עדכון שבועי – ילדי הטבע הדמוקורטי
ככה מבלי ששמנו לב טסה לה עוד שנה! \ ביום רביעי סיימנו את השנה השמינית שלנו! \ שנה שהיתה מאתגרת, מלמדת, מלאה בחוויות, התרגשות והתפתחות.
מה שאנחנו הכי אוהבים בגן שלנו, זה שכל שנה נראת כל כך אחרת מהקודמת לה.
הילדים, הילדות, המשפחות, וכמובן הצוות הם אלו שרוקמים בכל שנה הוויה אחרת, מיוחדת שמתאימה בדיוק לכל החברים והחברות בגן שלנו.
ובכל שנה, אנחנו מדייקים את עצמנו יותר, יודעים קצת יותר ובעיקר מתמכרים למה שאנחנו עושים.
יש לנו מנהג בגן- בכל סיום של שנה הילדים/ות שנפרדים מאיתנו משאירים את תביעת כף היד שלהם. הטקס הזה מסמל עבורנו את מקומם של הילדימות ביצירה שלנו. הם תמיד יהיו אלו שישפיעו יותר מכולנו! ובפרידה מהם אנחנו מזכירים להם- לכל אחד ואחת תביעת יד, וכולכם משאירים לנו קצת מכם. למדנו מכל אחד ואחת מכם.
תודה לכל הילדים והילדות וכללל המשפחות שלנו מקבוצות- נחמה, רוחלה, הלו יעקב, וציונה.
תודה לכל הצוות המופלא שלנו,
הדר, ענת, קרן, טלי ושחר - אנחנו מאחלים לכם הרבה הצלחה בדרך החדשה! פינה חמה תמיד תחכה לכן בגן, השארתן חותם.
אורטל, שירז, תמר, אלינור, דור, ליטל, עינב, ויקה, חן וצחי (וגם הצוות החדש שמצטרף אלינו)
נוחו, צברו כוחות, נשמו עמוק- אנחנו מתחילים את השנה התשיעית שלנו, מעניין מה תביא איתה הפעם.
קיץ נעים ומקסים.
אחינועם
וכל קהילת ילדי הטבע הדמוקרטי
אפרוחיה- נחמה
נחמה- בפעם האחרונה!
אני ממש לא מאמינה שהגיע הזמן לכתוב סיכום לשנה המופלאה הזאת
את השבוע האחרון הקדשנו לחזרה על הערכים שלמדנו וליוו אותנו במהלך השנה. סבלנות, חברות, כבוד לסביבה, אהבת הזולת ואהבה עצמית. חזרנו על הערכים האלו בכל הזדמנות וגילינו שהשיח שלמדנו השנה ליווה אותנו דרך כל הנושאים שלמדנו, איברי גוף, פירות וירקות, בעלי חיים וסביבתם, או חגים ועונות השנה, כולם היו נושאים שלימדו אותנו הרבה על תופעות שקורות מסביבינו (גשם, רוח, הכנת מזון, אור וחושך ועוד פלאים ונפלאות) והפכו אותנו לקבוצה אוהבת שמאפשרת לכל אפרוח ואפרוחית למצוא את מקומם.
השבוע נהנינו לראות עד כמה החברים והחברות אוהבים זה את זו. בזמן שהתנגנה מוזיקה שמחה, החברים הזמינו זה את זו לריקוד ולחיבוק. למדנו לצאת מהכיתה יחד ברכבת, לעזור לחברים למצוא את מקומם ולצאת לחצר, לספרייה או לאכול.
נפרדנו בסמליות עם השיר 'שתי חברות טובות'\ שאנחנו כל כך אוהבים. למדנו לבנות מגדל יחד, מארבע ידיים במקום רק שתיים. גילינו שהמגדל גבוה יותר וגם
מצחיק יותר!
למדנו השנה להשתמש בגוף שלנו בצורות שונות ומעניינות: העיניים אחראיות על ראיה, אפשר לעצום אותן ולפקוח. בעזרת הפה אפשר להשמיע קולות, לדבר, לאכול, לצחוק וכשרוצים, גם לתת נשיקה גדולה. בעזרת הידיים אפשר להרכיב ולפרק, ליצור, לצייר, ללוש, לאפות עוגת חול ולחבק. בעזרת הראש למדנו לחשוב, לחוות, לאהוב ולהעז. בעזרת הרגליים למדנו לזחול, לעמוד ו(כמעט כולנו)לבסוף ללכת ולרוץ.
נחשפנו למגוון רחב ומעניין של משחקים, של מרקמים, של יצירות, של צורות, טמפרטורות, מנגינות, עצמות, רגשות, ריקודים, טעמים וחברים. אבל לא פחות חשוב, למדנו להיות לבד, עם עצמנו, לחוות שעמום מפרה. למדנו לחקור את אותו משחק ולהמציא אותו שוב ושוב מחדש. למדנו רוגע ושלווה, למדנו סקרנות ושאילת שאלות.
הילדימות כבר כל כך גדולים, אנחנו מסתכלות עליהם ויודעות שהם עברו מסע מוצלח והם כבר ממש מוכנים לשנה הבאה.
אני אנצל את ההזדמנות האחרונה הזאת להגיד תודה קודם כל לכם, ההורים, שסמכתם ותמכתם ושמרתם על שיח
נעים ופתוח איתנו.
לאלינור וטלי שעשו חיל השנה, השקיעו המון אהבה, יצירתיות, אנרגיה וזמן בכיתה והפכו את הכיתה לבית שני.
תודה לאחינועם שהייתה לנו מסגרת חזקה וכתף להתייעצות
וגם לצופית, שהייתה איתנו בחדשים הראשונים ועזרה לעצב את נחמה למה שהם היום
שיהיה חופש נעים, כבר מתגעגעות מאוד,\ אלינור, טלי וקרן.
צעירים א- רוחלה
שבוע אחרון בגן!
לא יאמן שהרגע הזה הגיע. כל השנה עובדים בגן, משחקים ולומדים יחד עם הילדימות, עשייה ללא הפסקה. פתאום משום מקום אנחנו מוצאות את עצמנו בחודש האחרון לשנה, בשבוע האחרון וביום האחרון. לי ולהדר סוף השנה הזו היתה מציפה במיוחד כי נפרדנו לא רק מהילדימות לחופשת הקיץ אלא גם מהצוות והגן הזה שהיה לנו מקום חם ואוהב. קשה לכתוב במילים את התחושות והרגשות שעוברים עלינו מבפנים - גאווה, שמחה, עצב, ציפייה... הכל מתערבב ביחד. רצינו למסור לכם שוב כמה נהיננו להכיר להתחבר ללמוד לשחק ולצחוק עם הילדים שלכם, כמה אנחנו מעריכות אתכם על שיתוף הפעולה שלכם לאורך השנה והמילים החמות ששלחתם לנו. עצוב להיפרד אבל אנחנו מתנחמות בכך שאנחנו משאירות את הילדימות לצוות הכי מוכשר בעולם ואנחנו יודעות שידאגו להם בגן ויציפו אותם באהבה כמו שאנחנו אהבנו ודאגנו להם.
למרות שהרגשות קצת מציפים, עבר עלינו שבוע שלם (כמעט) שצריך לעדכן ולדבר עליו! במפגשים המשכנו לדבר על כך שהחופש הגדול כבר כמעט כאן. ביום ראשון סיפרנו לחברים שלכבוד הקיץ שהגיע הדרי נסעה באוטו עם המשפחה לים באילת. החלטנו לנסוע גם אנחנו לאילת - הידקנו חגורות החזקנו בהגה והתחלנו לנסוע כל פעם שלושה חברים.
אז אחרי שראינו שבקיץ אפשר לנסוע לטייל, אפשר להתרענן במים ואפשר לשחק... אבל מה אוכלים? החברימות שמאוד אהבו את השיר "מה יש בקיץ" מיד ענו אבטיח וענבים. שאלנו את החברימות אם הם טעמו פעם מנגו. חלק מהחברימות ענו כן, חלקם ענו לא וחלקם לא היו בטוחים. אז הבאנו לכיתה מנגו ונתנו לחברים לטעום. וואו איזה פרי מתוק! וכמה הוא חלקלק! מנגו פשוט נפלא! דיברנו עם החברים על דברים נוספים שאפשר לאכול בקיץ למשל... גלידה! שרנו עם החברים את השיר "יש לי גלידה הכי טובה" ודמיינו שאנחנו אוכלים גלידות נהדרות בטעמים משובחים - גלידת תות, גלידת שוקולד, גלידת אבטיח וגלידת אננס. אבל למה לדמיין כשאפר לאכול באמת? כשהיינו בחצר והתאספנו לשתות מים במעגל חברים, פתאום הפתענו את החברים בארטיקים שהכינה לנו הדר ממנגו ואפרסק. איזה כיף וטעים היה!
קצת מהמשחקים ששיחקנו בחצר השבוע: אתם כבר יודעים שהחברים מתים על משחקי כדור ונהנים למסור ברגל או ביד, לקלוע לסל ולהבקיע שער. יום אחד בחצר בזמן שהחברים משחקים בכדור פתאום כולם התחילו לקרוא בקול "גווווול!!!!" ולחגוג את הבעיטה כאילו הם זכו באליפות העולם. השמחה שלהם היתה כל כך מדבקת שגם הגננות התחילו לעודד ואפילו עשינו את תנועת האווריון כאילו הבקענו גול. עכשיו נוצר שילוב של כדור ואווירונים אז אתם כבר יודעים לבד מה יעשו החברימות. מיד התחיל משחק חדש של הבקעת שערים וסיבובי ניצחון של מלא אווירונים קטנים בכל החצר.
אחרי מסיבת הסיום של קבוצת הלו יעקב שהיתה ביום שישי שבוע שעבר זכינו לשחק בכמה משחקים חדשים. קודם כל המקלחת שלנו עברה שיפוץ מקיף. דור ואורטל תלו מעל לחצר צינור מים ארוך עם חורים שמחובר ישירות לברז של החצר. כשפותחים את הברז מיד כל המים מתחילים להשפריץ ואפשר לעשות מקלחת משותפת. עוד משחק שנשאר בחצר הוא בקבוקים פלסטיק תלויים ומלאים בצבע. הבקבוקים מיד משכו את העין והחברימות ניסו להגיע עליהם אבל הם היו גבוהים מידי. אז החלטנו לנסות לפגוע בבקבוקים בעזרת כדור או לנסות לקפוץ ולפגוע בבקבוק עם היד. החברימות מאוד נהנו מהאתגר. אפשר היה לראות כמה הם מאושרים כשהצליחו לפגוע במטרה.
ביום שלישי היה יום קולנוע בגן. בחצר חילקנו לחברימות כרטיסים לסרט שהם קישטו בטוש. כל חבר שרצה ללכת לקולנוע הגיש את הכרטיס שלו והלך לצפות בסרטי סוף השנה יחד עם ציונה והלו יעקב (מי שלא רצה נשאר בחצר). כשהגיע הזמן לחברותא עדין הקרינו סרטים אז הכיתה היתה חשוכה מעט. שאלנו את החברימות מה יקרה אם נסיט את הוילון בכיתה. יהיה יותר אור או פחות אור? "יהיה חושך" אמרו החברימות. אז הסטנו את הווילון ובאמת נהיה הרבה יותר חשוך בכיתה. מה נעשה בחברותא בחושך הזה? אולי מסיבת פיג'מות? לא אמרו החברים נדליק מדורה! איזה רעיון נהדר! אז בנינו לנו מדורה מקוביות עץ והדלקנו בה אש מבד צהוב ואדום (כי זה הצבע שהחבירמות אמרו שיש לאש). אולי נושיט את הידיים שלנו קדימה להרגיש את הלהבות? "אוי זה חם!" אמרו החברימות. "בואו נבשל תפוחי אדמה" הציעו. אז החלטנו לבשל בתוך המדורה תפוחי אדמה דמיוניים עטופים בנייר כסף. כל חבר הניח בזהירות את תפוח האדמה שלו במדורה ואחרי שספרנו עד עשר תפוחי האדמה היו מוכנים. אז ענת התחילה לזרוק לכל חבר תפוח אדמה חם וכל חבר תפס בכאילו את תפוח האדמה שלו ומיד נתן בו ביס גדול! היה מדהים לראות כמה דמיון ולוגיקה הפעילו החברימות בחברותא הזו. החברימות הגו רעיון למשחק שמתאים לחושך, הובילו את מהלך המשחק, הציעו רעיונות להתקדמות העלילה, ודמיינו כיצד היו מגיבים לכל שלב במשחק כאילו היה מדובר בחיים האמיתיים.
גם בארוחת הבוקר החברימות הרבה יותר עצמאיים ומובילים את התקדמות הארוחה. את השרים של לפני הארוחה הם כבר יודעים לשיר לגמרי לבד, את הצלחות אחד החברים ממיין לבד לפי הצבעים, ואפילו את שלב חלוקת הצלחות הם עושים לבד - החבר הראשון שיוצא באנדנדינו נשאל על ידי הגננת איזה צבע צלחת הוא רוצה ומקבל צלחת. מעכשיו האחריות עוברת לחברימות: החבר שואל את החבר שלידו "איזה צלחת אתה רוצה?" מקשיב לתשובה ומעביר צלחת בצבע הנכון. סיימנו? אז החבר שקיבל צלחת ישאל את החבר שלידו עד שכולם קיבלו צלחות. בזמן האוכל החברים שואלים זה את זה מי רוצה גזר? או מי רוצה פלפל ומחכים לשמוע אם יש חבר שמעונין במציאה. אם סיימנו את כל הירקות מהצלחת הגננות מגישות לנו את צלחת הירקות המרכזית ואנחנו כבר לוקחים לעצמנו את הירקות שאנחנו רוצים ודואגים לקחת רק קצת שישאר עוד לשאר החברימות.
בלי שנשים לב רוחל'ה הפכו לקבוצת בוגרים. עכשיו כל מה שנותר הוא להנות מהחופש הגדול.
מקוות שעוד ניפגש מתישהו בדרך, שלחו לנו תמונות, \ \ חיבוקים ונשיקות,\ ענת והדר
צעירים ב- הלו יקב
עידכון סוגרים שנה בהלו יעקב …
איזו שנה מדהימה היתה לנו התחלנו קטנטנים והפכנו לילדימות מלאי ערכים, הקשבה ואכפתיות. השנה למדנו שאנו יכולים לבחור להיות לבד ויכולים לבחור לשחק יחד והכל בסדר, למדנו לדבר בצורה מכבדת לחברים שלנו ולהיות אמפטיים, למדנו לחבק חיבוקי אהבה ולדגדג דיגדוגי שמחה. את השבוע האחרון שמרנו לכל הפעילויות שאהבנו במהלך השנה …
במשחקי החברותא בחרנו לשחק במי חסר בהלו יעקב ובמשוך בחבל…
ומה עוד עשינו בשבוע האחרון שלנו…..?
יום קולנוע-
אתם זוכרים את הפעם הראשונה שלכם בקולנוע?
המון מקומות ישיבה מסך ענק והציפייה שהוא ידלק. החדר נהייה חשוך והופ מתחילים…. השבוע קצת לפני סוף השנה בחרנו לערוך יום קולנוע - ומה מציג הקולנוע שלנו אתם שואלים? את סרטי הקבוצות שלנו כמובן.
קבוצת הלו יעקב הזמינה את קבוצת ציונה לראות את הסרט שלנו וכך עשו גם בקבוצת ציונה. איך נכנסים לקולנוע? פשוט פותחים דלת ויושבים?… לא…. צריך לרכוש כרטיסים .
כל קבוצה הכינה כרטיסי כניסה משלה, ציונה להלו יעקב וההיפך. בכניסה לקולנוע הילדים הגישו את הכרטיס אנו ניקבנו במחורר בצורת תפוח להלו יעקב ובצורת דובי לציונה …
וזהו כולם יושבים?… שמנו לב למיקום שלנו שאנו לא מסתירים או מפריעים … \ בזמן ההמתנה השתעשענו במשחקי צל עם המקרן שלנו….
וזהו מ ת ח י ל י ם כיבוי אורות…..
הסרט הראשון התחיל היתה התרגשות גדולה הילדים צעקו וצחקו הסרט נעצר … לא שומעים. אמרנו לחברימות שאנו מבינות ממש את ההתרגשות אבל זה נורא מפריע . המשכנו הלאה... היה מאוד מרגש לראות את סרטי הקבוצה יחד על מסך גדול….
פארק המים של הלו יעקב -
זו היתה אחת המסיבות היותר זורמות שהייתי חלק ממנה והכל מתחבר למים (: \ אז החלטנו לתת לחברים בגן המאוד סקרנים למראה הצינורות המשתלשלים מעל הכניסה לפארק שלנו.
אז ביום ראשון פתחנו את הממטרות, איזו התרגשות! הילדים נהנו להיות תחת המים המשפריצים למלא מיכלים ולהשקות עציצים …
רצנו מהר מתחת וניסינו לעבור מבלי להירטב ,אפילו הצוות לא יכל לעמוד מהצד וישר נכנס להתרעננות. את המסלולים שמרנו למסיבת הסיום הפרטית שלנו וביום רביעי פתחנו בפארק את כל המתקנים איזה כייף!
התחלנו במפגש בתערוכת בגדי ים צבעוניים ושונים… היו כאלה שבנויים ממכנסיים וחולצה כאלה רק עם מכנסיים ובגדי ים שלמים ממש כמו בגד גוף… היו דוגמאות של ארטיקים, אבטיחים, עוגנים ועוד ועוד. כשנמרחנו שמנו לב כמה חשוב שבגד הים יכסה המון מהגוף שלנו ככה אין הרבה אזורים חשופים לשמש וצריך למרוח פחות קרם הגנה.
וכשיצאנו עם בגדי הים התחילה ההתרגשות הלו יעקב קיבלו את המקום להסביר לציונות את חוקי הבטיחות ואיפה הכי כייף להשתכשך(:
לבסוף נשכבנו על הדשא רטובים עייפים ומאוד מרוצים הרגשנו כאילו אנחנו קבוצה אחת גדולה. הקשר עם ציונה נבנה לו לאט לאט וביום האחרון ראינו כמה השיתוף פעולה, הדאגה והרצון לבלות יחד חזק בשתי הקבוצות. חברי ציונה יהיו חסרים לנו מאוד.
פרידות:
דיברנו השבוע המון על פרידות שאלנו איך מרגישה פרידה? עצובה, שמחה, מחבקת
אנו נפרדים מחברים מהלו יעקב - נינה, אגם, לביא, מאיה ודני. \ כל אחת סיפרה על המקום החדש שלה. שאלנו מה יכול להיות קשה?
למצוא חברים חדשים לאהוב את הגננת- שינויים שהם קטנים גדולים… \ חשבנו על הגנים החדשים איזה מן משחקים יש בחצר ? אם יש ארגז חול או שולחן מים, אולי יש נדנדות אצלנו בגן אין, אולי מגלשה ? מרגש להגיע למקום חדש.
שאלתי את החברים למי עוד קשה לעבור לגן אחר הם ענו לי שלאמא ואבא קשה… תשובה הכי אמיתית שיכולתי לקבל, לכן כדי שיהיה קל תבקרו הרבה ליד הגן, תלמדו את הדרך לשם… אולי יש גינת משחקים מעניינת … אולי חברים חדשים להכיר לפני שהשנה החדשה מתחילה יהיה קל לילדים ובטח לכם ההורים.
ואלו שנשארים יש להם תפקיד חשוב: לעזור לחברים החדשים שמגיעים מציונה ולחבר החדש חדש שלנו להרגיש בבית. להרגיש בנוח בקבוצה שלנו. מדהים שכל מה שהכרנו בהלו יעקב עכשיו ישתנה ברגע שיכנסו רכיבים חדשים ל"תבשיל" שלנו חברויות חדשות פתיחות ולמידה. \ מחכה ומצפה כבר לשנה החדשה.
טקס פרידה בגן ילדי הטבע.
אז נכון רוב ציונה ממשיכים הלאה וגם חלק מהלו יעקב ויש לנו המון תמונות למזכרת ואפילו תמונה גדולה שציונה הכינה לגן, ובכל זאת… קיר הגראפיטי שלנו ממתין לרגע הזה שבו חברים עוזבים יחתמו בכף ידם על הקיר. החברים שנשארים עומדים בשני טורים ומזמינים את החברים העוזבים במחיאות כפיים. הם מגיעים טובלים את היד בגואש הרטוב ומטביעים על הקיר מרגש ממש … אף אחד לא באמת עוזב את הגן שלנו (:
עדכונים ותזכורות:
יום א׳ בנוהל סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים …. סתתתתתם תודו שזה עשה לכם חשק לארגן תיק(:
תודה לכם על שנה של למידה תאמינו או לא אבל גם אנחנו לומדים מכם מהי חמלה הבנה וסבלנות. תודה שהאמנתם בנו מספיק כדי לשים את האוצרות שלכם בידיים שלנו מבלי לשאול יותר מידי. תודה שזרמתם עם העקשנות שלי להיפגש אחרי הגן להתערבב, הילדים לגמרי הרגישו את הביטחון שלכם ולא סתם קבוצת הלו יעקב מגובשת וחזקה .
אנו מתרגשות מאוד לקראת השנה החדשה התוכניות עמוסות כל טוב זוהי תהיה שנת בוגרים שלא תשכחו.
עכשיו זה הזמן לנוח למלא מצברים ליהנות מהקטנים שלכם כמה שיותר ….
לילדים העוזבים, ליבי נשבר אבל רק לקצת כי אני יודעת כמה חזקים הילדים האלה ועד כמה מנגנון הפרידה שלהם מצוין, הם יודעים לעבור הלאה …. (:
בואו לבקר!
שיר סוף שנה -
עלמה זהר המדהימה שני אינדיאנים
יאלללה ליחצו על הפעל וקומו לרקוד….. שנה מופלאה…
אוהבים מאוד אורטל ודור.
בוגרים- ציונה
עדכון אחרון בהחלט....
עכשיו באמת אפשר לשאול איפה איפה את ציונה? בהחלט תחסרי לנו בגן...
לא קל להיפרד אך הזיכרונות והחוויות עם הציונות, בהחלט משאירות טעם מתוק בפה. תחושת הגאווה והסיפוק מהשנה שעברנו, על אף כל השינויים...הוכיחו לנו בפעם הטריליארד, שאין על ציונה בעולם.
ניצלנו את הזמן השבוע כדי להיפרד מהגן ומהחברים בצורה הכי נעימה וכיפית, ותוך כדי להתכונן קצת למעבר לגן חדש, לבית חדש או לקבוצה חדשה. תהליך של שינוי הוא אף פעם לא פשוט עבורנו, אך גם לא מורכב כמו שלעיתים אנו המבוגרים נוטים לחשוב. כל חבר וחברה מגיבים ומקבלים אחרת את השינויים, יש כאלו שבאופן עצמאי דיברו על המעבר הקרב ואיתם זרמנו כמובן ויש כאלו שלא מייחסים עדיין חשיבות לנושא וזה גם בסדר. לכן החלטנו להתייחס לנושא בצורה הכי קלילה שאפשר על מנת לא להעמיס רגשית ולהלחיץ את החברים.
אז איך עשינו את זה? ישבנו במעגל חברים צמוד, קרובים מאוד אחד לשני, עשינו מעגלי חיבוקים בכל מיני כיוונים וגם חיבוקים קבוצתיים (כל הזדמנות השבוע לחיבוקים נוצלה כהלכה...)
סיפרנו לחברים שבקרוב השנה בגן מסתיימת ויוצאים לחופש...דיברנו קצת על התוכניות שלנו לחופש, אני סיפרתי לחברים על הארגונים לחתונה וליטל סיפרה שהיא תטוס לארץ רחוקה. החברים שיתפו בדברים שהם היו רוצים לעשות בחופש: ללכת לבריכה, לשחק עם אמא ואבא, להיות בים, לטוס לארץ רחוקה ועוד כל מיני הפתעות שהם מתכננים לכם...
סיפרנו שאחרי החופש חלק מאיתנו כבר לא יחזרו לגן ויעברו לגן חדש! גן עירייה! וחלק יחזרו לגן ויגיעו לקבוצה חדשה! מעניין איזה דברים יהיו בגן החדש, אולי משחקים חדשים, אוכל טעים שאנחנו לא מכירים ועוד כל מיני דברים חדשים ומעניינים...הרבה סקרנות ועניין סביב סוגיית הגן החדש....
זוהר סיפר לנו שהוא עובר גם לגן חדש וגם לעיר חדשה....רמת השרון...וגם שוחי שעובר לגולן....כל חבר במעגל סיפר לאן הוא עובר, יש חברים שכבר יודעים מה השם של הגן החדש, או של הגננת.
שמענו בלופים את השיר שלנו, איפה איפה את ציונה...וחשבנו שזה יהיה נחמד לשמוע את השיר עוד כמה חודשים או אפילו שנים ולהיזכר שזה היה השיר שלנו...
בחצר הטבענו את חותמנו על קיר הגרפיטי בטקס חגיגי יחד עם קבוצת הלו יעקב....חשבנו שזו מתנה ממש נחמדה לגן להשאיר את טביעת כף היד שלנו על הקיר...ככה אנחנו יכולים להיזכר בחברים מציונה בכל פעם שנצא לחצר...
עשינו רכבת ארוכה וכל חבר בתורו ובליווי מחיאות כפיים סוערות, עבר דרך החישוק הגדול, בחר צבע והניח את ידו על הקיר... היה מרגש
את היום האחרון של הגן חגגנו בפארק מים בחסות מסיבת הסיום של הלו יעקב...היה מטריף! מסלול מים, בריכה ענקית וכל זה בליווי ממטרות...ממטרות של מים בחצר הפכו במהרה לממטרות של דמעות בצהריים מרגע שהילדים התעוררו, כשהאסימון כבר לגמרי נפל...עוד קצת חיבוקים ונישוקים והפעם באמת הגיע הזמן להיפרד...הקושי להיפרד לא בא על חשבון הידיעה שיש כאן קבוצה חזקה של ילדים שללא ספק מוכנה למעבר ולכל שינוי שיבוא. הם בוגרים, עצמאיים, נבונים, ביקורתיים ויודעים לעמוד על שלהם ללא ספק. אנחנו יותר מגאות שהייתה לנו את הזכות להיות חלק מחייהם בשנה האחרונה, והם כמובן הפכו לחלק משמעותי מחיינו.
תודה לכם ההורים שאפשרתם לנו וסמכתם עלינו להיות חלק. אתם אדירים, גאוות היחידה של ציונה והחיבור העצום שלכם לקהילת גן ילדי הטבע בהחלט הפכה את השנה הזו למשמעותית ונעימה יותר, אין עליכם.
כמובן שהגן תמיד יישאר הבית עבור כל אחד ואחת מכם, לבוא לבקר אותנו זה בכלל לא בגדר המלצה... כל שאלה, התייעצות או תהיה לגבי ה-כ-ל, יותר מנשמח לדבר איתכם.
אוהבות מאוד ומתגעגעות!
שירז וליטל