עדכון שבועי- ילדי הטבע הדמוקרטי
שבת שלום
השנה שלנו ממש מתקרבת לסיומה! הזמן פשוט טס! אלו ימים מרגשים והכי כייפים בגן... לצערנו בתקופה האחרונה איחורים בלתי פוסקים באופן קבוע בגן. למרות שהשנה כבר מסתיימת, אנחנו עדיין מתנהלים כרגיל ומבקשות להקפיד:
בקבוצת התינוקיה (נחמה) ורוח'לה ההגעה עד השעה 8:45. במקרים חריגים של איחור, תנתן אפשרות לקבלת הילדימות בשעה 9:15 ולא אחרי. לא נקבל ילדימות מהקבוצות האלו בין 8:45-9:15 מאחר ואנחנו עסוקות בארוחות הבוקר.
בקבוצת הבוגרים (ציונה) וקבוצת הלו יעקב- ההגעה עד השעה 9:00 (ועדיף לפני) בלבד!!! החל מיום א' לא נקבל ילדימות שיגיעו אחרי שעה זו אלא אם כן היו בבדיקה רפואית. יש לנו שגרת יום ואנחנו לא יכולות לקלוט ילדים בשעה 9:30/10:00 מה גם שבכנות מלאה, ילדימות שמגיעים באיחור תמיד מתקשרים להשתלב לאורך היום.
מגבוני אוגוסט- חבילה אחת לילדימות עם חיתול. ילדי וילדות תחתונים פטורים ממגבונים לחודש זה.
לאחרונה העניינים בדרום ובצפון קצת מתחממים. נכון לעכשיו אנחנו בטוחים, אבל במדינה שלנו אף פעם אין לדעת מה יוליד יום.
אנחנו רוצים לשתף אתכם בהערכות שלנו לשני אירועים שעלולים לקרות: רעידת אדמה ו... תקופת לחימה.
מבחינת רעידת אדמה, ההנחיות במקרה שלנו (ובכלל) הן לצאת מהמבנה. האיזור הכי בטוח שלנו הוא איזור הדק, מאחר ואין סביבו בניינים גבוהים.
מבחינת אירועי לחימה ותקיפות. יש לנו ממ"ד אבל הוא קטן ולא כולם יכנסו בו. האיזור המוגן שלנו (עפ"י הנחיות פיקוד העורף) הוא הממ"ד (ספריה) והמבואה. עם זאת, במקרה של תקיפות חוזרות יתכן ונאלץ לפעול כפי שפעלנו לפני 4 שנים- העברנו את הפעילות שלנו למקלט ציבורי כדי לחסוך מהילדימות את האזעקות. אני מאוד מאוד מאוד מאוד מקווה שכל הכתוב כאן ישאר בגדר כתוב ולא יתממש. בכל מקרה במידה ויקרו ארועים שיצריכו התאמה אנו כמובן ניידע אתכם ונתאים את עצמנו יחד איתכם למצב.
אני באמת כולי תקווה שלא נצטרך להתמודד עם מצב שכזה, עם זאת חשוב שתדעו שאנחנו מסוגלים להתמודד גם עם מציאות כזאת, עם כל הקושי.
שתהיה לנו שבת מלאה בבשורות טובות, שלום ואהבה!
נשיקות
אחי וצוות ילדי הטבע הדמוקרטי
אפרוחיה- נחמה
איזה שבוע מרגש עבר עלינו בנחמה! המשכנו את הפרוייקט שלנו והכרנו את חיות הספארי. שאגנו כמו אריה כועס. (וזה הצחיק אותנו מאוד) הכרנו את השיר the lion sleeps tonight ונזכרנו שאנחנו כבר מכירים שיר על אריה שנם. שאלנו איזה חיות חיות עם האריה בספארי?
הכרנו את הג'ירפה ארוכת הצוואר. אנחנו מכירים את האריה והג'ירפה ממספר סיפורים ושירים ששמענו השנה. חזרנו על 'מיץ פטל' מאת חיה שנהב, התחבאנו מאחורי שיח ומאחורי עץ וחיכינו בציפיה לארנבון.
שאלנו שאלה חשובה- כשג'יפי הג'ירף צמא, מה הוא עושה? הרי המים כאן למטה והראש שם בקצה... מיד פנינו לתנועחיה לפיתרון הבעיה. ניסינו כמו הג'ירף בשיר לפסק רגליים, עוד קצת ועוד טיפה. את הצוואר כופפנו וגם את הגב עד ש... הגענו למים!!!
“לג'ירף יש צוואר ארוך
הוא רואה עננים בקצה העולם
ומכריז:
חברים, בעוד חודשיים ירד פה גשם
מגובה של ג'ירף כולנו נראים נמוכים
והבעיות הכי גדולות שלנו
הן רק נקודות קטנות בשביל הג'ירף
אלינור חיברה בשבילנו סיפור נהדר על זברה והגור הזברון וטיול מקסים שהם יצאו אליו יחד. בכיתה מצאנו ספארי קוביות עץ עזרו לנו לתחום אזורים נפרדים לכל חיה. טיילנו לכלוב של הנמרים, אמרנו שלום לזברות, לג'ירפות, לתנינים, לדב וכמובן- לאריה! שאלנו איך אפשר לצפות בכל החיות? והרי בספארי לפעמים הן רחוקות מאוד. הכנו משקפות יחד עם טלי, כל ילדה וילד קישטו אחת, תלינו סביב הצוואר כמו שרשרת ויצאנו לסיור. ניסינו להתבונן על החיות דרך המשקפת- עין אחת בכל חור. במהרה גילינו שהרבה יותר נחמד לנו להתבונן במשקפת יחד, חבר אחד מכל צד, התבוננו זו בזה והתגלגלנו מצחוק.
ההכנו יחד שקיות צבע לקישוט הכיתה- עבדנו יחד כצוות. קרן החזיקה את השקית, מאור בחרה צבעים, שחק ומיה שפכו את הצבעים לשקית ותהל עזרה לסגור ולתלות על הקיר. בשקית הבאה עזרו גבע, אלה ל. תמרי ועומר, כך עזרו ילדים שונים בשקיות שונות ובמהרה, יצרנו יחד משחק מעניין מאוד- אפשר בעזרת האצבעות להזיז את הצבעים שבשקית ולצייר. לקחנו מכונית קטנה והסענו אותה על השקיות- גילינו באושר שגם בעזרת הגלגלים אפשר לצייר!!
בחצר היה לנו חם מאוד השבוע, אז מצאנו דרכים מעניינות להתקרר, שיחקנו הרבה במים, בדקנו איזה משחק צף ומה שוקע, ניסינו להציף בובה, כדורים, קופסא קטנה יותר, מקלדת וכף מארגז החול. שיחקנו בחול רטוב, יצרנו יחד מאכלים במטבח החולי שלנו וארמונות פאר. רקדנו מתחת למקלחת שאולתרה בחצר (בקבוקי המים התלויים על חבל, עם חורים בתחתית) שתינו תה קר יחד עם רוחלה- כל ילד חיכה בסבלנות שענת או קרן ימלאו את הבקבוק שלו.
ביום שישי נפגשנו כולנו לחגוג את השנה שעברה עלינו, מסיבת סיום היא דבר מרגש במיוחד, זו הזדמנות בשבילינו להסתכל אחורה ולראות כמה הילדים גדלו והתפתחו, לראות איך למדנו חברות, סבלנות, אמפתיה, קשב לחברים ולעצמינו ובעיקר למדנו לאהוב ולהיות חברים זה לזו. מקסים לראות את הילדים מחכים זה לזו בבקרים, שואלים איפה החברים והחברות שלהם וקורנים משמחה כשאותו חבר מגיע. כשמישהו נופל, או מקבל מכה, החברים ממהרים לנחם עם חיבוק, מים, משחק או הושטת יד לעזרה. לקראת השינה החברים עוזרים זה לזו למצוא את השמיכה, את המזרון, את המוצץ מכסים ומלטפים וגם בהשכמות החברים מעירים זו את זה בליטוף וחיבוק עדין. בעיניי זה משמעותי לא פחות מהתהליך הפיזיולוגי שעברנו יחד (למדנו לשבת, לזחול, לאכול טחון ואחר כך מוצקים, למדנו ללכת, נגמלנו מתמ"ל, אנחנו לומדים להשתמש בפה ובריאות כדי לדבר ועוד הרבה)
המסיבות בגן מאפשרות לכם, ההורים, לקבל מושג מסויים של חיי הגן ומאפשרות להכניס אתכם לתוך העולם הילדותי הקסום שלנו. תודה שזרמתם איתנו, שבאתם ליהנות ובעיקר שאפשרתם לנו להכיר את הילדים הקסומים שלכם לאורך השנה- כל אחד מהם אהוב בדרך ששמורה רק לו וגם לכם שמורה פינה קטנה בלב.
מגבונים חודש אוגוסט- חבילה אחת.
אוהבות המוון,
שיהיה שבוע נפלא
קרן, אלינור וטלי
צעירים א- רוחל'ה
שבוע של התחזקות ובריאות!
למרות שאנחנו כבר בסוף השנה, ההודעה לא הועברה הלאה למחלקת הווירוסים ולצערנו הרבה חברים היו חולים השבוע. אנחנו מאוד משתדלות למנוע הידבקות באמצעות שמירה על נהלי הבריאות בגן ואנחנו מודות לכם ההורים על ההבנה השבוע ושיתוף הפעולה. אנחנו ממש מקוות ששבוע הבא כבר נחזור לעצמנו ונראה את כל החברימות איתנו בגן.
יכול להיות שהחברימות הרגישו כמה היינו עצובות שהרבה חברים היו חולים ופיצו אותנו על כך בהפגנת חמידות יתר. לא עבר יום השבוע שלא זכינו לראות רגעים של דאגה ואהבה בין החברימות. ארבל מגיע ללטף את ארז שקיבל מכה, נבו לוקח משחקים ומחלק לאיתי ובועז שיושבים על הדק ושותים מים ביחד, תומר עוזר לליאו לקום, רועי מחליף חיבוקים עם לביא, עידו וניתן יושבים יחד בתוך ג'ימבורי ומחליפים חיוכים, אלונה וג'ונאם משחקים מחבואים ומתפוצצים מצחוק.
עוד רגע מתוק להפליא שהיה לנו השבוע היה בארוחת הבוקר. הגננות החליטו שהיום הם נותנות לחברימות להוביל את הדקלומים והשירים שאנחנו שרים לפני ארוחת הבוקר. אז התיישבנו ליד השולחן ספרנו עד שלוש ביחד והחברימות החלו לדקלם ולשיר. אתם לא מבינים איזה אלופים ואלופות החברים! את כל התנועות וכל המילים החברים זכרו בקלי קלות והצליחו לעשות את כל השירים לגמרי לבד! פשוט נמסנו מרב מתיקות...
במפגשים השבוע חזרנו לשאלה ששאלנו את החברימות בתחילת פרויקט הלמידה שלנו לפני חודש בערך: "איך אנחנו מגיעים לגן?" החברימות ענו שהם מגיעים לגן באוטו באופניים או בעגלה. זה ממש המון דרכים להגיע לגן ועם המון כלי תחבורה שונים. איזה כלי תחבורה אנחנו מכירים? "מטוס!" "כבאית!" "אוטו!" "רכבת!" "אניה!" החברימות אפילו סיפרו לנו על כלי תחבורה שלא דיברנו עליהם במפגשים כמו טרקטור ומסוק. ציירנו את כלי התחבורה שהכרנו ודיברנו עליהם במפגשים על הלוח. הצענו לחברימות לשיר איתנו שירים לכלי התחבורה שאנחנו מכירים והחברימות הסכימו בהתלהבות. אבל איך נשיר את השירים בלי מוסיקה שתלווה אותנו? הדרי הביאה למפגש את הגיטרה שלה ונגנה לנו שירים: "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת", "האוטו שלנו", "אניה עם כנף של יונה", "אלף כבאים" ו"רד אלינו אווירון". החברים שרו כל שיר בממוחיות רבה והוסיפו גם תנועות ריקוד כשצריך. אחרי כל שיר ששרנו מחקנו מהלוח את כלי התחבורה עליו כבר שרנו כך שנותרנו עם לוח לבן וחלק. שנצייר לנו ציור חדש?
לקחנו טוש וציירנו לנו עננים על רקע כחול. מה ציירנו? "שמיים!" מעניין מאוד איזה כלי תחבורה נוסע בשמיים... הנחנו על רצפת המפגש צעצועים של כלי התחבורה שאנחנו מכירים והזמנו את אחד החברימות לקחת את כלי התחבורה שנוסע בשמיים. אולי אניה? אניה נוסעת במים כחולים לא בשמיים כחולים! אז מה טס בשמיים? מטוס! החבר הטיס את המטוב בשמיים המצויירים והחזיר אותו למקום. מחקנו מהלוח את השמיים וציירנו לנו פס שחור מתעקל. מה ציירנו? "כביש!" ומה נוסע בכביש? מכונית! הסענו את המכונית בכביש והמשכנו לציורים הבאים. ציירנו גם ים בו הושיטו החברימות אניה, מסילה בה הסיעו החברימות רכבת ואפילו בניין עולה באש שהחברימות שלכו אליו את הכבאית שתכבה את השריפה.
בפעם הבאה ששיחקנו את המשחק הזה שנינו קצת את הציורים שלנו. אם נרצה למשל להגיע לאי בלב ים, איזה כלי תחבורה יוכל לקחת אותנו לשם? אחרי התלבטות קצרה החברימות בחרו באניה שתשוט על פני הגלים ותגיע אל האי בבטחה. ומה נעשה אם נרצה לנסוע אל יערה שנמצאת בתילאנד? צירנו את יערה בתיאלנד בין עצים פירות ומקדשים והתלבטנו איך להגיע אליה. אולי במכונית? אוי אבל זה יקח המון המון זמן להגיע לתיאלנד במוכנית היא ממש רחוקה! אז נגיע לתאילנד במטוס! מה נעשה אם נרצה לנסוע לצפון לראות את הר מרון, עצים ופרחים? איך נגיע לשם? במכונית! ואם נרצאה לנסוע לכבות שריפה? נשתמש בכבאית! ואם נרצה להגיע לירושלים אבל המכונית שלנו בדיוק התקלקלה, איך נגיע לשם? ברכבת! אין ספק שרוחל'ה כבר מומחים בתכנוני נסיעות וטיולים ויודעים בדיוק איך אפשר להגיע ממקום למקום.
גם בחברותא שיחקנו משחקים שקשורים לכלי תחבורה. על דף גדול היו קווי מתאר של כל מיני צורות - מלבנים ריבועים, חצאי עיגולים ומשולשים. הצורות סודרו אחת ליד השניה כך שהם נראו ממש כמו מכונית רכבת מטוס ואניה. הבאנו לחברימות קוביות שינסו להתאים את הקוביה לתוך קווי המתאר כך שנוכל לבנות את כלי התחבורה שעל הדף. חלק מהקוביות היה די קל להתאים, וחלק יותר קשה. מאוד קשה היה להתאים למשל משולשים. יש כל כך הרבה דרכים להניח אותם על הדף כך שכל המשלוש יהיה בתוך קווי המתאר...
ידעתם שהיתה לנו בגן השבוע הפסקת חשמל יזומה? לא? אולי כי בעצם היא כמעט ולא השפיעה על היום של הילדימות. הפסקת החשמל החלה קצת לפני שנכנסנו לארוחת הצהריים והסתיימה קצת אחרי ששכבנו לישון כך שהגן נשאר קריר מהמזגן שעבד כל הבוקר. בעצם ההבדל היחידי שהיה לנו הוא שאכלנו ארוחת צהרים עם דלת פתוחה לחצר שיכנס לנו יותר אור בזמן האוכל.
המון מזל טוב לארז שחגג יום הולדת שנתיים ביום שלישי! ארז שמח לחגוג עם החברים, לקבל חיבוקים, לקשט את הכיתה ולהתקשט, לרקוד ולשיר. בסוף יום ההולדת ארז חילק לנו עוגה נהדרת וכשייצאנו לחצר חלקנו אבטיח נהדר עם חברי התינוקיה. לכבוד יום ההולדת ארז הביא לנו שני ספרים. אחד סיפור שאנחנו מכירים ואוהבים מאוד, "ברכבת יושבת ארנבת" מאת טובה שינברג. הספר השני הוא ספר שירים וסיפורים קצרים שכתבה סבתא דינה, סבתא של ארז, "כואב לי המצב רוח". כל יום לפני השינה היינו קוראים שיר או סיפור אחד או שניים מהספר של סבתא דינה, מדברים על הסיפור והציורים שראינו. תודה רבה לארז על המתנה המופלאה!
כל השבוע סיפרנו לחברימות שביום שישי תהיה מסיבת סיום לקבוצת רוחל'ה בה הילדימות יארחו את ההורים בגן ונחגוג ביחד את סוף השנה. הנה סוף סוף היום הגיע והיה פשוט מושלם! מסיבת סיום רגועה כיפית ומלאת שמחה. רצינו להגיד תודה לכל מי שהגיע למסיבת הסיום שלנו לבלות ולחגוג את סוף השנה, תודה רבה על החיבוקים המילים הטובות וגם המתנות. היתה לנו שנה מופלאה עם הילדימות שלכם ואיתכם וזה לא מובן מאליו. תודה על הכל!
הודעות ותזכורות:
סדינים חדשים
בקבוקים מלאים
מגבוני חודש אוגוסט! 1 ללובשי חיתולים
אוהבות מאוד ושולחות נשיקות
הדר וענת
** **
צעירים ב- הלו יעקב
“
את השבוע פתנו עם סירה גדולה באמצע כיתת המפגש בזמן שהרוח נשבה והגלים היו נעימים ורכים התבוננו בסירה …. סירה עם משוטים אנו נעזרים בכוח הגוף שלנו, הידיים שלנו כדי להניע את הסירה זה לא קל בכלל…
התבוננו שוב ונהננו מהבריזה לו רק הרוח היתה יכולה לעזור לנו…..
הכרנו את סירת המפרש את הבד הגדול המתוח שתפקידו לאסוף את הרוח ולגרום לה לדחוף את הסירה …את הבד שמנו מול מאוורר וראינו שבאמת רוח מהמאוורר דוחפת את הבד. סירת מפרש!
הקשבנו לסיפור על ילד שנכנס לאמבטיה ובחר לשחק בסירה גדולה ויפה אני רב חובל…! הוא קרא…
מי הוא רב החובל ?… רב החובל מחליט לאן הסירה תשוט הוא אחראי על ההגה הגדול ועל האנשים שנמצאים על הסיפון.
יש לו מצפן והמון שעונים והוא יודע בדיוק לאיזה כיוון נושבת הרוח.
גם אנחנו רוצות ורוצים להיות רב חובל … חבשנו את הכובע התבוננו במצפן וקראנו בקול גדול קדימה לדרך.
כשהרוח היתה חזקה מידי והסירה נעה מצד לצד וכמעט הפילה אותנו למים.. קרא הרב חובל להוריד מפרשים עשינו זאת בקושי אבל הצלחנו והופ הסירה שקטה לה….
בשלב מסוים הגיעה אמא לאמבטיה ואמרה שהגיע הזמן לסיים לשחק … היא שלפה את פקק האמבטיה ו… מי יודע מה קרה לים הכחול של הילד…. ברח לו בחור הביוב ….
“שוטי שוטי ספינתי
הים שלי נגמר
אני אהיה עוד רב חובל
אם לא היום, מחר
פעילות קבוצתית בארגז החול
השבוע השקענו בארמונות וסידור עבודה
שאלנו כדי לבנות ארמון חל גדול מה צריך ?
כלים- כף ודלי, כוסות שונות..
חול ומים להידוק החול
חברים שימלאו דליים בחול ובמים וכאלה שיעצבו את הארמון …
כל אחד ניגש לתפקידו ומדהים איזה יופי של עבודת צוות באמת לא היה צריך לתווך יותר מידי פשוט אלופות ואלופים.
שאלנו כמה חול יש בארגז החול המוווון חול אפשר לספור גרגירי חול ?.. לא…
וכמה חול יש בחוף וווווווואו המון המון המון
תוך כדי עבודה שרנו ….
המון
מה אפשר לבנות מחול?
ארמון
ומי יגור בו מי?
הלו יעקב ואני(:
משתעשעים בסוף השנה
ארוחת הבוקר -
אני לא יודעת אם אתם יודעים כמה הלו יעקב אוהבים טחינה ..
כל כך אוהבים טחינה שיש לנו מנה כפולה ומכופלת של טחינה בארוחת הבוקר הם פשוט שותים אותה…
בשבועות האחרונים החברימות בקבוצה מתלוצצים שאפשר לשים טחינה בבקבוקים שלהם במקום המים .
אז … איתגרנו אותם …
השבוע הגשנו כוס טחינה במקביל לממרח ומודה שהופתעתי כולם שתו בהנאה גדולה טחינה וקראו לה מיץ טחינה תכלס צודקים זה טעים טחינה זו טחינה .
והנה עוד יום חמישי הגיע להלו יעקב ואיתו החלפת ספרים איזו התרגשות ….את הספרים שהוצאנו מהתיקים הנחנו בצורה מסודרת על הריצפה סיפרנו עליהם והמלצנו לחברים.. במהלך הטקס גילינו ספר אחד שחזר קצת קרוע… זה מאוד העציב אותנו… הרמנו את הטלפון וקראנו לאמבולנס הספרים .. הוא הגיע מצוייד במספריים ודבק נייר ולאט לאט הצמדנו דפים והדבקנו את הספר יחדיו … הזכרנו שוב את החוקים סביב השאלת הספרים וכמה חשוב לשמור ולהגן עליהם.
למה בעצם אנחנו כל כך דואגים לספרים.
חשבנו על הסופרת כמה זמן המילים והמשפטים המתינו לה בראש עד שהחליטה להעביר לדף ומשם למחשב ומשם לבית הדפוס כמה זמן לקח למאיירת לחשוב על איזה ציור הכי מתאים ובאיזה צבעים להשתמש ….
הבנו שלא קל בכלל להוציא ספר לעולם… ושיר איך נולד וצחוק איך ?…..
“איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק……
אחרי שהסופרת הוציאה את המילים מהראש וכתבה אותם על דף או במחשב היא שלחה לבית הדפוס יחד עם האיורים של המאיירת ושם הם יצרו את הספר שלהן
התבוננו בתהליך של הכנת ספר ביוטיוב
התבוננו איך מכניסים המון דפים לבנים וריקים למדפסת…ואיך הדפים יוצאים עם אותיות וצבעים.
ראינו איך חותכים את ערמת הדפים המודפסים יחד בעזרת מכונה עם סכין ארוכה.
ולבסוף התבוננו במכונה שמאגדת את כל הדפים עם הרבה הרבה לחץ וקצת דבק .
את כל הספרים אורזים בארגזים ושולחים בעזרת משאית לחנויות הספרים בכל הארץ.
יש המון עבודה, מחשבה ואהבה בכל ספר וספר ולכן אנו מעריכים ודואגים לספרים שלנו.
הסירטון שצפינו בקבוצות קטנות בגן.
מסיבת הסיום שלנו קרבה ובאה וההלואים מתרגשים מאוד…
שיר השבוע שלנו - scatman john
הודעות ועידכונים
יום א׳ בנוהל סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים.
השבוע ביום חמישי אנו רק נחזיר ספרים ולא נשאיל הספרייה שלנו נסגרת עד לשנה הבאה.
תודה על שיתוף הפעולה על הדרך להראות לילדים מהי עצמאות ואחריות.
מגבוני חודש אוגוסט
חבילה 1 לילד לא גמול
ואין צורך במגבונים לילדים הגמולים.
דור חוזר אלינו השבוע ביום חמישי
תודה מיוחדת לאחי שבילתה השבוע איתנו
שבוע מלא התרגשות להלואיים
אורטל ואחי
בוגרים- ציונה
שבוע כמעט אחרון בגן...ממש אוטוטו נגמרת לה השנה, ומה יותר סימבולי מלסיים את השנה עם דור ההמשך של הציונות...אחרי שבועיים מרגשים במיוחד וחודשים רבים בהם חיכינו, ציפינו, שיתפנו, שאלנו, המצאנו שמות ועוד ועוד....הם כאן! אז ננצל את ההזדמנות לאחל מזל טוב לכל המשפחות שלנו בציונה שהתווסף אליהם בשבוע/שבועיים/חודשים האחרונים גור/ה קטנים.
הידיעה המרגשת והמשמחת הזו משפיעה כמובן רבות על החברים שהפכו ברגע אחד להיות אחים גדולים וגם על האנרגיות והרגישות בקבוצה שלנו בכלל. חשוב לציין בהזדמנות זו שהשיח שלנו עם כל חבר בנושא יכול להיות שונה, תלוי בדרך ובתגובה שלו/ה לעניין. יש כאלו שיבואו לגן ומיד ישתפו, יש כאלו שבמשך שבוע/שבועיים ואף יותר לא ירחיבו יותר מדי(וזה גם בסדר) הגישה שלנו בעניין היא לא לדחוק בהם לשתף. זו תקופה עמוסה רגשית גם ככה, והשינוי יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני דרכים, אין צורך להעמיס רגשית. אם מתאים להם לדבר על זה, אחד על אחד או בפורום קבוצתי אנחנו נעודד זאת כמובן ואם נראה שאין כרגע עניין רב בדיאלוג סביב הנושא, נשחרר... כרגע יותר מכל החברים זקוקים לדבקות בשגרה שלהם, לחיזוקים, העצמה ותשומת לב.
אז מה היה לנו השבוע? בעיקר חם.... אבל את החברים זה לא ממש הטריד, הם עדיין נהנו להם להתרוצץ כהרגלם בחצר, לשחק ואפילו ללבוש תחפושות שאינן לגמרי תואמות עונה...כנראה שהחום לא משפיע עליהם כמו שהוא משפיע עלינו.. ובכל זאת כדי לצנן לנו מעט את סדר היום אנחנו משתדלים לנצל את החצר יותר בשעות הבוקר בהן החום עוד לא בשיא ולקצר את שעות החצר בצהריים על ידי מתן חלופות כמו משחקים יזומים בכיתה הגדולה, סידור המזרונים יחד, יצירות, זמן סיפור משותף... כדי להתמודד השבוע עם החום בחצר עשינו פעילויות מים ומקלחות שדה, אכלנו רימון חמוץ מתוק ונהנו מתה קר טעים במיוחד....כשסיימנו לשתות את כל המים מהבקבוק, מזגנו לעצמנו תה קר וביקשנו להוסיף לבקבוק גם כמה עלי נענע או לימונית ששחר קטפה לנו מהשכונה...אניני טעם ממש..
בחברותא החברים סיפרו על המאכלים השונים שכבר יצא להם להכין מספר המתכונים שלנו... שיבולת השועל של יובל ששון נבחרה כמנת השבוע... השבוע זוהר ובארי בחרו להביא לנו את הספר כדי להראות לנו בעצמם לאיזה מתכונים הם התחברו יותר ולאיזה פחות ומה הם ביקשו כבר לנסות בשבוע הבא.. מתי כבר התנסה בערכת האירוח והכין לנו יחד עם סבתא עוגת מנגו! הוא סיפר שהשתמש בסינר כדי לא להתלכלך ובכפות כדי לערבב...תודה למתי ולסבתא רוחי'ק על העוגה המשובחת!
בטקס הקבוע שלנו בו אנחנו שואלים איזה יום היום ומסמנים עם האצבעות את המספר, החלטנו לנסות לסמן את הספרה עם חלקים שונים מהגוף, יום שני עם שתי הרגליים, יום שלישי עם שתי ידיים ועוד רגל אחת... ספירת הימים התגלגלה לה ליצירת צורות שונות מהגוף שלנו, עשינו עיגולים אנושיים, ריבועים, מלבנים וגם כל מיני צורות שאין להן הגדרה ברורה....
השבוע במפגש קראנו את הספר "ככה אני גם יכולה" מאת יונה טפר. הסיפור על הילדה נגה ואבא שלה, שבדרך לגן פוגשת צב, ארנב, ציפור ועוד כל מיני חיות שאליהן היא יכולה להפוך...נגה מוכיחה לנו שהיא יכולה להפוך לכל חיה שהיא רוצה, ואנחנו בעקבותיה ניסינו גם להפוך לחיות....כשהפכנו לצב ניסינו להכניס את הראש לתוך הבית, אבל חוץ מלקמר את הגב לא מצאנו את הסלון וגם לא את המטבח....כשניסינו להפוך לג'ירפות מתחנו את הצוואר והפכנו להכי גבוהים שאנחנו יכולים אבל עדיין לא הצלחנו להגיע לצמרת העץ.... על מה נגה מדברת? איך יכול להיות שככה היא יכולה ואנחנו לא מצליחים באמת...
כהרגלנו זרמנו עם הדמיון והמחשבות והוספנו לסיפור עוד כמה עלילות....מסתבר שלנגה יש חברה מאוד טובה ששמה נעה! הן עושות המון דברים ביחד....בונות מגדל, לשות בצק, רוקדות ריקוד...
שמענו את השיר של דתיה בן דור, שתי חברות טובות
“חידה: שתי חברות טובות עושות הכל ביחד
ועושות הכל בשלום ובנחת
ודומות זו לזו כמו...שתי ידיים. מה זה יכול להיות?
שתי חברות טובות, בונות מגדל, בונות מגדל, בונות מגדל ביחד..
שתי חברות טובות, לשות בצק, לשות בצק, לשות בצק ביחד..
שתי חברות טובות, שוחות בים, שוחות בים, שוחות בים ביחד..
שתי חברות טובות, רוקדות ריקוד, רוקדות ריקוד, רוקדות ריקוד ביחד..
נעה, בשונה מנגה, לא הצליחה להפוך לכל החיות שמתוארות בסיפור...אז החלטנו לעזור לה עם אבקת הקסמים המיוחדת שהכנו! האבקה הזו יכולה להפוך כל אחד ואחת לאיזה חיה שהוא ירצה..אפילו לצ'יטה, עמריקי הציע.. לפרפרים, זאבים, ינשופים ועוד המון חיות מעניינות שבכלל לא הופיעו בסיפור.. נעה כל כך שמחה מהרעיון וביקשה שהחברים יפזרו כל יום את אבקת הקסם....! אז בכל מפגש הוצאנו את הקופסאות, התאמנו על פתיחה וסגירה שלהן שהייתה לפעמים קצת מתסכלת, מילאנו את הקופסא באבקה לפי הצורך ונזהרנו מאוד שהאבקה לא תשפך בכל מקום...אם האבקה נשפכת על הרצפה היא יכולה בטעות את המקום לים סוער עם כרישים או לביצה עם המון תנינים....החברים שמרו מאוד על כללי הזהירות, בכל זאת לא נעים לשבת בכיתה מלאה בתנינים..
אחד החלקים שהכי אהבנו (וגם מאוד הצחיקו אותנו) בסיפור הוא החלק שבו אבא של נגה הופך להיות פיל...(להפוך לכל החיות האפשריות זה לגיטימי אבל כשאבא הופך לפיל זה כבר לא רגיל...) כל יום הזמנו כמה חברים שידגימו את הליכת הפילים המפורסמת שלנו...הולכים בהליכה שפופה...את החדק אנחנו מכניסים בפיסוק בין הרגליים ומחפשים את החדק של הפיל מאחורינו..מחברים חדק לחדק ומתהלכים בכיתה כמו פילים...מדי פעם עוצרים למלא מים בחדק ולעשות אמבטיה לכולם (תזמינו אותם להדגים לכם בבית, הנאה מובטחת...) וברקע שומעים את מצעד הפילים מתוך ספר הג'ונגל
“"לפנות את השבילים
כי אנחנו הפילים
צועדים בסך
מי שלא יברח
זה על אחריותו
בטעות נרמוס אותו".
בסוף השבוע החלטנו לעשות מחווה לנגה ונעה, הכנו רורשאך, שהוא במקור ציור של כתמי דיו, אנחנו השתמשנו בכתמי גואש...במרכז הדף כל חבר השפריץ מעט גואש מהצבעים שהוא בחר, קיפל את הדף לשניים, יישר מרח והזיז את האצבעות בעדינות מצד לצד...ברגע שפותחים את הדף המקופל....וואו איזה הפתעה! מגלים כל מיני חיות מעניינות...דובי, אריה, ואפילו ג'ירפה הצלחנו לראות...חשבנו שיהיה נחמד להוסיף על הציורים קצת אבקת קסם, למקרה שהחיה שיצאה לנו תרצה להפוך בעצמה למשהו אחר....בציונה הכל אפשרי..
הודעות ותזכורות:
• יום פיג'מות בגן!! לאור בקשות רבות שעלו מהחברים החלטנו לעשות השבוע ביום שלישי יום פיג'מות. כל החברים יכולים להגיע לבושים לגן בפיג'מה (תואמת עונה כמובן..) אם באותו בוקר הם לא מעוניינים אין צורך ללחוץ (אפשר לשים את הפיג'מה בתיק והם ילבשו אותה כשירצו) כמובן לא לשכוח גם בגדים להחלפה.
• נוהל יום א'- בקבוקי מים מלאים, סדינים, תיק ספר ותמונה.
שבוע צונן ככל הניתן לציונות...
אוהבות שירז וליטל