לא קפץ (קופצים קפיצה)
רק רץ, רץ, רץ, רץ (מנסים לרוץ על קצות האצבעות)
כשהנחליאלים שלנו התייבשו, המצאנו משחק.
החבאנו אותם ברחבי הכיתה, למטה על הרצפה, למעלה על השידה, בתוך וליד.
כשהמנגינה התחילה להתנגן, התרוצצנו בכיתה וחיפשנו את הנחליאלים שלנו, עוד אחד ועוד אחד, אל דאגה, כולם נמצאו בריאים ושלמים.
בהמשך השבוע הנחנו אותם על עץ הסתיו במבואה, שמחנו לראות שכבר חיכו להם שם השבלולים שהכינו הלו- יעקב, מסיבה של חיות סתיו על העץ.
השני להגיע היה מר חילזון... לשמחתנו הדוגמה האמיתית הקדימה את המפגש ובאחד מהימים בחצר מיה קראה לכל החברים לראות מה מצאה! על העלה הגדול שאיתו היינו משחקים עד לא מזמן במפגש (כמה סימבולי...) נח לו חילזון! הוא יצא ממש אחרי הגשם הראשון. חקרנו ובחנו, כיצד הוא זוחל ומדי פעם נכנס לקונכייה, אולי הוא מתבייש?
התבוננו בשובל הריר שהשאיר אחריו ותהינו מדוע הוא זוחל כל כך לאט, לא ממהר לשום מקום מר חילזון.
במפגש ניסינו להיזכר בחיה שפגשנו בחצר, שאלנו ושרנו:
" מי הולך לאט ולא בחיפזון,
מי לכל מקום נושא עמו שריון?
מי יוצא החוצה לחפש מזון?
מי הוא זה, מי הוא זה, חילזון!
חיל-חיל- חילזון, לה לה לה
מי רוצה אליו לגשת?"
לא כולנו בהכרח רצינו לגשת, אנחנו עדיין קצת מהססים ותוהים מה שם בתוך הקונכייה הזו. זה שונה מכל החיות שאנחנו מכירים...אז שרנו ורקדנו לצלילי הגשם בשיר הכיפי של "טוק טוק, צא חילזון" של מירב האוסמן
“"טוק טוק צא חילזון,
טוק טוק טוק, צא כבר חילזון
די לישון, די לחלום
עוד מעט כבר יצא הגשם הראשון!"
"בלב הג'ונגל נמר גדול נרדם..."
אז עבור כל אלו ששאלו והתעניינו כיצד נראית שנת הצהריים שלנו בגן, הנה לכם הצצה קטנה:
אנחנו נכנסים בהדרגתיות לכיתת השינה שלנו, שם מחכים לנו תיקים, קופסת ה-מוצצים, מזרונים פרוסים ועל כל מזרון מונחת בובה. כבר בארוחת הצהריים אנחנו מתחילים לתהות, איזה בובה תחכה לנו על המזרון היום?
אנחנו משיגים כך מגוון דברים, מזהים את המזרון שלנו, משחקים ומחליפים בינינו בובות, מפתחים את המשחק הסימבולי ועוברים ל"מוד" רגוע ושקט.
אנחנו יכולים להבחין גם מה סדר העדיפויות והצרכים של אחד ואחת, יש כאלו שיכנסו לחדר ויגשו מיד למזרון ולבובה, ויש כאלו שיפנו קודם כל לתיק שלהם. כל חבר בתורו מביא את התיק, אנחנו בודקים האם צריך להחליף בגדים, תוך דיאלוג עם הילדימות.
מקריאים סיפור או שניים יחד וניגשים למזרון שלנו.
טקס חלוקת שמיכות הוא האהוב עלינו ביותר. של מי השמיכה האדומה עם הנקודות? אם חשבתם שאת הבקבוקים אחד של השני הם מכירים, את השמיכות והחפצים יותר.
אנחנו מכסים, מלטפים ומברכים בצהריים טובים, ככה אנחנו יודעים שכבר הגיע הזמן לישון...
השיר שאתו אנחנו אוהבים (וכבר לבד מבקשים) הוא לילה של עלמה זוהר.
הופ הופ טרללה
סיימנו את השבוע שלנו בחגיגת יום הולדת לילד הספרים והסיפורים, עומרון, שחגג יום הולדת שנתיים.
עומרון כיבד אותנו בעוגת טחינה טעימה ופירות שנהיננו לאכול בסוף היום, תודה על הפינוקים!
הודעות ועדכונים
• מי ששכח, הגעה לגן עד השעה 8:30. בשעה 8:25 אנחנו כבר יושבים לחברותא (כמו שרובכם ראיתם השבוע), בבקשה השתדלו להגיע מוקדם יותר, אנחנו כבר יודעים עד כמה זה חשוב ומשמעותי לילדימות.
• בגדים- השבוע היו הרבה חוסרים בבגדים- גרביים נוספות, חולצות קצרות וארוכות.
• אם אתם לא מוצאים חולצה או חפץ כלשהו, תעשו בדיקה גם במגירה סבירות גבוהה שתמצאו.
• אני מזכירה שהכניסה לגן עם אוכל היא אסורה. סיימו מחוץ לשער את העוגיות
• נוהל יום א', סדינים נקיים, שמיכה חדשה למעוניינים ובקבוקים מלאים.
שבוע מצויין,
שירז ואלינור
בוגרים א'- תקווה
שבוע יציב ומדהים במיוחד עבר עלינו. אנחנו מרגישים היטב את ההרגלים שמתחילים לשקוע בקרב הקבוצה... ממש קבוצת בוגרים אמיתית!
עבודה בחומרים ככלי לפיתוח הדמיון
חומרים הנמצאים סביבנו הם בסיס נהדר למשחקי דמיון ופיתוח השפה.
במפגש השבוע קיבלנו דפי עיתון...הרבה מאוד דפי עיתון.
כל אחד מהילדימות קיבלו דף עיתון כפול. התיישבנו עליו ודימיינו שאנו בלב ים והעיתון הוא הסירה שלנו והתחלנו לחתור בעזרת הידיים. הרוח הגיעה והגלים היו גבוהים גבוהים... החזיקו חזק שלא ניפול! לאחר שהרוח נרגעה מעט, הגיע הזמן לעמוד על העיתון....ואוו! למה העיתון הפך? הוא הפך לגלשן! והופ אנו גולשים על הגלשן, מדלגים בין הגלים ומגיעים לחוף.
אוי, אבל הגוף רטוב... הלוואי והיתה לי מגבת... וברגע אחד הנייר הפך למגבת גדולה ומפנקת.
כשהרוח שוב הגיעה רשרשנו בעיתון חזק חזק וכשהגשם החל לטפטף הרמנו את העיתון מעל הראש והפכנו אותו למטריה.
לבסוף קיווצ'צ'נו את העיתון ויצרנו ממנו כדור. ניסינו להחביא אותו בתוך כף היד ובדקנו איזה גודל של עיתון צריך לקווצ'צ' כדי ליצור כדור שיוכל להסתתר בכף היד שלנו. רועי הציע שאולי נקלע את כדורי הנייר שלנו לסל כמו שאבא שלו יודע, אז אירגנו ארגז, עמדנו בתור עם כדורי הנייר שלנו וקלענו, כל אחד בתורו, לארגז- סל שלנו! זה עבד מצויין והייתה התרגשות שיא סביב המשחק בכדור בקרב הקבוצה.
באופן כללי, העבודה עם החומרים והיכולת למצוא להם שימושים שונים מפתחת את הדמיון ואת היצירתיות הטבעית של הילדימות. כל ילד וילדה תורמים לפיתוח ה"דימיון הקולקטיבי" שלנו ומוסיפים מעולם הדימויים שלהם לסיטואציה בה כולנו משחקים כקבוצה.
מה נועלים?!
השבוע המשכנו לעבוד על נושא המיון, התאמה וההתייחסות לפרטים הקטנים והפעם באמצעות נעליים.
במפגש חיכה לנו בלגן שלם של נעליים מכל המינים ומכל הסוגים. מה קורה פה? מה עושים?... כמובן, מסדרים!
ואיך מסדרים? לפי סוגים וצבעים.
זיהינו נעליים גבוהות ונמוכות, סנדלים ומגפיים- ממש חגיגת נעליים. החברימות קמו, כל אחד בתורו, למצוא זוג נעליים תואם.
לפעמים התבלבלנו כי הצבע היה דומה, דבר שעודד אותנו להתמקד במאפיינים נוספים ולהתעמק בפרטים הקטנים.
בתוך כמה רגעים היתה שורה מסודרת מזוגות זוגות של נעליים.
ועכשיו, אמר אדריאן, בואו נחשוב איזה נעליים מתאימות לחורף ואיזה לקיץ?
בקיץ חם צריך שהרגליים יהיו מאווררות לכן הסנדלים מתאימות.
ומה בחורף? יורד גשם, רטוב וקר, לכן צריך גרביים ונעליים סגורות. ומה עושים כשיש שלוליות? נועלים מגפיים כדי שהגרביים ישארו יבשות! אחרי שסיימנו למיין את כל הנעליים ולדבר על השימושים השונים של כל נעל הקשבנו ורקדנו לצלילי השיר מה נועלים-דתיה בן דור
חברותא
החורף שהגיע מעניק לנו הזדמנות לפתח עוד ועוד את עצמאות הילדימות.
הבקרים קרירים והחברימות מגיעים לגן לבושים בחולצה עם שרוולים ארוכים שמגיעים כמעט עד כף היד. כך, כשאנו ניגשים לשטוף ידיים או לאכול השרוול נרטב ממי הברז או "טועם" מהתבשיל של חן.
החלטנו להתאמן כבר בחברותא על מה עושים כדי שהשרוולים שלנו לא ירטבו בזמן שטיפת הידיים או בארוחת הבוקר והצהריים.
אז איך עושים את זה איך אתם שואלים? כמובן, מפשילים שרוולים! תרגלנו עם הילדימות כיצד מפשילים שרוולים: מחזיקים בקצה השרוול ומושכים עד למרפק ואם נצליח לעבור אותו זה מצוין. ועכשיו אנחנו מוכנים, כל מה שנשאר לנו זה רק לשטוף ידיים ולאכול.
חג הסיגד עם תמר
ביום חמישי ציינו בגן שלנו את חג הסיגד!
הסברנו לתקווה שזה הוא חג מיוחד, בחג הזה אנשים קמים מוקדם בבוקר לובשים בגדים לבנים וחגיגיים ומתפסים על הר גבוה. שם בהר הם עושים חשבון נפש. חשבון נפש זה רגע שבו אנחנו חושבים האם פגענו בחברים שלנו או עשינו מעשה לא נעים.
ואחרי שאנחנו מסיימים, אנו פונים לחברים ומבקשים מהם סליחה.
חברי הקבוצה גם התנסו במנהגי החג. לבשנו בגדים לבנים מסורתיים,טיפסנו על הג'ימבורי ובקשנו סליחה אחד מהשני, ברקע שמענו מוסיקה אתיופית. ואחרי שירדנו מ"ההר" עשינו "בונה"- טקס קפה מסורתי אתיופי שנוהגים לקיים בחג זה. לקחנו פולי קפה ירוקים, העברנו אותם בנינו והרגשנו והרחנו את הפולים. לקחנו מחבת וטיגנו את הפולים וראינו שהפולים החליפו צבע מירוק לחום.
הכיתה התמלאה בריח נעים של קפה.
תמר הסבירה לקבוצה שאת הקפה הזה אנו כותשים ומזה מכינים אבקת קפה לשתייה,
הילדים שיתפו בהתרגשות שגם אבא ואמא אוהבים לשתות קפה.
פיזרנו על הרצפה כלים מסורתיים ולמדנו איך קוראים להם-
ג’וונה- קומקום לקפה, סיפט- מגש שבו שמים אוכל ועוד ...
באמצעות מתן הבמה לחגים ומנהגים שרוב הילדימות לא מכירים ממקור ראשון, אנחנו מעודדים אותם לאמץ תפיסה רב-תרבותית וחושפים בפניהם את מגוון המסורות והגוונים הקיימים בחברה שלנו.
ריקודים
ברוח חג הסיגד, למדנו לרקוד ריקודים אתיופיים עם הכתפיים! הנחנו את שתי הידיים על המותניים, הרמנו כתף למעלה ואז גם את השניה, עשינו זאת בקצה בקצב איטי וכשהרגשנו בנוח הגברנו את הקצב. היה ממש מרענן לשמוע מוזיקה מיוחדת כל כך!
משחק קבוצתי
דיברנו השבוע המון על הכוח שלנו כקבוצה וכמה טוב שאנו יחד.
ולכן השבוע בחרנו לבנות את הגשר החזק ביותר בעולם ובמקביל לעבוד בשיתוף פעולה לעבר מטרה אחת משותפת שהגשר לא יפול.
אז איך משחקים? חבר עומד בפישוק עם ידיים מתוחות לצדדים לשמירה על שיווי משקל, חבר אחר עובר מתחתיו ומיד נעמד אחריו גם בפישוק וכך הלאה. תוך כדי המשחק כולנו שרים:
" בנו גשר, בנו גשר בנו גשר מזהב לביא עובר לביא עובר והגשר לא נופל"....
הקושי פה הוא המעבר מתחת לכל כך הרבה ילדימות זה מאתגר ומלמד אלה העומדים מרוכזים ושומרים על שיווי משקל.
הילד הזוחל צריך לשים לב שראשו נמוך ולהתסכל קדימה לקצה המנהרה.
מדהים שהגשר הזה החזיק מעמד ולא נפל! בסוף אחרי שכול עוברים, אורטל עושה פווווווווו גדול וכולם...נופלים
טקס מזרונים
לאחר המפגש אנחנו נכנסים לתוך הכיתה למשחק חופשי. לקראת היציאה לחצר נכנסנו לכיתה שלנו, ישבנו וראינו מגדל גבוה גבוה יותר מאיתנו וידענו שאחד המזרונים שם שייך לנו.
סדין ורוד... סדין אפור... לפעמים סדין עם נקודות ואפילו עם ציורים של חיות מרקדות!
כשראינו את המזרון שלנו התרגשנו וחייכנו עד שהמזרון יגיע לרצפה ליד החברים, ואז נחתנו על המזרון הנעים עם הסדין האהוב שלנו.
אחרי שכל החברים קיבלו את המזרונים יכולנו לעמוד של המזרון והתחלנו לקפוץ ביחד קפצנו וקפצנו עד שהתעייפנו ונחתנו למטה שוב ואז... עוד פעם!
היום במקום לקפוץ פעם שלישית עצרנו במקום כי שמענו שיר בשפה שאנחנו בכלל לא מכירים! תמרדה- אבבה אייהויי
אבל התרגשנו מהצלילים ולמדנו איך לרקוד לשיר! שמנו שתי ידיים על המותניים ואז הרמנו כתף אחת והורדנו את השנייה ואז להפך!
כשהשיר נגמר ידענו שמשהו חסר... איפה השמיכות? השמיכות של החברים נזרקו באוויר כמו כדורים צבעוניים והגיעו ישר לידיים הנכונות...תפסנו את השמיכה שלנו באוויר, לקחנו קצה אחד ביד אחת וקצה שני ביד שנייה, משכנו את השמיכה ואז עשינו רוח נעימה ועדינה עם השמיכה ופרסנו אותה עד שהיא כיסתה את כל המזרון
שכבנו על השמיכה המוכרת והרכה ואז שמענו שיר מרגיע ואיטי שהיה כל כך כיף לשמוע של זמר בשם ג'ף באקלי
וכשהוא נגמר, יכולנו לקום מהמזרן ולצאת לחצר כמו ציפורים שמנופפות בכנפיים.
העצמאות שלנו
החברים של תקווה מגלים שהם רוצים לעשות דברים לבד, כיף להצליח לעשות דברים לבד, כמו לגרוב גרביים לגמרי לבד!
אז איך גורבים גרביים? ניקח את הגרב ונחזיק עם שתי אצבעות בשתי הידיים, נכווצ'ץ' עד שהגרב נהייתה קטנטנה... נכניס את הרגל לגרב, הגרב תאכל לנו את הרגל ונמשוך עד למעלה לקרסול, והנה הצלחנו לגמרי לבד לשים גרב!
החברים לומדים גם איך להסתדר ולתקשר קושי בתוך הקבוצה, לפעמים קשה להצליח, מה נעשה?
נסביר בצורה שקל להבין- תוך כדי משחק
תקווה מאוד אוהבים מסלולים ואפילו לבנות בעצמם מסלולים, מג'ימבורי ומדרגות וקופסאות
איפה כל המשחקים בחצר? בטח במסלול של תקווה...
מרגש אותנו לעלות במסלול ולהגיע עד למדרגות... לעלות מדרגה מדרגה עד שמגיעים לקופסא האדומה ואנחנו עוד מעט יכולים לקפוץ למקפצה ואז ממש לפני שהתכוננו לקפוץ... המסלול עוצר!
החבר שמולינו לא זז, וחברים מאחורינו מתחילים לחכות בתור ארוך ארוך, אבל לפני שנתעצבן ונכעס נדמיין ביחד פקק מכוניות ארוך בכביש, שנוצר בגלל מכונית ישנונית אחת שלא שמה לב שבגללה כולם עצרו!
מה נעשה? הרי אי אפשר להמשיך לנסוע, אז למדנו מילה שעוזרת לנו במצב כזה "ת ת ק ד ם" בבקשה
וכמו קסם החבר התעורר, הצלחנו לבד להמשיך את המסלול... הגענו למקפצה, קפצנו קפיצה גדולה וסיימנו את המסלול...היה כל כך כיף שחזרנו ישר להתחלה....
מזל טוב ללני האהובה שלנו שהפכה בסוף השבוע שעבר לאחות גדולה!
הצטרפת למשפחת האחים הגדולים שלנו... בקרוב נחגוג לכולכם מסיבת אחים גדולים
הודעות ועידכונים
• יום א׳ בנוהל סדינים רענניים ובקבוקי מים מלאים.
• אם אתם מביאים שמיכות מעבר נא שימו אותם על הקולב אנו נחליף בין השמיכות.
• מזכירה שקיות/תיקי בד לכביסה מלוכלכת, יותר מסט אחד להחלפה גם קצר וגם ארוך עד שמזג האוויר יהיה החלטי (אבל גם לא צריך ארון שלם )
• כשאתם בוחרים לילדים נעליים ובגדים, השתלו לבחור להם כאלו שיוכלו לעזור להם בעצמאותם. למשל נעליים עם שרוכים זה הרבה יותר קשה לנעול מנעליים עם סקוטשים...
• ימי הולדת אנחנו נתחיל לחגוג בעוד שבועיים. תיאום מול אחי/ אורטל
שבוע חמים
אורטל, דניאל אדריאן ותמר
בוגרים ב' -הלו יעקב
גבירותי ורבותי עיתונים
שבוע שלם שבו התבוננו, הרגשנו ודימיינו עם עיתונים.
פגשנו אותם מפוזרים על ריצפת המפגש, התיישבנו סביב והתחלנו לדפדף הדפים גדולים ועדינים.
מה אנחנו רואים?
זוג מתחבק, האם אפשר לראות דרך התמונה אם הם שמחים או עצובים? זיהינו דמעה בעין ...
עצובים קראו בקול נחרץ, תהינו ביחד אם רק כשעצובים בוכים או שיש גם דמעות של שמחה או התרגשות.
ראינו תמונה גדולה עם הרבה נשים וגברים על כיסאות גלגלים למה הם צריכים כאלו?
הבנו שהם מוגבלים בתנועה שלהם כי הם לא יכולים לדרוך על הרגליים או שמתעייפים ממש ממש מה ולכן הם צריכים את הגלגלים שיניעו אותם. והיה איש אחד שטענו בפה מלא שיש לו פרצוף לא נעים...
שמנו לב שלעיתון אין כריכה ושהדפים מחוברים בעזרת סיכות.
אז מה אפשר לעשות עם עיתון חוץ מלעיין בו?
הסרנו את הסיכות ואת הדפים פיזרנו, הקול המרשרש שלהם הזכיר לנו את הרוח והגשם.
ברוח הנעימה העיתונים נעו להם ברוגע וכשהרוח התפרעה כך גם העיתונים השתוללו להם במרחב.
ברגע אחד של הפתעה הגשם החל לטפטף ואנחנו נרטבים, הנה העיתון הופך למטריה המגנה עלינו מהגשם הדופק.
הגשם נחלש אבל הרוח הקרה חזרה…הסתובבנו במרחב, רעדנו יחד ושאלנו, מה נוכל לעשות עם העיתון כדי שיהיה לנו טוב יותר?
שמיכה! ענו החברימות והופ העיתון הפך לשמיכה חמימה ונעימה.
משחק דימיון
המטרה- לתת לנייר העיתון שימוש נוסף מדהים לאן הגיעו החברימות.
כל אחד/ת בתורו מדגים לנו את התוכניות העתידיות לעיתון שלו מכונית מרוץ, סירה, גלימה, גלשן, חצאית ועוד…
מדהים כמה שיתוף פעולה, דימיון ושיח יש בפעילויות של חלל גדול ואביזר אחד.
אחרי שדמיינו יחד התיישבנו מול העיתון שלנו ובמקום להתאמן על קיפול שמיכות התעסקנו בלקפל דפי עיתון.
סיפרנו לחברים שהמטרה שלנו היא רצועה ארוכה ודקיקה.
החזקנו את העיתון, קיפלנו לחצי הידקנו. ושוב קיפול לחצי ושוב הידקנו וכשסיימנו החזקנו מקצה אחד וגלגלנו לאט לאט שימו לב לנשאיר מקום לראש.
ומה יצא? שבלול.
סיימנו את הפעילות עם שבלולים מכל הסוגים- קטנים, גדולים, רחבים וצרים.
בפעילות החופשית של הכנת השבלולים החברימות נעזרו אחד בשני ודאגו שלכולם יהיה לפחות שבלול אחד.
את השבלולים החלטנו לצבוע בגואש אך בלי מכחולים או אצבעות הידיים, הפעם בחרנו לטבול.
הכנו קערות קטנות ועמוקות בחרנו שלושה צבעים אהובים והתחלנו לטבול שמנו לב איפה אנחנו אוחזים וגילינו שהקונכייה נראית נהדר אחרי טבילה ממש רואים את השתבללות העיתון.
לשבלולים שלנו נתנו לטייל על קיר המבואה ובכל ארוחה אנו מתרגשים מחדש לפגוש בהם.
סדנת הכן עצמך לחורף
הפעם גרביים ונעליים.
החורף מתקרב לו במהרה ואנחנו בשבועות האחרונים מגיעים לגן עם גרביים ונעליים.
שמנו לב שרוב הילדימות לא יודעים לגרוב או לנעול וכשזה קורה בהלו יעקב עוצרים הכל כי שום דבר לא יפגע בעצמאות שלנו.
גרביים:
זיהינו את החלקים השונים בגרב, הפתח שדרכו נכנסת הרגל שמנו לב שיש אזור המיועד לאצבעות וחלק המיועד לעקב.
מה עושים כשהגרביים הפוכות (החלק הפנימי בחוץ...)
משחילים יד אחת לתוך הגרב ההפוכה אוחזים בפנים ומושכים.
נעליים:
סוליה הנמצאת בתחתית הנעל היא קשה וגמישה התפקיד שלה הוא להגן לנו על הרגליים מאבנים, מסמרים, שברי זכוכית, לכלוך וכל דבר שלא נעים לנו כשאנו דורכים.
את הלשונית מי מוצא? תמיד חשוב לוודא שהיא למעלה ומסודרת היטב אחרת לא יהיה נוח.
רצועת סקוץ כדי לסגור את הנעל ולהדק לרגל, את הרצועה אנו משחילים לטבעת הקטנה.
הגיע הזמן לנעול .
מי לימין ומי לשמאל?
חג הסיגד
בשבוע שעבר הקהילה האתיופית חגגה את חג הסיגד ולקחנו את הרגע הזה להתעמק קצת בחיים באתיופיה.
החלטנו לצאת למסע ליבשת אפריקה שם אתיופיה נמצאת.
אירגנו מזוודה…עלינו למטוס, חגרנו והמראנו.
נחתנו באתיופיה בעיר אדיס אבבה ומכאן נסענו היישר לכפרים.
הגענו לכפר מרוחק, האנשים שם היו מאוד פעילים: רעו כבשים ופרות רקמו, סרגו, בישלו והתרוצצו.
שמנו לב שהבתים בכפר שונים מהבתים אצלנו הם עשויים קש, בוץ וגג מפח.
במטבח הם אופים את האינג׳ירה שהיא נראת כמו פיתה וקצת חמצמצה כמו לימון.
וגילינו שהרגע הכי טוב ביום שלהם זה כשמחשיך, כי זה הרגע בו מתקבצים כולם סביב מספר/ת הסיפורים.
הסיפורים מצחיקים ,מעוררי מחשבה וכולם קשורים לבעלי חיים.
פינוקים מתמר:
תמר הביאה לנו פולי קפה ירוקים. מיששנו אותם והרחנו....
התבוננו מה קורה להם כשאנחנו מחממים אותם על המחבת- הצבע משתנה נהייה כהה יותר וריח מתוק של קפה ממלא את החדר.
את הפולים הקלויים כותשים בעלי ומכתש ומכינים קפה, לטקס הקפה קוראים -בונה.
תמר הביאה לנו גם שני ספרים אחד מהם מאוד דיבר אלינו
מי אני ומה שמי?
גילינו שהשם של תמר הוא טיגיסט שזה אומר "סבלנות"
ומה איתנו איך קוראים לנו ומי אנחנו.
עברנו אחד אחד, הילדימות אמרו את שמם ומי הם- הדברים שאנחנו אוהבים, ולא אוהבים.
אני אורטל המחנכת של הלו יעקב, אמא של מנור ואני אוהבת מרק עדשים
מוסיקה וריקודים
ברוח חג הסיגד, למדנו להניח ידיים על המותניים ולהניע את הכתפיים, ככה רוקדים באירועים אתיופיים! הקשבנו לשיר מסורתי והתחלנו להתאמן בריקוד כתפיים בהתחלה זה היה מהוסס עד שהבנו את הקצב.
שיר השבוע שלנו
תמרדה- אבבה אייהויי
את השיר הזה ממש אהבנו קצב כייפי במיוחד
יום הולדת
השבוע חגגנו בפעם הראשונה יום הולדת בקבוצה לאמה צ׳וצ׳ו שלנו ... אני מודה שקצת חששתי כי הטקס חדש והשירים חדשים וחלקם לא מוכרים, בסופו של דבר היה מוושלם.
הילדימות לגמרי הונעו מרצון לשמוח, להנות ולחגוג עם אמה.
נכנסנו לכיתה כשברקע מתנגן השיר כדי לכם לבוא לחגיגה שלנו-קרוסלה.
ההתרגשות נבנתה לה לאיטה ואז הזמנו את ילדת יום ההולדת להתקשט בגלימה שחורה מנצנצת, זר פרחים רעננם ושרביט קסמים.
בחרנו להשתטות עם שירים מצחיקים.
שיר השושווה בכל משפט בשיר צריך להוסיף עוד תנעה עד שזה נהייה בלתי אפשרי או מצחיק מידי.
וריקוד הציפורים שלעולם לא נמאס ממנו במיוחד כשרוקדים בזוגות.
גם טקס הברכות שלנו שודרג התחלנו לדבר במהלך השבוע על ברכות ומה המטרה שלהן.
לגרום לנו להרגיש טוב ולתת תקווה להגשמת חלומות שכמעט בלתי אפשריים כמו אני מאחלת לך בית עם כנפיים.
וזה מאוד הורגש בחגיגה, לכולם היתה ברכה ובאופן מפתיע הברכות היו שונות.
שתטוסי בכדור פורח, שיהיו לך הרבה מספרים, שתקבלי המון חיבוקים…..
החברימות ניגשו, ברכו, חיבקו ונישקו ..
ומה עכשיו?
מ ת נ ה
את המתנה החבאנו יחד בכיתה כשכלת המסיבה נמצאת מחוץ לדלת.
חם וקר זוכרים?!
התחלנו ללמוד לחפש דברים בעזרת המילים חם וקר היה משעשע, מצחיק והכי חשוב המתנה נמצאה.
הילדימות החמודים האלה זרמו כל כך יפה רק כי הם ידעו שבסוף יש עוגה והפעם אירגנו עוגה עם מסיבה
מזל טוב לאמה צ׳וצ׳ו ולהורים המאושרים וכמובן תודה על העוגה (:
הודעות ועידכונים:
# ימי הולדת- אני מזכירה שאגוזים ובוטנים אסורים בגן שלנו, גם שוקולד או ציפויי סוכר למיניהם.
עוגות עם פירות ירקות וכל מה שבניהן יתקבלו באהבה.
# אני מצפה מכם לקרוא את העדכונים וההודעות של אחינועם, מי שפוסח עליהן מפספס המון מידע וחבל.
# יום א׳ בנוהל סדינים רענניים ובקבוקי מים מלאים.
# אם אתם מביאים שמיכות מעבר נא שימו אותם על הקולב אנו נחליף בין השמיכות ותנסו לא להגזים שמיכת פליז זוגית פחות מתאימה לנו גדולה מידי, מסרבלת ותופסת מקום.
# מזכירה שקיות/תיקי בד לכביסה מלוכלכת, יותר מסט אחד להחלפה גם קצר וגם ארוך עד שמזג האוויר יהיה החלטי.
שבוע נפלא
אורטל ודור.