שבת מנוחה
כיף לחזור לשגרה, שמחנו לראות שהילדימולת חזרו מהחגים ונכנסו ישר לעניינים.
קצת הודעות...
ימי הולדת- נשלח אליכם מייל, החל משבוע הבא נתחיל בסבב ימי ההולדת, חשוב שתקראו את הקובץ כדי שתבינו איך זה עובד בכל קבוצה כבר התמנה הורה שאחראי על איסוף הכספים- נבקש להדגיש שאין כניסה למגירות שמבואה אחרי שעה 8:30- מאחר ויש קבוצות שכבר אוכלות ארוחת בוקר
מפגש הורי בוגרים- ביום שני 4.11.19 בשעה 19:30- במפגש נעדכן על מבנה השכבה, והתכנית השנתית שלנו.
הרצאות של אחי מתקרבות, בשבוע הבא אשלח טבלה להרשם, מספר המקומות מוגבל.
הרצאה בנושא פרידה מחיתולים- 20.11.19 בשעה 19:30- הרצאה שהיא בגדר חובה לכל מי שהילד/ה שלו עדיין עם חיתול (מתאים לגמרי גם להורי הצעירים!)
הרצאה בנושא דיאלוג מבוגר- ילד- 12.12.19 בשעה 19:3- מומלץ לכל מי שרוצה לייצר מערכת יחסים מיטיבה המבוססת על אמון וגבולות בהירים.
פרטים נוספים אשלח במהלך השבוע הקרוב .
- ימי גיבוש שכבתיים/ קבוצתיים- בשנים קודמות התארגנו ימי גיבוש לקבוצות/ שכבות בעידוד הגן. השנה אננו משאירים את היוזמה אצלכם, אם תרצו לארגן מפגש קבוצתי בכל שלב בשנה, נשמח לעזור. (לקראת סוף השנה גם מתקיים טיול משפחות של כל הגן)
5.שוב מזכירות הגעה לגן עד שעה 8:30, השער ננעל בשעה זו ונפתח לחמש דקות בשעה 9:00 למאחרים. לא ניתן להגיע לאחר שעה זו אלא אם יש סיבה מיוחדת (חיסון, בדיקה וכדומה).
שבוע נפלא
אחינועם וצוות ילדי הטבע הדמוקרטי
שכבת צעירים
חג סוכות הוביל אותנו לשיח מעניין על בתים זמניים ובתים קבועים … מתסבר שהסוכה יכולה להיות מקום מוצל ונעים המסתיר את השמש המסנוורת או מחסה נהדר מפני רוח סתיו הנושבת . ראינו כיצד הרוח נושבת ומזיזה את הבדים העוטפים את הסוכה מצד אל צד לעומת הקירות האיתנים של בתי העץ הנשארים יציבים במקומם.
במהלך שבוע וחצי האחרונים הזמנו חברימות לסוכה שלנו למשחק, סיפור ואכילת פירות מתקתקים.ֿ
ביום חמישי נפרדנו מהסוכה שליוותה אותנו ממש כמו בית בחצר. ניצלנו את ההזדמנות לדבר על שלבים בהן נפעל כדי לפרק את הסוכה… מה נוריד קודם? את הקישוטים, הסכך, בדים ואז מוטות.
חילקנו את העבודה בין כל ילדי הגן - שכבת הצעירים היתה אחראית על הורדת הקישוטים והשלטים, שכבת הבוגרים היתה אחראית על הורדת הסכך והבדים, אפילו המחנכות לקחו חלק והורידו את המוטות הכבדים והניחו אותם בערימה.
האם את גם קירות הגן אפשר לפרק ככה? ואולי את בתי העץ? ניסינו לנשוף עליהם חזק חזק כמו הרוח, לדחוף חזק עם הידיים אבל שום דבר לא זז! הקירות בנויים היטב ונשארים בגן באופן קבוע.
אז בשעה טובה נפרדנו מתקופת החגים וחזרנו לשיגרה.
פעילות בקבוצות קטנות
אנחנו מאמינות כי פעילויות בקבוצות קטנות מאפשרות לילידמות לפתח קשרים בין אישיים בין הצוות החינוכי לילדים ואפילו בין הילדים לבין עצמם באווירה אינטימית, מכילה ונעימה. בתנאים בהם אין עומס בגירויים אנו פנויים ריגשית ללמידה והתנסות, מעיזים להתבטא יותר וכתוצאה מכך הביטחון העצמי והקבוצתי עולה.
איך זה עובד?
לאחר המפגש נפגשות שתי הקבוצות לזמן משותף בכיתה הגדולה.
את הכיתה אנחנו מחלקות למספר מוקדים בהן מתקיימות פעילויות קבועות ומובנות החוזרות על עצמן במשך שבוע שלם כדי שהלמידה באמת תתקיים.
הגשת חומרים
בכל שבוע נחשוף את הילדימות להתנסות בחומר אחר.
השבוע נחשפנו לגירי שעווה. חיזקנו את המוטוריקה העדינה והאצבעות שלנו. כיצד אוחזים אותם? איך מציירים איתם? אילו צבעים הם בולטים וחזקים ואילו עדינים וחלשים? ואיך בכלל שומרים על הדף שלא יברח, יקרע או יתקמט?
גירי השעווה שבורים מראש לגירים קטנים על מנת לחזק את אחיזת הפינצטה. עבדנו על שימוש נכון בכוח שלנו בידיים, אם נאחוז חלש וננסה לצייר הצבע יהיה חלש ובקושי נראה תוצאה אך אם נחזק את האחיזה נראה שהצבע על גבי הדף יהיה בולט יותר.
סיפור בהמחשה
בהתאם לרוח החג והשיח על בתים זמניים לעומת קבועים. המחשנו את הסיפור ״הבית של יעל״ מאת מרים רות.
הילדה יעל נורא רצתה שיהיה לה מקום משלה בה היא תוכל לגור ולשחק.
תחילה היא ניסתה את סל הכבסים של אמא. הסל היה יפה בעיניה, אך לא התאים לתפקיד, מכיוון שהיה צר מדי, ובסופו של דבר התהפך. במקרה השני היא ניסתה להתגורר תחת שולחן אשר פרושה עליו מפה. השולחן התאים לתפקיד עד שהוסרה ממנו המפה. בכל פעם שאלנו את החברים האם לדעתם המקום הזה מתאים להיות בית? האם נוח בו? האם אפשר לשחק בו יחד עם החברים או לבד? האם אפשר להכניס אליו בובות או משחקים אחרים…
הילדימות לקחו חלק פעיל בהמחשה, הביעו את דעתם, חיפשו אחר בית עבור יעלי ותפסו בתפקידים חשובים במהלך ההצגה כמו נהגי הטרקטור..
משחק סוציודמטי
משחק המעודד פיתוח והעשרת הדימיון שלנו, אלו הם "משחקי בכאילו" דרכם הילדימות מתרגלים סיטואציות המדמות את החיים האמיתים שלנו. זהו מרחק למידה חברתי משמעותי ואנחנו מזמנות לילדימות סוגים שונים של משחק מפעם לפעם, כדי שיוכלו לשכלל את המיומנויות החברתיות שלהם.
פעילות זו למעשה כבר מוכרת להם משבועות קודמים.
השבוע מוקדי העניין העיקריים מצד הילידמות היו דוכן הירקות שהפך לחנות מכוניות, המטבח (שלו אין תחרות) ועמדת התחפושות ובעיקר חצאיות הטוטו והשמלות עם המלמלות.
ומשחקי בנייה והרכבה
מסלולי מכוניות, בניית בתים מקוביות עץ לחיות השונות בהתאם לגובהם ורוחבם.
בכיתה זו אנחנו מעודדות משחק בזוגות ומשחק עצמאי, אנחנו מעודדות כישורי משחק דרך שאלות מהותיות-
* איך אני מכבדת את החבר שלי שכרגע רוצה לבנות משהו לבד, כנראה שהוא כבר תכנן לעצמו משהו בראש שלנו ורוצה להביא את זה לידי ביצוע.
* איך משתפים בחלקים ומנסים ליצור משהו יחדיו. משחק מאתגר בפני עצמו, הרי לכל אחד מאיתנו יש רעיון משלו כיצד למעשה אנחנו יוצרים רעיון משותף ונותנים גם לחבר/ה לקחת בו חלק פעיל.
זו גם הזמדנות נהדרת עבורנו לתרגל התמודדות עם ״כישלון״. המגדל שבנינו התרסק ונפל - מה עלי לעשות עכשיו? לוותר? לכעוס? להרוס לאחרים? אולי לנסות שוב ושוב עד שאצליח? אולי להיעזר בחברים שסביבי?…
אנחנו שואפות "לנצל" כל רגע כזה ללמידה חמה ומשמעותית.
שבוע שושנה
השבוע טיטי הביאה לנו בהפתעה חברה… מי זו מסתתרת לה שם?… בואו ננחש!
היא מלאה בנוצות חומות, שחורות וצהובות, מנופפת בכנפיה ומקרקרת ״קו קו קו״…
מי זו יכולה להיות?!
למרבה ההפתעה אמרי היה משוכנע שזו ויקה ואכן לעיתים אני מקרקרת לי להנאתי בחצר :)
אך הפעם זו לא אני זו ת-ר-נ-ג-ו-ל-ת-!
התרנגולת יצאה מקופסאת ההפתעות אמרה בוקר טוב מהיר לכל החברים…
לאן היא ממהרת?
לחפש מזון היא מזדרזת!
מיד התחילה לנקר את האדמה ולחפש גרעינים וזרעונים!
איזו תנועה מצחיקה זו!
מי יכול ומי יכולה לנקר כמו שושנה?
לצלילי השיר תרנגול של רונית פלד הפכנו כולנו לשושנה מנקרת ומתרוצצת.
כדי ששושנה לא תתרוצץ יותר מדי בחצר שמרנו לה קערה מלאה בפירורי לחם ומיד ביציאתנו לחצר העברנו לכלי האוכל שלה את כל הפירורים. ישבנו סביבה וצפינו כיצד היא מנקרת במהירות את כל הפירורים.
למחרת שוב ביקרה אותנו התרנגולת אך הפעם במקום להתחיל לאכול היא מיהרה לשבת בפינה על הביצים שלה.
מה התרנגולת עושה? היא דוגרת על הביצים!
אחזנו בזהירות בביצים העדינות הן שבירות וחלקות.
הזמנו אותה לשחק… לא רצתה… לאכול? לא רצתה… אולי להתרוצץ בחצר? לא רצתה…
יש לה משימה חשובה …היא דוגרת על הביצים, שומרת שיהיה להם חמים ונעים עד שיבקעו מהם המון אפרוחים!
“״דוגרת לנו לבנה בלול שלנו בפינה,
על ביצים יושבת היא, מחשבות חושבת היא:
איך? -
איך ייצאו מהביצים אפרוחים מציצים
ציצים, ציצים, ציצים……״
הילדימות צפו בהתלהבות רבה אחר הטלת הביצים של התרנגולת שלנו שמיד הפכה לחברה אהובה, שמרו על הביצים השבירות שלה ובעיקר למדו לאהוב את שושנה גם היא לפעמים קצת שובבה.
אחרי שכל השבוע למדנו ונחשפנו לעולמה של שושנה ביום שישי התכנסנו יחדיו לחגיגת יום הולדת ראשונה בגן!
שרנו לה את מיטב שירי היום הולדת, טעמנו מהעוגה הנפלאה שהכינו עבורה שכבת הבוגרים והבאנו לה מתנה ייחודית.
גילינו שלמעשה שושנה היא כמו יעל (בסיפור ששמענו השבוע) גם היא מחפשת בית שבו תוכל לנוח ולשחק ובעיקר לדגור על הביצים שלה. הילדימות מיד הציעו לה את הארגז המהולל שמיד הפך לארגז דגירה. כדי שיהיה לה בו חמים ונעים הנחנו בתוכו ענפי שיחים דקיקים וקטנטנים אשר יצרו מעין סבך.
שושנה (שהומחשה במהלך המפגשים כבובת יד) שמחה מאוד ומיד קיפצה לתוך הארגז. הילדימות כל כך התרגשו כאשר ראו אותה בתוך הארגז ומיד הפצירו בי לתת גם לה חתיכה מהעוגה!
מזל טוב שושקי!
הפינה של ויקה
כשאוכל, אמנות ומשחק נפגשים
בכל בוקר אנו מקבלים מגש מלא כל טוב בירקות. אנחנו מתעניינים במרקם, בצבע וכמובן בטעם יש דברים שגילינו שאנחנו אוהבים ויש כאלה שלא. השבוע גילינו ירק חדש - סגלגל ,רך וחלקלק. מנחשים?
סלק!
כשחילקתי את הסלק לחברים האצבעות שלי נצבעו. הילדים נדהמו והסתקרנו מיד. עם האצבעות הצבועות צבעתי את כף היד שלי וגם קצת את הצלחת. הסלק שימש אותי ממש כמו צבע שלא נגמר - ראינו שאפילו שאר הירקות שהונחו ליד הסלק נצבעו גם הן בסגול. מיד הפכנו לאמנים קטנים וסקרנים, התלהבנו כאשר היד שלנו שינתה את צבעיה והפכה כולה לסגולה אדמדמה ומיד התחלנו לחקור האם גם שאר הירקות מפרישים צבעים - מהעגבניה יצא רק מיץ חמצמץ ומהמלפפון גרעינים קטנטנים וגזר נותר קשה ויבש.
מצפייה בילדימות בזמן ארוחת הבוקר ראינו שהם נמנעים מאכילה של ירקות קשים ומעדיפים יותר ירקות רכים הנוחים ללעיסה. החלטנו לאתגר אותם מעט והדרך הטובה לעשות את זה באמצעות משחק.
התחלנו מהקולורבי אשר מרקמו קשה יחסית עליו השחלנו טבעות של זיתים שהוסיפו טעם לטעמו הניטרלי. ומי עכשיו יכניס שיפוד זיתים לפה? ההנאה מההשחלה נתנה לרבים את האומץ לנסות וטעום משהו חדש.
החברים שלי ואני
בשבוע האחרון התחלנו לעודד שיח בו אנחנו שמים לב כיצד ההתנהגות שלנו משפיעה על החברים הנמצאים סביבנו.
כאשר אנחנו נכנסים למפגש אני מחפשת מקום פנוי כדי שיהיה לי נעים לשבת, האם פה יש מספיק מקום או שזה צמוד מדי לחבר/ה שלי? אנחנו שואפות שהילדימות יקבלו את הבחירה מתוך הבנה מה נעים לי ומה לא. וכמובן מודעות והתחשבות בסביבה- מה יהיה נעים לחברים שלי ומה וודאי יפריע להם.
האם כשאנחנו צועקים זה נעים לחברים שלנו באוזניים? אולי כדי שננסה לדבר בקול נעים האם עכשיו הם מצליחים לשמוע אותנו? כן!
איך זה גורם להם להרגיש כאשר אנחנו לוקחים מהם את המשחק? האם הם שמחים או עצובים? …
זהו תהליך ארוך וחשוב של למידה המהווה בסיס רחב להתנהגות בהמשך חייהם.
הפינה של טניה
איך עולים על כסא?
שבוע שעבר הטמענו את למידת שטיפת הידיים איך אנחנו ניגשים לשטוף ידיים,
והשבוע בהמשך ישיר למדנו ישיבה סביב שולחן עגול ושולחן פיקניק -
בשולחן הפיקניק אנחנו אוחזים בשולחן, מרימים רגל אחת ומשחילים אותה מתחת לשולחן אחריה גם את הרגל השנייה לעומת זאת בשולחן עגול בו הכיסאות אינם מחוברים אל השולחן אנחנו ניגשים לכיסא מזיזים אותו מעט אחורה, נעמדים ליד השולחן נאחזים בו ואז מתיישבים,ומבקשים שיקרבו אותנו , כך אנחנו לומדים לשמור על הגוף שלנו שלא ניפול ולא נסכן אותו בזמן טיפוס על כיסא, ובמקבי נתקים בהדרגה את התלות במחנכת.
כאשר הילדימות התיישבו מסביב לשולחן אפשר להתחיל לחלק צלחות. איפה נניח את הצלחת. על הראש? לא מה פתאום. על הגב? לא לא. על השולחן! נכון מאוד. מוכנים לשיר שלנו?
״ידיים למעלה על הראש,על הכתפיים ועל הברכיים ותיפוף קל על הבירכיים.״
מעולה! התפנה מקום בשולחן ועכשיו אפשר לחלק צלחות. בכל פעם נחלק את הצלחת לאחד החברים ונכריז על שמו ועל צבע הצלחת. בדרך זו אנחנו מייצרות טקס קבוע לאחרות הבוקר, כך שבהדרגה הילדימות הופכים לשותפים פעילים בארוחה.
אנחנו חברים גם של חיות
השבוע לכבוד יום הולדתה של שושנה, אהובת ליבנו עודדנו שיח חברי ומכבד. החברימות מאוד אוהבים את שושנה ולכן הרבה פעמים רודפים אחרי בחצר, מנסים לחבק אותה ולשחק איתה אבל ... מה קורה אם היא בורחת? ניצלנו את ההזדמנות לדבר על החברים שלנו ואיך אנחנו ניגשים אליהם. אם שושנה בורחת מאיתנו זה אומר שכרגע היא לא רוצה את החיבוק שלנו ואנחנו צריכים לכבד זאת.
כך גם עם החברים, במקביל להתחברות שלנו ולקשרים והיחסים ההדדיים שנוצרים בקבוצה, מגיעות גם פעולות חיבה שלא כל החברים אוהבים. לא כולם אוהבים להתחבק ולרקוד יחד, וזה מצריך מאיתנו רגישות גבוהה. במהלך השבוע ניסינו לתווך בעזרת שאלות, האם החבר שלי רוצה להחזיק לי יד בריקוד? האם החברה שלי רוצה את החיבוק הזה? אולי אנחנו מתחבקות ומספיק לה חיבוק קצר יותר?
אנחנו מאמינות שהתפקיד שלנו הוא בעיקרו לשקף לילדימות את המצב וללמד אותם לקרוא ולהבין את הסביבה שלהם והניצנים מתחילים ממש עכשיו.
הודעות:
סדינים יוחזרו שבוע הבא בשל השבוע הקצר.
הסתיו כבר כאן והבקרים קרירים אך הצהריים עדיין חמים. לכן הלבישו לילדים שכבה קצרה ומעליה שכבה ארוכה. כך נוכל לפשוט במהירות במקרה הצורך.
נעלי קרוקס/גומי/כפכפי אצבע למיניהם הם ממש סכנה!. הם לא מחזיקים טוב את הרגליים של הילדימות ונוטים לגרום לילדימות להחליק וליפול, לכן בגן שלנו מגיעים רק עם סנדלים או נעליים סגורות, כפכפים על כל צורותיהם- מחוץ לתחום. בנוסף, בבקשה להגיע לגן יחפים או עם נעליים, אבל לא להגיע רק עם גרביים- גם הן מחליקות והילדים נופלים. (ישנם נעלי טרום הליכה לכל אלה שעדיין לא הולכים).
זה בסדר להיכנס למבואה בסוף היום ולאסוף את הציוד האישי של ילדכם מהמגירות, אל תתביישו :)
הבוגרים שם בסוף כל יום והם מודעים ומוכנים לכניסתכם רק אל תשתהו יותר מדי.
שיהיה שבוע נפלא
ויקה, הדר, טניה ומיכל
שכבת הבוגרים
מאירועי השבוע שעבר (בין סוכות א' לב')
את היומיים בהם בילינו בגן הקדשנו לחג הסוכות.
דיברנו על סוגי בתים שאנחנו מכירים וכאלה שפחות. שאלנו איפה גרים אנשי השבט האפריקאי? באוהל מיוחד. גם אנחנו גרים באוהל? לא אבל אנחנו אוהבים לפעמים להקים אוהל, לשחק או לישון בו בטבע.
זה הוביל אותנו לשיח על מבנים זמניים לעומת קבועים, ושאלנו שאלות לגבי הבית שלנו. האם הוא במגדל גבוה או על הקרקע? האם יש גינה או מרפסת? נעלה במעלית או במדרגות?
חשבנו על הסוכה שלנו בחצר, האם היא בית קבוע או זמני? היה לנו אמנם נורא כיף להתארח בבית הזה, לאכול בו ארוחת בוקר ולשחק, אך בקרוב יגיע הזמן לפרק את הבית...
הצטערנו נורא ולכן החלטנו לבנות לנו סוכות קבוצתיות קטנות שיזכירו לנו את הסוכה האהובה.
בעבודת צוות צבענו וקישטנו בגוונים של כחול או אדום.
דיברנו על ערבובי צבעים, מה יקרה אם אוסיף לבן לכחול? ואם אוסיף שחור?
הסוכה שלנו הייתה מקושטת ויפה אך חסר לה משהו.... סכך! כל החברים קראו בקול.
הוספנו סכך והזמנו כמה דמויות קטנות מהצעצועים שיתארחו אצלנו בסוכה, אושפיזין במיטבו.
ועכשיו אפשר לאחל... חזרה לשגרה שמחה!
סוף סוף שגרה. חיכינו לה. עכשיו אנחנו יכולים להתחיל את הכיף האמיתי!
ישבנו מול הסוכה בחצר והגענו למסקנה שהגיע הזמן לפרק אותה... מאיפה מתחילים? אולי קודם נפרק את המוטות ואחרי זה נוריד את הסכך? אולי קודם את הסכך ובסוף את הקישוטים? לא מה פתאום ,אנחנו עובדים לפי הסדר.
הצעירים כבר הורידו את הקישוטים לכן הסכמנו פה אחד שכדאי להתחיל מהסכך. בהמשך עברנו לקירות ובסוף למוטות. החברים לקחו חלק בכל אחד מהשלבים ואפילו עזרו לנו לנער ולקפל את הכיסוי חזרה לארגז.
*** שימוש חוזר ***
את המושג שימוש חוזר נשמע עוד הרבה השנה. המטרה היא להכיר לילדימות את החשיבה המתקדמת- איך אנחנו יכולים לקחת משהו ששימש אותנו לפעולה מסוימת, ולתת לו משמעות אחרת לגמרי?
השבוע למשל את כפות עץ הדקל ששימשו כסכך לסוכה, הפכנו למסלול ענק בחצר!
הילדימות הלכו על המסלול מהסוכה עד הדק, ביחידים, ברכבת, בפיסוק או ברגליים צמודות. בשלב מסוים המסלול הפך לנהר סוער והחברים קיפצו מעליו בניסיון להגיע לצד השני בבטחה.
ניצוצות של סתיו
השבוע הילדימות נכנסו בהתרגשות רבה לגן, גם בגלל החזרה המיוחלת לשגרה וגם...
ריח של גשם ואפרוריות השמיים הזכירו לנו שבא הסתיו...
מנור לימדה אותנו דקלום חדש:
“"סתיו סתיו
בא עכשיו
נתבונן בחוץ יחדיו
ומה נראה?
ענן בשמיים וטיפ טיפות של מים!"
הסתיו כמו החגים גורם לבלבולים. פעם קריר פעם חמים, בבוקר לבשתי חולצה ארוכה ועכשיו אני כבר מזיעה.. מה נעשה? זו בדיוק ההזדמנות לעורר את המודעות לצרכי הגוף שלנו, להקשיב לעצמנו ולהיות ערניים למתרחש סביבנו.
בכיתת המפגש התעוררו דיונים סוערים על המזגן- האם צריך אותו עדיין? היו חברים שטענו שקצת קר בכיתה ואנחנו רוצים להתחשב בהם. ניסינו לחשוב ביחד על פתרונות אפשריים, אולי נפתח קצת את החלונות ונרגיש את האוויר הקריר שנכנס לכיתה? לא בטוח שיש צורך כבר במזגן מקרר. אולי נעלה את המעלות כדי שיהיה יותר נעים?
יש חברים שרגישים לקור ויש כאלה שפחות. מה שחשוב הוא שבזכות שיח על מזג האוויר והסתיו המבלבל אנחנו יכולים לעודד את הרגישות של החברים לצרכים המשתנים של חבריהם לקבוצה.
הדוגרת מכפר קאסם
השבוע שושנה שלנו חגגה יום הולדת 5, ובתור דמות משמעותית ומרכזית כל כך בגן שלנו, בחרנו להקדיש את כל השבוע ללמידה והעמקה בתרנגולת, החברה והדמות שהיא.
סיפרנו סיפור על תרנגולת קטנה שהגיעה אלינו דרך חבר שמצא אותה בודדה לפני הרבה שנים מכפר רחוק, כפר קאסם. (אנחנו לא קונים חיות)
במהלך השבוע שאלות רבות על תרנגולות, ולמדנו בזכותה גם על עצמנו.
איך היא נראית התרנגולת?
יש לה על הראש כרבולת, ולפי גודלה נדע האם מדובר בתרנגול או תרנגולת
איך היא אוכלת?
במקום פה יש לה מקור, איתו היא מנקרת ומקרקרת. וגם מתנקה ועושה תספורת אם צריך!
ומה מכסה את גופה?
עור? פרווה? נוצות רכות ונעימות...
נזכרנו בנוצות של שושנה שאנחנו מוצאים מדי פעם בחצר
החלטנו לארח את שושנה במפגש, אבל היא העדיפה להישאר בחצר. האכזבה הפכה לצחוק כשאני נכנסתי למפגש בתחפושת של תרנגולת! השמעתי יללות של חתול ונביחות של כלב
איזה מין תרנגולת זו? מה היא מבולבלת..
דיברנו על קולות הקוקוריקו!! ועל הקרקורים המוכרים לנו היטב
עשינו תנועות עם כנפיים שלא יכולות לעוף, אבל בהחלט יכולות לנסות
כל יום הזמנו חבר אחר שיתארח כמו שושנה במפגש ויתחפש לתרנגולת, זה היה כיף גדול:)
ומה שושנה אוכלת? היא אמנם אוהבת הכל, אפילו את החטיפים והכריכים שלנו.. אבל לא הכל בריא וטוב לה.
סידרנו בכיתה בופה שלא מבייש את ארוחת הבוקר שלנו, אך מותאם אישית לשושנה. היה בו מכל טוב- פסטה, פירורי לחם, זרעים וגרעינים, שיבולת שועל, זרעי פשתן... הרחנו, נגענו והקשבנו לצלילים.
החברים עברו עם הקערה של שושנה לפי כללי הבופה והכינו לה ארוחת בוקר טעימה ומזינה.
ניצלנו את ההזדמנות לדבר על תורנות הבוגרים שמגיעים להאכיל את שושנה כשהגן סגור.
בסוף השבוע השיח כבר עלה מדרגה ואחרי שהכרנו את המאפיינים החיצוניים של התרנגולת דיברנו על פעולת הדגירה ועל הטלת הביצים. נזכרנו בפעמים בהן מצאנו ביצים של שושנה בחצר וכל כך התרגשנו. זה היה במקום מוסתר וצדדי או במרכז החצר? שושנה דוגרת, מחממת ושומרת על הביצים שלה, וגם אנחנו.
סיימנו בשיר אני התרנגולת
ושמענו גם את שיר האירווזיון TOY בו הפכנו לתרנגולות
יום הולדת מהסרטים
את יום שישי בגן הקדשנו לטובת האירוע המיוחל לו חיכינו כל השבוע. מהבוקר כבר התחלנו בהכנות!
חלק מהחברים השתתפו בהכנת עוגת יום הולדת, העשויה שכבות של פסטה, עדשים, שאריות ירקות וזרעים, וחלק מהחברים היו שותפים להכנת עוגת גזר עם חן. נחשו איזה עוגה שייכת למי?
צבענו וקישטנו שושנות שונות ומשונות, והחלטנו לתלות אותם בכיתה כמחווה לשושנה שלנו האחת והיחידה.
הכל הוביל אותנו למאורע החגיגי, יום הולדת כיאה לכל חבר וחברה מהבוגרים בגן.
הכרנו את ארגז יום ההולדת החדש, את השלטים שנוכל לבחור, את הכתר המותאם אישית, הכל כבר היה מוכן....אך שושנה לא באה.
החברים אמרו שהיא "מדי מתרגשת". יום הולדת זה אכן אירוע מאוד עמוס ומרגש, ולפעמים אנחנו קצת מתביישים.. זה בסדר גמור.
קראנו לאחי שתעניק לשושנה את העוגה שהכנו לה במקום האהוב עליה, פינת התיקים והעגלות ואנחנו חגגנו לה בינתיים בכיתה.
שרנו שירי יום הולדת מוכרים כמו היום יום הולדת
וגם הכרנו שירים חדשים שילוו אותנו השנה
ושיר רוצים את העוגה
הצצה לסדר היום
בכל יום אחרי שאנחנו משחקים ונהנים לנו בחצר אנחנו דואגים גם לסדר אותה. זו האחריות שלנו בתור שכבת הבוגרים של הגן. כשהחצר שלנו מאורגנת, אנחנו פנויים למשחק שכבתי משותף. זהו חלק קבוע בסדר היום שלנו, הילדימות מחכים לו וכך אנחנו גם מחזקים ומעצימים את כוח "השמולה".
בשבוע שעבר שיחקנו "גמד קטן ביער"- אנחנו מזמינים חבר להתחבא בבית האיגלו ובנתיים חבר אחר הוא הגמד, אותו אנחנו מכסים בפיסת בד. שרים כולם ביחד : "גמד קטן ביעד לא נע ולא נח, והוא לבוש מצנפת, מצנפת וגלימה. מי זה הגמד הזה...?" החבר מבקש רמזים מהגמד, עד שהוא מצליח לנחש מי הוא! בינתיים שאר החברים לא מגלים. זה משעשע נורא והחברים לומדים להכיר יותר טוב אחד את השנייה.
השבוע חולוד למדה אותנו לספור בערבית, וגם הכירה לנו צבעים!
בעזרת בניית מגדלי קוביות צבעוניות על הדק יכולנו לתרגל את המילים החדשות שהכרנו
חשבנו שגם אתם תרצו לדעת:
1 אחד וַאחַד
2 שתיים תְ'נֵין
3 שלוש תַלַאתֵה
4 ארבע אַרְבַּעֵה
5 חמש חַ'מְסֵה
6 שש סִתֵّה
7 שבע סַבְּעֵה
8 שמונה תַמַאנְיֵה
9 תשע תִסְעֵה
10 עשר עַשַׁרַה
----
כחול أزرق אָזְרָק/זָרְקָה
ירוק أَخْضَر אָחְ'דָר
לבן أَبْيَض אָבְיָד'
צהוב أَصْفَر אָסְ'פָר
אדוםأَحْمَر אָחְ'מָר
הודעות ועדכונים
אני שמחה לעדכן שתמר האהובה שלנו עוברת באופן קבוע לשכבת הבוגרים! היא למעשה גם ככה נוכחת באופן מלא בשכבה אלא שהשבוע הוחלטיחד איתה שתשאר באופן קבוע בשכבה. (נרחיב על כך גם במפגש ההורם שבוע הבא)
למי שלא מכיר, תמר היא אחת המחנכות הותיקות בגן, שבעצם מחזיקה במשרת מחליפה. החלטו שפשוט את הימים שלה בגן תעביר בשכבת הבוגרים כך שתוכל להיו דמות משמעותית כפי שהיא גם באופן רשמי. היא הובילה בעבר קבוצות בוגרים בגן ויש לה ניסיון רב עם ילדימות, גם בשכבה שלנו. מעבר לכך היא גם שחקנית, תסריטאית בעלת תואר ראשון בחינוך ואקטיביזם חברתי.
תוכלו להתעדכן גם ממנה בסוף היום (ומכל צוות הבוגרים) לגבי איך היה היום.
• סוף יום- למען הסר ספק, לפני השעה 16:00 איסוף מכיתות השינה, אחרי השעה 16:00 הילדימות מעורבבים בין שולחנות משחק במבואה לבין כיתת הלו יעקב (כניסה למבואה מימין) בה יש משחקי רצפה.
בחלל המבואה נוצר לעיתים עומס רב, הקפידו לא להתעכב באיסוף ולפתוח ביניכם בשיחות, אפשר לעשות את זה גם בחוץ:)
• ביגוד- מזכירות להלביש חולצה קצרה מתחת לארוכה, בצהריים עדיין חם. תנהלו שיח עם הילדימות לגבי זה, שיהיו מודעים לבחירות הבגדים ולהיגיון שעומד מאחוריהן.
• אוכל ושתייה- היפרדו מהתפוחים עוגיות ומשקאות למיניהם לפני הכניסה לגן. תחשבו איך זה מוציא אותנו מול הילדימות שאנחנו צריכים לקחת להם את האוכל והשתייה שהביאו מהבית?
• הגעה לגן- הגעה לגן עד השעה 8:30, לאחר מכן השער נסגר ונפתח שוב בשעה 9:00. אין זה אומר שצריך לאמץ הגעה לגן בשעה 9:00 כהרגל. הבנו שהשבוע היה קצת קשה להתעורר בגלל החזרה לשגרה, החל מהשבוע כבר אין תירוצים:)
• תמונות מיום שבת!!!
אני יודעת שהתגעגעתם לנוהל, גם אנחנו. החל מהשבוע נחזיר את הנוהל של תמונות מיום שבת, אך בקונספט קצת שונה.
כל שבוע אבקש ממספר חברים לפי הרשימה לשלוח לי תמונה אחת מהסופ"ש שלכם עם הסבר קצר, ובמפגש של יום ראשון אנחנו נקדיש זמן לשיח סביב התמונה ושיתוף הילדימות את חבריהם.
• סדינים נשארו השבוע בגן, אין צורך להביא חדשים. רק בקבוקים (שנפתחים בקלות ויש להם שם)
• ביום שני 4.11 מפגש הורי בוגרימות בשעה 19:30.
שבוע נעים עם משב רוח סתווי לכולנו,
אלינור, חולוד, תמר ושירז
** **