שבת שלווה,
השבוע אין לנו הודעות, רק מודיעים שאנחנו אוהבים אתכם.
שיהיה לנו שבוע מצויין,
אחי צחי והצוות
צעירים א'- שמוליק
אחד העקרונות החשובים ביותר עבורנו הוא לחשוף את הילדימות לעולם של טעמים בריאים ומזינים.
קיימים לא מעט מחקרים המעידים על כך שמזון מגוון ועשיר בערכים תזונתיים טובים תורם רבות להתפתחות הקוגניטיבית של הילדימות. והרי זה הגיוני כיוון שדרך המזון, מעבר לתרומה שלו לגופינו, אפשר ללמוד כל כך הרבה על צבעים, מרקמים, תחושות כמו חם, קר ופושר. בנוסף זה גם מחבר אותנו ללמידה על הגוף וההעדפות שלנו- מה טעים לנו ומה לא.
כדי לחשוף את הקבוצה לכמה שיותר סוגי טעמים, אנחנו קודם כל מגייסות את הילדימות יחד איתנו למטרה על ידי הופיכת האקט לפעילות מהנה ומשותפת. את הירקות לארוחת הבוקר אנחנו חותכות יחד עם הילדימות, בארוחות אנחנו אוכלות יחד איתם ויוצרות שיח שלם סביב האוכל שיש לנו בצלחת. כך למעשה אנחנו גם משמשות עבורם מודל לחיקוי וגם מאפשרות להם להיות חלק בלתי נפרד מנורמת התנהגות מסויימת.
השבוע לקחנו את זה עוד צעד אחד קדימה כאשר המסע המופלא בעולם החושים הביא אותנו לחוש הטעם.
גילינו שאי שם בתוך הפה, בין השיניים, מסתתרת לה לשון רכה וארוכה בעזרתה אנחנו מרגישים את הטעמים של כל המאכלים שאנחנו אוכלים.
למי עוד יש לשון ? הבטנו סביב על החברים, יחד הוצאנו את כל הלשונות החוצה… לשון ארוכה ארוכה כמו של הנחש…פסססס מה הנחש עושה עם הלשון שלו? הוא מזהיר אותנו שלא נתקרב, הוא עלול להכיש… ״פססס״ הפכנו לנחשים, זחלנו בין הקנים הארוכים עד שהגענו לביצה, שם ראינו צפרדע ירוקה יושבת על עלה גדול ותופסת זבובים עם הלשון שלה! כמובן שמיד הפכנו לצפרדעים מקפצות, הפעלנו את חוש השמיעה ומה שמענו? ״בזזזזז״ הינה הזבוב מגיע! נוציא לשון ארוכה והופ! נתפס!
קפצנו וקפצנו עד שראינו מרחוק ג׳ירף גבוה מטייל סביב העצים. מה הוא עושה שם? הוא תולש עלים מהעץ בעזרת הלשון ולועס אותם! הפלא ופלא תוך מספר שניות הפכו כל השמוליקים לג׳ירפות תמירות המטיילות סביב העצים ותולשות עלים בעזרת הלשון!
כל אחת מן החיות הללו מצאה לעצמה שימוש מיוחד ללשון שלה ומה אנחנו יכולים לעשות עם הלשון שלנו?
ליצור מילים וצלילים מיוחדים, להקיש עם הלשון על החך, לצקצק, ללקק ולטעום!
לאט לאט כל החושים מתחילים להתחבר
בשבוע שעבר דיברנו על חוש הריח, השבוע המשכנו בשיח החושים וגילינו את הקשר הישיר בין חוש הריח לחוש הטעם.
ישנם ריחות מסויימים שעושים אותנו מיד רעבים! חשבנו יחד איזה ריח אנחנו אוהבים? מתוק או אולי בכלל חמוץ?…
כשהרחנו את ריחו המתוק של הדבש מיד רצינו גם לטעום, האף התמלא בריח נפלא וגירה את קולטני הטעם שלנו. טבלנו את האצבע בכפית הדבש, הפעלנו את חוש המישוש שלנו, ומה הרגשנו?… הדבש נוזלי, קצת קריר ובעיקר דביק וטעמו מתקתק במיוחד.
משם המשכנו לטעם חמצמץ במיוחד… פרי קטן ועגול וצבעו צהוב… לימון! ריחו החמוץ של הלימון מילאה את כל הכיתה, הקליפה הקשה שלו שימשה אותנו לכלי אחיזה ואז מצצנו מפלחי הלימון את המיץ החמוץ! מיד הפרצוף שלנו התכווץ! טעם חמוץ כה חזק! אך זה לא מנע מאיתנו להמשיך לאכול עוד ועוד.
בגיזרת הטעם המלוח הבאנו קערה עם מעט מלח. למלח לא היה ריח מיוחד אך המגע שלו היה מסקרן מיוחד. גרגירים לבנים וקטנטנים. הגרגירים מתפזרים בקערה איך נתפוס אותם? ליקקנו את קצה האצבע שלנו וטבלנו אותה בקערה. הגרגירים נדבקו לאצבע, ניסינו למעוך אותם עם האצבע השנייה וגילינו את מרקמם המחוספס, ומה בנוגע לטעם? מלוח!
את הצנונית המרה אי אפשר לשכוח, כמה קטנה ככה מרה, מרקמה קשה וחלק.
כך עברנו בין טעמים שונים וחיברנו בין הריח והטעם שלהם.
מכירים אנשים שאוכלים עם העיניים?
אני מודה שאני אחת מהן. יש משהו בסידור של האוכל בצלחת, בצבעים של המאכלים שמושכים אותי. אין לי הסבר מסויים, אבל שנים שנמנעתי ממזונות בצבע ירוק. למה? לא יודעת, משהו בצבע גרם לי לתחושת סלידה עד שסוף סוף העזתי לטעום ופתאום גיליתי עולם שלם שלא הכרתי!
מצפייה בילדימות בזמן הארוחות, ראיתי שישנם לא מעט ילדימות שסיגלו לעצמם סדר מסויים בצלחת. למשל, לילי מסדרת את כל הירקות שלה בשורה ולביא מסדר אותם בצורה מעגלית, נועה אוהבת למרוח טחינה על כל הירקות ונריה אוהב כשכל דבר יש מקום נפרד בצלחת. יש חברימות שאוהבים לערבב ויש שאוהבים לאכול בנפרד. יש שמעדיפים לאכול קודם מהפחמימה ואז מהתוספת ויש כאלה שאצלם זה דווקא הפוך.
אך מה יקרה אם ננסה לאכול בעיניים עצומות? האם אז נהיה נועזים יותר? האם נצליח לטעום דברים שעד כה נמנענו מלנסות אותם?
ערכנו בכיתה טעימה עיוורת!
על השולחן פרסנו קערות עם כל הטעמים שטעמנו עד עכשיו - מתוק, מלוח, מר וחמוץ. כיסינו את העיניים ומתחנו את היד ומה יצא?
ה אני מודה שלא הייתי בטוחה שיהיו לנו כל כך הרבה ילדימות נועזים ואמיצים!
כולם ללא יוצא מן הכלל רצו להתנסות! ואנחנו אתגרנו את היכולת שלהם להתנסות בטעמים ושילובים חדשים באמצעות משחק.
מתכוננים להיות בוגרי הגן
הייתם מאמינים שבעוד חודשיים הגוזלים הקטנים והרכים האלה יהיו בקבוצת הבוגרים של הגן?
האמת שאנחנו בכלל לא מופתעות, הם כבר לגמרי שם!
לאט לאט אנחנו מוסיפות עוד ועוד תחומי אחריות לקבוצות - למשל סידור הכיתות והחצר בסיום המשחק .
אם בתחילת השנה הילדימות אספו משחק אחד או שניים, כיום יש להם כבר אזורים שלמים שהם אוספים, לכל אחד ואחת תחומי אחריות והכל נעשה בצורה משחקית ושיתופית. הילדימות כבר יודעים היכן מקומם של כל המשחקים, לעיתים אף יותר טוב מאיתנו, וכיצד ממיינים - ארגז של מכוניות, ארגז של קסדות וכו׳.
שכבר הבוגרים בגן שלנו עובדת לרוב בשיתוף פעולה שכבתי, כחלק מההכנה לעבודה שכבתית יותר
אנחנו מזמינים נציג או נציגה מכל קבוצה להתארח שולה בשמולי ושמוליק בשולה. השבוע גבע נבחר להתארח אצל שולה ושחק בא להתארח אצלנו. בילינו יחדיו בארוחת הבוקר, מפגש ואפילו ישנו יחד באותה כיתה. בסוף היום הנציגים שוב נפגשו עם החברים ושיתפו אותם בכל החוייות המרתקות שקרו להם בקבוצה התאומה שלנו.
שירים ונהנים
ע בכניסה למפגש האזנו לצליל מיוחד, נעימה של כלי מוסיקלי… האם הצליל הזה נעים לנו? מה הוא מזכיר לנו?
זוהי הגיטרה! דבר שהוביל לשיח שלם על הכלי המיוחד, כיצד אוחזים את הגיטרה? איך מנגנים עליה? מה החוטים האלה הפרוסים לאורכה? - לולו ואלי המדהימות הראו לנו כיצד אוחזים את הגיטרה ופורטים על המיתרים, כאשר לכל מיתר צליל מיוחד..
שיר נוסף שהכרנו, שיר אהוב במיוחד - קיפוד על הזקן של דתיה בן דור האגדית!
“״היה פעם איש, קראו לו חנן
הוא תמיד הלך לישון עם קיפוד על הזקן.
קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד!
היה פעם איש, קראו לו שאול
הוא תמיד הלך לישון עם תנין בשרוול.
תנין בשרוול, תנין בשרוול, תנין בשרוול, תנין בשרוול.
קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד
היה פעם איש, קראו לו נסים
תמיד הלך לישון עם קצפת בכיסים.
קצפת בכיסים, קצפת בכיסים, קצפת בכיסים, קצפת בכיסים.
תנין בשרוול, תנין בשרוול, תנין בשרוול, תנין בשרוול.
וד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד״!
את השיר החביב אנחנו שרים יחד עם שולה על הדק, חוויה מהנה ומשותפת לשתי הקבוצות!
הודעות
* לא לשכח להביא שקיות בד או ניילון לבגדים רטובים או מלוכלכים - אנחנו בימים מלאים מים ובוץ
* הקפידו לרוקן את המגירות מיצירות וחפצים אישיים.
* נוהל ימי א׳ סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים
**שיהיה שבוע נהדר
ויקה וחולוד
צעירים ב'- שולה
על הכנסת אורחים כזו עוד לא שמעתם.
כבר יודעים שלארח אנחנו מאוד אוהבים.. הילדימות לא נשארים אדישים לאף טכנאי, הורה או מכר שמגיע לבקר ומציעים לו מכל הטוב שיש לגן להציע.
השבוע ביקרה אצלינו אורחת לא רגילה!
שי אחותם הגדולה של גור ותמרי התאומים שלנו (שהיא בעצמה בוגרת הגן בעבר הרחוק )
החברים קיבלו את שי-שי המקסימה בזרועות פתוחות והחיבור היה מיידי.
שי הקריאה לנו סיפורים, שיחקה אתנו משחקים וכבר ביום הראשון הכירה את השמות של כל החברים.
שי אפילו הצטרפה אלינו למפגשים וכדי לא להפלות חלילה, החליטה יום אחד להיות עם שולה ויום אחד להיות עם שמוליק.
ביום שישי שי המחנכת הקטנה קראה לכולם לשבת על הדק ולשחק משחק ניחושים של חיות:) היא חילקה נקודות לזוכים וחיבוקים בשפע. תודה לשי האלופה!
מפגשולה
השבוע צללנו אל עולמו המופלא של הים, ולא סתם ים....
מי הים הצלולים של תאילנד.
דיברנו על החיים מתחת למים, האם הם מתאימים לכולם? האם נצליח לנשום במים?
אנחנו נורא רוצים לראות בואו נפתח את העיניים בתוך הים ונתבונן.
הרגשנו שהעיניים שלנו מתחילות לצרוב ולשרוף...בתוך הים יש מלח שורף
הכרנו את חברינו השנורקל, והמשקפת שבעזרתם אנחנו יכולים לצלול, לראות טוב ואפילו לנשום אוויר מבלי לבלוע מים.
ומה נראה שם למטה....? אולי פילים? לא הפילים על האיים.
אולי קופיפים? לא...הם על העצים
דגים!!!! ועוד כל מיני חיות ים מעניינות..
את צב הים אתם מכירים? ומה עם סוסון ים?
החברים צחקו...באמת יש סוס שחי בים? אתם לא מאמינים לי אז בואו תראו בעצמכם!
הבאנו לכיתה את המקרן וגילינו עולם שלם שלא הכרנו וכל זה מתחת לים
ראינו שם המון דגים מיוחדים בכל מיני גדלים וגוונים
פגשנו כרישים שאוהבים ליטופים
צבי ים ששוחים לאט
וסוסוני ים שנראו לנו ממש מוזרים
(הנה כמה מהסרטונים)
בהמשך השבוע דיברנו על הדברים שאנחנו אוהבים לעשות בים... אחרי דיון פורה הגענו לסוגיית האוכל כמובן.
החברים סיפרו על הרבה פירות, במבה ואפילו ספגטי.
ומה אנחנו עושים עם השאריות של הזבל? מה יקרה אם נזרוק אותם לים ולא לפח?
הסתכלנו על הים המדומה שלנו בכיתה וראינו שיש כמה חיות ים שנסחפו אל החוף
למה הן נסחפו שאלו החברים? אולי חיות הים לא אוהבות להיתקל בשאריות זבל במים והחליטו לעזוב, אולי הן כמעט נחנקו ונבהלו...
אל דאגה, שולה יבואו להושיט עזרה!
הכרנו את חכת המגנט המיוחדת שלנו שבמקום לדוג דגים מהמים היא ממגנטת ומחזירה אותם לים. זה היה מבצע הצלה מקסים וכיפי שיימשך ביום שישי בעוד שבוע.
משחק של סוף יום
השבוע אמצנו באופן קבוע את משחק הרמזים חם-קר.
אנחנו מזמינים את אחד החברים לצאת מהכיתה, ובזמן הזה אנחנו מסתירים חפץ
כשהחבר נכנס אנחנו מכוונים אותו לחפץ...קר, קר, מתחמם, חם, חם מאוד, רותח, בוער!!!! שברנו שיאים באליפות חם- קר השבוע. לשאר הילדימות שמכוונים ומתבוננים יש תפקיד חשוב, לא לגלות לחבר איפה מסתתר החפץ. המשחק הזה מזמן לנו המון עבודה על סבלנות, הקשבה והתמצאות במרחב.
רק היום, רק היום! דוכן האבטיח הכי שווה בעיר נפתח בחצר שלנו
כשעומס החום מתגבר אין יותר כיף ומרענן מאבטיח קפוא. בבית העץ פתחנו דוכן, כאשר כל יום מחנכת אחרת מוכרת בו והקונים מפרגנים גם אם מחליטים להעלות מחירים.
ואיך אפשר לאכול אבטיח קפוא בלי השיר הקייצי שאנחנו כל כך אוהבים
“"אבטיח, אבטיח,
לא על עץ ולא על שיח
על הארץ הוא גדל
גם בשמש גם בצל
יולה, יולללה, יולה, יוללה"
גם הלחות לא איחרה להגיע, וגרמה לכולנו להיות דביקים ולהזיע....
ישבנו על הדק והסתכלנו אחד על השני, לא היינו בטוחים אם הרטיבות על המצח היא זיעה או מים שהשפרצנו בבריכה.
פעילויות מים וקרח היו השבוע עניין שבשגרה, בתוך גושי קרח גדולים החבאנו בלוטים! מי ימצא אותם? העברנו קרח מיד ליד, המסנו על הקיר או על הדק החמים, ציירנו ומרחנו על גופנו עד שהבלוטים התגלו בפנינו!
עם חולוד שכשכנו רגליים בקופסא מלאה בכדורים צבעוניים ומים, ניסינו רק בעזרת כפות הרגליים להעביר את הכדורים מקופסא לקופסא. למדנו איך אפשר להשתמש במשקל הגוף שלנו כדי לבצע את המשימה, נשענים אחורה על הידיים את כפות הרגליים הופכים לכפות קטנות וחלקלקות.
ולסיום שיר שכבתי חדש שאנחנו נהנים לדקלם לפני הכניסה לגן- קיפוד על הזקן
פעילויות בקבוצות קטנות
ע בקבוצת היצירה חלמנו על חוף הים. קיבלנו משטח לבן. מה נוסיף לו כדי שיהפוך לים? התחלנו מהדבק. מרחנו עם אצבעות או כפיות. הוספנו רצועות של בד תכלת ודמיינו שאלה הגלים שלנו. היו כאלה שבחרו ליצור ים סוער עם גלים גבוהים וכאלה נפשם חפצה דווקא בים רגוע...
בהמשך השבוע שאלתי את החברים מה עם החוף? איפה נבנה ארמונות, נשכב לנוח בצל או נשחק בבוץ? חייבים חוף בים שלנו. אז שוב הבאנו את הדבק, הפעם מעליו פיזרנו חול.
בדקנו מה קורה אם שמים הרבה חול או מעט, ניערנו את חוף הים שלנו וגילינו שחלק מהחול נדבק וחלק נפל...
הופ הופ טרללה
אין דרך יותר טובה לחגוג לאחי יום הולדת אם לא במפגשמולה. כן כן, מפגש כזה עוד לא נראה, כל שולה ושמוליקים האלופים יחד! שמענו יחד שירים, רקדנו ונהינו מזמן האיכות המשותף.
סיפרתי לכל שמולה הנרגשים על יום ההולדת של אחי שמתקרב, והחלטנו להכין לה ברכה צנועה.
בכיתה פרסנו דף ע נ ק שהתחיל בקצה אחד של הכיתה ונגמר בקצה השני. כל כך ענק שכל שמולה יכלו לשבת עליו יחד, לצייר ציורים ולכתוב איחולים.
מזל טוב לאחי שלנו, רק אם אפשר פעם הבאה גם להיענות לבקשות החברים ל- "עוגת מיץ פטל- דוב- מלפפון חמוץ" זה יהיה נחמד:)
הודעות ועדכונים
- כל הכבוד לכל המקפידים לאסוף את הילדימות דרך החצר בלבד, שימו לב שגם היציאה מהגן היא דרך החצר ולא דרך המבואה, נוצר שם עומס. אם צריך לאסוף משהו מהמגירה הילדימות יכולים ללכת עצמאית, יש תמיד צוות שיכול לכוון אותם. בבקשה המשיכו להקפיד על כך.
- ליום ראשון הביאו אתכם בתיק כובע מצחייה. לטובת פעילות חשובה לא לשכוח:)
- מסיבת הסיום שלנו הגיעה!! הנה כמה הוראות כלליות ובקשות שלי אליכם:
ניפגש ביום שישי בשעה 9:00 בדיוק. הסתכלו על זה כמו על הגעה לגן, אנחנו מתחילים בלו"ז המסיבה ובהסברים ומי שלא יגיע בזמן זה ישבש לנו את התנהלות הכיפית של המסיבה.
כפי שאתם כבר יודעים המסיבה היא לא "הופעה" מיוחדת עבורכם או הצגה. המטרה שלנו היא שהילדימות ייהנו יחד אתכם. הקונספט הוא תחנות פעילות בנושא הפרויקט שלנו, עליהן אני ואלינור עבדנו רבות בשיתוף עם הילדימות. אנחנו נזדקק לשיתוף הפעולה המלא שלכם על מנת שזה יצליח. תעברו עם הילדימות בין התחנות, הסבירו את ההוראות והקפידו להשאר קשובים להנחיות כדי שכולם יוכלו ליהנות.
יאיר אבא של ליעד וירון אבא של אביגיל התנדבו לעזור לנו בהפעלת התחנה האחרונה (הקרירה והטעימה) אנחנו עדיין זקוקים להורה נוסף שיתנדב.
למי יש מחצלת גדולה להשאיל לנו למסיבה? שידבר איתי תודה!
\ם א' בנוהל- סדינים, בקבוקים ותמונה מהסופ"ש שלכם.
שבוע מצויין,
שירז ואלינור
דכון שבועי – בוגרים א'
שבת שלום לכם/ן!
תודה לכל המתנדבים והמסייעים למסיבת הסיום! מרגש לראות את ההיענות שלכם. כמובן נשמח לעוד עזרה ביום המסיבה מכל מי שיכול/ה.
תקווה במפגש – ניסויים עם סודה לשתייה
השבוע קיימנו בתקווה כמה וכמה ניסויים מדעיים! אחד מהם כלל היכרות עם סודה לשתיה וחומץ.
שפכנו לקערה סודה לשתיה והראינו לחברימות את החומר המשונה. ראינו שאבקת סודה זאת אבקה לבנה. חלק מהילדימות חשבו שמדובר באבקת סוכר, והסברנו להם שאבקת סוכר אפשר לאכול וסודה לשתייה אפשר להוסיף למשהו שאופים. נבו מיד שיתף שהכין בבית פנקייקים ושם בפנים קצת סודה לשתייה כדי שיתפחו. הסברנו שכשמבשלים סודה לשתיה יוצרת בועות ואז הפנקייקים למשל, יוצאים אווריריים ורכים.
אחרי שחקרנו את האבקה, הצגנו לחברים עוד חומר חדש, חומץ! נתנו לילדימות להריח ורובם עיקמו פרצוף, "איכסה!" מה המילה חומץ מזכירה לנו? לביא ענה שמלפפון חמוץ. ובאמת למלפפון מוסיפים חומץ ואז אחרי שמאחסנים אותו בקופסת שימורים לזמן מה המלפפון נהיה חמוץ! שאלנו את הילדימות, מה יקרה ברגע שנוסיף חומץ לסודה לשתייה? שאלה מצויינת!
**הגיע זמן לניסוי!
בקערה אחת שפכנו על האבקה מים... כלום לא קרה.
בקערה שנייה, לאט לאט שפכנו את החומץ ושמענו את הילדימות מתלהבים! מלא בועות תוססות, מה קרה???
הסברנו שהחומץ מוסס את הסודה לשתייה, ואכן ראינו שבקערה לא נותר זכר לאבקה, אלא רק חומץ!
חשבנו שאפשר לערוך עוד ניסוי מגניב עם החומרים שהכרנו...
עם הסודה לשתיה הכנו מבעוד מועד אבן הפתעה! בתוך האבן מסתתר צעצוע של חיה קטנה, ועל הילדימות למצוא אותו. איך נעשה זאת? רועי הציע שנדפוק על האבן, אלונה הציעה שאולי ניקח מברשת ונבריש את האבן,
ואז עידו נזכר בחומץ והציע שנשפוך עליה חומץ! כולם הסכימו שזה רעיון מצוין...
אבל נשפוך על האבן ישר את החומץ? איך אנחנו יודעים כמה חומץ צריך בשביל האבן?
אדם הציע שנשתמש בטפטפות, כי במקביל למדנו גם על טפטפות (פירוט בהמשך העדכון), נהדר!
ואכן הילדימות הפכו את המשימה למטרה קבוצתית וטפטפו חומץ על האבן. לאט לאט ראינו איך הסודה נמסה וחושפת את ההפתעה שבפנים, צעצוע קטן של סוס!
ספרים רבותיי, ספרים! – "צמריקו", מאת: לזלי הלקוסקי, איורים: לי הרפר
“"לצמריקו היו היום קצת בעיות עם העדר", אמרה אמאאא.
"מה קרה?" שאל אבאאא.
"לא בא לי סתם לעמוד עם הטלאים", אמר צמריקו, "אז במקום זה השתוללתי עם הכלבים".
"אבל הכלבים האלה הם קצת פראיים!" אמר אבאאא.
"אני יודע", אמר צמריקו. "נכון שזה נפלא?"
"הם רצים מסביבך במעגלים!" אמרה אמאאא.
י יודע", אמר צמריקו. "נכון שזה נפלא?"
הטקסט הפותח את הספר "צמריקו" מספר את סיפורו של כבש מתבגר ושמו צמריקו שהוא, מעל הכל, אינדיבידואליסט שדואג להגשים ולטפח את חלומותיו ושאיפותיו. התכונה הזאת ראויה להערצה מיוחדת שכן כבשים - וזאת כולנו יודעים - נוטים ללכת עם העדר. במהלך הסיפור מתואר כיצד צמריקו בוחר כל פעם לפעול באופן שונה מכל חבריו ובכך מאוד מדאיג את הוריו שרוצים שילך עם העדר. בסוף הסיפור הנפלא, הוריו מביעים את דאגתם לכך שהוא שונה, וצמריקו הפיקח מחליט שבמקום שהוא ילך אחרי כולם, הוא ילמד את כולם להיות כמוהו!
הסיפור הציף כל מיני שאלות ועורר שיח בקרב הילדים.
מה זה טלה? מה זה עדר? בסיפור גם מתוארות פעולות שונות שעושים עם הצמר של הכבשה שדרשו תיווך והסבר. עוד שאלה מעניינת שעלתה: מה זה לדאוג? הרי אמא ואבא של צמריקו לא ישנים בלילה מרוב דאגה בסיפור. דיברנו על כך שכשאנחנו מאוד אוהבים מישהו, כמו שההורים שלנו אוהבים אותנו, אנחנו רוצים שיהיה לו טוב ולכן לא רוצים שיסתבך בצרות או יעשה דברים שעלולים לפגוע בו.
הספר בנוי בצורה חזרתית כך שבמהלך השבוע הילדים עזרו בעצמם לספר את הסיפור וזכרו חלק מהמשפטים בעל פה. היה מרתק וחוויתי!
במקביל לספר השבועי שאנו מקריאים לילדימות, אנחנו כבר זמן מה עובדים עם הילדימות על שמירה על הספרים ועיון נעים ורגוע כאשר הם עם ספר בעצמם. מידי יום אנחנו יושבים לקריאה משותפת בספרים, והילדים מדפדפים בדפים, מחליפים ביניהם ספרים וכשרוצים להחזיר למקום הם סוגרים עם הכריכה ומחזירים בצורה מסודרת.
לפעמים בכיתה החברים מתלהבים מהספרים ומהקריאה המשותפת, ונוצר קצת רעש ואווירה לא נינוחה בכיתה. חבנו איך אנחנו יכולים לטפל בבעיה והחלטנו החל מהשבוע להגדיר תורני הספרים בקבוצה!
כשהתורנים שמים לב שיש רעש בכיתה הם יכולים להסב את תשומת ליבם של החברים לרעש ובכך ניתן להמשיך לשבת בצורה רגועה ולשמור על הספרים. ילדי תקווה כבר ממש בוגרים וחשוב לנו להעניק להם את הזכות להיות אחראים יותר. כבר תקופה ארוכה שאנחנו מעודדים את האחריות הזאת באמצעות תורני הנעליים שלנו שאחראים לסדר את הנעליים של החברים לפני השינה, וכעת אנחנו מעבירים תחום אחריות נוסף אל הקבוצה בעניין קריאת הספרים שלנו. אין דבר יותר מעצים מהיכולת לקחת אחריות, לעזור ולתרום לקבוצה.
תקווה בחצר – מטפטפים טיפטופים
ביום ראשון נכנסנו לגן ושמנו לב למשהו קצת שונה. לחצר שלנו נוספו אדניות צמחים עם טפטפות.
שאלנו את הילדימות מה המילה טפטפת מזכירה להם, ויערה מיד אמרה "טיפות!".
נלילדימות להתקרב ולהתבונן בטפטפות ובטיפות שיצאו מהן.
פלג רצה לדעת כיצד הן עובדות.
הסברנו שמהצינור הארוך יוצאים צינורות קטנים שמגיעים אל הצמחים, ובסוף הצינורות נמצאים ראשי הטפטפות, שמטפטפות לאט לאט על הצמחים.
ארז רצה לדעת מדוע צריך לטפטף לאט לאט.
הסברנו זאת דרך השוואה לפעולות זרימה אחרות המתקיימות בגן.
כשאנחנו רוצים למלא דלי מים לארגז חול, אנחנו משתמשים בזרם חזק מהצינור או מטפטפים לאט לאט? כולם ענו ביחד שצריך זרם חזק!
ואז שאלנו את הילדים אם הצמחים הקטנים צריכים הרבה מים כמו בארגז חול? הילדימות ענו כמה תשובות, והסברנו שהצמחים צריכים כמות מדויקת של מים, לאו דווקא הרבה. אנחנו רוצים לשמור על האדמה לחה אבל לא מוצפת.
התרגשנו מההתלהבות של הילדימות לנושא, אז החלטנו להרחיב עליו את השיח בכיתה ולתת להם להתנסות עם טפטפות מדידה בעצמם.
ומה עוד?
הילדים קיבלו משימה להשקות עציץ שקצת נבל. אדם שם לב שחלק מהעלים קצת חומים ויבשים ולכן צריך להשקות...
ותומר הראה לנו שהוא משקה את השורשים של הצמח ולא את הפרחים.
את העציץ שלנו שמנו בשמש, וכל יום השבוע שמנו לב אם משהו השתנה, ואכן כל יום העציץ פרח קצת יותר, עד שלבסוף ביום שישי, הילדימות ספרו חמישה פרחים ורודים בעציץ!
פריחת העציץ שלנו בסוף התהליך השבועי העניקה לנו תחושה של הישג וגאווה.
תמונת המחזור של תקווה!
השיח על סוף השנה כבר בעיצומו, והילדים בעצמם משתפים אחד את השני בנוגע לגנים החדשים אליהם רובם עתידים לעבור. כחלק מתהליך סוף השנה בגן שלנו, אנחנו מצטלמים כולנו ביחד לתמונה קבוצתית בכל שנה.
דיברנו על הקבוצה ועל כך שכל מי שבקבוצה יצטלם ויופיע בתמונה. אבל... למה אנחנו בכלל מצטלמים?
כדי שתהיה לנו מזכרת!
כך אולי אחרי שכבר נהיה בגן החדש נוכל לראות את החברים מהגן שלנו בתמונה, ואולי נוכל לבקש מאמא ואבא שיתקשרו אליהם, וככה נוכל לשמור על קשר!
נתנו לילדימות לבחור איך נצטלם וניסינו כמה אפשרויות:
באחת מהן קפצנו כולנו באותו זמן!
בתמונה אחרת החלטנו שאנחנו רצים כולם ביחד מצד אחד של החצר לשני.
בתמונה השלישית רצינו ליצור פרח של קבוצת תקווה, הנחנו על הרצפה של החצר חישוק גדול ואמרנו שזה הצוף של הפרח, ואנחנו נהיה עליי הכותרת.
לבסוף הילדימות שיתפו שהם רוצים תמונה עם הדגל שלנו, אז עשינו תמונה אחת בכיתה, נתנו לילדימות לקשט את הכיתה, עם בדים צבעוניים והעציץ שלנו שהשקנו השבוע.
נעמדנו בשתי שורות חלקנו יושבים וחלק עומדים, ואז הצטלמנו כמה פעמים. פעם אחת כולנו אמרנו "תקווה!" ועוד פעם אמרנו "צ'יז!".
השיתוף של הילדימות במזכרת שלהם הראה כמה הם מתרגשים לקראת סיום השנה ואנחנו מקפידים לדבר בהדרגה על התהליך על מנת להפוך את הפרידה מהגן לנעימה ומדורגת יותר.
מוזיקה ללב היא חודרת
השבוע, במהלך המשחק בכיתה, הילדים מאוד התלהבו מהמשחק עם האריות והנמרים. לני הזכירה לנו שיר שפעם אהבנו לשמוע שנקרא "שקט שיהיה". וכמובן ששמענו אותו.
ובהשראת המשחק ולקראת הסרט החדש שעומד לצאת, נהננו מפסקול המחזמר הנפלא מברודווי של מלך האריות (ממליצה לכם לחפש בספוטיפיי).
השבוע נהננו להתעורר עם בוב מארלי האגדי
*עות חשובות **
# לא לשכוח סדינים ובקבוקים מלאים
# תמונה מהסופ"ש מוזמנים הפעם לשלוח לתמר (אדריאן בחופש ביום ראשון הקרוב).
סופ"ש נעים,
רעות,אדריאן ותמר
בוגרים ב'- הלו יעקב
שבוע המתחיל בסימן של סוף תקופה, צמיחה, חברות וצוות מופלא..
הדבר הטוב ביותר שיצא חוץ מחופשה בשמש זה המקום בו הצוות קיבל קצת זמן הלו יעקב.
שבוע חווייתי עם הצוות- מפגשים שונים ומגוונים כל אחת והאהבה שלה…
והשבוע - שירזי ואחי פינקו אותנו בזמן שלהן ואספו לעצמן חיבוקי געגועים לילדימות שכבר גדלו וצמחו.
אחינועם בתורת הפרחים וקאובוייז זריזים.
ביום שני בדרך לגן היעקבים אספו שלל פרחים
הילדים בעצמם בחרו באיזה ארגז נשמור אותם ותהו לעצמם... מה עושים עם כל הפרחים האלו?
שאלה ממש טובה...
פיזרנו את כללללל הפרחים המדהימים הבאתם על הרצפה ראינו כמה צורות, גדלים, צבעים וריחות יש בטבע.
מה אפשר לעשות עם הפרחים האלו?
לשזור זרים, להכין כתרים, עגילים, כרטיסי ברכה...
אבל איך אפשר להפוך פרחים לתמונה?
סיפרתי ליעקבים שאני אוהבת פרחים בכל הדרכים!
ואחד הדברים האהובים עלי הוא להפוך פרח לתמונה.
לכיתה הבאתי תמונה ובה פרח מיובש. מעורר תהיות... איך הפרח הפך לשטוח? אפשר להכניס את הפרחים שלנו לסמסגרת?
אז אחי... איך???
לא יודעת יעקבים, תגידו לי אתם... אולי נשב עליהם? או נמרך בין הידיים...
רגע... אחי... מה זה כל הספרים האלו שם לידך?
מה דעתכם שננסה להכניס את הפרחים לתוך הספרים ונראה מה יקרה בעוד כמה ימים.
כל חבר וחברה בחרו את הפרחים המועדפים עליהם, וספר של מבוגרים או כמו שאירי הגדירה "ספר של תורה" אכן. תורה לייבש פרחים :)
אז הכנסנו את הפרחים, סגרנו את הספר היטב אבל הפרח לא ממש נמעך. מה נעשה? נפעיל משקל... הנחנו את הספרים אחד על השני, ועליהם קוביות כבדות ועכשיו מה..? סבלנות יעקבים, יש דברים שלוקחים זמן.
בדקנו כל יום מה מצב הפרחים ותהינו האם אפשר כבר להפוך אותם לתמונה? ראינו שזה לוקח זמן, שכל יום הפרח נמעך ומשטח עוד קצת... ומתייבש... ומה נעשה איתם בסוף?
הפתעה :)
הכרנו שיר חדש- שיר הקאוובי!
מי אלו הקאובוייז ?? הם דוהרים קדימה יש להם כובעים מגניבים, מגפיים מדליקות...
הכרנו את השיר שלהם.
שיר שמצריך הרבה ריכוז וקשב ו... זריזות!
קודם כל, בנינו יחד את הגשר. עומדים יד בזוגות, מרימים את הידיים מעלה, בודקים שאנחנו מספיקים רחוקים כדי שיהיה שביל לעבור בו. עוד זוג ועוד זוג ומה נוצר לנו כאן? גשר חזר ויציב. לא סתם גשר, זה גשר שזז! כל פעם זוג אחר נכנס פנימה וכשהם מגיעים לסוף הגשר, הזוג האחר נכנס. כמו אמרתי, מצריך המון קשב וזריזות מחשבה! ומה קורה כשהגשר מגיע לקיר???
הופכים כיוון! ומתחילים להכנס מהצד השני.
סיימנו את השיר מתנשפים לגמרי! לא פשוט היה לדהור בתוך הגשר הצר ...
זמן יעקבים היה זמן של איכות צחוקים ומלא מלא כיף :) אין ספק , אני אתגעגע.
שירזי במפגש נוסטלגי מלא בזיכרונות ובפעילות משותפת בין הקבוצות.
הלו יעקב האלופים עשו לי קבלת פנים נעימה ואפילו נוסטלגית:)
נזכרנו שפעם, לפני המווווווון זמן הייתי הגננת של קבוצת ציונה! תום, אבינעם, רומי ורז הזכירו לנו שלפני שהגיעו להלו, הם היו בציונה!
תזכיר את השיר של ציונה שהיינו שרים במפגשים, והציע שנכיר אותו לכולם. .
איזה כיף להיזכר...
לשמחתי ולמזלי במהלך השנה הלו יעקב הזמינו אותי ואת השולות מלאאא פעמים לשיר אתם את שירי הבוקר, אז אני כבר בקיאה ומיומנת (או לפחות כך חשבתי) באופן לא מפתיע הרף של הלו הוא גבוה מהרגיל, אם לא דייקתי במאה אחוז בתנועות הם הגיבו בהתאם.
מזל שהתנדבו עוזרים נאמנים להדגים ביחד איתי, תודה לאורי וגלעד!
הלו יעקב נחלצים לעזרתם של שולות הצעירות
במהלך השנה עבדנו על שיתוף פעולה בין הקבוצות, בין היתר מתוך רצון לקדם שיח של אחריות קבוצת הבוגרים כלפי "אחיהם" הצעירים.
הלו יעקב לקחו מאוד ברצינות את הנושא ובמהלך השנה תמיד הגיעו לעזור לנו. בארוחות הבוקר, בחברותה ואפילו במפגשים.
סיפרתי להם שמסיבת הסיום של שולה מתקרבת, והנושא הוא תאילנד!
שאלתי אותם אם הם היו רוצים לקחת חלק במסיבה ולעזור בהכנות....? התשובה ברורה:)
החלטנו להכין לחברינו הצעירים בשולה דגיגונים צבעוניים שיעשו להם שמח ונעים במסיבה.
כל חבר קיבל שקית סנדוויץ, כדורי נייר צבעוניים, גומייה, עין אחת ודבק.
את כדורי הנייר הכנסנו לשקית וקשרנו עם הגומייה שבחרנו. הדבקנו את העין ועכשיו הוא קיבל אופי הדג שלנו:)
יצא לנו דג שמנמן וצבעוני ושאריות השקית יצרו צורה של סנפיר
סיפור העין האחת של הדג הוביל אותנו לשיח על פרופיל הפנים.
מתי רואים שתי עיניים ומתי רק עין אחת? כשמתסכלים עלינו מהצד ולא מלפנים
עשינו ניסיון בבחינת הפרופיל עם החבר שישב לידנו
יצאו דגים מקסימים אין לי ספק שקבוצת שולה תהנה ותתרגש מאוד לקבל אותם.
תודה להלו האלופים היה לי כיף ונעים:)
<
במפגש עם דור ריקודים תנועה
ערכנו מפגש ספורטיבי במיוחד, מלא בתנועה ובכושר.
בליווי שירים קיצביים שאנו אוהבים.
ות תנועתית שכבנו על השטיחים למנוחה קלה הרגשנו את הגוף שלנו שעכשיו עוצר, נושם…נתנו לאיברים שלנו מקום, לרגליים לידיים לראש ולבטן הנשימה שלנו התחילה מהירה ולאט האטה..
לאחר המנוחה נכנסנו לתנוחות יוגה כלב מביט מטה,קוברה וכלב מביט למטה.
מהי תנוחת הלוחם? ותנוחת העובר המלווה אותנו להרפייה .
פעילות חצר עם קבוצת תקווה
גושי ענק של קרח הגיעו לחצר ישבנו במעגל והעברנו בנינו השמש החמה והידיים שלנו גרמו לטיפטופי מים קרירים על הברכיים ולמרפקים…
לאט לאט גילינו שבתוך גושי הקרח מסתתרים צדפים… החברימות השתמשו בשיטות שונות ומהירות יותר כדי להגיע לצדפים הם גירדו עם הציפורניים או ליקקו את הקרח.
אין כמו פעילות קרירה ליום חמים (:
יום הולדת בהלו יעקב
השבוע חגגנו יום הולדת לשקדי שלנו אחרי תקופה ארוכה נטולת חגיגות התרגשנו מאוד… מזל טוב להורים המאושרים ותודה על הפינוקים והעוגה הטעימה .
מסיבת הסיום
עוד שבוע המסיבה שלנו אין פינוק טוב יותר ממפגשי צוות לסיכום תקופה, תודה לכן על שיתוף הפעולה ואל חשש יש עוד זמן לעוד רגעים מרתקים עם שאר הצוות.
המסיבה שלנו תהיה בנושא- מסע בעקבות ספרים.
כידוע המסיבות שלנו בנויות מתחנות ופעילות שלכם יחד עם הילדימות… התחנות יהו מלוות בציטוטים מספרים אהובים וברובם ירמזו גם על הפעילות בתחנה.
במהלך השבוע תקבלו הודעה שתמקד יותר את הפעילות במסיבה, כך נגיע כולנו מוכנים/נות לפעולה.
אשמח להורים מתנדבים לכמה תחנות המצריכות איתחול אחרי כל סבב…
כל המעוניינות/נים שילחו לי הודעה בפרטי ומשם נתקדם.
הודעות ועדכונים
# יום ראשון בנוהל סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.
# מגבוני יולי למי שעדיין לא הביא/ה
שבוע של חיבוקי געגוע.
תודה לדור אחי, שירז ועינב