עדכון שבועי- ילדי הטבע הדמוקרטי 23.6.18
שבוע נפלא
איזה כיף היה לראות כל כך הרבה משפחות שהגיעו לערב הכדורגל שלנו! היתה הענות מדהימה, אחרה"צ של כיף זרימה ומשחק! תודה לכם ששמרתם על הגן שלנו ועשיתם את הערב הזה לכל כך מהנה! תודה מיוחדת מאוד לנתי אבא של ליאו על המחשבה, העזרה בארגון והאחריות הגדולה שלקח! וכמובן לליבו מקבוצת רוחל'ה שהיה אחראי אוירה וביום פציעות תודה מכל הלב! נשמח לעוד יוזמות כאלו מכם ההורים.
תאריכי מסיבות סיום:
אפרוחיה (נחמה) - 27.7.18 בשעה 10:00
צעירים א' (רוחל'ה)- 27.7.18 בשעה 15:00
צעירים ב' (יעקב)- 3.8.18 בשעה 15:00
בוגרים (ציונה)- 20.7.18 בשעה 15:00
בנוגע לשעות, אנחנו משתדלות להתחשב בכל השיקולים, אף פעם לא נצליח שלכולם יהיה נוח... כך או כך האירועים שלנו לא דרמטיים ודי זורמים, אין "הופעה" כך שכל משפחה יכולה לבוא וללכת מתי שנוח לה פרטים נוספים ישלחו אליכם בקרוב.
מתנות סוף השנה- כידוע לכם אנחנו מאוד מקפידות על אחידות. אנחנו מבקשות מאוד להמנע ממארזי מתנות אישיים וכו. לא רוצים שתווצר תחרות. כל ההורים רוכשים מתנה משותפת... אם בכל זאת בא לכם לפנק את הצוות במשהו אישי, מכתבים זה הקטע שלנו! ואפשר לפנק במשהו מתוק או באיזו מזכרת. בבקשה, המנעו מכל המתנות המגזמות זה לא הקטע שלנו :)
נבקש מכם שלא להכנס לפינת החי בסוף היום. ישנם כללי טיפול ובטיחות בחיות ואנחנו רואים הורים נכנסים לשם בסוף היום ומשתהים שם. אנחנו מבקשים שלא לעשות זאת.. בנוסף, נודה לכם אם תפנו את החצר בסוף היום... אנחנו רוצים ללכת הביתה ולא נעים לנו להרגיש שאנחנו מבקשים מכם לעזוב
למען הסר ספק, הצוות החינוכי אינו חבר ואינו מעורב ומתערב בכל פעילות איתכם שמעבר לגן לשם שמירה על אתיקה מקצועית. כבדו זאת.
במייל נפרד שולחת אליכן ואליכם את ההתיחסות שלי לאור מתקפת הפגעות בילדימות בגנים.
באהבה גדולה
אחי וכל צוות ילדי הטבע הדמוקרטי
אפרוחיה- נחמה
השבוע עסקנו, איך לא, בכדורגל! התמסרנו, תחילה מסרנו ישירות, מיד ליד, אח"כ גלגלנו את הכדור זה לזו ולבסוף, התנסינו בבעיטת הכדור ממקום למקום. גור לימד אותנו לצעוק" גוווול" אחרי מסירה.
הוספנו רובד מעניין לכדור-קליעה לסל. אלינור וטלי הציבו סלים (סלסלאות המשחקים שלנו) והילדים חיכו בסבלנות, בתור וזה אחר זו ניסו וקלעו לסל. אנחנו הגננות התרשמנו במיוחד מהמוכנות לחכות בתור והסבלנות שגילו הילדות והילדים ממש ככה מתנהגים חברים!
הכדור אהוב עלינו במיוחד, אנחנו נהנים מהחמקמקות שלו. הבאנו לכיתה ארגז ובו כל מיני סוגים של כדורים- כדורי קלקר קטנים, כדורי פלסטיק מהבריכת כדורים, כדורגל וכדורסל, כדור קיפוד וגם תפוז! שהוא אמנם לא כדור אבל הוא בהחלט דומה. התנסנו... ראינו שיש כדורים קלים שמתגלגלים מהר יותר וכדורים כבדים או גדולים שמתגלגלים לאט יותר... ראינו שיש כדורים שהצלחנו להעיף באויר וכאלה שלא... בשלב מסויים כל הכיתה היתה מלאה בכדורים צבעוניים ושובבים.. בדויוק כמו הנחמות שלנו...
אם יש קבוצה שמכורה למשחק כדור, זו קבוצת רוחל'ה, קבוצת צעירים שמאוד אוהבים כדורגל וכדורסל! פערי הגיל הצטמצמו ומצאנו השבוע חלק מחברי הכיתה שלנו משחקים על הדק בחצר בכדור יחד עם הגדולים מהם!!! חברי קבוצת רוחלה קיבלו באהבה ורגישות אותנו, ואנחנו מצידנו התלהבנו והתרגשנו נורא שהגדולים מזמינים אותנו לשחק איתם! אנחנו כמובן מרגישות גאות... השנה כבר לקראת סיום ומרגש אותנו לראות את כישורי המשחק והחברה שהקבוצה רכשה!
טלי ותמר אילתרו תיאטרון בובות, על שלושה חברים בספארי שמלמדים זה את זה משחקים חדשים. הילדים הסתקרנו, האזינו וגם צחקו. בהמשך ראינו אותם מחקים את התאטרון ויושבים וממחיזים בעצמם בשיתוף פעולה!
ציירנו בתבלינים, על דפים גדולים, בעזרת מכחול! די חדש לנו להחזיק מכחול, ולפעמים מעט מאתגר. הילדים היו מרוכזים, יצירתיים ומלאי סבלנות ורצון ללמוד. הציורים תלויים בכיתה לראווה, תוכלו לראות כמה התקדמנו בנושא היצירות וההתנסות בחומרים!
בנימה אישית- בשבועות האחרונים אנחנו מתבוננות בקבוצה ורואות קבוצה של צעירים! התכנים התפתחו, האתגרים המוטורים והפיזים שאנחנו מציעות לילדים הופכים למורכבים יותר, האתגרים הקוגניטיביים והמשחקים שמגרים את ההתפתחות הזאת עלו שלב נוסף ואנחנו כבר ממש קבוצה שפועלת יחד. הילדים מבינים מה קורה במהלך היום וכבר בשלים למדי לבחור בעצמם תעסוקה ועניין. מרגש לפעמים פשוט להתבונן בקבוצה.
בחצי השני של השבוע לקחתי כמה ימי חופש לקראת תקופת המבחנים שלי, גם בראשון ושני לא אהיה נוכחת, אני חוזרת בשלישי והחל מהשבוע הבא אני מתחילת במתכונת של 3 ימים במקום 4 כפי שעדכנו אתכם בישיבה שהיתה. הצוות כמובן נשאר כרגיל- אלינור וטלי, ובהשלמה של תמר ושחר. אני נשארת אחראית וזמינה על הקבוצה כרגיל.
הודעות:
סדינים נקיים ושמיכה למי שצריכ/ה
לא לשכוח מים! הגענו לימים חמים!
מכנסיים ארוכים כבר לא מתאימים לנו, אנחנו נמצאים המון בחצר.
שיהיה שבוע נעים מלא משחקים מעניינים, לילדים וגם לנו ;)
קרן, אלינור וטלי
צעירים א- רוחל'ה
שבוע קיץ חמים ונעים!
טוב אז האמת שחמים זה יותר קרוב לחום שרבי ונעים זה לא תמיד אבל אין ספק שמשחקי מים וקרח עוזרים לנו להתקרר ולהנות מהחצר אפילו כשחם. בזמן האחרון נוצר לנו מנהג קבוע של הפסקה לחלוקת קרח לחברימות ומילוי כל הבקבוקים עם מי קרח קרירים. לפעמים במקום למלא מי קרח אנחנו ממלאות את הבקבוקים במים והחברימות מוסיפים כל אחד קוביית קרח אחת או שתיים בעצמם.
כשאנחנו מתקרבים לזמן החברותא וארוחת הצהריים הקבוצה מתפצלת. חצי נשאר בחצר לשחק עם חברים מקבוצת ציונה ויעקב, וחצי נכנס לשחק בכיתה הגדולה בגן. לפעמים כשמאוד חם אז אנחנו מעדיפים להתפצל חצי לשחק בכיתה הגדולה בגן, וחצי ליצירה במבואה. המשחק בכיתה הגדולה בגן מזמן יותר משחקים סוציו-דרמטיים ומשחקים שדורשים מוטוריקה עדינה או גסה. לאחרונה החברימות שיחקו בתוך הגן בבניית מסלול מקוביות (באופן עצמאי לחלוטין אגב), ניעור בד גדול כמה חברים יחד כדי להקפיץ כדור, עיון זהיר בספרים ומגזינים, חפיפת ראש עם שמפו ועוד ועוד. אחרי שאנחנו משחקים בכיתה הגדולה זמן מה אנחנו מתיישבים ושמים לב שהכיתה מאוד מבולגנת. מיד אנחנו מוציאים חצוצרות ומודיעים "מ-סד-רים!" החברימות כבר ממש אלופים בסידור הכיתה והרבה פעמים אנחנו מספיקים לסיים לסדר (כמעט הכל) לפני שמגיע החצי השני של הקבוצה מהחצר. אחרי סבב מחיאות כפיים סוערות לחברימות שסידרו את הכיתה בכזו מקצועיות אנחנו נכנסים לחברותא. החבר'ה שנשארים בחצר לעומת זו זוכים להזדמנות לשחק עם חברים מקבוצות אחרות, ללמוד סוגי משחקים חדשים ולהתמודד עם סיטואציות חברתיות חדשות. בזמן האחרון משחקים שהחברימות מאוד נהנים מהם בחצר הם הליכה במסלולי ג'ימבורי, מחשקים בתוך בית ההוביט והצימר כמו גם המשחק הקבוע של קבוצת רוחל'ה, מסירות כדור על הדק באמצעות היד או הרגל (העיקר שיהיה כדור לרוץ אחריו).
במפגשים שלנו השבוע המשכנו לשאול את החברימות איך הגיעו לגן הבוקר. מכיוון שהרבה חברים אומרים שהם מגיעים לגן באוטו, רצינו ללמוד קצת יותר על המכונית. איך נכנסים לאוטו? פותחים את הדלת! אפשר לנסוע כשהדלת פתוחה? לא צריך לסגור אותה! אוקי אז נכנסנו לאוטו והדלת סגורה, אפשר לנסוע? לא מה פתאום! צריך חגורות בטיחות! אז חגרנו חגורות בטיחות ואפשר לנסוע. אבל למה האוטו לא נוסע? אההה לא סובבנו את המפתח שמדליק את המנוע! סובבנו את המפתח והאוטו התניע! אפשר לנסוע! נסענו לנו במכונית כשפתאום הגענו לרמזור. לרמזור היה צבע אדום. אוי לא מה עושים כשהרמזור אדום? עוצרים! אסור לנסוע! מחכים שהרמזור יחליף צבע. בואו נספור, נראה תוך כמה זמן יתחלף הרמזור - 1, 2, 3.... אור ירוק! אפשר לנסוע!
בהמשך השבוע שאלנו את החברימות שאלה אחרת. שאלנו אותם, איפה נוסעת המכונית? אולי על המדרכה? לא לא שם! היא עלולה לפגוע באנשים ובעצים. אולי בשמים? לא בשמים טס מטוס! אז אולי המכונית נוסעת במים? מה פתאום! במים שוחים אנשים! המכונית נוסעת בכביש! אז הבאנו למפגש שטיח ארוך וצר בצבע אפור ושחור שיהיה לנו לכביש בו תוכל לנסוע בימבת המכונית שלנו. אוי אבל מה נעשה אם מישהו רוצה לעבור ממדרכה אחת לשניה? זה ממש מסוכן לחצות כביש עם מכוניות שנוסעות מהר! איך אנחנו עוברים מהגן לגינה? איך אנחנו חוצים את הכביש? במעבר חציה! מיד הבאנו לנו דפים לבנים שנוכל להניח על הכביש שלנו שיהיו לנו מעבר חציה. כל פעם הזמנו חבר אחד לנסוע בכביש ולפני שהוא הגיע למעבר החציה הוא היה צריך לעצור ברמזור האדום. הזמנו חבר אחר שיבוא לחצות את הכביש. החבר התבונן לכל הכיוונים ובדק שכל המכוניות עצרו. רק אחרי שבדקנו שהדרך בטוחה חצינו את הכיבש במעבר החציה. החבר סיים לעבור? הרמזור של המכונית התחלף לירוק! המכונית יכולה להמשיך לנסוע!
ביום אחר הבאנו לכיתת המפגש המון מכוניות צעצוע. ראינו שיש המון סוגים של מכוניות: מכוניות קטנות ומכוניות גדולות, מכוניות בצבעים שונים, מכוניות מהירות ומכוניות איטיות. ראינו גם שיש דברים שיש בכל המכוניות: לכל המכוניות יש גלגלים! בלי הגלגלים למכונית מאוד קשה לנסוע. הבאנו לכל אחד מהחברימות כסא מהמבואה וכל אחד דמיין שהוא נוסע באחת המכוניות שראינו. שמנו לנו ברקע את השיר "אני רוצה מכונית" של משינה שיכניס אותנו לאווירה
לקראת סוף השבוע החלטנו לבחון את יכולות הנהיגה של החברימות והכנו להם מסלול נסיעה. הנחנו קוביות שצריך לנוסע בניהם או מסביבם והזמנו כל פעם חבר או חברה לנסוע עם הבימבה שלנו מבלי לפגוע בקוביות. היו חברים שנסעו לאט והיו מאוד זהירים שלא לפגוע בקוביות, היו כאלה שרצו לנסוע כמה שיותר מהר ופחות שמו לב אם פגעו קצת בקוביה או לא, היו כאלה שהיה להם קשה לעשות סיבובים חדים, והיו גם כאלה שדווקא העדיפו להתנגש בקוביות. אוי לא! עשינו תאונה! לא יהיה לנו רשיון נהיגה! שננסה שוב הפעם בלי לפגוע בקוביות? ננסה! החברימות היו מאוד להוטים לקחת חלק ולהיות אלו שנוסעים בבימבה.
בחברותא שלנו השבוע יצרנו משחקים חדשים מהמשחקים שקיימים בגן. סידרנו על הרצפה שלושה שטיחים קטנים וסידרנו שורה ארוכה של משחקים מהגן - קוביות, בובה, פירות, מטפחת, מסרק, קסדה וכרית. מהמשחקים שהיו פזורים יצרנו יחד רעיונות למשחקים שאפשר לשחק על שטיח. צירפנו ביחד את הבובה הכרית המטפחת והמסרק ויצרנו משחק של טיפול בבובה. צירפנו יחד פירות וקסדה ויצרנו משחק של בישול סלט. צירפנו ביחד כמה קוביות ויצרנו משחק בניה. החברימות לא פחדו לעשות גם שילובים שונים. ביום אחר סידרנו את הפירות עם המסרק ודמיינו שאנחנו מקרצפים את הירקות לפני שאוכלים אותם, שמנו את הקוביות יחד עם הקסדה ונסינו לסדר את הקוביות בתוך הקסדה בלי שתיפול. לפני שהחברימות הלכו לאכול כל אחד בחר משחק שטיח לשחק בו. החברימות מאוד נהנו מהמשחקים שהמציאו וראינו אותם משחקים בשטיחים הקטנים גם בזמן המשחק החופשי.
לקראת סוף השבוע עשינו הנפשה לסיפור הבית של יעל עם צעוצעים של הגן. הבאנו בובה שתהיה יעל, קוביות לבנות מהם שולחן או ארגז שיעל תהפוך לבית, טרקטור שיוכל להסיע את הארגז של יעל. הנפשה של סיפור מאוד מעניינת את החברימות ואחרי שעושים אותה פעם אחת החברימות יכולים להתחיל לקחת בה חלק. אתם יכולים לנסות להמחיז או לעשות הנפשה של סיפור שהחברימות אוהבים גם בבית. זה להיות ממש נחמד לנסות להתסתר מאחורי ספה כדי לראות אם מיץ פטל ייצא החוצה או להביא בובת חתול שתגלגל בלון סגול כמו במעשה בחמישה בלונים.
בסוף היום שלנו עם קבוצת ציונה הגננת תמר לימדה אותנו דקלום חדש:
"שלושה קופים קופצים על המיטה
אחד נפל וקיבל מכה
אמא התקשרה אל הרופא ושאלה:
מה לעשות? מה לעשות?
הרופא אמר:
אסור לקופים לקפוץ על המיטה!"
איזה קופים שובבים!
הדקלום הזה קורע אותנו מצחוק!!!
תודה רבה לכל מי שהגיע לערב הצפייה במשחק המונדיאל ביום חמישי ותודה מיוחדת לנתי שיזם ואירגן את הערב! היה ממש כיף לראות את התמונות של כולם מבלים יחד ובמיוחד את הילדימות מקבוצת רוחל'ה!
הודעות ותזכורות:
*מצעים ליום ראשון
*בקבוקים מלאים
*מגבונים ליוני!
נשיקות וחיבוקים
ענת והדר
צעירים ב- יעקב
הלו יעקב כבר ממש עמוק במיחזור -שימוש חוזר
נייר ועץ עץ ונייר איך הם קשורים אחד לשני ומה התפקיד שלנו במעגל הזה.
השבוע חקרנו את הנייר הבאנו סוגים שונים של נייר
נייר עיתון, נייר סירטוט ענק, נייר קשיח ונייר דקיק דקיק כמעט ששקוף…
בדקנו מיששנו וציירנו … שאלנו איך בכלל מכינים נייר?..
עצמנו עיניים וגילגלנו מהר מהר מהר את הידיים חזרנו אחורה עד להתחלה של הנייר פקחנו עיניים ומה ראינו, לאן הגענו?
וואו…. יער גדול ועשיר בצמחים ועצים… מה קשור יער לנייר תהו החברים..
שששששש תראו מי מגיע … הגיע לו חוטב עצים עם גרזן גדול והוא החל לכרות את העץ ..טך..טך..טך…
זהירות הוא צעק והעץ …. בבווווווום גדול נפל!
והנה עוד עץ ועוד עץ ועוד עץ ולאט לאט היער העבה שפגשנו בהתחלה החל להצטמצם והעצים המתינו שכובים על האדמה …משאית ומנוף הגיעו והחלו לערום את גזעי העץ ולהוביל אותם למפעל….
במפעל מכניסים את גזעי העץ למכונה הגורסת אותם חותכת קטן קטן כמעט כמו קמח מוסיפים מים קצת דבק יוצרים בצק ומשטיחים בעזרת מכונות מיוחדות שנראות כמו מערוכים גדולים מייבשים בתנורים גדולים וגלילי נייר מוכנים יוצאים ישר למשאיות המובילות לחנויות ,לגני ילדים ,בתי ספר ואפילו לעבודה של אמא ואבא.
כשחזרנו מהטיול הדימיוני שלנו חשבנו על היער…. מי גר ביער מי גר בין ענפי העצים ?…
ציפורים, קופיפים ,סנאי, חרקים קטנים וגדולים …
ולנו בני האדם מה נותנים העצים ?.. צל, אוויר צח, פירות ויופי.
חזרנו ליער שלנו בתחושת עצבות כי אם אין עצים עכשיו איפה יגור הסנאי… ולאן יקפץ לו הקופיף… וקן הציפור היכן הוא… התבוננו לאדמה ושם ראינו קן עם ביצים שנפל מהעץ ….והבנו שהיער הזה זה הבית שלהם.
מה עושים איך עוצרים את כריתת העצים ?… האם יש דרך אחרת להכין נייר ?…
הלו יעקב הבינו ממש את משמעות כריתת העצים ושאלו מה עושים עם חשש גדול לבעלי החיים.
וזה בול הזמן ל- שימוש חוזר!
בואו נעשה ניסוי !
החלטנו לא לזרוק נייר ובמשך שבוע כל נייר שהיה לנו לפני שהגיע לפח עצר בארגז הניירות לא היה משנה לנו אם הנייר גדול, קטן ,נקי ,מלוכלך, מצוייר או חלק אפילו נייר שקצת נרטב .
בואו נעשה בדיוק מה שעושים במפעל …
העץ שלנו יהיה הנייר המשומש
את המגרסות והמערוכים הגדולים של המפעל יחליפו הידיים והאצבעות שלנו
ואת התנורים תחליף השמש הנהדרת.
הבאנו כלי גדול ושקוף עם מים חמימים וקצת קצת דבק לבן, את הניירות חתכנו בעזרת הידיים והכנסנו לכלי ….
מדהים מה שקורה לנייר בתוך המים הוא ממש מתרכך!
כשכל המים נספגו והנייר בארגז נגמר התחלנו ללוש, כמה נעים להכניס ידיים פנימה לשנו, ולשנו ולשנו ….וכשסיימנו יותר נכן הלטנו שצריך לעצור אחרת נלוש כל היום (:
הגיע הזמן לצאת לחצר, לשמש החמימה…
בחצר פרסנו שטיח פי וי סי גדול ישבנו סביבו כל אחד לקח קצת מכמות העיסה מהכלי סחט היטב את המים שנותרו והשטיח על גבי השטיח …
לאט לאט הכלי התרוקן והשטיח התמלא ביריעת נייר גדולה גבשושית וציבעונית.
חיפשנו מקום שטוף שמש וזהו את העבודה שלנו אנחנו סיימנו עכשיו תפקידה של השמש לייבש היטב, היטב.
שטפנו ידיים.. וטפחנו אחד לשני על השכם עבודה טובה!
במהלך היום ניגשנו לבדוק את הדף שלנו… הוא היה עוד קצת לח ועדין העדפנו להמתין בסבלנות .
יום למחורת הבאנו את השטיח לכיתה החברים בדקו ביסודיות והודיעו שהנייר התייבש .
בעזרת סרגלי מתכת דקיקים הפרדנו את הנייר מהשטיח .
מ ד ה י ם ! היתה התרגשות גדולה הצלחנו להכין דף נייר גדול.
אבל רגע, הבדיקה האמיתית היא האם אפשר לצייר עליו?..
החברים קיבלו טושים וכל אחד הגיע בתורו לחתום על היצירה המדהימה שעשינו יחד מזכרת לדורות הגן(:
אחרי כל ההתרגשות שאלתי אם יש דרך להציל את העצים …
לא לזרוק ניר לפח הרגיל כי הנייר הזה הולך לאיבוד בין כל שאריות המזון חשוב להכניס לפחים מיוחדים בבית או ברחוב… גילינו שיש פחים כחולים וגדולים שתפקידם לאגור נייר משומש שממנו מכינים נייר חדש ונקי ממש כמו שאנחנו עשינו.
אז אם כולנו כולנו כולנו בלי יוצאים מהכלל יתחילו למחזר למיין ולדאוג שהנייר יגיע למקום הנכון לא נצטרך לכרות יותר עצים.
פתרון קל .. לא?!
אנו מדברים הרבה אל איכות החיים של החיות בגלל הזבל שלנו … סיפרתי שבביקורים בים אני מגלה לפעמים דברים לא נעימים שנדבקים לי לרגל כמו שקיות ועטיפות של מזון…
שאלתי את החברים האם עטיפות ארטיק ושקיות מקומם בים ?… במי זה יכול לפגוע חוץ מחווית ההשתכשכות שלנו? צב ים יכול לחשוב שזה מזון ולאכול שקית שזה בטוח לא טוב בשבילו… דגיגונים קטנים יכולים להתקע בתוך השקית ולא יכלו לצאת ממנה…. אז מה עושים? מסתבר שילדים בני שנתיים שלוש יודעים מצוין שאת הזבל אנו זורקים לפח.
אפילו אם אין פח קרוב אנו מכניסים לתיק מחזיקים ביד או בכיס אנו שומרים על כדור הארץ שלנו .
השבוע דיברנו על גברת מדוזה …. התבוננו בה שוחה בסירטון ראינו את החוטים הדקיקים המעטרים את גופה ואת הראש שנראה כמו שקית מנופחת … המדוזה צורבת וגורמת לכוויה אם היא נוגעת בנו … ולכן אנו נזהרים.
סיפרנו לחברים שהמדוזות מגיעות לזמן קצר לחופי ישראל ולכן אנו לא מגרשים או פוגעים בהם פשוט נותנים להם להנות מהים שלנו עד שיחליטו ללכת פעם תורנו ופעם תורם.
החלטנו להכין מדוזה משלנו וכן היצירות שלנו הן משימוש חוזר כל הזמן…בארגז ישן מצאנו שאריות של אל בד כחול ולבן .. החלטנו למלא בדפים ישנים ושקיות ניילון קרועות סגרנו עם גומיות ציבעוניות צבענו את ראש המדוזה בטושים וכשסיימנו גילינו שהמדוזה שלנו יצאה דומה קצת לתמנון אז יצרנו מדוזתמנון(:
בחברותא
אנו מכינים את גופנו ליום ארוך ומלא כל טוב וכך גם את הגרון שלנו .. תירגול לחימום הקול מאוד עוזר לנו לדבר נכון ולשיר לשיר לשיר…
לה לה לה לה לה …..
מי מי מי מי מי ….
מו מה לה … מו מה לה….
הילדים נהנים לחזור מאוד מצחיק אותם ובסוף תהיה לנו להקת הלו יעקב מדוייקת (:
אנו מכינים את שרירי הפנים שלנו בעזרת מסאז׳ פנים עם כריות האצבע אנו טופחים על הלחיים ועל המצח אנו פתחים וסוגרין את הפה … פרצוף שמח ופרצוף עצוב… וזהו אנחנו מוכנים .
את משחק תיפוף על הגוף אנו משפרים כל הזמן וממש מאתגרים את עצמנו אנו מוסיפים כלי נגינה כמו משולש או מצילתיים רעשניות … גיטרה חשמלית וגם הקלאסית העדינה …ואיך אפשר בלי בעלי חיים הדוב הגדול המגרד את גבו על גזע העץ מטפס בזריזות ומוצא לו כוורת קטנטנה על ענף … הדבורים מציקות לו הוא מנענע את ידיו ובום נופל…צב הזוחל לו לאיטו וכשיש קול חזק הוא נבהל וגופו מתכווץ ובמהירות נכנס לשריון שעל גבו וכך גם אנחנו ידיים רגליים כולם נכנסים מתחת לגוף והראש פנימה פנימה עד שהשקט חוזר.
זהו זמן כייפי בבוקר לאיפוס והתחלת היום.
ארוחות בוקר -
הבופה עובד נהדר…כמה שינויים .
השבוע נכניס סכום לארוחה ותהיה אופציה לבחירה.
אנו מאוד אוהבים שהילדים במיוחד בארוחת הבוקר עוד אוכלים בידיים כל כך הרבה חושים עובדים כשהידיים אוכלות יחד איתנו מאוד עוזר לבעיות וויסות חושי ובכלל הצורך להתנקות כל הזמן לא כל כך בריא אז קצת טחינה על האצבע לא תזיק לאף אחד.אבל אנחנו גדלים ויש צורך גם בסכום אז יש בחירה .
בארוחה חבר הבוחר ללכלך את ידיו ללקק אותן לא יכול לקחת מזון לבד כי גם פה אנו חושבים על הבאים אחרינו כשאני בחרתי ללקק את האצבעות ולמרוח עליהן בכוונה המון טחינה אני וויתרתי על העצמאת להגיש לעצמי כי אף אחד לא מעוניין במזון לא נקי.
אנו אוכלים יחד וחשוב ללמוד לחשוב על הכלל ולא רק על עצמך .
כך שאלו המתקשים לשמור על ידיים נטולות רוק כן ישתמשו בסכום.
בהצלחה לנו(:
ומקומות ישיבה … ארוחה זה זמן מצויין לשייח נעים ורגוע … כשהחברים בחרו לשבת לבד הם יצרו לעצמם קבוצות של חברים לא תמיד מאוזנות . המטרה שלנו שהשייח יהיה בין כל הקבוצה גם עם ילדים שהם לא הבחירה הראשונה שלי הרי לכל אחד יש את המעודפים שלו אז מידי פעם אנחנו מתערבים .
ומדהים מה יוצא… ילדים שבדרך כלל לא מתקשרים במשחק חופשי מנהלים שייח ומגלים דברים משותפים כמו האהבה לזר גזר קולרבי (:
חוויה בחצר-
יובלית מקבוצת הבוגרים הביאה סלסלה גדולה מלאה בדובדבנים ובחרה לחלוק גם על הלו יעקב … ההתרגשות היתה גדולה.
במעגל גדול אחרי סידור חצר התפנקנו בדובדבנים.
קודם התבוננו בהם … הם אדומים וחלקים..פתחנו אחד וגילינו גרעין קטן במרכז. בגלל שהחברים כבר מספיק בוגרים הסברנו שאנו אוכלים מסביב … בתאבון… מלא מלא ערפדים קטנים גילינו אחרי אכילת הדודבנים נוזל אדום ועסיסי טיפטף להם על הסנטר.. החברים גילו והחלו לצחוק לשים עסיס באצבע ולמרוח על הרגל … מדהים כמה הצבע בוהק וכמה הטבע שלנו מרהיב עוד סיבה למה צריך לשמור עליו.
את הגרעינים הכנסנו לערוגה אולי אולי אולי יהיה לנו עץ דובדבנים.
החלפת ספרים-
אז ביום חמישי ערכנו את טקס החלפת הספרים שלנו בפעם הראשונה החברים מאוד התרגשו .
נכנסו לכיתה שבה ספרים חדשים המתינו.. כל חבר הביא את תיק הספר שלו הוצאנו את הספר ושאלנו האם אהבתם או לא … ואם כן מה אהבתם בספר את הדמויות הציורים את הסיפור … ולמדנו לומר אם אנחנו ממליצים או לא .
ספרים שהומלצו הונחו יחד עם הספרים שנבחרו להשאלה ואלו שלא הומלצו חזרו חזרה לסיפרייה.
ופה יש לי בקשה גם אליכם ההורים .. יש המון ספרים בגן תהיו עוד זוג עיניים בשבילנו ואם נתקלתם בספר שלא מצא חן בעינכם מסיבה כלשהי אשמח לשמוע .
חידודים -
מזכירה שספרים מחליפים רק בימי חמישי,
ספרים מחליפים רק כשהספר מגיע בתוך תיק ספר זה שהוכן בגן או כל תיק בד אחר נא לא לשלוח ספרים לא מוגנים מאוד חשוב לנו המסר ספרים חשובים, עדינים ואנו מכבדים אותם.
תודה.
קבלת שבת
יום שישי הוא יום קסום …
חברותא וארוחת בוקר משותפת עם ציונה כייף גדול
ואז קבלת שבת שאליה קבוצת רוחלה מצטרפת אנו אומרים תודה ומזמינים את מפיצי האור השבוע גיא שלנו הפיץ אור שימח חברים וחלק משחקים הדלקנו נר גדול אכלנו חלות וקמנו לרקוד כמה כייף … בכל שבוע אנו רוקדים את שירי הקבוצה שלנו והשבוע למדנו את השיר של קבוצת ציונה ..
תהנו … חובה לרקוד!
אז בטח כבר הבנתם שמיחזור- שימוש חוזר זה הקטע שלנו (:
נשמח לגלילי נייר,אריזות קרטון קטנות ופקקים של בקבוקים ..
ביום ראשון יחכו לכם עמדות שיכילו את החפצים האלה נא פזרו יחד עם הילדים .
וכבר תזהו אותם כשתקבלו חזרה הביתה יצירה משימוש חוזר.
ופינוק סוף עידכון השבוע החברים פגשו את מנור ואמיר בבוקר ושמעו שיר שהיא הקשיבה לו בנייד.. ומאז בכל מפגש הם מבקשים את השיר של מנור… שיר קליל באנגלית.. אז מסתבר שבהלו יעקב התחלנו ללמוד מילים באנגלית תודות למנור ולאבא שלה שנתן לה מסך על הבוקר(:
הודעות ותיזכורות
יום א׳ בנוהל סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים .
הכינה נחמה בבקשה בידקו את ראשי הילדים זה לעולם לא יגמר אם לא תקפידו כולכם יחד.
מגבונים ילדים גמולים חבילה אחת ילדים עם חיתול 2 .
שבוע מלא ברעיונות מיחזור
אורטל ודור
בוגרים- ציונה
או אה מי זה בא? ציונה האלופה!
אז כמו שבוודאי כבר הבנתם...בגן ילדי הטבע חוגגים חגים שונים ומגוונים....והפעם...חג המונדיאל!! אחרי ששבוע שעבר למדנו ועסקנו הרבה במושג התחרות, הפסדנו, ניצחנו, התחבקנו והתגברנו, כבר היינו ממש מוכנים להתחיל בחגיגות המונדיאל.
" מה לילדים בני 3 ולמונדיאל?" שאל אותי אחד המרצים בעודי גוזרת כדורים בהרצאה... המונדיאל בכלל והכדורגל בפרט הם נושאים שיש המון מה ללמוד מהם, בכל גיל.. היה מעניין לראות שדווקא החברים, ובעיקר אלא שפחות עוסקים ומתעניינים במשחק כדור ביום-יום סופגים ומתעניינים ברבדים הכי יפים ומעניינים של המשחק.
נתחיל מזה שהמונדיאל הוא אירוע בין לאומי....כדי להקל קצת על ההבנה של הסוגיה, התחלנו מלהזכיר את האירווזיון, החברים כבר זכרו שמגיעות מדינות מכל העולם....וששרים את שיר התרנגולות!=) סיפרנו כי לרוסיה, שהיא מדינה מאוד רחוקה..וקרה....מגיעות נבחרות כדורגל ממקומות שונים בכדור הארץ...איזה מדינות יש בכדור הארץ....? החברים זרקו לאוויר שמות של מדינות שזכרנו מטיולים של חברים או מהשיחות שלנו במפגשים, צרפת, ספרד, סיני, תל אביב, גבעתיים....ניסינו להפריד בין המושגים לפי מידת המרחק וההיכרות שלנו...תל אביב מדינה רחוקה? לא מה פתאום...אנחנו נוסעים אליה באוטובוס או אפילו באופניים....אבל בשביל להגיע לספרד אפשר לנסוע באוטובוס? לא.....אנחנו צריכים מטוס! תפיסת המרחק היא עוד מורכבת בשבילנו אז אנחנו צריכים להשתמש בדברים מוחשיים ככל הניתן! איזה מזל שיובלית הביאה לנו את ספר האטלס שלה...את הספרייה שלנו השבוע הקדשנו לעיון מעמיק באטלס, ראינו שיש המון יבשות ומדינות רחוקות שאת שמותיהן אנחנו אפילו לא מכירים...היה נחמד לזהות כמה שמות מוכרים כמו אוסטרליה ואפריקה שהן ממש רחוקות!
בעולם החינוך הדמוקרטי אנחנו אוהבים לייצר קהילה לומדת. מה זה אומר? מתוך אמונה שהידע לא נמצא בידי גורם אחד (המרצה/המורה/הגננת), אלא גם בידי הלומדים עצמם, אנחנו רוצים לאפשר למידת עמיתים של ממש, ולשמחתנו בציונה יש כמה חברים שמתמחים מאוד בכדורגל (יותר ממני בטוח) ויכלו לעזור לנו ולענות על כל מיני שאלות שצצו בדרך...לא היינו בטוחים כל כך, מה צריך בכלל בשביל לשחק במונדיאל? צריך סלים? אולי צעצועים? אולי תלבושות מיוחדות? התחלנו מלבנות לנו מגרש ברצפת הכיתה, סימנו בקווים ישרים את גבולות המגרש וגם את השער. לא היינו בטוחים אם צריך שער אחד או שניים, אבל עמרי הסביר לנו שבכדורגל יש שתי קבוצות ולכל קבוצה יש שער משלה, עכשיו זה יותר ברור...טוב המגרש שלנו מוכן ומה עכשיו? חסר לנו כדור... הבאנו לכיתה סוגים שונים של כדורים וחשבנו מה יכול להתאים? אולי כדור קטן מבריכת הכדורים, אולי כדורסל? רותם טען שהכדורסל מתאים בדיוק כמו הכדורגל אז הסברנו למה בעצם קוראים לו כדור- סל? ולא כדור- רגל? ניסינו לבעוט בו וראינו שזה יותר קשה...ניסינו להקפיץ אותו עם הידיים וראינו שהוא באמת יותר מתאים לזריקה עם היד. בסוף נשארנו עם שתי אופציות לכדורים, שניהם כדורי רגל, אבל אחד מהכדורים היה מקושט בהמון המון ציורים צבעוניים...שאלנו את החברים מה בעצם כל הציורים האלו? יואב הסביר לנו שאלו ציורים של המדינות...וואו!!! כל אלו הם בעצם דגלים...איזה יפים וצבעוניים...היו חברים שזיהו את דגל ברזיל וארגנטינה..חיפשנו עוד דגלים מוכרים והכרנו עוד דגלים חדשים... אבל....איפה הדגל של מדינת ישראל? חיפשנו את הצבעים המוכרים של הכחול והלבן...לא זה בכלל ארגנטינה...אז איפה ישראל? סיפרנו שנבחרת ישראל לא הצליחה להגיע למונדיאל כי הפסידה בתחרות בשלבים המוקדמים יותר...מיד פרצופי החברים הפכו למעט עצובים....ישראל הייתה קצת עצובה....אז בואו נבכה.....! בדרך כלל זה עובד הפעם לא היה שיתוף פעולה בכלל...עוד לפני שהספקנו להזיל דמעה שוחי אמר שלא צריך לבכות...זוהר הוסיף ואמר שאולי בפעם הבאה היא תצליח...סיפרנו שהמונדיאל מתקיים פעם ב4 שנים....המונדיאל האחרון היה בברזיל...לפני שהחברים עוד נולדו! והמונדיאל הבא יהיה כשהחברים יהיו כבר בני 7...
כל השבוע התכוננו לאירוע המונדיאל שלנו ביום חמישי, אחרי שבנינו לנו מגרש והחלטנו עם איזה כדור נשחק, הגיע הזמן לעבור לבעלי התפקידים במשחק ומה שהחברים אוהבים במיוחד...הכללים! הדבר שהיה הכי חשוב לנו להסביר זה הערך המוסף של הכדורגל, החשיבות של הקבוצה ושיתוף הפעולה בין השחקנים. כל השאר כבר יבוא לבד...בתוך המגרש הנחנו כדורי בד שנראו ממש כמו כדורגל. לשם ההדגמה הזמנו כל פעם כמה חברים שיעמדו רק על הכדורים ויצטרכו להעביר ביניהם את הכדור, עד שיצליחו לפגוע בשער- גול!!
בדרך הבנו כל מיני כללים חשובים, עם הכדור בועטים רק ברגל ולא ביד, אם הכדור יוצא מהמגרש אנחנו לא רצים להביא אותו, הכדור צריך לעבור בין כל החברים ועוד ועוד...אחרי שהשתפשפנו שאלנו את החברים מי אחראי לאכוף את כל הכללים ולדאוג לסדר במגרש...השופט כמובן....הוא מוציא כרטיס צהוב לכל עבירה של אחד השחקנים וכרטיס אדום אם העבירה היא ממש חמורה...הגדרנו לפי סולם ציונה מה היא עבירה חמורה ומה פחות...סיפרנו על התפקידים הנוספים החשובים במשחק, הקוון, שעומד רק על הקו ואחראי לבדוק שהכדור לא עבר אותו, השוער, נער הכדורים....לאודהים (=אוהדים) יש גם תפקיד חשוב מאוד...בלעדיהם המשחק אולי יהיה קצת משעמם....אחרי שהכרנו את רוב בעלי התפקידים רצינו להתחיל לשחק....אבל מי יהיו השחקנים, מי יהיה השופט, האם כולם יכולים להיות? אולי רק הבנים? כמו שאנחנו רואים במשחק כדורגל בטלוויזיה? לא מה פתאום...גם בנות יכולות לשחק כדורגל ולהיות חלק...יש אפילו קבוצות שלמות רק של בנות!
אז כדי לחלק תפקידים עשינו הגרלה...כל חבר ניגש בתורו והוציא פתק עם התפקיד שלו... התחלנו לשחק כשברקע אנחנו שומעים את שיר המונדיאל הישן...
בהמשך השבוע הבאתי לכיתה אביזרים שונים שיוכלו להתאים לנו למשחק.. כרטיס אדום וצהוב ל? שופט כמובן...משרוקיות? לשופט, אולי גם לאוהדים, אולי למאמן....חולצות צבעוניות ויפות...מבד מאוד מיוחד ונעים....סיפרתי לחברים על החולצות של הנבחרות שהשאלנו מעומרי חבר שלי (כמו עמרי שלנו...) שמאוד מאוד אוהב כדורגל ואת המונדיאל במיוחד...סיפרתי לחברים שהוא טס במטוס למונדיאל הקודם שהיה בברזיל והביא משם מזכרות מהנבחרות השונות...ראינו שכל חולצה מתאימה לאחת מהמדינות ושבגב יש מספר, לכל שחקן יש מספר משלו.. יש גם המון צעיפים! הצעיפים קצת חמים...מתי טען שבמונדיאל יכול להיות מאוד קר אז צריך צעיף....איזה רעיון מצוין! סיפרנו שהצעיפים שייכים לאוהדים שאוהבים להתקשט איתם לכבוד המשחק..
התלבשנו בחולצות וצעיפים רקדנו ושרנו את השיר המפורסם של הרצל קביליו... מי אמר שמשחק כדורגל רק רצים אחרי כדור..
“נצחון הפסד ואכזבות
עוד שבת של כדורגל
הגינות הרבה ונצחונות
יום חדש על המגרש מתחיל באימונים
לרוץ לבעוט להתחשל להיות לאלופים
רק לחכות ליום שבת לרגע השריקה
יא כדורגל מה עשית מה?
ביום חמישי כבר היינו ממש מוכנים לטורניר הגדול בחצר ולאירוע השיא- משחק בין נבחרת צרפת לפרו שמוקרן בגן וכל החברים מוזמנים...התחלנו מהכנת דגלים של שתי הנבחרות..התחלקנו לקבוצות וחילקנו בינינו תפקידים...בחצר צבענו את הפנים בצבעי הנבחרת שבחרנו, בנינו מגרש עם שני שערים ובעיקר עשינו הרבה כיף...רומיצ השוערת לא נתנה לאף כדור לחמוק, יובלית השופטת קראה לעבר החברים "מה עם הגולים, איפה הם?" ובארי היה ערני מאוד לעבירות, ניגש באלגנטיות ליובל ששון שזרק את הכדור עם היד והוציא כרטיס צהוב...
החצר היא אינדיקציה מעולה בשבילנו לראות כמה החברים גדולים, בוגרים ועצמאיים...הם משחקים נהדר בכוחות עצמם, ממציאים משחקים, פותרים קונפליקטים והאווירה בחצר רגועה. החברים נינוחים, וכך גם אנחנו. החברים משחקים כל כך יפה בחצר שלנו הגננות פשוט לא נעים להפריע להם...בשבועיים האחרונים התחלנו לסדר את החצר בזמן שהחברים עוד משחקים (במקום להתיישב כולם יחד על הדק, להתכונן ואז לסדר)...בכל יום ראינו שעוד ועוד חברים מצטרפים אלינו בלי שבכלל נבקש.... ומבקשים מהחברים בהלו יעקב גם להצטרף לסידור... הסידור נהיה הרבה יותר קליל ומהיר, ואז כשאנחנו מתיישבים במעגל חברים הגדול של הלו יעקב וציונה יש לנו יותר זמן לשחק יחד...השבוע שיחקנו במעגל את "עכבר נוס נוס", מאתגר במיוחד במעגל כל כך גדול....אכלנו דובדבנים טעימים שיובלית הביאה לנו מהקטיף, רקדנו במעגל את שיר האירווזיון....ונכנסנו לאכול עייפים ומרוצים
הודעות ותזכורות:
• נוהל יום א'- תיקי ספר, סדינים, בקבוקים מלאים ותמונת סופ"ש
• הצטרפה אלינו לגן גננת חדשה ומקסימה! עינב (הידועה בתור הבחורה עם הראסטות כמו של אורטל...) עינב עוברת בין הקבוצות ומחליפה בימי חופש, החברים כבר מכירים ואוהבים אותה, מוזמנים להציג את עצמכם
• פרידות בוקר- אני מזכירה שאחרי השעה 8:30 אי אפשר להיכנס עם הילדים דרך המבואה, קבוצת רוח'לה כבר אוכלים ארוחת בוקר וזה מאוד מקשה עליהם. תעברו דרך התריס האחורי. באופן כללי החברים כבר ממש מרגישים טוב ובטוח בפרידות ככה שאל תחששו לבצע פרידה קצרה וקלילה גם בחצר.. כמובן לא לשכוח להיפרד בשלום, חיבוק או נשיקה..אנחנו לא אוהבים להיעלם
באהבה
ליטל ושירז