שבת שלום,

1. כמה חידודים בעניין פרידות הבוקר והאיסופים בסוף היום: המצב החדש שנכפה על כולנו בהחלט פחות נח ונעים. עברנו כבר חודש מאז החזרה לשגרה ואנחנו מרגישים שיש התרופפות בעניין. בסך הכל ההתנהלות של כולנו עד כה היתה מוקפדת וטובה וחשוב לנו מאוד לעשות הכל כדי להמשיך להבטיח את הבריאות של כולנו ואת המשך הפעילות הרציפה של הגן. אנחנו מבינים את הצורך להשתהות בסוף היום, גם לנו מאוד לא נעים לחזור שוב ושוב ולבקש להזדרז, אבל כדי שכולם יוכלו לאסוף את ילדיהם בזמן, חשוב שנבצע את תהליך האיסוף בזריזות.חשוב לנו להזכיר שוב: הכניסה לגן מותרת עם מסיכה על הפנים בלבד ולאחר שליחת הצהרת בריאות יומית. בהגעה יש להמתין בתור במרחק אחד מהשני לפי סדר ההגעה שלכם. הכניסה לגן אסורה ללא אישור של אחי או צחי (גם במקרים שהדלת פתוחה בסוף היום) למעט מקרים חריגים שתואמו מראש. במידה ומישהו חוץ מכם מגיע לאסוף (סבא, סבתא ושות') עדכנו אותם בנהלים בבקשה. אגב, עד כה הסבים והסבתות מצטיינים! מודים לכם שוב על שיתוף הפעולה, הסבלנות וההתגייסות בעניין.
2. ימי הולדת לילידי יוני, יולי ואוגוסט: ימי הולדת ייקבעו לפחות שבוע מראש מול המובילות: אורטל, מיכל וחולוד. אנחנו חוגגים יום הולדת אחד בשבוע לכל קבוצה, ומפזרים את ימי ההולדת כך שכל ילד יקבל את תשומת הלב המלאה, והחגיגה תתקיים באופן רגוע המאפשר הנאה ונינוחות לכולם. זה אומר שהחגיגה לא בהכרח תתקיים בתאריך יום ההולדת המדוייק - חשוב להדגיש כי לתאריך עצמו אין באמת חשיבות לילדימות.לשכבת הבוגרים ישנה פסקה נוספת בנושא בהודעות של השכבה.
3. מסיבות סיום: כרגע ההנחיות מטעם משרד החינוך ומשרד הבריאות מאוד מגבילות אותנו. לא נוכל לקיים את המסיבות הקלאסיות שלנו. אנחנו מתכננים כמה אפשרויות ומחכים לראות האם ההצעות שלנו עומדות במגבלות. נעדכן בקרוב.
4. שינויים ועדכונים בבית: הקשר בינינו, ההורים והצוות הוא חשוב ומשמעותי לשני הצדדים. אנחנו מאוד מקפידות, גם בימים אלו בהם אתם פחות נפגשים עם הצוות, לעדכן אתכם בכל שינוי או אירוע שקורה בגן, כי אנחנו מאמינות שהתקשורת והעברת המידע חשובה וקריטית להתקדמות הילדימות. כפי שאתם מצפים לקבל מאיתנו עדכונים אלה על שינויים, כך גם אנחנו מצפיים לקבל מכם עדכונים.השבוע גילינו בדיעבד כי ישנם ילדים שהוריהם חזרו לעבוד אחרי תקופה ארוכה, ילדים שעברו דירה, נפרדו ממוצץ, וכדומה - מבלי שההורים ידעו אותנו על כך. לשינויים מסוג זה יש לעתים קרובות השפעות רגשיות והתנהגותיות על הילדימות, ואנחנו שואפות ללוות אותם בתהליכים אלה ברגישות, אך יותר קשה לנו לעשות זאת אם איננו יודעות עליהם. אנחנו לעתים מזהות שינויים בהתנהגות שאיננו יודעים את מקורם, ומגלים רק בדיעבד שהיו שינויים. לכן אנו מבקשות: כשאתם עוברים דירה - עדכנו אותנו יומיים מראש. כשאתם מתכננים להפרד ממוצץ או רוצים להתחיל גמילה מחיתולים - נשמח אם תדברו איתנו מראש וכך נוכל לסנכרן תהליכים.
5. פורום הורים: פורום בנושא הכנה למעבר לגן עירוני יתקיים ביום שלישי הקרוב בשעה 17:30 בגן שלנו. משך המפגש כשעה, והוא מתאים לכל משפחה שעוברת לגן עירוני בשנה הבאה (גם משכבת הצעירים). מוזמנימות לשלוח שאלות לקראת הפורום עד יום ראשון בשעה 20:00.

שבת שלום!

אחינועם וכל צוות גן ילדי הטבע הדמוקרטי

שכבת הצעירים

השכבה הירוקה

את שבוע הגאווה אנחנו מציינים בשכבת הצעירים באמצעות ערכי יסוד בגן שלנו - חברות וקבלת האחר והשונה. כדי ללמוד על האחר, בחרנו ללמוד השבוע על אחת האחוות של השכבה הבוגרת - החברימות הגדולים שאנחנו כל כך מתגעגעים אליהם! התמקדנו באחוות הציפורים. הציפורים בנות הכנף מעופפות - יש מי שמנפנות בכנפיים מהר, וכאלה שדואות בתנועות ארוכות. יש קטנות וגדולות. אפרפרות וצבעוניות...

בנוסף, בהשראת דגל הגאווה הצבעוני, דיברנו ועבדנו רבות עם צבעים וגוונים שונים, ומה קורה כשמערבבים אותם. התחלנו מצבעי הקבוצות שלנו: הצהובים עבדו בבצק צהוב, והכחולים בבצק כחול. הצהובים הטביעו כפות ידיים צהובות, ואילו הכחולים כפות ידיים כחולות. ומה קורה כשמערבבים? מקבלים בצק ירוק, וכפות ידיים ירוקות!

מתגלגלים ומתערבבים

פעילויות הצבעים ליוו אותנו לאורך כל היום והשבוע: בתחילת השבוע הגענו וקיבלנו את הבצק בצבעים כחול וצהוב בוהקים. באמצע השבוע החלפנו צבעים בין הקבוצות, ולקראת סוף השבוע, ערבבנו את הבצק, מעכנו וגילגלנו – עד שיצא לנו בצק ירוק בוהק. כך גם בגואש – התחלנו מצהוב וכחול, וכשחיברנו, ראינו שאנחנו מקבלים צבע ירוק! במפגשים, רקדנו ושמחנו והתגלגלנו עם "כך נולד הצבע".

קראנו על החברים הטובים "קטכחול וקטצהוב" (לאו ליאוני), וראינו איך הם התערבבו מרוב אהבה והפכו ירוקים. כשהם נצבעו, היה יותר קשה לזהות אותם! לכל אחד מאיתנו יש את המראה המיוחד שלו ושלה, לפיו אפשר לזהות אותנו.

סיפרנו גם על "שלושת הפרפרים" (לוין קיפניס) שהיו חברים ממש טובים למרות הצבעים השונים שלהם, ולא היו מוכנים להיפרד רק כי הם בצבעים שונים. הסתכלנו על התמונות וראינו אותם מעופפים ביחד מפרח לפרח ומנסים למצוא מחסה מהגשם. ניסינו בעצמנו לעוף כמו פרפרים, וחיכינו שהפרפרים שבקעו להם השבוע מהפקעות יעופו גם! אבל גילינו שהפרפרים (למעשה, עשים) שבקעו מפקעות טוואי המשי לא כל כך אוהבים לעוף. הם דווקא יושבים להם במקום, ומטילים המון ביצים חדשות! את הביצים נשמור לשנה הבאה עד ששוב ענפי עץ התות ימלאו עלים, וזחלים חדשים יבקעו מהם.

לפרוש כנפיים ולעוף! לעוף!

התבוננו גם במעוף הדרוריות שבאות לבקר אותנו בגן, ומנקות את הרצפה והחצר מהאוכל שמתפזר לנו. הן קטנות ואפרפרות. כדי לגלות שיש עוד המון סוגי ציפורים נעזרנו במגדירי ציפורים: התעמקנו בצבעים ובגוונים שלהן - גילינו שהעלווית הצהובה באמת צהובה, ושקרדינל אדום מאוד אדום ואפילו עם כרבולת. גילינו שעורבני כחול מרשים בגוונים הכחולים והאוריאולה הקטנה כתמתמה ומתוקה. חשבנו גם על התנועה השונה של הציפורים: הדרוריות מניעות את הכנפיים מהר מהר, אך הנשרים והעיטים דואים להם באוויר למרחקים עם מעט תנועות בכנפיהם הגדולות.

הקשבנו לציוצי הדרוריות, וחשבנו איזה יופי יהיה לתת להן משהו! אין כמו פינת נישנושים כדי לומר, ציפורים אתן מוזמנות לחצר שלנו! לקחנו את הקישוטים שקיבלנו מהטבע – אצטרובלים מעץ האורן הגבוה, להם סדקים עמוקים מושלמים להטמנת מזון שהציפורים יכולות לתפוס במקורן. בחרנו בבצק כדבק אכיל וטעים בשביל הנשנושים שלנו, ובעדשי מש וקונכיות פסטה קטנות אותן נעצנו בבצק לאחר שתחבנו אותו בין החרכים. הילדים התרכזו בבציעת חתיכות קטנות מהבצק ונעיצת הנשנושים בו - פעילות שקטנה מלאה בריכוז. ולבסוף קיבלנו את מתקן ההאכלה שקיבלתם הביתה - היה נפלא לראות את תמונות של האיצטרובלים אצלכם בבית!

בחצר ובמפגשים יצאנו למסע בדמיון בעקבות בנות הכנף: הנפנו את הידיים מעלה ומטה עד שהרגליים עזבו את הקרקע. השארנו אותן מתוחות ודאינו. כמה יפה הכל מלמעלה … כשהתעייפנו מצאנו צמרת עץ ירקרקה להתיישב עליה, וכשהרעב הגיע ירדנו אל הקרקע לחפש תולעים. הקשנו עם רגלינו באדמה במין ריקוד מצחיק כדי לפתות את התולעים החוצה. בנוסף מצאנו פירורי לחם, שאריות של אורז, ופסטה – הארוחה הייתה בהחלט משביעה.

דומה או שונה

במפגש הבוקר התבוננו האחד בשניה: שמנו לב שלכולנו יש רגליים ידיים, אוזניים, עיניים, ברכיים, גב ופה. אנחנו כל כך דומים!

אז מה שונה? צבע השיער שלי שחור והוא קצר. השיער שלי צהוב והוא מתולתל. לזו יש עיניים ירוקות, ולזה חומות. חלק מאיתנו גבוהים יותר וחלק פחות. ולזו יש גומה עמוקה כשהיא מחייכת! כולנו דומים מאוד אך גם שונים!

והבית שלנו, איך הוא נראה? לכולם יש מטבח, סלון וחדר שינה. אז מה שונה? התבוננו בספר "הבית של הדר" מאת דנה רייך, ספר מקסים עם איורים מהממים שסחפו אותנו לשיח על הבית שלנו. חשבנו איפה הצעצועים שלנו בבית? בחדר? בסלון? ואיפה אנחנו מבשלים? איזה רהיטים יש בסלון שלנו? ומי מאיתנו אוהבים לעמוד במטבח ולבשל עם אבא או אמא? איך אנחנו מתקלחים, בטוש, או באמבטיה?

הפינה הכחולה

הדרך המהירה ביותר להכנס לכיתה כקבוצה היא בעזרת הרכבת שלנו .חוץ מנסיעה מהירה וחלקה מה עוד אנו מקבלים?

הילדימות לומדים לאחוז בתחתית חולצת חבריהם בצורה נעימה, ולווסת את האחיזה - לא למשוך או לדחוף. לא ללכת מהר מדי או להיעצר בפתאומיות .נהג/ת הקטר קשוב/ה להוראות - מתי מתחילים תנועה ומתי עוצרים, אך גם כל שאר הקרונות קשובים: וכדי שרכבת תתפקד בצורה יעילה דרושה עבודת צוות של כל הקרונות המחוברים . הילדימות מתחברים לרכבת כשהם שומעים טו טו טו, ולומדים לא להידחף אלא למצוא את הילד האחרון בטור, ולהתחבר אליו.

האחוות שלנו

קיפודים - בכל בוקר לאחר ברכת בוקר קוצנית ומתגלגלת, אנו מקשיבים לסיפורו של "שמוליקיפוד" (כוש). כמה נפלא שחברים כל כך שונים מוצאים כל כך הרבה דברים לעשות יחד… שמחנו כשהם כבר לא היו לבד, התפקענו מצחוק כשגדי ניסה להפוך לכדור קיפודי וכשהקוצים של שמוליק היו מלאים בתותים והתעצבנו יחד ברגע הפרידה. ביי גדי! ביי שמוליק!

גם אנחנו כמו גדי רצינו להרגיש איך זה להיות כדור קיפודי: חשוך ולא כל כך נוח .. חשבנו לעצמנו, איך הגוף שלנו יכול להתגלגל כמעט כמו שמוליק? נשכבנו על הצד והתגלגלנו מקיר לקיר. שמנו לב לחברינו בחלל … ישבנו על הטוסיק אחזנו ברגליים והתגלגלנו מעלה מטה … לבסוף גילינו שגם אם מצחיקים אותנו ממש אנו מתגלגלים אז צחקנו וצחקנו והתגלגלנו והתגלגלנו.

פילים - השבוע קראנו את "פילים לא מתקבלים" מאת ליזה מנטצ'ב, ספר על חברות יוצאת מהכלל בין ילד לחיית המחמד המיוחדת שלו. בעולם שבו השונה נשאר קצת מאחור, פה דיברנו על חברות שווה - זה לא באמת משנה איזו חיה אתה אם כיף לכם יחד.

הפילים הכבדים בכל צעד מרעידים .התהלכנו בכבדות, את החדק הרמנו מעלה הורדנו מטה וקראנו בקול … כשהצהריים הגיעו והשמש הגיעה למרכז השמיים ניגשנו לבריכה הקרובה ובעזרת החדק העברנו מים ישר לפה ולפעמים גם מסביב - הרי פילים אוהבים השפרצות מים. את החדק הרמנו גבוה והשפרצנו מים לכל עבר זה היה מרענן! גילינו שעם החדק אנו יכולים לתפוס את המזון הטעים ביותר הנמצא על העץ הגבוה עמדנו על קצות האצבעות נמתחנו מעלה והופ! הפרי נקטף וישר לפה! כמה טעים!

הפינה הצהובה

"מסביב לעץ התות" היווה השראה לתת ידיים וליצור מעגל. הילדימות מתחילים כבר ליצור מעגלים בצורה ספונטנית, ואנחנו מלוות אותם ועוזרות להם להרחיב את המעגל כדי לכלול עוד ועוד חברימות. אם אנחנו רוצים לעצור מעגל ישיבה, הדרך הטובה ביותר היא קודם לעשות מעגל כשאנו עומדים – כך הכי קל לנו להגדיל את המעגל בכל פעם שעוד מישהו מצטרף! וכשכולנו כבר במעגל אנחנו מת-ייש-בים! הילדימות גם מנסים לנוע במעגל, וזה כבר הרבה יותר קשה! איך נדאג לא להפיל את החברימות? נשים לב לצעדים שלנו, שצריכים להיות קטנים וזהירים, ונדאג לזוז לא מהר מדי ולא לאט מדי.

האחוות שלנו

אם תשאלו את הילדימות "מי אנחנו?", הם ישר יענו לכם: "הצ-הו-בים!". בשבועיים האחרונים התחלנו להתעמק יותר גם בתת החלוקה שלנו לקואלות ולסוריקטות.

הקואלות בררניות ואוהבות לאכול עלי אקליפטוס. לשם כך, יש להן ידיים ורגליים חזקות עם ציפורניים חדות וארוכות שעוזרות להן לטפס גבוה גבוה, ולהתלפף חזק על העץ. יצאנו למסע בדמיון, והיינו קואלות רעבות – חיפשנו עץ אקליפטוס, וכשמצאנו אותו, טיפסנו גבוה עד שהגענו לענף חזק, התלפפנו סביבו עם הרגליים והשתמשנו בידיים כדי לאכול מהעלים הטעימים! כשהתעייפנו, החזקנו טוב טוב בענף כדי לא ליפול, וכך נרדמנו, מלופפים על הענף. קראנו גם את "קוין הקואלה" מאת רייצ'ל ברייט וג'ים פילד, על קואלה קטן שמפחד לעזוב את העץ שלו.

הסוריקטות לעומת זאת, אוהבות לאכול הרבה דברים. הן חיות במשפחות גדולות, ביתן נמצא במדבר, והן יכולות לחפור כדי למצוא כל מיני עקרבים עסיסיים, תולעים, או אפילו צמחים שונים. הן שומרות אחת על השנייה, ותמיד חלק מהן עומדות זקופות ומשקיפות למרחק, כדי להזהיר את כולם לחזור למאורה אם הן רואות חיה מסוכנת מתקרבת. והם מתקבלת אזהרה, הן רצות בזריזות ומסתתרות! קראנו את "גלויה מהנמיה" מאת אמילי גראבט, המספר על אורה הסוריקטה, שמרגישה שבבית קצת חם לה מדי וצפוף לה מדי, ויוצאת למסע בקרב חיות אחרות כדי לחפש את המקום המושלם. התבוננו באיורים המקסימים ולמדנו כיצד נראה המדבר בו חיות הסוריקטות. לחצר, יצאנו תמיד כמו סוריקטות: הזדקפנו, הצבנו את ידינו מקדימה, ומיהרנו לחצר תוך שאנו נזהרים זה על זו וצופים בשינויים היומיים של החצר.

ולסיום, כמה הודעות:

- נוהל יום ראשון: לא לשכוח להביא עמכם סדינים נקיים ובקבוקים מלאים!

- בגדים: מזכירות לארוז לילדימות 2 סטים של בגדים להחלפה, לכל מקרה. בנוסף, הורים לילדים בשלבים שונים של תהליך גמילה, ממליצות לכן להתבונן בעין ביקורתית על הבגדים אותם הילדימות לובשים, בעיקר בבוקר. האם נוח לילדימות לגשת לשירותים עם הבגדים – או שחולצה/שמלה ארוכה עשויים להשתלשל בטעות לתוך האסלה? אנחנו מעודדות את הילדימות ללמוד להתלבש בחזרה בכוחות עצמם, אך אם המכנסיים צמודים מדי או הגומי קשה מדי, או שיש שרוך שצריך לפתוח ואח"כ לקשור – זה מאוד מקשה עליהם, ויוצר חווייה שיכולה להיות מתסכלת.

- איסוף בסוף היום: מזכירות להודיע לנו עד שלוש מדי יום אם מישהו חוץ מכם אוסף את הילדימות מהגן, ומי זה יהיה. זה מאפשר לנו לעדכן את הילדימות בזמן ההתארגנות אחרי המנוחה ולהכין אותם.

- תמונות: מדי שבוע אנו שולחות לכם קובץ תמונות מהשבוע. ממליצות בחום להתבונן בהן יחד עם הילדימות, וכך לעודד שיח על מה שעובר עליהם בגן. אתם עשויים לגלות הרבה דברים חדשים על הילדימות, ולשמוע סיפורים וחוויות שאחרת לא הייתם נחשפים אליהם. זאת דרך מצויינת לקרב קצת בין הבית לגן!

בברכת שבוע כיפי ונעים,

אלינור, ימית, מיכל ואורטל

שכבת הבוגרים:

לכבוד שבוע הגאווה, השכבה כולה נצבעה בצבעי הקשת! נושא הצבעים הלך איתנו כל השבוע וליווה אותנו גם בכיתות וגם בחצר.

מתאר גוף

השבוע צבענו את עצמנו! איך עשינו את זה? אחד אחרי השניה, הילדימות נשכבו על דף ענקי והמחנכות ציירו את מתאר הגוף שלהם (הילדימות נהנו מהפעילות והתחילו לחקות אותה גם על הדק, בעזרת מכחולי מים רטובים). אחרי שציירנו את כולם, צבענו את הדמויות שעל הדף בשלל צבעים. במהלך הצביעה גילינו שאפשר לאחד 2 צבעים ונוצר צבע חדש! צבענו, ייבשנו ואיחדנו את הדפים ונוצרה שרשרת ילדימות צבעונית, מקורית וארוכה של שתי הקבוצות!

המשכנו עם ערבובי הצבעים גם בפעילות בקבוצות הקטנות יותר שלנו – האחוות. כל ילד/ה באחווה הכין/נה את קשת הצבעים שלו/ה: כולם קיבלו חצי דף ושתי כרטיסיות עם צבעי בסיס. התחלנו עם הצבעים צהוב וכחול - כל פעם לקחנו מעט מאחד הצבעים וערבבנו על הנייר, ניסינו לקחת כמויות שונות ונדהמנו לגלות את כל הגוונים של הירוק, אחרי שגילינו את הירוק וגווניו הוספנו להם את הצבע האדום! הצבע האדום הוסיף לנו אושר ועושר לפעילות – פתאום גילינו את גווני השקיעה! כתום בהיר, כתום כהה, סגול בהיר וסגול כהה - נוצרה לנו יצירת מופת, פשוט דף מיוחד שמבליט את כל היחודיות של כל ילד אצלנו בגן : )

בריכת מים לכדורים

הצמדנו צינור ארוך לברז המים והמים עברו דרכו ונהיה לנו מפל מים זורמים לתוך פיילה גדולה, קול המים ממש הצחיק אותנו וצחי סיפר לנו שלקול הזה קוראים פכפוך! השם עוד יותר הצחיק אותנו וניסינו אותו על הלשון. את הפיילה המלאה הנחנו על הדק ושיחקנו בזריקת כדורים פנימה לפי צבע, כאשר הילדים מובילים את המשחק: אחת החברימות אומרת: גמדים, גמדים! צריך להכניס את כל הכדורים האדומים! וכך המשכנו עד שהחצר התרוקנה מכדורים. כשהעפנו את הכדורים מהבריכה שלהם, נהנינו משפריצים מרעננים של מים ליום קיץ חם.

ביצענו גם ניסוי שעסק במים וצבעים: השתמשנו ב-6 כוסות גבוהות מלאות במים. סידרנו אותן במעגל. ל-3 מהן הוספנו צבעי מאכל (השתמשנו בצבעי בסיס), וחיברנו בין הכוסות בעזרת נייר סופג שהעביר את המים הצבועים למים הנקיים. במהלך השבוע עקבנו וראינו את הצבעים מתפשטים לאט לאט. לקראת סוף השבוע כבר נוצרה לנו קשת צבעונית!

המפגשים שלנו התחילו להתבצע במסגרת האחוות השבוע: הרגשנו שמפגש באחווה הוא יותר אינטימי ונותן מקום לכל אחד מהילדימות להביע ולשתף. במסגרת שבוע הגאווה, דיברנו קצת על מי שאחרים ושונים מאיתנו. נזכרנו בשכבת הצעירים אליה אנחנו מתגעגעים. מזמן לא ראינו אותם! מזמן גם לא היינו צעירים בעצמנו! חזרנו לשירים שמזמן לא שמענו: " מסביב לעץ התות" ו"קיפוד על הזקן", אבל עכשיו כשאנחנו בוגרים, הוספנו נופך מאתגר יותר. למשל, ב"מסביב לעץ התות" הילדימות כבר מסדרים לבד את המעגל, ובנוסף התחלנו לנסות לנוע במעגל – זה כבר מצריך מאיתנו להיות הרבה יותר קשובים זה לזה ולשים לב: האם אני זז מהר מדי או לאט מדי? איך מחזיקים זה בזה? איך שומרים על צורת המעגל ולא זזים אחורה או קדימה מדי? זה בהחלט אתגר קשה אבל החברימות פשוט אלופים.

הפינה הוורודה

את הבקרים אנחנו פותחים בכיתה הוורודה כבר תקופה, והרגשנו צורך בשינוי אווירה, לכן ביקשנו מחברינו בקבוצה האדומה, שפותחים את הבוקר בחצר, להשתמש בכיתה שלהם בבקרים. בכיף ובשמחה הם נתנו לנו להשתמש בה והכיתה הזאת הפכה לכיתת הדמיון שלנו: בכל יום אנחנו משמיעים בה מנגינה אחרת - מפחידה, מהירה, קצבית, איטית, שמחה, עצובה.. והילדימות נעים בכיתה לפי קצב המנגינה, יוצרים לעצמם מסלולים מאתגרים וסיפורי דמיון מופלאים!

במפגשים שמענו את השיר האהוב שלנו "כולם להזיז את הטוסיק", ורקדנו לצלילי השיר, אך הוספנו מדרגת קושי: כשהשיר נעצר, לחברימות היו 10 שניות להסתדר במעגל באמצע הכיתה. ראינו איך המשימה הקבוצתית והעבודה בקבוצה הקטנה יותר מאפשרות לכולם להשתתף, גם לילדימות הביישנים יותר.

כחלק מהמאמץ שלנו להתחבר לשכבת הצעירים – גם אם אנחנו לא רואים אותם יותר, אימצנו לשבוע חיות אחווה שלהם! במפגשים דיברנו על קיפודים, למדנו לגלגל את גופנו לכדור ולהתגלגל במרחב. גלגול מצריך מאיתנו לשים לב היטב שאנחנו לא פוגעים בחברים! יצאנו לחפש מזון של קיפודים, כמו זחלים או פירות שנפלו מהעצים, לצלילי מנגינה. אך ברגע שהמנגינה נעצרה הקיפודים הבינו שהם בסכנה והתגלגלו לכדור קוצני!

בנוסף נסענו במטוס לאוסטרליה, ושם גילינו עצים גבוהים עם עלים ארוכים - עצי אקליפטוס! הסתכלנו על הצמרות וראינו שיש שם חיה שלא זיהינו, חיה שאכלה את עלי האקליפטוס לאט לאט. החברימות הציעו שנטפס עד לצמרת העץ, ונגלה מי זאת החיה הזאת? אבל איך מטפסים? אז הידיים עולות ראשונות ומושכות את הגוף שלנו, הרגליים תומכות ועולות אחרי הידיים. עד שהגענו לצמרת העץ היינו עייפים, ואז פגשנו את החיה: היו לה אוזניים ממש גדולות, אף ממש גדול, פרווה פלומתית ורכה, וצורת עיניה כאליפסה! יש לה טפרים חדים שעזרו לה להיתפס בעץ. מי זאת החיה הזאת? הקואלה! מה שהכי הדהים את החברימות זה הכיס הקטן שהיה לה, ומה היה בתוכו? תינוק קואלה! כל חבר אימץ לעצמו כיס ותינוק קואלה וטסנו בחזרה לישראל!

הפינה האדומה:

הבקרים שלנו נפתחים בחצר, עם שלל פינות שמאפשרות לכל אחת ואחד לבחור איך מתאים לה להתחיל את היום: במשחקי שולחן הכוללים מיון, דמיון, עבודה על ויסות חושי ועבודה אישית ושקטה, או בצד השני של החצר, עם ארגז חול, מסלולים ואזור למשחק סוציו-דרמטי.

במפגשים התמקדנו השבוע בחיות אחוות הצעירים. פעם אחת, נסענו ברכבת לשדה התעופה ,עלינו למטוס והגענו לארץ רחוקה שנקראת אוסטרליה. כשירדנו מהמטוס, שוב נסענו ברכבת, אך הפעם ליער, שם ראינו מלא עצים! נעצרנו ליד עץ אחד גדול שיש לו שם קצת מוזר - אקליפטוס. ראינו שהעץ גבוה מאוד ויש לו עלים ירוקים. ובצמרת העץ הבחנו בחיה אפורה עם שתי אוזניים ואף שקוראים לו חוטם. הילדימות ניסו לנחש איזו חיה זאת, ותמר סיפרה להם שקוראים לה קואלה. ראינו תמונה שלה ועברנו על מבנה הגוף שלה: היא קטנה עם שתי שתי ידיים מיוחדות עם ציפורניים ארוכות שעוזרות לה להיתפס על העץ ולא ליפול. בבטן יש לה כיס ששומר על התינוק שלה בזמן שהיא מטפסת!

במפגש אחר נסענו ברכבת ופגשנו קיפוד קטן עם קוצים ושתי עיינים ואף שנקרא חוטם. אם התקרבנו אלו יותר מדי, הוא התגלגל לכדור. לכן התרחקנו וישבנו על הבטן, וכך ראינו אותו מוציא את הראש. שאלנו אותו שאלות, הלכנו לבקר אותו בבית שלו מתחת לאדמה, הרחנו ריח של אדמה רטובה וניסינו להבין האם ירד גשם או שזה טל?

כמה הודעות לסיום:

- הי לכם, כאן אחי,

עבר מעל חודש מאז שחזרנו. אנחנו יודעים שהייתם רגילים לתקשר עם שירז בדרכים שלכם, ועם זאת אנחנו כבר במציאות אחרת זמן מה. אני מוצאת צורך להדגיש כי הגן שלנו מתנהל כמערכת מאורגנת ומקצועית. התפקוד המקצועי אינו תלו באדם ספציפי, אלא במגנוני העברת מידע והדרכת הצוות. אני אומרת זאת מאחר וקיבלתי כמה פניות שמפקפקות במסוגלות המקצועית של חולוד ושאר הצוות, ובמקביל הרבה פניות כפולות - פונים לחולוד ואז אליי. אדגיש כאן כי המידע בכל הקשור לילדימות, תהליכים, ועבודה בגן מנוהל באופן יומיומי. אין מידע שהעברתם אלי/ לחולוד והוא לא מועבר לשאר הצוות. אין החלטה על תהליך שמתקבלת לפני שהתקיים שיח ביני לבין חולוד ושאר הצוות. בנוגע לתהליכים, אני מזכירה כי יש כאן כל יום ישיבת צוות (!!), ואחת לשבוע ישיבה ארוכה של שעה וחצי, כך שכל תהליך, שינוי, או מידע מובל ומנוהל הן מבחינה תפעולית והן מבחינת פדגוגית תפעולית.

תודה, מחזירה את במת ההודעות לצוות:

- מחר יום ראשון – לא לשכוח סדינים נקיים ובקבוקי מים מלאים!

- ימי הולדת: לכל החברימות שלנו שחגגו בתקופת הקורונה נעשה יום הולדת קבוצתי.

מה זה אומר? הילדים מהקבוצה האדומה יחגגו ב-30.6.20 והילדים מהקבוצה הוורודה יחגגו בתאריך 16.6.20.

מה זה מצריך מילדי יום ההולדת (ומכם ההורים)? להכין משהו לארוחת הבוקר של הילדימות, ולהביא את זה איתם לגן ביום המסיבה. נתאם איתכם את הפרטים בהודעות פרטיות בתחילת השבוע הבא.

שבוע טוב ומהנה,

חולוד, טניה, תמר וזיו