עדכון שבועי ילדי הטבע הדמוקרטי
שבת מנוחה
א. התקנו בחצר שלנו מאוורים תעשייתיים שיזיזו קצת את האויר הלח והכבד לרווחת הילדים הילדות וגם לנו ולכם. הם מותקים לפי תקן בגובה 2.10 ולא נגישים לילדימות.
ב. דלת דלת דלת דלת עשינו את כל כך הרבה מאמצים ושינויים כדי שהשער יהיה בטיחותי יותר ויסגר עצמאית, בהמלך שעות היום אנחנו ממש ממש ממש מקפידות והשער תמיד נעול (יעידו על כך הורים שמגיעים אחרי חיסונים וכו') עם זאת יש גם אחריות שלכן ושלכם בבוקר ובסוף היום להקפיד גם אתם. השער נסדר אוטומטית כך שכל מה שאתם צריכים לעשות זה בסך הכל לא לתקוע אותה םתוחה. אני מדגישה זאת שוב מאחר והשבוע בסוף היום אחד ההורים השאיר את הדלת פתוחה ואחד הילדים רץ החוצה כחמשחק עם הוריו וכמעט יצא. שוב, בטחינה אליכם, הקפידו, למען בטחון הילדים שלנו!
עוגות וימי הולדת- בתחילת השנה נשלח אליכם קובץ ובו כל הפרטים החשובים לימי ההולדת. בגן שלנו מאוד חשובה לנו האחידות וגם המינימליזם. אנחנו נהנים לחגוג ושמחים מתוקף האירוע, ממתקים והפתעות הם לא בהכרח מה שמשחים אותנו ומאוד חשוב לנו ללמד את הילדימות להנות מההויה והמביחד. לכן מאוד חשוב לנו שתקפידו על הנחיות ימי ההולדת. אנחנו מדיגושת אותן שוב:
ג. עוגות- אך ורק עוגות בחושות ע"ב פירות כמו- גזר, תפוזים, תפוחים, בננות. ללא קצפות וללא קרמים. אנחנו מבקשות מאוד בלי עוגות בסקווטים, שוקולד, קצפות ובצק סוכר. אנחנו מחוייבות על מזון בריא וזה תקף לכל הילדימות. תאמינו או לא את הבחושות הפשוטות הילדימות הכי אוהבים! כדאי ומומלץ מינימום סוכר וקמח אחר, אבל זה ממש לא חובה.
זה בסדר גם לקנות עוגה, אנחנו מבינות שלא לכולן/ם יש את הזמן ופניות, אפשר בהחלט להביא עוגות קנויות שנצמדות לבקשות.
פינוקים- ממש ממש בקטנה, מגש פירות/ קלחי תירס/ גלידה ביתיית- כל אלו פינוקים מהממים בשבילנו וממש לא צריך להגזים. מגש פירות אחד מספיק לכל הגן!
נשמח מאוד אם תמשיכו לזרום איתנו כמו עכשיו.
ד. לסיום, אני רוצה להגיד לכם ולכן באופן אישי תודה ענקית על האמון. בעקבות מקרה הפעוטה יסמין, חלק מכם פנו והדגישו את האמון שלכם והבטחון בנו. חשוב לי שתדעו שזה ממש לא מובן מ אליו. זה מרגש אותנו מאוד. עם זאת יש גם מקום לחשש, ולתחושות לא נוחות, התחושות האלו לגיטימיות גם עם יחד האהבה שיש בינינו.
אני מתארת לעצמי שגם קולות של שאלות עלו בקרבכם (אם כי רק הורה אחד שוחח איתי על כך) לגבי התנהלות הגן שלנו ומניעת מקרי אלימות.אני בטוחה גם מבלי שתדברו שהנושא מעסיק אתכם ובצדק, הוא מעסיק גם אותי ואותנו!
אני כותבת לכם עכשיו מלונדון היפה, כאחזור, אשלח לכולכם ולכולכן מכתב ובו אפרט ואסביר את כל הגישה שלנו והעמדה שלנו לגבי בטחון הילדים והילדות בגן שלנו ויצירת אקלים בטוח ונעים.
מזכירה שאני חוזרת ביום רביעי ואפשר לפנות לאורטל/ למובילות בכל עניין כרגיל לגמרי :)
באהבה גדולה
ודש מהארי ומייגן
אחי וכל צוות ילדי הטבע הדמוקרטי.
אפרוחיה- נחמה
השבוע עסקנו בנושא מתוק ומקסים במיוחד, המשחקים של פעם.
התחלנו ביום ראשון עם קלאס, ציירנו את לוח המשחק בגירים צבעוניים על הרצפה וניסינו לקפוץ. חלק הלכו, חלק זחלו וחלק ממש קיפצו ממשבצת למשבצת, ממש כמו המסלולים שאנחנו אוהבים בחצר. ספרנו יחד בקול רם עם כל משבצת.
ביום שני שיחקנו גומי. טלי ושחר החזיקו את הגומי ואלינור לימדה איך אפשר לצעוד בין הגומיות ממש כמו ריקוד!
ביום שלישי שיחקנו דוקים עם התאמה קלה לגיל, עם קשיות שתיה. ליקטנו אותן לערמה, התרכזנו ופיזרנו על הרצפה. ניסינו להרים בכל פעם רק קשית אחת. למדנו לשחק במשחקי ידיים, שרנו את חנהל'ה אופה קטנה והילדים אהבו מאוד את האינטראקציה המצחיקה עם הגננות ואת השיר המשעשע.
ביום רביעי שיחקנו בהולה הופ, ניסינו לסובב את החישוק, ניענענו ידיים רגליים וישבנים במעגלים. החזקנו עם הידיים את החישוק, כל מי שרצתה והסתובבנו יחד תוך שירת עוגה עוגה. הצחיק את הילדים במיוחד לשבת ולקום יחד עם החישוק.
החישוק הפך למשחק ים יבשה מצחיק שבמהרה מאור שלנו הפעילה בקריאו ים!! יבשה! שהקפיצו את כולנו לתוך. החישוק והחוצה ממנו.
השירים שליוו אותנו השבוע הם "אן דין דינו" ו"השירים המשחקים" של עוזי חיטמן
ביום חמישי ניסינו משהו חדש שהגיע אלינו היישר מהחינוך האנתרופוסופי, סידרנו שטיחונים קטנים ברחבי הכיתה, לכל ילד הוצעה האפשרות לשחק לבד, יחד עם חברים או במשחק חופשי (אנחנו בכל זאת דמוקרטים ;-)) על השטיחונים הנחנו חיות משחק שונות ורוב הילדים בחרו לשחק יחד. שאלנו את הילדים מה אפשר לעשות עם השטיחון חוץ מלשבת עליו? חלק גילגלו את השטיח, חלק התגלגלו בתוכו. חלק בחרו לשתף פעולה וליצור ערימה אחת גדולה מהשטיחונים שלהם.
הילדים מתעניינים מאוד בהמחשות של סיפורים, סיפור השבוע היה 'לבד כל המרבד' מאת בריאן וילדסמית. פרשנו בכל פעם מרבד, עליו התיישב החתול שלנו. הצטרפו אליו כלב, עז, פרה ואפילו פיל! החתול כעס וגירש את כולם וישב מאושר לבד. שאלנו למה החתול כעס? גם אנחנו מרגישים כעס לפעמים? מה עוד אנחנו מרגישים? מה אנחנו מרגישים עכשיו? אמרנו שלפעמים אני רוצה לשחק לבד ואני כועסת אם חוטפים לי משחק או מפריעים לי. ביום חמישי דיברנו על המרבד של החתול כשישבנו על השטיחונים שלנו.
ראינו גם את ההמחשה האהובה עלינו-תירס חם! וביום חמישי ראינו המחשה חדשה לגמרי! 'פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו' מאת מירה מאיר. החברים כל כך התרגשו מהמיטה וכל הבובות שמופיעים בסיפור שחלקם קפצו מיד למיטה להתחבק עם הילד, הדובי, הקופיף, הארנב והנחש.
במפגש בחרנו בעזרת אן דן דינו חבר או חברה שהחזיקו במהלך המפגש את בובת הצפרדע הירוקה שלנו. הילדים לומדים לכבד את החברים, לא לחטוף ולשתף.
לפני השינה אנחנו שומעים דיסק עם סיפור ונרדמים במהלכו. כמעט כל הילדים הולכים לבד למיטה, מבקשים שמיכה ונשיקה לפני השינה ונרדמים עצמאית.
שבוע נעים וחמים
קרן, אלינור וטלי .
צעירים א- רוחל'ה
שבוע של אור ושמחה
אנחנו כבר ממש בסוף השנה ורואים את זה על הילדימות. הביטחון שלהם, האופן בו הם משחקים, אופן התקשורת, כישורי הלמידה המפותחים, כולם מצביעים על התבגרות ובשילה. הילדימות ממש עושים קפיצה לקבוצת בוגרים בחודשים האחרונים של השנה ואנו רואות את זה יומיום בכל שלב של היום בגן. אנחנו רואות את זה למשל באופן המיידי בו הילדימות מפנימים סוגי משחק חדשים, הדרך בה החברימות מזכירים אחד לשני לא לאכול כריך לפני שאומרים בתאבון יחד, הרצון לספר ולדבר יותר במפגשים, העובדה שהחברימות צריכים פחות שינה בצהריים כמו גם האופן המקסים בו החברימות מזמנים אחד את השני למשחקים יחד, מסבירים זה לזה מתי אני רוצה לשחק לבד, ובכלל משחקים בצורה מורכבת יותר - ניתן פותח חנות ומציע לקנות שוקולד, אחרי שקונים חבילה הוא מודיע שנגמר השוקולד אבל יש גלידה. תומר ויערה משחקים בבית ההוביט בלקפוץ על פופים, אחרי שהם יוצאים תומר מזמין את יערה לחזור ל"מסיבה", רועי עומד על ג'ימבורי וקורא "איזה נוף!". כל הדברים הללו, שנראים לנו פשוטים, לא היו קורים לפני חודשיים. היום, החברימות מצליחים לקשר רעיונות מתחומים שונים למשחק שלהם ולייצר משחק שעוזר להם לעבד את המציאות מסביבם וללמוד.
השלב בו נמצאים הילדימות בסוף השנה הוא הזדמנות עבורנו ללמוד יחד סביב נושא שמענין את החברימות ורלוונטי לחיים שלהם. ומה יותר מעניין את רוח'לה מכלי תחבורה שונים ומשונים? אז השבוע במפגשים שאלנו את החבירמות "איך אנחנו מגיעים בבוקר אל הגן?" חלק מגיעים באוטו או במכונית, חלק מגיעים בעגלה, יש כאלה שמגיעים באופניים... ואם אנחנו רוצים ללכת מהגן לגינה הציבורית? איך נגיע לשם? או אם נרצה ללכת מהגן לקנות ירקות ופירות? איך נגיע לירקן? נלך ברגל! אז הלכנו יחד בכיתה לירקן. בדרך ראינו את שאול חתול הרחוב ונופפנו לו לשלום, המשכנו ללכת לירקן שם קנינו ירקות ופירות שונים. כל אחד בחר ירק או פרי לשים בסל הקניות שלנו ושילם עליו בנפרד. אחר כך רצינו ללכת לגינה הציבורית. אבל אוי, בדרך לגינה יש כביש! הכביש מלא במכוניות שנוסעות מהר מאוד וממש מסוכן לחצות את הכביש! איך נחצה? במעבר החציה! נעמדנו במעבר החציה וחיכינו ברמזור. הרמזור אדום? עוצרים! עכשיו הוא ירוק! אז אפשר לחצות! יש הגענו!
סיפרנו לחברים גם על כך שיש מקומות שאפשר להגיע אליהם רק ברגל כמו למשל מקומות שונים בטבע. אז פרסנו במפגש בד ירוק שיהיה דשא עליו פיזרנו פרחים, הנחנו בד כחול שיהיה לנחל, ואפילו הר הבאנו למפגש! קערה גדולה מהחצר שאם הופכים אותה היא יוצרת הר קטן וירוק. הזמנו כל פעם חבר או חברה לבוא לחבוש כובע על הראש, לשים על הגב תיק עם מים ופרי ולצאת לטייל! קודם כל עולים על ההר, צריך לעלות לאט ובזהירות שלא נחליק ונאבד שווי משקל, אולי נבקש עזרה של יד? אולי נטפס על ארבע? כשמגיעים לראש ההר אפשר להביט סביב על הנוף. איזה נוף נהדר! ירדנו שוב לאט ובזהירות וחצינו את הנחל. זהירות לא להרטיב את הסנדלים במים! איזה כיף הגענו אל האחו! כמה פרחים נהדרים פורחים כאן! אפשר אפילו להריח אותם.
לימדנו את החברים את הדקלום "טיול":
“““““"לקחתי לי תפוז
לקחתי לי מקל
יצאתי לטייל
בארץ ישראל
צעדתי בשביל
הגעתי אל הנחל
על גשר צר מאוד
עברתי בלי כל פחד
עליתי על ההר
ראיתי את הנוף
ירדתי לעמק
הגעתי אל החוף
רצתי עד הסלע
עשיתי התעמלות
ואת הדרך חזרה
מצאתי בקלות"
בהתחלה המצאנו לדקלום תנועות ועשינו אותם כולנו יחד, אחר כך הזמנו כל פעם חבר או חברה שיראו את הדקלום לכל שאר הילדימות. בדקלום הזה החברימות הכי נהנו לעשות התעמלות. אנו מתחילות לחשוד שהחלקים האהובים על החבירמות בדקלומים קשורים לקפיצות ;) ראינו שהחברימות ממש רוצים לזוז לנוע ולקפוץ אז שמנו לנו ברקע את השיר- "בוא איתי אל הגליל"
של להקת פיקוד צפון והזמנו את החברימות לבוא לטייל איתנו ברגל, לרקוד ולקפוץ.
בשאר השבוע דיברנו קצת גם על אופניים. בקבוצה של רוחל'ה החבר נבו כמעט תמיד מגיע לגן על אופניים ולפעמים גם בועז. גם הדרי מגיעה לגן על אופניים. נבו אפילו אמר לנו שצריך לחבוש קסדה כשרוכבים על אופניים, שתגן על הראש שלנו אם ניפול. חשוב מאוד! רוצים שנכיר קצת יותר טוב את האופנים? בוודאי! אז הבאנו לכיתה אופניים מיוחדות מאוד. ספרנו ביחד את הגלגלים של האופניים: 1, 2, 3! שלושה גלגלים! אלו לא סתם אופניים, זה תלת-אופן! "תלת" זה כמו הסיפרהשלוש, ולאופניים יש שלושה גלגלים אז קוראים להם תלת-אופן. הפכנו את האופניים על הגב שלהם וסובבנו את הגלגלים. וואו איך הם מסתובבים! אוי, תראו! מה מסתובב יחד עם הגלגל? מה זה הדבר הצהוב הזה? "פדל!!". אם נוסבב רק את הפדל, אתם חושבים שהגלגל כולו יסתובב? התשוובת של החברימות היו מעורבות. אז החלטנו פשוט לבדוק. הזמנו חבר שיחזיק בפדל וינסה לסובב אותו. החבר סובב את הפדל והגלגל הסתובב יחד איתו! וואו איזה קסם! הגלגל מסתובב בלי שנוגעים בו! וואו מעניין מה יקרה אם נוסבב את הפדל כשהאופניים מונחות על הרצפה. נראה לכם שהגלגל עדין יסתובב? גם כאן הדעות היו חלוקות ולא היה מנוס מפשוט לבדוק. הפכנו את האופניים שוב כך שהפעם הן מונחות על הרצפה כמו שצריך, והזמנו חבר לסובב שוב את הפדל. לא רק שהגלגל הסתובב, כל האופניים נסעו קדימה! אבל קצת קשה להמשיך לסובב את הפדל תוך כדי שהאופניים זזות... אולי יש דרך קלה יותר לסובב את הפדל כשהאופניים נוסעות? החברים הציעו להשתמש בראש. ניסנו לסובב את הפדל עם הראש אבל הוא בקושי זז. נסינו לחשוב ביחד איזה עוד איברים בגוף אנחנו יכולים להזיז בסבובים כמו שהזזנו את היד כדי להניע את הפדל. מה עם הרגליים? כן, רגליים! התישבנו על האופניים ורצינו להתחיל לדווש עם הרגליים, אבל אוי שכחנו משהו חשוב מאוד! מה שכחנו? -"קסדה!" מיד חבשנו קסדה על הראש וחזרנו לאופניים. התחלנו לדווש ונסענו קדימה! ווואו! הזמנו חברימות לדווש באופניים. לא היה קל לחברימות לדווש והגננות עזרו לחברימות לנסות להפעיל כל פעם כח ברגל אחרת. למרות הקושי, החברימות היו מאוד נלהבים להתנסות ברכיבה.
““איך נוכל להתנסות כולנו ברכיבה על אופניים? אולי נרכב לנו באופניים דמיוניים? נשכבנו על הגב, הרמנו את הרגליים והתחלנו לסובב אותם כאילו אנחנו מדוושים על אופניים! שמנו לנו ברקע את השיר- "bicycle race"
של להקת קווין ורכבנו באופניים הדמיוניים שלנו: לרכוב מהר, לרכוב לאט, לנוח ולשתות מים לפני עליה גדולה, לרכב בעליה, לצלצל בפעמון ושוב לרכב הכי מהר שאפשר לפני שמסיימים.
השבוע בחצר מזג האויר הפתיע אותנו בגשם בלתי צפוי! (מה יהיה התחממות גלובלית?!). רב הזמן בחצר השמיים היו מכוסים עננים וירד גשם מאוד עדין שגרם לכולנו להתרגש מאוד. אבל מידי פעם התחיל לרדת גשם של ממש! אז מה עושים? נכנסים למחסה בצימר שלנו. כל החברים נכנסו לצימר ושרו ביחד שירים של גשם עד שהוא נחלש מספיק לצאת שוב לשחק בחצר. וואו כל הג'ימבורי נרטב כהוגן! הבאנו מיד לכל אחד מהחברימות קצת נייר סופג והתחלנו לייבש את הג'ימבורי מסביב שאף אחד לא יחליק בטעות. היה פשוט תענוג!
בתחילת השבוע בחברותא ובהשראת שבוע הספר, המשכנו בהמחזת סיפורים. הפעם המחזנו את הסיפור "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו" מאת מירה מאיר. הנחנו בשורה בובות שונות: בובה של כלב, קופיף, דובי, תרנגולת, איש שלג, פיל ונחש. על הרצפה הנחנו בובה של ילד וכסינו אותו בשמיכה.
“"פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו"
אז את מי הוא יזמין לישון איתו? כל פעם הזמנו ילד או ילדה לקחת בובה שתצטרף לילד. אל הילד הצטרף דובי, קופיף, פיל, איש שלג, נחש ותרנגולת. והם כולם ישנו ביחד בשקט כל הלילה. מרוב בובות הילד אפילו היה צריך לישון מחות לשמיכה שלו! אבל יום אחד התרנגולת אמרה שהיא מתגעגעת לחברים שלה על הכוננית אז הזמנו חבר להחזיר את התרנגולת, ואחר כך את הנחש, איש השלג, הפיל, הקופיף והדובי לכוננית. כל פעם סיפרנו את הסיפור בהתאם לבובות שבחרו החברימות והאופן בו החברימות סיפרו את הסיפור. לפעמים החלטנו שלא הילד ישן מחוץ לשמיכה אלא הדובי או איש השלג.
בחצי השני של השבוע שיחקנו בכל מיני משחקי תחבורה. יום אחד הבאנו ספר מלא בתמונות של כלי תחבורה שונים. שאלנו את החברימות מה השם של כלי התחבורה בתמונה והאם יש לו איזה קול מיוחד שהוא עושה. לא תופתעו לגלות שהחברימות הכירו את השמות של כל כלי התחבורה (אולי חוץ ממנוף שאפשר גם לטעון טכנית שהוא לא כלי תחבורה) והיו מאוד נלהבים לשתף אותנו בידע שלהם על הצליל שמשמיע כלי התחבורה הזה ואיפה הוא נוסע. אחר כך הזמנו את החברים לבנות כביש שנוכל להסיע עליו כלי תחבורה שונים. כל חבר לקח קוביה אותה הוא הוסיף לכביש שלנו. אחר כך הזמנו כל פעם חבר אחר לבחור כלי תחבורה להסיע על הכביש.
ביום אחר העמדנו פנים שאנחנו נוסעים במכונית. חגרנו חגורות, בדקנו שהצפצפה עובדת והתחלנו לנסוע. אוי לא רמזור אדום! לעצור!! מחכים מחכים מחכים.. והנה הרמזור התחלף לירוק אפשר להמשיך לנסוע! אחר כך החלטנו להפוך לרכבת. רוחל'ה כבר אלופים בלהפוך לרכבת. כל פעם אנחנו מזמינים חבר אחר להצטרף לרכבת ולהחזיק בקרון שלפניו. כשכל הקרונות הגיעו הרכבת שותה דלק שיהיה לה כוח לנסוע, אנחנו תוקעים בצופר "טווו טוו!" והרכבת מתחילה לנסוע ולשיר "כבר סידרנו הרכבת". נסענו כרכבת ברחבי הכיתה וכל החברימות היו מאושרים מאוד.
כבר פגשתם את עינב? עינב היא עובדת חדשה בגן שלנו ואפשר לזהות אותה לפי הרסטות הבהירות. עינב מגיעה עם ניסיון של עבודה בגני ילדים והחברימות מאוד נהנים לשחק איתה. אתם מוזמנים להגיד לה שלום (:
הודעות ותזכורות:
*בקבוקי מים מלאים
*מגבונים ליוני - שימו לב אם הבאתם רק חצי מהכמות הנדרשת ואתם צריכים להוסיף
*מצעים רעננים
נשיקות וחיבוקים
הדר וענת
צעירים ב- יעקב
סיכום שבוע ספר ומיחזור- שימוש חוזר
בתקופה האחרונה אנו מדברים הרבה על הזבל שלנו ממה הוא מורכב ולמה הוא כל כך בעייתי גילינו שהדרך הכמעט יחידה להקטין את כמות הזבל היא לא לזרוק . שימוש חוזר.
השבוע ביקשנו חולצות שאתם כבר לא צריכים חשבנו מה אפשר לעשות עם חולצה קרועה או מלוכלכת -
אם לא בתור חולצה אולי אפשר להשתמש בבד שלה ..
מה אפשר לעשות עם בד של חולצה משומשת ?!?!
לגזור לסמרטוטי ניקיון .
לגזור לרצועות וליצור חבל חזק
פעילות יצירה והדבקה
סרטים לראש
תיקים ועוד המון המון דברים.
תיק הספר
את החולצה יכולנו לגזור ולתפור אך המטרה הפעם היתה לנסות ולראות אם נצליח עם כמה קשירות פשוטות לארגן איזה תיק.
אז השבוע התאמנו בללפף...
ליפפנו חוטים עבים ,דקים והסכמנו יחד שהחוט העבה קל יותר לליפוף ..
אחרי מסע אימונים מפרך הגיע הזמן להכין תיק לקחנו חולצה פרסנו, התבוננו וניסינו להבין איך זה הופך לתיק .
התחלנו בלסגור את הפתחים, את השרוולים ופתח לראש .
הפתח היחיד שישאר הוא הפתח בתחתית החולצה שהוא בול להכנסת לספרים .
הכנסנו כמה סוגי ספרים קטנים, גדולים ,רחבים וצרים שיהיה מקום לכל ספר שנבחר ועכשיו נחבר רצועה שיהיה נוח לאחוז .
את הרצועות הכנו מחולצה שלא הייתי צריכה יש לה חורים והצבע קצת דהה בתור חולצה כבר לא צריך אותה אבל בתור רצועות היא מצויינת .
את תיק הספר נשדרג ונקשט עם הזמן (:
הילדים שמחו ממש לקבל את התיקים והציגו לחברים את החולצות בפעם השניה בפעם הראשונה כחולצה ובפעם השנייה כתיק.
ביום חמישי יום חלוקת תיקי הספר והשאלה ראשונה של ספר מהסיפריה תולעת הספרים הגיעה לעשות לנו תדריך קל .
תולעת הספרים נכנסה למפגש והיא היתה בהתרגשות גדולה עוד חברים ישתמשו בסיפריה שהיא כל כך אוהבת ... שמענו את השיר ושרנו יחד..
“““"אני תולעת תולעת ספרים
אני בולעת בולעת ספרים ....."
היא עברה בנינו חילקה נשיקות ודיגדוגים כמה ארוכה ורכה היא .
תולעת הספרים הציגה את חוקי הסיפריה -
היא התחילה לשבח את קבוצת הלו יעקב כמה הם בוגרים והם קיבלו את הזכות להיות אחראיים ולהשאיל ספרים מהגן הילדים התרגשו מאוד.
והנה החוקים-
“אנו מבטיחים לשמור על הסיפריה של הגן
“"לא דורכים על ספרים
לא קורעים
לא זורקים "
הכרנו את הקופסא שבתוכה נשים את תיקי הספר בימי חמישי הם ימתינו לנו עד המפגש.
בכל שבוע נבחר עשרה ספרים חדשים והשאר ספרים מסתובבים לפי המלצות של הילדים… נתרגל המלצות (: הספר היה מעניין, ארוך מידי,אהבתי את האיורים הוא הצחיק או העציב אותי.
קצת חוקים גם לכם:
את הספרים אנו נחליף בכל יום חמישי לא בשום יום אחר אנא הקפידו .
אנו ממלאים כרטיסייה ממש כמו בסיפריה כדי לעקוב אחרי הספרים שימרו עליהם אם ספר נקרע אצלכם בבית אנא הדביקו אותו יחד עם ילדכם …
שמש ים ים ים …
בפעילות של דמיון מודרך החלטנו ללכת לים
אירגנו תיק עם בגד ים, מגבת ,משחקים לחול, מצופים, פירות קרירים, מים, מים, מים וקרם הגנה חבשנו כובע ויצאנו לדרך …. דרכנו על החול הוא חם קיפצנו לנו עד שהגענו למקום מוצל… פרסנו מחצלת גדולה והתישבנו.
חלק בחרו ללכת לטבול בים וחלק התעסקו בהכנת קציצות מחול וארמונות גבוהים.התבוננו לים וראינו אנשים שוחים או סתם צפים … ראינו גם שקית ניילון ועטיפה של ארטיק בים הוצאנו וזרקנו לפח כל כך לא נעים לראות שמלכלכים את החופים … התעכבנו קצת ותהינו יחד מה צב ים או דג חושבים כשהם פוגשים בשקית האם זה נעים להם האם זה תורם להם או פוגע…. נשארנו עם השאלה לתשובה עוד נגיע.
ראינו בנים ובנות על גלשנם ארוכים הם מצליחים לגלוש על הגל זה נראה כייף צריך המון שיווי משקל… גם אנחנו נעמדנו על גלשן עם ידיים פרוסות לצדדים דמיינו את הרוח המאתגרת את שיווי המשקל שלנו … התכופפנו והמתנו לגל גדול… זהירות רק לא ליפול…
“"גלשן" - דני סנדרסון
“““"יום בהיר של שמש
אין שום עננים
אני וכל החברה
אל הים נוסעים,
לקחנו את האוטו
הבנות כבר שם
כשלחוף נגיע
נוציא את הגלשן.
שוב אנחנו מתגלשים
רוכבים על הגלים
הנה בא עוד גל גדול
זהירות, רק לא ליפול
מחוף בת ים עד הרצליה
זה רק אני והגלשן שלי.
מחכים במים
שיבוא הגל
אם הוא לא גבוה
אז לא זזים בכלל
רוח מנשבת
והים גועש
רק לזה חיכינו
אפשר להתגלש".
וכשהגיע הזמן לחזור הביתה..
נעמדנו זקוף ניערנו את הגוף וקראנו בקול חול תיפול, תיפול חול תיפול.
פעילויות מים בחצר ...
אחרי המפגש אנו יוצאים לחצר לפעילות מים.. מוקדי מים מפוזרים בחצר ובארגז החול .
מדהים כמה התעסקות במים מרגיעה
החברים מביאים כלים וממלאים אותם בסבלנות .
הם משקים את הערוגות ואת שייח העגבניות שצמח לו את האבוקדו והלימון .
משפריצים מים ושופכים אחד על השני ... פה למדנו לשאול לפני הרי לא כולם אוהבים להיות רטובים ולכן צריך לשאול קודם אפשר להשפריץ עליך מים אם החבר אומר לא אנו נכבד .
תמיד אפשר למצוא חבר או חברה שישמחו להירטב .
אנו גם זוכרים שאם אנו בוחרים לשחק עם מים הסיכוי שהבגדים יהיו רטובים הוא די גדול ולכן לדעת מראש שאנו לא מחליפים בגדים אפשר להמתין השמש תייבש ומדהים כמה מהר (:
עצמאות זה אנחנו-
בכל יום חמישי אנו יודעים שברגע שאנו מתעוררים אנו חרוצים כנמלים … להוריד סדינים מהמזרנים נשמע קל אז לא כל כך.. הסדין עקשן ואנחנו לא שמים לב שאנו יושבים עליו בזמן שמושכים .
למדנו לזהות היכן הפינות ספרנו ארבע פינות וגילינו שמשם הכי טוב למשוך את הסדין .
ולאלו שהתקשו הפכנו את המזרן ראינו את הפינות והיה קל יותר למשוך אותן.
החברים מאוד אוהבים לעזור קמים מהר מהמזרנים מציעים עזרה לחברים את הסדין לסל ואת השמיכה לקיפול במדף שלנו .
תירגלנו עם דור בחברותא והשתפרנו ממש בקילוף סדינים (:
שיר השבוע - "avicii- "wake me up
רקדנו השתוללנו כמו שאנחנו אוהבים ... ככה סוגרים מפגש (:
הודעות ועידכונים -
יום א׳ בנוהל סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים!
הכינה נחמה שוב פעם מנסה להגיע אלינו בואו נעצור אותה… שימו לב לראשי הילדים(:
מגבוני חודש יוני מי שעדיין לא הביא.
חולצות תיקי ספר לאלו שעדיין לא הביאו יום ראשון הזדמנות אחרונה.
שבוע של שמש וים לכל ההלואים
אורטל ודור.
בוגרים-ציונה
"איפה איפה את ציונה? מתי תגיעי למפגש? החברות שלך ציונה...יושבות ומחכות רק לך..." זו הייתה האינטרפרטציה השבוע לשיר שלנו (ובמקור של מאיר אריאל וניסים גרמה, מי שעוד לא הכיר ושמע..)
איפה את ציונה? ציונות מסתובבות להן בחופשיות בכל פינה בגן...משחקים עם הלו יעקב בחצר, נכנסים מדי פעם לבקר בתינוקייה ולבדוק האם צריך עזרה, מלמדים את רוחל'ה לשחק משחקים בסוף היום כמו אלופים, עוזרים לחן במטבח....בקיצור, מרגישים בבית..עבדנו קשה כל השנה כדי להגיע לרגעים האלו ולשמחתנו, בדיוק כמו שקיווינו וציפינו, טוב ונעים לנו. לכל אחד מאיתנו יש את המקום שלו ואת הביטחון להיות מי ומה שהוא. האם תחושת הביטחון של החברים מביאה עמה ערעור מוסכמות או התפזרות?כלל וכלל לא, להיפך..החברים מרגישים יותר מתמיד את האחריות המוטלת על כתפם כקבוצת הבוגרים של הגן...אנחנו רואים חבר או חברה מקבוצה אחר בוכה? ניגש אליו ונשאל מה קרה או שנביא לו מים...אל לוח התורנים נקלעה חיפושית? נחשוב איך נוציא אותה משם...אנחנו רואים את הגננות מסדרות את החצר? נצטרף אליהם מבלי שיבקשו מאיתנו... לא אלו לא קלישאות, מגוון סיטואציות שהחברים נקלעו אליהם השבוע ובחרו לקחת אחריות.
אחריות היא למעשה ערך שאנחנו עובדים עליו בגן כל הזמן. מהרגע שאנחנו נכנסים ועד הרגע שאנחנו הולכים הביתה. אך המושג עצמו- "אחריות", אם חושבים על זה מנקודת מבט של החברים, הוא לא כל כך פשוט להבנה... השבוע ניסינו לפשטו מעט...עשינו זאת בעיקר בעזרת שימוש בצירוף המילים "אחראי על.." וכל מה שאני מוניתי כאחראי עליו, אני צריך לדאוג לו ולעשות אותו על הצד הטוב ביותר. כמובן שמותר לי לטעות, לשתף שקשה לי או לבקש עזרה...השבוע לדוגמה, כל בוקר היה חבר "אחראי על"- הזמנת חברים לארוחת הבוקר. "אחראי על"- איסוף השמיכות בסוף היום ועוד ועוד. למה לנו בכלל כל האצלת האחריות הזו על החברים....? הרי כולנו יודעים שיש דברים שפשוט וקל יותר לעשות בעצמנו. זה מעצים אותנו, מחבר אותנו למתרחש, מעמיד אותנו מול החוזקות והחולשות שלנו. האחריות היא לא רק על הסביבה, היא גם על הגוף שלנו...אחריות מיוחדת שקיבלנו השבוע היא על ניגוב הפיפי והקקי מהטוסיק. כן כן, גן העירייה נושף בעורפנו וזו מיומנות שגם אם לא תהיה מושלמת, כדאי שתהיה לנו. אז איך עשינו את זה? הזמנו את החבר שלנו ציון, שהוא בעצם האריה של ציונה, דרכו היה לנו קל יותר להראות ולהדגים. התחלנו מלהכיר את הדרכים השונות לביצוע, אם זה בעמידה תוך כיפוף ברכיים ואם זה בזמן הישיבה, עם מגבון או נייר טואלט. איך שנעים לנו או איך שאנחנו רגילים. (בגן שתי האפשרויות קיימות ונגישות לילדים, אם יש לכם עניין מיוחד לגבי זה, עדכנו אותי). במהלך השבוע הזמנו את החברים שמרגישים בנוח עם המשימה להתחפש לציון האריה ולהדגים. לציון האריה היו כל מיני דגשים חשובים לתת לחברים תוך כדי ההדגמה, כמו לנגב מלמטה למעלה ולא הפוך כדי שלא נלכלך את הפיפי או הבולבול בקקי.על אף שהסיטואציה נשמעת מעט מופרכת, החברים התייחסו לזה במלוא הרצינות ותשומת הלב. בשירותים חלק מאיתנו נגבו בביטחון רב ואפילו בהצלחה, חלקינו עוד חששנו והיינו צריכים הכוונה, בכל מקרה כמובן עברנו אחרי החברים ועזרנו. ממליצה לכם לנסות גם בבית
בספרייה קראנו את הספר "דני לא אוהב מברשות שיניים" של זחרה היקס, החברים צחקו כששמעו שדני לא אוהב לצחצח שיניים, אפילו שהיו לו המון מברשות שונות ומיוחדות...נראה היה שאת החברים פחות עניינה מברשת הקסמים והמתנות מפיית השיניים, אלא שיתוף של המברשת שיש לנו בבית! למי יש מברשת כחולה, למי יש מברשת קטנה, איזה משחת שיניים אנחנו אוהבים...יובל ששון סיפר לנו שקיבל מברשת שיניים חדשה אבל הוא בנתיים שומר גם את הישנה.. היו כמה חברים שהסגירו את אמא ואבא וסיפרו שהם לא מצחצחים שיניים בלילה אחרי הארוחה....(יש לנו פה עסק עם אוכפי צחצוח שיניים לא פיות שיניים ) אוי ואבוי!! יהיו להם חורייייים! החיידקים יכאיבו לה כל כך.... לא רוצים חורים בשיניים! לא לא לא...שמענו את השיר האהוב של עידית סולקין
“““"בבוקר, בערב, אחרי הארוחה,
צריך לקחת מברשת שיניים
לשים עליה קצת משחה,
להרטיב אותה במים ו.....
לצחצח, לצחצח, לצחצח ת'שיניים
ואחרי שמסיימים?
לשטוף טוב טוב עם מים!"
שמחנו מאוד לשמוע על מסיבת סמי המוצלחת שנערכה בביתם של הששונים...מרגש עד מאוד! במשך כל השבוע החברים סיפרו חוויות על הרבה בריכות, קצת רובי מים ושקית בייגלה אחת מדוברת במיוחד... נראה היה שהם נהנו מאוד. מסיבת סמי לא הסתיימה, השבוע חגגנו לאבינעם יום הולדת בגן....נחשו מי הגיע לבקר? יופיטר! הכבאית של סמי הכבאי שאבינעם הביא לגן..קישטנו את הכיתה בקישוטים חדשים וחגיגיים לכבוד סמי. בארי תהה מדוע לא נוכל לתלות בלונים? הזכרנו שלכן אסור להביא בלונים כי השאריות שלהם עלולות להיות מסוכנות לנחמות (התינוקות..) החברים הציעו שננפח בלונים בכאילו ונפריח אותם באוויר....תום הזכיר לנו שזה ממש כמו בלוני המוצצים שחלק מהחברים הפריחו. בנינו מסלול מכשולים ובעזרת הנחייתו של אבינעם כיבינו שריפות. נהנו מהעוגה ומהספר "איפה רד?" של תמר לב, ספר מקסים שאותו אבינעם הכיר לנו בשבוע הספר...עכשיו יש לנו אותו בגן, איזה כיף!
““““"ראש, כתפיים, שובי דובי דו
בטן, מתניים, שובי דובי דו
גב, ברכיים, שובי דובי דו
ומחיאות כפיים, שובי דובי דו! "
עם שיר המשחק הכיפי הזה פתחנו את המפגשים השבוע, החברים מתים על זה...מתפקעים מצחוק כל יום מחדש, רוקדים ושרים. ממליצה בחום, צחוק וחיוכים מובטחים!
השבוע התחלנו בהכנות נפשיות ופיזיות לפרויקט....תופים תופים...(יתאים יותר שריקות שריקות...) מונדיאל!!! את הפרויקט מלווה אותנו שאלה, שאלת חקר. מה זו אליפות בכלל? בחגיגות המונדיאל טמונים אלמנטים רבים מעבר לטלוויזיה ושריקות שיכולים להוות בשבילנו הזדמנות מעולה ללמידה...אליפות עולם?! חשבנו שכולנו אלופי עולם...השבוע החלטנו להתחיל ממש מההתחלה, כדי שנוכל להיות מוכנים יותר לשבוע המונדיאל האמיתי.
הזמנו את החבר ציון לכיתה, הוא סיפר לנו סיפור קצת עצוב על חבר שלו דני...
““““"אמא אמרה לדני, ילדי הוא גיבור ונבון
ילדי לא יבכה אף פעם כפתי קטן..
אינני בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין,
זה רק הדמעות, הדמעות הן, בוכות מעצמן.."
מצאנו בעייתיות רבה בסיפור של ציון והיה חשוב לנו להסביר לו שלפעמים אנחנו בוכים וזה בסדר.. גם הגדולים בוכים. אפילו אמא ואבא, אפילו הגננות.. החברים נזכרו שלפני כמה שבועות אלינור נפלה וקיבלה ממש כואבת שגרמה לה לבכות... היינו קצת עצובים בשביל דני וחשבנו על כל מיני דרכים לשמח אותו..
ציון סיפר לנו שהוא לא בוכה אף פעם, רק לפעמים, כשהוא מפסיד בתחרויות, נורא קשה לו...החברים צחקו....מה פתאום כשאנחנו מפסידים לא צריך לבכות....אנחנו בוכים כשאנחנו מקבלים מכה חזקה מאוד או כשקרה משהו מאוד מעציב... מי החליט מה מעציב ומה לא....בעיה! שאלנו את החברים אילו משחקי תחרות הם מכירים...כדורגל, כדורסל, באולינג וקפיצות...החלטנו להתנסות במגוון משחקי תחרות, ובתור התחלה שינינו להם את השם וקראנו להם משחקי ידידות. שיחקנו במרוץ שליחים, קפצנו בשקים עד נקודת סיום, הלכנו עם סלים עם הראש, משחק הכיסאות ועוד מגוון משחקים שבסופם יש מנצח ומפסיד.. התמודדות עם ניצחון והפסד, ולו הקטנה ביותר היא מאתגרת עבורנו, אך הרבה פחות מבעבר! כדי לרכך את התהליך חילקנו תפקידים וכללים נוספים...השופט או השופטת, החברים שמעודדים את החברים שמשחקים, והכי הכי חשוב, כל משחק אנחנו מסיימים בחיבוק חברי.
בהמשך השבוע הרחבנו את המשחקים הזוגיים למשחקים בשתי קבוצות, ליטל חילקה לחברים צמיד כחול או אדום, וכל קבוצה עודדה את הקבוצה עם הצבע התואם ואז החלפנו. החברים היו ממש אלופים וקיבלו באהבה ובכיף רב את משחקי הידידות.
לקראת סוף השבוע הגיע לכיתה חבילה....חבילה מיוחדת במיוחד בצורת כדור, עטופה בהמון עיתונים! שמענו את השיר "מכופף הבננות" ובכל פעם שהמוזיקה נעצרה, החבר שאליו הגיע כדור העיתון הסיר שכבה וגילה פתק קטן....בפתקים שהסתתרו בין שכבות העיתון היו רשומות סיטואציות שונות שעלולות לקרות בזמן שאנחנו משחקים במשחקי ידידות....לדוגמה, "שיחקתי במשחק הכיסאות וכשניצחתי קראתי בקול- אני יותר טובה מכולם!" אוי לא...זה לא מעשה חברי כלל, הסכימו החברים בתמימות דעים מוחלטת....בפתק אחר היה כתוב "הצלחתי להגיע ראשון לנקודת הסיום, הבטתי אחורה ועזרתי לחבר שהיה מאחוריי לו להגיע לנקודת הסיום" איזה חברים טובים. חוץ מעזרה בקריאת הפתקים, החברים התעקשו להסביר בעצמם ובצורה מדויקת להפליא מה נעים ומה לא, מה חברי ומה פחות, אין פה בכלל שאלה...
איזה הפתעה!! כדור של כדורגל!! יואב סיפר לנו על התחרות המיוחדת, רק של כדורגל.... עמרי אמר שברסה וריאל מדריד לא משתתפות בתחרות... ואיפה היא מתקיימת? ברוסיה? וואו איזה ארץ רחוקה... רחוקה כמו ספרד שבה תום ביקר? רחוקה כמו צרפת? רחוקה כמו סיני? רחוקה כמו אילת?....לתחרות הזו קוראים המונדיאל! מילה מצחיקה שמתגלגלת לנו על הלשון... יצאנו לחצר ושיחקנו עם הכדור שקיבלנו בחבילה העוברת...הכנו באולינג מבקבוקים ממוחזרים ומילאנו אותם במים צבעוניים...הכדור שימש אותנו גם לזה!
הודעות ותזכורות-
• נוהל יום א'- תיקי ספר, בקבוקים, סדינים ותמונת סופ"ש
• לטובת פרויקט המונדיאל שלנו, למי שיש להשאיל לנו חפצים שקשורים- ביגוד, כדורים, אביזרים....זה יהיה מאוד נחמד וכיף כמובן שהכל יוחזר בשלמותו.
שבוע נהדר, שירז וליטל