על האור ועל החושך

15/12/2018

שבת מנוחה

כמה כיף היה לנו לחגוג עם יחד כל הקהילה שלנו את חגיגת האור שלנו! למרות הדחיה ולמרות החורף, היה כל כך כיף, זורם מרגש ומחמם! זה משמח אותנו כל פעם מחדש. תודה מיוחדת לאמהות שטרחו והכינו לנו כיבוד  רוית אמא של ליאו, מורן אמא של אנה, מיכל אמא של עידו ושלי אמא של גיא...

תודה לכל ההורים שהגיעו להרצאה בנושא דיאלוג מבוגר ילד , היה לי חשוב ומהנה לקיים אתכם את השיח החשוב הזה!

רישום לגן- מזכירה את כל הטפסים והצ'קים להעביר אך ורק לידיהם של צחי/ אחי, לא לאף אחד אחר. כמובן מבקשת גם לא להניח סתם במטבח/ מגירות... אחרת המסמכים הולכים לאיבוד.

החל משישי הקרוב יתקיימו בגן שלנו ימים פתוחים בימי שישי, בין השעות 9-11.

המטרה היא שההורים המעוניינים לבקר יגיעו ביחד כך שלא יטיילו לנו בגן כל ימות השבוע.

אנחנו מכינות את הילדימות לביקור, לצעירים אנחנו מספרות כי מגיעים אלינו אורחים. והבוגרים לוקחים ממש חלק (ובדרך כלל ממש מתרגשים לאחר). הם בוחרים מה נכין לארוחת הבוקר, מתלווים אלי לסיור ולשיחה, וגם מכינים שלטים ומקשטים את הגן.

מעבר ל 10 הדקות שבהן אנו מסיירים בגן, לא תהיה אינטראקציה עם הפעילות השוטפת בגן. מיד לאחר הסיור המבקרים ואני עוברים לשבת בחדר על מנת שלא להפריע לסדר היום בגן.

אם במקרה פגשו אתכם הורים מחוץ לשער (אני ממליצה להם להגיע קצת קודם כדי לפגוש הורים אקראית), זכרו שגם אתם הייתם פעם במעמד הזה- מעמד מבלבל ומלחיץ... אם בא לכם, הסבירו להם פנים  אני בטוחה שהם ישמחו כהורים להורים לקבל מכם קצת עצות ותשובות לשאלות.

זו גם הזדמנות ממש טובה להגיד לכם תודה ענקית על היותכם שגרירים מדהימים שלנו. אנחנו לא מפיסיקים לשמוע מה שאתם מספרים על הגן שלנו, וזה פשוט מרגש כל כך! תודה לכם על הפרגון והמילים הטובות.

שבת של אהבה

אחי וצוות ילדי הטבע הדמוקרטי

צעירים א'- שמוליק

ארוחת בוקר

טקס ארוחת הבוקר החדש שלנו, עליו הסברנו לכם בשבוע שעבר, הגיע בדיוק בזמן.

השבוע ראינו שהילדימות כבר לחלוטין שולטים בסדר החדש ונצמדים לכללים כאשר הם מבינים מה עומד מאחוריהם.

כמו כן גם טקס שטיפת הידיים שלנו הולך ונהיה יותר ויותר עצמאי. מרבית הילדים נכנסים לשירותים ומוודאים שישנו שרפרף ליד הכיור עליו יוכלו לעמוד כדי לשטוף ידיים, מסבנים היטב את הידיים ופותחים לבד את הברז, אנחנו רק עוזרות להפשיל שרוולים (בכל זאת, לפעמים זה קצת קשה עם כל השכבות). כאשר כל הסבון נשטף הולכים לייבש את הידיים, ממתקן הנייר לניגוב הידיים שולפים נייר אחד, מנגבים וזורקים לפח. בסיום ארוחת הבוקר אנחנו מתחלקים לשתי קבוצות: קבוצה אחת מעיינת בספרים על השטיחים הנעימים וקבוצה שנייה במשחק סביב שולחן.

בחוץ נעשה קריר, לכן התחלנו להחליף חיתולים בכיתה החמימה בזמן שהחברים במשחק בשתי קבוצות.

ורגע לפני שעוברים לכיתה הגדולה למפגש פוצחים במסיבת ריקודים פריסטייל.

מאור מרקידה אותנו לצלילי השיר ״קומסי קומסה״ של סטפן, גבע מראה לנו איך רוקדים ברייקדאנס ותהל מלמדת אותנו עינטוזים מה הם :)

מפגש

השבוע המשכנו להתעמק באור, חושך והמשחק ביניהם.

מתוך קופסאת ההפתעות של טיטי הוצאנו פנס קטן, לחצנו על הכפתור וראינו קרן אור בוקעת ממנו.

שוב קירבנו את הפנס לקיר ועקבנו אחרי אלומת האור- כאשר היא קרובה היא קטנה וככל שמתרחקים היא הולכת וגדלה עד שנעלמת לגמריי.

אלומת האור שלנו היתה שובבה במיוחד, היא קיפצה על הקירות והתקרה. ניסינו לתפוס אותה ואז פתאום היא ברחה לרצפה.

היא עברה בין כל החברים מה שהיה משעשע במיוחד. בין הטיולים של אלומת האור ראינו כיצד היא מאירה על חפצים שונים ואת הצל נוצר סביב החפצים. גם אנחנו נעמדנו לפני הפנס, הוא האיר עלינו ואיפה שהאור לא חדר נוצר צל!

אוהלים אוהלים… כמה שאותם אנחנו אוהבים!

הכנסנו את הפנס לתוך האוהל שלנו ובתורות הארנו על הכוכבים שמודפסים על בד האוהל שלנו.

גם פה שמנו לב שכאשר אנחנו מתקרבים עם הפנס הוא מצליח להאיר רק על כוכב אחד אבל ככל שמתרחקים אנחנו מצליחים להאיר על יותר כוכבים בו זמנית.

אוהל זה נחמד אך מה עוד הוא יכול להיות?

שמיכה! נשכבנו על הרצפה והתכסנו יחדיו בשמיכת כוכבים ענקית!

מה עוד?

שטיח! האם לכל החברים יהיה מקום בשטיח שלנו?

אט אט הצטרפו החברים וראינו שהבד כל כך גדול ורחב שיש מקום לכולם!

מה נעשה על השטיח? פיקניק! ״הכנו״ את מיטב הסלטים ו״חתכנו״ פירות לפרוסות דקות.

בסיום ארוחת הפאר החלטנו לנער טוב טוב את הבד שלנו - נעמדו סביב, אחזנו בקצה הבד וניערנו גבוה וחזק!

אז מעבר לזה שזה מקום מסתור מעולה אפשר גם להפוך אותו למסלול - חושך/אור

כך זחלנו החברים, עברו דרך הבד ״החושך״ ויצאו שוב אל האור! מהאור לחושך ומהחושך לאור…

חצר

הגשמים הרטיבו את ארגז החול מה שגרם לחול להפוך לבוץ!

בוץ! זו אטרקציה בפני עצמה. כאשר החול רטוב או קצת לח הוא תופס צורה בקלות!

מה אפשר לעשות עם חול הלח?

ממלאים כלים שונים בחול, מרפדים טוב טוב והופכים…. מה יצא? עוגה? פשטידה? אולי משאית גדולה?… אין גבול לדימיון!

יום הולדת חגיגה נחמדת! …

השבוע חגגנו יום הולדת שנתיים ללילי! חגיגה מלאה קסמים, ריקודים ועוגה טעימה ומפנקת! לילי סיפרה לנו שהכי התרגשה מהחלק בו היא דגדגה את החברים עם שרביט הקסמים! מזל טוב חברה שלנו!

לתשומת ליבכם,

נשלחה הודעה בקבוצה עם נהלי ימי ההולדת. אנחנו מבקשות להיצמד לנהלים ולא להציב אותנו במצבים לא נעימים!

אנחנו חוגגים ימי הולדת לפי הסדר, התחלנו מילדי ספטמבר, אוקטובר, נובמבר…

אשר ממתינים בסבלנות רבה לחגיגות. לאט לאט נחגוג לכולם :)

הודעות

* היה פשוט תענוג לראות אתכם במסיבת חנוכה מסתובבים בין על הפינות וקשובים לצרכי הילדים שלכם!

* מזכירות החל מהשעה 8:20 אין כניסה לגן דרך המבואה. יש להמתין בחצר.

*לאחרונה הרבה הורים נוטים לאחר מה שמשבש ומעקב את סדר היום של הילדים והחברים המאחרים מפספסים זמן משחק חשוב בבקרים אנא נסו להגיע מוקדם ככל האפשר.

הרבה יותר נעים להיכנס לכיתה עם משחקים לקבל את פני החברים בבוקר ולהתחיל ברוגע את היום שלנו :)

* נוהל יום א׳ סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים .

שבוע נפלא לכולם

ויקה וחולוד

שולה צעירים ב'

השבוע השמש חזרה לבקר אותנו ויכולנו ליהנות שוב מזמן חצר בבוקר ואחרי המפגש

ניצלנו את זמן החצר כדי לעבוד קצת על הביחד'נס שלנו

זמן חברותא בחצר

לפני הכניסה לארוחת צהריים אנחנו יושבים לזמן חברותא עם אלינור!

החברותא היא סוג של אתנחתא במהלך היום או לפני מעבר מסוים, בו אנחנו נמצאים כולנו יחד.

אלינור מזמינה את כולנו לשבת במקום קבוע,

אנחנו מסדרים לנו את מקומות הישיבה בצורת מעגל, בעזרת ג'ימבורי ומזמינים את כל החברים להתיישב במעגל.

זמן מצוין לעבוד גם על ההתמצאות שלנו במרחב, איפה אני יכולה לשבת, האם יש לי שם מקום...

השבוע תמרי הצטרפה לחברותא כשכולם כבר יישובים, וראתה שאין לה מקום לשבת... אז היא הביאה לעצמה ארגז אדום מהחצר, הפכה אותו והנה לנו כיסא!

בחברותא אנחנו שרים שיר או שניים (השבוע "חול תיפול, תיפול" עלה בגורל) ולאחר מכן שני ילדימות מחלקים ביחד מים לכולם.

ומה עוד קרה השבוע? סיגלנו לעצמנו טקס חדש ומאולתר של מחיאת כפיים והקדשת "בראבו!!!!" שהחברים כל כך אוהבים...לא צריכה להיות סיבה מיוחדת מדי בשביל למחוא כפיים אחד לשני, אולי כי עשינו מעשה חברי, הצלחנו להתגבר על משהו שהיה לנו קשה...ועוד ועוד

בקריאת "שלוש ארבע ו..." אנחנו רצים לדק! מעניין מי יגיע ראשון, מי יגיע שני ו.... יאללה לארוחת צהריים.

מפגש

עטלף, ינשוף וחנוכה מתחברים והנה לנו חג מקסים!

המשכנו לנו בחגיגות חג החושך...

במקום לשיר "באנו חושך לגרש..."

שרנו- "באנו חושך להאיר, הנה מנורת הקיר!"

אחרי שהחשכנו את הכיתה, חיפשנו את המתג! עוד מילה מצחיקה שנכנסת לנו לאט לאט ללקסיקון.. חיפשנו וחיפשנו ולא מצאנו את הכפתור הלבן שמדליק לנו את האור.. הוא באמת לא כאן! איזה מתג מבולבל.. הוא נמצא רחוק מהכיתה שלנו, ליד התריס.

טוב נו, אז נשאר בחושך... ישבנו ושתקנו... כבר התרגלנו לאווירה החשוכה של חנוכה עוד משבוע שעבר, אבל זה מצליח להצחיק אותנו כל פעם מחדש... מבוכת החושך.

שאלנו מי אוהב את החושך...."אני, אני". ומי מעדיף שנדליק את האור? "אני, אני" הדעות היו חלוקות...

סיפרנו שכמונו בשולה, יש גם חיות שמעדיפות חושך וחיות שמעדיפות את האור.

הראשון להגיע היה העטלף. העטלף הוא חיה חדשה לנו, אז הסתכלנו תחילה על התמונה שלה... יש לה כנפיים שחורות, עיניים בולטות.. אוזניים משולשות..

העטלף אוהב את החושך, הוא מחכה שכולם ילכו לישון, ומתחיל להתעופף לו בכיף ללא הפרעות.

שמענו את הצקצוקים המיוחדים שמשמיע העטלף המעופף, וניסינו לחקות אותו!

פרצופים קטנים מתעוותים להם בניסיון לעשות צקצוקים עם הלשון... מחזה מקסים.

התעופפתי בכיתה כמו העטלף, וחיפשתי לי אוכל...פתיתים? קוסקוס? אולי קציצות? לא ולא, פירות פירות פירות!

פיזרנו בכיתה את פירות הפלסטיק שאנחנו אוהבים והתחלנו להתעופף כמו עטלפים ולחפש אוכל.

אחרי שהתעופפנו לנו כל כך הרבה ומילאנו את הבטן הקטנה שלנו בפירות, התעייפנו ורצינו לישון.

על הרצפה? על השטיח? אולי במיטה? לא....

החלק הכי מעניין בעטלף הוא צורת השינה ההפוכה שלו!

דמיינו שהקיר הוא עץ.. והופ! רגליים תלויות למעלה וראש למטה. הנה שירז הפוכה כמו עטלף. עוצמים עיניים ו....נרדמים.

הילדימות היו כל כך מרותקים למראה העטלף ההפוך.. אז החלטנו לנסות בעצמנו.

הבאנו לנו את המזרון הגדול לכיתה, הצמדנו לקיר וביצענו עליו את תנוחת העטלף...ראש על המזרון, הידיים תומכות, ובעזרת תמיכה קלה אנחנו מרימים רגליים למעלה...והנה לנו עטלף שהלך לישון. התאמצנו לעצום עיניים ולעשות את עצמנו ישנים תוך כדי אבל זה פשוט קורע אותנו מצחוק.

בהמשך הגיעה חיה נוספת לבקר אותנו...אותה חלקינו כבר מכירים, הינשוף!

הינשוף כמו העטלף אוהב מאוד את הלילה, ומה יש בלילה חושך או אור? חושך כמובן...חשבנו על הלילה שלנו בבית.

בובת הינשוף הגיעה לבקר אותנו, ראינו שיש לה עיניים גדולות וכנפיים קטנות.. ומה זה הדבר הכתום הזה באמצע הפרצוף שלו? אה זה המקור..

ניסינו לחקות את קול הינשוף.... לעשות את תנועות הראש שלו למעלה למטה ולצדדים...

שרנו את שיר הינשוף של תנועה חיה

"לינשוף עיניים ע-נקיות

ובלילה ובלילה הן נפקחות

מביטות למעלה, מביטות למטה

מביטות לכאן, מביטות לשם

ובבוקר הס...הינשוף נרדם!"

זמן יצירה במפגש

אהבנו כל כך את בובת הינשוף הורודה, אז החלטנו להכין לנו משלנו...

הבאנו גלילי נייר טואלט, צבעי גואש שונים ומכחולים.

כל חבר בחר לו צבע מועדף לצביעת הגליל שלו.. חלקינו החלטנו להוסיף גם נגיעות של צבעים נוספים ולראות מה קורה כשהם נפגשים..

מעניין לראות את ההבדלים בינינו בגישה לחומרים, חלק "מתפלשים" וחלק "נזהרים", זה מה שהפך את הינשופים שלנו לכל כך יפים וייחודים.

הבוקר הגיע ואיתו האור, הינשוף ישן לו על העץ בכיתה...ניצלנו את ההזדמנות להסתכל עליו מקרוב.

בזוגות או ביחידים ניגשנו לעץ ואמרנו שלום לינשוף. למה דווקא עכשיו הוא ישן כשאנחנו כל כך ערניים ושמחים?

חילקנו את בובות הינשוף שלנו וגילינו שאפשר דרך החור להכניס אצבע או שניים לבובה והנה לנו בובת יד. הסתובבנו איתה בכיף בכיתה, שרנו ורקדנו. עכשיו יש לנו קבוצת שולה וקבוצת ינשופי שולה.

בכיתה הגדולה

הכנות למסיבת חנוכה!

מה נעשה, איך נקשט, מה נכין?

לביבה חמה ומתוקה...

סיפרנו לילדימות על תחנת הלביבות שמצפה לנו בסוף היום בגן

ובשבילה מה אנחנו צריכים?

שמענו את שיר הלביבות הכיפי של מוסיקה אורגנית שעזרה לנו להבין מה צריך.

"קמח, קמח מן השק

שמן, שמן מן הכד

חנוכה היום...חג נעים נחמד

הבא נלבב לביבות לחג"

ובאיזה כלים נשתמש? הבאנו פומפייה, חקרנו ודיברנו על החורים שלה. בכל צד חורים אחרים, בגדלים וצורות שונים. החורים החדים יגרדו לנו את הירקות, איזה קסם.

הבאנו בטטה וקישוא והתחלנו במלאכת הגירוד. המלאכה הייתה מרובה ומתישה, היד שלי התעייפה, אז החברים עזרו לי ומצאנו דרך מעניינת לעשות עבודת צוות בגירוד ירקות

אחרי מסיבת חנוכה בגן, החלטנו לאמץ לנו את הקונספט לסדר היום שלנו.

סגרנו לנו את כיתת שמוליק והזמנו את כל מי שרצה לרקוד ולשיר. רצינו לגוון קצת את סגנון המוזיקה שלנו, כמו שהיה במסיבה ביום שני... מי אמר שאנחנו אוהבים רק שירי ילדים?

שיר השבוע שלנו היה תותים של אתניקס.

בעיקר נהינו לקטוף תותים מעץ להאכיל אחד את השניה ולקפוץ גבוה כשאנחנו שומעים "תותים, פפופופופופו, תותים!"

הופ הופ טרללה גדלתי בשנה

לא סתם תותים הפך לשיר השבוע שלנו... שבוע של ימי הולדת בגן, חורף, פינוקים, ומה יצא? תותים!

השבוע גלי שלנו חגגה יום הולדת ופינקה אותנו בקערת תותים גדולה! כמה כיף וטעים..

ביום ההולדת של גלי הבנו שאנחנו כבר ממש בקיאים בחגיגה.

לא מחסירים שום פרט: הכיסא המקושט, השולחן, הארגז וכמובן לא לשכוח את שלט ה- "להלהלה"

מזל טוב ונשיקות לגלי המתוקה שלנו ולהילה וירון הההורים.

הודעות

- מוצצים- מזכירה שוב להיפרד מהם בכניסה לגן. במהלך היום אנחנו לא נמצאים עם המוצץ, רק בשינה. חלקכם כבר סיגלתם טקס מקסים של פרידה במגירה והנה הילדימות כבר עושים את זה באופן עצמאי.

- כמו שאתם כבר יודעים אנחנו מאמינים בחיבור בית וגן... לטובת פעילות חדשה בימי ראשון, מוזמנים לשלוח לי תמונה מהסופ"ש שלכם בבית שנוכל לשתף ולהראות לחברים

- מגירות. רובכם שוכחים לעבור שם בסוף היום...תתפלאו לגלות שם מוצצים, ג'קט, ואולי אפילו יצירה נחמדה 

- בראשון סדינים דנדשים ובקבוקים מלאים בנוהל.

היה ממש כיף לפגוש אתכם במסיבת חנוכה!

לחלקכם זוהי החגיגה הראשונה במסגרת הגן ושמחנו מאוד לראות שהתחברתם לקונספט המעט שונה שלנו וזרמתם. תודה על הנכונות ושיתוף הפעולה, מקווים שנהניתם כמונו.

שירז ואלינור

בוגרים א'- תקווה

אור חושך וכדור אחד שובב

את השבוע פתחנו אחרי חגיגות נר תשיעי בגן המיוחד שלנו, תודה על הנוכחות ושיתוף הפעולה, במפגש הילדימות התרגשו מאוד לספר על חוויותיהם כווולם אהבו את הלביבות, חדר הפחם וכיתת המתגלגלים.

לאחר שההתרגשות ירדה קצת שאלנו מי יודע/ת

מהו האור ומהיכן הוא מגיע?

מקרני השמש קראו התקוות

וכשהשמש שוקעת מי מגיע להאיר את הלילה? הירח והכוכבים.

וכשאין אור מה יש?… חושך!

איך יוצרים חושך במהלך היום? מכבים את האור.

אז ניסינו, כיבינו את האור בכיתה והיא נשארה מוארת ממש … מי יודע למה לא הצלחנו…?

כי קרני השמש הארוכות מגיעות לכל מקום בכיתה שלנו אז החלטנו לחסום להן את הדרך.

שמנו בד לבן על החלונות ממש כמו וילון ו….. כלום.

הכיתה עדיין מוארת, קרני האור מצליחות לעבור דרך הבד, מה נעשה?

ניסוי!

הבאנו מנורה קטנה, ובדים שונים כהים ובהירים.

מיינו ערימה של כהה (שחור, כחול) וערימה של בהיר (לבן, ורוד אדום)

מה יקרה כשנכסה את המנורה בבדים בהירים? האור עדיין עובר אך מאיר בצבעי הבד אור אדום, אור ורוד… וכשכיסינו בבדים כהים האור כמעט ונעלם .

יש פיתרון! את חלונות הכיתה נכסה בבד כהה.

הכיתה הוחשכה מעט וזו היתה הזדמנות מצויינת לגלות קרני שמש שובבות המגיעות מכל חריץ, חור מנעול ותחתית הדלת החברימות התרוצצו סביב וגילו בהתרגשות קרני שמש שובבות.

פעילות פנסים

לפתע הופיע על קיר הכיתה כדור אור קטן, הוא קיפץ, עבר מהקיר לריצפה והופ לתיקרה.

מיותר לציין שההתרגשות ורמת הצעקות היתה בשיאה החברימות התרגשו כל כך שניתרו ממקומותיהם לתפוס את הכדור שברגע נעלם.

מהיכן הוא הגיע?

בתוך האגרוף שלי הסתתר לו פנס קטנטן התבוננו בו ראינו שיש כפתור קטן כדי להדליק ולכבות ממש כמו מתג הנורה בכיתה.

הדלקנו את הפנס ושוב הכדור הופיע.

שמנו לב שכשאנחנו מתקרבים לקיר הכדור נהייה קטן יותר ויותר וכשהתרחקנו הוא גדל וגדל עד שנעלם.

תהינו אם אפשר לשחק עם כדור האור, רועי ניגש לכדרר והכדור קיפץ לו ביקשנו שימסור לחבר והופ הכדור הגיע לחבר וכך הלאה.

מקסים היה לראות אותם מתמסרים בכדור אור בכזו התלהבות.

סיפור בהמחשה

גברת קרש ומר מערוך - דתיה בן דור

״הבוקר נפלא וארצי נ ה ד ר ת כל כך מתחשק לי לטבול בכנרת״

בשבועיים האחרונים פגשנו כלי מטבח שונים ומגוונים.

קרש החיתוך, מחבת, פומפייה, מערוך ותרווד.

ערכנו הכרות ושאלנו אותם מה הם יודעים לעשות-

בעזרת הפומפייה אנו מגרדים ירקות פירות וגבינות.

בעזרת המחבת אנו מטגנים חביתה, לביבה..

קרש החיתוך נותן לנו בסיס מצוין לחיתוך ירקות.

ובעזרת התרווד אנו שולפים מאכלים חמים מהשמן הרותח.

והמערוך תפקידו לרדד בצק.

בבוקר של חג והכנת לביבות, המטבח עומל בשיתוף פעולה.

התעוררה גברת קרש ונזכרה שהיא ביום חופש.

מאוד רצתה להגיע לכנרת לטבול במים הנעימים אך להיות בחופש לבד זה פחות נחמד.

יצאה מהחדר למצוא חבר/ה שיצטרפו אליה וגילתה שכולם עסוקים בהכנת לביבות.

״יהיה לי יום עצוב מאוד חשבה בליבה גברת קרש״

מה היא עשתה? מי הצטרף אליה? והכי חשוב האם השאירו לה לביבות במטבח?

הילדימות היו מדהימים הקשיבו והשתתפו.

מסביב לעץ התות

פעילות במעגל - יש חשיבות גדולה בעבודה במעגל אנו מודעים לאחיזת היד ולעוצמה שלה התנועה שלנו חייבת להיות בשיתוף פעולה וזו דרך מצויינת לחזק אותנו כקבוצה.

כדי שיהיה לנו קל יותר הבאנו לכיתה שרשרת חרוזים התבוננו בה החרוזים יושבים אחד ליד השני בקצוות יש אבזם הסוגר אותה.

מה יקרה אם אמשוך חזק? החוט יקרע והחרוזים יתפזרו.

החלטנו ליצור שרשרת תקווה כדי להמחיש את החוזק שלהם כקבוצה.

הילדימות כחרוזים - החרוזים מפוזרים בכיתה וכדי ליצור שרשרת צריך לחבר בניהם.

לאט לאט החרוזים אחזו ידיים הקצוות התחברו והיי הנה שרשרת עדינה וחזקה .

הזכרנו חוקים בעבודה במעגל: אנו לא מושכים את חברינו, אנו לא אומרים אני לא רוצה לתת לו יד ואנחנו בטח שלא משתוללים, כי זה יכול לפגוע בחברימות שמסביב והשרשרת תקרע, חבל.

במרכז המעגל גילינו עץ גבוה ומרשים מלא בתותים אדומים ועסיסיים, תותי חורף.

נענו מצד לצד וכשהגיע הזמן לצחצח שיניים עזבנו ידיים והתחלנו במשימה, דאגנו שהמברשת בכאילו שלנו תגיע לכל שן ושן ולא לשכוח לשון וכשסיימנו חזרנו לאחוז ידיים ושוב נענו מצד לצד… וכך עד שהגענו לחלק הקסום שלהתבונן בעץ הגדול ולזלול תותים מתוקים (:

שיר בוקר חדש

מוסיקה אורגנית-מסביב לעץ התות

מוטוריקה עדינה

השבוע חילקנו לילדים חלקי קלקר. קלקר הוא חומר מיוחד מאחר והוא מרגיש לנו קשה, אבל הוא למעשה חומר קל ודי רך. בגלל התכונות המיוחדות שלנו, ההתנסות בקלקר מאפשרת לילדימות להשתמש ביכולות המוטוריקה העדינה שלהם ולפתח אותה עוד.

אז מה ניתן לעשות עם הקלקר?

הסברנו שאם נלחץ עליו אפשר לעשות בו חורים ממש בקלות!

לחלקנו קשה להתמודד עם חפצים קטנים ממש, אז נתנו כמה אפשרויות לילדימות כדי לעשות זאת:

חילקנו לילדים חומרים שונים, מקלות עץ קטנים, סיכות משחק ואפילו אצטרובלים.

כל ילד התנסה בחומרים ועל ידי כך בדק עם מה יותר נוח לו.

לאט לאט הילדים החלו ליצור תמונה צבעונית של נקודות על הקלקר (:

השבוע בחברותא- כדור הדיבור!

כשאנחנו יושבים לחברותא זו הזדמנות לילדים לספר ולשתף, מה הם ראו בדרך לגן, איך הם העבירו את אחרה''צ או הסופ''ש האחרון או איזה משחק הביאו איתם מהבית בבוקר ולמה.

שמנו לב שהשיתוף הזה מצית אצל שאר הילדים גם צורך לשתף באותו הרגע.

למשל ליאו שמספר שהוא ראה בדרך לגן את האוטובוס של מכבי תל אביב, ובאותו רגע ילד נוסף נזכר בדבר ורוצה לשתף גם הוא בחוויה שלו. זה קורה לרוב בלהט הרגע ומתוך הצורך להזדהות או להיות חלק, אבל מקשה עלינו כקבוצה לנהל שיח נעים ולהקשיב לחברים שלנו, הרי אנחנו רוצים לשמוע את כולם ולהמשיך ולשאול עוד שאלות, למשל באיזה צבע היה האוטובוס הוא והאם ראו גם את השחקנים.

אז השבוע הכנסנו לחברותא משחק חדש, למי מכם שזוכרים את כדור העיתונים של תקווה, החזרנו אותו למעגל החברותא!

זה כדור הדיבור שלנו- רק מי שמחזיק את הכדור יכול לשתף בקצרה והחברימות יכולים לשאול אותו שאלות על מה שסיפר. לאחר מכן הוא מוסר את הכדור לחבר הבא שיספר גם הוא. אנחנו מעבירים בין כולם את הכדור- מעבירים מעבירים ואז עוצרים ומספרים. כך אנחנו מאפשרים לכל הקבוצה לשתף ולספר ולהקשיב לחברים שלנו.

יומולדת בתקווה

השבוע חגגנו יום הולדת לפלג והשמחה רבה.

פלג התרגש כל כך שהקפיד על כל שלב ושלב בטקס, התלהב מאוד מהמתנה המושקעת וישר החל לשחק.

פלג בחר לרקוד עם החברים את אדון שוקו ושיר השור.

החברימות היו בעננים רקדו שמחו והמתינו למי, למה? לעוגה!

תודה להורים המאושרים על הפינוקים המתוקים(:

הודעות

# יום א׳ בנוהל סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.

# בגדי החלפה בתיק- להקפיד גם על גרביים וילדימות המגיעים עם מגפיים נא לשים נעליים בתיק.

שבוע נפלא,

תמר, אדריאן, אחי ואורטל.

בוגרים ב'- הלו יעקב

מעשה בפנסים, עששיות ואור גדול

איזה כייף להתחיל את השבוע במסיבת חנוכה, תודה שבאתם לחגוג איתנו נר תשיעי ומיוחד רק לנו.

במפגש הילדימות סיפרו על התחנות האהובות עליהם הפחם שחור, לביבות ומסיבת הריקודים הכי טובה בעיר.

סיפרנו שוב את גברת קרש ומר מערוך והפעם הילדימות הציגו בעצמם ואני חושבת שההתנסות בהכנת לביבה ערב קודם הועילה, הם השתפרו (:

הקשבנו לשירי חנוכה שאהבנו רקדנו ונפרדנו מהחג עד לשנה הבאה.

לכיתה הכמעט חשוכה שלנו הכנסנו פנסים קטנים.

כשהדלקנו אותם הופיעה אלומת אור צהובה, כשאלומת האור פגעה בקיר הופיע כדור אור.

שמנו לב שכשהתקרבנו לקיר הכדור נהייה קטן יותר ויותר וכשהתרחקנו הוא גדל וגדל עד שנעלם.

הכדור קיפץ,עבר מהקיר לריצפה והופ לתקרה הילדימות התלהבו וממש רצו לתפוס אותו.

הזמנו אותם אחד אחד לנסות ולתפוס את כדור האור.

ומה אתם חושבים הם הצליחו? מה שבטוח זה היה מצחיק.

בשלב מסוים הבנו שאנחנו יכולים ממש לשחק איתו. עמדנו כולנו צמוד לקיר וחיכינו שהכדור יגיע אלינו כשהגיע תפסנו ומסרנו לחבר אחר, ניסינו לכדרר ואפילו לבעוט.

מה עושים כשישנים בלילה באוהל בלי פנס או חשמל, איך נאיר את החושך?

הירח והכוכבים יעזרו רק בקצת, מדורה מצויינת לשהייה בחוץ והיא גם מחממת, אז איך נאיר בפנים?

עם נר! קראו החברימות.

הזכרנו את הסכנות בלהבה פתוחה וחשבנו על כלי שיגן על הנר הדולק.

צריך לוודא שהוא לא דליק ושיהיה מספיק גבוה כדי להגן על הלהבה מהרוח.

עששית - מנורה ניידת שיכולה לנוע איתנו ממקום למקום, היא מאירה בעזרת נפט, שמן ובמקרה שלנו נר.

יוצרים עששית

חשבנו מאיזה חומר צריכה להיות העששית?

פלסטיק, נייר ועץ הם חומרים דליקים בהם לא נוכל להשתמש, אז במה כן? קופסאות שימורים הן לא דליקות, הן עמידות והן נזרקות לפח. אפשר לעשות בהן שימוש חוזר.

ישר ניגשנו לחן עם משימה: איספי לנו המון קופסאות שימורים בבקשה.

לפני שצבענו את הקופסאות נזכרנו בשמש ובקרניים השובבות של וחשבנו שאם נעשה חורים או חריצים בפחית אור הנר יחדור ויאיר.

איך עושים את זה?...

התבוננו בפטיש ובמסמר, למסמר היו שני צדדים: אחד חד כסיכה והשני עם ראש שעליו יכול הפטיש לדפוק.

לפטיש יש ידית ארוכה מעץ וראש מברזל כבד מאוד, חשבנו איזה צורות לחורר ניסינו כוכב עיגול ופסים.

הילדימות צפו בפעולת החירור.

וכשסיימנו התחלנו במלאכת הצביעה בחרנו צבעי גואש שאנו אוהבים ובעזרת מכחול צבענו.

כשהתייבשו הכנסנו נר, הדלקנו וראינו אור כתום דרך החריצים.

העששיות הקסומות שלנו קיבלו את פניכם במסיבת חנוכה הילדימות התרגשו מאוד.

הכובע הגבוה של אלברט - נעמה בנזימן

״אמא אמרה שאלברט הוא משהו מיוחד, היה לו כובע גבוה.

אמא בנתה מיטה מיוחדת שתתאים לכובע.

אמא קנתה מכונית מיוחדת שתתאים לכובע.

אמא מצאה בית מיוחד שיתאים לכובע.

ואז הכובע עף…״

אלברט כל כך אהב ודאג לכובע שלו שהוא העדיף לא לשחק ולהתרוצץ כדי שהכובע לא יהרס.

כשהכובע עף אלברט ישב על ענף גבוה ודאג לכובע, לאמא שאולי תכעס… אמא אמרה שזה לא נורא והתלהבה כל כך שסוף סוף רואים את התלתלים שעל הראש.

שאלנו איזה חפצים אנחנו כל כך אוהבים שקשה לנו להיפרד מהם?

השלט טלפון קראו אנה ורומי,

הג׳יפ הירוק, אמר אביתר,

הרמקול הגדול, חייך אורי גרוס,

הטרקטור! הזכיר לנו אבינועם.

מה אלברט הפסיד כשהוא דאג כל כך לכובע שלו?

הוא לא שיחק עם חברים כי לא רצה שהכובע יתלכלך, הוא לא יכל ללכת לבית שלהם כי הכובע שלו גבוה מידי, לא נסע ברכבת ובסך הכל הפסיד המון חוויות חדשות.

לפני שהגענו לסוף הסיפור שאלנו את הילדימות מה הם היו עושים.

שמים את הכובע בצד כשרוצים לשחק, משאירים בבית או מחפשים כובע אחר שפחות מפריע ליום שלנו..

מאוד נהנינו מהספר ומהשיח, נושא שהילדימות מאוד התחברו אליו.

שיר השבוע

השבוע התעוררנו לצליליי

ג׳ניס ג׳ופלין האדירה

שמח במטבח

פינוק חמישי, הילדימות מקבלים לארוחת הצהריים גם מרק חם סמיך וטעים.

השבוע זללו מרק עדשים עם גריסים.

יום הולדת בהלו יעקב

השבוע חגגנו לתום יום הולדת 4 וזו היתה יום הולדת קסומה תודה להורים המאושרים על הפינוקים השווים בהחלט דגש על צנצנת רסק תפוחים הילדימות ממש נהנו.

וכמובן עוגה כי אין חגיגה בלי עוגה.

נדב אח גדול (:

מזל טוב לנדבי, לתמר ואיתי המאושרים והעייפים חיבוק ענק מהלו יעקב.

הודעות ותזכורות

# יום א׳ בנוהל סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.

# אנא הביאו שמיכות מותאמות למזג האוויר מי שעדיין לא החליף.

# בגדי החלפה בתיק- להקפיד גם על גרביים וילדימות המגיעים עם מגפיים נא לשים נעליים בתיק.

שבוע קסום

אורטל ודור