שבת של שלום !
שבוע ראשון של חזרה לשגרה עבר עלינו בהצלחה יתרה! מנקודת המבט שלי, אני רואה איך כלל הילדימות כבר בעניינים, סדר היום שאותו בנינו בקפידה בהתאם לצרכים של כל קבוצה מדייק את עצמו וממש מרגיש נכון וזורם. אני רואה את זה בכך שאין קשיים במהלך היום, המעברים עוברים חלק, הילדימות עסוקים, זורמים ורגועים.
# החל משבוע זה הצוות מתחיל עם ימי החופש שלו. לכל אנשי ונשות הצוות ישנו יום חופשי בשבוע. הימים הם ברובם אינם קבועים מאחר והמחליפות נותנות כל פעם ימים אחרים, וגם לצוות יש צרכים שונים. מי שמחליפים בימים החופש הם צוות קבוע: אחי, צחי, עינב, אדריאן. כל השמות שהזכרתי מכירים היטב את כל הילדים והקבוצות בגן. נסו גם אתם להכיר קצת יותר את שאר הצוות.
בנוסף, האמהות שבצוות חוזרות להיות אימהות!
לאורטל שני ימי עבודה קצרים, גם לאלינור, וויקה שיוצאת בשעה 16 (והשבוע באופן חריג תגיע עד 8). חשוב להבהיר כי מספר נשות/אנשי הצוות לא משנה, אחי/ צחי משלימים ונמצאים בכיתות שבהן מי מצוות יצאה מוקדם, כך שתמיד ישנם 2 מחנכים בכל קבוצה.
# מגבונים מעתה והלאה - שירות עצמי :) פשוט להניח בשידת ההחתלה בשירותים ולסמן "וי" ליד השם שלכם. נשמח לא להתעסק בזה יותר.
# עגלות- מזכירה שוב להקפיד להכניס פנימה לעומק כך שיהיה מקום לכולם. אופנים לא באמצע החצר, הם פשוט נופלים על הילדימות. אני ממש ממליצה אם סבא/סבתא/מטפל/ת באים לאסוף- להדריך אותם איך נראית העגלה ואיך פותחים... זה יותר נעים להם.
# ביום שלישי 30.10 מתקיים יום הבחירות לרשויות המקומיות- זהו יום שבתון כללי – הגן בחופש.
שלחתי לכם מייל נפרד על שישי של תחילת שנה ב-26.10 5.
# פרידות בוקר- אני יודעת שלחלק מכם קצת קשה להפרד, חשוב לי להדגיש- הצוות מיומן בזה. העקרון המוביל בפרידות הוא טקסיות ודיוק. הטקס חשוב שיהיה קבוע, אפילו משלב היציאה מהבית, כל יום אותו נשנוש בוקר, כשמגיעים לשער הגן נפרדים מהנשנוש, מגיעים לגן, תולים תיק, שמים בקבוק בסלסלה, משחק במגירה ומגיעים להפרד! ככל שתסתובבו יותר בגן, יש יותר סיכוי שהפרידה תהיה פחות זורמת... ככה זה עובד. ככל שתהיו מדוייקים וקצרים בה, היא תלך חלק יותר. כאשר אתם מטיילים בגן בבוקר ומשתהים, הגבול בין הבית לגן מטשטש והילדימות בעצם חווים עירבוב רגשות... אם הילדימות מבקשים מכם לעבור ממקום למקום, הגבילו אותם, הסבירו- אוקי אנחנו נלך לבדוק מה קורה בכיתה ואז תבחרי איפה את נפרדת... נסו ותראו שזו הדרך הטובה ביותר.
בקרוב אשלח לכם תאריכים על הרצאות שלי בנושא הצבת גבולות ופרידה מחיתולים להורי הגן שלנו.
שבוע מתוק ונפלא,
אחי
וצוות ילדי הטבע הדמוקרטי.
**צעירים א'
**
הנה תמו להם חגי תשרי ואפשר להתחיל את השגרה שלנו.
השבוע ראינו כיצד הילדימות מתחילים ליישם לאט-לאט את כל מה שאנחנו מעבירות להם. מה שגרם לנו להבין שבהחלט אפשר לעבוד על ערכים נוספים ולסגל עוד טקסים קטנים המעודדים אחריות, עצמאות, סבלנות ודחיית סיפוקים.
חברותא
את החברותא שלנו אנחנו פותחים עם שני שירי ידיים - כאשר את השירים אנחנו מבצעים ופועלים בהתאם -
ו״בלון קטן, בלון כחול״/דתיה בן דור.
“״בלון קטן , בלון כחול
רצה להיות הכי גדול,
התנפח.. התנפח... התנפח ...
ו..בום! התפוצץ הפיכח..״
מוודאים שכל החברים שלנו הגיעו לגן ומברכים אותם בבוקר טוב ... במקרה שאחד החברים שלנו חסר אנחנו מעלות את זה מול החברים ומסבירות מדוע לא הגיעו לגן. לבסוף אנחנו בוחרות שני ילדימות שהיו אחראים על חלוקת המים לכל החברים. זו דרך נהדרת לחזק ולהעצים את תחושת מסוגלות והאחריות. בזמן חלוקת הבקבוקים אנחנו ממתינים בסבלנות לבקבוק שלנו ועוזרים למצוא את החברים להם שייכים הבקבוקים. לאחר מכן שותים מים לרוויה וניגשים בזוגות לארוחת הבוקר.
מעברים בין כיתות
החלק הרגיש ביותר של היום שלנו היו המעברים בין הכיתות. ראינו שישנם בקבוצה שלנו ילדים רגישים יותר מהשאר והמעברים בין החללים השונים של הגן מעמיסים עליהם רגשית. לכן חשבנו על פיתרון שיכול מאוד לעזור להם וגם יסחוף אחריו את כל שאר הילדים. בשלב הראשוני הצענו לאותם ילדים לעבור ראשונים לכיתה הגדולה או לכיתת המפגש כדי שהמעבר יהיה להם יותר רגוע ושקט. כאשר זה התבסס עברנו לשלב השני שבו הפכנו את המעברים למשחק בפני עצמו. מי אמר שמכיתה לכיתה חייבים לעבור בהליכה? אולי אפשר לזחול כמו נחשים..פסס… או לקפוץ כמו צרפדעים? קוואק קוואק, הילדימות הכי אהבו לעבור בין הכיתות כמו חתולים רכים וייללנים במיוחד :)
משחק בכיתה הגדולה
בחלל זה צורת המשחק שלנו מעודדת יותר משחק עצמאי. עשינו מרוץ מכוניות, בנינו בית ענקי מקוביות העץ הגדולות, עיינו במגזינים השונים והילדימות סיפרו מה הם רואים בתמונות. מצאנו ארגז גדול עם המון כובעים מצחיקים ו״הכנו״ יין מענבים.
מפגשים
מצפייה בהתנהלות של הילדמות במהלך המפגש זיהינו את הצורך בהתמקדות בנושא שהוא אחד הנושאים החשובים בהם נתמקד גם במהלך כל השנה: הגוף שלנו.
אחד הדברים שלמדנו למשל הוא שכדאי להתיישב במקום מרווח, אבל אם אנחנו מרגישים שצפוף לנו אפשר לבקש מהחברים לזוז מעט או לעבור למקום אחר. אותו הדבר לגבי חבר שלנו מפריע לנו - מבקשים להפסיק או עוברים למקום אחר.
בהתחלה החברים קצת חששו לדבר או לבחור מקום חדש. גם כאן נעזרנו במשחק ככלי למידה -
שיחקנו במשחק החלפת המקומות במכל פעם שנשמע צלילי הקשה על תוף עברנו מקום וגילינו שזה לא כל כך נורא.
הצענו פתרונות גם למקרים שאנחנו מרגישים עייפים וצריכים לרגע לשכב לנוח או כשהגוף שלנו נורא רוצה לזוז ולנוע אבל מפריע לחברים - אפשר לשבת באחד מהקצוות כדי לא להפריע לחברים ואפשר לשכב על מזרן ולנוח אך עדיין להיות חלק מהמהפגש.
כך למעשה גם למדנו שלכל אחד מהחברים צורך אחר ואנחנו מקבלים את כולם ומציעים להם פתרונות בהתאם.
מבחינת תכנים התמקדנו יותר בסוגים שונים של בתים... טיטי הבובה הזכירה לנו את הסיפור ״הבית של יעל״ והציעה לנו לבחון כמה אפשרויות גם בשבילנו - ארגזים שהיו קטנים וצפופים, סלים שבכלל לא היו יציבים ואז חשבנו יחדיו מה אפשר לעשות? איזה בית נמצא שבו נמצא מחסה מפני השמש או הגשם, שיהיה בו מקום לשבת, לשכב ולהזמין חברים. פתאום מצאנו בד ענקי בכיתה וממנו בנינו אוהל גדול גדול. בכל פעם צירפנו חבר וחברה בתורות ופרסנו עוד ועוד את הבד כך שיהיה מקום לכולם!
בשבוע הבא נעסוק עוד קצת בנושא אני וגופי ונתחיל לדבר קצת על הסתיו הקרב ובא.
חצר
גם בחצר התמקדנו יותר במשחק סביב בתים. בבית הצימר ישבנו ופטפטנו ולא הפסקנו לצחקחק, לסוכה הכנסנו ג׳ימבורי מתנדנד והתנדנדו בזוגות גב אל גב, שכבנו על הגב והבטנו בסכך העשוי מענפי עץ הזית. חולוד בנתה אוהל גדול והזמינה את כל החברים לשעת סיפור באוהל.
במהלך המשחק בחצר הילדימות נתקלים במגוון רחב של קונפליטקים ולומדים לפתור ולהתמודד עימם בעזרת תיווך מצידנו. אנחנו לא פותרות להם את הקונפליקט אלא נותנות להם כלים לפתור אותו בכוחות עצמם. מה שאנחנו בעיקר עושות זה מסבירות את הסיטואציה ומכוונות אותם לפיתרון. המטרה שלנו למעשה בחודשים הקרובים היא לתת להם מגוון רחב של כלים בהם הם יוכלו להשתמש במהלך כל השנה.
באופן כללי, זמן החצר שלנו התארך וכעת אנחנו נכנסים לארוחת צהריים לאחר שאנחנו מתיישבים על הדק למפגשון קצקצר של שירים ודיקלומים שאהובים במיוחד על הילדימות.
וכעת רגע לפני סיום…
חולוד הצטרפה אלינו לקבוצה והשתלבה בה במהירות. הכניסה שלה היתה סופר חלקה והילדים קיבלו אותה בשמחה.
כדי לעזור לכם להכיר אותה עוד קצת, צרפנו טקסט קצר שחולוד כתבה על עצמה.
מרחבא :)
קוראים לי חולוד, אני בת 20 ומתגוררת ביפו.
בעלת תעודת חובש, ונסיון רב בתחום ההדרכה לילדים בטווח גלאים רחב.
אני עובדת בגנים כבר שנים, עוד לפני שסיימתי את ביה״ס.
מבחינתי לא מדובר בעבודה זמנית, המטרה שלי בחיים היא להיות אשת חינוך- להיות אחראית על דור שונה ואחר,
דור שמקבל, מכיל, מכבד ויודע מה זו דרך ארץ.
למזלי פגשתי את גן ילדי הטבע והתאהבתי.
ילדים זה שמחה, אין דבר יותר משמח מלשמוע צחוק מתגלגל של ילדים ולקבל את החיבוק בבוקר כשהם יודעם שהם באו לבית השני שלהם.
הצוות המופלא גורם לי לאהוב את הגן זה יותר ויותר.
זה מרגיש שכולם משפחה אחת גדולה וזה אחד הדברים החשובים בעייני.
הודעות :
* בקרוב מאוד אחינועם תפרסם את מועד ההרצאות שלה בנושא גמילה מחיתולים והצבת גבולות לילדים. הרצאות מעולות ומומלצות מאוד בעיקר לקבוצה שלנו!
* מבקשות שוב להקפיד על כתיבת שמות על החפצים האישיים של הילדים בעיקר סדינים ונעליים.
שימו לב שאתם כותבים את השמות במקום נגיש ולא על הטיקט כך שנוכל לראות את השם כשהסדין על המזרן.
* בסוף היום אנחנו נמצאים בכיתה הגדולה ובחצר אתם מוזמנים להגיע דרך המבואה או החצר לאסוף את ילדכם.
* ננצל את הבמה להגיד תודה ענקית לכל ההורים המתנדבים גם לארגון יום גיבוש וגם ליצירת דף קשר! אתם פשוט מדהימים! נורא כיף לראות את זה!
* לא לשכוח, יום ראשון סדינים רעננים ובקבוקי מים :)
סופ״ש מהנה!
ויקה וחולוד
צעירים ב'
שבוע קצר אך משמעותי עבר עלינו, אז כאות סיום לחג סוכות בפרט ולתקופת החגים בכלל, שבהם בילינו הרבה עם המשפחה....התעמקנו השבוע בנושא הבית.
בית הוא כמובן המקום הפיזי בו אנחנו גרים אך יש לו עוד משמעויות רבות עבורנו. יש בית שבו גרה המשפחה שלי, יש בית מעץ בחצר בו אנחנו אוהבים לשחק, יש את הבית של מיץ פטל שהכרנו במפגשים השבוע, או בית מקוביות עץ שאפשר לבנות.
גם הגן הוא סוג של בית בשבילנו! אנחנו מבלים פה שעות רבות, אוכלים, שותים, ישנים, משחקים, חווים חוויות משותפות.... יש לנו בבית הזה משפחה גדולה של חברים ואנחנו כבר לומדים לזהות שיש לנו את המשפחה הקרובה והמצומצמת יותר, איתם אנחנו מעבירים את רוב שעות היום שלנו.
ומה חסר לנו בבית הזה...... אולי שם?!?!
בגן ילדי הטבע, כחלק ממסורת רבת שנים, לכל קבוצה שם מיוחד משלה! לשם שלנו יש משמעות רבה ביצירת האחדות הקבוצתית והגיבוש שאנחנו שואפים ליצור עם הילדימות.
אז קבלו במחיאות כפיים סוערות את שם הקבוצה שלנו.......שולה
את שולה פגשנו לראשונה בסוף כל מפגש שנערך השבוע. אנחנו שומעים את השיר "שולה" של להקת אטרף. שולה אוהבת מאוד סלסה ומסתבר שגם הילדימות....כל חבר בתורו ניגש לרקוד סלסלה, מזיזים קצת את הטוסיק קדימה ואחורה, גם את היידים והרגליים...מאתגר במיוחד
התנסות פיזית ומוטורית
בכיתה הגדולה התחלקנו לשתי קבוצות, קבוצה אחת קילפה והדביקה מדבקות מכל מיני סוגים, גדלים וצבעים על גבי דף ענק. מוטוריקה עדינה כיפית וחשובה הקבוצה השנייה עשתה איתי כושר מסוג קצת אחר....טיפוס! ולאחר מכן החלפנו בין הקבוצות.
פעילות פיזית מכל סוג היא חשובה מאוד עבורנו ומפתחת אותנו. אנחנו בתקופה בה אנחנו לומדים להכיר את הגוף שלנו, את היכולות וכמובן גם את המגבלות. לכיתה הגדולה הבאנו את משולש העץ הגדול, בעל שלבים משני צדיו.
תחילה התיישבנו על השטיח סביב הסולם וחשבנו על האתגרים והסכנות שבטיפוס. שאלנו שאלות כמו, מה עלול לקרות אם נטפס לבד ללא השגחה? האם שני חברים יכולים לטפס בו- זמנית על הסולם...? התאזרנו בסבלנות עד שיגיע תורנו לטפס...
" רגל, רגל, יד, יד..." כל החברים מדקלמים ומעודדים את מי שמטפס. כשמגיעים לקצה הסולם אנחנו מרימים את הרגל גבוה ומסובבים את כל הגוף....משימה מאתגרת במיוחד! גילינו שגם הירידה מצריכה מיומנות, לא פחות מהעלייה...מה יקרה אם נוריד רק את הרגליים מהסולם... פעילות נהדרת שמשלבת הרבה למידה עצמית ופיזית ובוחנת את יכולות ואת גבולות הגוף שלנו.
מפגש
בכל יום אל המפגש מגיע הארגז הוורוד שלנו. הארגז הוא ביתם של טיטי הבובה וחברים נוספים: החמור, הצפרדע וחברים נוספים שמצטרפים מעת לעת. השבוע שמנו לב שבקצה הכיתה מונח ארגז נוסף מלא בקוביות עץ קטנות...ניגשנו לארגז וניסינו להזיז אותו אך הוא היה כבד מאוד. חשבנו על דרך פעולה חדשה והזמנו כל פעם שני חברים לעבודת צוות שיעזרו לדחוף את הארגז עוד קצת, עד שיגיע אלינו לשטיח. ומשכנו כך ולבסוף המשימה הושלמה
כל חבר קיבל קובייה....חקרנו את הקובייה, האם היא כבדה או קלה? בעזרת השיר יש לי קוביות קטנות ניסינו לבנות קטר, קרון, אנייה ואפילו אווירון...
כל חבר הוסיף קובייה לבית המשותף שבנינו....ניסינו לחשוב מי יכול לגור בבית הזה? בשבילנו הוא קצת קטן....אולי טיטי הבובה תגור שם? החברים הצביעו על הארגז הורוד....
קראנו גם את הסיפור על מיץ פטל/ חיה שנהב וחשבנו שזה יכול להיות הבית שלו.... אבל מי זה מיץ פטל?
ולמה הוא לא רוצה לצאת אלינו... עודדנו אותו ושרנו לו עד שהסכים לצאת מהבית.
"אני ושולה בחצר..."
החצר הוא המרחב המורכב ביותר עבורנו כרגע, שכן קיימים בו אלמנטים וגירויים רבים, שאליהם אנחנו לומדים לאט לאט להסתגל ולהכיר לעומק. השבוע, כדי לרכך את המעברים לחצר, יזמנו משחקים שונים. אחד המשחקים ש"כיכב" השבוע היה כדור הכדורסל שלמדנו לגלגל אחד לשני לפיסוק/ הכנת קציצות בארגז החול וניסיון להעביר אותם מקצה אחד לקצה השני בלי שיתפרקו.../ "פלונטר" משודרג: שטיח משחק שעליו הדבקנו צורות בצבעים וגדלים שונים...כל פעם אנחנו מזמינים חבר אחר לדלג בין הצורות כל החברים נהנים להסתכל ולעודד.
ואם כבר בעידודים עסקינן, אין כמו מורל קבוצתי בחצר! לפני הכניסה לארוחת בוקר/צהריים, אנחנו קוראים לכל קבוצת שולה לדק. החברים מגיעים בריצה קלה ומעודדים את החברים שעוד לא הגיעו לבוא. אחד החברים מחלק לנו את בקבוקי המים ואנחנו שותים תוך כדי משחק "מיקי, מיקי" האהוב. אנחנו גם שרים שירים שאנחנו אוהבים. למשל השבוע כיכב השיר "יש לי שתי ידיים". לאחר שאנחנו שותים, אנחנו נכנסים לשטוף ידיים בזוגות כי ביחד זה הרבה יותר נחמד
סוף היום
אנחנו מתעוררים משנת הצהריים שלנו רעננים ושמחים ומחליפים חיתולים בעמידה! שמנו לב שחלקכם הופתעתם מידיעה זו לכן החלטנו להבהיר קצת את העניין. בראייתנו, הילדימות כבר לא תינוקות, ומשכך אין צורך להתייחס אליהם ככאלו. החלפת חיתול, מעבר לצורך בסיסי, היא הזדמנות רבה ללמידה. זה זמן אינטימי בו אנחנו מתחברים לעצמנו. החלפה בעמידה מאפשרת לנו שיח מכבד יותר עם הילדימות על הצרכים שלהם. אנחנו מתכופפים עם הידיים לרצפה ומרימים את הטוסיק. כך אנו גם מחזקים את חגורת הכתפיים וגם שומרים על היגיינה.
כעת אנחנו פנויים לחפש את הסנדלים שלנו שמונחים להם בשורה ארוכה. אנחנו מתיישבים לנעול נעליים בזמן שאנחנו שרים את השיר האהוב של דתיה בן דור, מי יודע.... מה נועלים ? גם קטנים וגם גדולים...על הרגליים! זוג נעליים!
אחרי שסיימנו להתארגן אנחנו מתיישבים לאכול יחד כריכים, ומפענחים יחד מה מסתתר בתוך הכריך....ממרח אבוקדו? פפפפ מה פתאום....ממרח פלפלים? פפפפפ מה פתאום.....ממרח תמרים או חלבה שאנחנו מאוד אוהבים....
על בטן מלאה, שמחים ומרוצים אנחנו יושבים בפיסוק גדול....אוי, איזה משחק הגיע אלי היום? סברסים...צינורות....קוביות עץ...ומשחקי רצפה שאנחנו אוהבים במיוחד....
השבוע ניסינו גם לבנות רכבת, כל פעם קצת אחרת... הוספנו עוד קרון לקטר ושרנו....
“הנה באה הרכבת,
בואו ילדים לשבת,
הקטר כבר מצפצף,
לא יסע מי לא יישב!
הודעות ועדכונים
• נוהל יום א' (סוף סוף)- סדינים חדשים ורעננים, בקבוקי מים מלאים. (השתדלו להיצמד לבקבוק קבוע, הילדימות לומדים לזהות את הבקבוקים של חבריהם לקבוצה)
• מזכירה בבקשה לא להגיע עם אוכל לגן, אפשר להיפרד ממנו מחוץ לשער.
גם בכל הנוגע לבובות וחפצים מהבית, אין לנו יכולת שליטה עליהם. תעשו עם הילדימות טקס פרידה במגירה או בתיק לפני יציאתכם מהגן.
• מגבונים לחודש אוקטובר- מזכירות, מי שטרם הביא, להביא 2 חבילות בלבד. לא לשכוח להניח (בצורה מסודרת) בשידת ההחתלה בשירותים ולסמן את שמכם על גבי הדף התלוי על הקיר.
• יום גיבוש שולה! עדיין חסר לנו הורה מתנדב לארגון יום הגיבוש. בתכנית מפגש חברתי קליל באחד מימי שישי/שבת. מי שמעוניין להצטרף לארגון אשמח שתפנו אליי .
• עכשיו כשיש דף קשר..... (תודה לירון על היוזמה!) אפשר להתחיל לתקשר נצלו את הפלטפורמה המדהימה הזו, לא תתחרטו...
שבוע נהדר נעים ושגרתי לכולם,
שירז ואלינור
בוגרים א'
השבוע הקצר האחרון מאחורינו וחוזרים לשגרה איזה כייף :)
הורים יקרים, השבוע פניתם אלי בכדי להבין מה הסדר יום שלנו. שמחנו מאוד על ההתעניינות ועל הרצון להמשיך את העשייה שלנו בגן גם בבית עם הילדימות!
סדר יום של קבוצת תקווה שלנו:
בבוקר אנחנו נהנים ביצירות במבואה ומשחק חופשי בכיתה ובחצר.
לאחר שסיימנו את פתיחת הבוקר וכל הקבוצה כבר הגיעה לגן, אנחנו יושבים לחברותא עם תמר! חברותא נועדה ליצור רגיעה ולעבור ממצב אנרגטי של משחק חופשי למצב רגוע שמאפשר כניסה חלקה לסדר היום ולטקסים הקבועים שלנו. ומה אנחנו עושים בחברותא? שותים מים, מספרים על החוויות שחברי הקבוצה חוו לאחרונה, בוחרים נושאים שעליהם אנחנו רוצים לדבר ומשוחחים עליהם בנחת. לפעמים אנחנו גם מספרים סיפורים ועושים פעילויות יחד. החברותא היא מעין כלי לגיבוש הקבוצה ומעין טקס שמסמל את המעבר מהמשחק החופשי והיצירות שבבוקר לקראת הישיבה לארוחת הבוקר המשותפת שלנו.
מכשסיימנו עם החברותא, אנחנו מתיישבים לארוחת הבוקר שלנו. בארוחת הבוקר אנחנו מפתחים כישורים חברתיים, משוחחים עם החברים שלנו, לומדים לסגל הרגלי אכילה סביב השולחן וכמובן...אוכלים!
ואז מתחיל מפגש הבוקר עם דניאל! תכני המפגשים משתנים ומועברים בכל מני צורות וסגנונות. לפעמים אנחנו שרים שירים בישיבה ולפעמים בתנועה. לפעמים אנחנו עושים הפעלות משותפות ולעיתים צופים בהצגות.
אחרי המפגש, אנחנו עוברים לכיתת המשחק ומתחלקים לקבוצות. משחקים משחק חופשי ויוצרים יצירות בהדרכת המחנכות. ואז, אנחנו יוצאים לחצר!
גם בחצר אנחנו משחקים במשחקים שונים ולומדים על כללי המשחק. למשל- מה קורה כשאני רוצה לשחק במשחק שחבר כבר משחק בו? המחנכות והמחנכים מתווכים לילדימות קונפליקטים וסיטואציות ודרך המשחק הילדימות לומדים על ערכים כמו חברות, סבלנות וכבוד הדדי. הקבוצה שלנו אוהבת מאוד את המשחק בחצר!
אחרי המשחק בחצר אנחנו מתיישבים על הדק, שותים ומדברים לקראת הכניסה לארוחת הצהריים. ההתכנסות שלנו על הדק מחזירה אותנו למצב של רוגע וסדר ומאפשרת לנו לרענן את הגוף עם קצת מים צוננים. ומשם אנחנו נכנסים בזוגות לארוחת הצהריים.
אחרי ארוחות הצהריים אנחנו מחליפים בגדים והולכים לישון.
כשאנחנו קמים אנחנו עורכים שוב טקס חלוקת מים וכריכים ולאחר מכן יוצאים שוב למשחק ויצירה בכיתה ובמבואה עד שההורים שלנו מגיעים.
* אנחנו פועלים בתוך מרחב שיש בו עוד כיתות שגם להם יש סדר יום ותזוזות משלהן ובנוסף אנחנו מתאימים את סדר היום לקבוצה שלנו, תקווה, לכן תמיד יהיו שינויים בהתאם לצרכים של כולנו :)
מה היה לנו השבוע?
חזרנו מחופש עם המון חוויות! כל אחד עלה בתורו לבמה לספר לנו מה עשה החופש: לני סיפרה לנו שבילתה עם סבתא, ליאו סיפר על הכדורגל ששיחק ופלג סיפר שהיה בקמפינג עם אימא ואבא.
הסוכה שלנו בחצר פורקה והתרפקנו על זיכרונות הפיקניק שעשינו בה- איך כולנו ישבנו על כריות ואכלנו את ארוחת שישי לכן העלנו את הצגת הארוחה בה כיכבו הדובי הלבן והפנתר הוורוד ולמדנו איך אוכלים גם על שולחן. חילקנו צלחות ואוכל בצורת משולשים צבעוניים וגם הבאנו מזלגות, ראינו איך אנחנו מרימים את המזלג והאוכל נופל.. אז מצאנו פתרון- להסתכל על המזלג עד שהוא מגיע לפה, מצאנו גם פיתרון איך לשמור על שולחן וריצפה נקיים- לאכול מעל הצלחת.
שמנו לב שבבקרים נהיה קריר יותר ובמשך היום חם וזה מאוד הצחיק אותנו ומשם נולד חלק חדש למפגש שלנו והוא יוגה צחוק! ביוגת צחוק למדנו שצחוק זה דבר מדבק ולפעמים כשאני שמח וצוחק זה גורם גם לחברים של לשמוח. אז נכנסו ליוטיוב ובחרנו לנו צחוק שיצחק איתנו. היוגה צחוק שלנו מלווה בתיפופים על הגוף בין צחוק לצחוק! צחקנו כל כך הרבה עד שבסוף שמנו את הידיים על הבטן שהתאמצה מאוד מרוב צחוק :)
הגיע הסתיו ובבקרים נהיה לנו קצת קריר ושמנו לב שיותר ויותר ילדימות מחליפים את הסנדלים בנעליים וגרביים! בדיוק כמו הסבתא של אפריים שהברווזים שלה עשויים...לא אחרת מאשר מגרביים.
פתחנו את קופסת המפגש שלנו בליווי מנגינת הפנתר הורוד שכל כך מצחיקה אותנו וגורמת לנו למתח ומצאנו בתוכה מלא גרביים, כל החברים קיבלו גרב אחת, למדנו איך לגרוב אותה על היד, גרבנו ולכל ילד היה אחד מהברווזים קיבלו אפילו אף, פה וגם לשון וגם עיניים
עדכונים :
# כיתת השינה שלנו גדלה והתרחבה ואפילו יש לה דלת. היא ממוקמת ממש ליד כיתת השינה הישנה שלנו, עכשיו אנחנו ישנים בכיתה ענקיתת שהיא רק שלנו כמה כייף :)
# נפגשים בראשון עם סדינים ריחניים ובקבוקי מים מלאים.
# מגבונים - בשירותים נתלו לוחות לכל כיתה, הצבע שלנו הוא כחול (בדומה לארגז הנעליים שלנו) אנא רשמו את מספר המגבונים שהבאתם לכל חודש בעמודה נפרדת.
# גמולים יקרים אנא הביאו טיטולים לשינה, אני ממליצה להביא בתחילת השבוע את הטיטולים לכל הימים וכך למנוע התעסקות ושכחה.
בגדי החלפה- אם זה אפשרי, נשמח אם תפרגנו ביותר מ-2 סטים, אנחנו משחקים ומתלכלכים הרבה
שבוע נפלא,
דניאל ותמר.
בוגרים ב'
סוף כל סוף היא הגיעה, השיגרה.
השבוע התמקדנו בסדר היום שלנו במעברים ובחניכת כיתת השינה החדשה שלנו (:
את הבוקר אנו פותחים בכיתה הגדולה ובמבואה למשחק חופשי ופעילות בשולחנות היצירה.
לפני היציאה לחצר אנו מסדרים אחרינו את הכיתה. אתם יודעים למה ?….כדי שלקבוצה שמגיעה אחרינו יהיה נעים להכנס ולהתחיל לשחק.
ועכשיו לחצר! מאיפה נצא ?… מהתריס הגדול שנמצא בחלל המשחק! כולנו מתאספים יחדיו וממתינים לספירה
בהתחלה ספרנו עד 10 גילינו שזה משעמם מידי אז המשכנו עד 20 ...
ובימים האחרונים תום שלנו מלמד אותנו את הספרות באנגלית, תום אומר סיפרה ואנחנו חוזרים אחריו.
והתריס נפתח….. קצת…עוד קצת… וזהו.
אוי, התריס נפתח ממש מעט והפתח ממש נמוך.... איך נצא? בעמידה אי אפשר וכפופים גם לא קל… אז אולייי בגילגולים! בשבועות האחרונים למדנו לשכב מקביל לתריס לשים ידיים על החזה ולהתחיל להתגלגל. בהתחלה נתקענו ,לפעמים התגלגלנו לתוך הכיתה ולא לחצר אבל לא וויתרנו כי כשמתרגלים מצליחים ואנחנו בטוח נצליח.
משחק חופשי בחצר:
לפני כניסה לארוחת הבוקר אנו מתאספים לחברותא עם דור על הדק וזה הזמן לברר… מי לא הגיע לגן ולמה, לשמוע סיפורים מאחר הצהריים, לחלק לחברים בקבוקי מים ולפעמים כשמספיקים גם לשחק.
ארוחת בוקר:
את ארוחת הבוקר אנו אוכלים במבואה.
שולחן עגול במרכז החדר עם מגשי ירקות, ממרחים ,לחם ובנוסף פינוק מפתיע של חן.
החברים נכנסים לשטוף ידיים וניגשים לשולחן בוחרים צלחת ומתחילים לבחור ירקות להגיש לעצמם ממרחים ופינוקים . אחר כך בוחרים מקום לשבת ובתאבון.
אנו מעודדים שיח בארוחת הבוקר זה הזמן הטוב ביותר להתעדכן (:
ההגבלות היחידות הן שאנו מדברים עם חברינו לשולחן ולא עם שולחן שכן שלנו כי זה יוצר הרמת קול ופחות נעים לאכול כך. וחוץ מזה אנחנו לומדים שעדיף לדבר כשמסיימים את המזון בפה כך נמנע מחנק.
מפגש:
השבוע במפגש תהינו על השמש שמתעוררת קצת יותר מאוחר ועל העננים הקלים המסתירים את קרניה.
קצת יותר קריר בבוקר אך אל דאגה, ברגע שמגיעים לגן מזג האוויר מתייצב החום והלחות שוב איתנו … ממש מבלבל.
התבוננו בשעון העונות ותהינו איפה אנחנו עכשיו…
החברים סיפרו על העונה האהובה עליהם לא מפתיע שכולם אמרו קיץ…(:
הקשבנו שוב לשיר ארבע עונות המצויין חזרנו על העונות וגילינו שעוד רגע הסתיו מגיע.
בבוקר יום שלישי סיפרנו לחברים על הפתעה מיוחדת לקבוצת הלו יעקב.
כל היום הילדים היו סקרניים ומרוגשים וניסו לפצח את סוד ההפתעה.
והנה הרגע הגיע. נגמר המפגש... בדרך כלל אנו ממשיכים לכיתת השינה שלנו לאירגון המזרנים אבל הפעם לא יצאנו מהמפגש ….. מה קורה פה?….
מוכנים להפתעה?…
קבוצת הלו יעקב קיבלה כיתה גדולה ומיוחדת לשינה כיתת המפגש (כיתת התינוקייה לשעבר) היא מרווחת ונעימה עם דלת אחת לגן והשנייה לחצר והכי חשוב סיפריית הגן נמצאת שם (:
למה מגיע לנו כיתה חדשה ?
כי הילדימות בהלו יעקב היו מדהימים בחודש האחרון עזרו לקבוצות הצעירות ונתנו השראה לחבריהם ולכן מגיע להם כיתה חדשה. לכיתה שלנו יש שם שמתחבר מצוין לנושא הבתים של שבוע שעבר , כיתת הבית של יעל. זכרנו שיש ספר כזה אז פתחנו את הספר והתחלנו לספר..
הילדימות היו מרותקים וגם למדנו כמה מילים כמו "דממה"- שקט מוחלט.
ניסינו לתרגל דממה בהלו יעקב, זה לא צלח כל כך, אבל במקום זה קיבלנו צחוקייה (:
מושגים כמו צר מידי או רחב מספיק …. מסגרת של שולחן זה נהדר אבל ברגע שהקירות נלקחים זה כבר לא בית.
דיברנו על כמה חשוב מקום שהוא רק שלי- במקרה שלנו של הקבוצה שלי .
את טקס סידור מזרני הצהריים ערכנו בכיתה החדשה.
למה חשוב שהילדים יסדרו את כיתת השינה ?… מהסיבה הפשוטה שאנו דואגים לעצמנו אנו אחראיים לכל רגע ביום שלנו. חיפשנו פיתרון לפינת נעליים ומצאנו מדף ארוך ולבן שמתחתיו יש מקום לנעליים ומעליו מקום לתיקים שלנו. הנחנו שטיח קרוב קרוב למדף כדי שיהיה נעים להתארגן לפני השינה וכשמתעוררים.
והקמנו את הווילה של הלו יעקב בכיתת הבית של יעל.
למפגשים הוספנו את השיר אין מקום אחר של משינה הרגיש נכון במיוחד השבוע!
הקצב מצוין והילדים ממש נהנו לרקוד אותו ...
כשהקצב היה מקפיץ וגבוה קפצנו עם הידיים גבוה גבוה, כשהקצב ירד ונהייה איטי גם אנחנו התכופפנו נמוך נמוך הקשנו על הריצפה וקמנו כשהקצב השתנה שוב.
פרידה מהסוכה:
ביום חמישי הלו יעקב כקבוצה בוגרת לקחה על עצמה משימת פירוק הסוכה.
נזכרנו בתהליך הבניה קודם:
מעמידים את המסגרת זו שתחזיק את מבנה הסוכה.
קירות יצרנו בעזרת בד ארוך וגדול שהתחבר למסגרת
הנה יצרנו חדר נעים… אך מי יגן עלינו מהגשם מהשמש הקופחת?
צריך גג תקרה מעל ראשנו נזכרנו שלתקרת הסוכה קוראים סכך שבמקרה שלנו היה עשוי מענפי עץ הזית (תודה לשקד). לבסוף קישטנו כדי שתהיה צבעונית ושמחה.
ועכשיו לפירוק הכל אותו דבר רק בסדר הפוך
הורדנו יחד את הקישוטים ושמנו במגירות
את הסכך הורדנו בזהירות העלים היו קצת יבשים הם נפלו והתפוררו תחושה מוזרה ביד.
את הבד הגדול הורדנו יחד כולנו פרסנו אותו בחצר מדהים כמה הוא ארוך הגיע עד לדק!
קיפלנו יחד כמו שאנחנו מקפלים שמיכה רק שהפעם השמיכה ענקית.
ו…..
עצרנו התבוננו וראינו סוכה עירומה … רק מסגרת עומדת לה.
בשלב זה ישבנו רחוק מהסוכה והתבוננו בדור ואורטל מורידים את המסגרת התאמנו קצרים לקצרים ארוכים לארוכים קשרנו אותם יחד וזהו...נתראה בשנה הבאה (:
ימי הולדת:
בעוד שבועיים מהיום אנו נתחיל לחגוג ימי הולדת נתחיל מילדי ספטמבר ואוקטובר .
הודעות ותזכורות :
# נוהל יום א׳ סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים אנא וודאו שלבקבוקים חדשים יש שם! יש המון בקבוקים זהים וזה ממש מבלבל.
# הכינה נחמה באה לביקור בגן. בדקו את ראשי הילדים ושימו חומר למניעה. רק אנחנו יכולים לעצור את כדור הכינים הזה.
# מגבונים (רק החודש) 2 למחותלים, 1 לגמולים.
את המגבונים יש להניח בעמדת ההחתלה בשרותים ולרשום כמה מגבונים הבאתם ברשימה .
# השבוע בחרנו צבעים לקבוצות, הלו יעקב היא הקבוצה הצהובה.
זה אומר שארגז הנעליים שלנו צהוב ורשימת המגבונים שלנו צהובה.
שנה טובה מלאה בצחוק למידה וקפיצות למקפצה,
אורטל ודור.