הי לכולם ושבוע טוב!
- שמות על חיתולים- נשמח להחזיר מנהג ישן שקצת התמסמס... כשאתם שמים בתיק חיתולים, בבקשה רשמו עליהם שם. זה יחסוך לנו זמן רב מאוד.
- ימי חורף – נבקש לדייק התנהלות איסוף בימי החורף הגשומים:
# קבוצות הצעירים נמצאות בכיתה המרכזית- ההורים יכנסו מהכניסה הראשית לגן (ליד המטבח).
# קבוצות הבוגרים- בימי הגשם, נבקש שתכנסו מכיתת "ענן על מקל" (הכנסו מהשער, המשיכו ישר והכנסו מהדלת הלבנה שנמצאת קצת לפני התריס החשמלי). הילדימות יהיו בחלל המרכזי או במבואה, אך אתם תתבקשו לאסוף את התיק והמעיל ולהתארגן בכיתת ענן על מקל... מה שקורה זה שכולם נכנסים בבת אחת מאותו המעבר, ונשארים במבואה להתארגן וכך נוצר עומס בחלל שבו הילדים משחקים. חשוב שתהיו קשובים להנחיות הצוות בימים האלו כדי שנוכל להקל יחד על תהליך האיסוף ועל החוויה של הילדימות
- רישום לגן- ובשינוי חד מהפסקה הקודמת ... תודה לכם על כל ההמלצות, אנחנו כבר מלאים לשנה הבאה. המשפחות שיתקשרו עכשיו כבר לא יוכלו להכנס לצערנו... אז שוב תודה לכם וקבלו בהבנה שלא נצליח להכניס את כל המשפחות החברות שלכם
- ערב האמהות שלנו!!!!! – מתקרב לו... אשמח ל3-4 אמהות שבא להן לעזור לי לארגן לנו ערב מהמם. אין איזו דרישה מסויימת, רק עוד מוחות ועוד ידיים אם את בענין, שלחי לי הודעה.
שבוע רגוע ונעים...
אחי וצוות ילדי הטבע הדמוקרטי
צעירים א'- שמוליק
הייתם מאמינים שאנחנו כבר צועדים לעבר המחצית השניה של השנה? איך שהזמן טס…
הילדים גדלים, מתפתחים והופכים לעצמאיים יותר. השבוע הפכנו באופן רשמי להיות גן של הולכים וזאת בזכות איתני שהתחיל ללכת באופן עצמאי! מזל טוב חבר שלנו!
עולם הילדים הוא מאוד דינאמי ומשתנה כל הזמן, מה שהתאים להם לפני חודש-חודשיים כבר לא מתאים כיום, התפקיד שלנו הוא בקשב ולהקדיש תשומת לב לב תמידית לצרכים המשתנים של הקבוצה ושל כל האחד ואחת מהילדימות.
במהלך החצי הראשון של השנה הכנסנו בכל שבוע ובאופן הדרגתי אלמנט חדש לקבוצה: טקס חדש, כיתה חדשה, דרך חדשה לשחק, צורת התארגנות לשינה.
אני מוצאת לנכון בנקודת הזמן הזאת להכניס אתכם גם לעניינים ולספר לכם עוד על התהליכים והשינויים שחלו בקבוצה.
בקרים
הבקרים שלנו למעשה לא השתנו באופן דרמטי. אנחנו פותחים את הבוקר כהרגלנו בכיתת ״הבית של יעל״. זה הזמן שלנו לתרגל משחק סביב שולחן או משחק רצפה - אנחנו מנצלות את הזמן הזה כדי לטפח אצל הילדימות קישורים בסיסיים וחיוניים. כך למשל אנחנו עובדות על היכולת להעסיק את עצמנו וגם על הדרך בה אנחנו משתמשים במשחק - בחלקים שלו, איך מפתחים את המשחק, איך שומרים על החלקים שלי - מה שלי ומה של חבריי, מסיימים ומחזירים למקום שיהיה לחברים הבאים אחרי נעים לגשת למשחק.
שולחנות היצירה במבואה- לכל אחד מאנשי הצוות יום אחד של תורנות יצירה, המטרה ליצור דרך למשוך את הילדים מכל קבוצות הגן לשבת יחד סביב שולחן היצירה ולערבב קצת ביניהם.
לכן אתם תראו שם מדי פעם אותי או את חולוד.
בשעה 8:20 אנחנו מתחילים להתארגן לארוחת הבוקר - תופסים מקום לחצוצרות ״טו טוטו טוטוטוטו!!״ סופרים עד 10 ומ-ס-ד-ר-י-ם! ברגע שהכיתה מסודרת והמשחקים חזרו למקומם בעבודת צוות, אפשר לשבת לחברותא קצרה בה אנחנו אומרים בוקר טוב לחברים שהגיעו לגן, מוודאים שכולם הגיעו ולמי שלא שולחים נשיקות וחיבוקים. בוחרים שני חברים אותם אנחנו רוצות לחזק ולהעצים שיהיו אחראיים על טקס חלוקת המים… שותים "לרוויה", מפשילים שרוולים וניגשים יד ביד לשולחן ארוחת הבוקר.
ארוחת הבוקר שלנו מתחילה ב8:30 ומסתיימת ב9:00 (לכן, בין היתר, חשוב לנו שתקפידו להגיע בזמן)
בסיומה רוחצים ידיים, שותים מים ועוברים למפגש!
מפגש
בחודשים האחרונים למדנו את הצורך החדש של הקבוצה בכיתה קטנה ואינטימית, נטולת גירויים משמעותיים.
לכן את המפגשים שלנו העברנו לכיתת השינה של קבוצת שולה. כיתה המתאימה בול לצרכים שלנו: אור טבעי, קטנה אך מרווחת בדיוק במידה למפגשים שלנו. השינוי היה כה טבעי והתקבל בזרימה מוחלטת מצד הילדים.
שירי הבוקר החדשים שלנו הם ״בוקר טוב״/אצבעות
אנחנו מתעוררים יחדיו לצלילי ציוץ הציפורים, מתמתחים, שוטפים פנים, מצחצחים שיניים מתלבשים ויוצאים לדרך! לאן לאן? לגן!
ט״ו בשבט מתקרב אלינו ושבועות הקרובים נעסוק בחג האילנות! השבוע התחלנו את סדרת מפגשי ט''ו בשבת מהנושא הבסיסי ביותר- אדמה. שוחחנו עם הילדים על האדמה עצמה, שאלנו שאלות על האדמה: מה הצבע של האדמה, איזה ריח יש לה, האם נעים לנו לגעת בה. התמקדנו גם בסוגים שונים של אדמה - אדמה יבשה ורטובה.
אדמה יבשה מתפוררת, מתפזרת ומחליקה בקלות מהידיים שלנו, לעומתה האדמה הרטובה הופכת לבוץ, גושית, נדבקת לידיים שלנו וצובעת אותם בחום ושחור, הריח שלה חזק יותר. הכנסנו את הידיים שלנו לתוך סלסלה מלאה באדמה… חלק מהילדים בהתחלה מעט נרתעו וחלק ממש נהנו מהמשחק בבוץ ומצביעת הידיים…
הידיים מלאות בבוץ?! מה עושים? מנערים! ״אדמה תפלי, תפלי! אדמה תפלי!״
למדנו ליצור גומות קטנות, לכסות ולהדק היטב… מהאדמה הבוצית למדנו ליצור צורות של קציצות וקבבונים…
אם כבר יצירה באדמה אז בואו נראה מה עוד אפשר ליצור … אולי נצליח לצייר איתה?
לכיתה הכנסנו שלושה דפים גדולים והתחלקנו ביניהם לקבוצות קטנות. על הדפים הנחנו קמצוץ של אדמה לחה ובעזרת האצבעות והאדמה צבענו את הדף בתנועות סיבוביות, מצד לצד, מעלה ומטה. גושי האדמה התפזרו לכל אורכו ורוחבו של אדמה וראינו כיצד הדף הופך להיות מלבן לחום!
בהמשך השבוע הבאנו לכיתה פלפל אדום! מאיפה הפלפל האדום מגיע? מהסופר? לא לא… מהירקן? לא לא… אולי הוא גדל במקרר? מה פתאום! הפלפל כמו שאר הירקות אותם אנחנו אוכלים בארוחת הבוקר שלנו גדלים באדמה!
יצאנו יחד למסע חקר בעקבות הירק המוכר לנו - דיברנו על המבנה והצורה שלו, אדום, עם כובע מצחיק, קליפה עדינה ודקה ובתוכו מסתתרים הרבה זרעים קטנטנים… אותם זרענו באדמה - שוב יצרנו גומה, הפעם טמנו את הזרעים בתוכה, כיסינו והידקנו היטב - השקנו במים והנחנו על אדן החלון כדי לתת לשמש לחמם. לאחר שממש ראינו מהיכן הפלפל מגיע, הירק המוכר לנו הפך פתאום להיות נחשק יותר.
לסיום המפגש - מפתחים את יכולת החיקוי בשיר ״אחרי״ של שרון שחל ודליק ווליניץ
ועוברים ברכבת ארוכה - טו טו טו הינה באה הרכבת כולם לעלות! טו טו טו עוברים לכיתת ״ענן על מקל״ למשחק בקבוצות קטנות …
משחק בכיתת ענן על מקל
בכיתה אנחנו יוצרים כמה אזורי משחק שונים ומאתגרים. כך למעשה אנחנו מתחלקים לקבוצות קטנות ואינטימיות יותר המאפשרות לילדים משחק באווירה רגועה ואינטימית יותר. קבוצה קטנה יותר מורידה מהעומס של קבוצה גדולה ומאפשרת לילדים להיפתח בקלות יותר, מה גם שילדים רגישים יותר מקבלים יותר מקום וגם לנו הגננות זהו מצויין להגיע לכל אחד מהילדים באופן אישי, לתווך, לפתח ולהעצים את הילד או הילדה.
השבוע יצרנו ביחד בצק איתו שיחקנו סביב שולחנות. על הרצפה הדבקנו דף גדול איתו צבענו עם טושטושים.
במשחקי רצפה עבדנו על מוטוריקה עדינה עם משחקי הברגות שונים ובנייה בעזרת מגנטים וקוביות עץ.
ארוחת צהריים
ארוחה משותפת ושכבתית. גם כאן שינינו מעט את צורת העבודה והתחלנו לעבוד ע''פ עיקרון הקבוצות הקטנות. אנחנו נכנסים בהדרגה שוטפים פנים וידיים ויושבים סביב שולחן. בכל שולחן יושבת גננת ואוכלת יחד עם הילדים. שם אנחנו יוצרים שיח: אילו ירקות יש לנו בצלחת, האם האוכל שלנו חם או קר? איזה תוספת יש לנו היום?… איך חותכים את הירקות, איך לאסוף את האוכל עם הכף? איך משתמשים במזלג?
מתי אנחנו יכולים לבקש תוספת? קודם מסיימים את כל מה שיש לי בצלחת ואז אפשר לבקש עוד…
את מה שלא טעים לנו לא זורקים אלא מניחים בצד של הצלחת… וכו׳…
התארגנות לשינה
בסיום ארוחת הצהריים אנחנו עוברים לכיתה הגדולה שם יש לנו פינת התארגנות ממש בכניסה לכיתת שינה שלנו.
שותים מים, יושבים על המזרן לחלוץ נעליים, עוזרים לחברים שצריכים עזרה, לוקחים את התיק שלנו - משם מוציאים בגדים נקיים למי שצריך - חולצה, מכנסיים… טיטול נקי וניגשים להחליף…
כאשר אנחנו מאורגנים אפשר לגשת למזרן… על המזרן מחכה לנו השמיכה הנעימה שלנו ובובה!
אנחנו מכסים את הבובות ומשכיבים אותם לישון או פשוט משחקים איתה.
לאט לאט מארגנים את כולם וברגע שכל החברים במזרנים אנחנו שומעים סיפור, אוספים את כל הבובות לא לפני שנותנים חיבוק ונשיקה. מתכסים בשמיכה, ליטוף ונשיקה וצהריים טובים לכל החברים!
לאחר שנת הצהריים אנחנו מתעוררים ומחזירים את השמיכות באופן עצמאי למקום הקבוע שלנו. מי שמתעוררים ראשונים עוזרים לחברות ולחברים שישנו להתעורר בעדינות ומעירים את חברי הקבוצה בליטוף, אנחנו נועלים נעליים יחד ומתיישבים משחק, שתיה וכריך בטקסים קבועים עד שההורים באים לאסוף אותנו.
אנחנו מרוצות מחצי השנה הראשונה שלנו בקבוצת שמוליק ומצפות לחצי השנה הבאה בקוצר רוח!
הודעות:
* מי שעדיין לא הספיקו נא להביא 2 חבילות מגבונים לחודש ינואר ולסמן את שמכם בטבלה!
* בבקשה כתבו שמות על על החיתולים (ישנם הורים בודדים שעושים זאת) זה יכול לחסוך לנו זמן יקר…
* מזכירות כי השער ננעל בשעה 8:30 ונפתח שוב בשעה 9:00 לדקות בודדות בלבד לטובת המאחרים, אנא הקפידו להגיע בזמן.
* לא לשכוח לשלוח תמונה אחת מהבילוי המשפחתי שלכם בסופ״שׁ… כל בילוי מתקבל :)
שיהיה לנו שבוע קסום!
ויקה וחולוד.
עדכון צעירים ב'- שולה
ט"ו בשבט מתקרב אלינו בצעדי ענק וזו הזדמנות מצוינת עבורנו להביט לעצור ולהתמקד בעולם שסובב סביבנו, באדמה, בעצים וכל מה שביניהם, כולל אותנו.
אנחנו מכירים אחד את השני ואת עצמנו כבר מספיק טוב בשביל לעסוק גם בעולם החי והצומח שסביבנו, וזה פשוט תענוג!
אז אחרי ששבוע שעבר יצאנו למסע בעקבות שיר, החלטנו השבוע לחקור את עולמו של "חנן הגנן" מאת רינת הופר. ספר מעולה לגיל שלנו שממחיש בצורה מקסימה את תהליך הזריעה באדמה, הצמיחה והשמירה על העצים והסביבה שלנו.
“"חנן הגנן, הגנן חנן
באדמה טמן, זרע קטן
הזרע הקטן, באדמה ישן
עברו מעליו, שמש, ירח וענן
עבר המון זמן, הזרע גדל ושמן
עד שיום אחד נבט והיה לאילן"
מפגש
המפגש שלנו נפתח מדי יום עם אורח שהגיע לכיתה. לא סתם אורח, חנן הגנן! איך זיהינו אותו? הוא חבש כובע קש ווסט חום, כמעט כמו חנן הגנן בסיפור.
בתחילת השבוע אני גילמתי את חנן הגנן והילדימות עזרו לי לטמון באדמה את הזרע הקטן, העברנו מעליו שמש, ירח, ענן...וחשבנו מדוע הם כל כך חשובים לחייו של הזרע?
האם גם אנחנו צריכים שמש, ירח וענן בשביל לגדול ולצמוח? אולי...
הוספנו פרשנות משלנו לסיפור של חנן הגנן, ודאגנו להעביר מעל הזרע הקטן גם המון חום ואהבה.
נתקלנו בשאלה פילוסופית, מה היא הצורה לאהבה? אין תשובה אחידה ומדויקת, אז עשינו את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב- חיבקנו את הזרע הקטן, נישקנו, ליטפנו אותו. חלקנו בחרנו לשבת ליד האדמה ולהסתכל- גם זו דרך לאהוב.
אחרי ההצגה, שמענו מוסיקת רקע נעימה ומרגיעה והפכנו בעצמנו לזרעים קטנים שנחים באדמה. דמיינו איך השמש החמה מגיעה ומלטפת אותנו עם קרני השמש, איך מי הגשם מדגדגים אותנו, ולאט לאט התחלנו לצמוח מתוך האדמה. איך עושים זאת?
יד אחת נמתחת מעלה, היד השנייה מצטרפת, לאט לאט הגוף שלנו מתרומם, יש כאן המון עבודה על שליטה בגוף שלנו..
והנה, צמחו להם המון עצים קטנים וחמודים בכיתה. כמה אושר וחיוכים על פניהם של העצים :)
ועכשיו הגענו לחלק הכי מאתגר. העצים עומדים להם באדמה, השורשים שלהם כבר יציבים וחזקים. ומה הם השורשים שלנו? הרגליים כמובן...
ננסה להשאיר אותם על הרצפה מבלי לזוז...רק הענפים שלנו שהם הידיים זזות מצד לצד, תלוי ברוח.
ואחרי שהשתדלנו כל כך לא לזוז, כבר לא יכולנו לחכות לתת חום ואהבה לעצים שלנו, הרי זה לא פחות חשוב.
עץ תמר חיבק עץ נטע, עץ ליעד חיבק עץ גולי, עץ מנור חיבק עץ מיה ועוד ועוד עצים חמודים ומתוקים נותנים חיבוקים ושומרים אחד על השני. בהחלט היה שווה לחכות.
הכרנו את השיר "אי שם בלב" בביצוע של קורין אלאל והוא ליווה את מצעד העצים והחיבוקים שלנו
“" אי שם בלב, פרח מלבלב, פרח מלבלב
אי שם בלב..
החברים שומרים עליו, החברים שומרים עליו
שומרים עליו
על גבעולו, על עלעליו, לכן הוא חי עכשיו"
בהמשך השבוע גילינו את היכולות הבימתיות של החברים שהגיעו להמחיז את חנן הגנן והזרע הקטן בעצמם... היה מדהים לראות איך כבר לבד הבנו מה התפקיד של כל אחד בהצגה, מה עושה חנן הגנן, איך נח לו הזרע הקטן, וכמובן לא ויתרנו על החיבוק שקיבל הזרע הקטן מחנן כשצמח והפך לאילן.
כבר היינו כל כך בקיאים בהצגה, אז יכולנו להביא לכיתה דוגמה מוחשית יותר.
קופסא עם אדמה מהחצר.. ומה נטמון בתוכה? לחברים יהיה קצת קשה להיכנס לאדמה בקופסא הזו..
הבאנו לכיתה גרעין של פרי אהוב- אבוקדו.
תחילה חקרנו את האבוקדו, את הצבע והמרקם שלו ושלפנו מתוכו את הגרעין.
ומה עכשיו? פשוט נניח אותו באדמה? לא, עלינו לחפור גומה!
המילה גומה נשמעה לנו מצחיקה...גומה כמו בלחיים?
הסתכלנו סביבנו על הלחיים של החברים, למי יש חור קטן בלחי כשהוא מחייך? הנה גומה!
עשינו גומה קטנה באדמה והנחנו את גרעין האבוקדו...
ומה עכשיו? שמש כמובן..ירח, ענן. החברים זכרו את כולם.
אולי נשיר לו שיר, אולי נלטף? הבנו שלגרעין האבוקדו כנראה יקח המון זמן עד שיהפוך לעץ.
אז תהינו בנתיים, איך הוא יראה כשהוא יצמח?
חשבנו איך אנחנו נראינו כשצמחנו והפכנו למה שאנחנו היום.. הילדימות הדגימו לנו את הצמיחה הייחודית שלהם, חלק קפצו גבוה, חלק מתחו ידיים. חלק פשוט חייכו וצחקו : )
שרנו ורקדנו עם השיר- איך צומח בגרסת פרפר נחמד.
“"איך צומח עשב- ככה
איך צומח פרח- ככה
איך חיטה צומחת- ככה
איך צומח ילד? ככה. "
יצירה בתהליך
עד כה הכנו יצירות שלהן תוצר ברור ומידי, ציירנו והנה זה כאן. צבענו והנה זה מוכן. הפעם, בדומה לתהליך שהעץ עובר, יצירה בתהליך.
כמו שהפכנו בעצמנו לעצים, כשהרגליים הם הגזע והידיים ענפים...חשבנו איך גם היד שלנו, והאצבעות, יכולות לסמל עץ.
טבלנו את כף היד שלנו בגואש ירוק שמסמל את העץ שלנו. ומה יצמח על העץ שלנו? את זה נגלה בשבוע הבא...
ב ת י א ב ו ן
אנחנו אומרים בתיאבון כמה פעמים לאורך היום, אבל האם אנחנו בכלל מבינים את המשמעות של המילה?
כל מילה בשבילנו היא עולם, אז השבוע עצרנו והתעכבנו על המושג בתיאבון...
שאלנו מתי אנחנו אומרים בתיאבון? לפני משחק, לפני השינה? לפני האוכל... כשאנחנו רעבים.. ואם אנחנו לא רעבים? אפשר להגיד בתיאבון לחבר אחר, שכן רעב עכשיו.
לפעמים אנחנו לא חושבים שאנחנו רעבים כי אנחנו כל כך עסוקים בדברים אחרים... אך פתאום כשאנחנו נזכרים בארוחה, רואים או מריחים אותה....הנה הגיע התיאבון!
בכל הזדמנות השבוע דקלמנו את השיר הנפלא של דתיה בן דור, החברים אוהבים לענות על השאלות ולתופף לפי הקצב... (השיר מתחיל בדקה 5:14)
“"מה אוכלת חנה? בננה...
מה אוכל ברק? מרק...
מה שותה אפרים? מים...
ומה שותה יואב? חלב!
השיר הזה עושה לי תיאבון, אז תנו לי לפחות מלפפון!"
השבוע הכרנו את נפלאות הכריך...וגילינו לשמחתנו שהירקות שחשבנו שאנחנו לא מתחברים אליהם, בתוך כריך מקבלים משמעות אחרת לגמרי..
אז בארוחת הבוקר שלנו הכנו כריכים מכל מיני סוגים ומינים:
כריך עם טחינה וסלק, כריך עם מלפפון חמוץ, כריך עגבנייה ומלפפון והכריך המנצח...כריך שקשוקה!
בסוף היום התפנקנו בכריך עם האבוקדו שפתחנו במפגש, היה כיף וטעים.
# אנחנו מוסרים החלמה מהירה לגלי ונטע קדרון שהיו חולים כל השבוע.. מקווים שתשובו אלינו במהרה!
הודעות
• חיתולים- לשים לב שיש ארבעה חיתולים בתיק מדי יום ולרשום עליהם שמות!
• לקראת יום המשפחה- שלחו לי תמונה משפחתית שלכם (ממש לא צריכה להיות רשמית..)
בנוסף, לטובת פעילות בגן, נשמח אם תשלחו תמונת פספורט (או כל תמונת פנים) של כל אחד מחברי המשפחה, כולל הילדימות.
• מתנת ימי הולדת- מזכירה לשים 30 ₪ במעטפה שנמצאת במגירה בארונית השחורה במבואה.
• נוהל יום א'- סדינים חדשים, בקבוקים מלאים ותמונה של הילדימות מהסופ"ש :)
שבוע מקסים,
שירז ואלינור
בוגרים א'- תקווה
מפגש עם פירות ההדר
השבוע במפגש יצאנו לטיול בפרדס. דיברנו על פירות החורף ועל ההבדלים בין משפחות הפירות השונות
וכמובן שגם טעמנו...
טיול לפרדס/ מיריק שניר
יצאתי לטייל
בשביל המתפתל,
עם שקית מלאה
ובטן ריקה.
ומה שם היה?
מלפפון, עגבניה
גבינה בתוך לחמנייה,
ושבעה זיתים קטנים,
ובתוכם - החרצנים.
תחת עץ גדול,
ישבתי לאכול.
בבת אחת,
גמרתי הכל.
את השאריות הנחנו בשקית גדולה וליכלוכים שכבר היו שם, הרמנו והוספנו לערימה.
התבוננו בעץ וגילינו תפוזים מנצנצים בכתום, תלויים על ענפיו.
קטפנו לנו תפוז ואכלנו בשקיקה כמה מיץ, חרצנים וקליפה.
בזמן שאכלנו שמנו לב שיש המון עצים מסביב וכולם מלאי פרי- אשכוליות, תפוזים, פומלות גדולות
ולימון חמוווץ מאוד.
כשחזרנו בחזרה הישר למפגש שאלנו איך מגיעים פירות ההדר לבית שלנו ?
הקוטפים ממלאים את הארגזים ושולחים במשאיות לשוק ולסופר ...
מתוך שני ארגזי משחק יצרנו דוכן בשוק .
פירות הדר התחפשו לגלגלי שיניים כתומים כתפוזים, ירוקים כפומלה ....
הרוכל ליאו ישב וקרא בקול מי רוצה תפוח זהב? החברים הסתובבו סביב וחשבו מה מתחשק להם לאכול.
הגענו לליאו עם חיוך וסל, בחרנו פירות .
ליאו הסביר ואמר כמה התפוז מתקתק, הלימון חמצמץ ולאשכולית יד טעם קצת מר.
כשהתיישבנו בחזרה גילינו קערה של פירות הדר ופירות לא מהמשפחה...אגס ותפוח.
התבוננו הפעם רק בקליפה. שמנו לב שהקליפה של התפוז והלימון עבה יותר מהקליפה של האגס והתפוח.
פירות ההדר הם פירות חורף הם גדלים בקור וכשקר לנו אנו מתלבשים בחולצה ומעיל.
לאגס ולתפוח כנראה היה מאוד קר עם הקליפה הדקיקה שלהם.
איזה עוד הבדל יש בין הפירות ?
את הקליפה של התפוח והאגס אנו אוכלים ואת של התפוז והלימון לא.
סיפרנו לחברימות שאפשר להכין סוכריות מתקתקות מקליפת התפוז (:
הקשבנו לשיר שי מן הפרדס - דתיה בן דור
רקדנו ובסוף נישנשנו פירות הדר.
חברותא
אנחנו לומדים להכיר את החברות והחברים בקבוצה על ידי התמונות והסרטונים שאתם שולחים לנו ומפתחים שיח עם הקבוצה. החברימות שתפו אותנו בחוויות המהנות שלהם עם המשפחות: אדם סיפר שהכין עוגה עם המשפחה, ביקר בקיבוץ ואפילו פגש שם סוס, ליאו אמר שגם הוא רכב על סוס. אמא של אלונה שלחה לנו תמונות של השבת שלהן יחד וגילינו שאלונה עשה מלא דברים כיפיים כמו לקטוף חרציות- פרחים צהובים שמותר לקטוף. עידו וארז סיפור לחברים שהם היו בטיול ביער והם אפילו הדליקו עם המשפחה מדורה אותה הראו לנו בתמונות. עידו הוסיף שאסור להתקרב למדורה כי זאת אש ואש זה מסוכן מאוד.
ראינו שכל החברים בגן חזרו אלינו אחרי חופשת המחלה שלהם ואיחלנו להם "ברוך רופא חולים" – שזאת ברכה שאומרים למי שהיה חולה והבריא. אבא של עמנואל שלח לנו סרטון של העץ אשוח שהם הכינו לכבוד חג הנובי גוד שעליו דיברנו בשבוע שעבר במפגש. החברים מאוד הוקסמו לראות את העץ.
התנסות בחומרים – סטארט אפ הגלויות הריחניות של קבוצת תקווה.
בהמשך למפגשים שקיימנו בנושאי פירות ההדר, הכנו גלויות בריח הדר!
הקבוצה למדה המון על פירות ההדר, על הטעם המרקם, הצורה והגודל של הפירות השנים
ורצינו להתמקד הפעם בריח. חילקנו לילדים קליפות תפוזים וקרענו אותם לחתיכות קטנות יותר, הרחנו את הריח של הקליפה וחשבנו... ואו, איזה ריח נהדר... הלוואי שיכולנו לשלוח למישהו במתנה את הריח הזה!
ואז הילדימות הציעו משהו מדהים! אולי נמרח את הקליפות על מכתבים?
לא יכולנו להשאר אדישים לרעיון הזה. לקחנו גלויות שהיו לנו בגן, הסברנו עליהן ואמרנו שזו תמונה שמאחוריה אפשר לכתוב ברכה כמו מזל טוב או לשאול מה נשמע. בחרנו כמה קליפות ומרחנו על הגלויה. ראינו שמעט מהצבע הכתום של התפוז עובר לגלויה וצובע אותה, וכך גם הריח שמבשם אותה.
החלטנו שאנחנו אפילו רוצים לשלוח את הקליפות עם הגלויה, אז לקחנו דבק והדבקנו את הקליפות על הגלויה וחיכינו שיתייבש, עכשיו נשאר רק לחשוב, למי נשלח את הגלויה?
קפטן הצוללת! מעודדים אחריות בקבוצת תקווה
לאחרונה אנחנו משמיעים הרבה לילדימות את השיר yellow submarine של הביטלס.
גם קבוצת תקווה היא מעין צוללת צהובה, כולנו חיים בה ביחד בחברות ועוזרים אחד לשניה.
לכל צוללת יש קפטנים שמתפעלים את הצוללת, אז השבוע רצינו לתת אחריות לחלק מהילדים עם תואר שילהיב אותם, "הקפטנים של הצוללת הצהובה"
בכל פעם קראנו לכמה ילדים אחרים למשימות שנורא אוהבים לעשות, כמו לפרוש את המפה על שולחן האוכל, לעזור לכבות את האור לפני השינה או לעזור להביא את המשחקים לקבוצה.
מתן תפקידים מחזק את הילדימות וגורם להם להירתם למטרה קבוצתית,
התפקידים מפתחים אצל הילדות והילדים הבנה שהפעולות הקטנות שהם עושים יכולות לתרום לאווירה החיובית בקבוצה, לעזור לחברים ולהיות שותפים פעילים לסדר היום הכיתתי שלנו.
מה היא צוללת? למידה רפלקטיבית.
שמנו לב שאחרי שהילדימות שומעים את השיר האהוב נשאלת השאלה "מה היא צוללת?"
ניסינו לתת כמה הסברים אבל הבנו שזה פשוט מורכב מידי, אז עשינו מה שאנחנו עושים עם נושאים ותכנים רבים- פרקנו את תהליך הלימוד וחילקנו אותו לכמה חלקים:
- קודם כל למדנו על הים
- לאחר מכן הבאנו חפץ עגול ושקוף, ושאלנו שאלות כמו במה אפשר למלא אותו? ומי יכול לחיות פה?
למדנו ביחד שקוראים לזה אקווריום, ושדגים יכולים לחיות שם כי יש להם את התנאים שהם צריכים כדי לחיות ושהאקווריום הוא כמו ים קטן בשבילם.
- ואז ניסינו לחשוב ביחד, איך אנשים יכולים להיכנס לתוך המים ולראות את הדגים והצמחים מקרוב?
עדיין לא הגענו לשלב בוא אנחנו כבר יודעים מה היא צוללת ולמה היא משמשת, אבל
לאט לאט אנחנו מתקדמים לשלב בו אנחנו מבינים יותר ויותר ותהליך המחשבה והלמידה נבנה.
חשוב לנו לעודד תכנים רפלקטיביים- כאלה שעולים וצומחים מתוך הסקרנות הטבעית של הילדימות ומשקפים את המפגש שלהם עם העולם וההתבוננות בו...ובמקרה שלנו בהתעניינות בצוללות ובעולם המים.
הודעות:
# מזכירים שמחר יום ראשון- לא לשכח סדינים נקיים ובקבוקי מים.
# אנחנו מזכירים שוב את עניין קבלת הילדימות בבוקר- השער ינעל בשעה 8:30 ויפתח שוב רק בשעה 9 למעט מקרים עליהם דווח מראש כמו למשל חיסונים וכדומה. אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה- הקפידו להגיע בזמנים במקובלים על מנת שנוכל לפתוח את היום בשלווה ובזרימה עם הילדימות.
שבוע מצויין!
אדריאן, תמר, אורטל ואחינועם
בוגרים ב'- הלו יעקב
המרחק הקטן בין טוב לרע.
את השבוע פתחנו ברוחות גשמים ובלאגן אחד גדול.
חצר הגן שלנו נראתה שונה ממש.
המון דברים עפו, משחקים מצאו מקומות חדשים לנוח בהם.
בדרך לגן לא היה קליל יותר, ענפים גדולים בכל מקום, המון מטריות שבורות ועמודי חשמל מכופפים.
למרות שהרוח לא התחשבה בנו והיתה חזקה מדי, עניין אותנו לשוחח על הרוח.
בהתחלה דיברנו על הרוח המעיפה אבקנים ממקום אחד לשני, על כך שהיא גורמת לרשרוש העלים ומנדנדת ענפים. לפעמים הרוח גם מפזרת לנו את השיער ומדגדגת לנו את האף.
מה קרה לה... כמה בלגאן היא עושה.
החברימות נכנסו לכיתה ולא הבינו מה קרה... בדים בכל מקום, משחקים, כריות ומזרנים.
כאוס אחד גדול.
מה קרה פה, מי היה פה? זו הרוח הרוח השובב.
דיברנו קצת על הטבע וכמה הוא יכול להגזים לפעמים. למשל כשיש שריפות בקיץ וכשנהרות העולים על גדותיהם מרוב הגשם והרוח.
ביום חמישי התפנקנו בחברותא עם אחי שסיפרה לנו על "מונסונים" מצב בו מזג האוויר חם ונעים
וגשם חזק יורד. איזה שינוי מרענן חורף רטוב וחמים בול מה שאנחנו צריכים.
שיר בוקר
אדון שוקו האהוב והמוכר שלנו כל פעם מתאים את עצמו לקצב שלנו, והפעם שינוי:
קבוצת הלו יעקב חולקה לזוגות קבועים לתקופה הקרובה.
בשיר אדון שוקו נתחיל בכל אחד לעצמו ובחלק שהוא פוגש חבר, אנו פוגשים את בני הזוג שלנו
ומשם ממשיכים יחד. אומרים בוקר, טוב צהריים טובים, מקשקשים תוך כדי הליכה, רוקדים
ומתפנקים במסעדה.
את הריקוד הקבוצתי אנו לאט לאט הופכים לזוגי, כך נשיג יותר אינטרקציה ושיח.
שאלו את ילדכם על בני ובנות הזוג שלהם (:
הפרדס שלנו
החלטנו לצאת לטיול בפרדס שלנו/ מיריק שניר
יצאתי לטייל
בשביל המתפתל,
עם שקית מלאה
ובטן ריקה.
ומה שם היה?
מלפפון, עגבניה
גבינה בתוך לחמנייה,
ושבעה זיתים קטנים,
ובתוכם- החרצנים.
תחת עץ גדול,
ישבתי לאכול.
בבת אחת,
גמרתי הכל.
את השאריות הנחנו בשקית גדולה וליכלוכים שכבר היו שם, הרמנו והוספנו לערימה.
התבוננו בעץ וגילינו תפוזים מנצנצים בכתום, תלויים על ענפיו.
קטפנו לנו תפוז ואכלנו בשקיקה כמה מיץ, חרצנים וקליפה.
בזמן שאכלנו שמנו לב שיש המון עצים מסביב וכולם מלאי פרי - אשכוליות, תפוזים, פומלות גדולות ולימון חמווווץ מאוד.
כשחזרנו בחזרה למפגש החלטנו להוסיף לעצים שלנו פירות... החברימות לא ידעו מה הם מעדיפים שיצמח על העץ שלהם .
תפוז, קלמנטינה, לימון או פומלה .... כשהבנו שההחלטה קשה, החלטנו לקחת החלטה (:
ובעצים שלנו גדלים כל סוגי פירות ההדר .
לקחנו ניירות בצבע כתום, צהוב, וירוק קיווצצנו ויצרנו כדור/פרי טבלנו בדבק והנחנו על העץ ועכשיו
מה? צריך להחזיק ולהמתין עד שהדבק יתייבש... וכשכבר נהייה קשה שמנו קצת דבק נייר שיעזור.
ובסוף הכיתה שלנו נראתה כמו פרדס הוספנו קצת פירות אמיתיים קילפנו ועכשיו הכיתה גם מריחה
כמו פרדס.
עצמאות, עצמאות, עצמאות
בפינתנו השבועית תרגלנו איך אנו לובשים את המעיל .
כשניסינו לבד שמנו לב שאת השרוול הראשון הכנסנו בקלות. את השני פשוט לא מצאנו הסתובבנו
סביב סביב ממש כמו כלבלב המחפש את זנבו.
לכן חשבנו על פיתרון קל ומהיר יותר, וכשלא מצאנו החלטנו לבדוק ולשאול את מי? את גוגל כמובן...ואם לדייק את יוטיוב.
מצאנו סירטון בו ילדה מסבירה איך היא לובשת מעיל. צפינו, למדנו ותרגלנו.
תודה לתמר בת ה3 מיוטיוב(:
משחק קבוצתי
הפעם משחק הכיסאות הישן והטוב.
פרטים יבשים-
פסקול המשחק שלנו הוא רוח טובה- שמוליק קראוס.
ובמקום להתהלך סביב אנו רוקדים כל הדרך לכיסא.
התחלנו במשחק בו לכולם יש כיסא האתגר הוא לתפוס מקום כשהמוסיקה פוסקת.
כשהחברימות נכנסו לכיתה וראו שורה של כיסאות הם מיד אמרו שהכיסאות לא מסודרים טוב, ושאלו למה חלק מהכסאות מסובבים. הסברנו שיש משחק חדש! החוקים היחידים היו שאנו לא רצים, לא מחזיקים בכיסא ובטח לא מושכיםויושבים כשהמוסיקה פוסקת.
די מהר הבנו שכדי להכניס תחרותיות ולהתחיל להוציא כיסאות.
זה היה שיעור חשוב בללמוד לנצח ולהפסיד...
״ההפסד״ הראשון גרם לבכי ופתח שיח כנה על הרגשות שלנו וכמה חשוב לנו לנצח.
אנו נמשיך לתרגל משחקים הגורמים לנו להרגיש, לדבר וללמוד.
סיפור חמישי
השבוע קראנו את - לילה בלי ירח מאת שירה גפן ואתגר קרת.
בבוקר זוהר סיפרה לאמא את הכול:
“"על ירח בורח, ינשוף כועס וחתול שאוהב לאכול.
על עצי מחטים מפחידים, רחובות ריקים ושוטר,
אבל בעיקר היא סיפרה לה על איש, שרצה שיהיה לו חבר".
כל כך ניהננו מקריאת הספר הזה שקראנו אותו 3 פעמים ביום אחד.
מה רצה השוטר?
אסור ללכת לבד בחושך בלי מבוגר/ת .
ומה קרה לאיש הקירח? איך ברגע אחד הפך ממקסים ללא נעים?
כמה נפלא היה לשמוע על ילדה שידעה מה היא רוצה ולא וויתרה עד שקיבלה את האור שלה והשינההטובה.
מוסיקת ההתעוררות שלנו השבוע-
כוורת - יו יה
הכנה ליום המשפחה
אשמח אם תביאו תמונה משפחתית.
ובנוסף תמונת פנים של הילד/ה.
תיקי ספר
אנחנו עדיין אוספים שקיות ניילון לטובת תיקי הספר, נשמח לעזרתכם!
מתחת למדרגות המשרד יש ארגז צהוב- הוא ישמח להתמלא בשקיות וככל שהן יותר עבות לנו טוב
יותר(:
הודעות ועדכונים
# יום א׳ בנוהל סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים (לא לשכוח סדינים...)
# מגבוני חודש ינואר חבילה לילד/ה לא לשכוח להניח בשידת ההחלתה בשרותים ולסמן וי
שבוע מצויין,
אורטל ודור.