עץ חדש נולד, איזה מזל!

26/01/2019

שבוע טוב

את השבוע שלנו התחלנו בלב חסר... אביה של אורטל שלנו נפטר. אורטלי חסרה לנו כל כך... זו הזדמנות להגיד לכולכם תודה על הסולידריות, האמון והאכפתיות...

מדי פעם אנחנו שולחים אליכן בגדים ספייר של הגן, בבקשה לא תשכחו להחזיר.

שבוע מלא בשמש

אחי

צעירים א- שמוליק

שבוע של צמחים עצים ואדמה

אחרי שנחשפנו לסוגים השונים של האדמה, הכרנו את כל חלקי העץ, למדנו איך מטפלים ושומרים על העצים, הגיע הזמן ליהנות מהפירות!

את השבוע כולו הקדשנו לפירות הדר , קילפנו, חתכנו, סחטנו וכמובן טעמנו! … וסיימנו כמובן בט"ו בשבט!

מפגש

את המפגשים שלנו אנחנו מתחילים ממספר מתיחות בתוספת דילקום המפתח את הדימיון.

״נמתח את הרגליים קדימה קדימה

ונרים את הידיים למעלה למעלה

ונרד לאט לאט עד הבהונות.

נקרב כף רגל כף אל כף (יוצאת לנו צורה של פרפר)

והפרפר שלנו עף עף עף (מניעים את הרגלים מעלה ומטה)

והפרפר הולך לישון - (יורדים לאט לאט עד הרצפה עם גב זקוף)

לילה טוב פרפר!

הנחש זוחל לו פסס פסס (משלבים את הרגליים לישיבה מזרחית)

והופ הוא מסתתר לו פסס פסס

עוד נחש זוחל לו פסס פסס

גם הוא מסתרר פה!

האצבעות מרשרשות! הן הפכו למפתחות! (מנערים את האצבעות)

נניע את המסוק

צ׳יק צ׳יק (תנועות סיבוביות מסביב לעף עם מפתח דימיוני)

נניח ידיים על הכתפיים (לא לשכוח לקחת הרבה אוויר)

ונעוף גבוה לשמיים!״ (מסתובבים מצד לצד בישיבה)

בקבוצת שמוליק מאוד אוהבים לפתוח את הבוקר ביחד …

כל החברים נשכבים על הבטן ועוצמים את העיניים… ברקע נשמע השיר ״בוקר טוב״/אצבעות

״בוקר טוב,

בוקר אור

מי פוקח עין?

בוקר טוב

בוקר אור

מי ישן עדיין?…״

אלה לולו וגורי אוהבים במיוחד לעבור בין כל החברים, ללטף או לדגדג אותם ולהעיר אותם בחיוך תוך כדי שהם מזמזים את השיר!

מתעוררים, מתמתחים, שוטפים פנים וידיים, מתלבשים וצועדים יחדיו לגן! איזה בוקר נהדר !

יד ביד בזוגות או בשלשלות צועדים יחדיו לצלילי השיר ״איזה בוקר נהדר״/אתי גרנות

ובסיום חוזרים למקום בדרכים יצירתיות… חלק בסיבובים, חלק בקפיצות, כמו חתול או פיל גדול…

ועכשיו הגיע הזמן לפירות שלנו!

״…מי רוצה תפוח זהב?

אני!

שיבוא אלי ואתן לו שי…״

בתחילה התגלגל אלינו כדור כתום, מחוספס, קצת קשה וקצת רך…

מה זה יכול להיות? תפוז!

״מממ … תפוז! אני אוהבת תפוז!״ נגסתי בו אבל אוי מה זה? אי אפשר לאכול אותו!

״יש קליפה! צריך לקלף אותה!״ אמרו החברים … אז קילפנו את הקליפה ועכשיו אפשר לאכול אותה - נגסנו בקליפה העבה של התפוז וגילינו את טעמה המר!

המשכנו לחקור את חלקי התפוז וגילינו שכבה נוספת - קליפה לבנה דקה במיוחד. הקליפה הזו שומרת על כל הפלחים של התפוז מאוחדים.

פלחים? מה בתוכם? מיץ מתוק - חמוץ! אך חשוב להיזהר ! בתוכם גם מסתתרים גרעינים.

את הפלחים חתכנו באמצע, ראינו את התרמילים הפצפונים, הוצאנו את הגרעינים ו... כמובן שטעמנו, איך לא?

גילינו שלתפוז יש שם נוסף - תפוח זהב!

למי מהחברים שלנו יש שם נוסף?! בואו נחשוב… יש לנו את -

אלה - לולו ואלה- פרידה, לילי- שועלילי, גור שהוא בעצם גוך, דניאל - דנדון, לביא - לביבון, עומר - עומה,

איתן - איתני תני, גבע שהוא בכלל תפז, אווה - איווי, תהל -תולי, אלי שהיא פשוט אליאלי, נועה - נוּעה, נריה - נרנר ומאור שהיא די גברת בפני עצמה!

אפילו לגננות יש שמות נוספים - ויקה קיקה וחולוד לולוד!

כל אלה הן למעשה שמות חיבה! שם חיבה זה שם מיוחד שאנחנו ממציאים למי שאנחנו מחבבים.

״מי רוצה אשכולית צהובה?

אני!

… שיבוא אלי ואתן לו שי!…״

\

חקרנו את האשכולית וגילינו שלמעשה היא די דומה לתפוז רק שהאשכולית גדולה יותר, קליפתה עבה יותר ואפילו הפלחים שלה גדולים הרבה יותר! במבחן הטעם נרשמה התלהבות רבה! החברים אפילו ביקשו לשמור את האשכולית לסוף היום כדי שנוכל לאכול אותה יחד עם הכריכים!

״מי רוצה לימון חמוץ?

אני!

…שיבוא אלי ואתן לו שי!…״

למחרת חולוד הכירה לנו את הלימון החמצמץ! הלימון מוסיף המון!

גם אותו פירקנו לגמריף קודם קילפנו את הקליפה, ואז פלחנו את הפלחים... וראינו שמה שמשותף לכל פירות ההדר שכולם יש קליפה עבה וקליפה עבה, פלחים מלאי מיץ וגרעינים.

הפעם החלטנו להתעכב עוד קצת על הפרי הנהדר.

כמו שנאמר - אם הגננת נותנת לכם לימונים הפכו אותם ללימונדה!

כשטעמנו את הפירות ונגנסו בפלחים הרגשנו את המיץ יוצא מהם ולפעמים אפילו זלג לנו קצת מהפה…

כעת נראה את התהליך בחוץ ועל הדרך נחזק מעט את האצבעות שלנו!

חולוד חילקה לכל חבר וחברה רבע לימון אותו החברים סחטו חזק חזק לתוך הקערה. ככל שלחצנו יותר על הלימון כך יצא ממנו יותר מיץ ולאט לאט הקערות שלנו התמלאו במיץ חמצמץ. איחדנו את המיץ החמוד לקנקן, הצענו להוסיף קצת קרח שיהיה קריר וצונן ואולי טיפ טיפונת סוכר למיק את החמיצות...

בסוף היום כשהתעוררנו מהשינה גילינו שליד מגש הכריכים מחכה לנו קנקנן של לימונדה! עבודה הקשה משתלמת!

חגיגת ט״ו בשבט !

** **

היום שלנו נפתח בהתרגשות רבה! היום יש יום הולדת! היום יש מסיבה!

מסיבה למי? לאילנות!

אני לא מכירה שום אילנות! יש לנו בגן ילד או ילדה בשם אילנות? מה פתאום!

אילן זה מילה נרדפת לעץ, ממש כמו שם נוסף. אילנות זה הרבה עצים.

אהה! יום הולדת לעץ!

לכבוד העץ עשינו חגיגה גדולה! יצאנו לארוחת בוקר חגיגית בחצר יחד עם קבוצת שולה!

בנוסף לירקות והטחינה אותם אנחנו אוכלים כל בוקר …

טעמנו מהפירות היבשים ומעוגת הפירות הטעימה להפליא שהכינה לנו חן!

במפגש חגגנו לעץ שלנו יום הולדת! תלינו לכבודו שרשרשת מיוחדת ושרנו לו ממיטב שירי היום הולדת!

הבנו שזה הרגע לעצור ולחשוב כמה מתנות אנחנו מקבלים מהעץ.

דיברנו על הריח הנעים שיוצא מהעלים,

הפירות הטעימים והפרחים היפייפים שצומחים עליו.

אם נתיישב מתחת לעץ הוא גם יעשה לנו צל ויעזור לנו להסתתר מפני השמש או אפילו מפני הגשם!

כמה טוב אנחנו מקבלים מעץ! איך נגמול לו בחזרה?!

העץ שלנו הכי אוהב מים, ״השקנו״ את העץ במים, ״קטפנו״ את הפירות הבשלים, ניקינו את העלים ואמרנו תודה על הנדיבות הרבה!

במהלך השבוע עמלנו על הקישוט של האדניות שלנו. ביום ראשון תוכלו להינות מן התוצרים האישיים של הילדים שלכם ולקחת אותם הביתה, לא כל החברים הספיקו לקשט אותם ולכן החלטנו לחכות לכולם עד ליום ראשון 

\

מפגש חוויות עם המשפחה

איזה חיבור מקסים נוצר בין הבית לגן!

הפעם ראינו איך הילדים כבר מחכים ומצפים לשמוע סיפורים ולראות תמונות של החברים שלהם מהטיולים השונים! זו הזדמנות מצויינת עבורנו לתת לילדים לבטא את עצמם ולספר על החוויות שלהם.

עם זאת חשוב לי לציין שלמעשה נוצרה קבוצה אחת ששולחים תמונה באופן קבוע וקבוצה שלא.

עבורנו כל בילוי או זמן משפחתי משותף הוא חוויה עבורנו. אתם יכולים לשלוח לנו תמונה גם מבילוי בבית - גם להכין יחד עוגיות או לאכול יחד ארוחת ערב משפחתית זו חוויה. המטרה שלנו שכל הילדים יכולו לקחת בה חלק.

הודעות

* בשבוע האחרון נוצר מצב בו לא מעט הורים מגיעים ב״דקה האחרונה״.

מזכירה שב8:20 אנחנו כבר מתחילים להתארגן לקראת ארוחת הבוקר - אוספים את המשחקים ומארגנים את הכיתה.

הגעתם מאוחר? בבקשה הקפידו על פרידה מהירה על מנת לא לעכב את כל הקבוצה, הילדים כבר רעבים בשלב זה וישמחו מאוד לשבת לאכול בזמן.

* את הילדים בבוקר הכינו לפרידה עם ויקה או חולוד ולא רק עם אחת מאיתנו, כדי להקל עליהם במהלך הפרידה ולתת להם את ההרגשה שאתם סומכים על כל אחת מאיתנו באופן זהה.

* כמו כן מזכירה לפני הכניסה לכיתה להוריד מעילים ולהיפרד מן המוצצים.

את המעילים תולים על המתלה של התיק ואת המוצצים ניתן להניח במגירה.

* השבוע החסרתי יומיים בשל מחלתה של עמית, זה המקום להביע את הערכתי לחולוד שהובילה את הקבוצה בצורה מדהימה ודאגה לעדכן אותי בכל פרט במהלך היום!

* נוהל ימי א׳ בקבוקי מים מלאים וסדינים רעננים (עם שמות)

שבוע מלא צמיחה ובריאות

באהבה

ויקה וחולוד

צעירים ב'- שולה

נפתח בבשורה משמחת ובאיחולים לשחק, ינאי ועלי על הצטרפותו של אשד הקטן למשפחה!

השבוע חגגנו את ט"ו בשבט בגן, ואם נחשוב על זה לעומק, לחגוג חג שסובב כולו סביב טבע, במרחב כל כך עירוני, זה לא דבר מובן מאליו עבור הילדימות.

גילינו בצורה הכי קסומה שט"ו בשבט רחוק מהעין אבל קרוב ללב בצורה הכי אותנטית וקסומה.

אז מה אם אנחנו לא חיים ליד פרדס ענק או תחת עצי פרי, אנחנו לומדים להעריך את הדברים הקטנים שנמצאים סביבנו. כמו עץ האבוקדו הבודד שיש לנו בחצר, הפך להיות להיט השבוע.

ואם כבר להעריך דברים קטנים, השבוע שפכנו אור על מושג שאנחנו מרבים להשתמש בו בגן, "מעשה חברי". אנחנו נמצאים לאחרונה הרבה בשיח סביב הסוגיה, האם עשיתי מעשה שהוא חברי או מעשה שאינו חברי?

סיגלנו לעצמנו טקס חדש (ומרגש מאוד...)

כל בוקר, לפני המפגש, אנחנו מעניקים מדליה לחבר או לחברה שעשו מעשה חברי.

החבר או החברה עונדים את המדליה לאורך כל המפגש ומתמלאים תחושת גאווה ואחריות.

למה חשוב לנו להעניק את המדליה? אנחנו יכולים לשוחח על מעשים חבריים המון ולשקף מתי פעלנו באופן חברי ומתי לא, אבל כשהילדימות מקבלים ורואים משהו מוחשי כל כך, זה מוכיח לנו שבשביל להיות אלופים ולזכות במדליות אנחנו לא צריכים ללכת כל כך רחוק...וזה בעיקר מזכיר לנו שלדאוג לחברים שמסביבנו זה דבר חשוב וטוב.

והנה כמה דוגמאות לחברים שקיבלו מדליה השבוע:

תמרי- שליוותה את שחק שאינו יכול לצעוד, יד ביד אל המפגש

אלה- ששמה לב שלנצ'י יש המון נזלת והעירה את תשומת לבנו לכך שצריך לקנח לו את האף.

ליעד- שהבחינה שגולי מחפשת מקום לשבת בחברותא, פינתה עבורה מקום וקראה לה לבוא לשבת.

בסה"כ מדובר דברים שבשגרה שלנו וקורים אינספור פעמים ביום, אבל זה עדיין כיף לעצור ולהקדיש להם את הבמה הראויה להם.

מפגש

ניצלנו את חגיגת טו בשבט כדי לחזק את המעגל שלנו, שעד עכשיו היה רק בישיבה, ועבר לעמידה!

אנחנו מושיטים את הידיים שלנו לצדדים, משלבים את הידיים בידיי החבר שלידי.. ומה קיבלנו? מעגל סגור.

כשהמעגל שלנו סגור, אף אחד לא יכול עלינו. שרנו את השיר המוכר,

"ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות..."

מסתבר שבמעגל הרבה יותר כיף לשיר את השיר הזה : )

התחלנו את השבוע מהיכרות עם סוגים שונים של צמחייה. דשא, שיחים בגדלים שונים, עץ לימון, עץ תפוז ועץ אחד ערום....

למה הוא ערום? אין לו עלים, אין עליו פירות...רק ענפים. ומתי אנחנו ערומים? כשאנחנו במקלחת ופושטים את הבגדים, החברים ניצלו את ההזדמנות לספר על האמבטיה בבית, מסתבר שזה חלק אהוב מאוד ביום אצל הרבה מהחברים..

הסתובבנו בטבע המדומה שיצרנו לעצמנו בכיתה, ניסינו להריח, לקטוף ולטעום..."זה לא אמיתי, זה בכאילו" החברים הזכירו אחד לשני.

מי שתל את כל העצים והצמחים? אההה... השותלים!

השותלים הולכים מצחיק, מרימים ברכיים גבוה ורוקעים ברצפה.. ומה התפקיד שלהם? לשתול... ומה עוד הם עושים? שומרים ודואגים על העצים והצמחים, הולכים מסביבם ולא עליהם.

שמענו את השיר על השותלים:

"כך הולכים השותלים

רון בלב ואת ביד

מן העיר ומן הכפר

בטו בשבט, בטו בשבט!"

כשהתנגן השיר הפכנו בעצמנו לשותלים, רקענו ברגליים בזהירות בלי לפגוע...ראינו איך כל יום החברים נזהרים קצת יותר מהיום הקודם וגם מעירים אחד לשני לא לדרוך ולא לפגוע בצמחים..

אהבנו מאוד את הצמחייה המדומה שגדלה לה בכיתה אבל ייחלנו כבר לדבר האמיתי.. הרי בזכות חנן הגנן אנחנו כבר יודעים איך מגיע עץ לעולם, מה הוא צריך ואיך שותלים אותו.. הזכרנו שוב את השמש, הגשם, החום והאהבה.. והכרנו שיר חדש נפלא, שהזכיר לנו את הפעולות הקטנות והחשובות.

עץ חדש נולד/ קרוסלה

"קצת חופרים במעדר

לא לאט ולא מהר

מחזיקים שתיל ישר

הכי ישר שרק אפשר

מכסים מעט בחול

מהדקים וזה הכל...

עץ חדש נולד...איזה מזל!

נשקה אותו מיד

שיצמח ויגדל"

אחרי שהשקענו כל כך בתנועות, דאגנו להחזיק את הידיים שלנו ישרות ולהדק טוב טוב את החול באדמה, אכן זה קרה.. העץ החדש נולד והגיע לבקר בכיתה!

העץ אמנם קטן אבל כבד וקשה לסחוב אותו לבד, אז הוא הגיע על עגלה מיוחדת.

חלק מהחברים קצת חששו מהעגלה הגדולה, אז דיברנו ושאלנו לגביה שאלות, כמה גלגלים יש לה, באיזה צבע היא... הבנו שהיא לא מאיימת עלינו, להיפך.. אז יכולנו לחזור להתמקד בעץ.

עץ חדש נולד, סיבה למסיבה!

חגגנו יום הולדת לעץ, כמובן כששירי יום הולדת מלווים את המאורע, ואם אפשר בלופים אז מה טוב.. הילדימות לא שכחו אף פרט, קישטנו את העץ כמו שאנחנו מקשטים את הכיתה לכבוד יום ההולדת, הסתובבנו סביבו במעגלים, איחלנו לו מזל טוב באופן אישי ולא שכחנו חיבוק ונשיקה...

ולבסוף החברים שאלו...מה עם עוגה??

נזכרנו בעוגת גזר שאכלנו בארוחת הבוקר, הצענו לעץ שלנו קצת שאריות של עוגה כי אנחנו כבר אכלנו. אבל העץ לא רצה...מה הוא לא אוהב עוגת גזר?!?!

לא...הוא אוהב מים!

הבאנו לכיתה את השפריצר, כל חבר בתורו לחץ, והנה העץ שלנו רטוב ושמח:)

מי אוהבות לבקר בעץ, לנוח עליו, לשיר שירים, לישון.... "אני, אני!" החברים קראו..

אנחנו יושבים על הענפים של העץ? לא מה פתאום...הם ישברו...

מי בונות להן קן על העץ, מקימות שם את הבית והמשפחה שלהן...

מדי פעם מגיעות לבקר אותנו בכיתה, לאכול שאריות כריך..? "הציפורים!!!!" החברים התרגשו כשהבינו שגילו במי מדובר...אין כמו משחקי רמזים.

איך אפשר לסיים את השיח על ט"ו בשבט והעצים בלי לדבר על חברותיו הטובות שמגיעות תמיד לבקר... כל כך הרבה סוגים של ציפורים, וכולן אוהבות את העץ!

נהנו מאוד לרקוד ובעיקר להקשיב למילים של השיר "מקהלה עליזה",

בכל שיר חדש אנחנו עוצרים ומקשיבים למילים שאנחנו לא בטוחים לגביהן... בשיר הזה פגשנו את המילה "המולה" וניסינו לחשוב מה היא אומרת... כמו שלפעמים בבוקר בחצר יש הרבה הורים וילדים שמגיעים באותו זמן לגן ונוצרת המולה.

גם המילה "מקהלה" תפסה את תשומת לבנו, חשבנו על מקהלת כלי נגינה שאנחנו עושים בימי ראשון במפגש..

אדניות, שתילים וארוחת בוקר חגיגית אחת

כל השבוע וביום חמישי בפרט זכינו לשמש מפנקת שהגיעה במיוחד לכבוד החג... אז התפנקנו לנו בארוחת בוקר חגיגית ומשותפת לכל שכבת הצעירים בחצר.

ישבנו סביב שולחן ארוך ומקושט במפה לבנה עם פרחים ורדרדים שהכנו מבעוד מועד במיוחד לכבוד המאורע.

התפנקנו במגוון פירות יבשים ומתוקים לקינוח ועוגת פירות מדהימה שחן הכינה לנו.

במהלך השבוע עבדנו בקבוצות קטנות על יצירת האדניות לחג, צבענו עיתונים בגווני ירוק או צהוב לבחירתנו. העיתונים עטפו את האדנית האישית שלנו ומה חסר בה? שתילים..

יצאנו לחצר ופגשנו את השתילים הירוקים עם העלים הקטנים...הרחנו, נגענו בעדינות וחקרנו את השורשים הלבנים..

מזל שהתכוננו כל השבוע וידענו שצריך להחזיק את השתיל ישר, להדק את האדמה וצריך לעשות חור? לא, האדנית היא כמו גומה באדמה, רק צריך להכניס לתוכה את השתיל שלנו והנה לו עציץ! הוספנו את השם שלנו כדי שלא נשכח...היה פשוט כיף!

מיומנות הקילוף עלתה מדרגה

תודות לנצ'י ומשפחת קדרון, מיומנות הקילוף שלנו התפתחה מאוד...קיבלנו מהקטיף שלהם שקית ענקית מלאה בקלמנטינות!

כל יום בחצר ישבנו כמה חברים יחד וניגשנו למלאכת הקילוף...זו משימה לא פשוטה כלל שמאתגרת מאוד את המוטוריקה העדינה שלנו אבל עשינו את זה כמו אלופים..

החברים כל כך התרגשו כשסיימו לקלף את כל הקליפה ונשארה קלמנטינה כתומה וערומה! פתחנו אותה, מיינו לפלחים, נשנשנו קצת ושמרנו בקערה כדי לכבד את שאר החברים.

הודעות ועדכונים

- סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים

- תמונה מהסופ"ש החמים שלכם

- מזכירה שהמשחקים בגן שלנו הם באווירת "חצר גרוטאות", כך שאם אתם חושבים לזרוק כלי פלסטיק ישנים, פרטי לבוש, אביזרים למיניהם...תחשבו פעמיים, אנחנו נשמח לקבל : )

- שבוע הבא אנחנו עוסקים ביום המשפחה בגן... חשוב שתדעו שהגישה שלנו היא פחות ללמד את הילדים על מה היא משפחה ואיך היא נראית.. כפי שאתם יודעים בגן שלנו ובמציאות יש סוגים שונים של משפחות ולכן חשוב לנו יותר להעמיק יותר סביב מהות המשפחה והבית.

שבוע חמים ונעים,

שירז ואלינור

בוגרים א'- תקווה

השבוע שלנו היה קצת מוזר... ברובו היינו בהרכב חסר מאוד, כמעט חצי מהכיתה שלנו היו חולים ואנחנו מיד הרגשנו כמה הם חסרים לנו... כוחה של קבוצה... החברים הבריאים כל כך דאגו לחברים שלא הגיעו לגן!

בהדרגה לקראת הסופש התחילו לחזור (וגם רעות חזרה!) ואנחנו מקווים לראות את כולכם שלמים בריאים וחזקים!

מפגשי חוויות של יום ראשון

פלג הביא לנו לגן ריבת אצטרובלים טעמנו מהריבה וראיינו שיש בתוך הצנצנת איצטרובלים קטנטנים. דבר מוזר כל כך... ריבה?! מאיצטרובלים?! ועוד כל כך קטנים?!

פלג סיפר לנו שהריבה הזו הגיעה מארץ רחוקה... מגיאורגיה! משם הביאו את הריבה הטעימה. טעמנו אותה, והתרשמנו מאוד... איזה טעם מיוחד יש לה.. מזכיר קצת טעם של יער רענן ומלא ירוק!

לביא ובועז הראו לנו תמונות של שלהם משבת, ושיתפו כמה הם אוהבים לבלות עם המשפחה בשבתות! בטיולים או סתם בביקורים.

.נבו סיפר לנו שהלך להצגה על דובי! הוא סיפר לנו על המששתפים בהצגה, על הבמה הגדולה... ליאו הביא לגן שקית מלאה בתפוזים סינים קטנים. הוא סיפר שבדרך לגן יש עץ גדול שיש בו הרבה תפוזים סינים והוא בקש מאבא שיעזור לו לקטוף ולהביא לחברים בגן. לקחנו את התפוזים הסינים ולמדנו לקלף. עשינו חור קטן עם הציפורנים וקילפנו בעדינות.

באותו היום גם קיבלנו שק קלמנטינות ממשפחת קדרון (קבוצת שולה) החלטנו לקלוף גם אותם ולהכים קערות מלאות בפלחים לכל הקבוצות בגן לסוף היום... זה לא כל כך פשוט... צריך לקלף בעדינות רבה כדי שהפלחים ישארו שלמים ולא ישפריץ עלינו כל המיץ! ואחר כך בעדינות לפלח את הפלחים מבלי שיפגעו! התלהבנו ממש לפזר את כל הצלחות בסוף היום לכל הקבוצות..

כל הימים כל הימים חולמת אני על כובע קסמים...

בשבוע שעבר רעות הכירה לנו את הסיפור "כובע קסמים" / לאה גולדברג.

החלטנו להמשיך במפגש עם השיר כובע קסמים פזרנו על הרצפה מלא כובעים וחבשנו אותם על הראש. הסתובבנו בכיתה ובקשנו מהכובע שיעשה קסמים ויהפוך אותנו למה שאנחנו רוצים. היו כאלה שבקשו להיות אבא ואמא, אחרים בקשו מהכובע ממתקים או כדור וזה היה ממש מצחיק לשמוע אותם מבקשים דבר מה מהכובע הקסמים.

טו בשבט הגיע

חגיגות טו בשבט בגן נתנו לילדימות להתנסות בשתילת צמחים ובטעימת פירות יבשים

שתילת הצמחים של קבוצת תקווה הייתה מאוד מרגשת וכללה הכנה מוקדמת לקראת האירוע החגיגי...

במהלך השבוע הראינו לילדימות את החומרים השונים שנשתמש בהם בשתילה, אדנית, כפות חפירה, אדמה וצמחים.

ראינו שאפשר לחפור גם עם הכפות וגם עם הידיים ושזה לא נורא להתלכלך!

למדנו את ההבדלים בין אדמה מוכנה לשתילה וסתם חול יבש, ומה הצמחים צריכים בשביל לגדול.

כשהיינו מוכנים לשתול את הצמחים כבר ידענו מה צריך לעשות, ואכן כשהגיע יום חמישי כבר הכרנו את רצף הפעולות !

ישבנו בחצר סביב אדניות ריקות, שק אדמה כלי עבודה... מילאנו משאית צעצוע באדמה ואז שפכנו לתוך האדנית. אחרי שהתמלאה במספיק אדמה, חפרנו גומות בשביל השתילים, כיסינו טוב באדמה והשקינו עם מים.

יום הולדת לעצים!

כל שבוע דיברנו על האדמה, העצים והמתנות שאנחנו מקבלים מהם. הצל, הפירות, האויר הצח... וביום חמישי מצאנו הזדמנות להוקיר תודה לטבע הירוק שבזכותו יש סביבנו כל כך הרבה שפע!

הכנסנו את עץ האבוקדו הקטן והמרשים של הגן לתוך המפגש, הסברנו שפעם היה גרעין ולאט לאט צמח גבעול עם עלה קטן, ואז השקינו אותו ודאגנו לו והעלים גדלו והגבעול גבה למעלה.

החלטנו שזאת סיבה למסיבה- קישטנו את העץ בסרטים ושרנו לו יום הולדת שמח, בדיוק כמו שאנחנו חוגגים לחברים!

ארוחת בוקר ט"ו בשבטית

איך אנחנו הכי אוהבים לחגוג בגן שלנו? בארוחות מפוארות כמובן. אז ביום חמשי, פינקה אותנו השמש ובאה ללטף אותנו בדיוק לפיקניק השכבתי שלנו! את ארוחת הבוקר אכלנו יחד עם קבוצת הלו יעקב, אכלנו ירקות כמו כל יום אבל בנוסף התפנקנו בפירות יבשים ועוגת בסקווטים טבעונית עם מלא מלא פירות!

שבוע חימר

כבר תקופה שאנחנו נותנים לילדימות של הקבוצה להתנסות בהמון חומרים שונים, עם הזמן הגענו להבנה שאחרי שהתנסנו והכרנו את כל החומרי, הגיע הזמן לדבוק בכל שבוע בחומר אחד. כך אנחנו בעצם נותנים אפשרות ללמידה מתפתחת ולביסוס ורכשית כישורים ומיומנויות גבוהות ומשוכללות יותר. ההתנסות הממושכת של הילדימות עם חומר אחד מראה עם הזמן שהיכולות שלהם משתכללות.

לדוגמא השבוע עבדנו רק עם חימר, הילדימות דיברו קצת בין עצמם שזה מאוד נעים וכשעשינו השוואה לבצק כולם ידעו שחימר הרבה יותר רך, הימים הראשונים היו מלווים יותר בעיסוי של החימר ודברים פשוטים, ולאורך השבוע התחלנו לראות תוצאות, הילדימות בלי הנחיה החלו ליצור דברים בעצמם, נבו הכין מלא נחשים, ועמנואל עשה חורים בבצק ואז מרח אותם .

חלק מהילדימות המציאו משחקים של עצמם כמו הכנת אוכל, וחלק מרחו את החימר על השולחן וציירו איתו

נתנו לילדימות מקום וזמן ממושך להכיר את החומר ולהבין מב ניתן לעשות איתו.

עוד קצת טקסים ומשחקים

השבוע התחלנו הכנות לבסיס תפקיד תורנים בקבוצה שלנו. לאט לאט אנחנו שואפים לתת בכל יום לשני ילדימות תפקיד התורנים כך שיהיו אחראים על כל מיני תפעולים  כמו ארגון ארוחת הבוקר, מילוי בקבוקים וכדומה.

כבר השבוע החברים (בכל בוקר חברים אחרים) עזרו לארגן את הארוחת הבוקר, לייבש את הכלים, להעביר את האוכל מ המטבח לפינת האוכל וכו...

המצאנו לנו שיר משחק חדש המבוסס על השיר "אילו הייתי" אותו אנחונ שומעים במפגש. במקום מילות השיר המוכרות כמו "אילו הייתי כלבלב, אילו הייתי כריש" החלטנו לשנות לשמות החברים וכך בכל פעם חבר אחר ממציא תנועה ואותה כולנו עושים אחריו. למשל... אילו היתי אלונה... ככה הייתי עושה! (עם תנועה שהיא המציאה). עפנו על המשחק.

ולסיום סיומת הכרנו שיר חדש של להקת קווין! WE WILL ROCK YOU

התחלנו בלהכיר את הקצב, שתי רקיעות על הרצפה ומחיאת כף! זה לא כל כך פשוט ומצריך תיאום רציני. התאמנו, למדנו את התנועות לאט לאט הגברנו את הקצב!

השמענו את השיר החדש והילדימות נדהמו שהמקצב הוא בדיוק אותו המקצב שהרגע עשינו עם איברי הגוף שלנו! השיא היה כשליאו ונבו צעקו- זה כמו השיר של מכבי!!!! (אל תשאלו אותי איך בגן של חובבי הפועל יצאו לנו כל כך הרבה אוהבי מכבי... נתי אבא של ליאו... לתיקונך נודה).

השבוע נתחיל להכיר את המשפחות כל כולנו 

הודעות

סדינים רעננים ובקבוקים מלאים.

יום שישי אפשר להתחיל להביא מגבונים חודש פברואר, לא לשכוח לרשום את עצמכם.

אורטל תחזור אלינו ביום שני... יש כמה ימים הולדת שאנחנו עוד צריכים לעשות. אנא המתינו עד שתחזור לעניינים והיא כבר תדאג לסגור מולכם את התאריך.

אחת לחודש נשלח אליכם את השמיכות לכביסה כי זה פשוט מתפספס 

שבוע רגוע ונעים

אדריאן רעות אחי ותמר.

** **

בוגרים ב- יעקב

שבוע מלא באדמה עצים וחיבוקים.

את השבוע שלנו התחלנו בבשורה לא נעימה. כבר היום ראשון הסברתי לילדימות של הלו יעקב שאורטלי שלנו לא תהיה איתנו השבוע. היא נסעה לצפון למגדל העמק לטפל במשפחה שלה, ואנחנו נשלח לה בכל בוקר תמונת געגעועים...

החברימות שלנו התנהגו למופת! כאילו גילו סוג של אחריות גבוהה יותר... והבינו שזו ההזדמנוצ שלנו להיות עצמאיים באמת... האמת? לא מפתיע.

ביום ראשון גילינו שהיה מכנה משותף בין טיולי המשפחות בשבת.

הרבה ילדימות פגשו חיות.

אביתר פגש לוטרה...

סיפרנו שללוטרה יש גוף ארוך היא חייה ביבשה ובמים והכי אוהבת צלילות ארוכות שבסופם תופסת דג.

צוצו פגשה סוסים! סיפרה לנו על כמה גדולים וחזקים הם וכמה מרהיבים הם ביופיים...

גיא ונדב היו בגן חיות, סיפרו לנו על החיות שפגשו, אירי מיהרה להדגיש שגם היא ביקרה שם לא מזמן! חשבנו האם כל החיות גרות בגן החיות? לא... ברור שלא... יש כאלה שגרות בטבע, בגונגל, במים... ויש גם את נבת ושושנה שלנו שחיות בתוך גן ילדים!

ט"ו בשבט שלנו

השבוע במרכז כיתת המפגש חיכתה לנו הפתעה מיוחדת, עץ! עץ האבוקדו הקטן שלנו נכנס מתוך החצר אל הכיתה! (זה מאוד הפריע להם שהעץ נעלם מהחצר...)

הסתובבנו סביבו וחשבנו מה כל כך מיוחד השבוע שקיבלנו עץ לכיתה? השבוע הגיע אלינו ט"ו בשבט! הלו הוא החג לאילנות, לעצים ובעצם לכל האדמה, הצמחים והטבע שנותנים לנו כל כך הרבה..

אילנות? מה הן האילנות? אילן הוא עץ! ומי זאת אילנה?! אמא של אמה צ'וצ'ו שלנו!!  אחי סיפרה שגם לסבתא שלה קוראים אילנה כי היא נולדה בט"ו בשבט!

אז יש לנונ עץ בתוך הכיתה ממש מוזר... זה הזמן למסע בדימיון שהתחיל בבחירת תפקיד חדש לקבוצה שלנו הרי לא כל שבוע הוא שבוע טו בשבט.

חבשנו כובע והפכנו להיות חקלאי/ות הלו יעקב! מי הם החלקאים? בסביבה האורבנית כל כך שבה אנחנו גרים... זה ממש לא תפקיד שאנחנו פוגשים כל יום. סיפרתי שהחקלאי, הוא עובד אדמה... כל הירקות הנפלאים שהגיעו אלינו לצלחת, מישהו עזר להם לגדול. שתל/ זרע באדמה, הפך אותה ודישן אותה, השקה ודאג לנקות את הצמחים עד שהפרי/ הירק הבשילו !

החברימות הסתובבו סביב העץ ובחנו אותו. את הגזע, הענפים והעלים הירוקים …

מיששנו את האדמה ותהינו יחד, האם היא לחה או יבשה? יבשה קראו הילדימות בקול! אבל הצמחים חייבים מים כדי לצמוח! והחלטנו שזה הזמן להשקות ממש כמו שהחלאים עושים!

הלכנו למטבח לקחנו קנקנים והשקנו לאט לאט … זהירות, כי גם יותר מדי מים עלולים לפגוע בצמח...

כמה חברימות התכופפו והפכו לפרחים ציבעוניים וריחניים חלק לפרפרים שאת צוף הפרחים מחפשים.

מה עוד העץ צריך חוץ ממים?

שמש ומזון.

מה הוא אוכל? למדנו מהו הדשן, חומר שמזין את האדמה, וגילינו ממה מורכב קומפוסט- תערובת של קליפות בננה תפוח אדמה ועוד….

והשמש? עץ לא יכול לצמוח בכיתה שלנו הוא צריך שמש לכן בעבודת צוות הוצאנו את העץ לחצר ושם גילינו איזה מן עץ זה- עץ אבוקדו. איך בכלל הוא הגיע לפה? העץ הזה, היה פעם אבוקדו, שאכלנו בגן, ונשאר ממנו הגרעין. את הגרעין טמנו באדמה, השקנו במים, נתנו לו פינה שמשית, הקדשנו לו המון אהבה בכל יום.. חיכינו וחיכינו... וחיכנו... ופתאום... גדל לו עץ ! סיפור אמיתי (:

החברימות התרגשו ממש ועכשיו נמתין לפרי הירוק בסבלנות(:

ואם כבר השמש אז...

שאלנו את עצמנו מה קורה למזג אוויר השבוע?

זה חורף אבל עם זאת חם לנו!

הגענו בבוקר עם מעילים לגן ובחצר בצהריים מצאנו את עצמנו פושטים את כל השכבות עד לחולצה אחת ולפעמים אפילו קצרה. נראה שכל ענני הגשם לקחו להם הםקה קטנה ורצו לפנק אותנו בקצת שמש מלטפת לכבוד החג האהוב עלינו...

חגגנו את השבוע הקיצי הזה בכך שהלכנו יחפים בחצר,

שיחקנו בארגז חול יבש יבש הכי יבש שיש,

האכלנו את נבת הארנבת שלנו כמעט כל יום (כל היום).. והיה ממש כיף.

שמענו שיר חדש שנהנו מאוד במפגש עד כדי כך ששמענו אותו בבית

השכן שלא ישן של זקני צפת.

חגיגת ט"ו בשבט בגן!

במהלך השבוע הכנו את עמנו לרגע המרגש של שתילות בגן... איך אפשר ללמוד שתילת עת אם לא דרך השיר הנפלא הזה של קרוסלה- עץ חדש נולד

"קצת חופרים במעדר,

לא לאט ולא מהר.

מחזיקים בשתיל ישר,

הכי ישר שרק אפשר,

מכסים מעט בחול,

מהדקים וזה הכל.

עץ חדש נולד

איזה מזל.

נשקה אותו מיד

שיצמח ויגדל.

בואו, מי רוצה לשתול?

כאן חופרים גומה בחול,

מחזיקים בשתיל נמוך,

ישר! ישר ולא והפוך!

מכסים באדמה,

זהו, זאת כל החכמה.

עץ חדש נולד... "

אז ביום חמישי בבוקר, יחוד עם השמש הנהדרת וכל הנסיון שיש לנו כבר בתור חקלאי צמרת, הכנו לנו ארוחת בוקר שמשית בחצר יחד עם קבוצת תקווה! יום מושלם לפיקניק!

אבל לא פיקניק רגיל, הסתכלנו על השולחנות וראינו שפרוסות עליהם שתי מפות ענקיות לבנות עטורות פרחי שקדיה ורודים. שאלנו את עצמנו למה כל זה?! טו בשבט הגיע!! הבנו שמדובר בארוחה חגיגית במיוחד, הגענו לבושים כמיטב המסורת בבגדים ירוקים,לבנים וורודים.

הארוחה לא הסתכמה בירקות וטחינה כמו בכל יום. אכלנו גם פירות יבשים!! (גם על פירות יבשים דיברנו במהלך השבוע, איזה פירות יבשים קיימים? תפוח, תות, אננס, בננה, תמרים ושזיפים וגם צימוקים וחמוציות...למדנו גם איך להכין אותם בעזרת רשת צפופה צפופה נגד הזבובים!)

וכמובן איך אפשר בלי איזה פינוק מהמטבח... וגם עוגת בסקוויטים ופירות משגעת שחן המלכה הכינה לנו!!!

אחר כך במקום להכנס למפגש המשכנו לשחק עוד קצת בחצר...

וכשנכנסו למפגש... הבנו שהיום הזה הוא באמת יום מיוחד. את המפגש שלנו אנחנו נעשה ... בחצר... ! איך אפשר לשתול בתוך כיתה?

יצאנו לחצר לפינת שתילה מיוחדת, היו בה: אדניות, משאית עם ארגז להעמסת והעברת אדמה ,כפות, מעדרים ומגרפות כדי שנוכל ליישר, לחפור גומות ולהדק את האדמה

וכמובן שתילים שנשתול בה.

התחלנו את הפעולות בדיוק כמו בשיר שלמדנו! קצת חופרים באדמה... יוצרים גומה... הופכים את השתיל בעדינות.. ומכניסים לגומה! מכסים קצת באדמה.. משקים... מניחים בשמש ונותנים אהבה! שתלנו סלק, עגבניות שרי, כוסברה ועוד... גיילינו את השורשים של כל אחד מהשתילים כשהוצאנו אותם בזהירות מירבית מקופסאות הפלסטיק שהם הגיעו בהן.

מעתה והלאה יש לנו גינה משלנו... מעניין מה יצמח מה והאם תינצל מנבת הארנבת המכרסמת שלנו.

למרות שאורטל היתה מאוד חסרה לנו, עברנו את השבוע בצורה נפלאה חברית אחראית ומגובשת... זו ההזדמנות להגיד כמה כיף היה לי, וגם להודות לכם על האמון והתמיכה.

הודעות

בבקשה להעביר אלינו תמונה משפחתית שלכם מפותחת עד יום שני בסוף היום...

סדינים רעננים ובקבוקים מלאים.

יום שישי אפשר להתחיל להביא מגבונים חודש פברואר, לא לשכוח לרשום את עצמכם.

אורטל תחזור אלינו ביום שני...

נ.ב.- את העדכון שלכם השבוע כתב דורק'ה שלנו בפעם הראשונה  תודה דורקי.

נתראה...

שבוע חמים

דור, אחי ואורטל ממרחקים...