שבת שלום ומנוחה
איזה כיף היה לבלות יחד בערב של נשים אהבה וצחוק, תודה לכל מי שהגיעה.
פורים- מתקרב אלינו. על הגישה והתפיסה המלאה שלי על החג, אכתוב לכם בפעם הבאה, ובכל זאת שולחת לכם קישור לטור קצר שכתבתי על פורים והתחפושות. זכרו שהמטרה היא שהילדימות יהנו, עומס גירויים ובגדים כבדים ולא נוחים עלולים להפוך לסבל עבורם.
את הטור תוכלו לקרוא כאן.
מתנות- מזכירה כי בגן שלנו אין מתנות אישיות לצוות. לאחרונה אני רואה מדי פעם מתנות/ עוגיות שמקבל/ת מישהו ספציפי בצוות. זה שם אותנו כצוות במצב לא נעים כאשר אתם בוחרים לתת עוגה/ מתנה למישהו אחד/ת מהצוות. זה אפילו עלול לשים גם את מקבל/ת המתנה במצב לא נוח. אנחנו מודים על הכוונות הטובות ועל האהבה שאנחנו מקבלים מכם, אבל אבקש לכבד בקשה זו ולהפסיק עם תרבות הבאת המתנות (בכל סוגי הדרכים שאלה ניתנות). אפשר להביע הערכה ולשמח גם בלי ביטוי חומרי.
שימו לב שהתחיל להתחמם, דאגו להלביש חולצה קצרה/ חולצה דקיקה תחת הבגדים... בצהרים כבר חמים! (איזה כיף שהקיץ מתקרב!)
אני מזכירה שוב שאנחנו מחפשים 2 הורים מתנדבים שיצטרפו לעזור בתכנון וארגון הטיול השנתי שלנו.\ נשמח אם מי שמעוניינים להתנדב ישלחו לנו הודעה במייל חוזר.
שבת מנוחה
אחי
צעירים א'- ויקה
בעוד כחודש נחגוג בגן שלנו את החג האהוב עלי ביותר, חג פורים.
חג מלא בצבעים, תחפושות, מטעמים ורוח שטות!
זה הזמן שלנו להפעיל את הדמיון, להפגין יצירתיות ולתת ביטוי למשאלות שלנו - מה הייתי רוצה להיות...?
למרות כל השמחה והצהלה, עבור לא מעט ילדים החג הזה עשוי להיות עמוס. עודף גירויים, ריגושים ושינוי צורה לא פשוטים עבור כולם. לכן אנחנו מתחילות להכין את הקרקע מבעוד מועד.
מה זה אומר עבורנו להתחפש?
זה בעצם להפוך להיות מישהו אחר.
בגן שלנו אפשר להתחפש כל הזמן!
בין אם זה מבחינה חיצונית - לבחור תחפושת או בד מסוים מהמתלה, ללבוש או להשתמש בהם כדי להפוך להיות דמות אחרת.
ובין אם זה בעזרת דמיון, דרך שירים, סיפורים ומשחק אנחנו מדמיינים שאנחנו מישהו אחר...
מפגשים
בקבוצת הגילאים שלנו ישנו חיבור טבעי לעולם החי.
החיות מאוד מעניינות ומסקרנות אותנו, לכן השבוע יצאנו למסע בעקבות הפילים.
את הפיל הכרנו בשבוע שעבר דרך הסיפור לבד על המרבד. הפעם בחרנו להתעמק בו טיפה יותר.
איזה צעד, איזה צעד! כל היער רעד, רעד!
בום! בום! בום! בום!
״מי צועד, צועד בשביל?
פיליפילי פילי פיל!
מי אותנו כה מבהיל?
פיליפילי פילי פיל!״
במהלך השיר של תנועחיה - פיליפילי פיל
הפכנו לחיה גדולה מאוד, לה ארבעה רגליים גדולות וכבדות! כל צעד יוצר רעד! בום בום בום!
הפילים צועדים בשביל, אחד אחרי השני, שומרים על חבריהם מלפנים ומאחור, שלא יפלו או יפצעו או ילכו לאיבוד...
ללא ספק לפילים יש המון כוח ברגליים, כמה עוצמה צריך בשביל ליצור כזה רעש ברגליים...
למחרת שוב הפכנו לעדר של פילים, רק שהפעם יצאנו לטיול בעזרת דמיון מודרך.
צעדנו וצעדנו על ארבעת הגפיים ולפתע ראינו עץ תפוחים גדול!
מממ... תפוחים מתוקים וחמצמצים... כל כך מתחשק לנו לטעום מהתפוחים.. איך נגיע אליהם?
פתאום נזכרנו שלפילים יש חדק ארוך ארוך ושאם נמתח אותו נוכל להגיע לתפוח!
מתחנו ומתחנו עד שהגענו לתפוח מתקתק טעים ונהדר!
המשכנו לטייל והפעם הגענו ל"בריכת מים... "
רחצנו את הגוף שלנו, השפרצנו מים אחד על השנייה והתרעננו במים קרירים ונעימים אחרי הטיול המפרך.
ביום רביעי עזרנו לפילפילון אחד להפוך להיות הפיל הכי מיוחד בעדר! בעקבות הסיפור ״הפיל שרצה להיות הכי״ מאת פאול קור.
על גבי דף גדול ציירנו פיל גדול מאוד - שוב הזכרנו את כל אבריו, חדק ארוך, אוזניים גדולות ורגליים כבדות! צבעו של הפיל היה אפור, כמו של כל חבריו הפילים, אך הפיל שלנו רצה להיות שונה ומיוחד!
בעבודת צוות באנו לעזרה. לכל חבר וחברה גיר שעווה ביד.
בעזרת הגירים צבענו את כל אבריו של הפיל וחיזקנו את האצבעות הקטנטנות שלנו (הגירים מראש שבורים לחצאים על מנת לשפר את האחיזה, מעבר לכך נדרש להפעיל כוח כדי שהגיר יותיר צבע על הדף)
כמה שהפיל היה מאושר!
אולי גם הפיל התחפש לכבוד החג?...
חשיפה לחומרים
מיד לאחר המפגש אנחנו עוברים לכיתת ענן על מקל, שם אנחנו עובדים בקבוצות קטנות.
במהלך השבוע בין משחקי הרצפה פתחנו גם פינת יצירה. בפינת היצירה השבועית שלנו הכרנו את הדבק.
בהתחלה חקרנו את החומר עצמו - התייחסנו לצבע הלבן. גילינו שהדבק נוזלי ואפשר לטפטף מעט ממנו ליד. המגע שלו דביק! מרחנו את הדבק על כף היד, סגרנו את היד ופתחנו והרגשנו כיצד הדבק מתחיל להתייבש, נגענו בו והרגשנו את האצבע שלנו נדבקת לכף היד.
למחרת רק מרחנו את הדבק על גבי הדף. עצם המריחה של החומר היא גם למידה. ככל שנמרח את הדבק על שטח גדול יותר כך נוכל להדביק יותר.
לבסוף הבאנו דפים צבעוניים, קרענו אותם לרצועות והדבקנו אותם על הדף הגדול.
ראינו שאפשר למרוח את הדבק על הדף הגדול ואפשר למרוח דבק גם על הרצועות הצרות. כך או כך הם ידבקו לדף.
משחקי חצר
כמדי שבוע אנחנו מבלים יחד עם קבוצת שולה בזמן חצר משותף, אך עד כה הם בעיקר שיחקו זה ליד זו... מעט מאוד מהחברים ששיחקו יחד.
השבוע כבר היה ניתן לראות כיצד נוצרים חיבורים בין הילדימות יותר ויותר והמשחק הפך להיות משותף ולא רק קבוצה ליד קבוצה.
זוכרים שלא מזמן היה ט״ו בשבט?
החברים שלנו מקבוצת הבוגרים שתלו המון שתילים באדניות - נענע, כוסברה, עגבניות, חסה ומרווה.
עתה השתילים צמחו וגדלו ואנחנו יצאנו לבדיקה - איך נראים עלי החסה כאשר צומחים באדמה, וכיצד צומחות העגבניות? מה צבען? ומה גודלן?
הן קטנות וירוקות. זה סימן שהן עדיין לא בשלות
נחכה עוד קצת וברגע שיהפכו להיות אדומות נוכל לטעום מהן!
יום הולדת הנה (סוף סוף) בא!
ביום חמישי חגגנו ללביא שלנו יום הולדת שנתיים!
לביא המתין לא מעט זמן עד שיגיע תורו לחגיגה וכשהגיע תורו הוא לא עזב לרגע את שרביט יום ההולדת! איתו הוא רקד, שיחק ודגדג והצחיק את חבריו! מזל טוב ללביבון חבר שלנו ותודה על עוגת התפוזים הטעימה!
עדכונים
• לא לשכוח לשלוח תמונות מבילוי בסופ״ש (גם אם אני לא כותבת בעדכון)
• אני מזכירה כי פינת היצירה בבוקר עברה לכיתת ענן על מקל בכדי ליצור מרחב רגוע ושליו לילדים לזמן היצירה, ללא מעברי הורים והסחות דעת.
• נוהל ימי ראשון - בקבוקים מלאים וסדינים רעננים!
שבוע נפלא ושמשי לכולם
ויקה וחולוד.
צעירים ב'- שולה
סוף סוף שבוע בהרכב מלא ! ה ת ג ע ג נ ו
פרויקט היוגה שלנו נמשך גם השבוע, ואם זה היה תלוי בנו, היינו ממשיכים אותו לנצח.
השבוע ראינו איך הילדימות עוברים משלב ההפנמה ליישום, אם חלילה הייתי שוכחת פרט אחד מתוך טקס היוגה שלנו, עמעום האורות, הדלקת הקטורת, מנגינה נעימה, בד ההרפייה המוזהב או הקערה הטיבטית...הילדימות היו גוערים בי.
הידיעה הזאת אפשרה לנו להעמיק בתרגול ולאתגר את הגוף שלנו מבחינה פיזית.
הכרנו את שיר הנשר המושלם שהפך לשיר תנועה קבוע ומשתלב מצוין עם היוגה שלנו
דיברנו בהתחלה על המשמעות שלו...לנשר כנפיים ענקיות, שמשיקות כנף אל כנף.
מה זה בכלל משיק? מי משיקה? החברים החליטו שזה דומה לנשיקה....אז דמיינו שזה ממש כמו נשיקה קטנה. ניסינו להשיק אצבע אל אצבע, יד אל יד. מרפק אל מרפק? זה ממש קשה...
מתחנו את הידיים לצדדים, הידיים שלנו מדמות את הכנפיים הגדולות של הנשר.
“"כנף משיק כנף, הנה הנשר עף
הנה הנשר עף לו למרחק..
כנפיים ישרות, כנפיים מתוחות
הנשר דואה עכשיו....
סיבוב גדול, סיבוב גדול,
לימן וגם לשמאל! "
פגשנו את מזרן היוגה הורוד שהפך להיות חלק בלתי נפרד מהמפגשים שלנו.
סיפרתי לחברים שעל המזרן הזה אני מתרגלת גם בבית, וחשבנו מדוע יותר נוח עליו ולא על רצפה או שטיח....הוא ארוך או קצר? עבה או דק? הרבה שאלות מעניינות סביב המזרן...
ועכשיו אפשר לתרגל, גם את התנועות שאנחנו כבר אלופים בהן כמו פרפר...
וגם תנועות חדשות.
השבוע הכרנו את הצפרדע!
איפה היא גרה? בביצה, או בנחל, איפה שיש הרבה צמחייה. ומה היא אוכלת? שקשוקה? לא... טחינה? לא.... זבובים וחרקים! יאמי....
הפכנו בעצמנו לצפרדעים ותרגלנו את עמידת הצפרדע על המזרן.
הכרנו שיר חדש ומקסים על הצפרדע
כיף לנו לרקוד ולשיר אותו, ומעבר לזה עסקנו במשמעות שלו...
ממליצה לכם להאזין:)
“"ציירתי צפרדע בעשב השופע
ואמא אמרה, אתה ממש מוכשר!
זה יופי של....עכבר!
אמא, זאת צפרדע.
ואני ציירתי צפרדע..
כמו שאני יודע! "
התנסות בחומרים
השבוע העמקנו את ההיכרות שלנו עם החימר.
כמו בכל התנסות עם דבר חדש, לא כולנו ישר קפצנו למים העמוקים.. החימר הוא חומר נעים מאוד למגע והעבודה איתו נוחה, עם זאת לא הכל ורוד...החימר מלכלכך יותר משאר החומרים שהתנסינו בהם עד היום ויש לו נטייה להתייבש לנו על האצבעות ובייחוד על הציפורניים... עבור חלקנו התחושה הזו גורמת להיסוס ראשוני ורתיעה.
אז איך התמודדנו? פגשנו את החימר בכל יום השבוע, בשעה ובמקום קבוע. בכל פעם עבדנו קצת.
יכולנו מיד להבחין ביחס השונה של הילדימות לחימר, היו כאלה שהחלו מיד למשש אותו מכל הלב, למרוח ולקווצ'ץ'. היו כאלה שנגעו רק עם קצות האצבעות וכאלה שעמדו והסתכלו על החימר, חיכו שהוא יעשה את הצעד הראשון.
כל יום העמקנו עוד קצת את ההיכרות שלנו והאמון שלנו בחימר, מה שבעיקר נפלא בעבודה עם החימר שהוא מאוד נאמן לנו... איפה שנניח את האצבעות או הידיים, שם החימר ישאר, בשונה מבצק או חול שחוזרים לעצמם.
לאט לאט ראינו איך הילדימות משכללים את העבודה שלהם עם החימר, מתחילים להפריד אותו לחלקים קטנים יותר, לגלגל עם הידיים או האצבעות, ואפילו ליצור. גוש החימר האימתני הפך פתאום לעוגיות, כדורים, שבלולים.
לקראת סוף השבוע יכולנו להרשות לעצמנו להוסיף עוד נדבך לעבודה עם החימר.
כל חבר קיבל קערה קטנה עם גפרורי עץ צבעוניים. עכשיו אנחנו אחראיים לא רק לחומר, כל אחד דואג שהקערה שלו נשארת לידו ולא נופלת ומשתמש רק בגפרורים שנמצאים בקערה שלו...
שילוב הגפרורים הצבעוניים בהחלט שדרג את העבודה שלנו עם החימר,
על העוגות פתאום הופיעו נרות, על השבלולים מחושים...וחורים קטנים שהצלחנו לעשות בעזרת הגפרורים.
היה מעניין לראות שחלקנו בחרנו להפוך את הגפרורים לאלמנט המרכזי ולצפות אותם בחימר בדרכים שונות ומגוונות.
מדוע העבודה עם חומרים כל כך חשובה עבורנו?
מכל כך הרבה סיבות!
היא מפתחת את המוטוריקה העדינה שלנו, יכולת האחיזה בחומר וויסות המגע שלנו, מתי אני צריכה להפעיל הרבה כוח ומתי מספיקה נגיעה קלה?
היכולת להפוך חומר שהצורה שלו אינה מוגדרת למשהו מוחשי, גם אם למראית עין לא קורה שם יותר מדי... מפתחת מאוד את החשיבה שלנו והקישורים שאנחנו עושים.
אנחנו לומדים על עצמנו המון, מה אנחנו אוהבים, ממה אנחנו נרתעים והאם אנחנו מוכנים להסתגל ולתת אמון בחומר.
יש כאן המון למידה של אחריות, גם על הסובבים אותי, הרי אנחנו לא עובדים לבד... גם שמירה על החפצים שלי.. וגם על עצמי! הידיים שלי מלאות בחימר וכבר התייבשו, האם נעים לי להמשיך ככה את היום? לא, אני צריכה לדאוג לשטוף אותן...
בסוף הפעילות ואחרי שכבר חבר נפרד והחזיר את החימר שלו, נגשנו לקערה גדולה עם מים, שטפנו ונגבנו. ועכשיו אנחנו מוכנים ל......
טקס מזרנים!!
אחריות קבוצתית היא אחד הערכים שאנחנו יותר דוגלים בהם בגן שלנו, ועכשיו אחרי שהחברים בשולה כבר ביססו היטב את האחריות האישית, אנחנו יכולים לעבור לדברים הגדולים יותר....איזו התרגשות : )
אז מה זה בכלל טקס מזרנים...?
בכל יום, באותה שעה ובאותו מקום, אנחנו הולכים לישון שנת צהריים בגן.
המזרנים שלנו מונחים להם במקומות קבועים. גם השמיכות והתיקים שלנו וקופסאת המוצצים. אנחנו יודעים איפה למצוא כל דבר.
מתי זה קורה? מי מסדר לנו את כל זה? מה נכנסים גמדים קטנים לגן ומסדרים...? שאלנו את החברים והם צחקקו ואמרו לא מה פתאום!
אלינור או שירז מסדרות את המזרנים....
אז מה דעתנו שהאחריות על סידור המזרנים תעבור לשולות? כן!!!
טקס סידור המזרנים עוזר לנו להבין שהאחריות על כיתת השינה שלנו, היא שלנו, וכבר לא רק של אלי ושירז, וכעת כשאנחנו נכנסים לכיתת השינה שלנו בצהריים, תחושת האחריות שלנו גדלה, אנחנו נזכרים שאת מה שקרה כאן, אנחנו עשינו.
אז מה בעצם אנחנו עושים?
החברים יושבים בכיתה בצורה של ח', ואנחנו שולפות מבית העץ בכל פעם מזרן אחר.... של מי המזרן עם הנקודות? החברים כבר כמובן מזהים את המזרנים שלהם ואחד של השני, החבר שהמזרן שייך לו, קם וסוחב יחד איתי את המזרן עד למקומו. בינתיים שאר החברים מעודדים את החבר שלוקח את המזרן שלו...
אוי. נתקלנו בבעיה. חבר אחר יושב פה...מה נעשה? נניח את המזרן על הרגליים שלו? נחפש מקום אחר?
כל החברים קוראים יחדיו " לשטיח האפור!".
אנחנו מניחים במרכז הכיתה שטיח אפור עגול, אליו רצים מהר מהר החברים אשר תופסים מקום של מזרן, ועכשיו השטח פנוי!
מעבר למשחק כיפי ומצחיק אנחנו מבינים יותר טוב את המרחב הפיזי שלנו והשליטה בו.
כל חבר שהניח את המזרן שלו מתיישב עם הטוסיק על הקצה של המזרן כאשר הרגליים על הרצפה.
זה נשמע פשוט, אבל זה מאתגר... אנחנו לא רוצים שהנעליים שלנו ילכלכו את המזרן, אז אנחנו צריכים לשמור על הרגליים שלנו ולשים לב כל הזמן איפה אנחנו מניחים אותן...
זהו עכשיו הכיתה שלנו מלאה במזרנים וכולם יושבים על הקצה. אפשר ללכת לישון!
אנחנו מניחים את הגב על המזרן, עוצמים עיניים ו....... לא מה פתאום!!! עכשיו ישנים?!?! קומו, קומו מבולבלים. עכשיו יוצאים לחצר! : )
משחק קבוצתי
לאט ובזהירות אנחנו מצליחים להגדיל את ארסנל המשחקים הקבוצתיים שלנו, כמובן רק כאשר אנחנו מרגישים בטוחים שכל חברי הקבוצה מסוגלים לבצע את המשימה.
השבוע הגיע לכיתה בד גדול וצבעוני..
מה אפשר לעשות איתו? להתכסות, להתחבא...
אולי או יהפוך למצנח שלנו?
תחילה ישבנו במעגל, לאחר מכן עברנו לעמידה. אחזנו את הבד בשתי ידיים, לא הייתי צריכה לומר יותר מדי, הילדימות כבר התחילו לנער אותו למעלה ולמטה.
אנחנו מנערים את המצנח פעם לאט ופעם מהר, הרוח מעיפה לנו את הפוני ומדגדגת את הפנים.
גילינו שאם נרים אותו גבוה נגלה כמה פרצופים קטנים של חברים שמסתתרים תחתיו. "קוקו!" כל כך מצחיק וכיפי!
שרנו שיר על המצנח ( לחן של "איש קטן מכין קפה")
" ננער, ננער, את המצנח ננער
קצת לפה, קצת לשם
ננער עכשיו כולם!"
למעגל הצטרף הכדור!
הכדור קופץ על המצנח ואנחנו שמרנו עליו שלא יפול... ומה יקרה אם חבר אחד יחליט שהוא יושב פתאום? אוי לא...הכדור ייפול. כמה עבודת צוות ושיתוף פעולה במשחק אחד! : )
הודעות ועדכונים
# שימו לב, שימו לב, סלסלת המים שלנו עברה שדרוג מיוחד תודות לעינב האלופה שלנו.
מוזמנים לשאול את הילדימות על השדרוג ולמה צריך אותו...
# כמה חידושי בוקר:
- סלסלת המים שלנו מחכה בכיתה הגדולה.
- החברותא מתחילה ב8:15 בכיתה הגדולה, כל מי שמחפש אותנו בשעה הזו, אנחנו כבר לא על הדק.
- הילדימות יכולים להיפרד בחצר, בכיתה או ביצירה, איפה שנוח להם ועם מי שנוח להם, הם כבר לגמרי עצמאיים ובטוחים במרחב ובצוות בשביל פרידות קצרות וקלילות:)
# לא לשכוח מחר- סדינים ובקבוקי מים מלאים.
# מזכירה לשלוח לי תמונה מהסופ"ש השמשי שעבר עליכם
# כל הכבוד לנטלי ועידית על יוזמת קבוצת הוואטסאפ למפגשי גינה, פנקו אותנו בתמונות!
שבוע מעולה,
שירז ואלינור
בוגרים א'- תקווה
שבת שלום הוריםות יקריםות,
עולם הצבעים הוא עולם שאנו עוסקים בו הרבה בילדות. כבר מגיל צעיר משיימים לנו כל חפץ ואומרים לנו מהו צבעו- זה הלימוד הבסיסי ביותר של נושא הצבעים. מעבר ללימוד בסיסי זה, עולם הצבעים הוא רחב ועשיר ומזמן עבור הילדיםות חקר, התנסות חושית וקוגנטיבית, יצירה ודמיון. כך למשל, בשבוע שעבר חקרנו יחד כיצד מערבוב של צבעי היסוד נוצרים צבעים חדשים. עברנו תהליך חקר אשר כלל את הצגת החומרים, שיח, ניחושים (שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך- "מה יוצא כשמערביבים צבע אדם וצהוב?"), התנסות, גילוי ודיון.
השבוע המשכנו לעסוק בנושא הצבעים. גם הפעם רצינו להביא את ההיכרות עם הנושא לרמה גבוהה יותר אשר תאתגר את הבוגרים שלנו בתקווה ותעורר חשיבה מעמיקה יותר עליו.
מעשה במלך אחד והרבה צבעים / מאת: דתיה בן דור
“"פעם היה מלך
אבל הוא לא היה מלך רגיל כמו בסיפורים האחרים,
הוא היה מלך מאוד מיוחד
והוא גר בארמון מאוד מיוחד
ובו ארבעה חדרים מאוד מיוחדים."
במהלך השבוע קראנו מידי יום חלק נוסף בספר. הספר מספר על מלך אשר בארמונו 4 חדרים וכל אחד מהם בצבע אחר.
הסיפור זימן לנו שיח עשיר בנוגע לצבעים. ראשית, דיברנו על מאכלים בצבעים לפי החדרים בהם היה המלך וקישרנו זאת לארוחת הבוקר שלנו בגן. בנוסף, האיורים בספר מאוד מיוחדים ועוררו שיח על נושא ההסוואה. באיורים, המלך אשר לובש גלימה בצבע של החדר וכמעט ונעלם בתוכו, היינו צריכים להתאמץ כדי למצוא אותו בתוך הציור. בנוסף גילינו כל מיני הפתעות שהתחבאו בתוך החדרים השונים. למשל, בחדר הירוק היתה לטאה שהתחבאה.
ספר מסוג זה יכול להחשב ל "פיקצ'ר בוק", כלומר ספר שבו האיורים הם חלק בלתי נפרד מהעלילה. לא ניתן לקרוא את הספר ללא איוריו. ובאמת היינו מרותקים להפתעות שהתחבאו לנו בכל עמוד.
כדי להמחיש את נושא ההסוואה, עשינו ניסוי בכיתה שלנו. ניסינו לראות אם אנחנו מצליחים להסוות את עצמנו במציאות. למשל, חיפשנו ילדים אשר הגיעו לגן עם חולצה אפורה ונתנו להיום לשכב על הרצפה שהיתה אפורה גם היא. ראינו כיצד קשה לנו להבחין בחברים שלנו כך. באופן כללי, אנו לימוד הנושאים בכיתה שלנו מתקיים בצורה תהליכית- החל מהלימוד הבסיסי וכך הלאה לעבר שיח מורכב יותר עם הילדים על הנושא.
מומלץ בחום להשאיל את הספר מהספרייה ולאפשר לילדים לחקור אותו עוד. הוא מזמן שיח ועניין רב לכל הגילאים.
ניתן גם לצפות בגירסה של הסיפור מ"פרפר נחמד"
כל דבר בצבע ...
נושא הצבעים מזמן לנו זירת עבודה שמפתחת כישורי חיים חשובים וביניהם נושא המיון לצבעים. היכולת למיין חשובה לנו גם לצורך פעולות יומיומיות כמו למשל סידור הצעצועים וגם תורמת לתהליכי ההתפתחות הקוגנטיבית של הילדיםות.
במהלך המפגשים, עבדנו רבות על נושא המיון. בתחילת השבוע, המיון היה פשוט יותר. בחרנו משחק אחד ואותו חילקנו לפיילות לפי צבעים.
בהמשך השבוע, לקחנו חפצים בגדלים, צורות, צבעים וגוונים שונים והפעם מיינו אותם לפיילות. הילדיםות הצליחו למיין אותם בצורה מעולה. אחרי המיון עלינו שלב ובחנו את החפצים. יכולנו לפתע להבחין שהכדור הכחול לא דומה בצבעו ללגו הכחול שלא דומה לצלחת הכחולה. בעצם בחנו יחד את נושא הגוונים ולאחר מכן עשינו מיון נוסף לפי הגוונים. כך נחשפנו יחד לרובד נוסף בעולם העשיר של הצבעים.
עוד משחק ששיחקנו במפגש היה משחק של מסעדה. התחלקנו לסועדיםות ומלצריםיות והיינו צריכים להתאים מאכל בצבע מסויים לצלחת באותו צבע. למשל, ארבל הגיש עגבניה בצלחת אדומה לאלונה וליאו ביקש מפלג בננה צהובה בצלחת צהובה. גם פה עבדנו על התאמה והרחבת החשיבה בכך שעסקנו במאכלים וחפצים אשר מלווים אותנו ביומיום.
**היה היה נייר אחד...
**
השבוע בזמן היצירה התנסנו בהדבקות של נייר. כפי שצויין בעדכונים קודמים, חשוב לנו לקחת חומר או יצירה מסויימת ולחזור עליה במהלך כל השבוע במטרה שהילדיםות יוכלו להתעמק ולתרגל את העבודה באותו חומר ובכך לשכלל את היכולות שלהםן.
בעקבות העבודה עם צבעים, השבוע הדבקנו גזרי נייר עיתון על דפים צבעוניים בהתאמה לצבעי החדרים של המלך. הדבקנו על נייר לבן, ירוק ואדום.
באחד הימים, אזלו לנו הדפים הירוקים וניסינו לחשוב יחד עם הילדים מה אפשר לעשות. הילדיםות הציעו שנדביק נייר צבעוני על העיתון, כלומר לעבוד הפוך משאר הימים, וכך באמת עשינו. ביום נוסף, נחשפנו לדפי שקפים. למדנו מה זה דף "שקוף" ושדרכו ניתן לראות את הצד השני, נגענו בו, קיפלנו וחקרנו אותו. לאחר מכן, גם הדבקנו עליו.
עבודות ההדבקה על המצעים השונים זימנו לנו אפשרויות שונות ומעניינות. כך למשל, כשעבדנו על השקף, הינו צריכים לוודא שאנחנו מדביקים עליו ולא על הרצפה, וכאשר הדבקנו על נייר העיתון נזהרנו לא למרוח יותר מדי דבק כי הוא עלול לגרום לעיתון להקרע.
מוזיקה ללב היא חודרת
גם השבוע הכרנו כמה אמנים חדשים. העובדה שהצוות בקבוצה אוהב סגנונות שונים של מוזיקה, תורמת לחשיפת הילדים למגוון רחב ומעניין יותר של מוסיקה וצלילים.
אנו מאמינים שילדיםות לא צריכיםות לשמוע אך ורק שירי ילדים אלא מגוון רחב שלהם בשפות שונות ובמקצבים שונים. כך כל ילד וילדה יכוליםות להתחבר למשהו אחר. ממש כמונו המבוגרים.
אז למי הקשבנו השבוע למשל?
בנוסף, אנחנו שמחיםו לקבל מכם קישורים לשירים שהילדים אוהבים ולהשמיע אותם כשמתאפשר בין פעילויות. זה מאוד מעצים את הילד/ה, מחבר את הגן והבית וכמובן חושף אותנו לעוד שירים וסגנונות.
השבוע שמענו
מאדם:
Somewhere over the Rainbow - Israel "IZ" Kamakawiwoʻole
ושיר שעמנואל מאוד אוהב (והרבה ילדיםות מהקבוצה):
ומרועי
הודעות, עדכונים וחידודים:
# סדינים רעננים ובקבוקים מלאים.
# אנחנו מזכירות שוב: יש לשלוח לרעות הודעה מראש (מוקדם ככל שניתן) במידה ואתם מגיעים לגן ב9:00 או אם אתם לא מגיעים (בימי רביעי לשלוח לאדריאן בבקשה). ההתעסקות עם בירורי האיחורים וההגעות בבוקר מקשה עלינו מאוד ומעכבת את סדר היום של הקבוצה. אנא הקפידו על העניין כדי שנוכל להקדיש את המשאבים שלנו יותר לילדי וילדות הקבוצה ופחות לעניינים טכניים.
# תמונות מהסופ"ש – נא לשלוח עד 9:00 בבוקר ביום ראשון כדי שנספיק להראות אותן במפגש.
# לא לשכוח לכתוב שמות על הטיטולים.
# מוזמניםות לשלוח אלינו שירים שהילדימות אוהבים לשמוע בבית. אנחנו מאוד נהנים מזה וזה מאוד משמח הקבוצה.
שיהיה שבוע נפלא,
אדריאן, רעות ותמר
בוגרים ב'- הלו יעקב
תפקחו את העיניים תסתכלו על העולם
אחרי שבוע שלם שבו דיברנו על חיות בהסוואה ואיך היכולת הזו מגנה עליהם מחיות טרף החלטנו לנסות לראות עד כמה באמת הן מסוות את עצמן.
צפינו בסירטון מהמם עם תמונות רצות של חיות מסתתרות.
ומה גילינו?
• הן מתחבאות ממש טוב.
• אם נתמקד ונחפש עיניים נוכל לזהות מהר יותר את שאר הגוף.
• העולם מלא ביופי והיופי בחינם.
וגם שהמקלון הוא ממש נראה כמו מקל או גבעול ,הינשוף כמעט ונעלם ברקע גזע העץ וברגע שגילינו את העיניים של הנחש לא הפסקנו להסתכל עליהן.
והטיפ שלנו הוא לחפש את העיניים לפעמים רק ככה אפשר לגלות מה מסתתר (:
סירטון חיות בהסוואה- הרואה ואינו נראה
לסיכום הבנו שבנוסף ליכולת ההסוואה הגופנית המרשימה, החיות צריכות גם להיות שקטות ואת עיניהן לעצום כדי להיות בטוחות.
עצמנו גם אנחנו עיניים וגילינו שזה לא קל בכלל ואפילו קצת מפחיד האוזניים שומעות קולות וצלילים…
לפתוח את העיניים מרגיע אותנו ונותן מקום ושם לכל צליל ששמענו.
סיפרנו שיש אנשימות שלא יכולים לראות - הם עיוורים. העיניים שלהם פשוט לא רואות.
איך הם נעים במרחב? עצמנו עיניים ובקבוצות קטנות הסתובבנו בכיתה.
כולם הולכים לאט לאט ומבלי לשים לב את הידיים הושטנו קדימה… למה?
כדי שנוכל לדעת אם יש מכשול לפנינו...הידיים מגנות עלינו ובעזרת חוש המישוש אנו יכולים לוודא שהדרך פנויה ובטוחה.
כמה דברים נפלאים היינו מפספסים אם את העיניים היינו בוחרים לעצום.
הוספנו ושאלנו, גם כשהעיניים פקוחות ובריאות אנחנו לפעמים בוחרים לא להסתכל סביב ,מתי זה קורה?
כשאנחנו כועסים, עצובים, להוטים להגיע לצעצוע או חבר.
אנו לא רואים מי נמצא לפנינו או לא שמים לב שבתוך כל הכעס יש עולם צבעוני ומשמח.
אם נצא מהבית כעוסים לא נצליח לשים לב לשמש החמימה, לעצים בשדרה, לירקנית החייכנית או למנוף שדירה מעביר.
כל מה שצריך לעשות זה לנשום עמוק לפקוח עיניים כי מי שלא מביט מפסיד (:
מי שלא מביט מפסיד - דתיה בן דור
משחק בהתאמת צבעים
יוצרים משחק בעזרת דפים לבנים וטושים.
את הדפים גזרנו לרצועות וצבענו באדום, צהוב, כחול, ואחד נשאר לבן.
בהתחלה הנחנו את הדף האדום על שטיח צהוב לא היה כל כך קשה לגלות אותו, האדום ממש בלט וכך גם לבן על רקע אפור.
ואם הינו עכשיו חושבים על חוקי החיות וההסוואה איפה כדאי להחביא את הרצועות.
צהוב על צהוב לבן על לבן …. מתחילים.
כל קבוצת הלו יעקב מסתובבת לקיר עוצמת עיניים ולא מציצה.
שלושה ילדים אחרים תפקידם להעלים את הרצועות.
משימה לא קלה בכלל הרי יש הבדל בין להחביא לבין הסוואה, חיפשנו אזורי צבע דומים ושם הנחנו את הרצועות הלבן נשען על קיר לבן את האדום הנחנו בארגז אדום.
ו מ ח פ ש י ם .
ככל ששיחקנו יותר רמת ההסוואה עלתה עד שקבוצה אחת של ילדים התחכמה והחביאה את הרצועות בסיפריה לצד כריכה אדומה, רצועה אדומה ולצד ירוקה, רצועה ירוקה…. מדהים ולא היה קל בכלל.
התעמלות בוקר בהלו יעקב
תוספת קלילה וחשובה למפגש הבוקר שלנו, חימום הגוף ועבודה על קפיצות (:
השיר נתפס ברגע וכבר נכנס לפעילות קפיצות בחצר.
שיר הספורט - ( תריצו ל0.27)
עוגה, עוגה רוצים את העוגה.
שבוע ימי הולדת בהלו יעקב חלומם המתוק של ילדי הקבוצה התגשם (:
יום הולדת לדור - הפעם הראשונה בה הילדימות אחראיים על הקישוט וחוקי הטקס.
בזמן ארוחת הבוקר שלנו דיברנו על חגיגת יום ההולדת וההתרגשות היתה גדולה ואז…נזכרנו בבעיה.
בזמן שאנחנו במפגש דור מסיים לסדר את המבואה וממשיך לעוד משימות, איך דור יוכל להגיע לחגיגה שלו אם הוא עסוק כל כך.
החלטנו שאחרי ארוחת הבוקר נשאר במבואה ונעשה הכל יחד כדי שלדור יהיה זמן לחגוג.
אז …. ניקינו שולחנות, כיסאות וריצפה.
את הכלים הדחנו במהירות הבזק לדור השארנו משימה קטנה בכל זאת יש לו יום הולדת ויש כיתה לסדר.
נכנסנו בזריזות לכיתה ותלינו יחד על הקיר שלט יום הולדת.
את השטיח העגול גררנו למקומו ומעליו כיסא מקושט בזר, שרביט, וגלימה.
קראנו בקול גדול,דוווווור והחגיגה מתחילה.
בירכנו, רקדנו חיבקנו ועוגה אכלנו (:
גם לעמית ואנה חגגנו השבוע מה שנתן לנו הזדמנות לעדכן את הטקס שלנו.
בשלב ההכתרה ניסינו ליצור שביל הלו יעקב שדרכו תעבור חבר/ת יום ההולדת עד ההכתרה, הנחת הזר על הראש גלימה שחורה נוצצת ושרביט קסמים מופלא.
רק מישהו יודע איך יוצרים שביל?
ביקשנו לעמוד בשתי שורות ישרות אחת מול השניה.
איך יוצרים שורה?
ביקשנו מהחברימות לעמוד זה לצד זו ולשים לב שהם כתף לצד כתף.
הכתף שלך גבוהה מידי אני לא מגיע אליה, שמנו לב בהבדלים בגבהים שלנו כל אחד והגובה שלו, אנחנו שונים.
תודה למשפחות הפאי והנושי על הפינוקים והעוגות הנפלאות המון מזל טוב.
עצמאות הלו יעקב בחצר
אני לא חושבת שבגן שלנו עוד היתה קבוצה שהתמקצעה במסלולי ג׳ימבורי ברמה כזו כמו בקבוצת הלו יעקב.
המסלולים מאתגרים ודורשים מאתנו להיות חכמים ומחושבים עם הגוף שלנו.
אנו כבר יודעים לחכות בסבלנות לתורנו, לא לקפוץ כשהמקפצה לא פנויה, לא לזרז חברים על המסלול ותמיד אחרי קפיצה לוודא שהמקפצה לא זזה.
הקטע החדש בקבוצה הוא הרצון שלהם ליצור לעצמם את המסלול ולנו נשאר רק לתת את הכלים.
אז איך זה עובד?
הם בונים מסלול בעזרת חלקי הג׳ימבורי ואנו שם לשאול שאלות.
האם המסלול קרוב לחפץ שיכול לסכן אותנו אם ניפול? קרוב לבית העץ, לארגזי צעצועים, לדק…
האם המקפצה במרחק שבאמת מאפשר נחיתה בטוחה?
התבוננו סביב איזה קבוצות משחקות בחצר? המסלול משתנה ומותאם לקבוצה הצעירה יותר.
בשלב בו הצעירים בחצר התפקיד שלנו לבצע את המסלול ולהוות דוגמא לבטיחות, הצעירים עדיין קצת דוחפים מתמהמהים על המקפצה או מטפסים עם צעצועים. התפקיד שלנו לכוון אותם ולהראות להם איך.
אז לאחר ששאלנו, ניסינו ותיקנו…
הקמנו את מסלול הג׳ימבורי שלנו והכי כייף לשחק במסלול שאנחנו בנינו.
פינת הירק שלנו
הביקורים באדניות השבוע היו מלהיבים במיוחד.
האדניות מלאות בעלים בגווני הירוק, בגדלים שונים וריחות רעננים.
גילינו תות קטן וירוק הוא עדיין לא בשל לכן רק ליטפנו בעדינות.
הפטרוזילה והכוסברה צמחו לשיח קטן, כמה נעים להעביר את האצבעות בעלים הירוקים והרכים.
כשהצצנו בין העלים ראינו גבעולים קטנים עם עלים קטנטנים מסתתרים עמוק בפנים .... הם רוצים לגדול ולצמוח .
איך אפשר לעזור להם?
מים הם מקבלים מהגשם או כשאנו משקים אותם.
מה עוד הצמח צריך?
אור שמש.
הגבעולים הקטנים לא מצליחים להגיע למעלה ולספוג קצת קרני שמש...
החלטנו שהגיע הזמן לגזור את העלים הבוגרים הגדולים ולתת מקום לחדשים לצמוח .
בעזרת מספריים גזרנו ויצרנו צרורות של פטרוזיליה וכוסברה.
ריח חזק, נעים ומעורר תאבון מילא את הכיתה.
טעמנו קצת וחשבנו יחד לאן כדי להוסיף אותם- לכריך או לסלט, למרק או לקציצות כמעט לכל דבר.
ביום חמישי חיכו לכם הצרורות שהכנו הילדימות התרגשו ממש להכין אותם ולקחת הביתה תוצר שהוא לגמרי שלהם מקווים שהיה לכם בתאבון (:
הודעות ועדכונים
# נוהל יום א׳ סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.
# מזכירה שלא נכנסים עם שקיות מזון, עוגיות וכל נישנוש אחר ,סיימו לפני הכניסה לגן בבקשה.
# אלה המגיעים עם מגפיים, אנא הוסיפו נעליים לתיקים.
# כל הכבוד על ההשתדלות להגיע עד 8:30 אנו מעריכים מאוד את ההבנה שלכם לחשיבות סדר היום שלנו.
שבוע הלו יעקב מלא בשמש
אורטל ודור