עדכון שבועי- ילדי הטבע הדמוקרטי
שבת של שלום ואהבה
השבוע יתקיימו שיחות אישיות לפי השעות שרשמתם. מחר אשלח תזכורות לשעות שלכם מי שקבעו איתי (אחי) קיבלו ממני הודעה עם שעה.
אנחנו ממש ממש רוצות לבקש קצת יותר מאמץ בבקרים... אנחנו יודעות שזו שעה לחוצה אבל לאחרונה המון ילדים וילדות מגיעים מאוחר, בשעה 9 ו9 וחצי... יש לנו סדר יום וילדים שמאחרים מתקשים להשתלהב והיום שלהם מתחרבש, כך גם הפרידה.. מעבר לכך אנחנו כבר במהלכו של היום וילד שמגיע מאוחר באופן קבוע בעצם דורש מאיתנו לעזוב את הקבוצה. אנא מכם הגיעו עד השעה 8:30... בשעה זו קבוצת האפרוחיה וקבוצת רוחל'ה כבר נכנסות לאכול ארוחת בוקר! יעקב וציונה יכולים להגיע עד 8:45 ובבקשה לא יאוחר משעה זו...
עוד תזכורת לשים לב שאתם מניחים את העגלות בצורה מסודרת כדי שיהיה מקום לבאים אחריכם...
גם לגבי איסוף בסיום היום, אנא הקפידו להגיע בזמן, הורה שמעונין לקשקש איתנו, עליו להגיע עד השעה 16:20... השתדלו שלא להשאר בחצר אחרי שעה זו, והקפידו להחזיר למקום משחקים שהילדים שיחקו בהם בדרך...
קרם הגנה- מבקשות מכם למרוח בבוקר לפני ההגעה לגן קרם הגנה. החצר מוצלת אך יש בה גם איזורים שמשיים (שיהיה לנו אור!) והעור העדין של הילדימות רגיש... אנחנו מוסיפה שכבה נוספת למי שהביאו קרם הגנה.
כפכפים- בגילאים הצעירים שלנו סוג הנעל שאתם בוחרים ובוחרות מאוד חשוב. כפכפי אצבע, שקפקפים, כל אלו נעליים לא מתאימות לצרכי הילדמות. ראשית, הן לא נוחות, הילדים לא בסביבה סטרילית, יש חול, יש זיעה והמיקס הזה לא נעים להם ברגליים, שנית, הנעליים האלו אינן מחזיקות את רגלי הילדים והם נופלים! יש היום המוני סוגים של סנדלים מצויניות שאוחזות את הרגל גם בקרסול, גם באצבעות. הילדימות זקוקים לנעליים תומכות, מציעות להתחשב בזה. בכל מקרה אנחנו מבקשות שלא לשלוח לגם עם כפכפי אצבע, זה מאוד לא בטיחותי.
אנחנו מזכירות שהגן שלנו אוהב למחזר אריזות פלסטיק של מוצרים שאתם משתמשים בהם בבית, שטפו והביאו לנו: בקבוקי אקטימל, מארזי פלסטיק של סבונים/ גבינות ועוד...
חופשת שבועות ביום ראשון ושני 20-21 למאי.
שבוע קסום!
באהבה
אחי וצוות ילדי הטבע הדמוקרטי
** **
אפרוחיה- נחמה
השבוע עבר ברוגע ונינוחות, התמודדנו עם החום הכבד שהגיע בעזרת משחקי מים ובוץ, אכילת פירות קפואים למחצה ושתייה מרובה.
המשחק של הילדים מתפתח ומומצא בכל פעם מחדש ואנחנו בחיפוש מתמיד אחרי אביזרים וחפצים מאתגרים. שיחקנו במכוניות, קלענו גלגלים לסל, התחפשנו והתחבאנו בעזרת כובעים, השחלנו דיסקיות על קשיות, שיחקנו במשחק קופסא חדש ומאתגר שדרש התאמת צורות לתבנית ועוד הרבה.
חגגנו יחד ל"ג בעומר, הכנו מדורות משלנו. תחמנו בעזרת קוביות, הנחנו קרשים במרכז ומטפחות צבעוניות שימשו אותנו כלהבות מחממות. ישבנו סביב המדורה במעגל ושרנו יחד את שיר הפינג'אן בליווי מחיאות כפיים מתאימות.
בשביל לפרוק אנרגיה ולהשתולל בשעות החמות מידי, התכנסנו בכיתה ולמדנו ריקוד נהדר! את שיר ההוקי פוקי. רקדנו עם היד, הרגל, הראש והטוסיק, התנערנו, הסתובבנו וקפצנו.
ארוחת הבוקר שלנו התאחרה ברבע שעה בשביל שנוכל להנות עוד קצת מהחצר לפני שמתחמם ומאחר ולאחרונה הרבה הורים לא מגיעים בזמן ונוצר עומס לא הוגן כלפי הילדים שאוכלים כבר ואתם דורשים תשומת לב של גננת שצריכה להיות זמינה לילדים. לכן, לא נקבל ילדים בין השעה 8:45 לשעה 9:15, נבקש ממי שמאחר להמתין מחוץ לגן בכדי לא להפריע לשאר הקבוצות שמשחקות בחצר. מזכירות שהגן מקבל ילדים עד 08:30 וזו התגמשות בשבילכם, בבקשה אל תעמידו אותנו במצב לא נעים.
נפרדנו לשלום מהסינרים, מכיוון שהילדים כבר בגרו והם מתחילים להיות עצמאיים יותר. לארוחת הצהריים אנחנו יושבים יחד עם קבוצת רוחלה. אנחנו מתיישבים ראשונים, אנחנו יוצאים בקבוצות של חמישה ילדים עם גננת, שוטפים ידיים (חלש גדול מהילדים כבר שוטפים כמעט לבד!) ומתיישבים לבד במקום שבחרנו.
לפני שנת הצהריים, כשאנחנו מתארגנות לשינה, אנחנו מבקשות מהילדים שמעוניינים בכך להוציא בעצמם חיתול ובגדים מהמגירה (מי שלא מגיעה למגירה מבקשת מגננת שתוריד את המגירה לרצפה)
ספר השבוע היה 'מיץ פטל' המקסים מאת חיה שנהב. כשדיברנו על הג'ירפה מתחנו יד למעלה למעלה, כמו צוואר של ג'ירפה. כששמענו על האריה שאגנו כאריות, כשהופיע עץ עמדנו עם ידיים משולבול מעל הראש כמו ברוש, כשהגענו לשיח השתופפנו. הילדים מיד חיפשו את חיים כשאמרנו ארנב.
שיחות הורים- הן נעשות בהמון אהבה ובשבילכם, התאריכים שנפתחו מלאים, אפתח בשבוע הבא יום נוסף.
הודעות:
מגבונים- אין לנו מגבונים, רק 3 הורים הביאו מגבונים לחודש מאי, הביאו ביום ראשון.
מאחר וארוחת הבוקר מתאחרת מעט, מי שמגיע מוקדם מתבקש לוודא שהילד/ה אכלו משהו בבוקר ולא מגיעים רעבים.
ביגוד- חברים, החום עובר כבר את ה30 מעלות, ניפרד מהטרנינג העבה וביגדי הפליז עד לחורף הבא. רצוי לשלוח שתי חולצות קצרות לכל יום כי אנחנו משחקים במים, חול, בוץ, צבעים והמון מרקמים מהנים ומפתחים ולפעמים צריך להחליף פעמיים.
שבוע נעים ושמח
קרן, אלינור וטלי
** **
צעירים א- רוחל'ה
שבוע חם!!!!
איזה חום היה לנו השבוע! סאונה של ממש. מזל שיש הרבה משחקי מים: מים ובוץ בארגז החול, שולחן מים בו אפשר להשפריץ את המים, התזת מים משפריצר או השקיית העציצים... מה עוד אפשר לעשות כדי להתקרר? לשתות משהו קר! השבוע הדרי הכינו לנו תה קר אותו הכנסנו למקפיא. מזגנו לחברים מהתה הקר בכוסות והחברימות יכלו להחזיק את כוס התה שלהם ולקרר קצת את הידיים והגוף. היו כמה חברים שנהנו יותר להחזיק את כוס התה הקר מאשר לשתות אותו!
לפחות החום משתלב עם הנושא השבועי שלנו שהוא ל"ג בעומר. גם הלהבה של האש היא חמה מאוד ואפילו מסוכנת. אם מתקרבים יותר מידי אפשר לקבל כווייה. אש עלולה להתפשט ולהפוך לשריפה. אז מה נעשה אם נרצה להדליק אש? נביא את המטף שלנו שיוכל לכבות את האש! בכל מפגש שעשינו השובע הכנסנו את המטף לכיתה. לפעמים הזמנו חברים לבוא לעזור לנו להכניס את המטף, לפעמים המטף כבר חיכה לנו בכיתה, אבל תמיד הוא היה שם כדי שאם יקרה משהו, נוכל לכבות את האש במהירות (גם אם האש היא דמיונית ומכבים אותה רק בכאילו).
למדנו גם מאיזה חומר אפשר להדליק אש. בחברותא רצינו להדליק מדורה אז הבאנו לנו חומרים שונים שאולי נוכל להשתמש בהם למדורה. מצאנו מסילת רכבת בצבע חום עשויה מעץ. נשים אותה במדורה? כן! אחריה הבאנו עוד מסילת רכבת בצבע שחור שעשויה מפלסטיק. גם אותה אפשר לשים במדורה? לא! האש לא תוכל להיאחז בפלסטיק ותכבה מהר מאוד. ככה המשכנו לעבור על חפצים שונים ובדקנו מה עשוי מעץ אותו הסופנו למדורה ומה עשוי מפלסטיק אותו הנחנו בצד. הדלקנו את המדורה ביחד עם גפרור דמיוני ונדלקה אש מבדים בצבעים אדום כתום וצהוב. בל"ג בעומר החברים והמשפחה יושבים ביחד מסביב למדורה, אוכלים יחד ואפשר גם לשיר או לרקוד מסביב לאש. שרנו יחד את "הפינג'אן" מאת חיים חפר והחברימות מאוד נהנו למחוא כפיים ולהזיז את הידיים כמו רוח מנשבת מסביב למדורה
אבל אמרנו שמסביב למדורה גם אוכלים. אז מה יש לאכול? סיפרנו לחברים שלהבות המדורה החמות יכולות לבשל לנו כל מיני מאכלים ממש כמו תנור. אז החלטנו להכין לנו תפוחי אדמה במדורה. כדי שתפוחי האדמה שלנו לא ישרפו, ביקשנו מהחבירמות שיעטפו אותם בנייר כסף. כשכל תפוחי האדמה היו עטופים הנחנו אותם בין להבות המדורה וחכינו שהם יתבשלו. ספרנו עד עשר והנה תפוחי האדמה מבושלים. הוצאנו את תפוחי האדמה בזהירות רבה (תפוחי האדמה ממש חמים עכשיו צריך לעשות הרבה פווו) ואכלנו בכאילו בהנאה מרובה.
מה עוד אפשר לאכול סביב המדורה? פוייקה כמו שאכלנו בטיול פסח. מעל המדורה הנחנו סיר גדול לתוכו הכנסנו ירקות שונים וטעימים, תיבלנו בעזרת תבלינים, ערבבנו יחד את הכל ושוב חיכינו שהפויקה יתבשל. מוכנים לספור עד עשר? ספרנו עד עשר והפויקה מוכן! חילקנו לכל חבר מנה דמיונית גדושה אותה אכלנו שוב בגרגרנות רבה. מיד החברימות ביקשו עוד תוספות! כנראה שהפויקה שלנו יצא טעים מאוד...
שרנו ואכלנו והגיע הזמן לכבות את האש. אנחנו כבר יודעים שאפשר לכבות את האש עם המטף אבל איך עוש אפשר לכבות אש? עשינו ניסוי עם החברימות כדי לברר. הדלקנו נר בכיתה ושאלנו את החברימות איך אפשר לכבות אותו. כמעט כל הקבוצה ענתה "לעשות פוווו" ובאמת הצלחנו לכבות את הנר בנשיפה. אבל האם יש עוד דרכים לכבות את הלהבה? הדלקנו את הנר והפעם הנחנו מעליו כוס זכוכית. בהתחלה האש עוד המשיכה לדלוק אבל לאט לאט להבת הנר קטנה עד שהיא נכבתה לחלוטין. נגמר לאש כל האוויר! האש לא הצליחה להמשיך לבעור! עשינו את הניסוי שוב וספרנו ביחד מתי האש נכבת. אחר כך שוב השתשנו בכוס כדי לכבות את האש אבל הפעם שפכנו מן הכוס מים על הלהבה. כשהמים פגעו בהלהבה היא נכבתה מיד! לא רק שהאש נכבתה אלא שהיה ממש קשה להדליק את האש שוב. האש עשתה קולות של זיקוקי דינור ולקח זמן עד שהאש הצליחה לבעור שוב מקצה פתיר הנר. אחר כך לקחנו כוס עם חול ובדקנו אם החול מצליח לכבות את הנר. ראינו שאם שופכים מעט חול הלהבה ממשיכה לבעור אבל אם מכסים את כל פתיל הנר בחול האש שוב נכבת! כל כך הרבה דרכים לכבות אש! כל הילדימות עזרו לכבות את האש בדרכים השונות ונהנו מההתנסות.
לפני שכיבינו את האש בפעם האחרונה הזמנו את החברימות להסתכל על להבת הנר. הסתכלנו ביחד על האש וראינו צהוב וכתום ראינו גם שאם מסתכלים על תחתית הלהבה אפשר גם לראות קצת כחול או אדום. שמנו לב גם שהאש כל הזמן זזה. לפעמים היא גדולה ולפעמים היא קטנה, לפעמים היא מתנועעת מצד לצד. שרנו ביחד את השיר "אש בוערת" של מירב האוסמן
בחברותא המשכנו לעסוק באש אבל בעיקר בכיבוי שלה. בחברותא לא היה לנו מטף כדי לכבות את המדרות שבנינו והיינו צריכים לקרוא לכבאים. כל פעם הזמנו חבר או חברה אחרת להיות הכבאי שלנו. חבשנו קסדה על הראש, החזקנו בצינור מים גדול וכבינו את אש המדורה. דיברנו גם על זה שלפעמים מדורה הופכת לשריפה והכבאים צריכים לעבור מכשולים כדי להצליח לכבות אותה. כדי להיות מוכנים לכיבוי שריפה, בנינו לנו מסלול שיכין את הכבאים של קבוצת רוחל'ה לפעולה. במסלול הינו צריכים ללכת על משטח ברוחב, גובה ומרקם משתנה תוך כדי החזקת צינור וקסדה על הראש ולהיזהר שלא לאבד שיווי משקל. עברנו למשל מסלול בו הלכנו על קוביות עץ שנהיו יותר ויותר צרות, עברנו מסלול בו עוברים מקוביות עץ לכריות רכות ונמוכות יותר ועוד שלל אתגרים מעניינים. לפעמים קצת מעדנו במסלול אבל תמיד נסינו שוב עד שהצלחנו להגיע לסוף איפה שהיתה שריפה לכבות. לאורך השבוע בנינו מסלולים ברמת קושי עולה ובאמת היה אפשר לראות איך החברימות מתמודדים עם האתגר ומחכים בקוצר רוח לתורם לעבור את המסלול.
הודעות ותזכורים:
סדינים לראשון
מגבונים למאי
חיבוקים ונשיקות
הדר וענת
צעירים ב'- יעקב
“שוב אנחנו ליד המדורה
שרים ומנגנים על כל החבורה …
את השבוע פתחנו בעבודת כפיים נכנסנו לכיתה וגילינו בלגן- אנדרלמוסיה (מילה חדשה שאנחנו מאוד אוהבים)
קרשים, אבנים, קוביות קטנות ,מטפחות- צהובות כתומות ואדומות מה זה ?….. מי עשה את הבלגן הזה ?…
לפני שסידרנו התבוננו , ושאלנו מה אפשר לעשות עם כל החפצים האלה.
ניפנפנו במטפחות.. בנינו מגדל מקוביות..סידרנו אבנים בשורה …
וכשנגמרו הרעיונות התיישבנו וחשבנו יחד מה עושים …
את הקרשים ערמנו אחד על השני מסביב הנחנו את האבנים .. מדורה קראו החברים…
טיול המשפחות עזר לי פה… ישר סיפרו החברים על המדורה שהיתה בחאן.
עליה חיממו אוכל והיא חיממה את הגוף בערב קריר ….
צפינו בסירטון קצרצר של מדורה … שאלנו - היא גדולה או קטנה ,
איזה צבעים אנו מזהים ?.. אדום ,כתום, צהוב, כחול, שחור המון צבעים מסתתרים בלהבות … הזמן עבר ולא שמנו לב בכלל שהלילה ירד והחשיך מסביב … קר… שיפשפנו את הזרועות והתקרבנו לחברינו כדי להתחמם …
יש לנו קרשים! עכשיו רק צריך להדליק אש ..
הוצאנו קופסת גפרורים מהכיס שיקשקנו ליד האוזן כדי לוודא שלא נגמרו הגפרורים.
שלפנו אחד ובתנועה מהירה הדלקנו אותו … הנחנו בזהירות בין הקרשים והתרחקנו …
נזכרנו בסירטון ובצבעי הלהבות לקחנו מטפחת אדומה והנחנו על הקרשים והוספנו גם כתומה וצהובה .
והטריק שהופך כל מדורה בכאילו לאמיתית הוא… להניח מתחת למטפחות פנס … קסם.
הושטנו ידיים קדימה התפנקנו מגלי חום נעימים שהגיעו וליטפו את הפנים…
אבל לי לא היה כל כך נעים.. ישבתי קרוב מידי והמדורה חמה ממש.
החברים הציעו שאתרחק קצת ובאמת החום נעים ומלטף.
הקדשנו המון זמן שייח על בטיחות סביב המדורה האם האש מסוכנת … למה היא יכולה לגרום … לכוויה ענו החברים.. הילדים הסבירו שרק גדולים יכולים להדליק אש .
נזכרנו בשבוע שעבר בשבוע העצמאות שלנו שאמרנו שיש דברים שאנחנו עדיין לא יכולים לעשות כמו להדליק אש או לחתוך לבד בסכין מטבח.
דיברנו על העשן הסמיך לאן לוקחת אותו הרוח…? גבוה גבוה בשמיים וזה לא טוב זה מלכלך לנו את השמיים ואת האויר שאנחנו ובעלי החיים נושמים.
ומי יודע למה יש אבנים מסביב למדורה שלנו … כדי להראות לאש איפה מותר לה לבעור אחרת אם תגיע הרוח ותנשוף על המדורה היא יכולה לגרום ללהבות להתפשט ,לנוע ולשרוף מסביב .. זה מאוד מסוכן.
מה עושים אם האש מתפשטת ?… איך מכבים אש … בעזרת מים …!
ומי מגיע לכבות אותה לוחמי ולוחמות האש על כבאית גדולה ואדומה .. יש לה סולם ארוך כדי שיצליחו לכבות שריפה במקום גבוה וצינורת מים גדולים כבדים וארוכים .
יש להם חליפות מיוחדות שמגינות עליהם מחום האש וקסדות ומשקפות להגן על הראש והעיניים.
במשחק החופשי בחצר חיפשנו שריפות השתמשנו בחוש הריח שלנו להריח את העשן ובחוש הראיה שלנו הסתכלנו סביב לראות עשן שחור או להבות … וכשזיהינו שריפה רצנו מהר לכבות אותה בעזרת צינורות ארוכים … לא שכחנו קסדות כמובן(:
מסביב למדורה שרנו -
“אש אש אש צריך להיזהר לא לגעת בעץ הבוער
רוצה להתקרב למדורה אבל האש חמה נורא
שוב אנחנו ליד המדורה
שרים ומנגנים עם כל החבורה האש בוערת בהמון צבעים זה מראה ממש מדהים
אדום ,צהוב ,כתום שחור וואו תראו איזה אור
חם לי בפנים חם לי בלב אני מתרגש .
החברים מאוד התחברו לשיר שמעביר מסר בטיחות חשוב בעזרת תנועה ומוסיקה פשוט כייף
כמה כיייף לשבת יחד נתנו ידיים ושרנו שיר על השבט שלהו
הנה מה טוב ומה נעים
הלו יעקב ביחד
הנה מה טוב ומה נעים הלו יעקב יחד
הוספנו גירסה מהירה ואיטית החברים מאוד אוהבים לשיר ולמחוא כפיים קבוצה מגובשת ואוהבת.
מדורות וחג ל״ג בעומר הכל יפה ונחמד אבל מה אוכלים?
סופגניות?.. לא זה בחג חנוכה
אוזני אמן בפורים בכלל …ומה עם תפוח בדבש בראש השנה נאכל ומה בל״ג בעומר..?
יש מדורה מה נשים שם בתוכה… בקופסת ההפתעות גילינו שק תפוחי אדמה אדומים … כולם אוהבים תפוח אדמה נכון… האש חמה היא בטוח תצלה אותם, תבשל ותרכך…אולי זה חם מידי היא תשרוף אותם והם יהפכו לפחם ממש כמו החלה של חנלה….
“חנלה אופה קטנה
יש לה קמח,מים
כל היום היא לשה לשה בצק בידיים
היא אופה עוגות, חלות ואפילו לחם
וכששמה בתנור הכל הפך לפחם.
חשבנו על דרך להגן על תפוח האדמה וכשאנחנו מכניסים מזון לתנור אנו מגנים עליו עם נייר כסף ..האש לא יכולה לשרוף אותו.
ההלואים ניגשו לקחת תפוח אדמה- גדול,קטן,כבד או קל…
וחתכו לעצמם נייר כסף …נוודא שחתכנו מספיק כדי שהנייר יכסה את כל תפוח האדמה שלהבה שובבה לא תצליח להיכנס.
התבוננו בנייר ראינו צד מבריק וחלק ממש כמו מראה התבוננו בפרצופים המטושטשים לנו … הנייר משמיע צליל נעים כשמנערים אותו.
התחלנו במשימת עטיפת תפוח האדמה ראינו מה קורה כשהנייר קטן מידי,
תפוח האדמה חשוף ובפעם השנייה שלקחנו נייר ידענו לקחת גדול יותר.
כל אחד בתורו הגיע להניח את תפוח האגמה שלו בים הקרשים שלנו גפרורים הדלקנו הנחנו מטפחות והמתנו .. המפגש המשיך לו ולבסוף החלטנו לאכול… ונכון שנחמד לשחק בכאילו אבל… החלטנו להפתיע ולהכניס למדורה בכאילו שלנו תפוחי אדמה שבושלו קודם ..
ועכשיו משחק לכל אחד יש 10 שניות למצוא תפוח אדמה חם .. ספרנו יחד וחברים חיפשו עד שנמצאו שני תפוחי אדמה ענקיים וחמימים.
פתחנו יחד ובזהירות וואו איזה ריח טוב והטעם טעייים….
סיפורים מסביב למדורה-
החשכנו את הכיתה…
המדורה דלקה, חומה היה נעים ורך.
וזהו זמן לסיפור …
יום אחד פורסמה מודעה בכיכר העיר ובה היה כתוב-
הקשיבו הקשיבו מסיבה גדולה בביתנו בוהו בהמוניכם …
ההתרגשות היתה גדולה וכולם רצו להגיע אך היו כאלה שנרדמו בבית, בגינה, אצל סבתא, במדבר וחלמו חלומות בזמן שאנשי המסיבה בבית כבר חוגגים בבית … כלם שאלו איפה יעקב … מה קרה ליעקב ?
אבל יעקב … יעקב ישן ! הוא נרדם על החולות הנודדים שמרחפים להם גבוה לשמיים ופתאום בין העננים שער גדוווול נפתח ומשם יצאו מלאכים עם כנפיים לבנות והם קראו בקול -
יעקב תקום! זה לא מאוחר, אתה תספיק למסיבה חבל כולם כבר שם שלא תהיה לבד בעולם … אבל, יעקב ישן … ישן וחולם על סולמות שמגיעים עד לשמיים .
ובסוף יעקב הספיק להגיע למסיבה בזכות המלאכים שלא וויתרו והעירו אותו הוא כל כך שמח שהזמין גם אותם להצטרף אליו למסיבה .. כשהגיעו כל האורחים שמחו ,קפצו והתלהבו כשראו שיעקב התעורר(:
לרמת קשב כזו לא הגעתי בתקופה האחרונה עם הלו יעקב הסיפור הזה המילים של השיר שלהם ממש ריתק אותם ברגע שפירקנו דיברנו אותו הם שאלו שאלות התעניינו ושרו שרו ושרו, כאלה הלו יעקובים מורעלים חחח
בחברותא החברים בשייח קרוב עם דור הם מסכמים את הבוקר בחצר איך היו הפרידות ומה עשינו אתמול אחר הצהריים משחקים משחק, שותים מים ומתארגנים לארוחת הבוקר
השבוע החברים שיחקו משחק הזיכרון - מה חסר לי בגן .
בוחרים שלושה ארבעה חפצים מהגן בובה, סיר, ספר וקטר מזמינים חבר שעוצם את עיניו ולא מציץ … דור בוחר חפץ ומסתיר אותו החבר פוקח את העיניים ומנסה לזכור מה חסר לנו בגן .
אנו מכוונים להסתכל דווקא על מה שיש פה הקטר ופה הבובה מה היה באמצע בטח לא ספר מה נשאר … סיר.
אנו מלמדים אותם להשתמש בדברים שמסביב כדי לזכור טוב יותר .
ולומדים על איפוק ולתת לחבר שלי לפתור לבד .
אנו מעודדים חברים ומוחאים כפיים גם כשלא מצליחים.
חומרים-
השבוע פגשנו בגושי פחם גדולים ראינו כמה הם שחורים ומיד מתפוררים ומשאירים צבע על הידיים .. ציירנו איתם על דפים ציבעוניים האחיזה שונה והיכולת למרוח את הצבע על הדף מאוד הלהיבה .
בעזרת מזלגות וגואש יצרנו מדורות השתמשנו בצבעי האש כתום, אדום, צהוב ,שחור.
פעילויות בחצר -
הימים חמים ואיתם פעילויות המים כמה כייף..
בארגז החול מחכים סירים וכלים מלאים במים החברים יודעים לחלוק הם מעבירים לכלים אישיים עם כפות כפיות.. מכינים עוגות ותבשילים והמון קפה לצוות.
אז בגדי החלפה לא להתבייש לשים .
מתרגלים קפיצות בהלו יעקב הצורך במסלולים הקבוצה גדל ואנחנו נענים לאתגרים ויוצרים פעילויות ג׳ימבורי מגוונות מסתבר שלקפיצה יש חשיבות ברמת ההנאה כולם רוצים לקפוץ אז למדנו לכופף את הברכיים להתכונן ולדחוף חזק את הרגליים.
למדנו לנסות לנחות תמיד על הידיים כדדי שלא נקבל מכה.
החברים משתפרים ביציבות מיום ליום וגם ביכולות הקפיצה.
פינוק בחצר-
השבוע שחר פינקה אותנו בקנקנים מלאים בתה קר ומרענן ישבנו בצל נחנו שתינו והתרעננו …
לסיום תודה על שיתוף הפעולה בהתנהלות סוף היום זה מאוד מקל שאין עומס סביב הילדים שעוד יושבים ומשחקים… ואם אתם מרגישים שרציתם קצת יותר מידע לגבי היום שלחו לי הודעה ואחזור אליכם .
הודעות ותיזכורות-
יום א׳ בנוהל- סדינים רעננים, בקבוקי מים מלאים, ומגבונים לחודש מאי.
אנא השתדלו להימנע מלשכוח בקבוקים בבית הימים חמים והילדים שותים הרבה פחות עם כוסות .
ימים חמים בחצר אנא השתדלו למרוח את הילדים לפני הגן ולשלוח קרם הגנה .
חיתולים בבקשה לשים יותר משלושה חיתולים ליום היו הרבה מקרים לאחרונה שהיו חסרים חיתולים.
מזכירה בגדי החלפה ושקיות לבגדים מלוכלכים עדיף מבד.
שבוע נעים
אורטל ודור
בוגרים- ציונה
איזה שבוע אש עבר עלינו! ולא רק בגלל ל"ג בעומר...
גברת אליהו חזרה אלינו אחרי שבוע ארוך של מחלה, החברים כל כך התגעגעו וקיבלו אותה בזרועות פתוחות ומחבקות במיוחד!
אחרי שהיה לנו שבוע רווי בעצמאות, החלטנו לפתוח את החברותות בבוקר עם שיר חדש-ישן, "בואי ואראה לך, שמש עגולה, איך אני בין רגע מתעוררת כמו גדולה!"
אין כמו לשתף את החברים בחוויות ותמונות מסוף השבוע שלנו. אני סיפרתי לחברים שהייתי בחתונה של חבר שמתחתן עם חבר! מה תהיה להם משפחה של 2 אבות? החברים דאגו מיד לציין שיש להם אבא אחד ומיוחד, אבל הסברנו שיש כל מיני משפחות...החברים היו מאוד סקרנים אז נתנו כדוגמה את אירי חברה שלנו מקבוצת יעקב שלה יש שתי אמהות, וגם את ארז חבר שלנו מקבוצת רוחלה, שגם לו יש שתי אמהות. יש כל מיני משפחות מיוחדות, והמשפחה שלי היא הכי מיוחדת בשבילי!
רותם סיפר על המערה החשוכה שביקר בה עם ברבור והמשפחה ועל הפנס הגדול שהאיר להם הכל, עמרי סיפר לנו שקפץ בטרמפולינות עם חבר שלו מיכי, שוחי סיפר לנו על הביקור שלו עם אלוני אצל אמא ועל היצירה הכיפית עם סבא וסבתא, יובלית הראתה לנו את איה ועומר התאומים שאיתם התרחצה בגיגית, אריאל סיפר על סדנת החימר שהשתתף בה יחד עם אחותו עדן, ברבר ואבא נסי שהתחפשו לגיבורי על, עדן שטיילה עם אמא ואבא בראש הנקרה וראתה המון שלוליות מים, יואב שבילה את שבת בבוקר באימון כדורגל של יאיר אח שלו,זוהר בילה עם אמא ואבא בבית קפה, יובל ששון שראה מזרקה מיוחדת בצבע סגול ותוםתום שקרא יחד עם אבא עמי את הספר "בבטן של אמא" מאת תומס סוונסון, והחליט להביא לנו אותו לגן ביום ראשון שכל החברים יוכלו גם ליהנות מקריאתו.
בניגוד לסטטיסטיקה הקיימת על נפילתם של עסקים בתחום המסעדנות בארץ, בית הקפה של ציונה משגשג. הגננות מטיילות להן בין השולחנות בבוקר ונראה כי החברים מתפעלים את בית הקפה באופן ראוי להערצה. אולי שווה לפתח מודל כזה בארץ...
אכילת ארוחת בוקר במבואה, מכל הבחינות היא יותר מאתגרת עבורנו מאשר בכיתה סגורה, החלל מלא בגירויים, דלתות נפתחות ונסגרות וחברים מקבוצות אחרות עוברים, בין אם לשטיפת ידיים בשירותים או יציאה לחצר. ציונה האלופים, שרגילים לשמחתנו לשגרה התל-אביבית העמוסה בגירויים, לא עושים מזה סיפור. אנחנו מתרכזים בארוחת הבוקר שלנו ודואגים לברך לשלום את כל העוברים ושבים.
השבוע שמנו דגש על פקיחת עיניים בשולחן שלי. אנחנו מתחילים לאכול רק אחרי שכל חברי השולחן מילאו את הצלחת, שואלים שאלות כמו- האם העברתי את מגש הירקות הלאה? האם לאחד החברים לא הגיעה קערת הטחינה?
אש, אש, מדורה! השבוע שלנו היה מלא באש, נושא קרוב ויקר לליבם של החברים שנשארים נאמנים לסמי הכבאי לאורך כל הדרך. אכן לסמי הכבאי יש תפקיד חשוב, שכן המדורות שאנחנו מדליקים בל"ג בעומר יכולות להיגמר בסיפור מאוד עצוב!
התחלנו מלהיזכר בצבעים השונים של הלהבה עם השיר של מירב האוסמן "אש בוערת"
“"האש בוערת בצהוב, אש, אש, אש
האש בוערת באדום, אש, אש, אש
ל"ג בעומר- בא, בא, בא
אש בוערת- ל-ה-ב- ה
נשב נשב סביב המדורה,
יחד כל החבורה! "
מה זו חבורה בכלל? מה עושים יחד בחבורה? אולי צוחקים ונהנים יחד, אולי מבלים, עובדים בעבודת צוות.. החלטנו שחבורת ציונה מעוניינת במדורה משל עצמה. התחלנו לחשוב מה אנחנו צריכים בשביל להדליק מדורה? אבנים! שאיתן ניצור חומה סביב המדורה, כדי שאף אחד לא ייפול בטעות לבפנים, וגם לאות אזהרה. לפני כל אחד מהשלבים שאלנו איך ומדוע צריך להיזהר? האבנים קלות או כבדות? מה יקרה אם הן יפלו לי על האצבעות? אאוץ', זה לא יהיה נעים בכלל...צריך לעבוד בעבודת צוות ולהרים את האבנים ממש בזהירות. לפני שהרמנו את האבנים בדקנו האם לא מסתתרים מתחת כל מיני חרקים שאנחנו לא מכירים, שעלולים להיות לפעמים מסוכנים. אולי עכביש, נמלה, אריה? שאלו החברים. צריך להציץ בעדינות ובזהירות. עכשיו שיש לנו חומת אבנים, המדורה שלנו מוכנה? לא מה פתאום, איך בדיוק היא תבער? איזה מבולבלים אנחנו...החברים קראו מיד- עצים, עצים! אנחנו צריכים עצים מכל מיני סוגים! שחר קדרון אמר שצריך גזע, רז הוסיף ואמר שאנחנו צריכים זרדים ויובלית הסבירה שאפשר גם לקחת ענפים. אכן כולם צודקים, כל אלה סוגים של עצים, ולמדורה ניקח ענפים שנפלו מהעץ , קרשים שמצאנו או גזעים ישנים שמהם כבר לא יצמח עץ.. ממה צריך להיזהר? הענפים אמנם קלים יחסית לא כמו האבנים, אבל אנחנו צריכים לשים לב שלא בטעות יפצעו אותנו את חברים שנמצאים לידנו. וכשזורקים אותם למדורה נזרוק מקרוב או מרחוק? בדקנו וראינו מה קורה עד שמצאנו את המרחק המתאים. האם במדורה נשרוף רק עצים? אולי גם מים? לא זה יכבה את המדורה לא ידליק אותה! אולי חול? לא..אולי נייר כסף? לא ולא. ומה יקרה למדורה אם נזרוק לתוכה עיתונים? הם ישרפו ויגדילו את האש? כן...אבל זה מאוד מאוד מסוכן ולא בריא! החברים היו מאוד סקרנים וחשבנו מה יכול לקרות...החזקנו את נייר העיתון ביד וגילינו שהוא קל, אפילו קל מדי, ברגע שידלק הוא עלול לעוף מחוץ למדורה ולפגוע בנו. חוץ מזה שהוא יכול לגרום לעשן שחור ומחניק, שיגרום לנו להשתעל מאוד חזק! השתעלנו כולנו....זה לא כל כך נעים אמרו החברים. ואתם יודעים למי עוד זה לא כל כך נעים? לשמיים....שהופכים לשחורים ומלוכלכים ומאוד מאוד עצובים. מה עוד אסור לזרוק למדורה? חומרים שעשויים מפלסטיק נזרוק למדורה? צעצועים, ספות, כריות, החברים חשבו על שלל רעיונות של דברים שיהיה מאוד מאוד מסוכן ולא נעים אם נכניס למדורה. סיכמנו שלמדורה נכניס רק עצים.
אם המדורה כל כך מסוכנת, למה בכלל אנחנו צריכים אותה?? סיפרנו שפעם לא היו טלפונים והאנשים השתמשו במדורות כאמצעי לדבר ולסמן, ניסינו לחשוב למה...
האש מפחידה וחמה, היא יכולה להפחיד חיות מסוכנות שמגיעות לסביבה...
האש כל כך חמה, שאפשר אפילו לבשל עליה! איזה רעיון מצוין! אבל האש שלנו עוד לא בוערת....איך נדליק אותה? רותם אמר שכדי להדליק את האש, צריך אש! בהחלט צודק.. עם אש נדליק את האש? זה באמת קצת מורכב...סיפרנו שפעם לא היו אמצעים להדליק אש כמו מצית וגפרורים, והשתמשו בשתי אבנים עד שנוצר גיץ! איזה מילה מצחיקה. ניסינו בעצמנו לשפשף שתי אבנים עד שהצלחנו להדליק את המדורה. זה היה מעייף והידיים שלנו כבר כאבו!
התחלקנו לקבוצות קטנות, קראנו להן חבורות. חבורת האבנים, העץ והאש! כל חבורה בתורה הייתה אחראית בעבודת צוות לתרום את חלקה למדורה.
ישבנו יחד סביב המדורה החמימה והזוהרת (תודה לרותם שהשאיל לנו את הפנס הגדול מהבית) נזהרנו לא להתקרב יותר מדי. הושטנו ידיים קדימה ושרנו:
“"אש, אש, צריך להיזהר
לא לגעת בעץ הבוער
רוצה להתקרב למדורה
אבל האש, חמה נורא...!"
כבר היינו עייפים, רעבים וצמאים...לבנות מדורה זה לא עסק פשוט בכלל!
למעגל שלנו צירפנו כלי מצחיק, נראה קצת כמו סיר או קנקן, הפינג'אן! חלק מהחברים זיהו אותו מהבית ככלי שמכינים בו ביצה קשה. בארי סיפר לנו שבטיולים אבא מכין בו תה לכולם. כמו התה ששתינו בטיול. הכנו תה בפינג'אן ושמענו את השיר על הפינג'אן מאת יפה ירקוני
“"הרוח נושבת קרירה, רה רה
נוסיף הקיסם למדורה
וכך בזרועות ארגמן
באש יעלה כקורבן
האש מהבהבת, שירה מלבלבת
סובב לו סובב הפינג'אן"
בהמשך השבוע עטפנו תפוחי אדמה בנייר כסף והשתמשנו בכוחותיה האדירים של המדורה שלנו כדי לאפות אותם. חיכינו וחיכינו עד שהם יהיו מוכנים, טעמנו..מממ זה היה טעים!
החברים לא ויתרו על מסורת המרשמלו, כמובן שהם לא הופתעו לגלות שבשונה מהתפוח אדמה שאותו טעמנו באמת, מרשמלו אמיתי כנראה לא יהיה כאן...החברים קצת התאכזבו...חשבנו מה אפשר לעשות? החברים הציעו שנאכל בכאילו! (משהו שאנחנו מאוד אוהבים לעשות) אולי גם ננסה להכין מרשמלו? צבענו בצק בצבע וורוד, הכנו צורות והשחלנו על השיפוד. חיממנו את המרשמלו במדורה, זהירות שלא יישרף! זו הייתה חוויה כיפית במיוחד.
"הורה, עלי, עלי, אש הדליקי בלילי, טהורה, רבת אורה, הורה מדורה!" https://www.youtube.com/watch?v=_dj-3v-Evjg
סיימנו כל מפגש עם ריקודי הורה! הושטנו יד לחברים ורקדנו סביב המדורה במעגלים. שמענו את השיר הורה מדורה מאת נתן אלתרמן. בסיום כל חבורה ניגשה לפנות את האבנים, עצים ולהבות שלא נשאיר אותם בטעות לצמחים ולחיות....
חם לי בפנים, חם בלב ובעיקר חם בחצר! התמרחנו בקרם הגנה, ויצאנו לחצר! התקררנו עם השפריצר, שולחנות מים ותה קר ששחר הגדולה הכינה לנו.
החום לא מנע מאיתנו לשחק ולהתרוצץ בחצר אבל גילינו שאנחנו מתעייפים הרבה יותר מהר וזקוקים מדי פעם להפסקות מים יזומות על הדק, שם אנחנו מרוקנים את הבקבוקים שלנו וצוברים כוחות.
סוף יום! זמן רגיש ומאתגר יותר עבור רוב החברים, בציונה ובגן בכלל. ישבנו וחשבנו איך אפשר להפוך אותו ליותר נעים ומתאים לחברים....
אחרי שאנחנו מתעוררים, עושים פיפי ומתארגנים, אנחנו יושבים כולנו יחד והתורנים מחלקים לנו כריכים ופירות. זה הזמן המשותף שלנו לפטפט ולצבור כוחות לקראת המשך היום. אין נושא מוגדר לשיח, דיון ספונטני למדי. השבוע לדוגמה בעת אכילת הכריך, עמרי סיפר לנו שבארוחת ערב הוא גם אוהב לאכול כריך, אבל עם גבינה וטחינה. רז סיפר שבארוחת ערב הוא אוהב לאכול ברוקולי, אפונה גבינה צהובה ולחם. מתי אוהב לאכול חביתה וביצה קשה, עדן אוהבת גבינה מיוחדת! שחר קדרון סיפר שהוא אוכל ירקות ולחם כי זה מאוד מזין ויובלית אוהבת במיוחד לחם עם קוטג' וגבינה מלוחה.
אחרי שאכלנו וקשקשנו, כל קבוצה עוברת לחלל אחר בגן שם אנחנו פותחים מרכזי פעילות. בכל כיתה יש פעילות אחרת, משחק חברה, יצירה, פאזלים ועוד. זה מאפשר לחברים תנועה חופשית בין המרכזים לפי רצונם, הם יודעים שבכל כיתה ימצאו גננת אחרת וחברים שונים משאר הקבוצות. יש חברים שבסוף היום זקוקים לתנועתיות הזו ויש כאלה שנכון להם להישאר בכיתה אחת. בינתיים זה עובד מצוין, וכדי שזה ימשיך כך, אנו רוצות להפנות את תשומת לבכם- כשאתם מגיעים לאסוף את החברים אחה"צ, נסו לא להיכנס לתוך הכיתה בה החברים שוהים ולהתעכב בה, אלא לחכות לחברים מחוצה לה, זה מבלבל ומקשה על שאר הילדים שעדיין נמצאים בגן.
הודעות ותזכורות-
• קרם הגנה- לא כל החברים הביאו קרם הגנה לגן. קחו בחשבון שחברים שאין להם קרם הגנה, פשוט לא נמרחים. אין כאן אלמנט של הענשה, בדיוק כמו שאנחנו לא מערבבות משחות של החתלה... כל אחד ורגישויות העור שלו, מה גם שקרם הגנה זה מוצר לא זול ואין סיבה שהורים אחרים שדאגו להביא יצטרכו לממן אחרים. אתם יכולים גם למרוח את הילדים לפני היציאה לגן, לשיקולכם.
• מגבונים- זו לא סתם עוד שורה בהודעות, זו אחת מהחובות לגן ולצערנו רוב ההורים לא עומדים בה. אנחנו מבקשות שתקפידו מדי חודש להביא שתי חבילות מגבונים לגן. מצפות מחר למגבוני חודש מאי
• שיחות אישיות- יתקיימו בימי שני ושלישי השבוע, הציצו בטבלה ובדקו שאתם סגורים על הזמנים, בבקשה להימנע מאיחורים שנוכל להתחיל ולסיים בזמן.
• סוף יום- אנא העבירו את המסר לגבי איסוף מהגן בסוף היום גם לסבים,סבתות, דודות, בייביסיטר וכל העוסק בדבר. זה לטובת כולנו
• נוהל יום א'- תיקי ספר וסדינים
• תמונות מסוף השבוע!
שבוע מקסים!
שירז וליטל
** **