שבת שלום ומנוחה
השבוע באופן חריג לא ישלחו עדכונים לקבוצות הבוגרים- יעקב ותקווה.
הודעות רלוונטיות ישלחו בקבוצות הואטסאפ.
באהבה
אחי וצוות ילדי הטבע הדמוקרטי
צעירים א'- שמוליק
ט״ו בשבט הולך ומתקרב וזו הזדמנות מצויינת עבורנו להתעמק יותר בסביבה שלנו, בטבע שמקיף אותנו במרחב האורבני שבו אנחנו גרים.
בדרך אל הגן אנחנו פוגשים הרבה עצים בשלל סוגים. עצים גדולים נותנים לנו הרבה צל, בעצים הקטנים אפשר לראות מקרוב את העלים,לגעת ולהריח אותם.
מפגש
למפגש שלנו הגיע עציץ קטן עם גזע, ענפים פרושים לצדדים כמו ידיים, עליהם צומחים עלים.
למדנו שכדי שהעציץ שלנו יגדל ויצמח צריך לדאוג ולטפח אותו. איך נשמור על העציץ שלנו?
נשקה במים, נדאג שהאדמה תמיד תהיה לחה, נוציא את כל הענפים והעלים היבשים ונפנה מקום לעלים הטריים, ננקה את העלים מלכלוך ונדאג לשמור את העציץ בשמש החמימה והנעימה.
במשך כל השבוע פתחנו כל מפגש שלנו בטיפוח ושמירה על העציץ.
לכל תפקיד נבחרו ילדים שונים בכל יום. פעם איתני השקה את העציץ וגבע הוציא את העלים היבשים וזרק אותם לפח, פעם אחרת לילי השקתה, לולו ניקתה את האבק מהעלים ולביא עזר להניח את העציץ על עדן החלון בשמש…
עבודת צוות כבר אמרנו?
ציירנו לנו עץ גדול לקבוצת שמוליק כאשר בכל פעם התמקדנו בחלקים השונים המרכיבים את העץ… שורשים, גזע, ענפים, עלים, צמרת.
“״יש לי בחצר כזה חבר
עץ ירוק,
קטן
מתוק
יש לי בחצר כזה חבר
עץ ירוק
קטן
מתוק.
אתן לו מים
יתן לי צל,
אתן לו מים
יתן לי פרי…״
מה עוד צומח על העץ? פירות טעימים!
העץ שלנו הפך לעץ תפוזים. כל אחד מהחברים ניגשו בתורם וציירו בגואש ומכחול תפוז אחד כתמתם וכמעט עגול על העץ.
ולפתע לא תאמינו מה הגיע לבקר…
תפוז!
תפוז אחד כתום ועגול, מתגלגל כמו גלגל, מסתובב כמו סביבון, עם קליפה מעט מחוספסת. מעניין מה מסתתר בתוכו…?
קילפנו לאט לאט את הקליפה העבה של התפוז. הקליפה שומרת על הפלחים העדינים של התפוז בדיוק כמו שהכריכה של הספר שומרת על הדפים בו. הפלחים מלאים במיץ טעים קצת מתוק וקצת חמצמץ.
כמה טעים ומענייו לחקור ולהתנסות.
משחק בכיתה
** **
המשחק בכיתת ענן על מקל צובר תאוצה, ניכר שהחברים מאוד נהנים מזמן משחק בקבוצה קטנה. ניתן לראות איך החברים הביישנים והשקטים יותר מקבלים יותר ביטחון ומקום לביטוי עצמי.
השבוע שיחקנו עם בקבוקי אקטימל. השחלנו לתוכם בדים קטנים, קישטנו במדבקות עגולות וכך חיזקנו את המוטוריקה העדינה וחיזקנו את האצבעות שלנו.
השחלנו קשים צבעוניים לתוך גלילי נייר טואלט מחוררים וניסינו להשחיל לפי צבעים כאשר כל חור היה בצבע אחר בהתאם לצבעם של הקשים.
הבצק שלנו תפס מרקם חדש לתוכו הופסנו עדשים. המרקם החדש מאוד סיקרן את החברים.
הוספנו גם כלים חדשים - מזלגות וסכינים מפלסטיק.
עבדנו על כישורי הבנייה והרכבה שלנו בעזרת קוביות עץ ענקיות. בנינו לגובה ולאורך בניינים ורכבות. ואז הקוביות בכלל הפכו לכיסאות כאשר חלק החברים העבירו מפגש וחלק ישבו על הכיסאות ושרו את השירים האהובים!
חצר
נבת הארנבת כיכבה השבוע! נבת כבר הסתגלה והתרגלה לגן ולחברים וכמה שהילדים אוהבים אותה!
ממש אפשר לראות כיצד הם ניגשים אליה בביטחון מלא בכדי להאכיל וללטף!
הזמנו את נבת הארנבת לבריכת הכדורים כאשר נעמדנו סביבה. ראינו איך היא מתרוצצת ומקפצת סביב.
נתנו לה לטעום את השאריות מארוחת הבוקר שלנו והיא עברה בין כל החברים וטעמה בתיאבון!
בין היתר בארגז החול חפרנו גומות וטמנו משחקים שונים.
שיחקנו משחקי זיכרון, שמענו סיפורים וקיפצנו על מסלולי הג׳ימבורי.
יום הולדת הנה בא!
ביום חמישי חגגנו לגור (או בשמו המוכר יותר גוח) יום הולדת שנתיים!!!
גוחי הביישן בהתחלה קצת התבייש והובך מגודל המעמד עד שלאט לאט נפתח ופינק אותנו בשלל חיוכים וצחוק מתגלגל!
הפעם זו היתה חגיגה מיוחדת! גם לתמרי מקבוצת שולה היה יום הולדת! איך זה יכול להיות?! גור ותמרי נולדו יחד! הם גדלו בתוך הבטן של אמא ונולדו באותו הזמן - הם אח ואחות תאומים! עוד מושג חדש ומעניין שלמדנו השבוע! סיימנו את היום בחגיגה משותפת של גור ותמרי המתוקים שחילקו לנו נשנושים טעימים
עצמאות… עצמאות… אני יכול/ה! אני מסוגל/ת!
מזה זמן שאנחנו עובדים ומחזקים את העצמאות שלנו כדי להעביר לילדים את תחושת המסוגלות!
אנחנו מפשילים שרוולים לבד, שוטפים פנים וידיים לבד, מוציאים את בגדי ההחלפה מהתיק, נועלים וחולצים נעליים, מתיישבים על כיסא וכמובן דואגים לשמור את החפצים האישיים שלנו במגירה.
אנחנו כמובן שם כדי לעזור למי שקשה אך אנחנו קודם ניתן לחברים לנסות כשאנחנו מדריכות ומכוונות אותם כיצד להצליח בכוחות עצמינו.
לא מעט אנחנו שומעות את צמד המילים ״קשה לי״, זה נכון לא תמיד קל לעשות דברים לבד אך אנחנו לגמרי מסוגלים לעשות גם דברים שקשים לנו …או לפחות לנסות!
זה גם זמן מעולה ללמד את הילדים לעזור אחד לשניה ובכך להעביר להם את המסר שהם פה אחד בשביל השניה, הם יכולים להיעזר גם בחברים ולא רק במחנכות! בנוסף כשאנחנו רואים את החבר שלנו עצמאי אנחנו רוצים גם להרגיש את אותה התחושה.
ממליצות גם בבית להתחיל לתת להם כמה שיותר לבד, בטוחות שהם כבר לגמרי דורשים זאת בעצמם!
הודעות
* לקראת יום המשפחה אבקש לפתח לנו תמונה משפחתית אחד (לא חייבת להיות רשמית בכלל) ובנוסף תרשמו לנו מה הבילוי המשפחתי האהוב עליכם.
* כל הכבוד להורים המגיעים בזמן! זה עוזר לנו מאוד לשמור על סדר היום שלנו. שמנו לב גם שלא מעט מכם התחילו להקדים ובכך לאפשר לילדים שלהם זמן משחק נוסף בבוקר! תודה לכם על המאמץ הזה! אנחנו מעריכות זאת.
* שימו לב שבתיק ישנם לפחות 5 חיתולים… לא לשכוח לכתוב שמות באופן גלוי וברור.
* נוהל ימי ראשון …סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים!
שבוע נפלא מלא צמיחה והתחדשות
ויקה וחולוד.
צעירים ב' - שולה
אחרי ששבוע שעבר עמלנו בעבודת כפיים, זרענו באדמה, טיפחנו ודאגנו לאילן שלנו...הגיע הזמן לקצור את הפירות, להכיר אותם מקרוב, לחקור אותם וכמובן לטעום..
מבין כל פירות ההדר בחרנו להתמקד השבוע במר לימון ואדון תפוז, שליוו אותנו במהלך כל השבוע ואיתם גילינו עולמות מופלאים.
בפרי הדר יש למידה כל כך מגוונת עבורנו!
נגענו בסוגיית המשפחה של הפרי, הרי הקשר בין תפוז ללימון הוא לא מקרי....כמו שהקשר ביני לבין ההורים שלי או אחי ואחותי.
פרי הדר הוא גם סממן לחורף שלנו, שלא פסח עלינו השבוע בכלל.
אנחנו מחדדים את חושי הטעם והריח שלנו והיכולת לזהות ולהבדיל בין הפירות הדומים אך שונים.
ובנימה אישית ובתור "פריקית" של פירות ירקות וכל הצומח האפשרי, אנחנו מעודדים את הילדימות להתעניין בפרי כחומר גלם ובתהליך שהוא עובר הרבה לפני שהגיע אלינו לפה, בהנחה שזה יגביר את הרצון להתנסות, לטעום ואפילו לאהוב.
למדנו דקלום חדש:
“"תפוז, קלמנטינה, אשכולית, לימון!
פרי הדר, בריא וטוב,
אכלו ילדים לרוב
פלח ועוד פלח הו כמה נהדר!
פלח ועוד פלח מפרי הדר
מיץ, מיץ, מיץ סוחטים... "
ושותים!
המשך יצירה בתהליך
זוכרים את העצים שהכנו מכף היד שלנו בשבוע שעבר?
השבוע המשכנו לעבוד עליהם, הוספנו רבדים ועולמות נוספים- בעזרת דבק לבן ומקל ארטיק יצרנו לנו גזע.
הכנו סלסלות עם מדבקות שסימלו את פירות ההדר שלנו, כל חבר בחר איזה פירות היה רוצה שיגדלו על העץ שלו והדבקנו בהתאם... בשולה תוכלו למצוא עצים מעורבים- עץ תפוזלימון, עץ קלמנטינהתפוח ועוד שילובים מעניינים..
הילדימות שמו לב שמיה מדביקה את הפירות שלה גם על הדף ולא העץ הירוק, וכששאלנו אותה מדוע סיפרה שהפירות כבר נפלו מהעץ... יכולנו להבחין איך מיד חברים נוספים מתחילים להדביק פירות מסביב לעץ...
מפגש
את השבוע שלנו אנחנו מתחילים במפגש חוויתי, שכולל תמונה מהסופ"ש, משנו מעניין שקרה לנו שאנחנו רוצים לשתף בו את החברים...
זו הזדמנות בשבילנו לחזור על כמה שירים שאנחנו אוהבים ומכירים והפכו לפייבוריטים שלנו:
אנחנו רצים בחדר וכשהמוסיקה נעצרת אנחנו מחפשים קיר קרוב ונצמדים אליו, השבוע ניסינו משהו חדש- להפוך לפסלים!
בשבועיים האחרונים פתחנו בהרגל חדש, אנחנו מקימים תזמורת של ימי ראשון, שעוזרת לנו לפתוח את השבוע בכיף ובקלילות. כל חבר בוחר לו כלי נגינה, חליל, תוף מרים ואפילו משולש.
אנחנו שומעים את השיר חלילי/ מוסיקה אורגנית ומנסים לנגן ולהתנועע לפי הקצב.
השבוע המשכנו לקרוא את הספר "חנן הגנן"/רינת הופר מהנקודה בה עצרנו שבוע שעבר.
“"על האילן צמחו פירות מופלאים,
בכל הצורות ובכל הצבעים"
התבוננו בעץ הצבעוני של חנן הגנן, המון סוגי פירות צמחו על העץ הזה, ממש חגיגה לעיניים. כל אחד לכד בעיניו פרי אחר, ענבים, אגס, תפוח.. דמיינו שאנחנו עצים בפרדס, איזה פרי היינו רוצים שיצמח עלינו?
לכיתה הגיע עץ ענק...אפילו יותר גדול מהעץ של חנן הגנן...ומה צמח עליו? שיחקנו משחק של רמזים. הוא עגול....צהוב....חמוץ..... נכון!! זה הלימון.
הבטנו בעץ הלימון וספרנו את כל הלימונים שצמחו עליו. אך לפתע רוח סערה הגיעה לכיתה והעיפה מהעץ את כל הלימונים...התרוצצנו סביב כדי לאסוף את כולם, אפילו מצאנו שיטה מיוחדת- להפוך את החולצה שלנו לקערה כך נוכל להחזיק יותר מפרי אחד.
ניסינו להחזיר את הלימונים לעץ ללא הצלחה... מה שנפל מהעץ כבר לא יחזור... אז ניסינו להפוך בעצמנו לעצי לימון, החזקנו את הלימונים עם הידיים גבוה לשמיים! זה קשה.. הלימונים כבדים לנו בידיים ואנחנו חייבים לנוח קצת.
אז ישבנו לנו כל אחד עם חצי לימון שפתחנו וקערה אישית. ליקקנו, ניסינו לטעום את הקליפה גילינו שהיא מרה.. הלימון חמוץ מאוד...והגרעינים? אותם אנחנו לא אוכלים, אנחנו עלולים להיחנק. אז מיינו אותם ובעזרת האצבעות הקטנות שלנו הצלחנו לשלוף אותם מתוך הלימון.
תמרי גילתה לנו שבאמצע הלימון יש חור! ושוב האצבע הקטנה שלנו הצליחה להשתחל פנימה, להפוך... והופ! יש לנו לימון על אצבע...דמיינו שזה ארטיק לימון והתחלנו ללקק להתענג ולצחוק.
במפגש עם אלינור גילינו שאת הלימון אפשר גם לסחוט, זו אמנם משימה לא קלה אבל אפשרית ומתגמלת במיוחד...כי מה קיבלנו בסוף?
לימונדה קרה וטעימה.
לקנקן הוספנו את מיץ הלימון, ערבבנו במים כדי שלא יהיה חמוץ מדי ושתינו לרוויה.
“"מי רוצה תפוח זהב?
שיבוא אליי ואתן לו שי,
תפוזים מן הפרדס שלי,
תפוזים מן הפרדס!"
שרנו ורקדנו לצלילי השיר שי מן הפרדס של דתיה בן דור
פגשנו את התפוז, שנראה לנו בהתחלה כמו כדור...גלגלנו ומסרנו אותו אחד לשני עד שהתעייפנו, אז הבאנו תפוזים קטנים יותר!
מסתבר שיש תפוזים בהמון גדלים. אחד ענק, אחד בינוני ואחד קטן...
והנה נפלו להם מהעץ תפוזים ממש קטנים! יותר קטנים מכל תפוז אחר שראינו...
אה, זה התפוז הסיני!
בתור חובבי תינוקות ודברים קטנים בכלל, התפוזים הסינים הפכו במהרה למשאת נפשנו, טיפחנו ושמרנו עליהם.
התפוז הוא עולם שלם, יש קליפה כתומה, שכבה לבנה שעוטפת ומגנה, פלחים, תרמילים וגרעינים. המון מידע, שאת חלקו הכרנו ואת חלקו לא, בכל אופן התעניינו מאוד.
התפוז מכיל בתוכו כל כך הרבה, אז קילפנו אחד יחד ומיינו את חלקיו לקערות..
את התפוז אנחנו יכולים גם לאכול וגם לשתות..
חשבנו על ההבדל בין הפעולות, בשביל לשתות צריך לכווץ שפתיים ולשאוף...בשביל לאכול צריך לפתוח פה גדול וללעוס!
אחרי קטיף התפוזים שלנו, ישבנו לנו בשני שולחנות פיקניק והנחנו במרכז השולחן קופסא עם פלחי התפוז שקילפנו...כל חבר בתורו לקח פלח והעביר לחבר שלידו, היה מתוק מכל הבחינות.. וטעים!
התפוז שאכלנו במפגש לא סיפק אותנו, גם בחצר המשכנו במלאכת הקילוף המשותפת וטעמנו תפוזים בגדלים נוספים וכיבדנו את החברים שלנו משמוליק ואת נבת הארנבת בתפוז שקטפנו.
על חברות ואמפתיה
השבוע שחק הגיע לגן כשעל רגלו גבס. שחק סיפר לחברים שהוא קיבל מכה כואבת ברגל והוא לא יכול לצעוד ולדרוך. אז איך שחק זז ממקום למקום, עובר מהכיתה למפגש? מהמפגש לחצר? בהליכת שש...
ומה החברים עשו מאות הזדהות כנה ואותנטית למדי...תרגלו גם הם הליכת שש.
הילדימות ראו את שחק זוחל ופשוט התחילו לזחול אחריו ממקום למקום. אפילו במעבר מהחברותא לשטיפת ידיים יכולנו לראות חלק מהחברים זוחלים.
מדהים כמה אמפתיה וסבלנות הם פיתחו אחד כלפי השני בתקופה שלהם יחד כקבוצה, ובלי שהיינו צריכות להסביר יותר מדי, הבינו מיד את המצב הרגיש בו שחק נמצא, הפגינו סבלנות אדירה, זחלו לצידו, הציעו לו משחקים ופינו עבורו מקום.
גם שירי הבוקר והרכבת שלנו הומרו לעיתים בריקוד בישיבה או רכבת שהלכה על שש כל הדרך החוצה.
הופ הופ טרללה
השבוע חגגנו יום הולדת לכוכבת חובבת הקטנטנים שלנו, תמרי, או בשם הבמה (שיצרה לעצמה)- "נאני".
החגיגה של תמרי הייתה מוקפדת במיוחד. מהרגע בו הכרזנו על יום ההולדת ועד סוף היום, הכיסא המקושט הפך למשכנה הקבוע. מי אמר שיום הולדת צריכה להסתיים אחרי חצי שעה?
אכן החגיגה נמשכה עוד הרבה מעבר, שכן בקבוצת שמוליק השכנה שלנו, חגג יום הולדת האחד והיחיד "גור-יו". או "גוח" הלא הוא אחיה התאום של תמרי שלנו.
בלבול קל בקהל, איך ייתכן? תמרי וגור חוגגים יום הולדת באותו יום? באותה שעה? אהה....הם אחים תאומים! שניהם יצאו יחד מהבטן של אמא יערה.. (תודה לתמרי וגור שנולדו בסמוך ליום המשפחה ועושים לנו אחלה ספתח לשיח בנושא...)
אז לכבוד החגיגה הכפולה הכנו שלט מקושט ותלינו בכניסה לכיתה.
וביום הזה עשינו הכל פעמיים!
בתחילת היום חגגנו בנפרד ובסוף היום חגגנו ביחד. שרנו שוב את השירים, כיבינו נרות, תמרי וגור חילקו עוגה וקינחנו במסיבת ריקודים שווה במיוחד.
מזל טוב לתאומים שלנו!
*** החלמה מהירה לנטע טון טון שלנו שלא הגיע לגן השבוע. אוהבים ומתגעגעים!
הודעות ועדכונים
• חיתולים- אנחנו מודים לכם מאוד על ההירתמות למשימה, זה עוזר לנו מאוד. השתדלו לכתוב בטושים שאינם מחיקים כי עם טוש רגיל הכתב נספג ומטשטש.
• מעילים ומוצצים- חלקכם עושים זאת מצוין וחלקכם עדיין משאירים את הילדימות בבוקר עם מעיל בכיתה ומוצץ בפה. אני שוב מזכירה, לסגל לעצמכם טקס בו אתם נפרדים מהחפצים, כולל מוצצים- זה עושה לילדים פלאים ומחזק מאוד את העצמאות שלהם.
• תמונת סופ"ש. לא כולכם מקפידים לשלוח לי במוצ"ש תמונה...הילדימות כבר מכירים את הנוהל ואת מצפים להראות לחברים גם תמונה שלהם....הם מתאכזבים . (just sainig)
• ועוד בעניין תמונות- לא כולכם שלחתם לי את התמונות המבוקשות ליום המשפחה הקרב ובא אז מזכירה שוב, עד יום שלישי הקרוב:
- תמונה משפחתית, כל תמונה שהיא.
- תמונת פנים או פספורט של כל אחד מחברי המשפחה.
כדי להקל את התהליך הצעתי שתשלחו לי. מי שיש לו תמונות מודפסות כבר, גם טוב.
• יום ראשון...סדינים, בקבוקים מלאים ולהגיע לפני 8:30
שבוע נהדר,
שירז ואלינור