תקופת בין החגים שמחה,
כקצת הודעות...
השבוע הגן עובד בימים רביעי וחמישי. ביום שלישי 22.10 החגים מסתיימים אנחנו חוזרים לשגרה!
מפגש הורי שכבת הבוגרים ביום שני 4.11.19 בשעה 19:30 בגן. פרטים נוספים בהודעות בחלק של כבת הבוגרים. מפגש להורי הצעירים יתקיים בשלב מאוחר יותר בשנה.
השבוע לא שלחנו סדינים מאחר ולא היה בהם כמעט שימוש. נשלח אליכם ביום חמישי הבא לכיבוס. מזכירות- סדינים מלוכלכים אוספים מהארגז (לכל קבוצה יש ארגז), ובבוקר יום ראשון מניחים את המצעים הנקיים בארגז .
מגבונים- אנחנו יודעות שבילבלנו אתכם, מצטערות על כך. לשם הסדר הטוב- מגבונים מביאים בכל 1 לחודש. ילדימות עם חיתולים 4 חבילות, ילדימות עם תחתונים 2 חבילות. מה עושים עם המגבונים? נכנסים לשירותים שלנו, מניחים את המגבונים על שידת ההחתלה ומסמנים V ליד השם שלכם בטבלת המגבונים. מי שטרם הביאו מגבונים עבור חודש אוקטובר אנא עשו זאת.
סבב ימי הולדת יתחיל לאחר החגים, מייל מפורט עם כל המידע והפרטים ישלח אליכם בימים הקרובים.
אנחנו מרגישות את המעורבות שלכם ההורים בעשייה בגן וזה מאוד משמח ותורם לפעילות שלנו. איסוף הסכך לסוכה, תורנות שושנה (שכבת הבוגרים) ובכלל, משפיעות ומשפרות את החיבור בין הבית לגן, אנחנו שמחות ומעריכות.
גרוטאות- אנחנו פותחות השבוע את סדנת היצירה ולכן נשמח מאוד לקבל מכם: אריזות של קורנפלקס וכל אריזת קרטון, שאריות בדים, עלים, חומרים שונים שלדעתכם הילדימות יוכלו להנות מליצור בהם (לא חרוזים ולא נצנצים). בנוסף, אנחנו תמיד שמחים לקבל גרוטאות לשחק בהם- מארזי פלסטיק שסיימו את שימושם- שמפונים, סבונים, קופסאות מזון, סירים שלא בשימוש, טלפונים, בדים... איפה להניח? מה שהיה פעם הבית של שושנה יהפוך מעתה לבית הגרואטות- בפינת החי יש קיר שקוף עם חורים, הכניסו לתוכו את הגרוטאות ואנחנו נעשה בהן שימוש (כמו מחזורית).
חג שמח
אחינועם צוות ילדי הטבע הדמוקרטי
שכבת הצעירים
כמה מילים על העדכון שלנו. העדכון נכתב בפורמט שכבתי שכן התהליכים הם רוחביים, עם זאת ישנם גם תהליכים משתנים בין הקבוצות לכן בכל עדכון תוכלו לקרוא את הפנה של טניה והפינה של ויקה- כל אחת תכתוב על הלמידה של הקבוצה במפגשים בשבועיים האחרונים.
תקופת החגים בעיצומה והיא מביאה איתה המון בילבול ושנויים בשיגרה היומיומית שכה נחוצה לילדימות.
בימים בהם אנחנו חצי מהשבוע בגן וחצי בבית חשוב מאוד להקפיד על עיקרון הקביעות עליו הרחבנו בעדכון הקודם.
הלמידה והזיכרון של הילדמות בגילאים שלנו מבוסס בעיקר על תנועה, דרך הגוף, כך פעולה שאנחנו עושים באופן יומיומי נחקקת בזיכרון שלנו והדברים זורמים באופן טבעי יותר. לכן אנחנו מקפידות מאוד על סדר קבוע וארגון הסביבה באופן שאיפשר עצמאות. לדוגמא, את סלסלאות המים שלנו תמיד מונחות במקומות קבועים וגם בצצדים קבועים. סלסלת המים של הקבוצה של טניה בצד ימין ושל ויקה בצד שמאל.
אמנם לכל קבוצה ישנו צבע אחיד לסלסלת מים וארגז הנעליים אך הילדימות מתבססים על הזיכרון התנועתי שלהם, ולכן כשירצו להניח את בקבוק המים בסלסלה הם יגשו באופן אוטומטי למקום שבו הם זוכרים שנמצאה גם בפעם הקודמת.
השאיפה היא לייצר אצל הילדימות בטחון ועצמאות, כשאני יודעת איפה נמצא כל דבר, יש לי בטחון וגישה חופשית אליו ואני לא תלויה באף אדם או גורם אחר.
ערכים… ערכים… ערכים…
בגן שלנו אנחנו מאמינות כי קיימות הזדמנויות למידה שונות ומגוונות בהן אנחנו יכולות להעביר את המסרים והערכים שלנו בנקודות שונות במהלך היום ולאו דווקא בשעה קצובה ומוגדרת לכך מראש.
למעשה הילדימות כל הזמן סופגים מידע חדש, מעכלים ומעבדים את הידע שהם צברו. ערכים נלמדים לא בדרך של הקנייה אלא ע"י למידה ושיח יומיומי, כל אלו מתקיימים בגן שלנו בזמנים ובמרחבים שונים.
מתי זה פוגש אותנו?
למשל במהלך החברותא בבוקר אנחנו מעודדים את תחושת השייכות לקבוצה אך ישנם ילדים שהצרכים שלהם שונים מהשאר ולהם עוד קשה להשתייך לקבוצה או שפשוט עמוס להם לשבת סביב ילדים. לאותם ילדימות אנחנו נאפשר לשחק ליד ולהצטרף בהמשך כאשר הם ירגישו מספיק בטוחים ונינוחים לכך.
במפגשים ישנם ילדימות הזקוקים למגע, תנועה או אחיזה בחפץ מסויים. אנחנו מתווכות לשאר הילדים את הצורך של אותו הילד והילדה והחברים מקבלים זאת בהבנה מלאה.
בסיום שעת המשחק אנחנו נחזק את תחושת האחריות ונעודד את הילדימות לאסוף את המשחקים למקומם.
כך המשחקים שלנו ישמרו ונוכל לשחק בהם למחרת וגם לחברים שבאים לשחק אחרינו יהיה הרבה יותר נעים לקבל כיתה מסודרת ונקייה, אנחנו גם שומרים על הסביבה שלנו וגם דואגים לחברים אחרים שסביבנו.
בזמן הכניסה לארוחת הצהריים אנחנו ממתינים בסבלנות שיזמינו אותנו לשטוף פנים וידיים ומגלים סובלנות כלפי חברים המתעייפים לפנינו, אותם יזמינו קודם לנוח במזרן.
בזמן ההתארגנות לשינה ערך העצמאות מתחזק - אנחנו ניקח בעצמינו את המים והמוצץ שלנו ממקומם, נביא לאחת הגננות את התיק שלנו ונחזיר אותו למקום מיד בסיום החלפת הבגד והחיתול, נוודא שהנעליים במקומם. כך גם בהתעוררות, נחזיר כל דבר למקומו, את השמיכה בארגז השמיכות, מוצץ בסלסלה, ניקח את הנעליים מהמדף ונחפש את החיתול שלנו.
אלו הם רק מספר דוגמאות לערכים המתבטאים והנרכשים במהלך כל היום שלנו.
למידה באמצעות משחק
אחרי שאנחנו מסיימים את המפגשים שלנו, אנחנו יוצאים לחלל המרכזי לזמן משחק. זמני המשחק הם הזדמנות נהדרת ללמידה גם עבורנו וגם עבור הילדימות.
המשחק הוא זמן חשוב ומשמעותי ביום שלנו, גם עבור הילדימות וגם עבורנו הצוות.
הילדימות מפתחים את הדימיון באמצעות המשחק הסוציודרמטי המתרחש בעיקר בזמן המשחק בכיתה הגדולה שם הדברים המעניינים באמת קורים - בישולים ואפייה במטבח, להרכבת מגדלי ענק בקוביות לדיפדוף בספרים ודאגה וטיפול מסור בבובות. זה הזמן של הילדימות לתרגל כישורי חיים בסיסיים.
הזמן הזה הוא גם האמצעי שלנו להכרה מעמיקה של הילדימות. מה מניע אותם, מה מגרה אותם, מה הגבולות שלהם, לאילו סוגי משחק הם נמשכים במיוחד, אילו חברויות נוצרות, מה הטריגרים שלהם, אילו חוזקות יש לכל אחד מהם. כלים אלו עוזרים לנו לבנות גישה מסויימת המותאמת לצרכים האישיים של כל אחד מהילדימות. דרך ההתבוננות אנחנו לומדות להכיר את הילדימות ברובד שלא תמיד מזדמן לנו באינטראקציה אישית.
לאחר משחק בכיתה הגדולה אנחנו יוצאים דרך התריס לחצר הגדולה והמרווחת שלנו בחיפושים אחר שושנה התרגולת השובבה שתמיד מסתתרת במקום אחר, משחקי המים, וארגז החול. אנחנו כבר מכירים היטב את החצר ואת הפינות שבה, ומרגישים עצמאיים וחופשיים.
השבוע גילינו שבחצר הוקם מבנה חדש עם סכך שעשוי כולו מענפים. בין הענפים והעלים אפשר לראות את השמיים מבצבצים, את הציפורים שעפות מעל ואת קרני השמש המכניסות מעט אור לבית שלנו שלו יש שם מיוחד והוא נקרא סוכה! נכנסנו פנימה, חקרנו את הקירות המוזרים שלה, זה לא בדיוק בית כמו הבית שלנו אבל יש לו קירות וגם גג... אפשר לשבת בסוכה עם חברים וחברות, לדבר, להכין ארוחות. אנחנו מאוד אוהבים בתים ומחסות (גורי אדם) ולכן הסוכה הפכה להיות מוקד מלהיב ביותר בחצר.
מסיבת חצר
לקראת ארוחת הצהריים אנחנו מזמינות את הילדימות למסיבה על הדק. רגע לפני שאנחנו מעייפים לגמרי, באמצעות שירים ומשחק אנחנו למעשה מזמינות את החברימות להוריד הילוך ולהתחיל להתכונן לקראת טקס הכניסה לארוחת הצהריים.
ממליצה לכם מאוד להשמיע בבית את השירים המובחרים מהמסיבה שלנו. ״הראם סאם סאם״ , ״שובי דובי דו״ ו״אן אן אן נוסעים לאן״
הפינה של טניה
השבוע אשקף לכם את איך נראה המפגש שלנו (ממש טוב) ואת תהליך שטיפת הידיים לפני ואחרי הארוחות.
אחרי שמסתיימות פרידות הבוקר, אנחנו את החברימות לחברותא על הדק. החברותא היא הזדמנות שלנו להתאחד לקבוצה אחת ולהתחיל את הבוקר שלנו. בחברותא אנחנו מחלקים מים ,שותים ומסתכלים מי מהחברים לא הגיע לגן?
אנחנו מקיימים שיח- איזה סוג בקבוק יש לחבר? האם יש הרבה מים או קצת? באיזה צבע הבקבוק? כבר עכשיו אנחנו מתחילים לעורר שיח חברתי והתעיינות בסביבה, יציאה מההסתכלות על עצמי ומעבר להתבוננות על החברים שלי במקביל.
אחרי החברותא הילדימות ממתינים שיזמינו אותם, מניחים בקבוק בסלסלה וניגשים לשטוף ידיים כאשר אנו
מלוות אותם לאורך כל הדרך.
אנחנו שואפות שהילדימות יתחילו בהדרגה לרכוש את כישורים בסיסיים כמו שטיפת ידיים ולכן מקיימות שיח בכל התהליך. בזמן שטיפת הידיים אנו מתרגלים עליה על השרפרף, מתבוננים בידיים מלוכלכות, בפנים, הן נקיות? מלוכלכות? מתרגשים כשהמים נפתחים ושוטפים את כל החול לתוך החור ..״ביי ביי״..
את הסבון החלקלק אנו הכי אוהבים. למדנו להעביר אותו לחבר/ה שלידנו, לחלוק ולהמתין בסבלנות עד שהחבר/ה יסיימו עם הסבון.
מתרגלים ירידה מהשרפרף, צריך להתבונן טוב טוב, היכן הרגל שלי מונחת? האם הרצפה פנויה? ומשם כניסה לתוך כיתת ארוחת הבוקר וישיבה בכסא סביב השולחנות.
הקבוצה שלנו כבר ממש שואפת להיות עצמאית, מדהים לראות כמה מהר ילדים לומדים, הם ממש אלופים!
מפגש
הילדים נכנסים למפגש מתיישבים ליד הקיר ומתחילים בשיר היד שלום אומרת נפתחת ונסגרת.
משם ממשיכים עם השיר עשר אצבעות לי יש. השיר הזה מסמן לנו שהמפגש התחיל.
בשיר המוכר והאהוב על כולנו הילדימות יוצרים בית, משקפיים, כיסא ,שולחן, בעזרת האצבעות.. השיר מעודד אותנו להיות פעילים ולנוע, ולא רק להקשיב. (בהדרגה נכיר שירים חדשים, כרגע מתמקדים בשירים שהגיעו מהבית)
ומה קורה עכשיו? מתיישבים עם טיטי הבובה.
מי יודע מה חסר לנו? אנחנו כבר כולנו יודעים. טיטי! קוראים לה בקול גדול...
טיטי!טיטי!טיטי!
הילדים סורקים את חלל הכיתה ומחפשים את טיטי.. כך הם מוזמנים לנוע במרחב ולהיות חלק פעיל בפעילות.
והנה, מצאנו אותה! מה טיטי עושה בקופסה?אוי.. היא ישנה. אנחנו כל כך רוצים לשחק איתה. מה נעשה?
נעיר אותה! אז מוכנים? אגרוף למעלה... וטוק טוק על הקופסה מי ישן שם בתוכה,נעיר אותה בלחישה...
וניתן לה נשיקה...
והופ טיטי מתעוררת ויוצאת מהקופסה (רגע מאוד מרגש),היא מברכת את הילדים לבוקר טוב ומתחילה לרקוד, הילדימות כמובן שותפים ורוקדים יחד איתה.
השימוש בבובה משמעותי בשלב זה של השנה. הבובה היא מעיין כלי מתווך בין המבוגרים לילדימות, יש משהו בבובה שמאפשר לילדימות הזדהות ותחושת שייכות, הם בעצם מטפלים בה ודואגים לה כפי שהיו רוצים שידאו להם. הרבה יותר קל ללמד אמפתיה דרך בובה, ובהמשך קל יהיה להעביר את אותה הלמידה לאינטרקציה שבין החברימות.
לאחר סיום השיר של טיטי אנחנו ממשיכים למסיבת ריקודים קטנה שהיא כוללת 3 שירים:
עוגה עוגה עוגה
השיר האהוב על הילדים הוא הסוס הלבן בוא אנחנו דוהרים כמו סוסים בכול רחבי הגן תוך כדי
הסתכלות על הסביבה שלי. האם אני יכולה לעבור כאן? האם יש כאןל עוד חבר לידי? איך אני נזהרת שלא להתנגש בו?
אתגר זוגות! חשבתם פעם כמה קשה זה לרקוד בזוג? מצריך כל כך הרבה הקשבה, התבוננות והתחשבות. אז השבוע החלטתי לאתגר את החברימות לריקוד בזוג. שני חברימות רוקדים יחד- זוג!
האתגר פה הוא איזון בין שני ילדימות, לרקוד ביחד כזוג ,לא למשוך,לא להשתולל. זו דרך נפלאה להתחיל לשים לב לחברים שלנו, ולסביבה שלנו יש לנו אחריות משותפת אחד כלפי השני.
לאחר סיום הריקודים הילדים מתיישבים ואומרים לטיטי להתראות. בכול פעם נבחרים שני ניציגים
שיעבירו בעבודות צוות את הקופסה של טיטי לקבוצה של ויקה .
משם אנחנו ממשיכים עם סיפור בהמחשה- לבד על המרבד.
הסיפור מספר על חתול שישב לבד על המרבד, לאט לאט הגיעו חיות שהפריעו לו.
חתול אחד ישב על המרבד, בא הכלב וישב על המרבד. (בהמשך עוד ועוד חיות). תוך כדי אנחנו מקימים שיח:
״אוי תראו הכלב התיישב לחתול על הזנב האם זה נעים?״ ״אוי תראו הפיל דרך לחתול על הרגל, איך זה גרם לו להרגיש?״.
דרך הסיפור הילדימות לומדים כיצד לשבת ליד חברים. אנחנו לומדים על שיתוף, ועל שיח חברתי.
האם זה נעים לנו או לא כאשר מתיישבים עליי? דורכים עליי?
איך מבקשים מקום ליד חבר בצורה נעימה?
האם זה נעים שיושבים מלפניי או שיושבים לידי?
הילדימות מאוד נהנו מהסיפור, הם היו פעילים הסתכלנו איזה חיות הצטרפו לחתול,
איזה סוג חיה זו?
מהו הצבע שלה? איזה קול החיה משמיעה? איפה החיה גרה?
לאחר שבחנו את החיות אנחנו עוברים למרבד ומדמיינים מה זה יכול להיות?
חצוצרה? טלסקופ? שטיח לכלב? שמיכה? עוגה? נקניקיה? הילדימות מדמיינים ואנחנו בודקים .
בסוף הסיפור אני מזמינה כול יום ילד אחר לעזור לי לאסוף את הדמויות ואת החפצים הנלווים לסיפור, זה בכל זאת הסיפור שלנו ואנחנו רוצים לשמור עליו.
הפינה של ויקה
** **
בכל עדכון אשתף ואשקף לכם תהליך אחר אותו אנחנו עוברים יחד כקבוצה.
בתקופה זו של השנה אנחנו עובדות על יצירת בסיס יציב בהתאם למסוגלות של הילדימות אשר יאפשר בעתיד למידה רחבה יותר.
דגש השבוע היה בעיקר בזמן ארוחת הבוקר. זמן שבו אנחנו לומדים להיות חלק מקבוצה, מפתחים את המודעות לנורמות החברתיות ולדחות מעט את יצרים הטיבעיים שלנו.
כל פעולה גדולה אנחנו מפרקות לפעולות קטנות -
למשל שטיפת ידיים - בשלב זה הילדימות נעזרים בעיקר בנו לשטיפת הידיים אך אנחנו תמיד מסבירות את סדר הפעולות - עולים רגל רגל על השרפרף, מושיטים יד לברז ומסובבים, שוטפים את הידיים, משפשפים בסבון ושוטפים שוב במים. מחזירים את הסבון למקומו, מנערים את הידיים וניגשים לשולחן.
ישיבה בשולחן - ניגשים לכיסא מזיזים אותו מעט אחורה, נעמדים ליד נאחזים בשולחן ואז מתיישבים על הכיסא ומבקשים שיקרבו אותנו לשולחן. כך אנחנו לומדים לשמור על הגוף שלנו שלא ניפול או נסכן אותו ע״י טיפוס על הכיסא.
חלוקת צלחות - כאשר כל הילדימות התיישבו סביב השולחן אפשר להתחיל לחלק צלחות.
״איפה נניח את הצלחת? על הראש? לא לא לא …
על הרגליים? מה פתאום!
אולי על השולחן? כן כן…
אז בואו נעשה מקום לצלחות!
נרים את הידיים גבוה גבוה..
אצבעות מדגדגות את הראש, דיגי דיגי
יורדות אל האף דיגי דיג
ולצוואר דיגי דיגי דיג! (שם הכי מדגדג לנו)
מהצוואר נקפוץ על הבטן הרכה בום בום בום
והופ על הרגליים!״
עכשיו יש מקום על השולחן? יש!
בכל פעם נחלק את הצלחת לאחד החברים נכריז על שמו ועל צבע צלחתו כך ניחשף לצבעים השונים של הצלחות שלנו ולסדר בו אנחנו מחלקות את הצלחות.
ברגע שהלמידה הזו תתבסס דיו הילדימות יוכלו לבחור בעצמם את צבע צלחתם.
מפגש
למפגש אנחנו נכנסים מיד בסיום ארוחת הבוקר. עד שכל החברים יצטרפו אנחנו משחקים במשחק רצפה. משחק השבוע היו קוביות לגו גדולות.
כעבור מספר דקות אנחנו מתכוננים לאיסוף וסיום המשחק. הכנה מראש מאוד חשובה לנו כך נוכל לתכנן את משך הזמן שלנו במשחק וכיצד נסיים אותו.
״טו טו טו טו״ תוקעים בחצוצרות, סופרים עד 10 בקולי קולות ומ-ס-ד-ר-י-ם-!
האמת הילדימות ממש אלופים ואחראים, שומרים על המשחק ואוספים יחדיו את הכל!
כי אנחנו כבר יודעים שמיד בסיום האיסוף נשמע את השיר האהוב עלינו ״הנשר״/ תנועחיה
ואז כל הנשרים עפים מהר מהר למקום. משם נמחא יחדיו כף, נשרוק ונתופף יחד עם השיר ״כולם מוחאים איתי כף״/ חוה אלברשטיין
יוצאים למסע חיפושים אחר טיטי הבובה האהובה ומציצים על ההפתעה אותה היא מביאה.
הפעם טיטי הביאה לנו את הסיפור הזחל הרעב שאותו הכרנו באמצעות המחשה.
נגענו בביצה הלבנה החלקלה ממנה בקע זחל קטנטן אשר זחל במהירות בין הפירות וזלל אותם אחד אחד, אגס ותפוז ואפילו תות!
ראינו כיצד הזחל הופך לגולם ונרדם בתוך הפקעת… גם אנחנו נשכבנו סביבו עטפנו את הגוף שלנו בידיים שלנו, עצמנו עיניים עד שפתאום מתוך הפקעת יצא פרפר יפייפה וצבעוני!
הפרפר פרש כנפיים והתעופף ברחבי הכיתה - התיישב לנו על הראש והידיים, דיגדג אותנו בקצות בבטן ובצוואר. גם אנחנו הפכנו יחד איתו לפרפרים צבעוניים לצלילי השיר ״פרפרים בכל מני צבעים״.
הילדימות היו מרותקים לאורך כל המפגש ועקבו בסקרנות רבה אחר הזחל הזללן שנע סביב הפירות השונים.
הודעות
הקפידו על כתיבת שמות ברורים במקומות נגישים כל גבי הסדינים, החיתולים וגם הנעליים. בבקשה השתמשו בארטליין ולא בעטים.
הידעתם?! לילדימות יש מגירות אישיות הנמצאות במבואה - עיברו מדי פעם ואיספו את החפצים האיישים שלהם. בקרוב יתווספו גם דברי יצירה.
הסתיו כבר פה והימים קרירים. אנא הלבישו את הילדימות בשיטת ה״בצל״. כלומר שכבה קצרה ומעליה שכבה ארוכה.
באותו נושא - בעיקר לילדות עם השמלמלות השמלות. הקפידו על מכנסון מתחת לשמלה למנוע כניסה של חול ובוץ לאיזורים הרגישים.
לא שלחנו סדינים השבוע בשל החופשה. נשלח ביום חמישי הקרוב.
מיד לאחר החזרה מהחופשה נתחיל בבקרים הזורמים שלנו "בוקר 360". מה זה אומר? עד כה את הבוקר פתחנו רק בחצר. כעת כל הגן הופך להיות מרחב פתוח לכל הילדמות ויהיה עירבוב ומיזוג בין כל הקבוצות והשכבות. הבוגרים יכירו לצעירים את כיתות הגן השונות, את פינת היצירה, משחקי הכיתה ואפשרויות המשחק השונות.
מבחינתכם טקס הפרידה לא משתנה. לאחר הפרידה אנחנו נציע לילדימות לגשת לשולחן היצירה, לאחת הכיתות או לחצר. הבחירה תהיה בידי הילדימות - כיצד הם רוצים להתחיל את היום שלהם.
מאחלות לכם חופשה נעימה ומהנה
מחכות לשמוע חוויות
ויקה, טניה, הדר ומיכל.
** **
שכבת הבוגרים
עדכון של בין החגים
תקופת החגים מבלבלת מאוד את כולנו, חוזרים מחופש ישר לסוף השבוע בגן, השגרה מתערערת ואנחנו מלאי חוויות וסיפורים. בימים כמו אלו אנחנו מקפידים להשאיר את סדר היום בדיוק כפי שהוא, ויחד עם זאת להגמיש לפי צרכי הילדימות. אגלה לכם סוד, הימים האלה הרבה יותר קלילים וזורמים ממה שנדמה לכם, הילדימות רק מחכים לחזור לשגרה המוכרת שלהם.
אז איך בכל זאת בין חג לחג, חופשה ליום חול, נצליח להעביר לילדימות את האווירה הקסומה , המאפיינים והמנהגים?
מי שמכיר את רוח הגן כבר יודע שאת החגים אנחנו לא "מלמדים", אנחנו מזקקים את הערכים שנמצאים מאחורי הקלעים של כל חג ומחברים אותם לעולמנו בגן ובחיי הילדימות. כך למשל בחגי תשרי אנחנו מעמיקים את השיח והעיסוק בערך החברות, שהוא רלוונטי מתמיד עבורנו.
סליחות גרסת ילדי הטבע
השבוע התחלנו להעלות על הפרק את משמעות המילה "סליחה" מול הילדימות. דרך פעילות יזומה בבקרים, בכיתת תיאטרון בובות בה כל פעם מחנכת אחרת הציגה סיטואציה מחיינו בגן, בה נוצר קונפליקט כלשהו בין חברים, איך בוחרות הבובות לפעול, מה הן אומרות או עושות? החברים מתחברים מאוד לתיאטרון, הם קשובים, שותפים ושואלים המון שאלות. אך מעבר לכך ומשמעותי הרבה יותר הוא ההזדמנויות האמיתיות שנקרות בדרכינו במהלך היום, "בזמן אמת" . זה מאפשר לנו הבנה אמיתית וברורה הרבה יותר, האם עכשיו כשאמרו לי סליחה אני מרגישה יותר טוב? לא בהכרח... האם יש משהו אחר שאני יכולה לעשות כדי להביע את התנצלותי בפני החבר שפגעתי בו?
אני מזמינה אתכם בחום לקרוא את הפוסט שאחינועם העלתה בנושא בדף הפייסבוק שלנו "ילדי הטבע הדמוקרטי". הנה קטע קצרצר מתוכו:
"כשאנחנו מעודדים ילד/ה לבקש סליחה מחבר אנחנו מסיתים את הלמידה, ממוקד רגשי וחברתי לפעולה טכנית שבמידה רבה "סוגרת עניין" מבלי להעמיק ברגישות עצמה.
הרבה יותר רלוונטי להשתמש בקונפליקט כהזדמנות ללמידה, לשאול, מדוע פעלת כך? מה רצית לבקש? איך יכולת לעשות זאת אחרת? למה לדעתך הוא עשה זאת? איך יכולנו לעזור לו? "
אז מתי כן נשתמש במילה "סליחה"?
ניצלנו את ארוחת הבוקר שאחרי החזרה מיום כיפור, הילדימות היו מלאי סיפורים וחוויות על אופניים בצבעים שונים ומשונים והמון אנשים על הכבישים. דיברנו על המאורע החגיגי ובעיקר על פקקי התנועה, כולם רוצים לנצל את ההזדמנות לרכב על הכביש עם האופניים.. "היי זוזו אני רוצה לעבור!" פעמון האופניים לא נשמע בתוך ההמון.. "גלינג גלינג" צעקתי! אף אחד לא הקשיב..."סליחה, סלחי לי גברת אפשר לזוז בבקשה מהדרך?" היא הסתכלה עליי בחיוך, כמובן שאפשר :) מסתבר שלמילה סליחה יש כל מיני משמעויות ושימושים. אנחנו יכולים לבחור איך ומתי להשתמש בה, אבל בעיקר אנחנו יכולים לבחור לקחת את עצמנו את האחריות לאי פגיעה, חברות ואכפתיות כלפי הסביבה והקהילה שלנו.
אושפיזין גרסת ילדי הטבע
השיח על אושפיזין הוביל אותנו לדיונים בנושא אירוח, היכן אני מארחת את החברים? כיצד אנחנו מארחים, אולי נציע להם לשחק במשחקים שלי, לאכול ולשתות? בדיוק כמו בסוכה.
משחק סלט החברים שלנו גם הוא מבוסס על טהרת האירוח. אנחנו מארחים חברים מכל שכבת "שמולה" אצלנו בקבוצה, מדי יום שניים או שלושה חברים מחליפים ביניהם ומבלים את היום שלהם יחד עם הקבוצה השנייה. חשוב לציין שהערבוב אינו הכרח, אלא בחירה של הילדימות, תופתעו לגלות שגם הם מחפשים לצאת קצת מאזורי הנוחות.
ועל "סלט גננות" שמעתם? מי אמר שרק הילדימות יכולים להתארח...גם אנחנו רוצות ליהנות ממנהג האושפיזין. בשבוע האחרון עשינו סלט בצוות הבוגרים, זה מאפשר לנו "להגיע" לכלל הילדימות ולייצר חוויות אישיות רבות יותר, ולילדימות זה מאפשר להרחיב את מעגל האמון, ההיכרות והביטחון בכלל הצוות, בסוף המטרה שלנו הוא שהילדימות לא יפתחו "תלות" בבן אדם אחד, אלא ידעו לגשת ולהיעזר בכל המחנכות שנמצאות סביבם.
הגענו למסקנה שסלט גננות הוא חיובי ומקדם מאוד, לא רק בחגי תשרי לכן החלטנו לאמץ אותו!
במשך כמה ימים טובים ישבנו לנו ושיחקנו בסוכה "ערומה". יש משהו בלהגיש לילדימות את התוצר סופי ומוכן שמאבד מן האפקט והלמידה בדרך. רק אחרי שחקרנו ודיברנו על השלד, שיחקנו ובדקנו מה אפשר ואי אפשר לעשות שם, ואפילו העברנו חברותא בסוכה הערומה שלנו, רק אז ניגשנו להשלמת הסוכה.
מה חסר לנו בסוכה? שאלנו את הילדימות... החברים אמרו "גג, קירות, דלת" היו כאלה ששאפו גם לרצפה, חלונות עם וילונות ומעלית. לא את כל הפנטזיות הצלחנו להגשים... הילדימות היו שותפים מלאים לבנייה, עזרו בחיבור הקירות, סחיבת הסולם, מיקום הסכך וכמובן הכל תוך כדי עידוד "עבודת צוות, עבודת צוות..."
ביום שישי הכנו קישוטי מנורות צבעוניות ותלינו בסוכה. נהנינו מארוחות בוקר אינטימיות בסוכה היפה והמקושטת שלנו.
בהזדמנות זו נודה לכל ההורימות שעזרו ודאגו לשנע את הסכך המשגע:) ולאמיר שעזר בהקמת הסוכה!
שבטיות וקבוצתיות במפגשים
בשבועיים האחרונים ניצלנו את המפגשים לחיזוק המעגל הקבוצתי שלנו. המעגל הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר לחיזוק הקבוצה, העצמה ולמידה על עצמנו.
סיפרנו על שבט אפריקאי שכל ערב לפני ארוחת הערב מתכנס ורוקד יחד במעגל גדול.
התחלנו מיצירת קולות שונים ומשונים יחד ובדקנו מה נשמע יותר חזק?
כשאני קוראת "היי הוווו" לבד או כשנקרא כולם יחד...קולה של קבוצה רם מקולו של חבר אחד.
שמענו שירים אפריקאיים ותחילה הקשבנו למילים.. "אמינה? אמינה סולה?" איזה מין מילים אלה? אנחנו לא מכירים או מזהים. אבל זיהינו את מחיאות הכפיים! גם האפריקאיים מוחאים כפיים! המידע הזה ממש ריגש אותנו. עשינו מקצבים שונים של מחיאות כף, בעזרת הידיים, על הברכיים, על הכתפיים, על הראש בעדינות ועל הלחיים.
שאלנו מתי מוחאים כפיים? החברים הציעו כשנגמרת ההצגה, כשהנגנים יורדים מהבמה או כשאנחנו מעודדים חברים.
את ריקוד המעגל מסביב לעץ התות שלנו המרנו לריקוד חופשי במעגל, ממש כמו שבט אפריקאי. במעגל אנחנו יכולים לרקוד איך שאנחנו רוצים, להמציא תנועות משונות, לקפוץ לזוז מצד לצד, רק בתנאי שאנחנו שומרים על החברים במעגל.
אז איך עובד מעגל הריקודים? השיר מתנגן, אנחנו מזמינים כל פעם חבר אחד להצטרף לרקוד במעגל, עד שלאט לאט נוצר לנו מעגל ענק של ריקודים. אם הגענו מספיק מהר למעגל, נשאר לנו זמן לרקוד כולם ביחד ואפילו להזמין חברים לרקוד באמצע המעגל.
והנה כמה מהשירים האפריקאים ששמענו
במעגל שלנו אפשר לעשות המון דברים, להעביר גחל בוער מהמדורה של האפריקאיים, לשחק משחקים, לשיר שירים ומה שאנחנו הכי אוהבים- להעביר חיבוקים. כל יום סיימנו עם מעגל החיבוקים, זה יצר בינינו חיבור נעים וקרבה שגרמה לנו להמשיך את היום עם בהמון אהבה. נפרדנו מהמעגל לא לפני ששרנו יחד "הנה מה טוב ומה נעים, שבט שמולה ביחד..."
שיר שאיתו סיימנו השבוע את המפגשים- שיר הצחוק (מתחיל ב0:30)
הצצה לסדר היום
והפעם בפינתנו, טקס מזרנים
בליווי שיר סידור המזרנים שלנו "וומבה ווומבה" אנחנו מפזרים את המזרנים אקראית בכיתה, כל חבר שמזהה את המזרון שלו מגיע אליו במהירות ובוחר האם לרקוד, לעמוד, לשבת. לרוב החברים בוחרים לרקוד, כי זה הכי כיף.
אחרי שכל החברים הגיעו למזרנים והשיר הסתיים, אנחנו מסיתים את הוילונות, מכבים את האור ונכנסים ל"מוד" רגוע, אך לא של שינה. שוכבים על המזרון או יושבים ומקשיבים לשיר Knocking' on Heavens' Door .
זהו זמן מקסים באמצע היום שאנחנו רק עם עצמנו, מהרהרים, חושבים, נחים מכל מה שהיה עד כה ומתכוננים להמשך. חשוב לנו לקחת את הזמן הזה באמצע היום לאתנחתא קלה, אפילו שעוד לא הולכים לישון, ואנחנו ממשיכים את היום שלנו הרבה יותר נינוחים.
בפרק הבא של "הצצה לסדר היום"- חצר! כל מה שרציתם לדעתם על החצר שלנו, הסידור והמשחק "גמד קטן ביער". יש למה לחכות.
מסורת חדשה בגן- קיר מוצצים
החלטנו ליצור מסורת חדשה ישנה בגן, קיר מוצצים בגן! חלקם בטח מכירים את עצי המוצצים המפוזרים בנקודות שונות בעיר, חשבנו למה שלא יהיה לנו משהו משלנו, של הקהילה שלנו. מי שזה רלוונטי לו מוזמן לאמץ את הרעיון.
השבוע אווה שלנו נפרדה מהמוצץ והייתה הראשונה שחנכה את קיר המוצצים. התכנסנו מול החומה הגבוהה בכניסה לגן וסיפרנו לכל החברים שאווה כבר לא צריכה את המוצצים שלה. מהמוצצים הישנים הכנו מובייל ואווה יחד עם כל החברים נפרדה מהם לשלום. עכשיו בכל פעם שנעבור ליד הגדר בכניסה לגן נוכל לנופף להם לשלום, להיזכר איפה היינו ואיפה אנחנו היום.
הודעות ועדכונים
• מפגש הורי שכבת הבוגרים- זוכרים שהבטחנו שניפגש שוב לאחר תחילת השנה לשיקוף מלא של גישת העבודה בבוגרים? אז הגיע העת. אנחנו נקיים ערב להורי שכבת הבוגרים ביום שני 4.11.19 בשעה 19:30 בו נשקף את גישת העבודה והשיטה בה נעבוד השנה לאחר שגיבשנו את הדרך שהמתאימה ביותר לשכבה. הנוכחות אינה חובה (לשיקולכם), ובכל מקרה נבקש שיגיע רק הורה אחד מפאת חוסר מקום.
• חוזרים לנוהל מגבונים- כל תחילת חודש יש להביא חבילות מגבונים לגן (2 חבילות לגמולים, 4 חבילות חיתולים) את המגבונים יש להניח בצורה מסודרת בשידה בשירותים, ולסמן את שמכם בטבלה התלויה ליד.
• נצלו את ימי החופשה לאושפיזין גרסת ילדי הטבע, זו הזדמנות מצוינת. קבעו מפגשים עם החברים, גם החדשים וגם הישנים. תופתעו לגלות את הקשרים החברתיים שהחברים יצרו בחודש האחרון.
• מזכירה לכם את השימוש בפלטפורמת המייל לשאלות בענייני תהליכים וסוגיות מורכבות שאתם רוצים לדון בהם.
• מגירות. זוכרים שיש כאלה? אם לא מצאתם חפץ או חולצה ארוכה שהילדימות הגיעו איתה בבוקר, לפני שאתם שואלים אותנו, בדקו במגירה, סביר להניח שזה נמצא שם. בנוסף אולי תגלו שם יצירות ושאר ירקות. חזקו את הילדימות דרך שימוש במגירות, זה מעביר אליהם הרבה אחריות והם מתים על המגירות.
• פרידות ליד שער הגן. חלקכם אימצתם את ההרגל הזה כבר בשנה שעברה, ואנחנו מבקשים כעת להיפרד ממנו. חשבו על זה, זה יוצר שם פקק ומקשה על משפחות שרק הרגע נכנסנו לגן. שקפו את זה גם לילדימות ובחרו יחד מקום אחר להיפרד בו, אם אתם לא בטוחים מוזמנים להתייעץ איתי.
• הסדינים נשארו בגן שכן נעשה בהם שימוש קצר ביותר... בשבוע הבא אין צורך להביא סדינים.
• בקבוקי מים מלאים, נוחים לפתיחה ועם שמות (יש לנו הרבה כפילויות)
חופשה נהדרת, תהנו ותצברו כוחות!
חולוד, אלינור, תמר ושירז
** **