עדכון שבועי- ילדי הטבע הדמוקרטי
שבת שלום ומנוחה
השבוע שלנו התחיל במצב רוח מרומם אחרי הטיול הנפלא שלנו בסופשבוע, האנרגיות הטובות הדביקו גם את אלה שלא הזדמן להם להגיע... תודה לכל המשפחות על החוויה המעצימה הזו!
קייטנה- נשלח אליכם מייל נפרד, בתחילת השבוע אוודא שרשמתי את מי שביקשו (כל מי ששלח לי מייל/ הודעה רשום.
שיחות אישיות- עד יום שלישי נבקש שתמלאו את עצמכם בטבלה שנשלחה, כדי שנוכל להערך..
לקראת שנת הלימודים הבאה- אני יודעת, יודעת, יודעת שאתם זקוקים לוודאות ורוצים לדעת מה קורה בשנה הבאה, בבקשה, עוד קצת איפוק. אני רוצה לתת תשובות ודאיות וישנם הרבה שיקולים! שקיפות היא ערך עליון מבחינתנו ולכן חשוב לנו לתת תמונה מדויקת, אחרי שאנחנו בטוחות לגבי שנה הבאה! :)
ויש לנו כמה בקשות אליכם:
אנחנו ממש מבקשות מאמץ של כולכם לארגון פינת העגלות, אנחנו שוב בהתסעסקות הזאת, וחבל על הזמן של המחנכות. הראשונים שמגיעים- לצופף את העגלות, לסדר באופן שיאפשר גם לבאים אחריכם להיות שם תחת הסככה.
בעניין דומה- אופניים... הורים שמגיעים עם אופניים זה אחלה וכיף! אבל בבקשה, אל תשאירו את האופנים באמצע החצר, כבר לא פעם נפלו והילדי משחקים באיזר, פחות נעים. אנא הניחו אותם ליד פינת העגלות ובצאתכם קחו איתכם...
בסוף היום (וגם בבוקר אבל יותר בסוף) התחשבו במשפחות שבאות אחריכן. נשמח מאוד אם לא תעמדו עם הרכב על השער/ לא תעמדו באמצע הכביש/ לא תחסמו את המדרכה. ידוע לנו הקושי בחניה, אבל מעט מאמץ מכולנו יהפוך את סוף היום שלנו להרבה יותר נעים :) אנחנו כאן שומרות על הילדים ומבלות איתם! עוד 2 דקות של מאמץ למציאת מקום מתאים להעמיד את הרכב העוד משחק קטן בשבילנו! :)
אנא מכם, כבדו את הזכות של הצוות לארגן את הגן ברוגע ונועם. אם אתם מקדימים, המתינו בחוץ. הגן נפתח בשמחה לפעילות בשעה 7:30, הצוות מגיע קודם כדי לארגן את הגן ולנשום נשימה של סבלנות ואהבה.
:)
תודה שאתם תמיד תמיד מקשיבים ומכבדים את הבקשות שלנו
אוהבים אתכם!
אחי וכל הצוות
אפרוחיה- נחמה
שבת מנוחה!
השבוע עסקנו בנושא כיף במיוחד- חברות!
אלינור הציגה בפנינו בעזרת בובות סיפור על שני חברים טובים שמשחקים יחד. נזכרנו שכשחבר שלי מרגיש עצוב או כשחברה שלי נופלת אני מושיטה לה יד ועוזרת. אני נותנת לה מים וחיבוק ואפילו נשיקה אם אני רוצה. דיברנו על איך אפשר לשחק עם חבר, אולי לצייר זה ליד זו? אולי לגלות את החצר ביחד? אולי למלא ביחד כלי בחול בארגז החול?
למדנו שיר חדש וכיפי, 'שתי חברות טובות' מאת נירה רבינוביץ'. בנינו מגדל, לשנו בצק, שחינו בים ורקדנו ריקוד ממש כמו שתי החברות. דרך השיר ראינו שאנחנו גם חברות של עצמנו ושל הגוף שלנו, ממש כמו ששתי הידיים בשיר חברות.
טלי הכינה המחשה על פרפרים, המבוססת על הסיפור 'שלושת הפרפרים' מאת לוין קיפניס. הבאנו פרפרים שהוכנו מראש והודבקו למקלות ארטיק, כך שיכולנו לעזור לפרפרים לרחף ברחבי הכיתה. הספר מגולח את סיפורם של שלשה פרפרים, חברים, שיצאו לטיול בשדה, ופתאום נשבה רוח, בא ענן, הבריק הברק והרעים הרעם!!! החברים נקלעו לגשם ממש כמו שאנחנו חווינו ביום רביעי.
הספר אוגבו מאת אורה אייל ממשיך ללוות אותנו לבקשת הילדים (אובו!!!) והם ממתינים בציפייה ומתח שיופיע העמוד בו מצוייר פרפר!
ראינו שהחברות והחברים התחילו להתעניין מאוד בהחלפות החיתולים, אז כמובן, למדנו על חיתולים! למה אנחנו לובשות אותם? מה אנחנו עושות בתוכם, איך מחליפים? נעזרנו בדובי של מנור להדגים איך מחליפים. ניגבנו עם מגבון וחיתלנו אותו בחיתול נקי.
בחצר מצאנו השבוע דברים מרתקים. יום אחד חיכו כל מיני נדנדות ממש מחוץ לדלת שלנו! קפצנו ועלינו וניסינו להתנדנד. קרן שאלה שאלות ומי שרצתה ניסתה למצוא תשובות. מה קורה כשאני מנסה להתנדנד לבד? מה קורה כששני חברים יושבים בצד אחד, ואין אף חבר בצד השני? מה קורה כשבכל צד של הנדנדה יושבת חברה אחת? שחק לימד אותנו שיר חדש- נד נד, נד נד, רד עלה עלה ורד! שרנו את השיר יחדיו בזמן שהתנדנדנו בשמחה.
ביום שלישי חיכה לנו מסלול ג'ימבורי שאפשר לנו לטפס, להתנדנד, להתלות, לזחול דרך מנהרה,להתהלך תוך שמירה על שיווי משקל ולקפוץ למשטח רך שתפס אותנו בנעימים. הילדימות נענו בשמחה רבה לאתגר, עזרו זה לזו והתנהגו בצורה חברית מאוד.
בחמישי ושישי בבוקר הבוגרים יותר הצטרפו ליצירה מעניינת במיוחד- הכנו עוגה!!!! כל ילדה לקחה כף וקערית. מדדנו יחד כפות סוכר, קמח, שוקולית, שמן וחלב סויה. ערבבנו בעזרת הכף (טעמנו טיפה) ויצקנו לתבנית. אחרי שהעוגות נאפו כולן, אכלנו אותן יחד בקבלת השבת ביום שישי!
הודעות:
מגבונים!!! יש רשימה ליד הדלת, אנא ודאו שהבאתם החודש.
בגדים להחלפה וחיתולים- חובה להביא כל יום מספיק חיתולים ובגדים להחלפה.
אנא שלחו סדין עם גומי מתפקד ולא בלוי, שמתאים למזרון גדול, אין יותר מזרונים קטנים :)
קרם הגנה- מי שטרם שלח קרם הגנה, הילדים ישרפו מהשמש! שלחו עוד השבוע.
שבוע מוצלח
קרן, אלינור וטלי
** **
צעירים א- רוחל'ה
שבוע טוב ומיטיב לכולם
חזרנו מחופש יחסית ארוך ליום ראשון שגעון. אחרי כל כך הרבה זמן חייבים להתעדכן לא? אז דיברנו על מה שעשינו בחופש! חלק מהילדים סיפרו שהם ראו זיקוקים בשמיים, חלק סיפרו שהם ראו את המטס, חלק סיפרו שהם הלכו לטייל, וגם הדר סיפרה שטיילה בדרום ביחד עם ארבל ועידו ועוד משפחות וילדים מהגן! החברימות נהפכו לפטפטנים לא קטנים והם מאוד נהנים לשתף אותנו ואת שאר החברים בחוויות וסיפורים מחיי היומיום. זוכרים שבתחילת השנה חלק מהילדימות בכלל עוד לא דיברו? עכשיו אפילו החברים שעדין לא מדברים, מצליחים להגיד מילים פשוטות ולהעביר את מחשבותיהם באמצעות מחוות גוף שונות. היכולת לתקשר מספקת לנו יותר שליטה על הקשר ביני לבין הסביבה ומאפשרת לילדימות לעשות יותר דברים באופן עצמאי: להזמין חברים לבוא לשחק איתי, להסביר לחבר שמשהו לא נעים לי, לבקש נייר טואלט לאף להזכיר לגננות ששכחו להביא בקבוק מים ועוד ועוד...
השבוע היה בסימן עצמאות אישית במהלכו בדקנו את הדברים שאנו יכולים לעשות לבד. התחלנו לחקור את הגוף שלנו והדברים שאנחנו יכולים לעשות איתו. אמרנו בוקר טוב לאיברים שונים בגוף והתחלנו להזיז אותם כדי שיתעוררו ונבדוק איך הם זזים. הזזנו את הראש, הכתפיים, הידיים, הרגליים הבטן והגב. ואז התחלנו להגיד בוקר טוב לפנים שלנו והאיברים שמרכיבים אותו. בוקר טוב עיניים! מה עושים עם העיניים? -רואים! - מסתכלים! אמרו החברים. בואו נתבונן סביב, מה אנחנו רואים בחדר? יש מדבקות של עננים, יש תמונות של חיות. אני רואה את החבר או החברה שלידי...
בוקר טוב לאף! מה אפשר לעשות עם האף? -להריח! ענו כולם. יש ריחות טובים ויש כאלה נעימים פחות. נתנו לחברימות להריח שמן לבנדר שחלקם אהבו וחלקם עשו פרצוף ואמרו שהריח לא נעים להם.
בוקר טוב לפה! מה אפשר לעשות עם הפה? - לתת נשיקות! -לאכול! -לטעום! כמה תשובות מעניינות! חילקנו להם לטעום לימון חמוץ וראינו כמה פרצופים חמוצים חמודים יש מסביב.
בוקר טוב אוזניים! מה עושים עם האזניים? -מקשיבים -שומעים... ואיזה קולות אנחנו מצליחים לשמוע עכשיו? כולנו היינו בשקט והקשבנו יחד. שמענו שקט, ואז שמענו קול של אחת הגננות. פתאום שמענו "פקפקפק!" קול של מה זה? תרנגול! "הבהב" זה כלבלב! "מוווו!" מי זו? פרה! חלק מהילדים ממש נהנו וחלק קצת נבהלו מהקולות החדשים של החיות שהם שמעו. ביחד הסברנו להם שאלו רק הקולות של החיות ושאין סיבה להיבהל! אבל אם עדין קצת קשה, אפשר לבוא לשבת קרוב לגננות ולהרגע יחד.
אחרי שחקרנו את הפנים שלנו עברנו לחלק אחר בגוף - הידיים!
מה אפשר לעשות עם הידיים? -להגיד שלום! -לשלוח נשיקות! נכון מאוד! אז עשינו שלום לכל החברים מסביב והפרחנו נשיקות באוויר. הצענו לחברים להפריח את הנשיקה ולהעיף אותה באוויר. עשינו יחד "פוווו" והופ! הנשיקה עפה באוויר! הרגשתם את הרוח על היד כשהפרחנו את הנשיקה? הנחנו את היד מול הפה ושוב נשפנו יחד. ווי זה ממש כמו רוח על היד! אם נחזיק את היד רחוק נוכל להרגיש את הרוח? נסינו לשים את היד רחוק ולנשוף אבל כמעט ולא הרגשנו את הרוח... העדפנו להחזיר את היד קרוב כדי שנוכל להרגיש את הרוח. מה עוד אפשר להרגיש עם היד? שמנו ידיים על הרצפה ושמנו לב שהיא קרה. גם כשהנחנו את הידיים על הקיר הוא היה קר. אחר כך שמנו ידיים על הפנים וגם הם היו קרים! אבל אחרי שהשארנו את הידיים על הפנים לכמה רגעים, פתאום כבר לא היה כל כך קר. אולי היד התחממה מהפנים? אחר כך שמנו ידיים על האוזניים והרגשנו איך הידיים מחממות את האוזן. הזמנו את החברים להצמיד את הידיים חזק לאוזניים ולדבר בשקט בשקט. ווי! הקול נשמע כל כך חזק! וכשמורידים את הידיים הוא שוב נהיה חלש. מוזר מאוד!
אחרי שהתנסנו בדברים שהידיים יכולות לעשות הבאנו לכיתה קופסת מסתורין. כל פעם הזמנו חבר או חברה שיכניס רק יד לקופסה ויגיד לנו מה הוא מרגיש: זה חלק או מחוספס? קשה או רך? אוי, אני מרגיש משהו חלק וקשה! מה זה? ספר! אני מרגישה משהו חלק ורך. מה זה? בד כתיפה! ומה זה הדבר הרך והמחוספס? כובע גרב סרוג! ומה מרגיש קשה ומחוספס? משטח של משחק סברסים! העברנו את החפצים בין כל החבירמות שכולם יוכלו להרגיש בעזרת הידיים את המרקמים השונים של החפצים.
החלק האחרון שחקרנו בגוף היה הרגליים. שלום לרגליים! אבל אוי הצלחנו לראות רק נעליים! חלצנו את הנעליים ומה ראינו? גרביים! כל החברים הראו לנו את הגרביים שלהם: חלקם היו עם פסים, חלקם בצבע כחול, חלקם עם ציור של כדור או חיה...
ומה יש לנו מתחת לגרביים? כפות רגליים! ולכפות רגליים יש בהונות אותם ספרנו יחד. חשבנו גם מה אפשר לעשות עם הרגליים שלנו: אפשר לרוץ מהר, אפשר ללכת לאט אפשר לרקוע ברגליים או לעשות פעלול ולעמוד על רגל אחת! החברימות היו מאוד להוטים להראות לנו איך הם מצליחים לעשות כל אחד מהדברים הללו.
וואו אפשר לעשות עם הגוף שלנו כל כך הרבה דברים! מה החברים עושים עם הגוף בבית בצורה עצמאית? הצגנו לילדימות את התמונות שקיבלנו מכם ובדקנו יחד.
הילדים ממש התרגשו ושמחו לראות מה כל ילד וילדה עושים לבד בתמונות: יערה הביאה תמונה בה היא נועלת את הנעליים שלה והיא אפילו הדגימה לנו איך היא עושה את זה! תומר וארז הביאו תמונה בה הם עוזרים לבשל במטבח, תומר מערבב חמאה וארז מבשל עם אמא. בועז הביא תמונה שלו חותך פילפלים לחיים הארנב בבוקר (ומאוד נזהר על האצבעות!), ליאו הביא תמונה שלו מצחצח שיניים לבד ומציג חיוך גדול ונקי, יהונתן הביא תמונה בה הוא מורח את משחה על מברשת השיניים בריכוז רב, עידו יושב בתומנה לפני מכונת כביסה גדולה ומכניס (או מוציא) לבדו בגדים מהמכונה, ניתן ורועי שניהם השקו בתמונה שלהם כשניתן משקה את הגינה ורועי השקה את העציץ בעזרת צינור. בתמונה של איתי רואים איך הוא דוחף את העגלה הגדולה שלו בעצמו, נבו הביא תמונה שלו מכניס מפתח למנעול ופותח את הדלת לבד, לביא הביא לנו תמונה שבה הוא עושה פיפי בשירותים ולצידו אחותו שי שהוא מאוד אוהב, ואלונה הראתה לנו איך היא מסוגלת לגמרי בעצמה לאכול עם הכפית בלי שהאוכל נופל.
החברימות ממש נהנו להסתכל על התמונות של כולם והיו מאוד גאים להסביר לכולם מה הם עושים בתמונה שלהם לבד. זו היתה פעילות ממש מעצימה עבורם אז המון תודה על שיתוף הפעולה של כולם ולשי-לי על פיתוח התמונות!
הרבה מהיצירות שלנו השבוע נתנו לחברימות הזדמנות לעשות דברים לבד כמו לגזור עם מספריים או להכניס ניירות למעטפה... אך אין ספק שגולת הכותרת הייתה להכין קאפקייק אישי! במבואה הנחנו שולחנות עם מצרכים ושלטי הוראות הכנה. כל ילד לקח לעצמו קערה, בדק בשלט כמה כפות צריך לשים מהקמח, כמה מהחלב וכמה מהסוכר ספר והכניס לקערה. חלק מהחברים עוד היו צריכים קצת עזרה למלא את הכפות שלהם וחלקם הסתדרו לגמרי לבד! זו הייתה חוויה כייפית וטעימה מאוד:)
גם בחברותא עשינו הצגה שבה אנחנו עושים דברים לבד. לצלילי השיר "אני כבר לא תינוק" של הכבש השישה עשר ראינו איך החברים מצליחים לחבוש לבד כובע ולהרכיב משקפי שמש, להוריד אותם לבד, לאכול המון (בכאילו) ולצמוח ולגדול. החברימות נהנו במיוחד להגיד יחד:
לכבוד יום שישי רצינו גם לשתף אתכם בקבלת השבת המשותפת לכל ילדי הגן שעד עכשיו לא ממש פירטנו מה אנחנו עושים בה. בקבלת שבת אנחנו מברכים ואומרים תודה לכל הדברים שהם חלק מהחיים שלנו ושל העולם כולו. אנחנו אומרים תודה לשמש ולכוכבים, תודה למים ולאדמה ולחיות שעל היבשה. תודה לאנשים שאנחנו אוהבים, אנשים שעושים לנו טוב בלב, כמו חברים, אמא/ אבא/סבא/סבתא.. תודה לצלילים נעימים כמו צלילים של תיפוף על הגוף או צליל של הקערה הטיבטית. כשאחינועם עוברת ומקישה על הקערה עם מקל, כולם מקשיבים לצליל בשקט ומרוכזים. תודה לריחות מבושמים כמו ריח הקטורת שמדליקים בכיתה וממלא את האוויר. אנחנו מזמינים את כולם לשבת או לשכב בעיניים עצומות, לנשום כמה נשימות עמוקות ולהגיד תודה להכל! כשאנחנו שוב פותחים עיניים אנחנו קוראים למפיצי האור של כל קבוצה, חברים ששיחקו בצורה נעימה במיוחד השבוע או עזרו הרבה לחברים האחרים. אנחנו מקפידים לשתף את כל הילדים בגן בסיבה שכל מפיץ אור נבחר כדי שמפיצי האור ידעו שאנו גאות בהם והחוויה תעצים אותם. מפיצי האור מדליקים ביחד את הנר שיביא לנו אור. אנחנו שרים ביחד את השיר "אדמה ושמים" של להקת סגול, מחלקים לכולם חלה ומתחילים במסיבת ריקודים!
המון ברכות ואיחולים ללביא שחגג יום הולדת ביום שלישי! לביא חגג יום הולדת בהתרגשות גדולה, פינק אותנו בעוגה מלון ואבטיח שחילקנו לכל החברים בסוף היום.
הודעות ותזכורים :
סדינים סדינים!
מגבונים מגבונים!
כינים כינים! נא לטפל במהירות וברצינות כדי למנוע התפשטות. אנחנו מודיעות להורים אם מצאנו כינים או ביצים.
שבוע נפלא, חיבוקים ונשיקות
הדר וענת
צעירים ב- יעקב
“גם אֲנִי רוֹצָה חַג עַצְמָאוּת שֶׁלִּי
זֶה אוּלַי נִשְׁמָע קְצָת מְסֻבָּךְ.
שֶׁאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַכֹּל בְּעַצְמִי
גַּם אִם לֹא יַצְלִיחַ לִי כָּל כָּךְ.
(חג העצמאות שלי - לאה נאור)
עצמאות בהלו יעקב … מהי עצמאות ?…ֿ
אני יכולה לבד! בלי עזרה של אמא ,אבא בלי עזרה של הגננת …
אנחנו בדיוק בשלב בתפר בין הפעולות שאנו כבר יכולים לבד (לאכול, לרחוץ ידיים) לבין הפעולות שאפשר לנסות אבל רוב הסיכויים שלא נצליח(לקשור שרוכים,לקלוע צמה) ופעולות שחובה בהם ליווי מבוגר - חיתוך בסכין, הכנת חביתה, חציית כביש.
במהלך השבוע התמקדנו בפעולות הקבועות שלנו בזמן חצר אני רוצה לחלוץ נעליים האם אחכה לאורטל או דור או שאעשה זאת בעצמי אני צמאה אני יכולה להרוות את צימאוני לבד או שאמתין שמישהי מהמחנכות תעזור לפתוח בקבוק…. אני רוצה צעצוע שנמצא רחוק, עמוק …. אחכה או שאחפש דרך להגיע אליו…. בארוחת הבוקר אנו שוטפים ידיים לבד.
אנו מחליטים אם יש צורך בשרפרף אם כן מביאים אם לא מזיזים , אנו פותחים ברז לבד בוחרים סבון מוצק או נוזלי מה מתחשק לי…? מסבנים ידיים, רוחצים, סוגרים ברז ומפנים מקום לחבר הבא .
המון פעולות שאנו מבצעים לבד והכל לפני ארוחת הבוקר.
הרצון שלנו בגן היא שהחברימות ינסו קודם כל לבד אנו רוצים שיטעו משם מגיעה הלמידה הכי טובה … אני לא מצליח לפתוח את הברז … אולי תנסה שוב הפעם בדרך אחרת ניסית למשוך זה לא הצליח מה עכשיו אולי נסובב … היי המים זורמים ועכשיו איך סוגרים ?…
גם במפגשי הבוקר אנו פוגשים עצמאות
כמו בכל בוקר אנו פותחים בשיר הבוקר שלנו רק שהפעם הקשבנו יותר למילים וניסינו למצוא איזה מהפעולות הילדה מבצעת לבד ואיזה עדיין קצת קשה כי עוד קטנה…
הילדה כל כך עצמאית היא מראה לשמש העגולה איך היא מתארגנת לגן לבד כמו גדולה.
היא מתעוררת לבד ומסדרת את המיטה … היא שוטפת פנים מול המראה ומצחצחת שיניים לבד… מתלבשת וסוגרת כפתורים, גורבת גרביים נועלת נעליים ואפילו למדה לקשור שרוכים…
ואמא, אמא מוכנה לקלוע לה צמה כי…. קצת קשה, היא עוד קטנה.
ובמה עוד אמא עוזרת לה?…
היא מכינה לה כריך לגן ושוקו חם .
באמצע המפגש שמענו יללה קטנה מי זה שם מיילל …. חתול!
מתוך קופסת המפגש שלנו יצא חתלתול לבן הוא ביקש שמנת או חלב החברים ישר הושיטו ידיים ויצרו קעריות מלאות בשמנת לבנה … החתלתול הגיע ללקק כשסיים התלקק לו… ליקק את הכפות שלו ובעזרתן ניגב את הפנים והעיניים.. ליקק את הבטן והרגליים… מה הוא עושה? מי יודע …הוא מתנקה ..לבד!
ואיך אנחנו מתנקים ?… מלקקים ?! לא… אנו משתמשים בסבון ובמים.
מעניין איך זה מרגיש להיות חתלתול … כל החברים ירדו לשש והפכו לחתלתולים שונים ומשונים יללו וליקקו חלב.
הקשבנו לשיר מה קרה לחתלתול …. התכוננו יחד איתו לטיול .
“מה קרה לחתלתול
מתכונן הוא לטיול
מתנקה יפה יפה,
מסתרק ומתיפה.
הוא רוחץ את הכפיים,
משפשף את האוזניים,
את המצח והאף,
מישר את הזנב.
ועכשיו יפה, נקי,
מסתכל אל תוך הראי.
נהנית החתולה:
בני שלי, אתה נפלא!
במפגשים השבוע שמרנו מקום לאימון פעולות שאנו רוצים לחזק בקבוצה.
חלצנו נעליים ונעלנו בחזרה … הורדנו גרביים וניסינו לגרוב חזרה.
הורדנו חולצה וקיפלנו אותה.
יחד התאמנו להכניס את הראש לחולצה ולהוציא..
לאחר מכן ניסינו למצוא את השרוולים השובבים והופ יד למעלה והצלחתי!
ההלואים מאוד אוהבים לנסות ואנו מחזקים זאת.
צריך לנסות לא חייב להצליח אנחנו פה כדי לכוון … ואם לא מצליחים, אנחנו פה לעזרת חבר.
מתוך תיבת ההפעות יצאו כרטיסיות מלאות בפעולות פרשנו את כולן על הריצפה התבוננו וסיפרנו מה אנו רואים …
ילדה מצחצחת שיניים , ילד נועל נעליים, שותפים פנים, קוראים בספר,מסתרקים,גורבים גרביים,משתמשים באסלה.
חשבנו יחד ולבד מה אנחנו יכולים לעשות ומה עוד לא… חילקנו לשלושה קבוצות וגילינו שאנחנו יודעים ויכולים לעשות את הרוב לבד (:
משחק קצב
אז הבנו שאת הקאבר של "סתם" אי אפשר להוריד מהפלייליסט החלטנו להשתמש בו
אז… מה עושים איתו חוץ מלרקוד.. רוקדים בשליטה מסוימת ..
כולנו יודעים שילדי הקבוצה מאוד אוהבים לרקוד ולהשתולל אז בשבילם …משחק באיפוק (:
השיר בנוי מחלקים איטיים ושקטים והפיזמון מקפיץ
בחלקים השקטים אנו רוקדים כשהידיים שטות באוויר כמו גלים או הרוח ומחכים לשנייה לפני הפיזמון ו…..בלאגן .. וברגע ששוב שקט הילדים בשניה חוזרים לריקוד איטי … חבל שאתם לא נמצאים בחדר כדי לשמוע כמה זה מלהיב אותם הם צוחקים מתרגשים ואלופים.
קבוצת הלו יעקב בצמיחה מדהימה והגיע הזמן לחגוג את העצמאות שלנו כי אנחנו מוכנים.
ואתם יודעים למה? כי… לאחר ארוחת הבוקר אנו מרוקנים את תכולת הצלחות לפח בעזרת כף עץ שלכוללללם יש בבית, מניחים צלחות מלוכלכות בפיילה (קערה גדולה ושחורה) בערימה מסודרת כדי ששטיפת הכלים תהיה נוחה יותר.
לא שוכחים לדאוג להשאיר מבואה נקייה (יחסית) ואיך עושים זאת ?..בעזרת סמרטוט לשולחנות ולכיסאות , מטאטא ויאה לאיסוף מזון שנפל לריצפה .
אז איך חגגנו את העצמאות שלנו אתם בטח שואלים…
מהפך -
את הכיתה של הלו יעקב הפכנו לחדר אוכל עם שולחנות קטנים וספסלי פיקניק ובכל בוקר מתנדבים שני חברים לעזור באירגון הכיתה, יש הרבה מה לעשות לסדר שולחנות להביא כיסאות ואת המזון.
בתהליך סידור הכיתה שמנו לב שאם אנו מניחים שולחנות קרובים מידי יהיה נורא קשה לעבור אז הלכנו סביב השולחנות ובדקנו אם צפוף או מרווח את המילים צפוף ומרווח אנו פוגשים גם במפגש או במשחק חופשי בחצר לדוגמא כשהחברימות נכנסים למפגש הם מתיישבים סביב..
לרובם יש אזורים קבועים ויש כאלה עם מקומות שהם אוהבים במיוחד ומנסים להשיג אותם … לפעמים הם בוחרים להתיישב בין שני ילדים הם נדחסים וגורמים לאי נוחות, פה אנו עוצרים ומרגישים בגוף שלנו האם צפוף לי או מרווח לי …. יש כאלה שדווקא את הצפיפות חשקו ובגלל זה אנו שואלים את החברים לצידי מה הם מרגישים צפוף או מרווח לכם ?… כשהחברים עונים צפוף או לא נעים אנו שואלים אם יש מקומות מרווחים יותר בכיתה החברים מיד נרתמים ומציעים מגוון מקומות … עוברים מקום ושואלים שוב צפוף או מרווח לי.. המטרה היא שהילדים יצליחו להחליט אחרי שיקול וחשיבה גם על הסביבה שלהם ולא רק על מה שאני רוצה עכשיו.
אבל נחזור לעיניניי ארוחת הבוקר(:
אנו מביאים שולחן ארוך וגדול פורסים מפה נקייה ומניחים מגש ירקות תוספת כייפית סלק המון טחינה חמוצים וכמובן לחם …
הילדים ניגשים לשטוף ידיים ומגיעים לחדר האוכל.
לוקחים צלחת,ומרכיבים לעצמם את ארוחת הבוקר שלהם .
כשמסיימים מרימים את הצלחת בשתי ידיים זהירות…. זה עלול ליפול ואז בוחרים מקום לשבת
הם כל כך חמודים מהפנט להסתכל מהצד לראות אותם אוכלים יחד מדברים בניהם ואפילו קמים לתוספת .
הצלחה מסחררת !
זה היה מדהים לראות אותם בפעם הראשונה כשהם הבינו שאנחנו באמת אוכלים בשיטת הבופה, כל כך התרגשו .
ולאירועים המשפחתיים הקרובים אתם מסודרים הילדים מקצועיים בבופה (:
עוד מחגיגות אני עצמאי/ת
הילדימות הכינו קאפקייקס לבד עם הוראות הכנה מצויירות לקחו קערה וניגשו למשימה 3, כפות קמח 2 כפות שמן...לאחר שסיימו לאסוף הכל ניגשו לשולחן ועירבבו בזהירות. את התערובת העבירו לתבניות בעזרת המחנכות . יצא טעים טעים ומילא את הגן בריח מתקתק
בארוחת הבוקר החברים עזרים לקלוף גזרים , להכין טחינה לשטוף ירקות ולהביא שאריות לחיות כמובן שלא שוכחים לנשנש תוך כדי .
מזכירה לכם תמונות סוף שבוע (:
הודעות
יום ראשון בנוהל סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.
מגבונים אנו כבר בסוף החודש ויש כאלו שעדיין לא הביאו שימו לב.
שבוע של כייף
אורטל ודור
בוגרים- ציונה
תמיד כיף לחזור לגן אחרי חופשה...ועוד איזה חופשה הייתה לנו! את החברותה של יום ראשון הקדשנו לשיתוף סיפורים ותמונות מאירועי העצמאות. עמרי סיפר לנו על המטס שראה כשבילה בים, תום הצטרף והוסיף שגם הוא ראה המון מטוסים וזיקוקים מהמגדל בעבודה של אבא עמי. אריאל סיפר לנו על הטיול בנחל שופט, יובלית, זוהר, רומיצ, רומי אליהו, בארי, שחר קדרון ויובל ששון סיפרו לחברים בהתלהבות רבה על הטיול המשותף שהיה לנו בסוף השבוע במדבר. אכלנו פופיק (פוייקה), שיחקנו בחול המדברי, טיילנו במסלול וישנו באוהלים גדולים! אין ספק שמשפחת ציונה על דורותיה כיכבה, מה שמבטיח לנו שזו הייתה רק התחלה של מסורת נפלאה.
המשכנו את היום שלנו בספרייה, שם אנחנו מאוד אוהבים לבלות...אנחנו מתחילים במשחק רצפה עצמאי, עד שכל החברים מצטרפים. כשהפעמון מצלצל, אנחנו יודעים שהספרייה נפתחה לקהל הרחב! אוספים את המשחק ומחכים לראות איזה ספרים יציעו לנו השבוע עכבר הכפר ועכבר העיר.
בספרייה השבוע גילינו דבר מעניין במיוחד! הייתכן שהחיה או הדמות שמופיעה בספר אחד, נמצאת באותו זמן גם בספר אחר? מה פתאום, זה לא יכול להיות. יש שני ספרים על החולד? יש שני ספרים על טרקטור? קרמר החתול הוא אותו חתול גם כשהוא ישן וגם כשהוא לומד לשחות? התחלנו להבחין בספרים שונים המספרים את סיפורן של דמויות דומות.
ספר השבוע שלנו, "כן קרה כלום"/אורי בר-און, מתאר את תחושותיו של ילד קטן שמבלה את היום בחוף הים עם הוריו.
“"לֹא קָרָה כְּלוּם," אַבָּא אָמַר.
"לֹא קָרָה כְּלוּם," אִמָּא אָמְרָה.
דַּוְקָא כֵּן קָרָה כְּלוּם,
כִּי לִי זֶה כָּאַב נוֹרָא!
בספר נבחנת התגובה האוטומאטית שלנו לאירועים שקורים לילדים. לעיתים, במקום להקשיב לילד ולתת לגיטימציה לרגשותיו ותחושותיו, אנחנו קשובים יותר לעצמנו ומגיבים בהרגעה כחלק מהפחד שמשהו אכן קרה, אך איננו שמים לב, שהמשפט "לא קרה כלום" אינו יכול להרגיע את הילד המבוהל, המבויש, הכאוב והמאוכזב. מנקודת המבט של החברים, המאורעות שהם חווים מועצמים יותר משאנו יכולים לשער. הם נותרים מתוסכלים משום שאינם זוכים למענֶה לצורך שהתעורר בהם להקשבה, הכלה, הבנה ואמפתיה.
האמפתיה שלנו בגן באה לידי ביטוי לא רק אחד כלפי השני, אלא גם כלפי הסביבה שלנו. אנחנו לא שוכחים את שושנה התרנגולות, את חיים הארנב שלנו וכמובן את העצים והצמחים שסביבנו. השבוע כמו שבטח ראיתם ושמעתם, הגיעו לגזום לנו את עץ הבוגנביליה הגדול (מדי...). כמו לקראת כל פעולה חיצונית המלווה ברעש (צפירה, אזעקה וכו'( אנחנו מכינים את הילדים מראש, במיוחד לטובת אלו הרגישים לרעשים. יצאנו לחצר ותחמנו אותה, הראינו לחברים עד לאן אנחנו יכולים להגיע, מאיפה כבר אסור לנו לחצות, ומדוע. צפינו במתרחש, אנשים עם חליפות כתומות נכנסים לגן זה אירוע מרגש כשלעצמו, וכשהם אוחזים במסור וכלים מיוחדים. כשקבוצת יעקב הצטרפה אלינו לחצר, הרגשנו אחראיים מאוד להעביר להם את כללי הבטיחות ולשמור עליהם, הם הרי יותר קטנים מאיתנו. ישבנו יחד כולנו ונפרדנו מהעץ שלנו.
השבוע חווינו עוד שינוי קטן אך משמעותי לסדר היום שלנו . את ארוחת הבוקר התרגלנו לאכול במתכונת של בופה...אבל...תופים,תופים... שינוי!!! נו באמת, למה לנו כל השינויים האלו? עבורנו המבוגרים שינויים לא תמיד מתקבלים בברכה, אך גילינו שהחברים בציונה דווקא צמאים ונרגשים משינויים כאלה וזקוקים להם פעם בתקופה. מעבר לכך, החברים גדלים, גם מבחינה פיזית וגם ברמת העניין והצורך באינטראקציות שונות ומגוונות.
אז איך זה עובד?
הקונספט- בית הקפה של ציונה (נטול מלצרים), המקום- המבואה הזמן- 10:00
בתפריט- מגשי ירקות, טחינות צבעוניות ובכל יום הפתעה אחרת- פעם ירוקה (קישואים וברוקולי מוקפצים),פעם אדומה (שקשוקה) ,פעם צהובה(מקושקשטופו)... ופחמימות כמובן (שלא יחסר.)
בבית הקפה שלנו 3 שולחנות, החברים מתחלקים באופן שווה בין השולחנות. בכל שולחן יושב נציג משלישיית התורנים היומית, שאחראי לחלק צלחות לחברי השולחן, לבדוק שכולם קיבלו את מבוקשם ושלאף אחד לא חסר כלום. מגשי הירקות והאוכל ממוקמים במרכז השולחן, באופן כזה בו כל חבר שלוקח לעצמו, מעביר הלאה לחבר הבא. חברי השולחן אומרים אחד לשני בתיאבון ומתחילים לאכול רק אחרי שבדקו שהצלחות של כל חברי השולחן מלאות.
"בא לי טחינה!" כמו שהזכרנו בבית הקפה המיוחד של ציונה אין מלצרים, לכן חברים שפונים בקריאת "בא לי" כנראה לא יזכו לקבל מענה, מה כן אנחנו עושים? מסתכלים סביבנו ושואלים, "אצל מי נמצאת קערת הטחינה?" "מי יכול להעביר לי בבקשה את הטחינה?", "חבר/ה, אני רואה שהטחינה לידך, תוכל/י להעביר לי אותה בבקשה?".
ארוחת הבוקר שלנו מטרתה להעצים ערכים כמו שיח נעים ומכבד, דאגה לאחר, סבלנות ויותר מכל- עצמאות.
“גַּם אֲנִי רוֹצָה חַג עַצְמָאוּת שֶׁלִּי
זֶה אוּלַי נִשְׁמָע קְצָת מְסֻבָּךְ.
שֶׁאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַכֹּל בְּעַצְמִי
גַּם אִם לֹא יַצְלִיחַ לִי כָּל כָּךְ.
רוֹצָה חֻלְצָה בְּצֶבַע שֶׁל אֵשׁ
שֶׁאִמָא אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה רוֹעֵשׁ.
לְצַיֵּר עֵץ אָדֹם עִם פֶּרַח עֲנָק,
שֶׁאַבָּא אוֹמֵר שֶׁזֶּה לֹא מְדֻיָּק.
לִכְתּוֹב עִם שְׁגִיעוט, לְגַדֵּל חֲתוּלִים
וְלֹא לַעֲנוֹת עַל כָּל מַה שֶׁשוֹאֲלִים.
זֶה חַג עַצְמָאוּת רַק שֶּׁלִּי, בְּלִי דְּגָלִים.
אֲבָל אוּלַי, אִם חוֹשְׁבִים עַל הָעִנְיָן
זֶה דוֹמֶה לְחַג הָעַצְמָאוּת שֶׁל הַמְּדִינָה
רַק הַרְבֵּה יוֹתֵר קָטָן.
(לאה נאור מתוך הספר: חג שמח בכל בית)
השיר המקסים הזה מסכם בקצרה את השבוע שעבר עלינו, אך כשחושבים על זה לעומק הוא מסכם את המציאות היום- יומית שלנו בגן. "אני עצמאי/ת" היה הנושא שלנו, במפגש ומעבר לו. פתחנו את השבוע בהיכרות חבר חדש, קישקשתא! איזה שם מצחיק. בגרסה של ציונה, קשקשתא הוא בכלל צפרדע. מדובר בצפרדע ירוקה מיוחדת במינה, שמגיעה כל יום לגן ואוהבת לעשות המון דברים! לרקוד, לשיר, לצייר ועוד המון המון דברים שהיא יודעת לעשות לגמרי לבדה. החברים ביקשו תחילה להזדהות עם קישקשתא הירוקה ולהפוך בעצמם לצפרדעים, כדי שקישקשתא לא תרגיש בודדה.
אחרי ששברנו את הקרח , קישקשתא הרגישה איתנו הרבה יותר בנוח. היא סיפרה לנו שלפני כמה ימים הלכה לגינה ושרה לה שירים לבד כמו שהיא אוהבת. פתאום היא שמעה ילדים שאומרים לה "מה פתאום!" את בכלל צפרדע, את לא יכולה לשיר לבד...אוי זה לא כל כך נעים אמרו החברים, איך נעזור לקישקשתא להתגבר? אולי נציע לה לשיר?
"קוראים לי קישקשתא, קישקשתא זה שמי, כמעט ושכחתי שלום"!
אחרי ששמענו את השיר והכרנו את קישקשתא יותר לעומק, היא כבר הייתה לגמרי חברה שלנו ולא התביישה להראות לנו את תיק הגן שלה! "מה יש בתוך התיק"? שאלו החברים..אתם לא תאמינו, קישקשתא אוהבת לקחת איתה בתיק כל מיני דברים שהיא יודעת לעשות לבד, כדי להזכיר לעצמה כמה היא בוגרת ועצמאית. מתוך התיק הוצאנו שלל תמונות של פעולות יום-יומיות, והצגנו אותן בפני החברים. תמונה של גרביים, נעליים, שירותים, נייר לאף, בגדים, ברז מים ועוד ועוד. תחילה עבדנו על שיוך התמונות לפעולה, לדוגמה:
גרביים-> גריבת גרביים
ברז--> שטיפת ידיים, רחיצת פנים
נייר טואלט--> לקנח את האף
סנדלים-->נעילת סנדלים
ועוד ועוד.
לאחר מכן עברנו לדון בסוגיה, מה אנחנו יודעים לעשות לבד ובמה אנחנו עוד צריכים עזרה? על התמונה של הפעולה שאנחנו בטוחים ביכולתנו, הדבקנו מדבקה ירוקה ועל הפעולה שעוד לא כל כך, מדבקה צהובה. תוך כדי גילינו שיש פעולות שחלק מהחברים טוענים שהם כבר יכולים וחלק עוד צריכים קצת עזרה.. חשבנו מה אפשר לעשות? קודם כל היה חשוב לחברים ליישב את הבעיה הטכנית- איזה מדבקה נדביק, צהובה או ירוקה? אריאל הציעה שנדביק גם וגם, איזה רעיון מצוין! אחר כך התחלנו לחשוב על כל מיני פתרונות, אולי השבוע החברים שכבר גורבים גרביים לבד, יוכלו לעזור לחברים אחרים? כך גם בשאר הפעולות, מצאנו פתרונות והתחלנו לחשוב על צמדים של חברים שיוכלו לעזור אחד לשני. כולם יצאו מרוצים, אפילו קשקשתא!
בסוף השבוע כל חבר קיבל רשימה, מעין צ'ק ליסט, של תמונות המסמלות את כל הפעולות שדנו בהן השבוע. החברים קיבלו מדבקות ירוקות וצהובות, והדביקו על גבי הרשימה. (הרשימות תלויות להן במבואה, מוזמנים לקחת אותן הביתה ולהמשיך את השימוש )
אז בדרכינו המפותלת אל עבר העצמאות, אנחנו חווים יחד עם החברים תהליכים, שינויים, ורגעים מרגשים במיוחד!
עדן וזוהר נפרדו השבוע מהמוצץ, וכולם היו תמימי דעים לגבי העובדה שמגיע להם על כך מחיאות כפיים סוערות! חגגנו עם עוגת וניל שזוזו כיבד אותנו. זוזו ועדן סיפרו לנו על החוויה, על עץ המוצצים, בלוני ההליום ואפילו פיית מוצצים שהגיעה לבקר. שרנו יחד את השיר האהוב "היי אני כבר לא תינוק/הכבש הששה עשר"
בסוף המסיבה החלטנו לקחת את שיר יום ההולדת המוכר ולשנות לו קצת את המילים:
"היום נפרדים, היום נפרדים, היום נפרדים מה-מוצץ!"
"חג לו שמח, ובלון לו פורח, היום נפרדים מה- מוצץ!"
בעקבותיהם היו כמה חברים שהחליטו לנטוש את המוצץ בצהריים...זה היה ממש משמח
עוד אירוע משמח הוא יום ההולדת של שחר "שוחי" שמיר. היה כיף ומשמח במיוחד! שוחי בחר לחגוג באופן אופייני לו במיוחד, קצת מכל פעילות, שלא נפספס שום פרט אכלנו להנאתנו עוגת לב עם טחינה, סלט פירות וקראנו את הספר "הסירה של צ'ארלי"/קייט צ'ייס.
הודעות ותזכורות-
• ביום שני ושלישי 7-8.5 יתקיימו שיחות אישיות בהן נדון בין היתר על גמילות מוצצים/שנ"צ ונושאים נוספים שאני יודעת שלחלקכם מאוד נוגעים. אם יש בעיה אישית עם הגעה לשיחה אנא עדכנו וננסה למצוא פתרון.
• לבוש לגן- הבקרים עוד למעשה עדיין קרירים ולכן הגיוני להלביש שכבה נוספת, עם זאת השתדלו להלביש את השכבה הקצרה ומעליה ארוכה ולא להיפך, זאת מהסיבה שאנחנו עובדות הרבה עם החברים על לבוש ופשיטת בגדים לבד וזה מכביד ומסורבל יותר עבורם.
• זכרו לבחור יחד או להראות לחברים את הסדינים לשבוע הקרוב, בשנת הצהריים הם ניגשים אליהם עצמאית.
• נוהל יום א'- תיקי ספר, בקבוקי מים מלאים וסדינים.
שבוע מקסים,
שירז וליטל