עדכון שבועי- ילדי הטבע הדמוקרטי
שבת שלום בפעם האחרונה לשנה זו
מוזר כל כך... מרגיש כאילו רק אתמול התחלנו את השנה!
אז יום רביעי הוא יום האחרון שלנה שלנו. ביום זה נשמח אם תשלחו בתיק שלכם תיק בד נוסף ובו נשלח את כל הציוד שלכם הביתה- מצעים, מוצצים, קרמים למיניהם (ילדי וילדות הקייטנה ישאירו את הדברים עד לסיום הקייטנה). בבקשה בסוף היום עברו ורוקנו את המגירות. מה לא ילקח- יזרק.
אני כמובן מזכירה שהצוות לא יקבל מתנות אישיות... אם בכל זאת מתחשק לכם אפשר לפנק מכתב ומשהו קטן ומתוק. לא יותר מזה...
אם מתחשק לכם לתת לנו מתנה :) מאוד נשמח אם תכתבו עלינו המלצה שנוכל לפרסם באתר שלנו, או אם תכתבו המלצה בעמוד הפייסבוק שלנו.
באהבה והתרגשות
אחי והצוות
אפרוחיה- נחמה
עדכון כמעט אחרון! אנחנו ממש מתקשות להאמין שהשנה עוד מעט נגמרת!
החלטנו שראוי להעביר את השבועיים האחרונים שלנו לפני חופשת הקיץ בסימן חברות. שיחקנו במשחקים הדורשים שיתוף פעולה, ויתור, עבודת צוות, סבלנות ואהבת הזולת. סמנו דגש על הערכים האלו בפעולות פשוטות כמו המתנה בתור למגלשה או למסלול הג'ימבורי, דרך בישול משותף בארגז החול ועד למשחקי מסירות וכדורגל מרובי משתתפים.
הנחמות כבר מבינים כמעט הכל ומסוגלים לבחור לבד, אנחנו מציעות בכל זמן שתי אפשרויות והילדים בוחרים יחד- יוגה או ריקוד? שירים או סיפור? יצירה או משחק קופסא? גם לספריה אנחנו מזמינות את מי שמתעניין ואנחנו בוחרים יחד סיפור. מחממם את הלב לראות שסדר היום נשאר מגוון ובכל פעם נשמע קול של ילד/ה אחר/ת בכיתה.
השבוע בחרנו ביחד מוזיקה ממבחר הדיסקים שלנו. בשיתוף פעולה, בעזרת כמה ילדים הכנסנו את הדיסק הנבחר למערכת, הפעלנו והילדים מיוזמתם הזמינו זה את זו לרקוד. גם מי שעדיין לא עומד הוזמן וקיבל יד תומכת מחבר/ה.
פתחנו ביום חמישי את הסלון של נחמה, ישבנו יחד על הספות, הפוף והכריות, קיימנו מפגש שמח ורך עם מטפחות. בדקנו מה אפשר לעשות איתן, להסתתר, להתלטף, לרקוד ולהתחפש. כל כך נהנינו מהביחד שהחלטנו לערוך את קבלת השבת בסלון גם כן. שרנו יחד, שמענו סיפור, איחלנו שבת שלום לכל אחת ואחד ואכלנו חלה רכה וטעימה. הילדים ישבו ודפדפו בספרים בסלון, שחקו במחבואים, טיפסו והשתוללו, קשקשו עם החברים והתחבקו.
בחצר התקררנו בעזרת צבעים קפואים, ממש כמו במסיבת הסיום. ציירנו על דף ענק שנתלה על הקיר, לאחר מכן עברנו לרצפה. לשנו בצק, בכיתה ובחצר.
שיחקנו יחד בבובות, התייחסנו לבובות כתינוקות והילדים כיסו אותן, חיתלו, השקו מבקבוק, הלבישו אותן ולא שכחו סנדלים.
הודעות:
סדינים נקיים
בקבוקי מים
שיהיה שבוע מקסים ומלא אהבה
קרן, טלי ואלינור
צעירים א- רוחל'ה
שבוע מלא התרגשות באוויר!
הילדימות (וגם הגננות) היו מלאים התרגשות מאירוח שלכם ההורים בגן במסיבת הסיום. המשחקים המיוחדים והחוויות החדשות התערבבו לנו עם התרגשות לקראת סוף השנה והחופש הגדול. כדי לעזור לנו לעכל את החוויות שעברנו, פתחנו את השבוע בלדבר עם החברימות על מסיבת הסיום שהייתה: ממה נהנו, באיזה משחקים שיחקו, האם היה כיף לארח את ההורים בגן ומה הם קיבלו במתנה. כל החברים היו מאוד נרגשים לספר חוויות ממסיבת הסיום וכולם רצו לקחת חלק בשיחה. אחרי שקצת דיברנו על החוויות החלטנו קצת לשיר ולרקוד עם הגיטרה של הדרי. שרנו יחד שירים לפי בקשות החברימות. היו לנו את הכוכבים הידועים "רד אלינו אווירון", ו"האוטו שלנו" אבל גם שירים שלא שרנו כבר זמן מה כמו "רוץ בן סוסי" ו"כולם מוחאים איתי כף". אחר כך חילקנו לחברימות מקלות תיפוף והזמנו אותם לנגן בקצב במקלות כמו בקצב נגינת הגיטרה.
איזה כיף לשיר ולנגן ולרקוד! בילוי נהדר אפילו בעונת הקיץ החמה. שאלנו את החברימות מה הכי כיף להם לעשות בקיץ. החברימות ענו מיד "ים!" ואחר כך הוסיפו גם "בריכה!" אין ספק שממש כיף לשחות בקצת מים קרירים כשחם בחוץ. מענין לחשוב, מאיפה מגיעים אלינו כל המים הנהדרים האלה? החברימות חשבו קצת ואמרו לנו שהמים מגיעים מהברז. נכון מאוד! אבל המים עוברים דרך ארוכה מאוד עד שהם מגיעים לברז שלנו. הזכרנו לחברימות שבחרוף ירד המון גשם. הגשם הזה מתאסף על האדמה וזורם לנחלים שזורמים אל הכנרת ואגמים נוספים. אחר כך אנחנו מעברים את המים מהאגמים בצינורות כך שהם מגיעים עם אלינו לברז בגן ובבית. דרך ארוכה מאוד עברו המים!
מה עוד יש בקיץ? לימדנו את החבירמות את השיר "מה יש בקיץ" של חיה שנהב:
“"בקיץ יש
אבטיחים
ומלונים
וענבים
וים,
בריכת שחיה
בגדים קצרים
הרבה גלידה
וגם
אפרסקים
ומשמשים
וזבובונים ויתושים
וסנדלים
וכובעים
ומזיעים
וחם"
החברימות ממש אהבו את הדקלום הזה ורצו לחזור עליו שוב ושוב ושוב. אהבנו במיוחד את כל הפירות שמוזכרים בשיר, גם אפרסקים גם משמשים גם ענבים... ובעיקר אבטיחים! אבטיח הוא בהחלט סמל של קיץ ויש עליו שירים וסיפורים רבים. סיפרנו לחברים סיפור על אישה שגרה בתוך אבטיח. האישה חצבה לה חלון וסלון, הכניסה ארון ותמונה, הביאה שולחן שרפשרפים ואפילו חתול! וחיה לה באבטיח. עד שלפתע פתאום, נגמרה העונה! אוי לא האבטיח נרקב! מה עשתה האישה? ארזה את חפציה וחיפשה לה בית חדש. היא חיפשה וחיפשה עד שמצאה לה בית חדש בגזר ארוך אך מאוד צר. כל כך צר הוא היה, שבקושי היה אפשר להכניס לתוכו חצי ארון ורבע שרפרף. מה האישה בסיפור שלנו החליטה לעשות? היא זרעה זרע של אבטיח שנשאר לה באדמה, השקתה אותו במים ודאגה שיהיה לו גם שמש וגם צל, עד שהזרע צמח וגדל והפך להיות אבטיח גדול ועגול.
השמענו לחברימות את השיר אישה באבטיח של חוה אלברשטיין ויחד גרנו לנו באבטיח עגול בו חצבנו חלון, והכנסנו סלון, עד שנגמרה העונה והלכנו לחפש לנו גזר ארוך וצר לגור בו
עוד שיר מקסים על אבטיח שהשמענו לחברים היה השיר "אבטיח" של מוסיקה אורגנית מתוך האלבום "שיר לאביב ולקיץ":
“"אבטיח, אבטיח
לא על עץ ולא שיח,
על הארץ הוא גדל,
גם בשמש גם בצל"
החלק האהוב על החברימות בשיר הוא ששרים יחד "יו-לה יו-לה-לה" בו אנחנו טופחים על הברכיים ומוחאים כפיים פעם אחת רגיל, פעם אחת מעל הראש, ופעם אחת מאחורי הגב.
אתם יודעים מה עוד יש בקיץ? בקיץ יש חופש! לא חופש קטן, ולא חופש חכם, ולא חופש פחדן ולא חופש סקרן אלא חופש ג-ד-ו-ל! בחופש הגדול לא הולכים לגן אלא משחקים עם ההורים, הולכים לטייל ולבלות, פוגשים חברים ומשפחה ועושים כיף חיים. שמנו לחברימות את השיר "החופש הגדול" מאת נעמי שמר והזמנו כל פעם שלושה חברים למרכז הכיתה לרקוד לנו:
"הכל הכל
אני יכול
כי זה החופש הגדול"
אפשר לעשות ממש הכל בחופש הגדול! אולי נהפוך למשהו אחר בחופש הגדול? משהו אחר לגמרי? הבאנו לחברימות כל מיני תחפושות והזמנו אותם להפוך להיות מישהו או משהו אחר בחופש. אלונה בועז ואיתי בחרו להפוך לאריה ולשאוג בקול גדול, ארז ארבל ג'ונאם וניתן בחרו להפוך לצפרדעים מקפצות, עידו ואיתי בחרו להפוך לחמור מתוק ולהשמיע לנו את קול הנערה שלו, תומר ליאו ובועז הפכו לנמר/טיגריס חושף שיניים, ולביא בחר להפוך לקוסם עם גלימה מפוארת. כיף לדמיין שאנחנו הופכים לרגע למישהו אחר לגמרי שנותן לנו הזדמנות לעשות קצת שטויות וצחוקים.
בחברותא השבוע התחלנו במשחק שנוצר בעקבות שאלה של החברים - מה יש בשקית הוורודה בכיתה? מעניין מאוד! שנבדוק? התחלנו בלהרגיש את המשקל של השקית - וואו כמה היא כבדה! המשכנו בלהקשיב לקול שיוצא כשמנערים את השקית - איזה צליל הקשה חזק! ועוד רמז אחד אחרון, בפנים יש משהו בצבע חום. מה לדעתכם יש בשקית? -קוביות! -צבע! לאט לאט הוצאנו מהשקית.... קוביה! ממש נהנו לגלות את תוכן השקית אז החלטנו למלא את השקית בכל מיני חפצים שונים. כל פעם נתנו לחברימות כמה רמזים לגבי משקל השקית, הרעש שהיא עושה כשמנערים אותה וצבע הדברים בפנים. לפעמים נתנו עוד כמה רמזים ואפילו הראנו חלק קטן ממה שיש בתוך השקית. החברימות נהנו לחשוב על אפשרויות לדברים שיכולים להיות בתוך השקית ולגלות אם הצליחו לנחש נכון או לא.
אחד הדברים שמילאנו בשקית היה בובות תינוקות. מיד החברימות הציעו להשכיב את הבובות לישון. קראנו לבובות התינוקות טיטי והבאנו לכל אחת מהן שטיח קטן שיהיה לה למיטה. זהו טיטי נרדמה. וואו טיטי ישנה כבר מלא זמן! כבר הגיע הבוקר וצריך לקום לגן! שנעזור לטיטי להתארגן? הערנו אותה עם חיבוק ונשיקה צחצחנו לה שיניים, קילחנו אותה האכלנו אותה ויצאנו לטייל אל הגן. סיימנו בלתת לטיטי חיבוק גדול גדול ולהיפרד ממנה לשלום.
כמה אנחנו אוהבים חיבוקים! מי מחבק אותנו בבוקר כשאנחנו מתעוררים ובאים לגן? חלק מהחברימות אמרו אמא, חלקם אבא וחלקם אמרו שסבתא וסבא. ידעתם שאנחנו יכולים גם לתת לעצמנו חיבוקים? פורסים את הידים לצדדים ועוטפים החזה בידיים אוהבות. אולי נחלק גם קצת חיבוקים לחברימות? ישבנו במעגל וכל אחד העביר לחבר שלידו חיבוק - לביא מחבק את עידו, עידו מחבק את גו'נאם וכך הלאה והלאה. אחר כך עשינו ביחד חיבוק קבוצתי גדול של כל החברימות!
השבוע הסיפור שקראנו לפני השינה היה "נמר בחצר" מאת ליזי סטיוארט. בסיפור נורה משחקת עם סבתא וג'ף בובת הג'ירף שלה אך היא מאוד משועממת. סבתא מציעה לנורה לשחק בחצר שם היא חושבת שהיא ראתה נמר. "נמר בחצר?!" נורה מפקפקת אך לאט לאט היא מתחילה לגלות דברים נפלאים ומאוד מעניינים בחצר בינהם שפיריות בגודל של ציפור, צמחים שיכולים לבלוע את נורה כולה, דב קוטב זעפן וכן, גם נמר. אפילו בת ים באה לבקר (:
הודעות ותזכורים:
בקבוקים מלאים
סדינים רעננים
מגבונים אוגוסט - חבילה אחת לבעלי חיתולים. גמולים לא צריכים להביא
חיבוקים ונשיקות
הדר וענת
צעירים ב- הלו יעקב
עידכון אחד לפני אחרון, הייתם מאמינים שכבר נגמרת השנה?!
אז מה עבר עלינו השבוע?.....
באחד מטיולנו הדימיוניים בחוף הים ברגע של רעב שלפנו את קופסאות הפרי שלנו ….
כל אחד והפרי שלו.. היה אבטיח,מלון,תפוז,ענבים,אשכוליות שזיפים ותות.
החברים סיפרו איזה פירות הם אוהבים במיוחד.
שאלנו האם יש פירות שהם של קיץ וכאלה של חורף? הילדים ענו כן נחרץ אז החלונו למיין.
קופסא חורפית עם שמיכה נעימה וקופסא קייצית עם משקפי שמש .
תמונות של פירות וכמה ירקות אבטיח קייצי לסל ממושקף כך גם הענבים התפוז והתות היישר לסל החורף.
הקשבנו לשיר אטרף-מנגו בננה ומלון.
רקדנו ברכבת מצחיקה ,חילקנו פירות לחברים מהסלים שלנו התחבקנו …. התיישבנו וצפינו בשקיעה המופלאה מלאת הצבעים .
חשבנו לעצמנו כמה כייף זה טיולים וחופש לגלות ולטעום דברים חדשים וחופשת הקיץ זה הזמן המצויין ביותר …. את דור קיבלנו בזרועות פתוחות הוא סיפר לנו סיפורים מפורטוגל ומפסטיבל ה-בום.
דור הראה לחברים נשל של נחש שהוא מצא באחד מטיוליו …
למה הנחש משיל את עורו ?.. כדי להתחדש (: העור שעל גופו כבר יבש וגס … גורם לנחש לגרד לא רצוי ולכן הנחש מוריד אותו כל כמה חודשים.
הילדים העבירו בניהם אחזו בעדינות כי הוא יבש ומתפורר … הנשל היה כמעט ושקוף עם עיטורי עיגולים בגווני חום.
דור השמיע להם קצת מוסיקת טראנס … אין הרבה מילים יש הרבה קצב.
החברים קמו לרקוד ולמדו מדור צעדים חדשים.
שימוש בספריית הגן -
החזרת הספרים לספריה…
למה אנחנו מחזירים ספרים ולא משאילים שוב מהסיפריה ? תהו הילדימות.
סיפרנו שעכשיו קצת לפני חופשת הקיץ אנחנו צריכים לאסוף את כל ספרי הגן לבדוק מה צריך להדביק ולתקן מה חסר מה צריך להשלים.
התבוננו בערימה של ספרים חדשים ומשומשים שאין להם מקום בספריה שלנו …. צריך להוסיף עוד מדפים ולהיות מוכנים לשנה החדשה …
רוצים לעזור לי ?… לקחנו ארגז ספרים שממתין לבדיקה, כל אחד מהחברים ניגש בחר ספר וסרק אותו האם הכריכה שלמה ? הדפים בפנים קרועים או שלמים … מיינו והתחלנו לתקן בעזרת דבק נייר ומספרים …מקווים שעד תחילת השנה נסיים ....
דווקא כן קרה כלום!
כאשר נופלת צלחת ארוחת הצהריים וכל המזון נופל על הריצפה הכיסא והבגדים ואנו מהצד אומרים …
לא קרה כלום פשוט תרים .
מבחינתי קרה המון נבהלתי מהקול שהשמיעה הצלחת שפגעה בריצפה … לא נעים לי כי הבגדים שלי מלאים ברוטב וממש לא מתחשק לי לנקות עכשיו אני רעב. המון דברים הרגשתי עכשיו …. הנטייה הטיבעית שלנו לומר לא קרה כלום לנפילה … לגל ששטף את עיני במי מלח , לארטיק שנפל לי על החול.
ספר קסום של אורי בר און - דווקא כן קרה כלום .
בהתחלה הילדימות צפו בתמונות ומבלי שאקרא את ניסו לפענח מה קורה שם בתמונה ובסך הכל די קלעו לסיטואציות .
מה שמעניין זה שהם לגמרי הבינו את הילד ואת התחושות שלו, נותן לנו המבוגרים עוד נקודת מבט לרגשות הילדים.
איורים מקסימים וקיציים של אורי טאוב.
“טִיַּלְתִּי עִם אִמָּא לְאֹרֶךְ הַחוֹף,
יוֹנָה קְטַנָּה דִּלְּגָה בְּמָעוֹף.
רָדַפְתִּי אַחֲרֵי הַיּוֹנָה הַלְּבָנָה,
וְנִתְקַלְתִּי... בּוּם בְּבֶטֶן שְׁמֵנָה.
"לֹא קָרָה כְּלוּם," אָמַר הָאָדוֹן.
"לֹא קָרָה כְּלוּם," הַגְּבֶרֶת אָמְרָה.
דַּוְקָא כֵּן קָרָה כְּלוּם,
כִּי אֲנִי הִתְבַּיַּשְׁתִּי נוֹרָא!
יום הולדת אחרונה בקבוצת הלו יעקב צעירים
השבוע חגגנו לנינה פנינה שלנו יום הולדת 3 , מזל טוב להורים המאושרים .
תודה על הפינוקים … היתה התרגשות גדולה לחגוג מסיבת יום הולדת אחרונה לקבוצה שלנו.
משחקי ריקוד מצחיקים כמו שהלו יעקב אוהבים והפעם בריקוד הציפורים
הילדים הסתדרו בזוגות הקשיבו לשיר רקדו את התנועות וכל כך נהנו שחזרנו עליו שוב ושוב ושוב .
בידיים נשקשק
ומרפק אל עוד מרפק
המותניים נסובב
וכף נמחא
בידיים נשקשק
ומרפק אל עוד מרפק
עם היד נמחא בקצב חה חה חה
בידיים נשקשק
ומרפק אל עוד מרפק
זה את זה קצת נדגדג.
נשתולל ונתנדנד
נסתובב ביחד עם חיוך גדול
נסתובב ביחד תהיה קצת נחת וזה הכל
כמה טוב בשניים כייף להסתובב
נסתובב ביחד תהיה קצת נחת וחם בלב.
התארגנות לסוף שנה והפעם ניקיון מתקני הג׳ימבורי לקחנו סקוץ סבון וגיגית מים שיפשפנו ביסודיות ודאאגנו למקום ייבוש נקי ומלא בשמש . אנו דואגים לחפצים ולמשחקים שלנו בגן ונשמח שחברים חדשים וישהים יהנו מהם בתחילת השנה.
יום שישי אחרון בגן ילדי הטבע לשנה זו
היה מרגש במיוחד מכיוון שזה השישי בו נפרדנו מאחותינו הגדולה קבוצת ציונה … ערכנו טקס מעגל חיבוקים גדול לשתי הקבוצות, אכלנו את ארוחת הבוקר המשותפת שלנו סיפרנו כמה זה מרגש.
גם קבלת השבת היתה בסימן של סיום והתרגשות , היה שישי מיוחד מאוד .
מסיבת הסיום שלנו,
הכל התחיל בקבוצה שמכורה למסלולים … והדרך היחידה שאני מכירה זה דרך הילדים .
אז מסיבת סיום של מסלולים . איך נפתיע? נביא קצת מים לרענן את הלחות פירות קיץ ומוסיקה.
נשארנו נאמנים לפרויקט שימוש חוזר שלנו ובנינו מתקנים כמו מזרן עם נצנצים, מסלול ובריכה מחומרים ממוחזרים היו שם שקיות זבל ,שוק, ובקבוקים ששלפנו מהמיחזורית צינור מים ישן שחוררנו לממטרות מרעננות מלמעלה.
מדהים היה לראות כמה הילדים נהנו מהמסלולים כמה הם נהנו להיות עם החברים שלהם ויותר מדהים היה לראות איך אתם שיתפתם פעולה.
לסיכום היה מרגש מוצלח(:
הודעות -
יום ראשון בנוהל סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.
שימו לב - נא רוקנו מגירות עד יום רביעי אחרת התכולה הולכת לפח.
שבוע מלא בקסם
אורטל ודור
בוגרים- ציונה
עוד עדכון בסימן סוף שנה, אך הפעם הסוף באמת כבר כאן...בעודי כותבת, העיניים מעט דומעות והגרון ניחר כנראה שזה אכן אוטוטו נגמר.. אנחנו מנצלים כל רגע לעוד קצת חיבוקים, דגדוגים, התכרבלות במזרונים, רגעים יפים והברקות שרק ציונות יכולים להמציא...
השבוע עשינו הרבה דברים בפעם האחרונה....החזרנו ספרים בפעם האחרונה, אכלנו שקשוקה של יום חמישי בפעם האחרונה, עשינו מעגל חיבוקים ענק בפעם האחרונה וחגגנו את יום שישי בפעם האחרונה... בסעודת הבוקר החגיגית שלנו עם הלו יעקב עמדנו ליד החברים שאוכלים להם בכיף והתמלאנו בנחת, גאווה, אושר וכמובן קצת עצבות... בלי ששמנו לב שבלי לתכנן יותר מדי, ימי שישי בגן הפכו להיות מיוחדים ומרגשים עבורנו, כי הם פשוט ייחודים לנו. לאורך השנה יצא לנו, לצוות, לחשוב ולתהות מה יהפוך את ימי שישי בגן למיוחדים יותר וחגיגיים. אז בנינו קבלת שבת ייחודית, הוספנו טקסים מעניינים, איחדנו כוחות וארוחות ובסוף, כל זה לא משנה. ימי שישי הם מדהימים בגן לא בגלל התוכן שלהם, אלא בגלל שהילדים בנו ועיצבו את עצמם בתהליך ארוך אך משמעותי שהביא אותנו למקום הנעים והטוב שאנחנו נמצאים בו עכשיו. כל חלק וחלק ביום הוא שלהם, הם מרגישים אחראיים, בקיאים ודואגים לכל הפרטים הקטנים.
באווירה אופטימית זו, השבוע התחברנו לגוף ולנפש...פתחנו כל יום כמובן בהליכה מהירה לגן, או הליכה איטית, נסיעה באוטו או באופניים, תלוי על מי אנחנו מדברים...התעמקנו קצת בכפות הרגליים וחקרנו לעומק, איפה הכרית, איפה העקב, על מה נעים יותר לדרוך וכמה זמן אנחנו יכולים להחזיק רק על האצבעות או רק על העקבים....סובבנו קרוסליים וניסינו להבין היכן בדיוק הם ממוקמים, אבינעם עבר בין החברים ועזר למי שהיה צריך הכוונה..
ביום שני ליטל עשתה לנו סדנה מעצימה במיוחד של מדיטציה ויוגה. שמענו נעימות מיוחדות, שהן בעצם מנגינות ללא מילים....
החשכנו את החדר, עשינו הרפייה (כמו בקבלת שבת, החברים הזכירו...) חשבנו על דברים מעניינים שעלו בדמיון, עשינו כל מיני תנועות מיוחדות עם הגוף והתחברנו לעצמנו...
בהמשך השבוע, ביוזמתם של שוחי ומתי האלופים, עשינו מסיבת פיג'מות בגן! כל החברים התבלבלו והגיעו לגן עם פיג'מות...מה אנחנו הולכים לישון..איזה שטות..מהבוקר כבר החלטנו שאנחנו עושים הכל הפוך, במקום להיכנס לחברותא נכנסנו לתרבוחא, הלכנו ברוורס לשטוף ידיים וחשבנו שאולי כדאי לחפוף את השיער במקום לשטוף ידיים...איזה מבולבלים..
כשנכנסנו למפגש פתחנו בתצוגת פיג'מות מרהיבה...כל חבר הגיע בתורו לפוף המדגדג והיה צריך לספר על הפיג'מה שלו תוך כדי דגדוגים..זו הייתה משימה מאתגרת במיוחד אבל כולם עמדו בה בגבורה...כשרומיצ הגיעה לפוף לא יכולנו שלא להבחין בכמות הזברות שעל הפיג'מה והחברים טענו שזו הזברה מהשיר....אז שרנו כולנו יחד!
מי יודע מדוע ולמה?
לובשת הזברה פיג'מה....
פיג'מהמהמה פיג'מהמהמה
פיג'מ'פיג'ם פיג'מהמהמ
מהמזרונים בכיתה הכנו לנו מיטה אחת ענקית. שכבנו כולנו יחד על המיטה, הוספנו כריות, שמיכות, התהפכנו על הגב, על הבטן, כל אחד ואיך שנוח לו לשכב במיטה...אך שמנו לב שנהיה לנו מאוד צפוף במיטה...של מי הרגל הזו? איך היא הגיעה אליי? לא כל כך פשוט לחלוק מיטה...הפכנו את זה למשחק מצחיק במיוחד...
חיברנו לעצמנו גרסה שונה לשיר שובבים במיטה:
במיטה אחת לא כל כך קטנה 17 שובבים, טרהללהלה
אמר האחד, בואו נתגלגל, ומי שנופל נופל,
גיל גיל גול וגיל גיל גל והופ! יובל אחד נפל!
ספרנו בכל פעם כמה שובבים נשארו על המיטה, התגלגלנו למקום ובעיקר צחקנו...
לסיום קראנו את הספר המקסים תפילילה מאת מאיה חנוך ומיכל כהן-חי, שהחברים מאוד מאוד אוהבים, הוא מהווה גם השראה לקבלת השבת שלנו כך שבכלל ממליצה לכם לרכוש אותו... החברים אוהבים להמציא ולחפש את חיות הים והיבשה, להגיד לילה טוב לחמה, לירח, ולכל מי שביניהם..
ביום חמישי חגגנו סוף סוף את מסיבת האחים הגדולים...אחרי חודשים רבים של המתנה, ציפייה והרבה דיבורים על הבטן השמנמנה של אמא, זה קרה... לא 1...לא 2...לא 3... 6 אחים גדולים במסיבה, שמצטרפים לחבורה מנוסה ווותיקה ביותר... האחים הגדולים ארגנו את הכיתה לכבוד המסיבה והזמינו את כולם להצטרף...פתחנו בטקס הענקת כתרים שבו כל חבר מהקבוצה העניק לאחד האחים הגדולים את הכתר שלו... רצינו להכיר לעומק את האחים הקטנים שנולדו, אז עמית, רז, שוחי, תום, אבינעם ורומיצ, סיפרו לנו כל אחד בתורו על השמות שלהם (לרובם יש יותר משם אחד...ליאו-קטשופ, ימימה-פולו, דור-פוצקי , נעמי-סוריקטה, יובל- יובלי, ירדן- סמי כמובן....)
על השטיח העגול פרסנו 12 תמונות, 2 תמונות לכל חבר ויצרנו מעין משחק זיכרון שבו שאר החברים ניסו לנחש איזה תמונה שייכת למי...הכרנו את האחים הקטנים והגדולים יותר לעומק והחברים סיפרו מה בדיוק אנחנו רואים בתמונה... רומיצ הדגישה שנעמי בדרך כלל ישנה בגלל זה היא עוצמת עיניים בתמונות...
פתאום שמענו בכי של תינוק...מה זה כל הבכי הזה? מה אנחנו אמורים לעשות....החברים יחד העלו כל מיני השערות לגבי סיבות לבכי, אולי הם האחים הקטנים רעבים, אולי הם עייפים...מהעגלה הוצאנו שלל פריטים והבאנו אותם לאחים הגדולים, הם כבר היו ממש מומחים והראו לנו מה צריך לעשות...עמית לקח אחריות על המוצץ, אבינעם הראה לנו איך צריך להאכיל את התינוקת- אפשר או להניק או לתת חלב בבקבוק, שוחי הראה לנו את הדרך שבה כדי להראות לתינוק צעצועים ושזה יכול מאוד להצחיק אותם, רומיצ ישבה על כרית ההנקה והרגיעה את התינוקת על הידיים, תום הרדים את התינוק במיטה יחד עם השמיכה, יובל הראה לנו איך עוזרים לתינוק לעשות גרעפס (חשוב) ורז החליף חיתול...רז אמר שחיתול אחד בטוח לא יספיק כי התינוק עושה המון קקי...לבסוף כל האחים הגדולים ישבו יחד עם התינוקות על שטיח אחד והזמינו את שאר החברים להצטרף ולעזור להם במלאכת הטיפול...בכל זאת עבודה לא קלה, לא יזיקו לנו עוד כמה ידיים...
הודעות ותזכורות
• נוהל יום א' אחרון בהחלט- רק מצעים ובקבוקי מים...
• יום רביעי 8.8 יום אחרון בגן, כמו שבטח כבר הבנתם אנחנו לא עושים טקסים או חגיגות מיוחדות (התכנון הוא מסיבת מים מטורפת בחצר, הגעה עם בגדי ים ) אין טעם להעמיס או לבלבל את הילדים, במיוחד לא כשחלקם נשארים בקייטנה ומגיעים לגן יום אחרי. אנחנו מבחינתנו לא מאמינים בהכנות מרובות לפרידה, במיוחד כשרובם כבר יודעים ומדברים על זה לבד...חשוב לזכור שגם במקרה של פרידה, בדיוק כמו בהסתגלות לגן, הקושי הוא בעיקר שלנו (מודה באשמה) אנחנו נקדיש את היום האחרון כדי לדבר על המעבר לגן החדש ועל המשמעות של זה עבורם, אל תצפו שזה בהכרח יחלחל באופן מידי אצל הילדים, זה יכול לתפוס משמעות רק תקופה מסוימת לאחר מכן אם בכלל, כל ילד והדרך שלו להתמודד, כמובן שאנחנו כאן תמיד להתייעצות לגבי ההמשך.
בכל אופן, נשמח אם ביום רביעי לא תגיעו לאסוף את הילדים בדקה האחרונה כדי שנספיק להיפרד מהם ומכם בכיף....
אוהבות ובאמת כבר מתחילות להתגעגע...
שירז וליטל
** **