שבת שלום ומנוחה,
אנחנו ממש שמחים להתחיל את שבוע הסגר בידיעה שאנחנו עובדים כרגיל. מבחינתנו שום דבר לא משתנה. כמובן שכמו תמיד נדרשת מכולנו אחריות וזהירות רבה כדי לשמור על הגן שלנו פעיל :)
כרגיל, כמה הודעות בפתיחה:
- ארון עזרה ראשונה: אנחנו מיידיעים אתכם כי בגן ישנו ארון עזרה ראשונה ובו תיק עזרה ראשונה ומכשיר דפיבלטור. הוא נמצא בכניסה לכיתת האמנות, ממש באמצע בין שתי השכבות. על הארון שלט של עזרה ראשונה, דעו שהוא שם, למקרה הצורך.
- ימי הורים: השנה המוזרה הזו התקדמה במהירות, וכמעט ולא שמנו לב שאנחנו כבר כמעט באמצעה. ומה זה אומר? באמצע השנה אנחנו מקיימים שיחות הורים פרטניות בנות 20 דקות ובהן אנחנו משקפות לכם את מה שאנחנו רואים בגן. בשיחה אנחנו מתמקדים בהתנהלות בגן בשני היבטים: שיקוף של חוזקות בגן ואזורי צמיחה אישיים של כל ילד/ה , ובמקביל תחומים שעליהם אנחנו עובדים באופן פרטני, ודרכי החיזוק שבחרנו. השיחות מתקיימות בחודש פברואר, מייל מפורט עם פרטים וקביעת שעות ישלח אליכם לקראתן.
- פורום הורים: הפעם באמת! ניפגש ביום שלישי בשעה 20:00 בזום לפורום הורים בנושא פליידייטס. ממליצים מאוד להגיע! רלוונטי לכל הגילאים. הרצאה בנושא חוסן נפשי אצל ילדימות תתקיים ביום שני, 1.2.21 בשעה 20:00.
שבת שלום,
אחינועם וכל צוות גן ילדי הטבע הדמוקרטי
שכבת הצעירים
השבוע בשכבת הצעירים עסקנו בבריאות הגוף שלנו: איך יודעים שחולים? ומה עושים? למדנו איך לשמור על הגוף שלנו, גם בימים יותר קרים, ואפילו תרגלנו נשימות מהאף וקינוח אף!
כמה הודעות לפני שנתחיל לספר לכם הכל:
- מחר יום ראשון: לא לשכוח סדינים נקיים ובקבוקים מלאים!
- מגבונים: ינואר תכף מגיע, מזכירות לכם להביא מגבונים - 2 חבילות לילדימות גמולים ו-4 חבילות לילדימות עם חיתולים.
ועכשיו בחזרה לעיקר:
אח, איזה חורף!
הימים קרים, הבגדים מסורבלים והכל רטוב ומטפטף. הרבה ילדימות הגיעו עם מגפיים, וחלקם גם עם מטריה. מה כל כך מיוחד במגפיים?
השבוע שמענו את הסיפור ״מגפיים״ מאת מרים רות - לכל אחד יש מגפיים משלו, המתאימות רק לרגליו. מה מיוחד במגפיים של כל אחד? לכל אחת יש ציור מיוחד, לכל אחת יש צבע מיוחד, ולכל אחד יש את המגפיים שמתאימות לו/ה! התבוננו במגפיים של החברימות, ואח"כ דמיינו שכולנו לובשים מגפיים! אחת ושתיים קפצנו לתוך שלוליות המים! כולנו נרטבנו והתמלאנו בבוץ והצחוק שלנו עף לשמיים, ואז נזכרנו שאנחנו בכלל בכיתה ושכל זה היה בדמיון! איזה כיף לדמיין יחד! משחקי הדמיון מפתחים לילדים את העולם הפנימי שלהם, גורמים להם לפתח את המשחק הסוציו-דרמטי ולהגיע לרבדים עמוקים יותר במשחק החופשי שלהם!
איפה עוד אנחנו פוגשים את החורף? לפני ארוחת הבוקר החברימות יושבים בחברותא, במהלכה יש לנו הזדמנות לדבר ולשיר, וכהכנה לארוחה, אנחנו מפשילים שרוולים. ניצלנו את ההזדמנות ודיברנו על השכבות שאנו לובשים: כמה חולצות יש לי? ומי הגיעו עם מעיל? ראינו שחלק מהחברימות הגיעו עם מעיל, חלק עם אפודה וחלק בלי. האם בכיתה אנחנו צריכים מעיל? קר בכיתה כמו בחוץ? או שהמעיל בכיתה מסרבל? הורדנו את המעילים ונשארנו עם חולצה - עכשיו כבר יותר נעים! לכיתה יש קירות ותקרה שמונעים מהרוח הקרה להיכנס לכיתה, לכן יותר נעים בכיתה!
ומה עוד יש בחורף? השבוע דיברנו על הבריאות שלנו - איך אנו יודעים שהתקררנו? אנחנו יותר מתעטשים, יש נזלת, קצת עייפים. מה אפשר לעשות? גילינו שכששותים מרק חם אז הגוף מתחמם ומתחזק, דיברנו על הירקות בארוחת הבוקר, איך הם מחזקים אותנו ועוזרים לנו לרוץ ולקפוץ בחצר, ואז אחרי שמתעייפים גם טוב לנוח במיטה חמה.
ואיך אפשר להוציא את הנזלת? איך מנגבים אותה? איך יודעים שיש לנו נזלת בכלל? השתמשנו במראות קטנות להראות לילדימות את הנזלת שלהם, ושאלנו האם היא מציקה כשהיא נוזלת מהאף? האם אנחנו מרגישים משהו רטוב? בכיתות ובחצר יש עמדות קינוח אף קבועות עם נייר. החברימות יכולים לבקש עזרה ואנחנו ניגש יחד לעמדה, נשלוף נייר אחד וננסה לנשום דרך האף, נסגור את הפה בעזרת היד ונוציא אוויר מהאף, זאת פעולה מאוד קשה הדורשת המון תרגול - אנחנו מזמינות אתכם לתרגל גם בבית ולעודד אותם לנשום מהאף! שימו לב שכדי ללמד נשימה דרך האף, רוב הילדימות צריכים ללמוד לסגור את הפה, בתחילה בעזרת הידיים.
עוד חומר רטוב וקריר הוא הגואש! פגשנו את הגואש השבוע בעזרת כלי חדש - השתמשנו בפונפונים!
לקחנו פונפון, טבלנו אותו בגואש ומרחנו את הצבע עם הפונפון. דפקנו עם הפונפון על הנייר וראינו שפריצים של צבע וכדורי צבע על הנייר. הפונפון ספג את הצבע ונרטב - ממנו הצבעעבר לדף אבל גם לידיים שלנו! את הידיים הטבענו על הדף וראינו את סימני כפות הידיים שלנו - התרגשנו מאוד לפגוש אותם על הדף!
סלט חברימות
סלט חברימות הוא מנהג חוזר בגן שלנו. מטרתו לערבב ולגבש בין ילדי שתי הקבוצות בשכבה וכמובן מאפשר היכרות עמוקה יותר בין המחנכות של כל קבוצה לילדימות המתארחים.
מה זה בעצם אומר?
שכל קבוצה "מארחת" מדי שבוע חברימות מהקבוצה השניה. לפעמים אנחנו אפילו עושים סלט מחנכות! אנחנו מאמינים כי בשלב זה בשנה, אנחנו יכולים להתחיל לעבוד על כישורים חברתיים נרחבים ופיתוח החוסן הנפשי (נדבר על זה גם בהרצאה בפברואר).
אנחנו מאמינים כי שינויי המיקום מספקים 2 הזדמנויות:
.1 יציאה מאזור הנוחות ובכך יצירת בטחון עצמי שאינו תלוי בדבר - כלומר, אני מסוגל להנות בכיתה אחרת אף שלא כל החברים שלי שם.
.2 שינוי תפקיד חברתי: באופן טבעי, ילדימות תופסים "תפקיד" בקבוצה. כשאנחנו משנים מיקום אנחנו מייצרים הזדמנות להיות בתפקיד אחר - למשל בקבוצה אחת אני יכולה להיות מובלת, ובקבוצה אחרת מובילה.
איך אנו בוחרות מי מגיע להתארח?
את הילדימות אנו בוחרות בקפידה כדי לא לפגוע במרקמי קבוצות הבסיס וכדי באמת להתאים לילדימות המתארחים את הסביבה הנכונה להם. מדהים כמה חשוב לשים לב לטמפרמנט הקבוצה, להרגלים שלה. המטרה היא להועיל, להקל ובטח שלא להקשות. לא נעביר ילדימות שטרם מוכנים לשינוי כזה בעינינו. אנחנו מזהות ילדימות שזקוקים ל"רענון" בימים ומציעות את האופציה של ביקור בכיתה אחרת. נדגיש כי כלל הילדימות מכירים את כלל המחנכות כך שהמעבר הוא לא דיכוטומי וקורה באופן מדורג וטבעי.
איך אנו מתווכות את המעבר?
בכל בוקר בטקס מים קליל אנו מזמינות חברימות מהקבוצה הסגולה להתארח בורודה וגם להיפך. התיווך חייב להיות מעצים כדי שהילדימות שעוברים יהיו במקום פנוי למשחק ולמידה ולא בחשש מחוסר שייכות או לחץ.
אנחנו מאוד מאמינים שמעבר זמני לכיתה יכול להציע לילד/ה פתרון לקושי בדרך עקיפה. במידה ומתקיים סלט כזה למשך שבוע, אנחנו עושים זאת בתיאום מולכם כך שתמיד תדעו מי המחנכות האחראיות על הילד/ה שלכם.
בנתיים זה עובד לנו נפלא - גילינו שיש המון דברים שנפתרו בזכות שינוי מבנה הקבוצה. מדהים כמה הילדימות והצוות יכולים להשפיע רק בנוכחות שלנו, וזה בדיוק כלי עבודה שאנחנו מאמינים בו, במקום לשנות תוכן, לשנות צורה (תחשבו על עצמכם: כמה "אישיוּיוֹת" שונות יש בכם? בכל מקום יוצא מכם "אתם" קצת אחר, כך זה גם אצל הילדימות).
שכבת הבוגרים
ימי גשם רוח ושלוליות עברו עלינו בשבועיים האחרונים וזה נתן לנו הזדמנות לדבר על הקור שאנו מרגישים.
מה עושים כשקר? מתכסים, מתלבשים. בגדים חמים עוזרים לנו להרגיש טוב יותר. תירגלנו לבישת מעילים ולמדנו שיטה נהדרת להתלבש לבד. ומה קורה כשלא מצליחים להוריד לבד? בנוסף, הרגשנו מתחת לאף שלנו, והרגשנו שכשקר לנו, אנחנו קצת יותר מטפטפים! תירגלנו קינוח אף ונשימה דרך הפה או האף. בקיצור, אנחנו בהכנה מלאה לחורף!
לפני שנספר לכם על הכל בהרחבה - כמה הודעות:
- גרביים: החורף הגיע, והילדימות לא תמיד רוצים להוריד גרביים, גם כשהם חולצים נעליים - ובצדק! הרצפה קרה ולא נעימה. אבל גרביים ממש בקלות נרטבות, וזה ממש לא נעים ברגליים. הקפידו להכניס לפחות זוג גרביים אחד ספייר לתיק, כדי שהילדימות לא יצטרכו להסתובב בגרביים רטובות. הכניסו אותם בתא המרכזי, כדי למנוע חפש את המטמון בכל תאי התיק :)
- יום ראשון: כרגיל, לא לשכוח סדינים נקיים ובקבוקים רעננים. מזכירות כי אין לנו בקבוקים ספייר בגן. אם שכחתם בקבוק ואינכם יכולים לחזור להביאו, גשו לרגע לקיוסק הסמוך וקנו בקבוק מים.
כשהגשם מתופף
מה מיוחד בבגדי החורף? הבדים שלהם עבים יותר, כמו צמר, פליס. יש להם כובעים וכיסים. שמנו לב לסוגי הבדים השונים - הם מאוד מחממים, אך האם יש גם סוג שישמור על גופנו יבש?
כששאלנו מי מגן עלינו מהגשם בחוץ, הילדימות ענו: המטריה! הכנסנו מטריה לכיתה וחקרנו את סוג הבד שלה - הוא מרגיש ונשמע קצת כמו ניילון. שפכנו על המטריה מים וראינו שהם מחליקים מטה ולא נספגים כמו בבד רגיל. הכנסנו גם מעיל לכיתה ושמנו לב שיש לו בד כמו של מטריה והוא דוחה את הגשם. גם מגפיים הכנסנו, ובחנו את הצורה והמרקם שלהם מול נעלי ספורט: המגפיים גבוהות, עשויות מפלסטיק, וכך שומרות שמים לא יכנסו. המעיל, המטריה והמגפיים תפקידם לשמור שמים לא יחדרו פנימה, בעוד תפקיד הבדים העבים הוא לחמם.
אך איך נלבש את המעיל? השיטה שבה אנו המבוגרים עושים זאת מאוד מורכבת, עבור הילדימות אנו מציעים טריק מאוד פשוט: אנו פורשים את המעיל על הרצפה, הפתח כלפי מעלה והשרוולים פרושים לצדדים. נעמדים מעל החלק העליון, מכניסים כל יד לשרוול, ואז הופ! הופכים את המעיל מעל לראש! וזהו! נשתדל לתעד ולשלוח לכם בימים הקרובים בקבוצה סרטון של הילדימות מבצעים את הפעלול כדי שתוכלו גם אתם ללמוד אותו.
ילדה אחת ומטריה אחת
ביום של גשם התיישבנו ספונים בכיתה. נרגענו, התחממנו והקשבנו לסיפור על ילדה אחת ומטריה אחת (:
הילדה טיילה לה בכיתה, ראתה חברה עם מעיל אך בלי מטריה, הזמינה אותה אל מתחת למחס המטריה, והן הסתובבו בגשם יחדיו וכך הלאה עד שהשמש הפציעה. השיר האהוב והמוכר מ"פרפר נחמד" נכנס גם לשכבתנו.
תרגלנו התאזרות בסבלנות, והמתנו שהחברימות יזמינו אותנו. החברימות המזמינים השתדלו להזמין מבחר של ילדימות ולא רק את חבריהם הקרובים. את המטריה אחזו יחד ועבדו על יכולת התנועה כקבוצה. מי מחזיק את המטריה? לאיזה כיוון הולכים? האם אפשר לבחור יחד, או שצריך שמישהו יוביל? את כל זה נלמד במהלך השבועות הקרובים.
ואיזה עוד שירי חורף שמענו? "אח, איזה חורף", "עננים" ו"הגשם מתופף" כיכבו השבוע, והילדימות ביקשו גם את "רעמים וברקים".
מחסה לחתולים
המטריה משמשת אותנו כמחסה זמני - מקום בו אפשר לשהות, שהגשם לא חודר אליו, והוא פחות קר. מי עוד זקוקים למחסה? חתולי הרחוב למשל. מה קורה כשיורד להם גשם? היכן המחסה שלהם? החתולים מוצאים להם גג זמני עד שהגשם פוסק. איך נוכל לעזור להם? לאחר שהבנו את תפקידי הבדים השונים החלטנו להכין מחסה לחתולי רחוב.
הבאנו ארגז גדול מקרטון. "הוא יירטב!", קראו הילדימות. מה נוכל לעשות כדי לשמור עליו יבש? הבאנו ניילון פצפצים גדול, בדקנו את איכותו בעזרת כפות הרגליים שלנו - רקדנו ופיצפצנו - איזה כייף!
לאחר מכן עטפנו את הקרטון בניילון שאמור למנוע מגשם לחדור. אחרי שוידאנו שהארגז מוגן מגשם, צריך לדאוג שיהיה נעים וחמים בפנים. הכנסנו פנימה שמיכה נעימה וחמימה. הילדימות נכנסו פנימה כדי לראות אם נעים - וקיבלנו אישור להמשיך .
מה עוד צריך? שיהיה יפה! בחרנו מדבקות וקישטנו את הארגז. כתבנו את שמנו והוא מוכן לצאת לגינה הציבורית ולהזמין כל חתול שזקוק למחסה חמים ונעים.
טפטוף מהאף
הנזלות היכו בנו במלוא הכוח השבוע, וילדימות רבים מתלוננים על הנזלת ומבקשים כל הזמן לקנח את האף. אנחנו מעודדות אותם לעשות זאת בכוחות עצמם, אבל כמו בהרבה פעולות שנדמות לנו המבוגרים כפשוטות, קינוח אף הוא בעצם פעולה מורכבת שכוללת שליטה במוטוריקה עדינה בידיים ובנשימה שלנו. לכן אנחנו מנסות לפרק גם פעולה זו.
השלב הראשון הוא כמובן להבחין שיש לנו נזלת: אפשר לגעת מתחת לאף ולהרגיש האם רטוב. אפשר להתבונן במראה ולראות אם רואים שם טיפה שקופה או ירוקה. הכנסנו לכיתה מראה קטנה, וכל הילדימות התבוננו בעצמם במראה ובדקו האם יש צורך לקנח אף - האם יש נזלת מתחת לאף? האם יש נזלת מרוחה על הפנים?
לאחר שזיהינו כי הגיע הזמן לקנח את האף, עלינו לשלוף טישו מהחבילה - כיצד נעשה זאת? בעזרת אצבע ואגודל! נתפוס את הטישו ונשלוף אותו. באחיזת הפינצטה ניעזר פעם שנייה כדי ללחוץ עם הטישו על האף.
אך איך נוציא את הנזלת שעוד נמצאת באף? ננשוף החוצה דרך האף! תירגלנו נשימה דרך האף. סגרנו את הפה, וניסינו לנשום. את תרגולי הנשימות הרגילים שלנו עשינו הפעם בפה סגור, ומי שהתקשו, נעזרו בידיים כדי לסגור את הפה. כשנשפנו החוצה, חלק מאיתנו גילינו זרם נזלת שיוצא דרך האף. מיד תפסנו אותו בעזרת הטישו שלנו ואחיזת הפינצטה!
נמשיך בתרגולים שלנו גם בשבוע הבא, בו נמשיך לעסוק בחורף, וגם נציין את חג הנובי גוד!
נתראה מחר!
צוות שכבת הבוגרים - אורטל, מיכל, ימית, שיר ורוני