שבת מנוחה
בעוד שבועיים נצא לטיול המשפחות שלנו! לטיול אנחנו יוצאים כקהילה, לכן נשמח אם תוכלו להקדיש מעצמכם כמה רגעים השבוע כדי לראות באיזה אופן אתם תורמים להוצאת הטיול שלנו לפועל. \ צחי יתפעל במקביל את כל מה שצריך ויעביר את המידע הרלוונטי בקבוצת הווטספ של הטיול.
שבוע נהדר,
אחינועם וכל צוות ילדי הטבע הדמוקרטי.
צעירים א'- שמוליק
שבוע בסימן עצמאות בקבוצת שמוליק.
מהי בעצם עצמאות?
עצמאות זה היכולת שלנו לעשות דברים שונים בעצמנו. חשבנו יחד מה איזה דברים אנחנו מסוגלים לעשות כבר לגמרי לבד ומה עוד קצת קשה לנו ואנחנו זקוקים לעזרה. למשל, לחלוץ נעליים אנחנו יכולים לבד, לנעול או לחלקנו קצת קשה אבל אפשר לבקש עזרה מהגננות או מהחברים. אנחנו בהחלט מצליחים לשטוף ידיים לבד - לפתוח את הברז, לסבן ולשטוף. לאכול עם הכף, לשמור על הבקבוקים שלנו בסלסלה, לסדר אחרינו את הצלחות מארוחת הבוקר , להחזיר את המשחקים למקום ועוד ועוד :)
אלו ללא ספק הפירות שאנו קוצרים על עבודה קשה שהחלה כבר מתחילת השנה.
הרי הרבה יותר קל לנו לעשות את הכל מהר מהר במקומם אך ברגע שאנחנו ״מוותרים״ להם, הילדים מפספסים למידה חשובה, ולא מוענקים להם כלים בסיסיים בהם הם יוכלו להשתמש.
אז כמו שחשוב לנו שיחוו תחושת מסוגלות והצלחה חשוב לא פחות גם לחשוב ולדבר על - מה לא מצליח לי? למה זה לא מצליח? אני יכולה להסתדר בעצמי או שאני צריכה לבקש עזרה?…
אתן לכם לדוגמא שני מקרים שקרו השבוע בגן.
מקרה ראשון קרה במהלך ההתארגנות לשנת צהריים. אחת החברות בקבוצה רצתה להוציא את התיק שלה מהשידה עליהם מונחים כל התיקים שלנו בצהריים ונתקלה בבעיה, התיק לא יצא לגמרי. היא כעסה והתעצבנה, היא לא הבינה למה היא לא מצליחה לעשות את אותה הפעולה שהיא עושה מדי יום. אז קודם נרגענו ביחד כדי שנוכל לחשוב, ואז ביחד ניסינו לראות למה היא לא מצליחה להוציא, משכנו בתיק וראינו שאחת הרצועות תקועה מתחת לשידה. חשבנו יחד על פיתרון - אולי נמשוך חזק חזק? לא צלח, אולי נרים את התיק למעלה? שוב לא עזר. אז ראינו שכדי להוציא את הרצועה צריך להרים את השידה למעלה, אך השידה כבדה מאוד – אני יכולה להצליח לבד? לא זה נורא קשה אבל אפשר לבקש עזרה מהגננת שנמצאת ליד.
מקרה שני במהלך אחת מהפסקות המים שלנו אחד החברים שפך את המים מהבקבוק שלו על הרצפה. עכשיו על הרצפה יש שלולית של מים , אנחנו עלולים להחליק וליפול. אי אפשר להשאיר את רצפה ככה רטובה זה מסוכן, אז מה אפשר לעשות? לנגב! ניגשנו לשירותים, משם החבר הביא חתיכה ענקית של נייר, קיפל אותה וניגב את הרצפה לגמרי לבד!
מעבר לערך העצמאות ותחושת מסוגלות למדנו כך גם על אחריות - שפכת את המים לכן עליך לנקות.
ואם כבר בעצמאות עסקינן ,
זו הזדמנות נהדרת לומר מזל טוב לאלי ומאור שנגמלו מהחיתולים! ילדות בוגרות ואלופות שזכו בתחתונים בסיומו של תהליך למידה. חגגנו את המאורע במסיבת תחתונים בה החברות לימדו אותנו שאת התחתונים לובשים דרך הרגליים עד המותניים. הבנו שתחתונים זה לא כמו חיתול, אי אפשר לעשות בהם פיפי או קקי, הם ירטבו או יתלכלכו. כשמרגישים שיש פיפי או קקי הולכים לשירותים ועושים באסלה!
אז למה בכלל צריך תחתונים?
התחתונים שומרים שלא הטוסיק והפות לא יתלכלכו ולא ישתפשפו במכנסיים.
אז כל הכבוד לילדות החלוצות שלנו בגיזרת הגמילה, ישנם עוד ילדים הנמצאים בתהליך וההורים הרלוונטים מעודכנים.
בגן אנו דוגלים בגישה בה אנחנו מתחילות את תהליך הגמילה כאשר אנחנו מרגישות שאותו הילד או הילדה בשלים לכך מבחינה פיזית, קוגנטיבית והכי חשוב רגשית! אין קשר לעונה מסויימת, אם חם או קר, אם תכף נגמרת השנה. חשוב לנו שהגמילה תהיה נכונה ובריאה לכל ילד וילדה!
לכן כשאתם שומעים על עוד ילד או ילדה שנגמלו מחיתול תברכו אותם, ותשמחו יחד איתם, הם עברו תהליך ארוך ומעצים! ואל תדאגו גם זמנו של הילד/ה שלכם יגיע כשהם יהיו מוכנים לכך!
מפגשים
לאחרונה שם לב לשינוי אדיר שקרה בקבוצה שלנו…
אחרי חופשת הפסח כל החברים והחברות פתאום עשו קפיצה ענקית ורמת השיח והוורבליות הכללית בקבוצה עלו ועלו!
הילדימות כל הזמן רוצים לדבר, לשתף ולספר. להביע את עצמם כאן ועכשיו ומיד!
אם כולנו נדבר יחד אנחנו נשמע את החברים שלנו? נבין את הסיפורים שלהם? אנחנו נצליח להקשיב באמת?
העלתי את השאלות האלה בפני החברים, על מנת לעודד חשיבה עצמאית למציאת פתרונות לבעיות.
לפתע שמענו את לילי וגבע אומרים ״עכשיו אני מדברת!״ , ״לא רגע עכשיו אני מדבר!״
איך באמת נדע מתי התור שלי לדבר ומתי התור של חבר שלי?
מאור הציעה להרים את היד!
זה רעיון לא רע בכלל! כל מי שירצה לספר משהו יכול להרים את היד ואנחנו ניתן לו את האפשרות לספר. בזמן הזה אנחנו מקשיבים בסבלנות למה שהחבר/ה שלנו אומרים.
זהו מיומנות חדשה שאנחנו לומדים לסגל לעצמנו והיא כרוכה בתהליך ארוך, הקפדה על הכללים ומתן דוגמא אישית!
המפגשים שלנו התבססו על השיר ״ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת״
את השיר עוד לא שמענו אבל הכרנו אותו כסיפור. עצרנו והתעמקנו בכל סמל.
״מי בנה ומי נטע? כולנו ביחד! אני בית בארץ ישראל!״
בית? איך בונים בית? מה זה בית עבורנו?
בית הוא מקום שבו אנחנו גרים. הוא שומר עלינו מפני השמש החזקה, הרוח הקרה והגשמים!
הילדימות סיפרו שבבית שלהם יש אמא ואבא, לחלק יש גם אחים גדולים ולחלק כלבים מתוקים!
ניסינו יחדיו לבנות את הבית שלנו!
ממה נבנה את הבית? ״מקוביות עץ!״ ענו החברים.
כל ילד וילדה קיבלו מספר קוביות מהם הם הרכיבו את הבית שלהם. המבנים היו פשוט מדהימים!
היו חברים שבנו בית עם שני קומות, חלק הפכו את הבית שלהם למגדל גבוה עד השמיים, חלק בחרו לבנות קומה אחת ועוד חלק הוסיפו גינה. לאט לאט התחילו להיווצר גם חלונות בכל הבתים היפים שהחברימות בנו! אבל איך אפשר להיכנס לתוך הבתים? צריך לבנות דלת!
לביא הדגים לנו שהוא בנה בית עם דלת הזזה, כאשר מזיזים ימינה היא נפתחת וכאשר מזיזים שמאלה היא ניסגרת, נעה אמרה שהדלת שלה נפתחת כלפי מעלה ואצל עומר הבית תמיד פתוח וכולם יכולים להיכנס :)
״אני נטעתי עץ בארץ ישראל…״
לפתע מסביב לבתים שלנו צמחו המון עצים!
עצים תמירים, עומדים ולא זזים! מי יכול ומי יכולה לעמוד כמו עץ?
נעמדנו זקוף, רגליים וידיים צמודות לגוף. לא זזים ולא נופלים!
מה חסר לעץ שלנו?
ענפים!
לאט לאט הוצאנו יד אחת ועוד אחת, מתחנו אותן לצדדים והידיים הפכו לענפים גדולים וארוכים!
על הענפים צומחים עלים! הרוח נושבת והעלים מרשרשים.
מי יהיו בתפקיד העלים? האצבעות שלנו!
הרוח חזקה והאצבעות זזות מהר מהר!
יש לנו בית ויש לנו עץ ומה חסר לנו עכשיו?
איך נגיע לבית שלנו כל הדרך מהגן? כביש!
ביפפפפ ביפפפ! צופרות המכוניות! הן רוצות להגיע לבתים שלהם! מה נעשה?! נבנה כביש ארוך ארוך!
ממה נבנה כביש? מסילות!
יאללה אז מסילות! כביש מיוחד במינו!
חיברנו יחדיו את כל המסילות וראינו כיצד המכוניות והרכבות נוסעות עד שמגיעות אל הבית!
משחק בכיתה
בחגיגות יום העצמאות אנחנו מבלים יחד עם בני המשפחה והחברים. יוצאים לאכול בחוץ, באוויר הצח לפני שמתמלא בלחות נוראית, הרוח נושבת נעימה, השמש מחממת אותנו, ציפורים מצייצות…
יצאנו יחדיו לפיקניק קבוצתי במקום פסטורלי וחלומי :) היכן אתם שואלים? בדימיון כמובן!
אז לפני שיוצאים בואו נארוז את התיק? מה ניקח איתנו לפיקניק? מזון כמובן!
בסלסלת שוק כתומה הניחו החברים פירות, ירקות ולחמים!
בתיק אחר שמיכת בד ענקית שיהיה לנו היכן לשבת, סבון כדי שנוכל לשטוף את הידיים, סכין כדי לחתוך את הירקות, קרש חיתוך וכף עץ גדולה.
בכל יום המשחק הלך והשתדרג , ולתיק שלנו נוספו עוד ועוד דברים רגע לפני שהתחלנו לצאת .
מכל טיול שלנו למדנו משהו. הבנו שיכול להיות שנפגוש נמלים בדרך, אולי יבוא גם זבובים!
למדנו שהשמש חזקה וכדאי למרוח קרם הגנה!
והכי הכי חשוב לקחת איתנו הרבה הרבה מים שלא נהיה צמאים.
חגיגות יום העצמאות
בין משחקי המים ומסיבות הריקודים החצר שלנו הפכה לגן אירועים!
הקמנו עמדת אירוח, בה ישבנו יחדיו עם קבוצת שולה רגע לפני החגיגות, שתינו מים והתכוננו למסיבה!
מה היה לנו במסיבה?
עמדת מים וסבון לשטיפת ידיים, בה שירז וחולוד דאגו שנשטוף היטב את הידיים רגע לפני האכילה!
דוכני פלאפל בהם חיכו לנו נציגים מקבוצת הבוגרים חילקו לנו צלחת ובה פיתה עם פלאפל, שאלו אותנו אילו סלטים להוסיף - כרוב? מלפפונים חמוצים, פטרוזיליה, טחינה או סלט ירקות.
עברנו בין כל עמדות ולבסוף ניגשנו לדק שם חיכו לנו שולחנות מקושטים במפות בצבעי כחול ולבן
עליהם ישבנו יחד עם החברימות מקבוצת שולה ונהנינו מאכילה משותפת!
נציגי הבוגרים עברו בין השולחנות ושאלו למי להוסיף טחינה או מלפפונים חמוצים, אולי מישהו רוצה עוד פטרוזיליה!
השילוב הזה בין הבוגרים לצעירים היה פשוט מושלם!
הבוגרים שלנו היה כה אחראים, נדיבים וסבלניים, והצעירים היו מלאי שביעות רצון :)
חגיגה ייחודית , נהדרת והאמת גם מאוד מרגשת!
הודעות :
# אנא הקפידו להביא סדינים קבועים - הסדינים הקבועים מרגילים את הילדים לכך שהם כבר יודעים איזה סדין יש להם ומקל עליהם למצוא את מקום השינה שלהם! המלצה נוספת צרו יחד סימן מיוחד שחשבתם עליו יחד שיוכל לעזור לחברימות לזהות את הסדין שלהם.
למשל לילי ואמא שלי הדפיסו על הסדין והמשיכה שלה שועל כתום, זהו סימן ההיכר של לילי וכך היא יודעת תמיד היכן נימצא המזרן שלה.
# מגבונים לחודש מאי - חבילה אחת לילדים הגמולים, 2 חבילות ללובשי החיתול.
# זה הזמן לחדש מלאי של משחות החתלה לכל מי שהביא בתחילת שנה.
# לא לשכוח תמונה אחת מהחופשה עם הסבר קצר.
בסוף היום סלסלת הבקבוקים שלנו נשארת באופן קבוע על המחסום שלנו. #
שבוע נפלא
ויקה וחולוד
צעירים ב'- שולה
ולנו יש פלאפל, ואנחנו מרכיבים אותו לגמרי בעצמנו
את יום העצמאות בגן חגגנו באופן הכי עצמאי שיש.
החצר שלנו, שרגילה כבר לקונספט של דוכנים,
שינתה פניה והפכה למסעדת פלאפל ענקית
דוכני פלאפל מלאים בכל טוב, עמדת שטיפת ידיים, עמדת מארחת ומסעדת פועלים לתפארת ממוקמת על הדק.
בעמדת המארחת ישבנו כולנו להסבר קצר על הדרך בה ננוע בארוחה המיוחדת הזו,
ומשם כל חבר יצא לדרכו.
באופן עצמאי ובטוח למדי, החברים עברו בין כל התחנות לא פספסו אף שלב בדרך.
כשהגענו לדוכני הפלאפל, פגשו חברים מקבוצות הבוגרים שתפסו את מקומם בעמדות ההגשה נרגשים ומקצועיים כיאה למוכרי פלאפל.
הנחנו אותם מה בדיוק אנחנו רוצים בפיתה או בצלחת, סלט ירקות קצוץ, סלט כרוב, עשבי תיבול, טחינה, חמוצים וכמובן כדורי פלאפל עגלגלים וטעימים. רק עמבה הייתה חסרה לנו...
חלקינו לא יכולנו להתאפק והגנבנו איזה כדור פלאפל קטן בדרך,
כמו פועלים שסיימו יום עבודה ארוך
את הצלחת שלנו לקחנו בזהירות למסעדה והתיישבנו לאכול בנחת.
לאכול פלאפל בפיתה היא משימה מאתגרת בפני עצמה
אם לא נשמור על הפיתה שלנו הכדורים יפלו ויתגלגלו לכל מקום,
הטחינה נוזלת וצריך לאכול לאט לאט שלא נחנק...
המון למידה בארוחה אחת והרבה נחת.
הילדימות שלנו הם הוכחה לכך שהעצמאות שלנו היא מיומנות נרכשת, אחרי שמחזקים אותה כל כך הרבה במהלך השנה, אפשר ליהנות מחגיגת עצמאות אמיתית, כיפית ואפילו טעימה.
מפגשולה
כשאנחנו מדברים על יום העצמאות, על מה אנחנו חושבים?
"עצמאיים" ענו החברים. אההה, זה יום העצמאיים? "כן."
חשבנו על הפעולות שאנחנו יכולים לעשות לבד ועל כאלה שבהן אנחנו עדיין קצת מתקשים.
את כרטיסיות הבוקר טוב שלנו מיינו לשניים, בעיגול האדום החברים הניחו דברים שעוד קשה להם לעשות לבד, ובעיגול הצהוב את מה שאנחנו כבר עושים באופן עצמאי.
כל חבר בתורו ניגש לקופסא והוציא כרטיסייה.. .האם לצחצח שיניים אנחנו כבר יודעים לבד?
האם לנעול נעליים אנחנו יכולים?
החברים סיפרו שאם קשה הם מבקשים עזרה מאמא ואבא,
ומה עושים בגן? אפשר לבקש עזרה משירז ואלינור, או מחבר או חברה שיכולים לעזור.
אתגרתי את הילדימות בכמה שאלות מוזרות...
להטיס מטוס אנחנו יכולים לבד? לא...מה פתאום, רק אם זה מטוס בכאילו החברים ענו לי והזכירו את המטוסי נייר שלנו.
אה, אז אולי להסיע את הרכבת אנחנו יכולים לבד? לא... מה פתאום, רק אם זו רכבת שולה שאנחנו עושים יחד.
ומה לגבי אוטו? אמא ואבא נוהגים, אנחנו יושבים מאחורה ומסתכלים על הדרך...
ואוטובוס? יש נהג, אנחנו לא מכירים אותו אבל אומרים לו שלום ותודה:)
ומה עם אופניים? שתיקה רועמת
"אופניים, אופניים, אופניים!" התרגשות רבה נרשמה...
על אופניים אנחנו יכולים כבר לרכב לבד... או לפחות לנסות, עם קצת עזרה.
ניסינו בעצמנו כל מיני דרכים מקוריות לנסוע על אופניים.
איפה הטוסיק שלנו מונח? על המושב?
והידיים? על הכידון
והרגליים? על הפדלים ( או על הרצפה..)
אפשר להתחיל לדווש! נשענו קצת לאחור והזזנו את הרגליים בתנועות מעגליות
פתאום פנייה חדה ימינה, פנייה חדה שמאלה...אוי לא איבדנו קצת שיווי משקל ונפלנו..
איזה מזל שיש לנו קסדה על הראש וחבר שיתן יד ויעזור לנו לקום.
הכרנו את שיר האופניים ונהינו לרכב קצת לבד וקצת ביחד.
“" אופניים!
נחזיק עם הידיים
אופניים!
נדווש עם הרגליים
אופניים!
רוכב מחזיק חזק
אופניים!
זה כיף לרכב בשניים"
גילינו ששיח על העצמאות אפשר לנהל עם הילדימות המון זמן.
אנחנו מצליחים להעמיק את הדיון ולהפליג למקומות רחוקים... עוד סימן לעצמאות שלנו!
ליעד סיפרה לנו שהיה לה קשה להיפרד היום מאמא.
תמרי אמרה שגם לה היה קצת קשה..
מיה אמרה שלה היה קל! ועוד חברים הצטרפו... אז מה אפשר לעשות?
בואו נאחד כוחות.
אם אנחנו רואים שיש חברים שמתקשים בדבר שלנו יותר קל להתמודד איתו, אולי נציע עזרה?
אולי מיה תיפרד עם אמא של ליעד? לא....מה פתאום!
הצעתי לחברים את משחק הפרידות הידוע והמוכר בגן שלנו. מי יכול לדחוף את אבא ואמא לעבודה?
הדחיפה (כאקט חיובי כמובן) נותנת לאמא ואבא המון כוח, ליום מצוין וכיפי בעבודה.
ובעיקר היא מצחיקה אותנו מאוד ומסיתה מהצורך בחיבוק נצחי שקשה לשחרר.
במפגש עשינו סימולציות
אני הייתי בתפקיד אמא/אבא והזמנתי חבר שיבוא איתי לגן...בדרך דיברנו על מה נפגוש בגן, את מי נראה, מה נעשה ואיך בסוף כשיגיע הזמן להיפרד, ניתן חיבוק ודחיפה חזקה, עד לעבודה!
מסתבר שיש לנו כמה חברים ממש חזקים אני התעופפתי לי בכיתה והחברים נקרעו מצחוק.
למה אנחנו צריכים בכלל את המשחק הזה?
בטח חלקכם שמתם לב שלילדימות נהיה קצת קשה להיפרד בבוקר, זה לא כי משהו השתנה ביום שלהם בגן, חלק מההתבגרות שלנו מכילה גם את תפיסת מימד הזמן ומודעות רבה יותר לפרידה.
אני ממליצה לכם בחום לאמץ את המשחק...
מי שרוצה לתרגל את כישורי ההידחפות שלו מוזמן לפנות לירון אבא של תמרי וגור הוא כבר מיומן: )
מסיבת עצמאיים עם מיטב הלהיטים
השבוע מסיבת סוף המפגש שלנו התרחבה גם לאפטר פארטי בחצר, להלן הלהיטים:
מטוסים, שמיכות ומה שביניהם
מה קורה כשפרויקט כלי תחבורה מתחבר עם עצמאות? מקפלים!
בשבועיים האחרונים התווספה לנו לטקס המזרנים שלנו אורחת נחמדה ודקה, השמיכה!
עכשיו כשהשמיכות שלנו תואמות עונה אפשר להתחיל לעבוד על מיומנות הקיפול שלנו
אנחנו מתחילים שלב אחר שלב, לאט ובזהירות.
כל חבר אוחז בשמיכה שלו, מנסים להגיע לקצוות
משחקי ניעור, סגירה ופתיחה הם האהובים עלינו.
ומי יכול להניח את השמיכה שלו על המזרון?
לקפל לגמרי לבד זה עוד קשה, אבל אנחנו בדרך...
מה עוד אפשר לקפל? את הבגדים, הבדים ואפילו מטוסים!
צבענו וקישטנו דפים לבנים
הראיתי לחברים איך אפשר לקפל אותם ולהפוך למטוס, התרגשות רבה באוויר.
הטסנו את המטוסים שלנו במטס חגיגי של יום העצמאות,
שמסמל את העצמאות שכבר יש לנו ואת זו שאנחנו עוד שואפים אליה.
שטוזים של סוף יום
איזה כיף שהתחלנו לפתח את חוש ההומור שלנו...ואם אפשר הומור עצמי מה טוב.
כשאנחנו על בטן מלאה בכריכים פירות ומטעמים של סוף יום השטוזים שלנו בשיא!
למען הסר ספק, שטוז = שטות שהיא חרוז
"פעם חציל הלך לישון עם פיל!" פחחח, מה פתאום!!! שטויות שטויות, זה לא יכול להיות!
אנחנו אומרים שטויות ומנסים להפוך אותם לחרוזים...ממליצה לנסות בבית אתם תגלו סטנדאפיסטים רציניים...
הופ הופ טרללה גדלתי בשנה
השבוע חגגנו יום הולדת לליעדי, חגיגה שנמשכה מהבוקר ועד סוף היום ולוותה בהפתעות ופינוקים.
בסיום ארוחת בוקר ליעד חילקה לנו שוקולד בכאילו, מעשה ידיה של סבתא ציפי!
בסוף היום יצאנו לפיקניק חגיגי בחצר וליקקנו קרטיב פירות ביתי ומרענן.
תודה על הפינוקים ומזל טוב לליעד ולמשפחה!
הודעות ועדכונים
- בסוף היום סלסלת בקבוקים מחכה לכם באופן קבוע בחצר, גם במידה והילדימות כבר נכנסו לתוך הגן.
- סדינים- השתדלו לשלוח כל שבוע את אותו סדין, זה מאוד עוזרת להתמצאות של הילדימות.
- נוהל יום א'- סדינים, בקבוקים מלאים ותמונה מיום שבת
- שבוע חם לפנינו, הלבישו את הילדימות בהתאם ולא לשכוח בגדי החלפה קצרים ושקית לבגדים שהתלכלכו בבוץ ונרטבו במים.
שבוע מלא בחגיגות
שירז ואלינור
בוגרים א'- תקווה
העצמאות שלי זה הביטחון שלי!
לא מדובר בסלוגן בחירות של מפלגה כלשהי, אלא במשפט שליווה אותנו השבוע בגן. אבל מה זה אומר בכלל? מה הכוונה בעצמאות? יום העצמאות זהו יום המסמל את יום הולדתה של המדינה. אנחנו בגן בחרנו לקרב את הנושא לעולם של הילדים והילדות ועסקנו בנושא העצמאות.
נושא המעסיק את הילדים במיוחד בשלבי ההתפתחות שלהם כרגע.
התחלנו מכך שהמדינה שלנו בה אנו גרים היא עצמאית. יכולה לקבל החלטות בעצמה, לבצע כל מיני פעולות.
אבל מה הכוונה בילד/ה עצמאי/ת?
לביא הציע שילד שמתלבש בעצמו הוא עצמאי ואמר שהוא בביתו בוחר את הבגדים שלו ומתלבש.
בועז אמר שהוא עושה פיפי וקקי בשירותים בעצמו.
עידו גם ציין שהוא עצמאי כי כשהוא מביא משחק לגן בבוקר הוא שם אותו במגירה כדי שלא יהרס לו ודואג לקחת אותו בעצמו בסוף היום. הוא בעצם הדגיש בפנינו שלעצמאות מתלווה גם אחריות.
ואז,
לקחנו כל מיני חפצים והדגמנו איתם מה זה אומר להיות עצמאי:
תומר הדגים לנו כיצד הוא משחק עם משחקים. הוא הוציא אותם מתוך הארגז ושיחק. ומה ילד עצמאי עושה בסוף המשחק? מסדר כמובן כדי לשמור את המשחקים לפעם הבאה כשירצה לשחק בהם.
לני הדגימה לנו כיצד היא מתקלחת. שפשפה את הגוף ושטפה. ומה ילדה עצמאית עושה אחרי המקלחת? בוחרת את הבגדים שלה ומתלבשת בעצמה.
יהונתן הדגים לנו מה ילד עצמאי יכול לעשות בעצמו בארוחת הערב – לעזור להורים להכין את הארוחה ולהגיש אותה אל השולחן! ואפילו שמענו שיש ילדים שכבר עוזרים להורים לשטוף את הכלים...
עוד דיברנו על כך שפעם אמא ואמא נתנו לנו לשתות ולאכול עם בקבוק- והיום אנחנו עושים את זה בעצמנו!
ואפילו שאמא ואבא שמו לנו טיטול ורובנו היום כבר כבר עושים ובדרך לעשות פיפי וקקי בשירותים בעצמינו.
פעם ההורים בעצם עשו עבורנו הכל, ועכשיו ככל שאנחנו גדלים העצמאות שלנו גדלה!
ככל שאני עושה יותר דברים בעצמי ומאמינים בי שאני יכול – כך הביטחון העצמי שלי גדל,
ומכאן המשפט:
העצמאות שלי זה הביטחון שלי!
בחצר – ולנו יש פלאפל!
לכבוד יום העצמאות סיפרנו לילדים שארוחת הצהריים שלנו תהיה שונה!
קודם כל, במקום לאכול במבואה כמידי יום – היום נאכל בחצר,
ושנית נגיש לעצמנו... פלאפל!
החצר שלנו התקשטה מבעוד מועד בדגלים ובאווירה חגיגית!
וההכנות לארוחה התחילו כבר בבוקר יום שלישי.
קבוצות הצעירים – שולה ושמוליק – היו אחראיות להכין לנו את הטחינה (שהפיתה לא תהיה יבשה כמובן).
וקבוצות הבוגרים שלנו – תקווה והלו יעקב- היו אחראיות להכין את הסלט. רק שבמקום חיתוך הירקות הרגיל, הפעם חתכנו סלט קצוץ.
ואז בכיתה,
עשינו הדגמת ותרגלנו איך דוכן פלאפל עובד רק עם משחקים.
בועז ישב בדוכן וחיכה שארז ייקח צלחת מקופסה ותירגלנו תקשורת הדדית-
בועז שאל את ארז מה הוא רוצה וארז ענה. שניהם השתדלו להיות ברורים וקשובים אחד לשני.
לאחר הפעולה ארז פינה את הצלחת והלך לשטוף את הידיים.
הסברנו שבחצר נשטוף ידיים בחוץ אז עשינו אותו דבר בהדגמה, קופסה אחת עם מים וסבון ושנייה עם מים נקיים...
אחרי שהקבוצה התנסתה ושאלה שאלות, היינו מוכנים לדבר האמיתי.
בחצר הילדימות הגישו ולקחו אוכל ממש כמו בדוכן פלאפל אמיתי.
ליאו ולני היו הנציגים שלנו מתקווה להיות ה"מוכרים" בדוכן הפלאפל והגישו לנו בצורה מדהימה את המנות.
ניסינו וטעמנו ממאכלים שאנחנו בדר"כ לא אוכלים כמו עשבי תיבול קצוצים, סלט שחלק מהקבוצה הכינה בבוקר ומים עם פירות ומלפפונים...
ישבנו כל שכבת הבוגרים על הדק בחצר לאכול.
ממש תחושה של יום העצמאות… ולתפארת מדינת ישראל!
פעילות ויצירה בקבוצת תקווה – דויד בא לבקר!
לקבוצת תקווה הצטרף השבוע חבר חדש.
חבר שרוצה לסייע לילדי הקבוצה ללמוד לגרוב גרביים בכוחות עצמם!
לקחנו גליל קרטון ארוך וציירנו עליו פרצוף מחייך. הילדים הציעו שנקרא לו דוד, חשבנו שזה שם נהדר!
בחנו את דוד הגליל, והסברנו שניתן לקשט אותו עם הגרביים שלנו.
תחילה ישבנו בישיבה מזרחית ומיקמנו את דויד הגליל מקמנו את דוד הגליל לצד הברך בתנוחה מסויימת והזזנו את הידיים אחורה כאשר הגליל מוטה הצידה בלי שנחזיק אותו!
התנוחה הזאת עוזרת לילדימות להשתמש בשתי הידיים שלהם ומציעה להם גריבה על חפץ סטטי בניגוד לרגל שלנו, שיכולה לזוז כשאנחנו מנסים לגרוב גרביים.
לאחר שמיקמנו אותו סובבנו את הפרצוף שלו אלינו והחזרנו לו חיוך! מטרת הפרצוף היא כדי שבהמשך הלמידה נוכל להוסיף שאת עקב הגרב שמים בצד המנוגד לפרצוף.
עוד נגיע לשם
לאחר שהחזרנו לו חיוך לקחנו את הגרב והתנסנו בגריבה...
לא הצלחנו?
נסתכל מה אפשר לשנות וננסה לחשוב על פיתרון.
אולי צריך להשתמש ביותר אצבעות כדי למתוח את הגרב
אולי אנחנו צריכים למקם את הגרב אחרת...
דויד הגליל איפשר לנו לשים לב לדברים הקטנים האלה שאנחנו מפספסים כשאנחנו ישר גורבים בעצמנו גרביים.
עובדים על מוטוריקה עדינה
השבוע זכינו ליותר זמן בכיתה שלנו בגלל החום הרב.
בחרנו לעסוק בפעילויות העוסקות במוטוריקה עדינה. עשינו זאת בתחנות ברחבי הכיתה ומידי 10 דק' החלפנו שולחנות.
בתחנה הראשונה הכנו לחמניות מפלסטלינה. לקחנו גוש פלסטלינה והיינו צריכים לחתוך אותו ללחמניות באמצעות קלף – ממש כמו האופים! זוהי פעולה לא פשוטה. עלינו להחזיק את הקלף מעל הפלסטלינה וללחוץ חזק בקו ישר עד שהקלף יחצה את הפלסטלינה.
בתחנה השנייה חיכו לנו גלילי נייר ועליהם היה עלינו להלביש גומיות. גם פה הפעולה דרשה תכנון ותרגול. האם אנחנו מניחים צד של הגומיה על הגליל ואז מותחים אותה סביבו? האם אנחנו מותחים עם האגודלים והאצבעות את הגומיה בצורה רחבה יותר? הפעולה דרשה התנסות וחשיבה והילדיםות מצאו לכך פתרונות שונים ומגוונים.
ותחנה שלישית ואחרונה – לקחנו כרטיסיות עם נקודות והיה עלינו לשים עליהן אטבים. פעולה לא פשוטה עם האצבעות שלנו הדורשת תכנון ודיוק. קודם כל להסתכל היכן אני רוצה לשים את האטב – על הנקודה, פתיחת האטב ודיוק במנח שלו על הכרטיסייה.
הילדיםות היו מרותקים לפעילויות השונות, עבדו ברצינות ותירגלו שוב ושוב. לפעמים הצליחו ולפעמים לא. התהליך היה משמעותי בכל מקרה.
מוזיקה ללב היא חודרת
לכבוד יום העצמאות כמובן:
הודעות חשובות
# הסדינים נשארו בכיתה (היה לנו שבוע קצר) ולכן אין צורך להביא בשבוע הבא.
# בקבוקים מלאים כמו תמיד
# שמות על הטיטולים, בגדים להחלפה (חשוב שיהיו 2 זוגות תחתונים ו2 זוגות מכנסיים) ושקיות לשים את הבגדים המלוכלכים.
#במידה ויש בקרים קרירים – עדיף שתשימו מתחת לחולצה הארוכה חולצה קצרה. זה מקל על הצוות ועל הילדים.
# נשמח לקבל תמונה חגיגית מחגיגות יום העצמאות אצלכם במשפחה עד יום ראשון ב8:00 (לאדריאן).
נתראה בראשון,
רעות, אדריאן ותמר.
בוגרים ב'- הלו יעקב
השבוע בהלו יעקב
השבוע התמקדנו בעצמאות שלנו.
מה לא ידענו לעשות בתחילת שנה?
לנעול נעליים, לגרוב גרביים, ללבוש מעיל,
לא ידענו לזהות גווני צבעים ולערבב אותם.
לא ידענו לקפוץ או לעמוד על הראש.
המון דברים למדנו במהלך השנה הזו ועכשיו אנחנו הרבה יותר עצמאיים ועצמאיות.
אנחנו מוודאים שבקבוקי המים שלנו מלאים וכשהם מתרוקנים, אנחנו פשוט ניגשים וממלאים אותם.
אנחנו ניגשים בכל בוקר לכיתה שלנו לבד חולצים נעליים ומורידים גרביים, אנחנו יודעים לשים גרביים בתוך הנעליים כי זו האחריות שלנו לשמור עליהם ואת הנעליים במדף בצורה מסודרת כי אנו מכבדים את הכיתה שלנו ואת החברימות.
בארוחת הבוקר אנו מגישים לעצמנו, אחראיים לאכול מכל הצבעים בשולחן ולהתנסות בדברים חדשים כי זו האחריות שלנו לגוף שלנו.
ועוד המון המון המון פעולות ונושאים בהם אנחנו ממשיכים לגדול, להתפתח וללמוד.
ומה עם כאלה דברים שאנחנו לא יכולים/ות לעשות?
להדליק אש במטבח, לקלח את התינוק החדש, לקשור שרוכים, לנהוג באוטו ועוד דברים שעם הזמן נגלה אותם…
כשיגיע הזמן, נלמד גם לעשות אותם, ובנתיים נחגוג עם הכלים שכבר רכשנו….
צפירה קצת שונה.
ביום רביעי הסברנו לילדימות בחברותא שהשנה הצפירה תאתגר אותנו- הפעם והיא תגיע באמצע ארוחת הבוקר, איך נעשה את זה? נתחיל בהכנה. מכיוון שאנו אוחזים ידיים בצפירה לקבלת תמיכה מלאה, ביקשנו מהילדימות לשים לב שכפות הידיים שלהם לא מלאות בטחינה.
שתי דקות לפני הצפירה קראנו לחברימות שהשאירו את הצלחות המלאות על השולחן והכיסאות במקומם... את שולחן הבופה דחפנו יחד כדי שיהיה מקום.
נעמדנו, נשמנו נשימה עמוקה נתנו ידיים והצפירה החלה.
במהלך הצפירה כיבדנו את החברים שהעדיפו לא לתת יד כי לא לכולם זה היה נעים.
בסוף הצפירה התחבקנו חיבוק משותף ענק והופ חזרנו לארוחה.
מושלמים כבר אמרתי (:
ולנו יש פלאפל ….
השנה בחרנו לחגוג עצמאות למדינה שלנו באמצעות המאכל הכי ישראלי- פלאפל!
ברוח העצמאות של יום העצמאות הזה, הילדימות עצרו וחשבו אילו כלים יש לנו ואיזה דברים אנו מסוגלים לעשות?
החלטנו כולנו יחד ששכבת הצעירים יכינו את הטחינה הטעימה בעולם ויארגנו את אזור הארוחה בחצר,
שכבת הבוגרים היתה אחראית על סלט קצוץ דק דק דק!
גילינו שלחתוך מלפפון דק זה קל ואפילו כיף לעומת עגבניות קצת רכות שכל ניסיון לחיתוך קטן פינק בשפריץ מיץ עגבניות עסיסי.
לקראת הארוחה נבחרו מתנדבים לפתיחת דוכני הפלאפל, נעמדנו בדוכנים ווידאנו שהכל מונח במקומו ולא חסר דבר. סלט ירקות, כרוב, מלפפון חמוץ, טחינה לבנה, פטרוזיליה מרעננת וכמובן חצאי פיתות ומיליוני כדורי פלאפל.
התחלנו להכין את הפיתות יחד: החברימות נהנו משטיפת ידיים בשטח החצר והחלו להגיע לדוכנים.
החברימות משכבת הבוגרים עבדו בשיתוף פעולה וקראו בקול "פלאפל, בואו קחו פלאפל חם".
חברימות משכבת הצעירים ניגשו עם הפיתה והכדורים ושאלו אותם- האם תרצה טחינה? סלט? בפיתה או בצלחת…. זה עבד נהדר. פשוט מדהימים.
גילינו שהרבה מהחברים נהנו מפטרוזיליה בפיתה ושארוחת פלאפל נאכלת טוב יותר כשהיא מגיעה מפורקת בצלחת.
להרגעת הצימאון, בכל זאת פלאפל… הכנו קנקני מים קרים וצוננים מלאים בתפוחים מקתקים, מלפפונים ונענע מרעננים.
ואיך אפשר לאכול פלאפל מבלי להקשיב לניסים גרמה
ואם כבר כדורים עסקינן…
צופית המדהימה הגיעה גם היא לפנק את החברימות ופתחה שולחן בסוף היום …
מה היה בשולחן? כדורי תמרים ופתי בר,
קוקוס בכחל ולבן ומדבקות של דגלים ומגני דוד.
הבוגרים עזרו לגלגל ,לעטר ולהכין שולחן מרהיב ומתקתק.
תודה צופית!
לצערי המחשבה על יום העצמאות מעלה אצלי גם אסוציאציות של פארקים וחופים מלאי פסולת ולכלוך.
ניסינו להבין יחד למה.... והחלטנו להקדיש זמן לטובת שיח על שמירה על הסביבה שלנו.
כשאנו יושבים יוצאים לטבע ולים עם משפחה וחברים בחוף הים, אנחנו אוכלים ושותים, רוקדים, נהנים מהשמש ומהמים הקרירים. כשהשמש שוקעת והגיע הזמן לחזור הביתה מה אנחנו עושים? עוזבים הכל והולכים?… מי ינקה את הבלאגן שהשארנו? מה יקרה אם לא נרים הכל? אם לא ננקה אחרינו ופשוט נלך הביתה הרוח תגיע ותקח איתה שקיות וניירות היישר לתוך הים. בבוקר כשיגיעו מבקרים נוספים לחוף או לפארק הם יגלו שאין מקום נעים לשבת בו כי הזבובים והתולעים הגיעו אל שאריות המזון. יכול להיות גם שחתלתול קטן עלול לתקוע את ראשו בתוך פחית. בם בתוך המים עלול להיות לא נעים אם לא ננקה אחרינו, השקיות שהושארו עפו למים ועלולות להדבק לגוף שלנו. ואולי גרוע מזה, צבי ים קטנים וחמודים עלולים לאכול את השקיות ולהרגיש ממש לא טוב.
אנחנו לא רוצים שכל הדברים האלה יקרו, לכן האחריות שלנו היא לדאוג לסביבה שלנו ולשמור על בעלי החיים. כך נוודא שבני האדם מתייחסים בכבוד לאדמה, לבית של כולנו.
שימוש חוזר
זה זמן מצוין לחזור קצת אחורה, לנושא המיחזור שלנו- פרויקט מקסים שפשוט לא נגמר לעולם.
השבוע הילדימות קיבלו את תיק הספר שלהם שעשוי כולו מניילונים שאת רובם אתם אספתם, ורצועות בד שנזרקו ליד רפדייה. דיברנו על כוח השמש וכמה היא יכולה להזיק אם משתמשים בה לא נכון.
שקיות ,ניילונים ואפילו חיתולים הנמסים תחת השמש הקופחת ויוצרים משקעי פלסטיק הנכנסים עמוק לאדמה שלנו.
אנחנו בחרנו לתרום בכך שנוריד מכמויות פסולת הניילון לפחות באזור שלנו ויצרנו תיקים.
בעזרת מגהץ, נייר אפייה ומיליוני שקיות הכנו תיקים.
השקיות נמסו אחת על השנייה וכשהתקררו התקשו והפכו ליריעת פלסטיק אחת גדולה.
הילדימות התרגשו כשפתחו את אריזת הפלסטיק הגדולה .
התבוננו בכל התיקים והחברימות קמו לפי הסדר כדי לבחור את התיק שאהבו.
את רצועות הבד אפשר לכוונן להתאמה רק קישרו חזק בפנים (:
חוקי הספרייה
אני מעדכנת שאנחנו מחליפים ספרים רק בימי חמישי- זו האחריות שלכם ושל הילדימות.
אנחנו מצפים שהספרים לא יקרעו בבית ושתשמרו עליהם כפי שאנחנו שומרים. אם חלילה ספר נקרע, אנא וודאו בבקשה שאלה יחזרו לגן מודבקים. אם יש ספר שמרגיש לכם לא מתאים, לא מעניין או כל סיבה אחרת שלא התחברתם אליו שתפו אותנו זו דרך נהדרת לדייק את הסיפרייה שלנו.
תהנו מהתיקים, המשיכו למחזר ולדבר על המחויבות שלנו על הכדור הזה.
שיר השבוע
“״שמש מכשפת נחה על הים
אם תקשיב למוסיקה, כל העולם
ראש אל ראש אל גוף, תשוקות והזיות
מי אמר שלא נותנים בכיף לחיות״
הודעות ועדכונים
# נוהל יום א׳ סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.
# מגבוני חודש מאי חבילה לילד/ה הניחו בשידת ההחתלה וסמנו בטבלה.
# תיקי ספר אנו מחזירים בימי חמישי מזכירה שלא יוחלף ספר ביום אחר.
# שלח7 לנו תמונות סוף שבוע- תמונה אחת או סירטון קצר לילד/ה אל תשכחו משפט קצר.
שיהיה שבוע של שמש וחגיגות אירוויזיון (:
אורטל ודור.