שבת של שלום
- מסיבת חנוכה: תתקיים ביום חמישי הקרוב, 6.12 בשעה 17:30 בגן שלנו!
ביום זה הגן מסיים פעילות בשעה 16:00! איסוף הילדימות החל משעה 15:15...
מומלץ ללכת הביתה, לאכול משהו להתארגן להתרענן ולהגיע.
מסיבת חנוכה שלנו היא במתכונת של "תחנות". בגן כולו יפרשו עמדות שונות של הפעלה ויצירה, כך שכל ילד וילדה יוכלו למצוא את עצמם. בכל עמדה יהיה נציג אחד או שניים מהצוות שידריכו אתכם בדיוק מה לעשות.
הצוות מדריך אך אתם הפעילים בכל תחנה יחד עם הילדימות.
חשוב שתהיו מאוד קשובים לצוות כדי לניצור זרימה והנאה.
נסו להיות קשובים וממוקדים ולא להשאר זמן רב מדי באותו חלל. לכל ילד וילדה וצרכים שלהם והרגישויות שלהם- בחרו את התחנה יחד עם הילד/ה שלכם. יש כאלה שיאהבו מאוד את עמדת הבישול ויש כאלה שפנים הגן יהיה עמוס להם ויעדפו לשהות בחצר. אנא, היו פעילים, קיימו שיח עם הילדימות ועם הצוות.
המסיבה הזו ההזדמנות נפלאה לילדימות, לשתף אתכם והלראות לכם מה קורה בגן שלנו!
לקבוצות הצעירים מומלץ להגיע קצת אחרי, בסביבות השעה 18:00 כדי שלא לאתגר אותם בזמן ממושך מדי. המסיבה עלולה להיות עמוסה רגשית.
אחרי שעה של תחנות נקיים טקס הדלקת נרות בחצר ולאחר מכן נתפזר.
מבחינת כיבוד, לא יוגש כיבוד באירוע מלבד סופגיות ולביבות שהילדימות יכינו בעצמם.
אם מתחשק למישהו מכם להביא קצת מטעמי חנוכה או ירקות חתוכים, אנא הגיבו למייל זה ושתפו אותנו. אם יהיו כמה משפחות שירצו להביא כיבוד, נדאג לשולחן וכלים.
- אני מזכירה שביום ראשון ה 9.12 הגן בחופש.
- אנא נהגו בעדינות כלפי הדלת... אתם נוטים לטרוק אותה ולדפוק בה את העגלות/ האופניים... השקענו אלפי שקלים בקיץ וכעת כדי לאפשר לכם כניסה נוחה וללא תקלות, בואו נשמור על הציוד והמבנה של הגן כך שישרת אותנו בנאמנות.
- ביום ראשון מתחילה תקופת הרישום לגן שלנו!
מן הסתם, אנחנו נותנים קדימות למשפחות הממשיכות שלנו, ולכן חודש דצמבר כולו מוקדש לרישום פנימי.
לגן שלנו יש ביקוש ויש משפחות חדשות רבות שממתינות להצטרף, הרישום למצטרפים יתחיל ב 1.1.19 והוא מתבסס על המקומות הפנויים אחרי רישום הילדימות שממשיכים.
אנחנו ממש מבקשים ממי שמעוניינים להמשיך איתנו לדאוג להסדיר את הרישום עד לסוף החודש. לא קל להשתלט על כל המסמכים, הבקשות והצרכים, לכן נבקש בכל לשון של בקשה להביא את כל המסמכים יחד- חוזה, דמי רישום, ו 12 צ'קים. ביחד! מי שלא יסדיר רישום על לסוף חודש דצמבר, לא נוכל לשריין מקום עבורו, ומנסיון כבר קרו מקרים של הורים ששכחו ופשוט כמעט נשארו ללא מקום.
קבוצות הבוגרים- מי מכם שמתלבט אם להשאר לעוד שנה או להמשיך לגן עירוני, אני ממש ממליצה לכם להתייעץ עם המובילה/ איתי ואנחנו מבטיחות לשקף לכם את מה שאנחנו מרגישות במהימנות ומקצועיות גבוהה וללא אינטרס. הגן ערוך ומסוגל כמו בכל שנה להשאר עם ילדימות בגילאי טרום טרום. עם זאת, כל ילד וילדה וגם כל משפחה והצרכים השונים שלה. הכל מקובל !
טופס פרטים לרישום, וחוזה ישלחו לכולכם בתחילת השבוע- חשוב לקרוא אותו, ולדאוג להעביר את כל המסמכים לצחי/ אחי בלבד כדי שלא יסתובבו בגן מסמכים אבודים (זה כבר קרה). בסוף כל יום צחי ימתין לכם למטה/ במשרד החל מהשעה 15:00 ותוכל לתת לו את כל המסמכים.
שבוע מצויין,
אחינועם.
צעירים א'- שמוליק
״קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה, מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות.
קול נעימות עולה ויורד, הולך ומשוטט בעולם…״ / שוטי הנבואה
מפגש
שבוע של סיבובים ומסתובבים בקבוצת שמוליק.
התחלנו את המפגשים שלנו במתיחות קלות של הגוף. מתחנו טוב טוב את הידיים, הרגליים, הבטן והגב…
ברקע נשמע השיר של שוטי הנבואה ״קול גלגל״, שיר נעים עם מנגינה מתגלגלת ומסתובבת.
כך, בעקבות המנגינה התחלנו לסובב אט-אט את איברי הגוף שלנו.
התחלנו מהראש - ״ציירנו״ איתו עיגול גדול, משם המשכנו לכתפיים, ידיים, אגן, ברכיים וכפות הרגליים…
בואו נראה מה יקרה אם נסובב את כל הגוף… נפרוש ידיים לצדדים ו…1…2…3… סיבוב גדול!
מסתובבים…מסתובבים… והופ פתאום עוצרים…מה מרגישים?
הראש מסתחרר, הגוף מאבד שיווי משקל זז ונע לצדדים … קשה לשמור על יציבות… מה עושים? ננסה להסתובב לצד השני… עכשיו קצת יותר טוב… שיווי המשקל מתאזן ומתייצב.
״טוק טוק על הקופסא… מי ישנה שם בתוכה? נעיר אותה בלחישה וניתן לה נ-שי-קה!״
טיטי הבובה שלנו גם הגיעה בקופסא מסתובבת ומסתחררת… מעניין מה מסתתר בקופסא?
הפעם הקופסא של טיטי עודדה אותנו לחקור ולהתנסות… בדקנו אילו חפצים מסתובבים ואילו לא…
התחלנו מחפצים יחסית גדולים וכאלה שמוכרים לנו מחיים היום-יום שלנו בגן במטרה לראות את אותו החפץ מזווית אחרת.
צלחת, פלפל מפלסטיק, סיר מתכת, קסדות, קוביות עץ, צלחת וסטיבולרית, כרית שיווי משקל…
המשכנו לחפצים קטנים יותר: בקבוקונים, גלגלים, וסברסים עגולים, עד שלבסוף הגענו אל הסביבונים.
״סביבון סוב סוב סוב…״
מתוך שקית מיוחדת הציץ סביבון אחד שובב עם ידית די גדולה לאחיזה אותה אפשר להרים ולהוריד. גילינו שכאשר חוזרים על הפעולה הזו שוב ושוב זה גורם לסביבון שלנו להסתובב במהירות.
הסביבון שלנו הגיע עם עוד הרבה חברים סביבונים. כולם בגדלים וצבעים שונים. לחלק ידית ארוכה, לחלק קצרה, חלק מפלסטיק וחלק מעץ. יש כאלה צבעונים ויש בצורת חיות.
עבדנו וחיזקנו את המוטוריקה העדינה שלנו בתנועות סיבוביות של האצבעות אשר גרמו לסביבונים שלנו להסתובב. שמנו לב שהסביבונים מסתובבים מהר מהר ואז מאטים, מאבדים שיווי משקל ונופלים… ממש דומה למה שהרגשנו כשסובבנו את הגוף…
לסיום למדנו שיר חדש שגרם לנו להפוך לסביבונים בעצמנו.
“״יש לי סביבון מיוחד
שאין כזה לאף אחד
יש לי סביבון משונה
ראו כיצד הוא משתנה.
פעם הוא גדול
ופעם הוא קטן
פעם הוא רזה
ופעם הוא שמנמנן
פעם הוא מתכופף
ופעם מזדקף
פעם הוא נופל כי הוא כל כך עייף.
קום קום סביבון
די מספיק, מספיק לישון
קום קום לרקוד
נסתובבה עוד ועוד
והוא סובב ומסתובב, ומסתובב ומסתובב
והוא סובב לו בריקוד כל כך נחמד
והופ מיד נופל לו על הצד״.
חצר
מיד עם יציאתנו לחצר, המשכנו במסע החיפושים של חפצים מסתובבים.
גילינו את גלגלי האונייה הצהובה בחצר, כדורים, חישוקים שיכולים להסתובב על גוף שלנו וגם סתם כך על הרצפה.
מה עוד אנחנו כל הזמן מסובבים? את ההגה של המתקן אופניים!
ואז כל אחד בזמנו, במהלך המשחק החופשי, מצא משהו אחר שמסתובב, למשל אחת הידיות של הדלתות מבתי העץ, אבן בקיר טיפוס וכמובן הצלחת הוסטיבולרית שהייתה להיט בפני עצמו השבוע!
משחקי בוקר בכיתה
גם פה התקמדנו בעיקר בדברים מסתובבים, מתגלגלים ועגולים.
הבאנו מכוניות, משחקי הרכבה ובנייה עגולים וכדורי בצק בתוך קערה עגולה… ובגיזרת המשחק הסוציודרמטי היו סירים, צלחות וסופגניות חמות חמות, עם שלל ריבות - תותים וניל ופיסטוק!
גבע תפס פיקוד על הכנת הסופגניות לכל החברים בכיתה, אלה -פרידה חילקה לכולם ולביא היא אחראי על בדיקת הטריות :)
אם כבר בריבת תות עסקינן - הסיפור השבועי שלנו היה ״האריה שאהב תות״/ תרצה אתר.
הודעות
* מזכירה שאין להכנס למבואה במידה ומגיעים לאחר השעה 8:20. אם הגעתם באיחור, מסיבה כזו או אחרת, אנא המתינו לנו מחוץ לכיתה בחצר ואחת מאיתנו תצא לעזור לכם בפרידה.
* לא לשכוח להביא מספיק בגדי החלפה, כולל גרביים ושקיות לבגדים מלוכלכים.
* נוהל יום א׳ סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.
שבוע נפלא
ויקה וחולוד.
צעירים ב'- שולה
השבוע החלטנו להוסיף, לשנות ולשדרג חלק מהטקסים בשולה!
השיח עם הילדימות כל הזמן עולה שלב ואיתו גם הצורך בגיוון וחידושים
ומה הכי מעניין ומסקרן אותנו כרגע....? הגוף שלנו.
אנחנו פותחים את הבוקר בחיפוש אחר המרפקים שלנו...מעין איבר מוזר, פעם מציץ ופעם מסתתר, מנסים למשש ולהרגיש, לקפל ולישר.
לפני הכניסה לארוחת בוקר ולשטיפת הידיים, יש לנו משימה חשובה...שבשביל לבצע אותה אנחנו נעזרים במרפקים! "הפשלת שרוול?ים! עד מעל המרפק?ים!"
*שיר חברותא חדש*
"הופ, הופ, הופ" המוכר ואהוב ירד השבוע ממצעד השירים הרשמי של שולה, ובמקומו הגיע שיר הקולילי!
אנחנו טופחים על הברכיים כששרים "קולילי קולילי" וב"ימבו- אה" אנחנו מגלגלים את הידיים אחת סביב השנייה...המון קורדניציה נדרשת כאן
מה שכיף בשיר הזה זה שאפשר לשנות את המילים כאוות נפשנו,
פעם קולילי, פעם גולילי פעם גוריגורי ועוד ועוד..
ארוחת בוקר
מישהו ראה את הברכיים שלי?
כשאנחנו יושבים על הכיסא לארוחת בוקר הרגליים שלנו נעלמות מתחת לשולחן. אם אנחנו רואים את הברכיים סימן שאנחנו רחוקים מדי מהשולחן וצריכים להתקרב.
אנחנו ממששים את הברכיים, תחושה קצת מדגדגת ומוזרה...וכמו המרפק, גם הברך, פעם מציצה ופעם מסתתרת!
הידיים שלנו נחות על הברכיים ואנחנו פנויים להתחיל לחלק צלחות!
אך מה נעשה? מאיפה נתחיל?
השבוע הוספנו שיר משחק חדש לארוחת בוקר.. "אן דן דינו"!
אנחנו מתרגלים את הספירה עד 10.. מי שיצא מתחיל לבחור ראשון את הצלחת שלו וממנו ממשיכים לפי הסדר.
בחירת הצלחת היא מרגשת וכיפית, אנחנו מסתכלים על מגוון הצבעים ובוחרים את הצבע האהוב עלינו. אנחנו לומדים להבחין כיצד נעלמות להן הצלחות ממרכז השולחן ומי נשארת אחרונה חביבה.
מפגשולה
"מי בא לגן?" היא השאלה הקבועה שלנו בכל בוקר במפגש, יש לנו את ההזדמנות להביט, מי יושב על ידי? מי הגיע למפגש ומי לא..
האם הצלחנו להבחין מי לא הגיע לגן?
יש לנו בקבוצה חברה אחת מיוחדת במינה שהתגייסה לעזור במשימה...הזמנו את אביגיל להסתכל עלינו דרך המשקפיים העגולים-אדומים ולהגיד מי לא הגיע לגן...
איזה משקפיים קסומים, בזכותם גולי מצליחה להבחין מי לא הגיע.. זה היה נראה לנו ממש נחמד אז ניסינו ליצור משקפיים כמו של גולי בעזרת האצבעות ולהניח אותם מעל החוטם.
התחלנו לעסוק השבוע בגן בחג החנוכה, אך מזווית קצת אחרת...
גילינו שהגוף שלנו הוא בעצם סביבון אחד גדול!
אנחנו יכולים לסובב כמעט כל חלק בו... בשיר הבוקר אנחנו באופן קבוע מסובבים ידיים רגליים וכתף, פתאום עצרנו לחשוב שאנחנו כבר ממש אלופים בסיבובים.
אז את מה עוד נוכל לסובב? אולי את הראש בעדינות, את האצבעות, האגן, כפות הרגליים...
אנחנו יכולים גם לסובב את כל הגוף יחד?
ניסינו להסתובב בכיתה, פעם מהר, פעם לאט...גילינו שהידיים משמשות אותנו ליצירת שיווי משקל.. כשאנחנו פורסים אותם לצדדים יותר קל לנו להסתובב מאשר כשהידיים מונחות לצדי הגוף
שיר השבוע שלנו היה סביבון שובבון, שיר מקסים שאהבנו גם לרקוד וגם לשיר.
“"סביבון סביבון שובבון
סובב, סובב, אינו רוצה לישון
מנתר מנתר מנתר, ומסתתר!
היכן הוא...?היכן הוא...? לאן הוא נעלם?"
לנתר ולקפץ היה כל כך כיף, אבל לא כמו להסתתר...
איפה יסתתרו כל הסביבונים הגדולים האלה?
ניסינו להתחבא מתחת לשטיח, מאחורי הוילון, אך לצערנו גילינו שאין מספיק מקומות מסתור בכיתת המפגש שלנו.
הבאנו קוביות גדולות והתחלנו לבנות לנו מקומות מסתור...
יש לנו איפה להסתתר אבל המרחב שלנו הצטמצם, אנחנו צריכים להיות יותר זהירים. עשינו את אותו הניסוי גם עם חלקים של ג'ימבורי...הצלחנו להסתתר כמה חברים יחד וכשהגיע הזמן להסתובב התרגשנו לצאת מחומת הג'ימבורי הגדולה שבנינו.
גולת הכותרת שלנו... אחרי שכבר היינו אלופי הסיבובים, פגשנו אותם ומיד התאהבנו....
הסביבונים!!
בדקנו כמה זמן יכול הסביבון להסתובב ומה מפריע לו בדרך...., ניסינו לסובב בעצמנו ולא כל כך הצלחנו, זה לא הוריד לילדימות את הרוח מהמפרשים כי תכלס, יותר מעניין לצפות בסביבון מסתובב לנו בין הרגליים...אני ואלינור חיזקנו שרירי אצבעות, מה רע?
*שיר משחק חדש במפגש*
במפגש חשוב לנו להקדיש זמן גם למשחק שאין לו תוכן מסוים.
המשחק בגיל הזה הוא חשוב ומפתח אותנו בהמון מובנים.
זוכרים את האן דן דינו מהבוקר...הפעם קצת אחרת!
"בואו נשחק, לא להידחק,
ולא להידחף,
כי יש מקום פה לכולנו...
מי יהיה ראשון?
אני מציע אן דן דינו"
אנחנו מתרוצצים ברחבי הכיתה כשברקע השיר, וכשהמנגינה נעצרת? אנחנו מחפשים את הקיר הכי קרוב ומנסים להרגיש אותו עם הגב. המשחק עוזר לנו מאוד להתמצא במרחב שלנו, אנחנו ערניים וקשובים למוזיקה ולומדים כיצד לנוע בזהירות כשכל החברים מסביבי נעים גם הם.
אני ושולה בחצר
השבוע מיכל אמא של אלה פרגנה לנו בדפים ענקיייייים. אז מה עשינו?
רוקנו את הבריכה מכדורים, וציפינו אותה בדפים. השפרצנו קצת צבעי גואש, לקחנו כמה מכוניות נבחרות מהחצר, והתחלנו לעשות את מה שאנחנו עושים הכי הרבה בשבועיים האחרונים...
מגלגלים, מסובבים ושוב מגלגלים!
שמחים ומרוצים מיצירת האומנות המתגלגלת שלנו ניגשנו לעמדת שטיפת המכוניות המאולתרת שלנו וחקרנו את צבעי המים המתחלפים.
הודעות ועדכונים
- כיף לשמוע שהילדימות נפגשים לשחק יחד גם אחה"צ בגינה אנחנו רואות איך זה משפיע עליהם לטובה בגן. אם תשאלו אותנו, אפשר לגמרי לעלות שלב בכל הנוגע למפגשים אחה"צ. מוזמנים בשמחה לפנות אליי לקבל מידע לגבי חיבורים.
- שיער על הפנים פחות נעים ומפריע לראייה שלנו, פרגנו בגומייה/סיכה בבוקר למי שצריך. קחו בחשבון שהגומייה לא תמיד שורדת את היום, לכן יועיל אם תשימו גם כמה גומיות ספייר בתיק.
- ביום בו אני בחופש אלינור מובילה את הקבוצה, מעבירה מפגש וכל המשתמע מכך. מי שעובד יחד איתה הם לרוב עינב או צחי, את שניהם הילדימות מכירים מצוין ואוהבים. (מוזמנים גם אתם לערוך איתם היכרות אם טרם עשיתם זאת)
אבקש שעדיין הודעות הנוגעות לאיסופים/עדכונים/שאלות רלוונטיות לאותו יום, תעבירו אליי ולא לאלינור.
- מגבונים חודש דצמבר- 2 חבילות בלבד.
- סדינים חדשים (עם גומי) ובקבוקי מים מלאים.
שבוע נעים ומקסים,
שירז ואלינור
בוגרים א'- תקווה
השבוע יצא לנו עדכון ארוך ומפורט- ככה זה כשקורים כל כך הרבה דברים טובים בזמן כל כך קצר.
הלך הרוח הכללי בקבוצה הוא של התפתחות, צמיחה והתבגרות. אנחנו ממש מרגישים שכל ההרגלים החדשים שעבדנו קשה כל כך כדי להטמיע מניבים פירות, והפירות האלו מתוקים כל כך!
הקבוצה התגבשה והדברים קורים מעצמם... יש דברים שאנחנו כבר לא צריכים לבקש, הסבלנות והקשב בשיאם וזה מרגש כל כך לראות.
התנסות בשירותים
הקבוצה שלנו עכשיו חצויה, חצי מהילדימות עם חיתולים וחציה השני עם תחתונים.
אנחנו "משתמשים" בחברימות עם התחתונים כדי לעודד את אלו שעוד לא שם. אני יודעת שכולכם מאוד רוצים שהילדימות כבר יפרדו מהחיתולים, מנסיוני הרב, אין טעם ללחוץ, זה לא מקדם אף אחד.
בגן אנחנו מציעים קרקע יציבה נעימה ומאפשרת להתנסות לפי הקצב האישי של כל ילד וילדה. אתם יכולים ויכולות לסמוך עלינו שאנחנו בתשומת לב על העניין ויודעים בדיוק רב מי נמצא באיזה שלב ומי זקוק לאילו תגובות... תהליכים לוקחים זמן ואתם תפקידכם הוא לאפשר את המרחב הזה, ולא לדאוג.
התנסות בחומרים
אנחנו ממשיכים להתנסות בחומרים, השבוע התנסנו בהדבקות.
דבק, חומר מעניין... מין נוזל קצת שקוף קצת לבנבן... סמיך... כשמורחים אותו על הדף מה קורה? הדף נרטב, הידיים קצת לא נעימות...
ניסינו להדביק עלים, ראינו שהעלים נשארים על הדף, רק אם היה דבק במקום המתאים.
ומה קרה כשבכל זאת מרחנו דבק, אבל העלה לא נדבק? אולי לא מרחנו מספיק דבק? אולי הוא כבר התייבש? אולי העלה הזה כבד מדי וצריך יותר דבק? הדיון הזה מעורר את הילדימות לחשיבה עצמאית והבנה בסיסית של התנהגות של חומרים.
לאחר שסיימנו ותלינו לייבוש, הרגשנו שהידיים שלנו מתקלפות... תחושה נורא מוזרה והאמת גם קצת לא נעימה. אז מה עשינו? דיברנו והצענו פתרונות.
ג'ונם הציע לשטוף את הידיים וליאו הציע להתנגב במגבונים. נבו הציע לקלף עד שהכל יורד!
היו כאלה שבכלל לא שמו לב והיו כאלה התחושה היתה בלתי נסבלת עבורם- זה חלק מהלמידה.
פלג החליט שלא ממש מתחשק לו לגעת באצבע עם הדבק, וגם זה מותר. אז מה עושים? פלג מצא פתרון נהדר... לטבול את העלה בדבק ולהניח על הדף! חלק מהחברימות ראו, ואימצו את השיטה!
כתיבת השם שלנו על היצירה
חלק מתהליך היצירה הוא גם לחתום עליה בסיום (מי יודע, אולי יום אחד היא תמכר כמאסטרפיס).
זה חלק שאנחנו לא נותנים לו מספיק משמעות אבל הוא חשוב! אחרת, איך נדע של מי היצירה?
לפני שאנחנו מניחים את הטוש על הדף, אנחנו מכבדים את התוצר של הילד/ה ושואלים- איפה תרצה שאכתוב את השם שלך? לצייר לב לידו? חלק מהחברים מבקשים- מאחורי הדף!
יש גם ילדימות שמבקשים בקשות כמו "על העלה!" או "על הדבק" שזה קצת בלתי אפשרי, אז אנחנו מקיימים שיח...זכותם של הילדימות להחליט איך תראה ואיך תסתיים היצירה שלהם. כשאנחנו המבוגרים מכבדים אותה, גם הם לומדים לכבד את התוצרים שלהם.
מי הבא בתור
כחלק מהמשחקים והיצירות הממוקדים שלנו, אנחנו פותחים תחנות.
בכל פעם מתנסים מספר מצומם של חברים בתחנה, כמו הדבקת העלים או השחלת דיבקיות לקופסא שעשינו השבוע בזוגות כדי לתרגל שיתוף פעולה!
החברימות זוכים לקבל סביבה נקייה מסודרת ומזמינה. אבל מה קורה כשאני סיימתי, וקצת לכלכתי? או כשהעלים נגמרו או קערת הדיסקיות כבר ריקה?
חשוב לנו ללמד את הילדימות שאחרי שאנחנו מסיימים, אנחנו מחזירים את המרחב לאותו המצב בו אנחנו קיבלנו אותו, כדי שגם הבאים אחרינו יוכלו להנות כמו שאנחנו נהננו. בסיומו של משחק/ יצירה, אנחנו אחראים להחזיר הכל לגמרי למקום/ לנקות אחרינו/ למלא את החומרים, כך אנחנו מאפשרים לילדימת לקבל עוד צד של אחריות, ולהבין סדר פעולות טבעי והגיוני של ארגון הסביבה שלי לפני ואחרי כל פעולה.
תנועה במרחב
הקצב והדרך בה אנו נעים- מהר/לאט, קופצים, זוחלים, רצים.
באיזה איברי גוף אנו משתמשים- ידיים למחושים, אוזני ארנב.
איך אנו נעים במרחב והאם אנו מצליחים לשים לב לתנועת החברים מסביב.
בשיר המקסים חילזון-אריאלה בורשטיין פגשנו חילזון שזוחל לו לאיטו למקלחת, בדרך פוגש נחליאלי ממהר וארנב קופצני והחילזון בשלו זוחל לאט יש לו זמן לכל אחד.
הקשבנו למנגינה בלי המילים וניסינו לנחש מתי מגיע החילזון מתי הנחליאלי ומתי הארנב.
שמנו לב שיש קטעים איטיים וקטעים מהירים:
“״חילזון זוחל בנחת עם הבית למקלחת,
חילזון זוחל לאט…יש לו זמן לכל אחד.
והנה פוגש חבר נחליאלי שוב עובר,
אן לאן הוא ממהר, אץ רץ רץ ומנתר…
חילזון זוחל בנחת… "
הילדימות למדו לארגן את הגוף שלהם תוך כדי תנועה לבצע מספר פעולות ולהתמיד בקצב- כיף גדול!
סביבונים ומה שבניהם .
בתיפוף על הגוף השבוע התמקדנו באברי הגוף שלנו, אלה המסתובבים והמתגלגלים.
סובבנו את כפות הידיים, הראש והכתפיים היה מצחיק לסובב את הלשון ולתופף במעגלים על הבטן.
ממש מהנה לקחת פעילות קבועה כמו תיפוף על הגוף ולהלביש עליה את נושאי השבוע החברימות ממש התחברו ועזרו לי למצוא עוד אברים מסתובבים.
איך מכינים סביבון ?
רצוי שהסביבון יהיה עגול, מה עוד?
שתהיה לו רגל אחת כדי שיוכל להסתובב וידית קטנה כדי שנוכל לאחוז בו.
הבאנו נייר קשיח וכסוף שנראה ממש כמו מראה עשינו פרצופים מצחיקים אחד לשניה.
קישטנו במדבקות צבעוניות והכנסנו מקל מעץ שישמש כידית ורגל מסתובבת.
המדבקות עזרו לנו להפוך את הסביבונים לשלנו בחירת הצבעים הצורות והדמויות היה קל לזהות אותם.
הקשבנו לשיר על סביבון מיוחד
“״יש לי סביבון מיוחד
שאין כזה לאף אחד
יש לי סביבון משונה ראו כיצד הוא משתנה.
פעם הוא גדול ופעם הוא קטן,
פעם הוא רזה ופעם הוא שמנמן,
פעם מתכופף ופעם מזדקף,
ופתאום נופל כי הוא כל כך עייף״…
כמה כיף ברגע אחד להיות סביבון שמשתנה כל הזמן להסתובב, ליפול, לישון ולהתחיל שוב מהתחלה.
מכינים את עצמנו לחורף- עצמאות, עצמאות, עצמאות
החורף הגיע והסנדלים שלנו מפנים את מקומם לגרביים ולנעליים.
השבוע התמקדנו באיך גורבים גרביים לבד! התעכבנו על חלקי הגרב והפתח שדרכו נכנסת הרגל.
שמנו לב שיש אזור המיועד לאצבעות וחלק המיועד לעקב.
מה עושים כשהגרביים הפוכות (החלק הפנימי בחוץ...)?משחילים יד אחת לתוך הגרב ההפוכה והנה יש לנו פה. אומרים שלום לחברים, אוחזים בפנים ומושכים.
זה בהחלט לא פשוט, אבל החברימות כל כך להוטים להצליח שהם לא מפספסים הזדמנות לתרגול.
אני ממליצה בחום לתת לילדימות להתנסות בבית: להוריד ולגרוב, למיין המון גרביים, לקפל ולהפוך- זאת פעילות חורף כייפית ממש.
"אני לא מצליח/ה"
משפט שאנחנו שומעים הרבה לאחרונה, שנובע, ככל הנראה, מכך שהתחלנו לבקש ולאתגר קצת יותר... אנחנו חיים בתקופה שבה רף התסכול שלנו בכלל כחברה אנושית הוא מאוד נמוך. המשמעות החינוכית של כך היא שאנחנו נוטים לזנוח תהליכים מהר מדי וכך אנחנו ומפסידים תהליכים והזדמנויות ללמידה.
כשהילדימות מכריזים "אני לא מצליח! אני לא יכולה!" חשוב להתעכב על זה ולדבר... מה זה לא מצליח? לא מצליח הכל או רק חלק? האם נסיתי יותר מפעם אחת? באיזו דרך ניסית ובאיזו דרך לא ניסית? מאוד חשוב לנו להטמיע את המסר, שכדי להצליח צריך להמשיך ולנסות. מי מכם הצליח משהו בפעם הראשונה שהוא ניסה?! אנחנו רוצים לעודד את הילדימות לפעולה ולמידה תהליכית, כזו שמפורקת לשלבים.
הבקשה שלנו היא- קודם לנסות לבד ואם לא הצלחתי, בוא תגיד לי במה בדיוק אני יכולה לעזור. למשל: ההבדל בין "אני לא מצליחה לנעול את הנעל" לבין- "אני לא מצליחה להוציא את הלשונית" הוא משמעותי משתי סיבות: האחת היא שאנחנו משקפים לילדימות שרק חלק מסויים מהדבר הם לא מצליחים, השניה היא כדי למקד אותם בבקשת עזרה רלווטנית וספציפית ולא בויתור. אנחנו רואים שיפור והתקדמות מדי יום! וזה מדהים ומומלץ לנסות גם בבית
מתנות
תהליך החשיבה על המתנה כלל התחשבות באופי והצורך של הקבוצה,
בחרנו להכין לילדימות משחק שיכול להוביל את הדמיון והחשיבה לכמה מקומות כדי לתת לילדים חוויה אישית ומגוונת בכל פעם שפותחים אותו. אז מה המתנה? קופסאתקווה! קופסא המחולקת ל 4 חללים צבועים בצבעים של רקעים שונים ובתוכם תמונות ואלמנטים מוחשיים שהילדים יכולים להזיז על הרקעים השונים. בתוך הקופסא תמצאו 4 רקעים שונים של סוגי טבע שחשבנו שיסקרנו מאוד את הילדים: ים, מדבר, יער וחלל.
באמצעות המשחק נוכל להרחיב ולהסביר יותר על המקומות האלו שנראים לנו מאוד רחוקים או שאפשר ללכת אליהם רק לעיתים רחוקות. את הרקע שתבחרו לחקור אפשר לשים על הקופסא עם סקוצ'ים, כמו משטח עבודה. תוכלו למצוא בתוך הקופסא חיות, צמחים, יצורים וכלי תחבורה. אפשר למיין ביחד עם הילדימות את האביזרים ואפשר גם לערבב ולהשתמש בדמיון ובהגיון!
אולי החללית תגיע לים וממנה ייצא סנאי?
או נבחר דווקא שהגמל שהלך המון במדבר יגיע ליד המים להתרענן?
אנחנו מזמינים את כל מי שיקבל את המתנה לערבב, להוסיף ולצלם את הסיפורים השונים שהילדות והילדים יצרו על גבי הרקעים.
בילויים בסופש
ממש חשוב לנו לעשות חיבור בין הבית לגן, נסו אם מזדמן לכם, כשאתם מטיילים בשבת או מוצאים משהו מעניין, להביא לגן שלנו! מזכרת, משהו שמצאתם, משהו שאספתם... המפגש ביום ראשון מתמקד באיסוף החוויות מהסופש ואם תביאו מהבית משהו מוחשי זה יוכל להצמיח את השיח שלנו.
שבוע מצויין ומלא בחוויות חיוביות,
אחינועם, תמר ואדריאן
בוגרים ב'- הלו יעקב
שונים דומים
השבוע כשהחברימות נכנסו לכיתה שמנו לב שלכל אחד ואחת יש חולצה שונה היו עם פסים, דינוזאורים חתולים ונקודות, חולצות שונות ומשונות.התבוננו אחד בשניה וראינו שלא רק החולצה שונה גם הפנים שלנו לי יש עיניים כחולות ולך חומות השיער שלי מתולתל ושלך חלק.
תהינו יחד איך קבוצת הלו יעקב היתה נראת אם לכולנו היה את אותו הפרצוף, לא היה קל לחברים לדמיין את זה ולכן החלטנו להראות להם.
הבאנו דפים לבנים ציירנו על כולם פרצופים כחולים…
צילמנו את הקבוצה יחד ובכל פעם הזמנו חבר אחר לזהות מישהו/י בתמונה זה לא היה להם קל כי לכולם יש את אותו הפרצוף למזלנו זכרנו את החולצות שלבשו החברים כך זיהינו מי מסתתר מאחורי הציור.
לאחר מכן הבנו כמה חשובה הייחודיות שלנו הצבע שלנו הצורה של האף ואורך הזרוע זה מה שהופך אותנו לעצמנו.
לקחנו את הפרצופים הכחולים השתמשנו בצבעים והפכנו אותם לשלנו.
הילדימות כל כך התרגשו להראות לחבריהם את הדמות שלהם את כל הפרצופים הדבקנו יחד על נייר גדול .
קבוצת הלו יעקב בפרוטרט אישי.
במהלך השבוע המשכנו לתהות בדמיון ושוני בביקור היומי בשטיפת הידיים אנו פוגשים מישהי שנראת בדיוק כמונו.
ההשתקפות שלנו וכל מה שאני עושה כך גם היא.
החלטנו להשתעשע …
משחק קבוצתי
חבר עומד מול הקבוצה ובלי מילים גורם להם לעשות בדיוק מה שהוא עושה.
למשל הוא הרים יד והחברימות אחריו הרים רגל וכך גם הם ממש כמו ההשתקפות שלנו במראה.
כשהבנו את המשחק עברנו לרקוד/משחק בזוגות עם השיר-
בדיוק אותו דבר-עוזי חיטמן פרפר נחמד.
“״פעם אחת פגשתי בראי חבר חדש
ומה שאני לבשתי גם הוא לבש
אמרתי לו נדמה לי שאתה מאוד דומה לי,
והוא אמר בדיוק אותו דבר,
אני אליו חייכתי והוא אותו דבר
ברוך הבא בירכתי והוא אותו דבר
פה גדול פתחתי והוא אותו דבר….״
היה מצחיק ומבלבל.
סביבונים ומסתובבים
בתחילת השבוע חיכתה לנו קופסאת החג- חג חנוכה.
גילינו בפנים מטעמים כמו סופגניות עם ריבה ולביבות עגולות.
חנוכיה עם קנים ונרות ציבעוניים.
בתחתית כמעט ופיספסנו התחבאו הסביבונים, היו שם אלפים! התחלנו להוציא אותם.
קטנים וגדולים מעץ ומפלסטיק עם קולות או אורות, מכל הסוגים והמינים.
התחלנו לנסות לסובב לא קל אבל אפשרי בהחלט אחרי תירגול.
הקשבנו לשיר יש לי סביבון מיוחד
“״יש לי סביבון מיוחד,שאין כזה לאף אחד
יש לי סביבון משונה ראו כיצד הוא משתנה .
פעם הוא גדול ופעם הוא קטן,
פעם הוא רזה ופעם הוא שמנמן,
פעם מתכופף ופעם מזדקף,
ופתאום נופל כי הוא כל כך עייף״…
כשניסינו למצוא איפה הסביבונים בכל זאת דומים גילינו שלכולם יש רגל, לכולם יש ידית כלשהי לאחיזה וכולם כולם עגולים.
החלטנו להכין בעצמנו סביבון.
מה צריך?
נייר קשיח ועגול
מקל גפרור שישמש כידית ורגל לסביבון .
חתיכת פלסטלינה שתעזור להחזיק את המקל במקום.
ומדבקות ציבעוניות כדי שנוכל להפוך את הסביבון הזה למיוחד בשבילנו עם הצבעים והצורות שאנו אוהבים.
החברימות התרגשו ממש כשהצליחו לסובב את הסביבונים שלהם זו עבודה נהדרת על מוטוריקה עדינה וקשר עין יד.
אריק אינשטיין-
השבוע בקבוצת הלו יעקב בחרנו לתת מקום ליצירות של אריק איינשטיין מפגש שלם מלא ב-
אדון שוקו, שבת בבוקר, במדינת הגמדים, פיזזנו לצלילי מכופף הבננות והתרגשנו יחד מילד קטן הישן בתוך תפוז.
*קילפתי תפוז *
פתחנו את הפעילות עם סיפור השיר הקראנו לילדים אותו ותוך כדי שילבנו את אצבעות הידיים שלנו זו בתוך זו והתחלנו לקלף אצבעות לאט לאט…
“״קילפנו תפוז מצאנו בפנים,
כמו בתוך קן ילד ישן.
הילד אמר-
אתה עשית פה חור!
תקן את הפלח, נושב עלי קור.״
הבנו שהבית של הילד הזה הוא התפוז וכשקילפנו את הקליפה גם הפרענו לו לישון וגם הכנסנו רוח.. זהירות,שלא יצטנן.
לאחר מכן הקשבנו לשיר מדהים איך הכל מקבל חיים כשמוסיפים את המנגינה, התגלית הזו לקחה אותנו לשייח על שירים וסיפורים.
איך בנוי השיר?
שיר הוא סיפור קצר שכתב משורר/סופר
את המנגינה כותבים בעזרת תווים ואותה מתאימים לאופי השיר, מלחינים את המילים.
הקשבנו לנעימה שבא אין מילים רק מנגינה המגיעה מכלי נגינה
שמנו לב שבהמשך המנגינה הזמרים שם משתמשים בקול שלהם להוספת צלילים ולא למילים הגרון והמיתרים שלנו הם לגמרי עוד כלי נגינה.
סיפור ושיר
הקשבנו לסיפור - יוסי ילד שלי מוצלח - ע. הלל
״שמש במרום זורחת
אמא את יוסי בנה שולחת
לך הבא בקבוק חלב
לך ישר ואל תשכח
יוסי, ילד שלי מוצלח״.
סיפור על ילד קטן שקיבל משימה גדולה ללכת למכולת ולהביא מצרכים לאמא ..
אך בדרך עורו עיניו, אפו התעורר ואוזניו התחדדו והעולם בחוץ היה מלא בדברים יפים שהסיחו את דעתו מהחלב, מכיכר הלחם והזיתים החסרים בבית.
בכל פעם יוסי יצא וחזר עם דבר אחר שאולי לא משביע את הגוף אך מחמם את הנפש.
בהתחלה קראנו את השיר כסיפור ולאחר מכן השמענו לילדים את השיר בגירסה של התרנגולים גירסה מדהימה עם ניגון עדין ...
״שמש במרום זורחת (מרום גבוה, שמש גבוהה).
ופתאום אורות עיניו(משהו הסית את מבטו ומאוד סיקרן אותו)
אץ הוא רץ הוא לפניו
גור כלבים מסכן צולע
הוא חובק בשתי ידיו ״-
הרגישות המדהימה של יוסי כשראה כלבלב קטן ופצוע יוסי הרגיש צורך לשאת לחבק ולטפל בו ולא להשאירו לבד.
נושא שמאוד מדבר אלינו לדאוג לקטן ולחלש ממך.
אמפתיה וחמלה הדרך בה אנו משתמשים בכוח שלנו ונותנים מעצמנו לאחר.
הילדים סיפרו איך הם עוזרים לאחים ואחיות קטנות או כשאמא או אבא עייפים או חולים הם משתדלים לשמור על שקט ועוזרים... וגם בגן תפקיד הילדים הבוגרים זה לתמוך ולדאוג לצעירים מהם להיות סבלניים, לקבל ולהדריך...
בבית השני יוסי שוב נשלח אך הפעם להביא כיכר לחם חם בפעם הזו אמא אומרת , אל תשכח !
ומה קרה הפעם ?! יוסי מטייל בשדרה מלאה באנשים שונים ומשונים צועקים ושרים, האוזניים נפתחות מקשיבות ושוב עיניו ראו שם הרחק ניצנוץ המפוחית, מיד הרים יוסי את המפוחית והחל לנגן עד הבית.
ובמקום זיתים הביא ניגון עדין.
בבית השלישי אמא כבר משתמשת במילה לפחות.
אם לא הבאת חלב או לחם ..לפחות זיתים!
ומה קרה הפעם? האף של יוסי התבלבל הוא הריח ריח מתקתק של פרח אדמוני…
הבית ריק אין חלב,לחם או זיתים מה יש?
ניגון עדין, ריח מתקתק של פרח, נביחות של כלבלב אוהב וחיבוק של אמא.
הילדימות שאלו אם אמא כעסה על יוסי?
ובכל פעם שיוסי חזר הביתה בלי המצרכים אמא אמרה יוסי ילד שלי מוצלח אומנם הוא הגיע בלי מצרכים אך עם המון אהבה ונכונות.
החלק הכי אהוב עלי הוא כשאני מסיימת להקריא את הסיפור ומפעילה את השיר.
המנגינה הסוחפת והעדינה הילדימות נעים על גלי המפוחית ופשוט שוקעים.
יוסי ילד שלי מוצלח גרסת התרנגולים
הודעות ועידכונים:
- יום א׳ בנוהל סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.
- אם הבאתם שמיכה חדשה נא הניחו על קולב התיק אנו נוודא להחליף בניהן.
- מגבוני חודש דצמבר ילדים גמולים פתורים מהבאת מגבונים החודש .
- ההתרגשות בשיאה לקראת מסיבת חנוכה, המון הפתעות מצפות לכם.
שבוע חמים ונעים
אורטל ודור.