עדכון שבועי- ילדי הטבע הדמוקרטי
שבת מנוחה,
**
שתדעו, שהשבוע הזה ריגשתם אותנו מאוד. התגובות שלכם למייל שנשלח רגשו אותנו (שיתפתי עם הצוות, שיתרגשו גם הם) וחיזקו אותנו מאוד! זכינו, באמת... תודה על כך.
קצת הודעות:
מסיבות הסיום- שלנו אכן נערכות בימי שישי כדי שנהיה כולנו ברגוע ובקלילות. המסיבות שנערכות ב15:00, זו שעת ההתאספות, ידוע לנו כי חלק מהילדיםות ישנים שנ"צ, התאמנו את השעה לשעת הערות בגן, בשעה זו הילדימות כבר ערים. אנחנו שואפים עד 15:30 להתכנס אז יש זמן להתעורר ולהתארגן.
המסיבות שלנו לא נערכות בסגנון "הופעה להורים". מטרתן לסכם שנה, ולשתף אתכם בתהליכים שעברנו השנה. ככל שהקבוצות בוגרות יותר כך המסיבה יותר מתוכננת על ידם. ובקבוצות הצעירות יותר- אנחנו לא מתכננות מסיבה אלא לוקחות את הפעילויות האהובות והמוצלחות שהיו לנו, ומביאות אותן אליכם, שתהיו גם אתם חלק.
כדי שלא ניצור לחץ על הילדימות, החגיגות הן בסימן תחנות/ סדנאות... המרחב הרגיל והבטוח של הילדימות ובו פעילויות, הצעות ליצירה/ משחק/ פעילות יחד אתכם... לאחר מכן יש לנו את הקרנת המצגת המסורתית ואז סתם זמן של כיף.
מאוד מאוד קליל.
חשוב לנו לבקש להגיע בלי אחים (למעט תינוקות קטנטנים) כדי שהילד/ה שלכם יוכלו לקבל את מלוא תשומת הלב.
החצר, סוף היום, והדלת...
בסוף היום, יצא לי השבוע לראות כל יום מספר לא מועט של ילדים/ות שמשחקים בחצר ללא השגחה (!!!) בזמן שההורים מדברים עם הצוות. אנחנו מאוד מבקשים, בדיוק כמו שקורה במהלך כל שעות השהות של הילדימות בגן, כך גם כשאתם מגיעים- ילדים לא נשארים ללא השגחה ובמיוחד לא בחצר! להזכירכם, מרגע שהגעתם לאסוף את הילדים/ות האחריות עוברת אליכם.
נשמח אם לא תשתהו בחצר בסוף היום, הצוות מגיע לגן ב7 בבוקר וישמח לסיים את היום שלו.
קהילה שלנו- נשמח, אם תרגישו חלק מהקהילה, תציעו הצעות יעול, פתרונות וגם הצעות לפעילויות, אירועים וכו. אנחנו ממש נשמח לעוד מוחות, תמיד! (למשל כמו הצעת הקרנת המשחק שהיתה הצלחה מסחררת והיתה יוזמה של אחת המשפחות...)
פרידות בוקר- אמנם סוף השנה כבר, אבל תמיד כדאי להזכיר. פרידות הבוקר משפיעות על היום שלכם ושל הילד/ה שלכם, לכן חשוב שיהיו טקסים קבועות, קצרים וברורים. ההמלצה שלנו היא- בכניסה לגן, להפרד ממשחקים/ אוכל, להכנס לגן, לסדר את הדברים במקום: תיק במתלה, בקבוק בסלסלה, תיק ספר אם יש, ומשחקים למגירה. ומשם לעבור אל אחד/ת מחנכות להגיד שלום נשיקה וחיבוק ולהפרד. ככל שהפרידה נמרחת יותר כך היא קשה יותר. נסו לקיים את טקס הפרידה באותו האופן בכל יום, אתם תרגישו הקלה ופרידות חלקות וכך הילדים/ות ואתם מתחילים את היום בחיוך.
שמש וחם- בחצר יש מאווררים ו80 אחוזים ממנה מוצלים לגמרי, אבל עדיין, חם אצלנו. אנחנו ממליצות למרוח קרם הגנה בבוקר, לשלוח בקבוקי מים תואמי גיל, ולהביא כובע! אפשר בהחלט לחבוש כובעים בחצר.
שבוע צונן לנו
אחי וכל צוות ילדי הטבע הדמוקרטי
אפרוחיה- נחמה
השבוע שברנו את החום עם נושא מרענן ושמח-ים!!!
עשינו מפגש בארגז החול, בו בנינו יחד ארמונות ואספנו צדפים. השתכשכנו במים ובבוץ, שיחקנו עם שפריצרים והתזנו מים לכל עבר.
דימינו יום של ים אמיתי... החול שנדבק לרגליים יכול להשטף בבריכ המים שליד... התרגשנו לגלות כמה מיוחד הוא הבוץ... יש לו מרקם מיוחד, לפעמים הוא נוזלי ולפעמים מוצק...
הכרנו כמה חיות ים: דג, תמנון, סוסון ים, כוכב ים ומדוזה! יצרנו ים משלנו על קיר הכיתה, קישטנו ביחד חיות במדבקות וצבעים. לאחר מכן כל ילדה וילד הביאו את החיה שלהם, ויחד ותלינו אותן על הקיר. שרנו יחד שלושה דגים
וניסינו לספור בעזרת האצבעות-דג אחד, שני דגים, שלושה דגים!
נענענו כתפיים ידיים וחיתולים לצלילי שיר חדש מתוך בת הים הקטנה.
רקדנו ותופפנו בהנאה.
“"אאאאני הולך!!!!" "הלו הלו ארטיק"
בשולחן היצירה הכנו ארטיקים וקישטנו אותם בנצנצים ומדבקות. נעצנו את כל הקרטיבים בתוך קופסאת נעליים, הסתובבנו איתה כמו מוכר הארטיקים בים וצעקנו "הלו ארטיק!".... הילדים והילדות ניגשו לקנות ארטיקים טעימים ומתוקים ...
באותו היום גם אכלנו יחד ארטיק אבטיח ונענע- טבעיים ונהדרים שחן הטבחית הכינה בשבילינו. ישבנו יחד כקבוצה ונהנינו ביחד מהטעם האבטיחים ומהקרירות המתוקה כשהילדים והילדות ממלמלים "ארטיק... ארטיק..."
אנחנו רואות שהאנרגיה בכיתה עולות משבוע לשבוע, הנחמות גדלו והפכו לשובבים גדולים. אנחנו יוזמות משחקים ופעילויות המאפשרים השתוללות ותזוזה., פעילויות יותר פיזיות כמו כדורסל, כדורגל, מסירות, ריצה, יוגה, תיפוף וקפיצות תופסות חלק משמעותי יותר מהיום. ריקוד חופשי גם כן פופולרי מאוד, אנחנו שואלות את הילדים אם הם רוצים לרקוד והם מזמינים זה את זו, אוחזים ידיים ורוקדים יחדיו.
סיפור השבוע היה ממושי הארנב, מאת שלומית אלוני, שאמה שלנו בחרה מהספריה. האיורים הנפלאים של אמי רובינגר מעטרים את הספר והם משכו את כל תשומת הלב, הילדים התעניינו ורצו לדבר על התמונות וכך היה. ישבנו ביחד, מי שרצתה עזרה לדפדף, להצביע על דמות מעניינת ולהגיד בקול מה אנחנו רואים.
אנחנו רואות שהילדים מפתחים עניין עצום בסדר היום, בשינויים מסביב ובעצמם. אנחנו מאפשרות לכל אחד ואחת את מידת העצמאות המקסימלית. מי שמזהה בקלות את המגירה שלה/ו מוציא לבד חיתול או בגדים כשצריך להחליף. את בקבוקי המים הילדים לוקחים לבד וכבר דואגים לחלק לחברים ולוודא שכולם שותים גם בלי התערבות של הגננות. קרם ההגנה מסמל שאנחנו מיד יוצאים לחצר, החברים מחפשים את הקרם, כל אחת את שלה, ומבקשים עזרה במריחה. ההתארגנות שלאחר שנת הצהריים גם היא נפלאה! הילדים אוספים את השמיכות וגם שותפים לסידור המזרונים. הם יכולים לבקש קוקו בשיער (רק מי שמבקש מקבל) ואפילו את הכריכים, אחרי שאחת מאיתנו מחלקת סיבוב ראשון (כדי לוודא שכולם מקבלים) הילדים מחלקים זה לזו בשמחה וחברות.
הודעות:
הקפידו בבקשה על גזירת ציפורניים
חודש יולי ממש בפתח, מגבונים!
ארזו בגדים קצרים ומתאימים לעונה, חם מידי עם מכנסיים ארוכים.
שבוע נעים ומלא טוב
קרן, אלינור וטלי
צעירים א- רוחל'ה
שבוע טוב לכולם!
איך השבוע טס כל כך מהר! ולא סתם הוא טס כי השבוע דיברנו בזמן המפגשים על טיסות ומטוסים. שאלנו את החברים על מקומות שהם ביקרו בהם בחופשות שלהם - יהונתן לתאילנד, בועז ונבו לאיטליה, ליאו לאילת וארז לקפריסין. שאלנו אותם איך הם הגיעו למקומות הרחוקים הללו. אולי ברגל? אולי באופניים? אולי במכונית? לא לא! הגענו למקומות הללו בעזרת מטוס. דיברנו על מה נמצא בשמים ומה ראו החברים מהמטוס: עננים, ים, אדמה רחוקה... הזמנו את החברים להטיס יחד איתנו בשמיים מטוס. פרסנו את הידיים לצדדים, החזקנו אותם ישרות כמו כנפי מטוס ועפנו ברחבי הכיתה. זהירות לא להתנגש במטוסים אחרים!
יום למחרת שאלנו את החברים אם ירצו שכל קבוצת רוחל'ה תטוס יחד במטוס. כן! ענו כל החברימות בהתלהבות רבה. אז התחלנו לשאול את החברימות שאלות: לאן נטוס? לגן! הציעו חברים. אבל אם נטוס לגן לא יהיה למטוס מקום לנחות בו. אולי נטוס לאחד המקומות שטסו אליהם החברים? - תאילנד! ענו החברים. וואו נהדר! נטוס לתאילנד. מה נצטרך לקחת איתנו למטוס? תיק! ענו החברים. נכון אנחנו צריכים תיק! אבל לא סתם תיק, מזוודה! מה שמים במזוודה? אוכל הציעו מיד החברימות. בוודאי אפשר לארוז נשנושים טעימים! מה עוד צריך? מה נלבש כשנהיה בתאילנד? חולצה! ומה נשים על הטוסיק? חיתול! תחתונים! מכנסיים! מה ננעל על הרגליים? סנדלים! ועל הראש? כובע!
אוי ואנחנו צריכים עוד משהו חשוב מאוד! איך ידעו שאנחנו צריכים לעלות למטוס לתאילנד ולא למטוס לקפריסין? איך? תהו החברימות. בעזרת כרטיס טיסה! את כרטיס הטיסה נביא לדיילי המטוס שידעו שהגענו לטיסה הנכונה. חברים הטיסה לתאילנד היא ארוכה או קצרה? ארוכה ענו החברימות. אז מה נעשה כשנהיה על המטוס להעביר את הזמן? אולי הדיילים יחלקו לנו אוכל? רעיון טוב מאוד! אולי נשכב לישון? הדיילים יכולים לכסות אותנו בשמיכה! רגע אבל מי מטיס את המטוס? הטייס כמובן!בעזרת שאילת שאלות ממוקדות הצלחנו לחלק תפקידים בטיסה שנעשה: הנוסעים יגיעו עם מזוודות וכרטיסים, הדיילים יחלקו אוכל ושמיכות, והטייסים יטיסו את המטוס.
לפני שאנחנו יכולים לטוס באווירון צריך לבנות אותו! הבאנו לכיתה קוביות וביקשנו מהחברימות לעזור לנו לבנות מטוס. כל פעם חבר לקח קוביה והניח אותה בשורה. כל קוביה היא כסא לנוסע. רגע ומה עם הטייסים? גם הם צריכים כסא? וודאי שכן! אפילו כסא מיוחד! כסא גבוה שידעו ששם יושב טייס, והטייס יוכל לראות רחוק אל עבר האופק. המטוס מוכן! נשאר רק להזמין את כל בעלי התפקידים. לפי מה שבחרו החברימות, הזמנו נוסעים עם מזוודות וכרטיסים לשבת במקומות. הזמנו דיילים עם צעיפים לאסוף את הכרטיסים ולוודא שכל הנוסעים חגרו חגורות בטיחות. כולם מוכנים? אז אפשר להזמין את הטייסים להטיס את המטוס! להדליק מנועים! היכונו להמראה! וווווושששש אנחנו באוויר! זה הזמן לחלק לנוסעים אוכל או שמיכה. הדיילים הציעו לנוסעים אוכל או שמיכה ומפה לשם כבר הגיע זמן לנחיתה. שוב צריך להדק חגורות בטיחות ובן רגע אנחנו שוב על האדמה. וואו איזו טיסה!
בחברותא השבוע המשכנו את השיר שלמדנו עם תמר על הקופים ויצרנו לו המחשה. פרסנו על הרצפה שמיכה שתהיה מיטה, וארבעה חברים שיהיו הקופים. הקופים קפצו על המיטה וכל פעם אחד נפל. מחאנו כפיים לכל חבר שנפל וחזר למקום ולפעמים הוספנו חבר שידבר עם הרופא בטלפון. בחצי השני של השבוע המחזנו את השיר "שני אינדיאנים" של עלמה זהר:
“"שני אינדיאנים ישבו בקאנו
את הקאנו הם לא קנו,
את הקאנו הם בנו
מעץ שנשבר ונפל לנהר
אם לא יבוא דג היום,
אז יבוא דג מחר.
שני אינדיאנים ירו את החץ
אל ציפורי הקאקאדו שישבו על העץ
הקאקאדו לא פחדו
הם ירדו בריצה
לכל אינדיאני השאירו נוצה"
להמחזה יצרנו לנו נחל וסירת קאנו מקוביות ושתי נוצות קאקדו. דמיינו לנו שאנחנו שטים על הנחל בסירה ודגים דגים, יורים חץ ורודפים אחרי ציפורים. החברימות מאוד אהבו לנגן בחצוצרות ששומעים לאורך השיר וגם לרדוף אחרי ציפורי הקאקדו לקחת נוצה ולדגדג וללטף איתה את שאר החבירמות. החברים גם היו מאוד סקרנים לדעת איך ניראת סירת קאנו וציפור קאקדו אז הראנו להם תמונות בטלפון.
השבוע הקראנו לחברימות שני סיפורים נהדרים.
"הלו הלו אבא" מאת חנה הורן - ילד מדבר עם אבא בטלפון ושואל מה יביא לו אבא שנמצא בעבודה. אולי טרקטור עם כנפיים? אומר אבא. לא, לאווריון יש כנפיים! אולי מטוס עם משוטים? לא, לסירה יש משוטים! כך ממשיך להתגלגל לו הסיפור עד שבסוף מגלה הילד שאבא מביא לו... את אבא!
"לילה טוב מפלצת" מאת שירה גפן - סיפור מקסים שאנחנו קוראים לפני השינה בו מתארים את הילדה רותי שפוחדת לישון בגלל שהיא חולמת על מפלצת כחולה. אז אמא ואבא מרגיעים ואבא מביא לה את יוסי הפיל שישן עם רותי. אבל אז יוסי הפיל מפחד מהחושך וזקוק לעזרה של מנורת הלילה גחלילית, גחלילית פוחדת מצל שזז וזקוקה לעזרה של אביגיל הבובה.... הסיפור מדבר ברוגע ובאיורים מקסימים על דברים שעלולים להפחיד אותנו והדרכים בהם אנחנו יכולים להתגבר על הפחד - חיבוק שיר ואהבה.
מי בא להופעה? השבוע הגיעו לגן שתי גיטרות צעצוע חדשות שיצרו המון משחקים של שירה ונגינה. בהתחלה ניגנו בהם נבו ויערה, ושרו יחד שירים. נבו הכריז שיש הופעה אז הכנו לנו במה מג'ימבורי והזמנו את החברים לבוא לצפות. ההופעה משכה קהל רב וכמעט כל החברים הגיעו לצפות ולשיר שירים בעצמם. אלונה מחאה כפיים סוערות בסוף כל הופעה, ניתן הציע לאומנים שירים, לביא ליאו ותומר הפכו לאנשי הבמה ודאגו להביא ג'ימבורי שיתאים להופעה נרחבת שכללה גם את רועי ארבל וג'ונאם בשירה ונבו ויערה כנגנים. אחרי כמה זמן נגמרה ההופעה ונשארו רק תומר ששר בהופעה אינטימית לבועז שסידר לו מושב מדלי הפוך. אין על המשחקים בחצר! כיף לראות את הדינמיקה בין החברים והאופן שבו הם מקשיבים ומשחקים יחד.
המון מזל טוב ליהונתן "ג'ונאם" שחגג יום הולדת שנתיים ביום ראשון בגן! ג'ונאם כיבד אותנו בתירס משובח לארוחת בוקר, נהנה מקישוט הכיתה ליום ההולדת לרקוד ולשיר עם כל החברימות. אכלנו יחד עוגה נהדרת והקראנו יחד שירים מהספר שהביא לגן "שמש במרום זורחת" מאת ע. הלל. בסוף היום נהנו גם מסלט פירות נהדר שחלקנו עם קבוצת ציונה.
ועכשיו...רצינו לבקש משהו מכם. יש חברים שמגיעים באיחור לגן באופן עקבי. אנחנו בהחלט מבינות את הקושי להגיע מוקדם ואנחנו יודעות שהבקרים יכולים להיות הפוכים ומלאי אתגרים. הבעיה היא שבגן איחור כזה בא על חשבון החברימות שהגיעו בזמן לגן והקבוצות שאוכלות ארוחת בוקר אחרינו.
כל בוקר ב-8:35 אנחנו מזמינים את החברימות לבוא לשבת על הדק לשתות איתנו מים ולהגיד בוקר טוב לכל מי שהגיע לגן. חמש דקות אחר כך אנחנו כבר נכנסים בזוגות לגן לשטוף ידיים לפני ארוחת הבוקר. כל זוג נכנס לשטוף ידיים מתיישב ליד השולחן ומחכה בסבלנות שיצטרפו כל החברים. אנחנו מותחים קצת את הידיים מעל הראש והצדדים, מעירים עם הידיים את הפנים הכתפיים הברכיים והגב. כשהידיים מאחורי הגב אנחנו יכולים לקרוא לציפורים לבוא לאכול:
“"עורו קומו ציפורי שיר
עופו טוסו אל העיר
זרעונים תולעים
כמה טוב
גם טעים
שם לרב
בוקר טוב"
עכשיו אנחנו מוכנים למיין לנו צלחות לפי הצבע, ולחלק ירקות בכל צלחת. אנחנו שואלים את החברים לצבע של כל צלחת והאם הם רואים צבע דומה בסביבה, שואלים את החברים איזה ירקות הם אוהבים לאכול ומקיימים שיח על מרקם צבע וטעם של כל ירק. לפני שמחלקים צלחות אנחנו שרים יחד את השיר אנדנדינו כדי לגלות מי החבר או החברה שיבחרו צלחת ראשונים ויחלקו צלחות לכל החברים. רק אחרי שכולם קיבלו צלחות אנחנו אומרים ביחד בתאבון ותודה רבה ומתחילים לאכול.
הזמן הזה הוא טקס מאוד חשוב בשגרת היום של הילדימות והתפנות לקבלת ילדים שאיחרו פוגעת בזמן הזה ומעכבת את תחילת ארוחת הבוקר. התוצאה היא שבמקום שיהיה לחברימות זמן לדבר לחוש ולאכול בנחת אנחנו מוותרות על חלק מהטקסים שלנו כדי להספיק לאכול לפני שהקבוצה הבאה צריכה להיכנס לאכול במבואה ולפעמים אנחנו עדין מעכבים את הקבוצה שאחרינו.
אז בקשתינו אליכם היא כזאת: אנא הגיעו לגן עד השעה 8:40. במידה ואתם לא מצליחים להגיע בשעה הזו, קחו לכם עוד קצת זמן ברוגע בבית והגיעו לגן ב-9:10. בשעה הזו אנו נהיה פנויות לקבל את הילדימות ברוגע. אנא קבלו את בקשתינו באהבה והבנה, אנחנו פועלות משיקולים של טובת כלל הילדימות והגן.
הודעות ותזכורות:
סדינים
בקבוקים מלאים
מגבונים לחודש יולי!
נשיקות וחיבוקים
הדר וענת
צעירים ב- יעקב
שבוע של התעסקות בזבל….(:
התבוננו בפח שלנו זיהינו שם אריזות של מוצרים , קרטוני חלב, גביעי גבינה ,יוגורט ושאריות מזון …. מצאנו גם נייר בכל גווניו וגדליו והמון המון גלילי נייר ששומשו פעם לנייר טואלט, נייר סופג, נייר אלומיניום וניילון נצמד… התבוננו בגלילים וחשבנו לעצמנו אפשר להשתמש בהם שוב או שנזרוק חזרה לפח ?….
מה אפשר לעשות עם גלילי נייר …. כל חבר קיבל גליל והתחלנו להתנסות ולחקור.
אפשר להתבונן דרכו…. לגלגל אותו בעזרת היד, הרגל והאוויר מדהים איך פווו אחד ארוך מניע אותו הלאה.
הצגנו לחברים את הספר המופלא גלילונה של רינת הופר וסיפרנו שגם הסופרת מאוד אוהבת גלילי נייר ושימוש חוזר ובספר יש המון רעיונות דיפדפנו ראינו חיות ,דמויות, שירים וסיפורים קצרצרים ויחד בחרנו את הפעילות שלנו .
פרפר וזחל מגלילי נייר -
לאחר ארוחת הבוקר הפתעה … לא קמים למפגש! מה עושים?… מתחילים בלנקות את הכיתה.
את השולחנות והכיסאות אל תשכחו יש המון טחינה בארוחה הזו… וכשהכל נקי וגם אנחנו התיישבנו עם גלילי הנייר שלנו וחשבנו איך ועם מה לצבוע אותם … בצבעי פסטל , גואש אולי טושים.. זו היתה בחירה קלה.. גואש כווולם אוהבים … בחרנו צבעים, לקחנו מכחול והתחלנו לעבוד גילינו שלא כל כך קל לצבוע גליל..הוא נופל ומתגלגל ויוצר המון בלאגן ציבעוני סביבו ..
איך נפתור את הבעיה? מצאנו דרך קלה יותר יד אחת אחזה במכחול והיד השניה נכנסה לתוך הגליל ממש כמו כפפה וכך קל יותר לשלוט בו (:
צבענו יחד הנחנו להתייבש והמתנו בסבלנות בנתיים הקשבנו לשיר/סיפור שהיה מוצמד ליצירת גליל הנייר שלנו .
“הפוכי-
בואו לפגוש את מר הפכפך
פעם כך ופעם כך.
כשהוא מחייך ומרים ידיים ,
הוא שמח עד השמיים
אבל כשהוא הפוך נעלם החיוך,
והוא שקוע בדיכדוך.
מה זה אומר … ציירנו פרצוף עגול הוספנו עיניים, אף, חיוך וידיים למעלה ..וכשהפכנו את הדף ראינו שברגע החיוך יורד ומגיעה העצבות..
שאלנו מה יכול לגרום לו להיות עצוב….? אולי הוא לא אוהב להיות הפוך ?… אולי מתגעגע לאמא …. אולי רעב?…. ואולי בכלל מתחשק לו להיות עצוב קצת .
הקשבנו לשיר אני תמיד נשאר אני -דתיה בן דור
לפעמים אני עצוב
ולפעמים - שמח.
לפעמים אני זוכר
ולפעמים - שוכח.
לפעמים אני שבע
לפעמים - רעב,
לפעמים אני כועס
ולפעמים - אוהב.
אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!
במהלך השבוע פח הזבל שלנו הופיע שוב והפעם גילינו חבל מבצבץ לו… משכנו ומשכנו ומשכנו וואו כמה הוא ארוך … החבל היה מלא בקשירות ולא היה קל לפרום אותם אבל הצלחנו .
התבוננו בחבל בדקנו אותו האם הוא קרוע ? לא, האם מלוכלך מידי ? לא אז למה זרקו … ומה איתנו יש לנו מה לעשות עם החבל הזה?…. שימוש חוזר או לפח?.. הלו יעקב ישר החליטו שהמון דברים אפשר לעשות … מסלול, חבל קפיצה..חבל לכביסה רטובה.
ועוד דברים מעניינים שנגלה עם הזמן.
אז בעקבות אוצר החבל כל בוקר אנו הולכים במסלול דק ומאתגר לשטיפת ידיים … אנו בוחרים אם ללכת עליו או בפיסוק כך שהחבל בין רגלינו.
יצרנו גם מסלול בתוך הכיתה ובכדי להשתעשע יצרנו במרכזו מעגל שלם כך שהמסלול הזה לעולם לא נגמר.
שיר בוקר חדש לפתיחת המפגש ועל הדרך נתאמן בריקוד מעגל … נקפיד לשים לב לחברים שאנו לא דוחפים, מושכים,מחזיקים חזק מידי יד של חבר … ובטח לא מקפצים… אנו זוכרים שההתנהגות שלנו כשאנו בקבוצה יכולה לפגוע גם בסובבים שלנו.
אז איך זה עובד?
אנו נפגשים במעגל חברים במרכזו של המעגל אנו מדמיינים עץ תות גדול, רחב ומלא פרי מתקתק ועסיסי.
מסביב לעץ התות- מוסיקה אורגנית
“מסביב לעץ התות
מוקדם מוקדם בבוקר נצחצח השיניים
מוקדם מוקדם בבוקר
מסביב לעץ התות
מוקדם מוקדם בבוקר
נתלבש בחליפה
מוקדם מוקדם בבוקר
בסוף השיר אנו נכנסים פנימה למעגל ומנשנשים תותים עסיסיים הוווווו כמה שהם טעימים.
בפעילות סוף יום השבוע ציירנו על דף ענק יותר נכון המון דפים גדולים שהדבקנו יחד לריצפה .
החלטנו לצייר ים דגים וכרישים ואז הגיעו כלי התחבורה הטרקטור ,המשאית ואפילו האוטו הקטן והצנוע.
מדהים שברגע שמשנים מיקום וגודל ציור נראה מאוד מעניין (:
החברים באופן טיבעי יצרו קבוצות קטנות הם ציירו יחד צבעו כאלה שהעדיפו למיין צבעים או לקלוף אותם היתה עבודה משותפת ונהדרת יחד.
קיץ בהלו יעקב וכך גם שירים שגורמים לנו לרקוד לקפץ ולהתלהב קצת…והפעם נתנו כבוד
הודעות ועידכונים-
יום א׳ בנוהל סדינים נקיים ובקבוקי מים מלאים .
חודש יולי בפתח מגבונים מגבונים מגבונים … ילדים גמולים חבילה אחת אלו שעדיין לא 2 .
אני רוצה לדייק נוהל פיפי בוקר … רק הורים שהילד בתהליך גמילה מכניסים לטקס הבוקר שלהם שירותים יחד עם הילד…וגם זה עד השעה 8:30 כדי לא להפריע לקבוצות הצעירות בארוחת הבוקר.
כל החברים הגמולים אין צורך בכניסה לשרותים יחד.
כשהם ירצו פיפי /קקי סמכו עליהם הם יכנסו לבד כמו שהם עושים במהלך כל היום.
מזון בתיקים בזמן האחרון יש המון מזון שנשאר בתיקים הקיץ כבר אצלנו וכך גם הנמלים המגיעות הישר לתיקים שלכם …אנא וודאו שאין מזון ואם יש הוא סגור הרמטית.
כפכפים בגן - אסור אסור אסור הילדים נופלים יותר יציבים פחות אנא שימו לב.
הכי חשוב רוצו לקנות את הספר גלילונה- רינת הופר ותתחילו לעשות שימוש חוזר לגלילי נייר (:
נשמח לתמונות מיחזור שכאלה.
שבוע קסום
אורטל ודור
בוגרים- ציונה
מי בא להופעה?
השבוע החל סיבוב הופעות רשמי של להקת ציונה בגן, בהרכבים משתנים ומגוונים...בתחילת השבוע קיבלנו שי חדש-ישן לגן, גיטרות, אורגן ואפילו קסילופון...יובלית הביאה איתה מפוחית, מה ששיפר משמעותית את איכות ההופעות שלנו. ואם לא היו לנו מספיק כלים להופעה...קובייה הפכה לגיטרה, מקלדת הפכה לפסנתר והירקות למיקרופונים. הצוות החלוץ הגיע בבוקר כדי להכין את הבמה מקוביות ולהתכונן להופעה, בחצר נערכת חלוקת כרטיסים להלו יעקב ושוב מתכוננים להופעה... הפעם מתוך בית העץ. עוברים על הלו"ז, מחלקים תפקידים ורותם דואג להזכיר שמי שלא יושב, לא יוכל להשתתף בהופעה...סבב ההופעות האינטנסיבי מגיע לסיומו בסוף היום עם רוחל'ה, בכל פעם הרכב אחר עולה לבמה ומשאיר אחריו עשן...בין הלהיטים האהובים אפשר לשמוע את "ארטיק, מסטיק, שוקולד, בננה...", "אמא יקרה לי...", "'קולילי קולילילי", "איפה את ציונה" וכמובן הלהיט הרשמי של הקיץ.. "סמי הכבאי מוכן..."
השבוע הצטרפו אלינו לארוחת בוקר חברים חדשים שמוכרים לנו מארוחת הצהריים, המזלגות! אנחנו כבר ממש בוגרים והצורך במגע ישיר עם האוכל, עם התחושה והמרקם קיים אך הרבה פחות, ולכן אפשר לאכול גם עם מזלג ולא רק בידיים...חוץ מזה שזה פחות נעים למרוח טחינה על עצמנו..או כמו שהציונות אומרים...מה זה קרם הגנה...? כמובן שהרגלים כמו לנגב את הטחינה עם ירקות ולהכין גלידה מתקבלים באהבה, עם מזלג זה קצת קשה.המזלג עוזר לנו לשמור על ניקיון הגוף והסביבה שלנו ומשפר את יכולת האחיזה שלנו
בתקופה האחרונה אנחנו שמות לב להיענות הרבה של הציונות לירקות! תמיד הירקות היו אהובים עלינו אך לאחרונה מגשי הירקות מתרוקנים בקצב מהיר מהרגיל...אם קרה ונשארו ירקות במגשים אנחנו פותחים דוכן של זרים צבעוניים וריחניים ומחלקים אחד לשני...
בתחילת השבוע חגגנו לעמיתי יום הולדת! עשינו לעמית מסיבת הפתעה... הכנו לו אלבום עם ציורים וברכות, החברים הזמינו אותו להיכנס לכיתה אחרי שהיא הייתה מקושטת ומסודרת, רקדנו, שרנו ונהנינו מאוד! אחרה"צ אכלנו עוגה, אבטיח ומלון
במפגשים השבוע עשינו היכרות מעמיקה עם השיר של קבוצת הלו יעקב....יעקב תקום, זה לא מאוחר, אתה לא לבד בעולם...אבל יעקב ישן, ישן וחולם....
לאחד המפגשים שלנו הצטרף שחק, חבר מקבוצת נחמה (התינוקייה), הציונות קיבלו אותו בשמחה רבה וסבלנות, הזמינו אותו לשבת והסבירו לו מה עושים...סיפרתי ששחק מאוד אוהב פרפרים והציונות מיוזמתם הציעו שנשמע את השיר של פרפר נחמד...איזה רעיון מצוין...
הפכנו לפרפרים צבעוניים והתעופפנו בכיתה יחד עם השיר, שחק הסתכל עלינו בפליאה, מתי הציע שניתן לו יד ונראה לו איך מתעופפים כמו פרפרים..
כשחזרנו לשבת ראינו שעל הקיר גדל לו עץ...ושיח....ואבטיח??? איך הגיע לשם אבטיח....ואוי הנה עוד אבטיח..ועוד אחד...ועוד אחד...המון אבטיחים צמחו... איך הם הגיעו לכאן בכלל? שאלנו את החברים מה עושים כאן האבטיחים, איזה עונה הם מסמלים? את הקיץ כמובן...נזכרנו שבבריכה ובים אנחנו אוהבים לאכול קוביות אבטיח ולפעמים משולשים של אבטיח....האבטיח הוא גדול וכבד מאוד, ירוק מבחוץ ואדום מבפנים... איפה הוא גדל האבטיח? אולי על העץ? לא....הוא כבד נורא ויפיל את העץ....אולי על שיח? לא...מה פתאום....הוא כבד נורא ויפיל את השיח...האבטיח גדל באדמה...כמו העגבנייה...והגזר שאנחנו מושכים מהאדמה...
ומה הוא צריך בשביל לגדול? נישוקים וחיבוקים? אולי... שמש...הוצאנו את השמש הצהובה והדבקנו אותה גבוה בשמיים...החברים הזכירו שהוא צריך גם מים...אז הוצאנו את העננים! אבל אנחנו לא בחורף....אלא ענני קיץ בהירים....הם אמנם עושים צל אבל לא מים....הדבקנו אותם גבוה בשמיים והשקנו בעצמנו את האבטיחים, כמו שאנחנו משקים את האדניות שלנו..
שמענו את השיר "אבטיח" מתוך האלבום שיר לאביב ולקיץ מוסיקה אורגנית
“אבטיח, אבטיח, לא על עץ ולא שיח
על הארץ הוא גדל
גם בשמש, גם בצל
יולה, יולהלה, יולה, יולהלה
יותר מאשר לגדל אבטיח, להשקות ולטפח אותו, אנחנו אוהבים לאכול אותו....עצמנו עיניים וכשפתחנו גילינו שכל האבטיחים שגידלנו נעלמו! אוי ואבוי...איפה כל האבטיחים שלנו.. הזמנו כל פעם חבר אחד לצאת החוצה, בנתיים שאר החברים בכיתה החביאו את האבטיח וכשהחבר נכנס, שיחקנו את המשחק האהוב עלינו "חם-קר" ומצאנו את האבטיחים...איזה מזל!
בהמשך השבוע תמר העבירה לנו מפגש קיצי ומהנה במיוחד... דיברנו על הים! שאלנו..באיזה צבע הים? כולם ענו בצבע כחול! הסברנו שהים שקוף והשמיים עם כחולים לכן הים נראים כחולים.... לקחנו את בקבוקי המים שלנו וראיינו שהמים בצבע שקוף כמו הים, ראינו שיש לנו גם בקבוקי מים שקופים וברגע שאנחנו מסתכלים מבעד הבקבוק אנחנו רואים את השתקפות של הצד השני
החברים הסכימו שחוף הים יכול להיות קצת מסוכן לכן אנחנו צריכים להיזהר ולהקשיב להוראות המציל. ברגע שיש דגל שחור? זה סימן שיש רוחות חזקות ויש גלים גדולים ואסור להכנס לים. דגל אדום אומר שיש רוחות חלשות ומותר לכנס לים אבל צריך ממש להיזהר. ביום שיש דגל לבן מותר להכנס לים אין רוחות ואין גלים... אך עדיין צריך להיזהר!
דיברנו על החיות השונות שגרות בים... התשובות של החברים היו מגוונות.. סרטן ים, כלב ים, דגים, כריש, דולפינים, יובל ששון הוסיף ואמר, שיש גם את סמי הכבאי... החברים טענו שסמי זה בכלל בן אדם... היה שיח פורה מאוד...עד שיובל הגיע למסקנה שזה בכלל סמי הכבאי הדג!
פרסנו בד כחול והנחנו עליו דגים בכל מיני גדלים החזקנו את הבד בקצה ושמענו את השיר הים רגוע, והזזנו את הבד לפי קצב המוזיקה, כשאומרים הים רגוע! מזיזים את הבד בעדינות וכשאומרים יש גלים! מזיזים את הבד בחוזקה ושומרים על הדגים שלא יפלו.
ציונות כבר ממש גדולים....כשאנחנו הולכים לישון אנחנו לא בהכרח ישר נרדמים, גם אם אנחנו מאוד עייפים, לפעמים קשה לנו לבצע את הנתק הפיזי בין החוויה שממש לפני שנייה היינו בה לבין מנוחת הצהריים שכבר הגיעה.. הגוף עייף אבל העיניים לא כל כך מהר נעצמות...לרובנו כבר אין מוצץ...אין חיתול...אולי יש פיפי?אולי יש קקי? כל מיני מחשבות קיומיות שבאות ממש לפני השינה...דבר שמאוד עוזר לנו לאחרונה הוא לקרוא סיפורים קצרים ונעימים...זה מקל על המעבר, יוצר אצלנו שקט פנימי ותהליך ההירדמות נעים ורגוע יותר..השבוע קיבלנו מתנה מקסימה משחר הגדולה! סיפורים קצרים על נוני וסבתא שלו..שכתבה אמא של שחר, יהודית גרוסברג! הסיפורים מקסימים ורלוונטיים לחיינו מאוד...על חוויותיו של נוני עם סבתא שלו, פעם אחת נוני משחק בגינה הציבורית עם סבתא, נוסע איתה יחד ברכבת, מתכונן לפגישה עם הטרקטורים בקיבוץ שבו גרה סבתא ועוד...
הודעות ותזכורות-
• נוהל יום א'- תיקי ספר, סדינים, בקבוקי מים מלאים ותמונה
• מגבונים לחודש יולי
• בגדים להחלפה- אנחנו אמנם כבר מצליחים לשמור על הבגדים שלנו נקיים במשך היום, אך בימי הקיץ החמים אנחנו אוהבים מאוד לעשות פעילויות מים בחצר ולהירטב..ללכת לישון עם בגדים רטובים זה לא כל כך נעים אז שימו לב שיש סט מלא של בגדים להחלפה
שבוע מקסים ונעים!
אוהבות
שירז וליטל