שנה טובה וחופשה נעימה

19/09/2020

שבת שלום לכל משפחות גן ילדי הטבע הדמוקרטי,

שבוע של רגשות מעורבים עבר עלינו בגן. מצד אחד, איום הסגירה ריחף מעלינו והשרה תחושה של חוסר ודאות ובלבול. מנגד, כבר מאמצע השבוע הרגשנו שנכנסנו לשגרה כמעט מלאה, סדר יום זורם לאורך כל היום, בכל הקבוצות.

ההחלטה לסגור את מערכות החינוך ביום רביעי הפתיעה אותנו - רצינו לעשות את זה אחרת, עם קצת יותר זמן להפרד כמו שצריך, אבל לצערנו הכל קרה מהרגע להרגע.

אז מה הלאה?

מתי נחזור? כפי שכבר כתבנו, ישנם מספר ארגוני גנים (אנחנו לא משתייכים אליהם) שמנסים להפעיל לחץ כדי להחריג את הגנים הפרטיים מהסגר ולאפשר קיום פעילות מלאה – ומאיימים בפתיחת הגן גם למרות ההנחיות. אנחנו כאמור ממלאים אחר החוקים והתקנות. במידה והלחץ יצלח ואכן יאשרו באופן רשמי לפתוח את הגנים הפרטיים, אנחנו נשמח מאוד לחזור לפעילות מלאה. עם זאת, למרות הרצון הרב שלנו לחזרה לשגרה חינוכית, אין בכוונתנו לפתוח את הגן בניגוד להנחיות.

מה לגבי התשלומים? אנחנו טרם יודעים מה יקרה בשבועות הקרובים, ולכן נמתין בסבלנות עד סוף החודש כדי להבין את התמונה טוב יותר. חשוב לנו להדגיש: לא נפקיד את הצ'קים של אוקטובר ללא תיאום איתכם! כאשר נדע מה יהיה משך הסגר, נדע מה יהיו המשמעויות הכספיות ונסדיר את הנושא מולכם.

איך אפשר לתווך את הנושא לילדים?

הפעם זה דוקא קל יותר - הסגר נופל בעצם על תקופת החגים שגם ככה מאופיינת בהרבה קטיעות ומאפשרת לנו למסגר את הפסקת הגן כיציאה לחופשה. אנחנו ממליצות שלא להתייחס לתקופה הזו כסגר, אלא כחופשת חגים מרוכזת. כרגע, אין מה להעמיס על הילדימות במידע כבד כל כך עם משמעויות מורכבות. בניגוד לפעם הקודמת, הפעם הייתה לנו לפחות קצת התרעה, והצוות הספיק להיפרד מהילדימות לחופשת החגים.

מול הילדימות הצעירים: אני ממליצה שלא ליזום שיחה בנושא, אלא רק להגיב במידה והילד/ה מבקשים ללכת לגן "חג היום, כולם בחופש ומבלים בבית בחיק המשפחה". בגילאים הצעירים תפיסת הזמן של הילדימות גם ככה עדיין אינה מגובשת, כלומר - מבחינתם אין הבדל אם מדובר ב-4 ימים או בשבועיים - ולכן כדאי להמנע מהעמסת משקל רגשי כבד מדי ללא צורך.

מול הילדימות הבוגרים: גם בגילאים אלו אני מציעה שלא ליזום שיחה אלא להגיב לסקרנות הטבעית של הילדימות. נסו לענות על כל השאלות בכנות ובאותנטיות, פשוט מקדו את התשובות סביב החגים, ולא סביב הסגר. למשל:

- למה לא הולכים לגן היום?

- כי יש חג, בחגים אנחנו מבלים יחד עם המשפחה,\ אוכלים יחד ומשחקים יחד בבית.

- ואיפה כל החברים והמחנכות?

- גם הם בבית עם המשפחות שלהם.

- ומתי נחזור לגן?

- בעוד כמה ימים כשיגמרו החגים, וכולנו נחזור לעבודה ולגנים.

- ולמה אי אפשר לנסוע לסבא וסבתא?

- סבא וסבתא גרים רחוק מאיתנו, וכרגע עדיף שלא לנסוע רחוק מדי אלא להשאר בבית ולחגוג יחד. אפשר להתקשר לסבא וסבתא ולאפילו לדבר איתם בוידאו!

במידה והסגר יתארך ונצטרך להעמיק את ההסברים, ננחה אתכם בהתאם.

מה אפשר לעשות כדי לעבור את התקופה בדרך בריאה?

קודם כל, חשוב שנדבר עליכם ההורימות. בתקופה זו נוסף לכם תפקיד חשוב ביותר: אתם הופכים לסוכני התיווך הכמעט בלעדיים בין החוץ לבית עבור הילדימות. ההבנה שלהם את המציאות מבוססת במידה רבה מאוד על התיווך שלכם וההתנהגות שלכם. זו תקופה שבה צפות חרדות קיומיות אצלנו המבוגרים וכדאי שנהיה מודעים אליהן. חשוב שתאפשרו גם לעצמכם מרחב של שיח פריקה ועיבוד רגשי, הבינו עם עצמכם איפה הסגר הזה פוגש אתכם ומה הוא מפעיל אצלכם. הבנה זו תאפשר לכם לתווך לילדיכם את המצב מעמדה הרבה יותר בטוחה.

בנפרד, במיוחד אם הסגר יתארך, יתכן ותרגישו שינויים התנהגותיים אצל הילדימות: שינויים במבעים רגשיים; שינויים בהרגלי השינה או האכילה; רגישות גבוהה או מנגד אפאתיות; או רגרסיה בתהליכים גופניים (גמילה מחיתולים, שימוש מוגבר במוצץ). כל אלו תגובות בריאות והגיוניות - אלו מנגנוני הגנה של כל בני האדם וחשוב שלא לנסות לשבור אותן, אלא לקבלן בהבנה ובקבלה.

מצורף קישור לקורס "התמודדות הורים עם פחדים חרדות אצל ילדים".

מסתגרים ביחד

זה בהחלט לא פשוט להשאר בבית כל כך הרבה זמן – גם לנו, וגם לילדימות, במיוחד בגילאים האלו. הפעם, ישנן הקלות משמעותיות כמו למשל אפשרות למשחק בגני השעשועים והרחבת טווח התנועה ל1000 מ'.

אנחנו ממליצים על כמה כללי ברזל חשובים :

  • שמירה על סדר יום כמה שיותר קבוע: נשלח אליכם אחרי החג הצעה לסדר יום ביתי. בכל מקרה, נסו לשמור על רוטינות קבועות - סדר יום מאוד בריא לילדימות, הוא מייצר להם בטחון ובהתאמה משפיע על האקלים בבית.
  • צורך בתנועתיות אצל הילדימות: הילדים זקוקים להמון תנועה במרחב. זה ממש צורך בסיסי בגילאים אלו ולכן חשוב לאפשר להם פורקן גופני. בחוברת הפעילויות שלנו תמצאו הצעות לפעילויות תנועתיות, אבל אתם יכולים גם פשוט לזוז הרבה ולהפעיל את עצמכם: רקדו, השתוללו! צאו מהבית - להליכות, סיבוב באופניים, ואפשר אפילו לפגוש חברים בגינה.
  • צורך בגירוי קוגנטיבי וחושי: הקפידו לתת לילדימות מענה לצורך בגירוי קוגנטיבי. הילדימות זקוקים לפעילויות ממוקדות שיגרו אותם, וגם אתם תרוויחו קצת זמני שקט :) בחוברות הפעילות אנחנו מציעים מגוון רחב של פעילויות חושיות שונות.
  • לסיום: ממליצים לכם בחום להיעזר זו בזה. מנסיון הפעם הקודמת, הקשר בין המשפחות יכול מאוד להקל ולגרום לתחושת שותפות בתקופה המוזרה הזו.

בנימה אישית,

אני רוצה להודות לצוות המדהים שלנו, שסיכם שבועיים ראשונים של השנה במופתיות. למזלי, אני זוכה להתבונן בצוות בתהליכים ובעבודה בגן, וזו הזדמנות להודות ולהעריך את העבודה המקצועית, הבלתי מתפשרת והיסודית. כך בדיוק נראה חינוך איכותי: ראיתי את הצוותים בישיבות, מדברות על כל ילד וילדה, על הרגלים, על דינמיקת העבודה הצוותית, על סדר היום, מציעות אינספור רעיונות, איך להגיע לכל ילד וילדה, איך לייצר סדר יום מושלם ואקלים נעים ומאפשר. התבוננתי בהן, והרגשתי גאווה ענקית. כך בדיוק זה נראה בדמיוני, ואני שמחה על הזכות לעבוד עם נבחרת חלומות שכזו.

אני יכולה לומר לכם בבטחון מלא שהילדים יצאו אל הסגר הזה כשהם כבר מרגישים בטוחים ומחוברים, וזה מרגיע מאוד.

תודה רבה לכם הורים יקרים על מתנות החג לצוות, זה מאוד מרגש אותנו לדעת שאתם חושבים עלינו תמיד.

שתהיה לנו שנה פשוטה, רגילה, בריאה ויציבה!

מקווים להתראות ממש בקרוב,

ומן הסתם נמשיך להתעדכן מעת לעת.

באהבה,

אחינועם

וכל צוות גן ילדי הטבע הדמוקרטי

שכבת הצעירים

בחלוף השבועיים הראשונים של השנה, רוב הילדימות כבר השתלבו בגן לימים מלאים, אבל מבחינתנו זו עדיין תקופה של התאקלמות. זוהי תקופה של רגישות גבוהה, של הכרות ויצירת אמון הדדי בין כולנו. אנחנו מרגישים שמדי יום מתחזקת ההתגבשות שלנו כקבוצה וקהילה, ואנחנו לומדים להבין ולהכיר זה את זו טוב יותר, מתאימים את עצמנו אחד לשני – באמת מרגש לראות.

בשבוע שעבר פירטנו לכם בקווים כלליים כיצד נראה סדר היום שלנו. השבוע המשכנו לבסס את סדר היום באמצעות טקסים וחזרתיות על תכנים שנותנים לילדימות עוגנים ביום ומחזקים את תחושת הוודאות שלהם. את המפגש, למשל, אנחנו מתחילים בכמה שירים קבועים:

נתופף על הגוף- מיכל האוסמן

תיפוף על הגוף- סיגל עדי

תנועה חיה- צפרדע

תנועה חיה- יתוש

תנועה חיה- שור

ואז אנחנו מגיעים לחלק שהילדימות הכי אוהבים:

מה יש בקופסא? מי ידע את החידה? נושיט את היד, נאגרף את היד השנייה ונדקלם:

"טוק טוק על הקופסא,

מי ישן שם בתוכה?

נעיר אותו בלחישה (שששששששש)

וניתן לו נשיקה!"

ואז – הקופסא נפתחת וטיטי הבובה יוצאת להגיד לנו שלום!

"טיטי הבובה אומרת שלום,

שלום שלום שלום!

רוצה לשחק היא איתי כל היום,

היום היום היום!

מושיטה את היד - מלטפת לאט,

לכל ילד חיוך היא שולחת,

מוסיפה קצת דגדוג, ואחר כך – נישוק!

רוצה לשחק כאן ביחד!

טיטי הבובה מגיעה לבקר אותנו כל מפגש, היא סוחפת והצגתית ומצחיקה, היא עוזרת לנו ללמוד את חלקי הגוף, ובנוסף – היא משרתת אותנו ביצירת קביעות וחזרתיות שכה נחוצים לבניית אמון מול הילדימות.

טיטי הבובה

הגשת חומרים

בחלק מהיום אנחנו מתחלקים לקבוצות קטנות יותר, עבודה הנותנת לנו המחנכות הזדמנות להתבונן על הילדימות לעומק, לזהות מי מהילדימות מתקשה מי מהם חושש לגעת בחומר מסויים ולמי צריך לעזור. זו אחת הדרכים שלנו להכיר את הילדימות לעומק ולתת להם את הכלים לעבודה מדוייקת ומיטיבה.

השבוע הדבקנו מדבקות בשלל צבעים: כל ילד/ה בחרו את הצבע שהם רצו והדביקו על הדף. לפתע הדף נהיה צבעוני והחברימות נהנו למנות את הצבעים שיזיהו ובחרו!

בנוסף גם צבענו בצבעי ידיים. שאלנו: האם זה נעים לי להתלכלך? מה לגבי המגע של צבעי הידיים? הוא נעים? האם הצבע קר או חם?

גם בחצר כמובן יש לנו עבודה בחומרים, ובראשם, ארגז החול ושולחן המים. בחצר הילדימות יכולים לתרגל העברת מים מכלי לכלי, ליצור בוץ מחול ומים (ולהתפלש בו). החצר היא המקום המועדף על חלק מהילדימות, היא משוחררת יותר ופתוחה ושקטה. הילדימות יכולים לטבול ולהתפלש בבוץ, לשפוך מים, לטפס, לזחול, לקפוץ ולהשתולל. עבור רובם, החצר כבר הפכה לסביבה בטוחה בה הם יכולים לשחק, לחקור, להתעניין, ואף להתחיל ליצור קשרים עם ילדים אחרים.

רגעים רגישים

אחרי שהילדימות מתעוררים משינה אנחנו מארגנות אותם, והם עוברים למשחק רגוע: משחקי רצפה, מגדלי קוביות, משחק בבובות או סיפור. סוף היום הוא זמן מאוד רגיש עבור הילדימות – הם כבר מקשרים את הקימה מהמנוחה עם הליכה הביתה, וגם צופים בהורימות שאוספים ילדים אחרים. אנחנו מתווכות לילדימות את הסיטואציה, ומזכירות לילדימות שכולם ייאספו בסוף.

אנחנו רוצות לנצל את הזדמנות סוף היום כדי להזכיר גם התנהלות חשובה מצידו השני של היום – בבוקר. גם זו שעה רגישה עבור ילדים רבים. בסופו של דבר, הילדימות נהנים מאוד בגן, אבל עבור חלקם הפרידה בבוקר היא עדיין רגע קשה. אנחנו רוצות להציע לכם כמה טיפים לחיזוק תחושת הביטחון והעצמאות של הילדימות: השתמשו בטקס פרידה קבוע, לא ארוך מדי שיקשה על הפרידה. היכנסו איתם יד ביד לגן (ולא מחובקים על הידיים) - זאת פעולה קטנה וסמלית שמעודדת את הילדימות לקחת צעד קדימה וכאמור משדרת להם תחושה של בטחון ושייכות לגן.

ייתכן וזה ישמע לכם קצת מוזר, אך שימו את עצמכם במקומם. כאשר נושאים אתכם על הידיים אתם מאבדים שליטה. מישהו מחליט לאן הולכים, מה עושים ומתי. כאשר אתם נכנסים יד ביד עם הילדימות, אתם משדרים להם שזהו מקום בטוח, מוגן, שאתם סומכים עלינו ועל הילדימות שלכם שהם מספיק עצמאיים כדי לעשות זאת בעצמם. היכנסו, הניחו את התיק, ומיצאו מחנכת פנויה שתקבל את הילדימות פנימה.

מאחלות לכולם חג שמח, שנה מלאה בהצלחות וחופשה נעימה!

צוות שכבת הצעירים

שכבת הבוגרים

השבוע השלישי שלנו בגן עבר עלינו בנחת, כאשר רוב ההסתגלויות בשכבה שלנו כבר די הסתיימו. עכשיו, כשהילדימות החדשים כבר משולבים בסדר היום שלנו, וכולם כבר עשו ימים מלאים בגן, אנחנו יכולים להעמיק ולבסס הרגלים שכבתיים.

אם בשנת הצעירים אנו מחזקות את הילדימות בפן האישי, בבטחון במרחב, במשחקי דמיון והעמקה, ואילו הקבוצתיות נמצאת כחלק מסדר היום, בשנת הבוגרים אנחנו כבר מכוונות לחיזוק הילדימות בפן החברתי והקבוצתי. למה כל כך חשוב לנו לעבוד כקבוצה? איזה ערכים הילדימות פוגשים בהתמודדות זו?

כשאנו חלק מקבוצה אנו צריכות להתחשב, להתפשר, להוביל כשצריך ולשתף פעולה בפעמים אחרות - לרתום את עצמנו לטובת משהו גדול יותר. הקבוצתיות מעודדת פיתוח קשרים, מיומנות חברתית, ותירגול השפה שלנו. אנו לומדים שהקבוצה שלנו היא כוח, ביטחון ומקור להמון ידע, ולכן נלמד להיעזר בה ובחברים – לפעמים אפילו לפני שניגש למחנכת. למשל: כשאני זקוקה לעזרה בנעילת נעליים, לפתיחת המיקרוגל של ארגז החול, או למצוא את סבון הידיים. אנחנו לומדים שכדי שחברינו יבינו את צריכנו, אנחנו חייבים להשתמש במלים.

"טוב לי לבד, נעים לי בלי אף אחד".

זהו רגש מובן ולעיתים גם נכון, וגם לזה יש המון זמן בסדר היום שלנו. השאלה היא למה כל כך קשה לנו בקבוצה? האם מבחינה חברתית? האם יש קושי בלחלוק את הזמן המשותף?

הקבוצתיות חשובה לנו גם כדי לחזק את הערך העצמי של כל ילדה וילד. דרך הקבוצה אנו נותנים לאלה הפחות חזקים חברתית להוביל ולנצח על הקבוצה בדרך טבעית ובטוחה. למשל, להוביל את רכבת החברימות, לעמוד על ארגז ולבשר שהגיע הזמן לסדר את החצר, לעזור במילוי בקבוקי המים. אלו פעולות העוזרות לחזק את הילדימות בתוך הקבוצה, להראות להם שגם להם יש את הכוח להניע ולהוביל גם אם זה לא חלק מהטבע שלהם, וזה בתורו מסייע בהעלאת הערך העצמי, הביטחון והשפה מול החברימות.

זו גם הזדמנות נהדרת לנו המחנכות לצפות ולהבין אילו סוגים של קשרים נרקמים ומה אנו יכולות לעשות כדי להעצים את האינדיבידואל בתוך הקבוצה. וזו כמובן הזדמנות נהדרת לילדימות ללמוד ליצור ולטפח קשרים, בליווי ובתיווך שלנו המחנכות בעת הצורך. כיצד אנחנו עושות זאת: כמו בהרבה מישורים בגן שלנו, באמצעות דיאלוג פתוח ושאילת שאלות. ככל שהשנה תתקדם, הצורך בתיווך זה יילך ויפחת מנסיוננו, ונראה שהילדימות מיישמים אותו בעצמם: למה אתה בוכה? את רוצה שאביא לך את הבקבוק? מה יעזור לך? דרך החיקוי שלנו המבוגרים, הילדימות לומדים בעצמם לשאול שאלות ולפתח חברויות.

חיקוי ולמידה

למידה דרך חיקוי באה לידי ביטוי ברוב המישורים בגן. אחד הדגשים בהם התמקדנו השבוע, היה סידור החלל. סידור הוא נושא שתמיד דורש מאיתנו יצירתיות. הרי לא כל כך כיף לסדר, ולא לכל הילדימות זה מגיע באופן טבעי. יש כאלה שנרתמים לעזור, כאלה המדדים מאחור וגם כאלה המתעלמים בהפגנתיות .

למה הסידור כל כך חשוב לנו? הרי לעתים, לנו כמחנכות הרבה יותר מהר פשוט ומהר לסדר אחרי הילדימות, מאשר לסדר יחד איתם. הסדר והאסטתיקה הם מעקרונות היסוד בגן שלנו: כדי שנוכל להיות פנויים למשחק נעים ויצירתי אנו צריכים לקבל חלל נקי ומסודר. וכדי שהילדימות יבינו מהו סדר וכיצד הוא קורה, הם חייבים לקחת חלק ביצירתו. את הילדימות בגן אנחנו מעודדים לעצמאות, הן בחשיבה והן במעשים. כחלק מעצמאות זו, אנו מלמדות את הילדימות גם לשמור על עצמם, על החברימות, ועל הסביבה. לכן אם אני משחקת ומסיימת לשחק, זו אחריות שלי לסדר אחריי ולהשאיר סביבה נעימה ובטוחה לי ולחברימות.

כמובן שאנחנו לא מסדרים כל הזמן – לעתים צריך קצת פאוזה בסדר בשביל לייצר משחק חופשי, למשל בחצר. למשל, ילדימות המשחקים בקוביות הגדולות, אינם נדרשים מיד להחזירן למקום, שכן בבנייה יכול להיעשות עכשיו שימוש גם בקוביות קטנות למשל, ואולי עכשיו החלל הבנוי יהפוך לבית שבו נשחק ונבשל לבובות ולחברימות? או דוכן גלידה שבו נמכור לכולם טעמים נבחרים? היצירתיות והדמיון מובילים את המשחק בחצר, אבל התוצאה יכולה לעתים להיות בלאגן לא מבוטל. לכן, מדי פעם נעצור את המשחק, נחזיר חלק מהדברים למקום כדי לשמור על סביבה בטוחה, וכמובן, שלפני שנחזור פנימה, נסדר אחרינו את החצר.

כיצד אנו עושות זאת, ומעודדות השתתפות של כולם? דבר ראשון, הסידור לא מונחת ללא התרעה. כמה דקות לפני הסידור, נודיע לכולם שעוד מעט מסדרים ויושבים להפסקת פירות. כשנתחיל לסדר, נספור ביחד עד עשר, וכשנגיע לעשר נתחיל לסדר! כו-לם מסדרים! מדוע? כשאנו בוחרים לא לסדר עם כולם, אנו פוגעים בקבוצה שלנו שצריכה להתאמץ קצת יותר במקום לחלוק את הנטל.

אנו משתדלות להפוך גם את הסדר לכיף ומשחקי, ובכל אופן, אנחנו לא מורות לילדימות לסדר וזהו: ההדרכה שלנו בשלב זה מפרקת לילדימות את הפעולות. למשל, ניקח קבוצה אחת של ילדימות לסדר את הקוביות, קבוצה שנייה לסדר בארגז חול, וקבוצה שלישית תאסוף את כל הכדורים מהחצר למיכל שלהם. איזו קבוצה מצליחה לסיים? גם בתוך פעולות אלה, נפרק את ההדרכה: מי מוצא משולש? איפה יש קוביה קטנה? מי אוספת את כל הכדורים הצהובים?

בזמן שהילדימות כבר מעורבים בסידור, אנחנו מתבוננות ורואות מי משתתפים יותר ומי פחות. הדרך שלנו היא לחזק את העושים ולתת פתרונות יצירתיים למתקשים. בשלב זה או אחר, הרצון להיות חלק מהקבוצה מנצח, ובנוסף הלמידה הטובה ביותר היא כשאנו צופים באחר עושה. היכולת המדהימה של הילדימות לחקות אחד את השני תורמת לנו (לפעמים גם מקשה - תלוי מה בוחרים לחקות...).

ברצוננו לעודד אתכם גם בבית להפוך את הסידור לפעילות קבוצתית מהנה – גם בבית הילדימות מהווים חלק מקבוצה הרי, ופעולת הסידור יכולה לעזור להם להרגיש חלק מהנבחרת המשפחתית, תוך כדי שהיא עוזרת לכולכם ליצירת מרחב נעים לפעילויות השונות!

בברכת שנה טובה, קבוצתית ומסודרת,

צוות שכבת הבוגרים