שלום לכל משפחות הגן!

כמה הודעות לפני שנעבור לעדכונים השכבתיים:

- רישום פנימי: מזכירים שביום שלישי, 1.12.20, הרישום הפנימי מסתיים, כלומר, אנחנו פותחים רישום למשפחות חדשות. מה זה אומר? שהחל מיום זה הרישום יהיה על בסיס מקום פנוי, במידה ותרצו לשריין מקום לשנה הבאה, ממליצים לעשות זאת לפני שהרישום החיצוני מתחיל כדי להמנע מאי נעימויות.

- "גן אחרי הגן": אחרי ההצלחה המסחררת של הפרויקט, ושיתוף הפעולה המלא שלכם, פתחנו את הגן לביקורים אחה"צ גם בחודש דצמבר. טבלת רישום נשלחה אליכם במייל. כמו כן, נפתח רישום לתורנות שושנה לחודש דצמבר (באותו המייל). מזכירות שמיזמים אלה נפתחו כדי לאפשר לכם לחזק את החיבור בין הבית לגן, במיוחד בתקופת הקורונה, בה אינכם יכולים להיכנס לגן, ולקבל הצצה על המרחב בו ילדיכם מבלים את יומם.

- החורף והבגדים: החורף הגיע ואיתו אתגר הבגדים. הילדימות מגיעים עם מגוון שכבות ואביזרים ולנו קצת קשה לשלוט במה שייך למי. צריך להבין שלפעמים ילד/ה יכולים להוריד/ללבוש/להחליף בגדים 3-4 פעמים ביום. אנחנו מודעות לכך שלאחרונה היו לא מעט ערבובי בגדים, ומודעות לאי הנוחות שנגרמת בשל כך. חשוב לנו שתדעו שהנושא מונח על סדר היום בישיבות בגן שלנו, ואנחנו משתדלות כל העת להשתפר בשמירה על חפצי הילדמות. עם זאת, יעזור לנו מאוד מאוד מאוד אם תקפידו על שני עקרונות :

א) חזרתיות- נסו ללכת על פריט 1-2 ולהגיע לגן תמיד איתם. למשל: תמיד אותו מעיל, תמיד אותם נעליים, תמיד אותה מטריה ( כמובן, במה שרלוונטי ובמידת האפשר). למה? זה עוזר גם לנו וגם לילדימות לזכור למי שייך מה.

ב) שמות: בבקשה הקפידו על סימון על כל הבגדים והחפצים, זה יעזור לנו ולילדימות.

- מגפיים: בימי גשם, נחמד להגיע לגן עם מגפי גומי, זה מאפשר לילדימות לשחק בחצר מבלי להירטב. מה שכן, מגפיים הן הנעלה מסורבלת. ממליצות למי שמגיעים עם מגפיים להכניס לתיק זוג נעליים נוסף לזמנים יבשים יותר.

- ועוד קצת בגדים: בגן שלנו אוהבים להתכלכלך. כן, אנחנו אוהבים להשתשכשך בבוץ, מים, צבעים, בצק, ובכלל בכל מה שעושה בלאגן. מעבר להנאה הצרופה שהילדימות מפיקיים, חשוב להבין שיש לכך ערך חינוכי והתפתחותי שאין שני לו. למידה בלתי אמצעית, דרך החושים ומגוון גירויים תורמת להתפתחות בכל ההיבטים: רגשי, גופני וקוגניטיבי. אנחנו יודעים שלא תמיד כיף לקבל בגד מלוכלך, אך זה מהווה חלק בלתי נפרד מהלמידה בגן שלנו. בכלל, כדי ללמוד לשמור על סביבה נקייה ונעימה, הילדימות צריכים גם להתנסות בלכלוך בדרך. יש ילדימות שיעדיפו לא להכנס בכלל לארגז החול כשהוא בוצי, וכאלה שיקפצו ישר לתוך הבוץ ויתפלשו בו :) מבחינתנו, זהו חלק בלתי נפרד מלהיות ילד בגן ילדי הטבע: ההתנסות והלמידה הספונטנית. אם ארטב ולא יהיה נעים לי, אלמד להיזהר בפעם הבאה יותר. אנחנו יוצאים כל השנה לחקור את החצר שלנו, ובדרך זו לומדים באופן הכי עמוק ומשמעותי את המושגים בהם אנחנו עוסקים לאורך השנה - אפילו כשיורד גשם.

שכבת הצעירים

השבוע המשכנו לעסוק בסביבה שלנו ובמזג האוויר, מה שהוביל אותנו לשיח על אור וצל, שמש ועננים. במקביל, למדנו להכיר חומרים חדשים, וכמובן, שיחקנו ונהנינו כהרגלנו.

כרגיל, כמה עדכונים לפני שנתחיל:

- נשיכות: בתקופה האחרונה אנו חוות גל של נשיכות בשכבה הצעירה. אנחנו יודעות שממש לא נעים לראות "שעון" על ילד/תכם או לשמוע שננשכו, אבל נשיכות בגיל הזה הן תופעה שכיחה, ורצינו שתדעו שהנושא בטיפול. הדרך שלנו בגן למגר תופעה זו מתחילה בתצפיות ונוכחות קרובה לילדימות, וזיהוי רגעי קונפליקט פוטנציאליים. ברגעים אלו נשאף לקיים שייח מלמד – איך מצטרפים למשחק, איך יוצרים אינטראקציה. חשוב לציין שנשיכה אינה ביטוי לאלימות או תוקפנות, היא לרוב מהווה נסיון לתקשורת בגילאים האלה. במקביל אנחנו שואפות לייצר אקלים רגוע ונינוח שמאפשר מקום ביטוי לכלל הילדימות בגן. התגובה שלנו לנשיכה אינה כעס או עונש אלא מתן כלים ותגובה המתאימים לסיטואציה.

- מחר יום ראשון: לא לשכוח בקבוקים מלאים וסדינים נקיים!

אז מה היה לנו השבוע?

באחד הבקרים השמש נעלמה ובחוץ היה אפלולי מהרגיל. שאלנו: "איפה השמש? איפה קרני האור"? כל זה החזיר אותנו לעננים הממטירים עלינו גשם, עליהם התחלנו כבר לדבר בשבועות האחרונים. כשהעננים מסתירים את השמש, נהיה קצת יותר חשוך. כשהשמש חוזרת להציץ, רואים את הקרניים הבוהקות שלה, המחממות אותנו. ומה עוד עושות קרני השמש? מייצרות כל מיני צללים!

חיפשנו בחצר את האזורים המוארים והחמימים בחצר וישבנו מתחת לקרני השמש. התבוננו בצלליות שלנו באור השמש ורקדנו כדי להזיז גם את הצל!

צפינו בעננים השטים בשמים, וראינו איך מדי פעם הם מסתירים את השמש ונהיה חשוך יותר. מתי אנחנו פוגשים חושך ממש? בלילה מאוחר כשהשמש שוקעת. ומה מאיר בחשיכה? נר, מנורה, ירח/לבנה, כוכבים. בהמשך לשיח על החושך נכנסנו לכיתה וגילינו שהיא חשוכה.

למה הכיתה חשוכה? הגיע הלילה? יש עננים בכיתה שהסתירו את השמש?

לא! הכיתה חשוכה כי כיבינו את האור. למה כיבינו את האור?

אולי אם נקרא לאור האור יחזור? אור! או-אור!

פתאום מן הקופסא של טיטי קרן אור האירה את הכיתה. מאיפה הגיע האור? מהפנס! הילדימות התרגשו מהאור הבוהק וחושף את החפצים השונים בחשיכה. הזמנו כל פעם חבר אחר שינסה לתפוס את אלומת האור: החברימות קפצו, התכופפו, טיפסו ורצו אחרי אלומת האור בנסיון לתפוס אותה וכל הנסיון היה מלווה בצחוק מתגלגל של החברימות.

לפתע אלומת האור האירה על היד שלי וצללית היד הופיעה על הקיר! החברימות נדהמו לראות איך הידיים שלהם גם יכולות להופיע על הקיר. פרשנו בכיתה בד לבן ועשינו צלליות וכל פעם הארנו על משהו אחר: פעם הארנו על לגו, פעם הארנו על פיל ובכל פעם החברימות האלופים ניחשו את הצללית!

עבודה בחומרים

גם בהגשת החומרים עסקנו בקשר שבין אור לחושך, באמצעות שיח על כהה ובהיר. כמו תמיד, עבדנו גם השבוע בבצק, אבל השבוע כשהכנו את הבצק ערבבנו פנימה צבע גואש שחור לקבלת בצק שחור. לקחנו קצת בצק שחור וקצת בצק לבן, ערבבנו ביניהם וראינו איך הלבן נצבע והופך לאפור. האם אפשר להפריד את החתיכות אחרי שערבבנו ולקבל שוב שחור ולבן? הילדימות ניסו אבל גילו שמה שכבר התערבב לא ניתן להפריד…

בהגשת החומרים פגשנו השבוע גם חומר חדש - צבעי הפנדה! (צבעים מבוססי שמן). צבעי פנדה הם רכים ונעימים לצביעה. הצבע נמרח ולא דורש מהילדימות ללחוץ על הדף כמו בצבעי פסטל. הראינו לילדימות איך הצבע נמרח בעזרת האצבע על הדף ועל האצבעות והחברימות ממש שמחו לראות איך הצבעים מתערבבים ונמרחים.

על סלטים ומאפינס

ואפרופו ערבובים - השבוע המחנכות עשו סלט בצוות וביקרנו את הקבוצות אחת של השניה, החברימות נהנו לפגוש את גבי בקבוצה הסגולה ואת חולוד בקבוצה הורודה. סלט צוות מאפשר לילדימות להכיר טוב יותר את חברות הצוות השונות (וכמובן גם להיפך), ומקנה לנו יותר ביטחון בפורום השכבתיי, כמו המשחק בחצר. הסלט היה מאוד מרגש ומהנה עבור כולנו.

ומה עוד היה לנו השבוע? ימי הולדת כמובן! חגגנו השבוע לקאיקול המצחיקול ולכרמל המתוקה. תודה לחוגגים שפינקו את החברימות במאפינס טעימים ונפלאים ופירות מרעננים. המון מזל טוב אהובים!

מאחלות שבוע חמים ונעים,

צוות שכבת הצעירים - חולוד, גבי, אלינור, חוה, ענת

שכבת הבוגרים

גם השבוע מזג האויר המתעתע המשיך להיות חלק בלתי נפרד מהלמידה שלנו. ביום ראשון הגענו לחצר ובמקום ארגז חול פגשה אותנו בריכה גדולה! אך במהרה הגשם הפסיק לטפטף והשמש יצאה וזרחה לה. הילדימות רדפו אחרי קרני האור והצללים שהן מייצרות בחצר, והתעצבו כאשר אלו שוב נעלמו. דיברנו השבוע הרבה על האופן שבו מזג האוויר משפיע עלינו: האם קר לנו או חם לנו? אילו בגדים נלבש? מה אפשר לעשות בחצר כשרטוב? האם נעים לי כשהבגדים שלי נרטבים? ועוד, ועוד…

תכף נרחיב על זה, אבל קודם כל, כמה הודעות:

- אתגר הטחינה: זוכרים את הצלחת אתגר הטחינה בשנה שעברה? אז שוב הגיע הזמן הזה של השנה! כידוע, בגן שלנו הטחינה היא המלכה, וכולם לוקחים אותה ברצינות רבה. לכבוד שבוע השמן בגן, אנחנו נותנים מקום מיוחד לשומשום, ומזמינים אתכם לקחת חלק בשמחה, ולעזור לנו למצוא את המתכון לטחינה המושלמת!

למה אנחנו זקוקות? חמש משפחות מתנדבות מכל קבוצה, שיביאו באחד הימים חצי קילו טחינה לגן (האם כבר הזכרנו שאנחנו אוכלים הרבה טחינה?). בכל יום נקבל את שתי קופסאות הטחינה הביתיות, כמובן לצד מתכון הבית. בארוחת הבוקר נטעם את הטחינות, נדבר על מרכיביהן, וננסה להבין מה הופך כל טחינה לטעימה ומיוחדת. אולי זה השום? המים הקרים? מי שמעוניינים, אנא פנו לקפטניות שלכם בפרטי.

- יום ראשון: לא לשכוח בקבוקים מלאים וסדינים רעננים!

- בגדי חורף: ממליצות להביא לפחות שני סטים של בגדים להחלפה לילדימות, יותר אם אתם יודעים שילדיכם אוהבים להתבצבץ בחצר. כבר קריר, ואנחנו מחליפים בגדים בתדירות גבוהה יותר.

בגדי החורף מחזירים אותנו לנושא שהסעיר אותנו השבוע: הגשם בחצר!

חצר בגשם

כשהגשם מגיע החצר שלנו קצת אחרת: כל המשחקים האהובים נכנסים תחת מחסה … היא פתאום גדולה ומצוחצחת. ארגז החול סגור ומלא במים ממש כמו בריכה.

כשאנו יוצאים החוצה אנחנו בודקים מה השתנה: החצר ריקה, יש המון מקום לרוץ בו, כפי שאנחנו אוהבים - רק הפעם נשים לב שהדשא קצת רטוב ואנחנו עשויים להחליק בקלות יתר. שלולית המים בארגז החול מושכת אותנו אליה לטבילת ידיים והעברת מים לשלל כלים. עם זאת, אנחנו זוכרים שהשלולית קרה מאוד, רטובה ואפילו מסוכנת, לכן נקפיד שהרגליים שלנו תמיד נטועות בקרקע ורק הידיים במים. ומה עם החולצה/מעיל? נקפיד להפשיל שרוולים ולא לטבול אותם במים!

בתחילת השבוע כשהשמש יצאה הילדימות נכנסו לארגז החול וגילו בפינה שלה שלולית של מים. ההתרגשות היתה בשיאה, הילדימות קראו בקול יש פה מים קרים מאוד קרים. הם קפצו השפריצו בוץ לכל עבר וגילו שאם הם עומדים באותו מקום מספר שניות הרגליים שלהם נבלעות בבריכת הבוץ שלנו ממש כמו חול טובעני. הילדימות החלו ״להציל״ את חבריהם ומשכו בידיים עד שכולם הצליחו להוציא את הרגליים וחזרו על הפעולה שוב ושוב ושוב.

אבל איך נכנסים לשלולית? חלק מהחברימות אמרו שאפשר עם מגפיים. ומי שבלי מגפיים? גילינו שנעליים מבד נרטבות מאוד בקלות ובכלל לא נעים לנעול אותן כך. אז מה עושים? נכון מאוד, מי שבכל זאת רוצים להיכנס לארגז החול, יכולים לחלוץ נעליים. וכמובן, יש תמיד את מי שיבחרו לא להירטב כלל - אפשר תמיד להישאר קצת בתוך הכיתה, או לשחק בזהירות יותר בחצר.

ומה עוד גילינו? גם למגפיים יש מגבלות! אפילו שהן עשויות מפלסטיק והמים לא עוברים דרכן, רובן פתוחות למעלה, וכשאנחנו קופצים ומשפריצים, הטיפות חודרות מלמעלה ומרטיבות את הגרביים בפנים.

החצר המעוננת הובילה אותנו לשיח על אור וחושך. כאשר העננים מסתירים את השמש, החצר שלנו נהיית חשוכה. ומדי פעם, השמש מצליחה לדחוף קרן או שתיים מבעד לעננים, ואנחנו זוכים בפינת אור קטנה בחצר. כשזה קורה, אנחנו מיד מחפשים את הצל שלנו! שמנו לב, שאם אנחנו זזים לאט, הצל עוקב אחרינו במדוייק. כאשר נתנו ידיים לחברימות, יצרנו שרשרת צללים ארוכה. המשחק באור וצל היה כל כך מהנה, שהכנסנו אותו גם לכיתה.

כיבינו את האור, סגרנו היטב את הוילונות, ואפילו הסתרנו את חורי המנעולים. ראינו איך העיניים שלנו מתרגלות לאט לאט לחושך. פתאום הופיעה בכיתה אלומת אור ארוכה ועגולה - כדור אור צהוב ממש כמו השמש. פנס! ניסינו לתפוס את כדור האור, אבל הוא זריז וחמקן. כשהוא עצר גילינו שהוא עוזר לנו ליצור משחק צלליות כיפי גם בתוך הכיתה: ניסינו לזהות את חברינו, ניסינו לזהות חיות שונות שעשינו בעזרת האצבעות. מדהים כמה נעים להיות בחושך: יש פחות גירויים והלמידה מאוד משמעותית. כשמספרים סיפור בחושך, יש להם נוכחות גדולה יותר!

טקס תה חם

כשהיום גשום וקר בחוץ וכולנו יחד מסתגרים בפנים אין דבר נעים יותר מכוס תה חמימה. התה החם הגיע הישר מהמטבח בתוך קנקן קטן עם ידית אחיזה ופיה ארוכה למזיגה. בזמן שהמתנו שהתה החם יתקרר סידרנו את הכוסות ומיינו לפי גוונים.

גילינו שלכחול יש שלושה גוונים אצלנו, וכך גם לצהוב ולורוד. את הכוסות סידרנו במעגל גוונים צבעוני והתחלנו למזוג את התה מלמעלה. כמובן שהילדימות ראו את הקשת שיוצאת וממלאה את הכוס. ופה גילינו שחלק מהכוסות אטומות וחלק שקופות. בשקופות ראינו את התה ממלא את הכוס בהדרגה, אבל בכוסות האטומות לא ראינו דבר. כל פעולה שאנחנו עושים בגן היא הזדמנות ללמידה, חקירה והעמקה, וזו רק דוגמא קטנה לכך.

בשבוע הבא נמשיך להעמיק בנושא האור והצל, ולכך יתווסף גם לימוד על השמן, על שמנים מסוגים וחומרים שונים. מחכים בציפייה לאתגר הטחינה!

צוות שכבת הבוגרים - מיכל, שיר, ימית, אורטל ורוני