עדכון שבועי- ילדי הטבע הדמוקרטי
שבת שלום ומנוחה
רישום לגן שלנו- זהו לפנינו עוד יום פתוח אחד אחרון (מתוך שלושה) ובכך מסתיימת לה תקופת הרישום. אנחנו יודעים שחלק גדול מכם רוצים לצרף את החברים שלכם לגן, לצערנו, יש לנו ממש ממש מעט מקומות פנויים ונראה שלא נצליח להכניס את כולם... אנא קבלו בהבנה, משפחות ממתינות שנה שלמה להגיע לביקור וחשוב לנו להיות הגונים.
איחורים, שער ומה שביניהם- בגן שלנו אחד העקרונות החשובים עליהם אנחנו מקפידים מאוד מאוד מאוד הוא סדר היום. ההקפדה על סדר היום מעניקה גם לילדימות וגם לצוות בטחון וודאות. מאחורי כל בחירת זמנים ובחירת מרחב מסתתרת מחשבה רבה, התבוננות ולמידה. יש הגיון למה אנחנו בוחרים בסוף היום שהצעירים יהיו בחצר והבוגרים במבואה ובכיתה, יש הגיון מדוע כל קבוצה נפרדת באיזה מרחב... ויש גם הגיון ברור מדוע אנחנו מגדירים את שעת קבלת הילדימות עד השעה 8:30.
למה? ההגעה עד שעה זו קריטית, חשבו כמה פתיחת הבוקר שלכם משפיעה על איך שהיום שלכם נראה. כשבוקר קליל, היום מוצלח. כשהבוקר הפוך, גם היום ממשיך כך. זמן קבלת הילדים מאפשר לכל ילד וילדה לפתוח את הבוקר בנשימה עמוקה, משחק חופשי זרימה וקלילות. זה הזמן בו המחנכים פנויים לחלוטין ומתמקדים רק בדבר אחד- מתן תשומת לב מלאה לכל אחד מהילדים והילדות שמגיעים בגן, כך שהבוקר מתחיל בחיבוק נשיקה וחיוך.
מה קורה כשאתם מגיעים אחרי שעה 8:30? הצוות שלנו, נמלים חרוצות, כבר מתחיל את היום,בצעירים ארוחות הבוקר מתחילות, בבוגרים חברותא... וזהו, אנחנו כבר לא פנויים. בכל דקה כל אחד ואחת מהצוות עסוקים מאוד ולכם כשאתם מגיעים בשעה זו אתם למעשה עוצרים את הזרימה הכל כך נעימה ומעכבים אותנו. יותר מזה, הילד/ה שלכם נכנס היישר לתוך פעילות, ובמקרים רבים בזמן מעבר (אלו רגעים מאוד עמוסים רגשית), וכך הפרידה הופכת לקשה יותר והילד/ה מתקשים להשתלב בסדר היום!
אנחנו מבינים שלא תמיד הכל צפוי, לכל משפחה הסדר שלה הלו"ז שלה, המרחק שלה... זה בסדר ואנחנו מבינים ומקבלים, עם זאת, הגן שלנו מסתכל על עצמו כמערכת חינוך מקצועית ורצינית ולכן אין לנו את היכולת להתגמש בנושא זה. למרות כל הבקשות שלנו למאמץ משותף, אנחנו מוצאים את עצמנו בשעה 8:40 מקבלים 10 ילדים במקביל.
ולכן, החל משבוע זה- השער שלנו ננעל בשעה 8:30 בדיוק, לא תתאפשר כניסה לאחר מכן. בשעה 9:00 יפתח השער לחמש דקות לאפשר לכל המאחרים להכנס ברגע שבו אנחנו מתפנים (בצעירים, אחרי ארוחת הבוקר, בבוגרים אחרי החברותא) . לא תהיה אפשרות להכנס בין 8:30-9:00. לאחר שעה 9:00 לא תתאפשר כניסה לגן מלבד מקרים מיוחדים כמו חיסון או בדיקה בתיאום מול המובילה.
אנא כבדו את ההחלטה, הקדשנו זמן רב כדי להסביר את ההגיון שמאחוריה ונשמח אם שתפו איתנו פעולה ותבינו כי מקור ההחלטה הוא אך ורק לטובת כלל ילדי וילדות הגן שלנו.
שבוע טוב מלא ברכה ואהבה
אחי וכל צוות ילדי הטבע הדמוקרטי
צעירים א- שמוליק
השבוע הגיעה השנה האזרחית לסיומה… נפרדנו משנת 2018 ובירכנו לשלום את שנת 2019 !
פתאום מבלי ששמנו לב הגענו ממש כמעט לאמצע שנת הלימודים שלנו. מה שגרם לנו להתבונן אחורה ולראות כמה התקדמנו עד כה.
זוכרים את ההסתגלויות? המבטים המבויישים? חוסר הביטחון? המילמולים…?
היום אנחנו יותר מגובשים ומאוחדים, נכנסים בביטחון מלא לגן, בוחרים היכן אנחנו רוצים לפתוח את הבוקר שלנו, משחק רצפה, סביב שולחן או בכלל במבואה בשולחן היצירה, שולטים בטקסים הקבועים בסדר היום שלנו, יוצרים חברויות ומשחקים משותפים
ופתחים יותר ויותר את השפה שלנו!
זה הזמן להמשיך להתקדם, לפרוח ולצמוח יחד וגם כל אחד לבד בתהליכים האישיים שכל אחד ואחת מהילדים עוברים.
גם ברמה הקבוצתית זה הזמן להתחיל לעלות עוד שלב וללמוד כיצד להביע את עצמנו בדרכי נועם ובעזרת מילים ובעיקר איך לבקש… איך לבקש משחק, איך לבקש תוספת של מזון, איך לבקש עזרה, איך לבקש להצטרף לפעילות כלשהי וכו׳…
כמובן שאנחנו משוחחות על התהלכים והמטרות החדשות בישיבות צוות, שם מתקבלות החלטות בסיור מוחות שכבתי.
אנחנו נמשיך לעדכן אתכם בכל תהליך או שינוי שיקרה בקבוצה בעידכונים השבועיים שלנו.
מפגשים
התחלנו ליצור שיח חדש בקבוצה בו מידי יום ראשון אנחנו משתפים את החברים שלנו בחוויות שלנו מהסוף שבוע.
אני סיפרתי לחברים איך נסעתי למפגש משפחתי בקיבוץ, שם ראיתי המון פרות ברפת וסוסים דוהרים בשדות, יצאתי לטיול ג׳יפים ונכנסתי לשלוליות ענקיות שהשפריצו מים לכל עבר והרטיבו לי את המכנסיים!
גבע סיפר לנו שהוא נסע לטיול עם אבא, אמא וגור אחיו הגדול. בטיול הם ראו קקטוסים קטנים וקקטוסים גדולים וגבוהים! אפילו יותר מגבע!
מזמינות אתכם לשלוח לנו תמונה מהבילוי המשפחתי שלכם בסופ״ש עם הסבר קצר. ביום ראשון אנחנו נראה לכל החברים ונשתף אותם בחוויות המרתקות!
אם כבר בטיולים עסקינן, חולוד הזמינה אותנו לטייל בגשם!
מה? איך נצא לטייל? בחוץ הגשם מטפטף ומרטיב את הכל! אם ניצא גם אנחנו נירטב!
בואו נחשוב יחד מה יעזור יכול לעזור לנו להישאר יבשים למרות הגשם?…
מגפיים ישמרו על כפות הרגליים, מכנסיים ישמרו על הרגליים עצמם, סוודר שיהיה לנו חמים ונעים ועם מעיל לא נרטבים!
ומי עוד יכולה לעזור לנו להתגונן מפני הגשם? מיטריה!
מטריה גדולה ועגולה נכנסה אלינו לכיתה - החברים לימדו את חולוד כיצד פותחים אותה והיכן אוחזים בה…
עכשיו אנחנו מוכנים לטייל!
לאט לאט הזמנו עוד ועוד חברים תחת המטריה כאשר אנחנו דואגים שיהיה מקום לכולם תוך שאנחנו מזמזמים ״ילדה אחת ומטריה אחת יצאו בגשם לטיול נחמד…״
נובי גוד
בהמשך השבוע סיפרתי לחברים על חג מיוחד שמציינים אצלי במשפחה! חג הנובי גוד (שנה חדשה).
מה עושים בחג הזה?
מזמינים את החברים הקרובים ובני המשפחה לארוחת ערב חגיגית ומפוארת סביב עץ אשוח גדול ומנצנץ…בחצות שומעים את השעון קורא 12 פעמים בקול ואז זיקוקים באוויר, צוהלים ושמחים מתחבקים ומברכים אחד את השניה בשנה טובה! בשיא השמחה והחגיגה מגיע דד מרוז (סבא קור) ומחלק לכולם מתנות לכבוד השנה החדשה!
החלק הכי אהוב עלי בתור ילדה היה לקשט את העץ אשוח שיהיה יפה וצבעוני עם שלל של קישוטים מגוונים.
כך מתוך קופסאת ההפתעות הוצאנו שקית עם קישוטים לעץ , כל אחת ואחד בתורו נקראו לתלות או יותר נכון להדביק על העץ שלנו קישוט אחד. לבסוף הספנו שרשרת גדולה זהובה ומנצנצת!
כשהעץ קושט לכל אורכו, רקדנו סביבו לצלילי השיר jingle bell rock
העץ מקושט… השמחה גדולה… כעת אפשר לקרוא לדד מרוז להצטרף לחגיגה!
״דד מרוז!!!״, ״דד מרוז!!!״ קראו החברים! ומיד הוא קפץ מתוך הקופסא - דיגדג את כל החברים בזקנו הארוך והצחיק את כל החברים! ובידו שקית מלאה בהפתעות לכל החברים!
החברים גילו איפוק מופתי והסכימו לשמור את ההפתעות בתיק כדי לפתוח אותם בבית יחד עם אמא ואבא :)
ימי שישי בגן…
ביום שישי חיכו לנו בכיתה כריות צבעוניות, פופים, משחקי רצפה ועץ האשוח שלנו עם דד מרוז :)
שיחקנו יחדיו מסביב לעץ.
עשינו ארוחת בוקר משותפת עם החברים שלנו מקבוצת שולה והמשכנו למפגש בו יצרנו לעצמנו עץ אשוח קטן ואישי שיהיה רק שלנו! לכיתה הגיעו אצטרובלים אותם צבענו בעזרת האצבעות שלנו בצבע ירוק, טבלנו את האצבע בתוך קערה עם צבע והקפדנו לצבוע את כל הענפים הקטנטנים מבפנים ומבחוץ!
הנחנו את העצים בצד כדי לתת לצבע להתייבש ויצאנו לחצר…
בחצר פגשנו את שושנה השובבה שלנו שתרוצצת ברחבי החצר ובכל פעם מוצאת לה מקומות מסתור מיוחדים! ואני רק תוהה מדוע :)
גם נבת הארנבת הגיעה לבקר… אמנם היא עדיין מסתגלת לגן ולחברים בו אך אנחנו מרגישים שהיא כבר חשה יותר בטוחה סביבנו… נבת חיכתה לנו בתוך בית הבנוי מג׳ימבורי ואנחנו עמדנו סביב וחקרנו כל תנועה שלה!
יום הולדת חגיגה נחמדת…
השבוע חגגנו יום הולדת שנתיים לאלי שלנו! אלי המקסימה כל כך התרגשה! בעזרת שרביט הקסמים הפכה את החברים לנחשים וצפרדעים! בנוסף לעוגה אלי הכינה לנו כדורי תמרים טעימים במיוחד אותם היא החליטה לחלק במסיבה ואת העוגה שמרנו לסוף היום לבקשת ילדת היום הולדת! זו הזדמנות מצויינת לתת לחברי וחברות הקבוצה להחליט כיצד נחגוג את יום ההולדת שלהם! הרי זה היום שלה ולה יש חלק חשוב ומכריע כיצד לחגוג אותו!
מזל טוב חברה שלנו!
מפגשים אחרי הגן…
אנחנו יודעות כי לא מעט מכם נפגשים אחרי הגן ואין דבר משמח אותנו יותר מזה!
עכשיו כשהחורף הגיע וגינת השעשועים היא אופציה פחות זמינה… ממליצות לנצל את ההזדמנות למשחק בבית! הזמינו אחד את השניה אליכם הביתה, הרי אין דבר יותר מרגש ומעניין מלראות את החדר של החבר/ה שלי, לשחק ביחד במחשקים שלו וביום אחר נשחק במשחקים שלי! כך נלמד לחלוק ולשתף!
את כל הטלפונים של ההורים תוכלו למצוא בדף קשר היפייפה שלנו!
לגבי צמדים מומלצים את יכולים להתייעץ איתנו!
הודעות…
* מי שעדיין לא הספיקו נא להביא 2 חבילות מגבונים לחודש ינואר ולסמן את שמכם בטבלה.
* מזכירות לשלוח לנו תמנות מהסופ״ש שלכם!
* בימי גשם הורידו את המעילים בכניסה לגן ותלו אותם על המתלה - אין בהם צורך בתוך הגן הכיתות מחוממות.
* מזכירות להביא 30 ש״ח לטובת מתנות ימי הולדת בגן שלנו. המעטפה ממוקמת במגרה השחורה במבואה.
* שימו לב - השבוע נמצא באחד התיקים של הילדים שקלים בודדים ומפתחות! הילדים מגיעים לתיקים שלהם החלק מההתארגנות שלנו בצהרים, וזוהי פשוט סכנת חיים! אפשר להניח את החפצים הללו בתוך שקית אטומה או ארנקון אך לא בכיסים הצדדים של התיק!
* נוהל ימי ראשון - סדינים רעננים (עם גומי) ובקבוקי מים מלאים!
* החל מהשבוע, שער הגן ננעל בשעה 8:30 ולא נוכל לקבל ילדים לאחר שעה זו, בשע 9:00 השער יפתח לחמש דקות לאפשר למאחרים להגיע. בשעה זו אנחנו בארוחת הבוקר ואיננו פנויות לקבל את הילדימות.
שיהיה שבוע נפלא!
ויקה וחולוד
צעירים ב'- שולה
השבוע יצאנו למסע בעקבות שיר.
ילדה אחת ומטריה אחת / דתיה בן דור
“"ילדה אחת ומטריה אחת יצאו בגשם לטיול נחמד
פגשו בקצה השביל, ילדה בתוך מעיל
שלא הייתה לה מטרייה! יה!
אמרו לה, בואי אלינו, יבש אצלנו, ויש אצלנו מקום! יש!"
מעבר לסממני החורף, יש בשיר הזה המון אמפתיה ודאגה לאחר..
כל יום השבוע השתמשנו במוטיב אחר של השיר, חקרנו, למדנו וגילינו דברים חדשים :)
ובכל סוף מפגש, המחשנו את השיר על ידי דמויות ואביזרים מצוירים, שהילדימות מיקמו בעצמם...
היה מקסים לראות איך בתחילת השבוע כשרק הכרנו את השיר החדש, לא היה ברור מה קודם למה? המטריה? השביל? הילדה? וככל שעברו הימים והכרנו את השיר יותר לעומק, כבר ידענו בדיוק היכן למקם מה ובנינו לעצמנו סיפור שלם סביב השיר...
יצאנו לטיול בדמיון מודרך, כלי מצוין שאנחנו אוהבים מאוד לעשות בו שימוש במפגשים
הילדימות נמצאים בשלב בו העולם הסוציו- דרמתי שלהם מתחיל בדיוק להתפתח ולתפוס תאוצה (אפשר לראות את זה בא לידי ביטוי באופן המשחק שלהם, יותר סביב סיטואציות מהעולם האמיתי, כמו לדבר בטלפון בכאילו, להכין אוכל ושתייה, לטפל בבובות ועוד..)
הדמיון המודרך מאפשר לנו לפתח חשיבה יצירתית ולשוט לנו לעולמות מופלאים :)
אז בחזרה לטיול שלנו, הוא התחיל בגינה שעשועים בו הילדימות מסתבר מאוד אוהבים לבקר, עלינו על מגלשות, התנדנדו, רצנו ופתאום! התחיל לרדת גשם....לא סתם גשם, מבול!
ניסינו למצוא לעצמנו מחסה, ניסינו להסתיר את הגשם עם הידיים, לאחר מכן עם הבגדים, חיפשנו מקומות להסתתר בהם ללא הצלחה...
חשבנו מה יוכל לעזור לנו? אההה...כמובן....המטרייה!
המטרייה הייתה הראשונה השבוע לבקר במפגשים, לפי הסדר של השיר.
הכיתה הפכה לשדה של מטריות בצבעים ובגדלים שונים. הסתובבנו ביניהן, היינו צריכים לשים לב לאן אנחנו הולכים ואיך, הכיתה נהייתה מאוד צפופה וההליכה שלנו צריכה להתאים את עצמה.
חקרנו את המטריה, את הצורה והמבנה שלה, נגענו, סובבנו ולבסוף ניסינו להרים...חלק מהמטריות היו גדולות וכבדות יותר אז הזמנו חבר שיעזור לנו.
הקשבנו בתשומת לב ל " קליק" שעושה המטרייה כשהיא נסגרת, חיפשנו את הרצועה שאותה אפשר ללפף סביבה כדי לסגור, החזרנו את המטריות ונפרדנו לשלום...
בזמן המשחק ציירנו וצבענו מטרייה גדולה משלנו, כמובן שהייתה צבעונית כמו המטרייה שפנטזנו עליה בטיול.
ושוב טיול, באותו מקום בזמן אחר, הפעם אנחנו כבר מצוידים במטרייה דמיונית, המטרייה שנצרבה בזכרוננו והייתה מבוקשת ביותר, המטרייה הצבעונית, אז לכולם היו מטריות צבעוניות, אך פתאום, אוי לא! מה קרה? רוח סערה הגיעה לכיתה....כל המטריות שלנו התעופפו ברוח....עכשיו קר לנו ורטוב... הבטנו סביבנו וראינו שאנחנו לבושים בחולצה עבה או סוודר...אבל זה לא כל כך עוזר לנו מפני הגשם..
אז מה יוכל לעזור לנו? המעיל כמובן!
כל חבר והמעיל המיוחד שלו....איך אמצא את המעיל שלי מבין כל המעילים שמפוזרים פה? בלי בעיה בכלל מסתבר..
המעילים גדולים אבל קלים, העפנו אותם באוויר, כל פעם קצת יותר גבוה..
ניסינו להפוך אותם פעם לכרית ופעם לשמיכה
התחבקנו איתם כאילו היו דובי קטן
ולבסוף ניסינו ללבוש אותם בעצמנו. זו משימה לא פשוטה אבל הכרנו דרך חדשה שאני ממליצה לנסות גם בבית
אנחנו מניחים את המעיל על רצפה או משטח גבוה יותר, כשהכובע לכיוון שלנו. מושיטים את שתי הידיים לתוך השרוולים ומרימים את הידיים גבוה! אפילו הכובע כבר על הראש... גם אם לא מצליחים בפעם הראשונה או השנייה, זה תרגול מעולה לכתפיים ולעצמאות שלנו..
יצאנו לטיול אחרון, מוכנים ומזומנים לכל גשם שלא יופיע בדרך...אבל לזה לא ציפינו! באמצע הכיתה ראינו שביל!
שבילים שבילים... יש שביל קצר וישר, צריך לעבור בו לאט ובזהירות.. השביל הקצר הפך לארוך, הארוך למפותל והמפותל לשביל שלא נגמר! וואו הטיול הזה מפתיע אותנו כל פעם מחדש...
מעניין מה נמצא בקצה השביל? החברים לא רואים אותו, כי הוא מסתיים מעבר לכיתה...
ומי יהיה החבר האמיץ שילך לבדוק מה יש בקצה השביל?
כל פעם חבר אחר נשלח למשימה, כששאר החברים מצביעים לו מאיפה כדאי להתחיל וממתינים בקוצר רוח להפתעה שתגיע...
ועכשיו כשאנחנו שרים יחד את השיר ילדה אחת ומטריה, אנחנו מכירים הרבה יותר טוב ולעומק את המילים ומה שמסתתר מאחוריהן...
קינחנו בשיר מפגש חדש לרצף, קוקיה הודיעה
משחק בכיתה גדולה וקטנה
מהמפגש אנחנו יוצאים בשתי רכבות קטנות, רכבת אחת לכיתה הגדולה, בה אופי המשחק הוא סימבולי יותר- בובות, תחפושות, מטבח שוק וכו' ורכבת שנייה לכיתה קטנה בה יש עמדות משחק ספציפיות, בצק, מדבקות, הרכבות למיניהן ועוד.
המטרה היא גם לאפשר לילדימות לשחק באופן אופטימלי מבחינת כמות הילדים והמרחב, ובדרך זו גם לאפשר להם לרכוש כלים ומיומנויות שבעזרתם יוכלו להפיק את המרב מהמשחק שלהם.
הרכב הילדימות בחללי המשחק משתנה מדי יום כך שכולם משחקים בהכל.
ומה קורה כמשחק אחד הופך למבוקש בקרב כולם?
אנחנו לומדים שלשחק ביחד זה כיף, אבל גם לבד מותר. ואם בחרנו לשחק לבד, אנחנו מודעים לזה שיש חבר נוסף שממתין ומצפה שאסיים את המשחק שלי ואעביר לו, כמו שסיכמנו.
משחק חדש בחברותא
השבוע הכרנו משחק חדש שעובד על הזיכרון שלנו ומעורר בנו עניין רב.
מה חסר בכיתה שלנו?
מול הילדימות אנחנו מניחים שלושה חפצים, למשל- סיר, כובע ובובה. חוזרים יחד לפי הסדר ומתארים את החפצים...איזה כובע, באיזה צבע, קטן או גדול.. כמה שיותר אלמנטים שיעזרו לנו לזכור אותו.
מזמינים חבר לצאת מהכיתה ולחכות שנזמין אותו להיכנס, בזמן הזה אנחנו מסתירים את אחד החפצים, מבלי לשנות את מיקום החפצים האחרים.
אנחנו עוזרים ומכוונים את החבר שמנסה להיזכר מה חסר על ידי שאילת שאלות: איזה חפץ היה מונח ליד הבובה? איזה חפץ היה באמצע וכו'. משחק שעובד מצוין גם על הזיכרון שלנו וגם על הרחבת אוצר מילים חשובות : )
שישי בגן שלנו
ביום שישי פעם נוספת קיבלנו אורחים שהגיעו ליום פתוח בגן, הילדימות כבר בקיאים בנוהל ואפילו נופפו להם לשלום כשעברו לידנו בארוחת הבוקר..שום דבר לא יכול להפריע לאווירה החגיגית של יום שישי בגן.. ארוחת בוקר עם ממרחים צבעוניים וסלט קינואה שחן הכינה לנו.
במפגש הספרייה שלנו הכרנו חברה חדשה, תולעת הספרים של שולה, שתצטרף אלינו מעתה למפגשי יום שישי.. היא הגיעה עם שיר חדש
לסיום, ערכנו קבלת שבת חגיגית, בה אנחנו אומרים שלום ותודה לכל החברים, הצעצועים והזמן שבילינו בגן השבוע.. אוכלים חלה מתוקה, שרים ורוקדים! ניפגש שוב ביום ראשון:)
הודעות
- החל מיום ראשון שער הגן ייסגר בשעה 8:30 וייפתח שוב ב9:00. לא מדובר בעונש, אנחנו פשוט לא פנויות לקבל את הילדימות אחרי השעה הזו כיוון שאנחנו בארוחת הבוקר.
- בהתארגנות לשנת צהריים הילדימות פותחים את התיקים שלהם במכוון כדי להוציא משם חיתול, או בגד נקי. אנחנו מנסות כך לעודד את המודעות והעצמאות. נבקש שלא תניחו בתיקים כל דבר שהוא לא חיתולים/בגדים/שקית, במיוחד לא משהו שיכול להוות סכנה כמו מטבעות או מפתחות.
- השבוע כמעט כל יום נשארו בסוף יום מספר רב של בקבוקים שנשכחו. שימו לב לקחת אתכם בקבוק.
- לא לשכוח תמונה מסוף השבוע שלכם, תוסיפו משפט- איפה הייתם, מה עשיתם?
- מי שעדיין לא שם כסף במעטפת ימי הולדת (במגירה השחורה במבואה) בבקשה לשים השבוע.
- סדינים נקיים ובקבוקי מים מלאים בנוהל :)
שבוע נפלא ושנה אזרחית נהדרת.
שירז ואלינור
בוגרים א- תקווה
מה צומח בעונה זו בשנה? משפחת פירות ההדר. משפחה מאוד מעניינת וגם מאוד טעימה, בריאה ומגוונת. הנושא השבועי שלנו היה, איך לא, פירות ההדר!
פירות הדר ומה שבניהם
את השבוע פתחנו במשחק - חבילה עוברת.
חבילה העשוייה מנייר עיתון הגיעה לכיתה שמנו שיר ברקע והחבילה עברה מחבר לחברה כשהשיר פסק החבילה עצרה.
החברה שקיבלה אותה החלה לפתוח את הנייר.. המוסיקה המשיכה וכך גם החבילה.
מדהים שברגע שקלטו את העיניין הם החלו להעביר לאט לאט והמתינו שיעצר השיר.
בסוף החבילה גילינו תפוז, קלמנטינה, אשכולית ולימון.
את הפירות העברנו בנינו הרחנו, מיששנו ותהינו מי הכי כבד ומי הקטן ביותר .
חשבנו יחד איך קולפים אותם ומה בכלל מסתתר בפנים.
בחרנו להתחיל עם התפוז קילפנו יחד בעזרת האצבעות כל פעם חבר אחר הוריד עוד חתיכה.
כשסיימנו הרחנו את האצבעות שלנו היה להן ריח טוב, ריח של תפוז ריח של חורף.
כשאמרנו שזה מזכיר ממש כמו ריח של בושם מיד סיפרו הילדימות שאמא ואבא שמים בושם אז הנה גם לנו יש בושם מהטבע.
התחלנו למרוח את עסיס הקליפה על הזרוע והיד כמה נעים אנו מריחים.
היו כאלה שבחר לטעום את הקליפה והצהירו שהיא מרה.
את הפלחים הפרדנו בזהירות שמנו לב שהתרמילים הקטנים מלאים בעסיס טעים וכתום ואם לא נזהרים הם נמחצים ומטפטפים .
כשסיימנו, ניקינו הכל והגיע הזמן לאכול, כמה טעים.
הקשבנו לשיר קילפתי תפוז- אריק אינשטיין
“קילפתי תפוז מצאתי בפנים, כמו בתוך קן ילד ישן ילד ישן.
הילד אמר- אתה עשית פה חור! תקן את הפלח, נושב עלי קור.
אמרתי רגע, סליחה שלום ואת הפלחים שמתי במקום .
ועד היום אם הוא לא הצטנן בתוך התפוז ילד ישן ילד ישן.
בעזרת האצבעות שחוברו יחדיו יצרנו תפוז עגול וכשקילפנו אצבע אבצבע גילינו בפנים ילד ישן….
הוא כעס ואמר שעשינו לו חור בבית שלו ועכשיו נושב עליו קור, התנצלנו והחזרנו את האצבבעות למקום(:
לקראת סוף השבוע כבר הצגנו לחברימות את השיר החלטנו לקחת בד כתום גדול ולהחביא בפנים חבר/ה ולשיר את השיר.
לאט לאט קילפנו את הבד וגילינו בפנים ילד/ה ישנים.
הילד/ה התעורר ואמר בקול עשית פה חור!
תקן את הפלח נושב עלי קור.
בשלב הבא הילדימות חולקו לזוגות אחד היה ילד שישן בתפוז והשני ילד רעב שפשוט רצה לאכול תפוז פעילות חמודה שעובדת איתם על קשב וסבלנות יש םה תפקידים לכל אחד מהדמויות וצריך לדעת לתת מקום לחבר נעבוד על זה במהלך השבוע הקרוב.
חימום בוקר - תיפוף על הגוף בעמידה.
את תיפוף על הגוף הקפצנו רמה והפעם בעמידה .
החוקים הם- לתופף על הגוף ולרקוד והכל במקום מבלי לנוע קדימה אחורה ולצדדים.
המון עבודה על שליטה בגוף שלנו .
תיפוף על הגוף- קפיצות
תיפוף על הגוף- סיבוב
תיפוף על הגוף ואנחנו אריות .
תיפוף על הגוף ואנחנו נעים כשולחנות איך עושים שולחן?
יושבים על הטוסיק מניחים ידיים מאחור כפות רגליים יציבות מקדימה ואת הטוסיק מרימים גבוה.
עברנו בים החברים והנחנו ספר האם השולחן יציב או רעוע ….
כשהצלחנו להיות שולחנות איתגרנו את עצמנו והתהלכנו ככה, היה מצחיק.
שיר חדש למפגש שובידובידו -דתיה בן דור
שיר איברי גוף מהיר ומחמם במיוחד לבקרים קרירים.
חברותא הדרית
כל כבר עפנו על הכרת משפחת פירות ההדר שהתגלגלנו גם לחברותא וללמידה ספונטנית בימי הגשם בתוך הגן..
שמנו כמה פירות הדר בסלסלת שוק- קלמנטינה ותפוז, לימון ואשכולית ואז ניסינו להבין מה דומה ומה שונה. בכל זאת, משפחה...
ניסנו למיין אותם לפי כל מני הגדרות:
מה הצבע של כל פרי? האם יש צבעים שדומים ? למשל הקלמנטינה היא כתומה אבל כהה יותר מהתפוז.
מי חמוץ ומי מתוק? הלימון חמוץ חמוץ והקלמנטינה שלנו מתוקה במיוחד! התפוז, האשכולית? הם קצת מתוקים וקצת חמוצים...
ואיזה פרי הכי קטן? איזה פרי קצת יותר גדול מהקלמנטינה? מה הכי גדול?
בחרנו בפרי הכי גדול- האשכולית והעברנו את האשכולית מיד ליד בין החברים, כל חבר קיבל את האשכולית, גירד קצת את הקליפה והריח.
למדנו שלפירות ההדר יש ריח חזק כמו של בושם
שאלנו את הילדימות מה עוד אפשר לעשות עם הפירות?
תומר אמר לאכול, רועי אמר להריח ולני אמרה לקלף...
החלטנו ביחד שיהיה ממש כיף עכשיו לראות מה מסתתר מאחורי הקליפה! למדנו שפרי כמו קלמנטינה אפשר לקלף עם הציפורניים כי היא קצת יותר רכה, אבל בשביל תפוז צריך לבקש שיקלפו לנו עם סכין, כי הוא הרבה יותר קשה ועבה.
אז קילפנו את הקלמנטינה (פעולה לא פשוטה!) וחילקנו את הקליפות בין הילדימות, ראינו איך הקליפה נראית מבפנים ושהריח בפנים מאוד חזק.
ועשכיו אחרי שקילפנו מה נשאר? הפרי של הקלמנטינה!
מה נעשה איתו? אפשר לאכול ואשר גם לסחוט, אז סחטנו את הפרי לתוך קערה וראינו שכאשר סוחטים את הפרי מהוא תפוצץ והמיץ יוצא !!!
העברנו את קערת המיץ בין החברים וטעמנו את מה שהכנו.
ומה עוד אפשר ?
במסגרת הנושא השבועי רצינו שהקבוצה תכין ביחד פרדס צבעוני וגם תחשוב מה עוד אפשר לעשות איתו
כל ילד קיבל עץ צבעוני מנייר ועליו הדביקו עיגולי נייר שאמורים לדמות פירות הדר, השתמשנו בדבק נוזלי ובידיים, כל הילדים נגעו בדבק ולקחו את פירות ההדר והדביקו על העץ, חשוב לנו שהילדימות יתנסו בידיים בחומר כמו דבק.
לאחר שהכנו מלא עצים והדבק התייבש ישבנו ביחד וחשבנו מה אפשר לעשות עם כל זה? בואו נפעיל את הדמיון
אולי אפשר... לפרוש על הרצפה, ואז נראה שביחד כל העצים הפכו ליער- פרדס
הבאנו צעצועי חיות שונים וחשבנו איך החיות יאכלו את הפירות, מה הלטאה תעשה? בועז אמר שהיא תטפס- ואכן טיפסה על העץ ואכלה ושבעה...
ומה הציפור תעשה, תומר אמר שהציפור תעוף ותיקח את הפרי וכך הציפור עשתה
ומה הסוס יעשה? הרי הוא לא יכול לטפס או לעוף והוא לא גבוה מספיק...
יערה אמרה שאולי הוא יכול לדחוף את העץ, באמת הסוס יכול לדחוף ולדפוק בעץ ואז הפירות יכולים ליפול ממנו!
מה עוד אפשר לעשות עם היצירות שלנו?
אספנו את הפרדס ובחרנו רק שלוש עצים בצבעים שונים- ירוק כתום וורוד
והחלטנו לשחק משחק הזיכרון, משחק חשוב שהילדימות למדו לשחק כקבוצה לאחרונה
הזמנו את עידו, הוא שם את פניו בידיים שלנו ואז הזמנו את רועי שייקח עץ אחד ויסתיר מאחורי גבו, חיזקנו את הילדים שהשתדלו והצליחו לא לגלות!
עידודי קם והסתכל על העצים, חשב וחשב ואז שם לב שהעץ הורוד חסר! רועי הראה את העץ שהסתיר ואכן עידודי צדק!
המשכנו במשחק וחיזקנו את הקבוצה כל פעם, בתור קבוצה מאתגר להתאפק ולא לגלות לחברים אבל אחרי שמסברים את הגיון המשחק הילדימות משתפים פעולה.
הילדימות שמשחקים במשחק הזיכרון לומדים באמצעות המשחק להפעיל חשיבה של מה חסר פה? מה היה פה ועכשיו אין?
ובקשר לעצים- שבוע הבא הפרדס יהיה תלוי לתפארת במבואה- אנחנו מחכים שגם החברים שלנו שלא הגיעו לגן יכינו עץ משלהם (:
החיפושיות
סוף היום בגן השתנה מאוד בזמן האחרון, הילדימות כבר רגילים למה שצריך לעשות, חלקם כבר נועלים את הנעליים יותר מהר או מנסים יותר, חלק אפילו מורידים את הסדין בעצמם בימי חמישי!
זה אומר שיש לנו המון זמן פנוי בכיתה, ואנחנו רוצים שלילדימות יהיה כיף בזמן הזה,
אז התחלנו לחשוף את הילדימות ללהקה של חיפושיות! חיפושיות שמנגנות בגיטרה, תופים וגם בפסנתר! נבו אגב ישר עלה על השם של הלהקה- הביטלס! לביא ונבו סיפרו לנו שניהם שהם מאוד אוהבים את הלקה ומכירים אותה מהבית!
אנחנו מציגים את השיר ומאזינים לו בפעם ראשונה. עוצרים מדי פעם ומסבירים, על מה השיר מדבר? אחרי שאנחנו מקשיבים, מתרגמים ונדברים, אנחנו מוזמנים לקום ולרקוד עם השיר! אפשר בזוגות, במעגל, וגם לבד!
במיוחד אהבנו את השיר צוללת צהובה! אהבנו בו במיוחד את קולות החצוצרה, וגם ששומעים את הקפטן של הצוללת מדבר, שיר מעולה שאפשר גם לדמיין בו סיפור שלם! אבל תגידו מה זו בכלל צוללת??!?! או... את זה נלמד בשבוע הבא.
המקצב של השירים של הביטלס מתאימים לקבוצה שלנו, הוא כיפי ומעניין אבל גם מרגיע ושמח! אנחנו מצליחים דרך השירים לספר קצת סיפורים ולעוף עם הדמיון שלנו! מדהים כל פעם מחדש כמה מחשבה יצירתיות ומקורית יש לילדימות שלנו.
לאט לאט מגיע סוף היום וכל פעם הילדימות מבקשים לשמוע החיפושיות ולרקוד בכיתה,
נשמח להצעות שלכם ההורים לשירים של הביטלס שאתם הכי אוהבים (:
חוויות מסיני
אחי חזרה מסופ"ש בסיני , הילדים ראו אותה ביום חמישי יוצאת מהגן עם תיק גדול ושאלו- לאן פניה? אחי שיתפה שנוסעת למקום רחוק קרוב ששמו סיני והוא מקום מיוחד מאוד.
כשחזרה ביום א' קבוצת תקווה התעניינו מאוד... איך היה?! אז ניצלנו את זמן המשחק בתוך הכיתה זמן שבחצר ירד גשם כדי לשמוע על המקום הזה.. מה יש בו? יש בו המון חול, הרים גבוהים... וים! ומי גרים שם? הבדואים!
אחי סיפרה שהבדואים הם נוודים. מה זה נוודים? אלו אנשים שנודדים, עוברים ממקום למקום... הגמלים והחמורים עוזרים להם חסחוב את הציוד שלהם והם נעים ממקום למקום לפי מזג האויר בחיפוש אחר מזון ומים.
אז איפה הם גרים? אין להם בית קבוע! הם גאים באוהלים או בתים שבונים מעצמם ממה שמוצאים בטבע. ומה עושים כשקר כל כך? הילדימות הציעו להדליק מזגן! אבל... אחי סיפרה שלבדואים אין חשמל! אז מה נעשה? מדליקים מדורה! ומה אוכלים? אחי סיפרה שהבדואים הביאו בצק למדורה, טמנו אותו בחול ונתנו לו להאפות כך בתוך האדמה החמה! ומה יצא בסף? פיתה חמה פריכה וטעימה...
היתה שיחה ארוכה ומאוד מעניינת! מדהים לגלות שיש כל כך הרבה צורות חיים שאנחנו לא מכירים..
משחק חצר בחורף
החורף מרטיב לנו את כללללל החצר! אנחנו יוצאים אבל אי אפשר לשחק בכל המשחקים שלנו. לכן הוספנו כמה משחקי חברה בתנועה לחצר, למשל: ברווזים ברווזים! 4 חברים עומדים מול כל הקבוצה וקוראים "ברווזים ברווזים בואו הביתה!" ושאר חברי הקבוצה עונים "לא רוצים" וכך הלאה... עדדדדדדד שצועקים "הזאב יבוא לתפוווווס אתכם" וכל החברים והחברות בורחים מהזאבים שלנו! המשחק הזה פשוט קורע אותנו מצחוק ועוזר לנו לפרוק קצת אנרגיות שנשארות קצת מוחזקות בתוך הגן.
הודעות:
תזכורת מגבונים חודש ינואר, הקפידו למלא בטבלה בשירותים שאכן הבאתם.
מזכירים לא להכנס עם מעילים לכיתה בבוקר, תלו אותם במתלה, הכיתות מחוממות...
לא לשכוח בקבוקים מלאים ונוהל יום א סדינים רעננים ונקיים.
וגם אפשר ומומלץ להביא לנו בימי ראשון מזכרות מהמקומות שביליתם בהם בשבת מפגשי יום א' מוקדשים לחוויות מהסופש...
החל משבוע זה השער ננעל בשעה 8:30, המאחרים יוכלו להכנס שוב בשעה 9:00, סדר היום שלנו קבוע ומוקפד כדי לאפשר זרימה ואנחנו מבקשים מכם לקבל בהבנה ולהגיע בזמן, ואם לא הסתדר לכם והבוקר התחרבש, יש לכם חלון בשעה 9:00..
מחנכת חדשה שמתלמדמת בקבוצה, רעות, תתנסה איתנו השבוע (והיתה גם בשבוע שעבר) עדכונים בהמשך.
שבוע נפלא
אדיראן תמר אורטל ואחי.
בוגרים ב'- יעקב
חגיגות השנה החדשה בהלו יעקב
מה זה נובי גוד? גוד - שנה, נובי - חדשה.
אז מה למדנו על החג הזה?
זהו חג משפחתי בו המשפחות מתחברות יחדיו אוכלות מטעמים שברובם יש מיונז כך גילתה לנו אילנה (צ׳וצ׳ו) מספרים סיפורים נוסטלגיים ומחלקים מתנות.
אמה צ׳וצ׳ו סיפרה לנו על עץ יולקה (אשוח) הירוק מקושט בכדורים צבעוניים, בנורות מנצנצות ומתנות שממתינות לרגלי גזע העץ.
ועל איש מיוחד שקוראים לו דד מורוז (סבא כפור) ונכדתו הקטנה שניהם הגיעו רכובים על כרכרה שאותה הניעו שלושה סוסים מרהיבים .
ולמה הם הגיעו? לאכול, להקשיב לסיפורים ?…הם הגיעו לשמח ילדימות עם מתנות והפתעות הממתינות בשק גדול ואדום.
אמה צ׳וצ׳ו שלנו הביאה קישוט מרהיב מהבית לעץ היולקה, הצבנו אותו במרכז הכיתה קישטנו אותו בשרשראות זהב ובמתנות קטנות ומנצנצות… אמה סיפרה על דד מורוז שהגיע עם מתנות.
התבוננו בתמונות מהחג של אמה, היא אמרה שהיה כל כך כייף להיות עם כל המשפחה, לשמוע סיפורים ולצחוק.
רקדנו יחד מסביב לעץ…. והקשבנו לשירים מיוחדים ושונים.
התחלנו עם קלינקה לבקשתה של אמה אני בחרתי את הגירסה הספציפית הזו
בהתחלה ישבנו והקשבנו זה התחיל לאט ושקט ואז הזמר התחיל לשיר והא שר בקול גבוה וחזק .
עצרנו את השיר ודיברנו קצת על סיגנון השירה למדנו לומר אופרה ולזהות אותה בשיר.
נענו עם הקצב בהתחלה לאט לאט.. הסתובבנו במרחב, הידיים נעות כמו ענפים ברוח לאט לאט, כמו גלים קטנים.. וכשהזמר התחיל להגביר את קולו גם אנחנו הנענו את הזרועות שלנו למעלה למעלה גבוה גבוה .
ואיך אפשר בלי שיר מסיבה מקפיץ כמו שהלו יעקב אוהבים
תודה לאמה צ׳וצ׳ו על החשיפה לחג המיוחד הזה.
יצירה בשלבים - פרדס
במהלך השבועיים האחרונים אנו מנשנשים תפוזים בסוף היום.
את הקליפות הכתומות אנו זורקים לפח וכך גם את הגרעינים המסתתרים בתוך הפלחים.
שבוע שעבר החלטנו לאסוף אותם, בקופסא קטנה הנחנו אותם בזהירות והתבוננו בהם כמה הם קטנים.
תהינו איך ממשהו כל כך קטן צומח עץ גבוה ומרשים מלא בעלים ופירות טעימים.
החלטנו לבדוק את התהליך בעצמנו אומנם לעץ לוקח המון המון זמן לצמוח אבל בעולמם של הלו יעקב לעצים המיוחדים לוקח שבוע אולי שבועיים לצמוח ולהביא פירות(:
את הכיתה עטפנו בגיליונות נייר גדולים
סימנו בעזרת בעזרת טוש גרעין קטן בתחתית הדף 18 כאלה לכל חבר הגרעין שלו.
יום אחרי-
הגיעו השורשים והגזע, בעזרת מכחול וגואש בצבעי חום- כתום ציירנו גזע עבה וגבוה כל אחד והגובה שבחר.
הוספנו ענפים.
בשלב הזה הכיתה נראתה כמו יער מלא בעצים ערומים, עצים בשלכת.
והנה עוד יום עבר והגיע הזמן למלא את הענפים בעלים ירוקים.
הפעם בחרנו בגואש בצבעי ירוק כהה, ירוק בהיר וצהוב … ובעזרת מה צבענו?
את כפות הידיים שלנו טבלנו בצבע הנחנו על הדף או מרחנו בתנועות מעגליות וכשרצינו להגיע לצמרת העץ חשבנו מה נוכל לעשות כדי להיות גבוהים יותר … ניסינו בהתחלה לעמוד על קצות האצבעות ולמתוח את הידיים הכי גבוה שאפשר סיפרנו לחברים כמה פעולה זו חשובה לחיזוק חגורת הכתפיים ומתיחת הגוף וכשהגענו לקצה היכולת שלנו הבאנו ארגזים וכיסאות לכיתה והשתמשנו בהם כשהצטרכנו.
שמנו לב שיש עצים גבוהים יותר וגבוהים פחות כמו שאנחנו לא שווים כך גם לא העצים כל אחד והמיוחדות שלו.
בכל יום הכיתה נראת שונה היער שלנו העצים שלנו משתנים לאט לאט והחברימות כבר מצפים לרגע בו הפרחים והפירות יגיעו .
“קילפתי תפוז מצאתי בפנים, כמו בתוך קן ילד ישן ילד ישן.
הילד אמר- אתה עשית פה חור! תקן את הפלח, נושב עלי קור.
אמרתי רגע, סליחה שלום ואת הפלחים שמתי במקום .
ועד היום אם הוא לא הצטנן בתוך התפוז ילד ישן ילד ישן.
החברימות כבר אלופים בלשיר ולהמחיש בעזרת גופם את השיר המושלם הזה.
הפעם החלטנו לקחת בד כתום גדול להחביא בפנים חבר/ה ולשיר את השיר.
לאט לאט קילפנו את הבד וגילינו בפנים ילד/ה ישנים.
הילד/ה התעורר ואמר בקול עשית פה חור!
תקן את הפלח נושב עלי קור.
בשלב הבא הילדימות חולקו לזוגות אחד היה ילד שישן בתפוז והשני ילד רעב שפשוט רצה לאכול תפוז .
הם שרו אחד לשניה וממש שיחקו יחדיו משחק שזלג גם לפעילות חצר…גילינו ילדים ישנים בארגזים בבריכת כדורים ובארגז החול (:
חצר חורפית
** **
האהבה הגדולה של הלו יעקב זה זמן חצר והחורף שהגיע מאתגר אותנו קצת..
לשמחתנו רק גשם מחזיק אותנו בגן וכשהוא פוסק את המעילים אנו לובשים ולחצר יוצאים.
כל המשחקים מוגנים בתוך הבתים, ארגז החול הפך לשלולית גדולה וגם הוא סגור למשחק… מה נותר לעשות?
בהתחלה הילדימות נעים במרחב בלי מטרה מוגדרת דיי מחפשים את עצמם ביחד ולחוד.
עד שמגלים את הקסם- החצר ריקה והיא ענקית.
הלו יעקב לרווווווווץ! רצים רצים רצים עד ש…
החלטנו שהגיע הזמן לאתגר גם את הריצה שלנו ומה זה אומר-
התחלנו בהבנה הבסיסית שאולי לא כל החברימות מעוניינים בריצה קבוצתית אז כדי לכבד אותם בחרנו מקום שבו אנו רצים כך לא נפריע להם והם לא לנו.
הגדרנו התחלה וסוף של מסלול
הבנו שנוח ובטוח יותר לעמוד אחד ליד השניה אחרת אנו מתנגשים ונופלים.
למדנו להזניק את עצמנו לריצה-
ירדנו לשש ואמרנו -היכון
עברנו לארבע והרמנו טוסיק גבוה וקראנו -הכן
צא! רצנו מהר מהר….
בשאר הזמן גילינו דובים נחמדים ובכלל לא מסוכנים בחור של החומה וטיפלנו בהם.
מצאנו ענפים יבשים, אבנים קטנות וגילינו מקומות מסתור..
וכשהשמש יצאה נהננו מקרניה החמות וגילינו את הצל שלנו עשינו יחד תרגילים רקדנו וקיפצנו כל אחד והצל שלו לפעמים התנגשנו והכי יפה היה לאחוז ידיים ולראות שרשרת ילדימות שחורה .
וביום גשם דור שיחק עם החברימות בכיתה ים יבשה את מרכז הכיתה הפכו לים וכל המסביב היה היבשה. האדמה.
זה נראה לכם קליל? אז אתם טועים כי זהו שלב שדור בילבל שיגע והיה מהיר מאוד איזה כייף .
זה היה מצחיק מבלבל ומהיר.
נבת הארנבת ושושנה התרנגולת
בימי גשם קרים אנו מכניסים את נבת הארנבת לגן, הכנו לה קופסא עם בדים רכים וחמימים.
מזון שהיא אוהבת- המון קליפות של גזר, פלפלים, תפוחים, מלפפונים שאריות ארוחת הבוקר שלנו.
וכשהגיעו ימי השמש הוצאנו אותה להנות מקרניה החמימות האכלנו אותה ליטפנו ובנתיים את הבדים בקופסא החלפנו ייבשנו וניקינו כדי שביום הגשם הבא הכל יהיה יבש ומוכן בשבילה.
אלה החיות שלנו והם האחריות שלנו
ואתם בטח שואלים מה קורה עם שושנה התרנגולת היא דווקא אוהבת את ימי החורף היא מטיילת בחצר הריקה מוצאת מחסה כשיורד הגשם וכשרעבה חוזרת לול שלה ומנשנשת.
לפעמים שושנה מסתובבת בחצר בבקרים כשאתם מגיעים עם הילדימות אני מזכירה שלא כדאי להיכנס עם מזון שושנה גרגרנית ואוהבת לקפץ ולקחת מידי הילדימות. שימו לב.
קבלת שבת ויום פתוח
בימי שישי האחרונים אנו מארחים הורים שבאים לראות את הגן המופלא שלנו בכל שישי חן מכינה נישנושים טעימים ואנו אחראיים על שלט ברוכים הבאים צבעוני.
ב9 נכנסת קבוצת הורים העומדת בשורה מדוייקת ומבויישת ליד השער הכחול מולם עומדים הילדימות שחיכו וציפו להם.
זה מחזה מצחיק מאוד מצד אחד הורים נרגשים שלא ממש יודעים מה לעשות ומולם ילדים סקרנים.
עומדים ומתבוננים, הם בהם והם בהם ודממה…
עד הרגע בו הקרח צריך להישבר וילד נבחר לשאול- איך קוראים לכם?
ההורים המופתעים התרגשו והחלו לומר את שמם הילדים התאוששו והציגו את עצמם חזרה וזהו חזרה לשחק להשתולל וההורים חזרו לנשום.
מדהים כמה למבוגרים קשה להתמודד בכזו סיטואציה שברור שכל מה שצריך לעשות זה לשבור את מחסום החוסר וודאות.
בקבלת השבת בגלל שהיתה קצרצרה השבוע עשינו אותה במתכונת קצת מצומצמת מה שלא מנע בעדנו לרקוד להודות ולהנות מהשבוע שלנו.
בסוף קבלת השבת החלטנו במקביל לריקודים ליצור אזור מחבוא ואראה הורים מגיעים אנמיך את המוסיקה כך ידעו הילדימות שזה הזמן להתחבא.
היה כייף מצחיק ומלהיב (:
תמונות סופ״ש
אז מה סיפרו לנו התמונות ששלחתם….
אבינועם התאמן בלהיות אקרובט, עבד על שיווי המשקל ושיפר את תנועות המטוס שלו בעזרת דודה שחר.
אנה נושי חגגה יום הולדת לסבתא מלכה המוכשרת.
יובל ששון עשה הופעה למשפחה המורחבת ואמר ״כולם הגיעו לשמוע אותי שר״
רומי הצטלמה עם אבא ברקע היה עץ גדול וירוק מלא בקישוטים, העץ ביפו.
גלעד היה על עגלה גדולה עם צינור ששימש אותו כחצוצרה ומאחוריו רכבת וקרונות מעץ.
אורי ביקר עם המשפחה בבית יולדות בירושלים ובירך בת דודה חדשה בברכת ברוכה הבאה לעולם.
ולסיום, מוסיקת התעוררות שלנו השבוע-
הודעות ועידכונים
סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים
מגבוני חודש ינואר- חבילה אחת לילד/ה זיכרו לשים בשידת ההחתלה בשרותים ולסמן את שימכם בטבלה.
תמונות מהסופ״ש לטובת שייח מלא במשפחה וחוויות.
מזכירה שאנחנו עדיין אוספים שקיות לטובת תיקי הספר שלנו
שימו לב שהחל מהשבוע השער ננעל בשעה 8:30, ונפתח שוב לקבלת המאחרים בשעה 9:00 . הקפידו להגיע בזמן.
שבוע חמים נעים
אורטל ודור