שבת מנוחה
ביום שישי הקרוב נפגש כולנו למסיבת תחילת שנה ופרידה מהקיץ האהוב עלינו כל כך.
ביום זה הגן מתחיל כרגיל בשעה 7:45 (קבלת הילדימות עד שעה 9:00) \ בשעה 11:00 תגיעו, תאספו את בנכם/ בתכם מתוך הגן ותמתינו בחצר עד שכולם יגיעו. משפחות שלא מעוניינות להשאר, ביום זה הגן מסיים פעילות בשעה 11:15
השתדלו לא "להשתקע" במבואה ולצאת ישר לחצר כדי למנוע עומס... כשכולם יגיעו נתאגד יחד בחצר להופעה קסומה ומקסימה של.... עינב!
עינב היא גם מחנכת מחליפה בגן שלנו כבר שנה שניה, אבל בעיקר מוסיקאית מצויינת, חלקכם בטח מכירים אותה
לחצו כאן כדי לצפות בעינב שלנו :)
בנוסף, יהיו משקאות קלילים (למישהו/י בא להכין איזה קוקטייל מגניב?!? קפירניה?! סנגריה?! דברו איתנו)
וגם נשנושים קלים אבל שווים מאוד אותם יכינו צופית המלכה האם וחן המלכה הבת.
אם בא לכם/ן להכין איזה תפנוק, עוגיות שוות/ עוגה מגניבה ממש ממש נשמח.
כרגע יש רק אמא אחת שהציעה להגיע לעזור לארגן, אשמח מאוד אם עוד איזה הורה או שניים יגיעו ב10:30 לעזור לי, בזמן שמתארגנים הצוות בעצם בתפקוד מלא עם הילידמות... מי בא לעזור לי?
מזכירה שוב, מוזמנים להרצאות שלנו. \ להרשמה להרצאות לחצו כאן
שבת קסומה ומקסימה,
אחי.
צעירים א'- שמוליק
בוקר
כידוע לכם, את הבוקר אנחנו פותחים בכיתה. לאט לאט מגיעים הילדים, מניחים בסלסלה את הבקבוק, נפרדים מהמוצץ וניגשים לאחת מהפינות משחק, בין אם זה משחקי רצפה או משחק שולחן. השבוע הצענו לילדים להצטרף גם לשולחן היצירה עם קבוצות הבוגרים חלק נענו בחיוב וחלק בחרו להמשיך לשחק עם החברים בכיתה.
טקס הבוקר הקבוע, שרבים מכם מאוד מקפידים עליו, מקנה לילדים המון ביטחון וזה בא לידי ביטוי בקלילות שבה נפרדים מכם הילדים. יש ימים בהם הילדים מגיעים קצת עייפים או רגישים יותר מהרגיל.. גם אנחנו לא תמיד בשיא שלנו. תדעו שאנו יודעות להתאים את עצמנו לכל מצב רוח, אנחנו מדברות איתם על מה שהם מרגישים וביחד איתם חושבות על מה שיכול לעזור.
מפגש
השבוע התמקדנו יותר בידיים שלנו - מה אפשר לעשות בידיים? שלל דברים! לתופף, ללחוץ, ללטף, לשפשף… אחרי ששמענו את השיר האהוב עלינו ״תיפוף על הגוף״ שאלנו מה עוד אפשר לעשות בידיים שלנו? ״אולי לדגדג?״ אוי זה נורא מצחיק… ״אולי למחוא כפיים?״ היי זה משמיע צליל…. ״אולי לתפוס?״ ותפסנו את כפות הרגליים… מה עוד אפשר לעשות? להרגיש.. לחוש…לגעת…
מתוך קופסאת ההפתעות של טיטי נשלפה שקית בד אטומה ובה שלל חפצים במרקמים שונים… נגענו בה מבחוץ וניסינו לנחש מה מסתתר בתוכה.. בובה? חתול? מממ… זה משהו רך או קשה? …
כל אחד מהחברים הוזמן בתורו להשחיל את היד לתוך השקית בד בלי להציץ ולשלוף משם חפץ אחד… למעשה כאשר אנחנו לא רואים שאר החושים שלנו מתחדדים. הפעם חיזקנו והעצמנו את חוש המישוש… נדרש אומץ רב להכניס את היד לתוך שקית אטומה מבלי לדעת מה יש בתוכה …בכל פעם הוציאו כל חבר וחברה חפץ שונה - מסילת רכבת, קובית עץ, בובת פרווה, ליפה, חיה מפלסטיק, גרב ועלה…
אני יודעת שרבים מכם תוהים לגבי פער הגילאים בקבוצה. כיצד הוא משפיע על התכנים המועברים לילדים ובאיזו דרך זה למעשה זה מקדם את הילדים הבוגרים והקטנים בקבוצה ואם בכלל. קודם כל אתחיל בכך שטווח הגילאים המקובל בין הגדולים ביותר לקטנים ביותר בקבוצה הוא שנה. אצלנו זה עומד על 10 חודשים. אם תשימו לב תראו שאחינועם שיבצה בקבוצה שלנו מספר ילדים באותו טווח גילאים ולמעשה יצרה תתי קבוצות (של קבוצת השווים) בתוך קבוצה גדולה - יש קבוצה של ילדים באיזור גילאי השנתיים, שנה וחצי, ושנה ושלוש.
אנו יודעות לתת מענה אישי בהתאם לשלב ההתפחותי, ליכולות ולבשלות הרגשית של כל אחד ואחת באופן אינדיבידואלי.
למשל את המפגש אנחנו מתחילים כל הקבוצה יחד, פותחים את היום שלנו עם שירים אהובים לאחר מכן מי שאינו מסוגל להמשיך למפגש קבוצתי גדול וארוך יוצא למפגש/משחק אינטימי יותר. אלו בדרך כלל הקטנים יותר שיכולת הריכוז שלהם נמשכת זמן מועט יותר מהגדולים. לאחר כמה דק שוב אנחנו נפגשים ויוצאים יחדיו לחצר. עם זאת חשוב להדגיש שוב שזה בהתאם ליכולת האישית של כל אחד מהילדים. לעיתים גם הילדים הגדולים יותר חווים עומס רגשי ואנו מאפשרות להם להיות היכן שנוח להם.
כפי שאמרנו בעבר מרבית הלמידה מתבצעת במהלך המשחק החופשי ולאו דווקא במפגשים (על כך אפרט בהמשך).
הרשו לי לנצל את הבמה הרחבה הזו ולהציג את דעתי האישית בנושא הרב גילאיות בקבוצה, שלמעשה היא לא כזו גדולה אצלנו.
אני רואה את קבוצת שמוליק כמשפחה מרובת ילדים. השאיפה והמטרה העיקרית שלנו היא ליצור מרחב משפחתי, טבעי עד כמה שאפשר, בתוך הקבוצה שלנו. כאשר אנחנו מכוונות לאינטרקציה בין הילדים הגדולים לקטנים אנו למעשה מאפשרות לגדולים לחוות ולגלות את בגרותם ע״י הגשת עזרה או תמיכה לקטנים, הם מקבלים אחריות, מפתחים את הסבלנות והסובלנות ומהווים דוגמא אישית. והקטנים? הם לומדים מהגדולים נורמות חברתיות, דרכי תקשורת, חברתיות. למעשה הם גדלים יחד לתוך יכולת, אשר הולכת ומתרחבת עם הזמן, של אמפתיה, הכלה וקבלה. הם מרחיבים את ליבם, לומדים לקבל את השונה מהם ומוצאים את מקומם יחד עם האחרים בתוך המגוון.
האינטרקציה בין ילדים בגילאים שונים היא תהליך נפלא. אנחנו זוכות בלא מעט הזדמנויות בהן אנו מתבוננות מהצד בילדים ומגלות כיצד כל אחד מהם מוצא את מקומו באופן טבעי בתוך הקבוצה. הם אוהבים ומעוניינים ליצור יחד ובמשותף כאשר לכל אחד מקום ותפקיד בקבוצה שלנו.
משחק חצר
זמן חצר הוא זמן משותף לשכבת הצעירים. עד כה את היום בילינו די בנפרד (ארוחת בוקר ומפגש) וכעת אנחנו נפגשים!
בזמן זה אנחנו מקפידים על עבודה בקבוצות קטנות. אנחנו לומדים איך מבקשים משחק מחבר ולא חוטפים, איך מצטרפים למשחק, איך מוצאים מקום ליד החברים ולא עליהם, איך חולקים משחק ולא נשארים איתו כל היום. הלמידה הזו יוצרת בסיס רחב להמשך ההתנהלות שלהם בעתיד. אנחנו מאפשרות לעצמנו להתחיל לעבוד עם הילדים הורבליים יותר בשיטת השאלת שאלות אשר מכוונות לחשיבה עצמאית. שוב, על מנת שבעתיד יוכלו לקבל את החלטות בלעדינו. למשל כאשר אני הולכת על המסלול ג׳ימבורי לאילו דברים אני צריכה לשים לב…? מתי אני יכול לקפוץ? האם הג׳ימבורי יציב מספיק? והאם יש לי מקום לעבור? זה תהליך למידה שאת תוצאותיו נראה רק בעוד חודשים אך אני בהחלט ממליצה לאמץ את השיטה גם בבית. לעודד את הילדים צורת חשיבה יותר מעמיקה ופחות רובוטית- טכנית.
סוף יום
החלק האהוב עלינו ביותר הוא סוף יום. לא כי היום נגמר אלא כי דווקא שם העצמאות של הילדים כל כך בולטת. אין לתאר כמה שהם שמחים לקבל מקום לביטוי היכולות שלהם. בחיוכים רחבים וצחקוקים מתקתקים מתאוששים מהשנת צהריים. מחזירים כל דבר למקומו, מתארגנים, מתסדרים, משחקים קצת, רוקדים קצת ודואגים לאסוף ולסדר בחזרה את הכיתה כדי שיהיה לנו נעים לשבת יחדיו ולאכול כריכים ופירות. באחד הימים ראתה לילי את בד האוהל שלנו מבצבץ מאחד הארגזים והציעה שאת הכריכים נחלק באוהל.. רעיון נהדר! הוצאנו את הבד הגדול ואיתו עוד כמה בדים ופרסנו מעלינו. מחאנו כפיים ללילי על הרעיון המופלא ובהתרגשות רבה אכלנו ביחד את כל הכריכים והפירות.
הודעות
• הסתיו כבר כאן ואיתו חוסר היכולת לחזות את מזג האוויר, הבוקר כבר נעשה קריר אך הצהריים לחים וחמים…
ממליצה בשלב זה לדאוג לשני סטים של בגדים בתיק, קצרים וארוכים. בבוקר אפשר להלביש את הילדים בשתי שכבות קצרה ומעליה חולצה ארוכה. אנחנו נדאג להוריד את השכבות ברגע שמתחמם.
• שימו לב - יש לנו מגירות! הן נמצאות במבואה. לכל אחד מהילדים מגירה אישית. שם אנחנו דואגים לשמור את החפצים האישים שלנו ואת היצירות. תעברו דרכם בסוף היום ותציצו לראות אם יש משהו במגירה.
• מוצצים אין צורך להביא כל יום מהבית. לכל מי שצריך יש 2 מוצצים קבועים בגן. הם מורתחים בסוף כל יום. את מוצצי הבוקר הילדים מניחים במגירה.
• פרידות - בהחלט נעשו קלות יותר. נצלו זאת, תקבלו את ההחלטה והמוכנות של הילדים שלכם להיפרד מכם גם אם נעשתה מהר יותר ממה שציפיתם ותפרדו. השהייה הממושכת בכיתה רק גורמת לבלבול ומערערת את הילדימות.
• מסיבת פתיחת שנה ביום שישי הקרוב בשעה 11:00!
• תזכורת - יום גיבוש נקבע ל2/11/18 בפארק גבעתיים. היום הזה הוא בשבילכם ועבורכם! והוא תמיד נחמד!
בקרוב תישלח אליכם רשימת מזון וציוד ואנחנו לגמרי מצפות מכולם להירתם ליום הנפלא הזה!
תודה ענקית לחן (אמא של אווה), צח (אבא של גבע) ושירי (אמא של איתן) על ההתנדבות!!
שיהיה שבוע סתיוי ונעים!
ויקה וחולוד
צעירים ב' – שולה
אין כמו לפתוח את העדכון עם בשורות משמחות! מזל טוב למשפחת גליקסון, נוית דני ויונתן, על הצטרפותה של נוגה הקטנה למשפחה מאחלים לכם בריאות ואהבה!
מאירועי השבוע בשולה
השבוע הצטרף אלינו חבר חדש, נטע קדרון! אחרי שהילדימות נהנו כל כך לעזור לעומר אליהו להסתגל לגן, התרגשנו ולא יכולנו לחכות כבר להגעתו של נצ'י. הזמנו אותו להצטרף אלינו למפגשים, לשחק יחד בכיתה הגדולה. החברים הבינו מהר מאוד שמכוניות הן אחד מתחביביו הגדולים של נטע והציעו לו את כל המכוניות הקיימות בגן. תודות לסבלנות ולנכונות של החברימות, בזכותן תהליך ההסתגלות של נטע ועומר קלים ונעימים הרבה יותר!
תהליכים הם חלק אינטגרלי מהעבודה השוטפת שלנו בגן. תהליך הסתגלות, תהליך אישי, תהליך קבוצתי ועוד רבים וטובים. אחד התהליכים עליו אנחנו עובדים ונעבוד השנה באופן קבוצתי ופרטני הוא תהליך הגמילה מחיתולים.
השבוע מנוריתה חומוס פיתה שלנו הגיעה לשלב האחרון בתהליך הגמילה- ליהלום שבכתר.... התחתונים! בתחילת השבוע ערכנו למנור טקס קבלת תחתונים מרגש במיוחד. סיפרנו לילדימות שמנור עושה את הפיפי והקקי שלה בשירותים והיא נפרדת מהחיתול. את הטקס הנחתה טיטי הבובה שמלווה אותנו בכל הדברים הכי מעניינים וחשובים שקורים לנו. מנור הציגה בפנינו מבחר תחתונים שהביאה עמה בתיק, עודדנו אותה במחיאות כפיים עד שבחרה איזה מהתחתונים היא תלבש היום בגן...
אתם בטח תוהים איך מעבר לתחתונים, הסתגלויות וצרכים שונים מצליחים לקבל מענה ועדיין לשמור על האחדות הקבוצתית שלנו למרות פערי הגילאים...
כן, קיימים פערים בין הגילאים בקבוצה וחשוב להבהיר ולחדד שהפער לא מהווה מכשול עבורנו, להיפך. אנחנו רואות בו הזדמנות ללמידה משני הכיוונים וכך גם אנחנו בוחרות לתווך זאת לילדימות. לשתף את הילדימות בתהליך הגמילה של מנור למשל (בהסכמתה כמובן) , היא בחירה מודעת שמביאה להתעניינות רבה מצידם וטמונה בה למידה חברתית מצוינת.
ומהכיוון השני, הילדימות לומדים לקחת אחריות ולדאוג לצרכים אחד של השני, דווקא דרך החברים הקטנים יותר. כך לדוגמה כאשר אנחנו יוצאים מהמפגש לכיתה הגדולה, אנחנו מזיזים מעט את המחיצה ומביטים בעומר אליהו חבר שלנו שישן שנת בוקר. אנחנו מבינים שאם נשחק לידו בקוביות העץ או נצעק בקול רם זה עלול להעיר אותו....אנחנו מגלים כל כך הרבה סבלנות ואחריות כלפי החברים שלנו.
מעבר לכך, כדי לתת מענה לצרכים השונים של הילדימות אנחנו משתמשים באחד הכלים בו אנחנו דוגלים במיוחד בגן: עבודה בקבוצות קטנות.
בשבועיים האחרונים זיהינו כי בקבוצה יש ילדימות שכרגע נכון להם לעבוד על ויסות תחושתי וזקוקים לעבודה עם מרקמים וחומרים אז הבאנו שולחן עם בצק לכיתה וביקרנו באופן יזום בארגז החול ובשולחנות המים...
עם קבוצה נוספת עבדנו על פעילות מוטורית עדינה יותר- קילוף מדבקות בשלל גדלים וצורות והדבקה משותפת על דף ענק.
מפגשולה
השבוע הבנו שהסתיו כבר הגיע במלוא הדרו....הבקרים נהיו מעט קרירים, העננים הפכו אפורים ואפילו הגשם הגיע לבקר אותנו...
כשאנחנו שומעים את השיר איזה בוקר נהדר מתחיל להתנגן אנחנו מיד קמים ומתחילים לצעוד בכיתה. אנחנו מסתכלים סביבנו ורואים מי החליט ללבוש היום מכנסיים קצרים ומי מכנסיים ארוכים. אנחנו מציצים מהחלון ורואים את צבע השמיים...מסתכלים על המדרכה ורואים שהיא קצת רטובה....מה הרטיב אותה? החברים כל כך התרגשו מהגשם שהגיע! חשבנו יחד האם כדאי שנחלוץ נעליים ונצא לחצר יחפים...ומה קרה לדשא שלנו? ולמשחקים?
השבוע התעמקנו באחד המאפיינים המעניינים והיפים של הסתיו....עלים! עלים מכל מיני צבעים, מינים וסוגים...
בעבודת צוות משותפת הבאנו לכיתה 2 שקיות שחורות....מעניין מה מסתתר בתוכן....שיחקנו ומיששנו את השקיות תוך כדי ששרנו את השיר...
“"בואו נשחק, בואו נמשש
נביא וננחש- בשקית מה יש?"
גילינו ששקית אחת עושה המון רעש....והשקית השנייה יותר רכה ונעימה....מעניין.
מי שרצה הושיט את היד לתוך השקית, היו כאלה שבחרו להציץ או להריח... גילינו שלשקית הרכה יש ריח של גשם....ולשקית היבשה יש ריח של אדמה.... תהינו האם זה נותן לנו רמז...
עלים ירוקים ועלים יבשים! מאיפה הגיעו כל העלים? אם עלים נושרים מהעצים.....אה...סימן שהגיע הסתיו!
התחלנו עם העלים הירוקים, העפנו אותם באוויר, מיששנו אותם, דרכנו עליהם ואפילו הכנו לנו מיטה קטנה מעלים...החברים החליטו שגם שמיכה אפשר ליצור מהעלים וזה אכן היה כיפי במיוחד...
הכרנו את השיר המקסים ברוח הסתיו/מוזיקה אורגנית
“"ברוח הסתיו, עלים, קלים
מעל העצים, נושרים, נופלים
עלי השלכת, עלי השלכת, עלי השלכת
נושרים, נופלים."
שאלנו שאלות כמו מאיפה הגיעו כל העלים, מדוע הם נשרו ולמה יש עלים ירוקים ועלים יבשים?
הבאנו לכיתה את העץ שלנו (שעשוי מקרטון) חקרנו אותו, נגענו בענפים ובגזע שלו...
וראינו שהעץ ערום....רוח הסתיו העיפה את כל העלים...
הבאנו לכיתה את הדבק הלבן, חומר שבו עוד לא התנסינו השנה. גילינו שאם נוגעים בידיים האצבעות הופכות דביקות... אולי הוא יצליח להחזיר את העלים לעץ? ניסינו להדביק את העלים היבשים ללא הצלחה... הם מתפוררים ונשברים לנו בין האצבעות. כנראה שלעץ הם כבר לא יוכלו לחזור... הם יישארו לנוח על האדמה.
כל חבר ניגש בתורו והדביק עלה על העץ, יחד הצלחנו להחזיר קצת את העץ לתחייה...עכשיו הוא שמח שוב.
בהמשך השבוע ערכנו עם אלינור מסיבת עלים! לצלילי המוזיקה העפנו עלים ממקום למקום בכיתה, הרמנו והעפנו, הרמנו והעפנו, גשם של עלים בכיתה.... מי היה מאמין שאפשר לעשות כזה כיף עם העלים?!
"אני ושולה בחצר..."
השבוע יצאנו לחצר והתגלה בפנינו מחזה מרהיב....החצר ריקה! איפה כל הצעצועים....? איפה הג'ימבורי..? אנחנו רואים רק דשא, דשא ועוד קצת דשא....אז מה עושים? רצים ומשתוללים
לרוץ ,לרוץ, לרוץ ,לרוץ ולעצור! ושוב...לרוץ, לרוץ, לרוץ, לרוץ ולעצור! משחק הריצה הפך לחביב עלינו במיוחד, איך לא...רצים ומשתוללים וכששירז או אלינור קוראות, עוצרים! אלמנט ההפתעה מצחיק אותנו בכל פעם מחדש....
השתוללות מבוקרת היא חלק מהדרך שלנו ללמוד.... הילדימות יודעים שבגן אנחנו לא יכולים להשתולל לבד כי זה מסוכן ואנחנו עלולים להיפגע אך כשזה נעשה תוך כדי משחק זה גם כיף וגם מלמד.
התעייפנו מהריצה אז החלטנו להביא לנו כמה חלקי ג'ימבורי כדי לנוח... אביגייל הציעה שנבנה אונייה מהג'ימבורי...שטנו בה יחדיו, ותוך כדי נדנוד של הגוף מצד לצד שרנו את שיר האונייה
“"אונייה, אונייה,
עם כנף כשל יונה...
היא מתנדנדת,
עולה יורדת...."
הודעות ועדכונים
• נשנושי בוקר. לאחרונה יש זליגה קלה בנושא....אין בעיה לנשנש בדרך לגן אך בכניסה להיפרד מהנשנוש זה מקשה מאוד על שאר הילדים. בנוסף יש לנו בגן ילדים עם אלרגיות שונות וכניסה לגן עם הנשנושים מהווה סכנה אמיתית.
• הרצאות נובמבר. שמחתי לראות שהרבה מכם נרשמו להרצאות, ממליצה לכל ההורים שטרם נרשמו להירשם, רלוונטי מאוד עבורנו!
• גיבושולה. עבר לתאריך 19.11, תודה על ההבנה שלכם. עידית, מיכל ונסי אחראים על יום הגיבוש שמתוכנן להתקיים בפארק וולפסון ואת כל המידע אתם תקבלו מהם השבוע. אם לאחד ההורים יש רעיון לתכנית ב' במקום סגור (למקרה שירד גשם) נשמח לשמוע.
• נוהל יום א'. בקבוקים (מלאים), סדינים רכים ונעימים (השתדלו להביא בכל שבוע את אותו סדין זה מאוד עוזר לילדימות להתמצא במרחב...)
• הרמת כוסית. ביום שישי הקרוב נערוך את הרמת הכוסית הרשמית בגן בשעה 11:00 נשמח לראות את כולכם!
שבוע נהדר לכולם...
אוהבות, שירז ואלינור
בוגרים א'- תקוול'ה
קבוצת תקווה במגמת גיבוש....
השבוע יכולנו להבחין בקבוצת תקווה המתגבשת ברמה נוספת. מורל הקבוצה מתחיל להתרומם כבר מתחילת הבוקר בחברותא כשהילדימות מניפים ידיים באוויר וקוראים בשם הקבוצה , חברויות חדשות נרקמות, החברימות עוזרים זה לזה ומציעים להצטרף לפעילות כרואים ילדים וילדות שלא משתתפים (למשל השבוע יהונתן הציע לאלונה להשתתף בריקוד שיר הקבוצה שלנו "ארתור" ). את צבע הקבוצה כולנו אוהבים! תלינו את השלט שלנו על ארגז הנעליים הכחול של תקווה וחנכנו ארון חדש לשמיכות של קבוצתנו. כל הפעולות האלה יוצרות תחושה של ביחד, לכידות קבוצתית ואכפתיות קבוצתית.
בחצר
השבוע החברימות שיחקו בחצר בתורות כמו שלמדנו בשבוע שעבר. על מתקני הג'ימבורי עלינו בתורות ואם מישהו פספס תמיד היה חבר שהזכיר לו שהגיע תורו. כשרצינו משחק שנמצא אצל חבר אחר חיכינו בתור עד שהוא סיים וקיבלנו את המשחק בכיף מאוחר יותר. אפילו מצאנו בחצר חישוק הולה הופ! התאגדנו סביבו ובחנו אותו... הדגמנו איך מסובבים אותו על היד והאם אפשר לסובב אותו על הבטן? כמובן שאפשר. בתורות עלינו להתנסות בחישוק ההולה הופ והחברים התרגשו מהחישוק מאוד.
מפגש
במפגש השבוע עסקנו בסתיו, הפעם העברנו את הגרביים של הסבתא של אפרים מהידיים לכפות הרגלים. כי בסתיו, כשמתחיל להתקרר, כבר אי אפשר ללכת עם סנדלים ואנחנו גורבים גרביים ועליהם נועלים נעליים! בהתחלה קיבלנו גרב אחד וניסנו לגרוב אותו, שתי הידיים מותחות וכף רגל אחת קטנה נכנסת, בהמשך קיבלנו שני גרביים וניסינו לגרוב, לאחר שכולם היו מוכנים מופע הסבתא של אפרים עלה לאוויר והפעם הברווזים לא היו בידיים.
דיברנו גם על מהי שלכת? בשלכת העלים משנים צבעם מירוק לחום והרוח נושבת ומעיפה את העלים שהתייבשו. בואו ננסה, עץ גדול עמד בחדר עלינו בתורות עם העלים שקיבלנו והנחנו אותם על ענפי העץ, האם הרוח תעיף את העלים? בוא ננשוף כולם ביחד אחת.. שתיים.. שלוש ושלכת!
ארז הביא לנו קלמנטינות מהעץ של סבתא, הסתכלנו על הענף עם העלים הירוקים, קטפנו ממנו את הקלמנטינה, באיזה צבע היא? האם יש עליה קליפה?האם אפשר לאכול את הקליפה? בואו ננסה, האם היא חמוצה, חריפה?. קילפנו את הקליפה הסתכלנו על הפרי וראינו שיש בתוכו גרעינים, הוצאנו את הגרעינים ואכלנו את הפרי :)
כיתה
השבוע פתחנו רשמית את קבוצת האומנות בכיתה, הכנו יצירות עם עלים ירוקים ועלים חומים ויבשים, הכנו מטוסים מחומר ונחשים מבצק ובצד השני של הכיתה פתחנו בטקס סידור חדש: הבאנו את כל קופסאות הנושא למרכז החדר והתחלנו לסדר את הכובעים בארגז האדום, את מסילות הרכבת והמכוניות בארגז הלבן ואת כל הבובות בתור בית אחד גבוה. אחרי שאנחנו מסיימים את טקס הסידור, אנחנו מפזרים את הכריות בצורת עיגול ומזמינים את כל החברים לשתות מים.
סיפורי השבוע
סיפורי השבוע היו בסימן הגמילות, החברימות מתחילים להתנסות בשירותים והתיווך בנושא זה הוא חשוב מאוד לצורך הצלחת התהליך. איפה עושים פיפי וקקי? מתחילים בטיטול או בשירותים? בתוך האסלה או לצד האסלה? שמחנו לשמוע על החברימות שהתחילו להתנסות במקביל בבית ומרוצות מהתקשורת בנינו בנושא- דבר שתורם גם הוא להצלחת התהליך.
ובהמשך לכך, אני מזכירה כי אחינועם תעביר הרצאה מעשירה על פרידה מטיטולים – מומלץ מאוד להגיע.
עידכונים ובקשות
# נפגשים ביום ראשון עם סדינים ריחניים ובקבוקי מים מלאים
# מגבונים לחודש אוקטובר מזכירה לסמן בלוח שנמצא בשירותים שהבאתם
# אוכל בבוקר- אנא הימנעו מלהכניס לגן , הילדימות רואים את הנשנושים ורוצים גם, אפשר לעשות הסכם מול הילדים שכשנכנסים לגן שמים בתיק או מסיימים עד שמגיעים.
# הכינה נחמה הגיעה לביקור, אנא בדקו את ראשי הילדימות.
מאחלות לכולכם שבוע נפלא
דניאל ותמר.
בוגרים ב'- הלו יעקב
הסתיו מתקרב לו לאיטו ומקסים לגלות בכל פעם עוד סימן קטן לכך….
השבוע גילינו את הרוח הטובה…
רוח המנקה את האוויר, מעבירה ריחות נעימים ממקום למקום, המרעננת את ארון הבגדים שלנו ומניעה לכלוכים על המדרכה ואת הבגדים שאבא תלה.
מהי הרוח? האם אפשר לראות אותה או להרגיש אותה?
את רוח הסתיו אנו רואים ומרגישים כשהענפים נעים, וכשהשיער מדגדג בפנים…
ואיך יוצרים רוח….? בעזרת האוויר שנמצא בכל מקום בעצם … חוץ ממתחת למים וגבוה על הירח.
ניסוי ברוח
את שמיכות הצהרים החלטנו לפרוש ניערנו וניערנו … את האוויר סביב השמיכה הזזנו ויצרנו רוח שהגיעה עד לחברים שממול, המניפה והמאוורר מניעים את האוויר ויוצרים רוח קרירה המנעימה ימים חמים. הגוף שלנו הוא צרכן אוויר גדול כי בלעדיו לא נוכל ללכת, לרוץ, לדבר, לאכול או לישון ….את האוויר הגוף מאחסן בריאות. הנחנו יד על החזה, ושאיפה עמוקה מהאף כדי להרגיש את האוויר שנכנס לנו לריאות וממלא אותן. הרגשנו את החזה מתרומם ואת הריאות מתמלאות באוויר ממש כמו שממלאים בלונים.
את האוויר הוצאנו מהפה בנשיפה אחת ארוכה … שמנו את כף היד מול הפה והרגשנו את הרוח יוצאת,
היא חמה או קרה?… חמה!
זיהינו שיש צליל לרוח היוצאת מהפה… פוווווווווווו
נשפנו על חפצים מחומרים שונים רצינו לבדוק כמה הרוח שאנו מוציאים מהפה חזקה. נשפנו על ניירות, קוביות, צלחות, נוצות, צמר גפן ואפילו על חברים שלנו…
בטח תוכלו לנחש איזה מן החפצים נעו בעזרת הרוח שלנו (:
זה נושא מרתק שילווה אותנו לכל אורך תקופת סתיו/ חורף…..
החלטנו להעמיק ולדבר על הרוח שבתוכנו …
מצב הרוח שלנו: לפעמים אנחנו שמחים, עצובים או כועסים.
כשאנו נכנסים בבוקר לגן מחוייכים, שמחים וקלילים היום שלנו מצוין כי הוא מתחיל ברוח טובה…
לפעמים קורה שמשהו מעצבן אותנו בדרך לגן: אמא לא הסכימה ואבא קצת כעס, נפלתי רגע לפני השער או שנלקחה ממני שקית הנשנושים בבוקר... אז אנו נכנסים לגן ברוח לא טובה אפילו קצת רעה וכך הבוקר שלנו נראה. לא קל להתאושש ממצב רוח רע...
אז מה עושים? מחליטים!
איך אני רוצה להעביר את היום שלי? כשאני חייכנית וחברותית או כעוסה ועצובה?
הלדימות סיפרו שהכי כיף להם להיכנס לגן ברוח טובה, אך גם אמרו שלפעמים הרוח הרעה לא רוצה לעזוב כל כך וקשה ברגע להיות שמחים .
אז מה עושים?
שוב מחליטים כי זה תלוי רק בנו .
לפני הכניסה לגן נעצור ונחשוב איזה מן רוח אני מרגישה בגופי ?
אם זו הרוח הזועפת, אנשום נשימה עמוקה, אחייך בהתחלה בכאילו וברגע החיוך יהפוך לאמיתי והופ הרוח הרעה תצא החוצה ובמקומה תכנס אחת טובה… וכך יהיה לנו יום נפלא.
בחצר ממש ראינו את השפעת הרוחות על הילדימות, זה היה כלי נהדר.
כשחבר כעס שאלנו אם הוא מעוניין לגרש את הרוח הרעה? כשענה כן ניסינו ליצור חיוך. זה היה קצת קשה אז עשינו פרצופים וקיבלנו קצת דיגדוגים הרוח הכעוסה יצאה החוצה ובמקומה רוח מתגלגלת נכנסה, כמה נפלא.
נקודה קטנה וחשובה מאוד אפשר גם לבחור להישאר עוד קצת עם רוח זעופה,כעוסה… ואפילו בוכייה.. זו הדרך שלנו להתמודד רק אסור לשכוח שבידנו הכוח להחליט מתי די.
שיר השבוע שלנו
מפגש הבוקר:
עצמאות ועבודה משותפת נרשמה השבוע בהלו יעקב כשחברי הקבוצה בחרו לשיר ולרקוד לבד את שיר הבוקר האהוב מסביב לעץ התות…
ולמה זה מדהים כל כך?
זהו שיר שרוקדים במעגל שדורש שיתוף פעולה שיח והקשבה .
החברימות יצרו מעגל מושלם יחד בלעדינו!
השיר התנגן והם החלו לרקוד… ואז עצרו…הם ראו שעמדתי לבד בצד כל כך גאה אך גם קצת עצובה הם עצמאיים וזה נפלא אבל גם אני רוצה לרקוד… אם אני לא עוזרת במעגל מה אוכל להיות?
עץ!
עץ התות כמובן… החברימות פתחו את המעגל כדי שאוכל להיכנס פרשתי ידיים והנה עץ תות שנע לו ברוח סתווית.
הם הסתובבו סביבי שרו , דאגו לכוון את חבריהם ולא שכחו מידי פעם לזרוק חיוך לאיזה עץ תות…
שיר בוקר מלא בדמיון ותנועה… אילו הייתי…כמה כייף זה לדמיין מה הייתי יכולה להיות חוץ מילדה …
השיר מתחיל בהנפת מקל קסמים גדול ההופך אותנו לכל מה שאנחנו רוצים.
פרפר המחפש צוף מתקתק, חרגול עם מחושי ענק וברכיים קופצניות, צב הזוחל לו לאיטו עד שמגיע לעלה החסה… ועוד..
בגן ממש כמו בבית צריך לתקן כל הזמן.
כיסא שמתנדנד, קיר שהתלכלך, או צעצוע שהתפרק … מי מתקן? אמא, אבא, אולי סבתא?….
בגן אנו מנסים להיות כמה שיותר עצמאיות ועצמאים ולכן אנו צריכים לדעת איך מתקנים …
מבוא לשיפוץ החפצים בבית-
“" אם צריך לתקן את הכיסא
תנו לנו פטיש וגם מסמר
ואחת ושתיים בשתי ידיים
אנחנו מתקנים את הכיסא
הביטו ככה מתקנים את הכיסא״.
הצהריים שלנו:
השנה רק התחילה ואנחנו כבר כל כך רגילים לטקסים שלנו שעושים לנו כל כך טוב.
מיד אחרי המפגש אנו מסדרים מזרנים, פורשים שמיכות ומכינים את הכיתה שלנו לשנת צהריים. לפני היציאה לחצר אנו מרגישים שצריך רגע לעצור, לחשוב על הפרידה בבוקר או על המשחק החופשי בכיתה וליד מי ישבתי בארוחת הבוקר. על הפעילות במפגש והדברים שהחברים סיפרו … אנו נזכרים בשמיכה שפרשנו וחושבים כבר באיזה משחק אשחק כשאצא לחצר.
זו קבוצה שמאוד אוהבת מוסיקה ופתוחה להכל מדהים לראות אותם שקטים, נושמים קשובים, ופשוט נרגעים.
חלום של הפסקה.
pink floyd - wish you were here
הנגשת חומרים:
בעקבות נושא הרוח החלטנו להכין שבשבת.
מהי שבשבת? כלי העוזר לנו לראות את מהירות הרוח והכיוון שלה .
בפעילות משותפת לקחנו ריבועי נייר וקישטנו בטושים ומדבקות משני הצדדים. בעזרת מספריים גזרנו מפינה למרכז הדף וכך בכל ארבע הפינות. קיפלנו ויצרנו שבשבת, ווידאנו שיש מספיק מקום לכניסת הרוח.חיברנו את המקל בעזרת סיכת ציר, מסתובבת . אבל היי.... למה זה לא עובד … ?
נשפנו חזק והשבשבת נעה, אך נעצרה מהר, שמנו לב שהמקל קצת קצר וכשהשבשבת מסתובבת היא פוגעת ביד שלנו … החלטנו לטפל בבעיה וחיברנו מקל נוסף וכך ליד שלנו היה מקום מבלי שתפריע לתנועת השבשבת.
הפעילות הביאה עמה התרגשות גדולה והרבה אוויר יצא מהריאות באותו היום (:
הודעות ועדכונים:
# סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.
# מגבונים - מזכירה שאת המגבונים יש לשים בשידת ההחתלה בשרותי הגן ולרשום שהבאתם בטבלה המתאימה.
# הכינה נחמה- שימו לב לראשי הילדים … מניעה היא הדרך הטובה ביותר (:
# נישנושי הבוקר- שמחה לומר שחל שיפור בכמות נשנושי הבוקר! כמעט ואין ואני רוצה לציין שפרידות הבוקר השבוע היו נפלאות בזכות הרוח הטובה וחוסר נשנוש.
# ימי הולדת- בשבועיים הקרובים תקבלו הודעות לתאריכי יום הולדת אנו מתחילים מילידי ספטמבר.
שיהיה לנו שבוע נפלא ומלא ברוח טובה,
אורטל ודור.