שבת של שלום
עדכון אחד לפני אחרון, רגע לפני שהשנה נגמרת.
אנחנו מסיימים את השנה התשיעית וזה תמיד מפתיע מחדש אי מגיעים לרגע הזה לא מוכנים.
אז רגע לפני שניפרד באמת , אשמח לבקש מכם, אם תרצו וחשקה נפשכם לכתוב לנו המלצה לאתר שלנו. אפשר פשוט להגיב למייל זה. בנוסף, אפשר לכתוב המלצה בעמוד הפייסבוק שלנו.
ביום ראשון, היום אחרון לשנה זו ישלחו אליכם סדינים ושמיכות הביתה.
דאגו לרוקן את המגירות שלכם ביום שישי כבר. אל תשכחו לאסוף את כל הציוד, אנחנו לא נשמרו חפצים שנשארו בגן.
אני טסה ביום ראשון, לכן אפרד מכולכם בהתרגשות ביום שישי! בואו להגיד לי שלום.
את דברי הפרידה שלי אכתוב לכם בשבוע הבא.
באהבה
אחי
שכבת הצעירים- שמולה (שמוליק ושולה)
השבוע פעלנו כשכבה אחת, לכן העדכון לשתי הקבוצות משותף
עדכון אחד לפני האחרון!
על אף אווירת החופש הגדול הפוקדת את הקניונים, הפארקים והמדינה כולה, אצלנו בגן הכל נמשך לגמרי כרגיל, וככה טוב לנו.
השבוע באחד הימים נכנסתי לכיתה ואמרתי לחברים:
" מה אתם אומרים שבמקום טקס מזרנים נעשה שטוזים?" כולם הסתכלו עליי במבטים המומים, מאין באתי עם הרעיון ההזוי הזה?
" טוב אז נלך במקום מפגש נעשה מסיבת ריקודים ענקית לכבוד החופשה!" לא רוצים אמרו החברים, רוצים מפגש!
שולות המחוננים פשוט רוצים את הדברים הרגילים, ומודה שאני נוטה להבין אותם:)
״ בקיץ השמש החמה מה מה קופחת על פני האדמה מה מה״…
כמה חם לנו בקיץ הזה…? מאוד , הגוף שלנו כל הזמן מזיע!
חם בידיים, חם בכתפיים, אפילו באוזניים חם ממש ממש חם!
הכרנו את השיר שמתאר הכי טוב את חום יולי- אוגוסט
אז אחרי שהבנו שהקיץ הזה הולך להיות חם במיוחד, החלטנו לאחד כוחות בין שתי הקבוצות ולחפש יחד פתרונות להתקררות טבעית או לא טבעית.
מטרתינו העליונה היתה ליצור שיתוף פעולה בין הקבוצות, כאשר אנחנו עובדים בעבודת צוות למען מטרה משותפת שהיא מעבר ללמידה על דרכי ההתקררות השונים.
איך עשינו זאת? המפגשים התקיימו באותו הזמן והשיח היה אותו שיח בשתי הקבוצות לאחר מכן נפגשנו יחדיו בחצר לפעילות משותפת אשר תאמה את תכני המפגש.
החום המדברי
למה בכלל אנחנו מרגישים צורך להתקרר? הקיץ הישראלי חם מתמיד וחם יותר מכל מקום בעולם. איפה הכי חם? במדבר! במדבר אין כמעט עצים וצמחייה בכלל, ולכן אין צל. גם מים אין הרבה...
אז מה עושות חיות המדבר? מוצאות דרכים יצירתיות להתקרר.
פגשנו את הגמל של קבוצת תקווה שעורר בנו עניין רב וחקרנו אותו לעומק.
הריסים הארוכות שומרות על עיניו מפני ליכלוכים וחול, הדבשת שעל גבו שומרת בתוכה שומן שנותן לגמל שלנו הרבה אנרגיה וכוח כשהוא מתעייף מההליכה הארוכה במדבר והרגליים הארוכות מרחיקות אותו מהקרקע הלוהטת ומוסיפות לו גובה. בזכות הגובה שלו הוא יכול למצוא נקודות מים וצל מרחוק ולהגיע אליהן כדי להתקרר!
ערכנו ניסוי בכיתה. הוצאנו חבר אחד מהכיתה ובינתיים בזמן שהוא המתין בחוץ החבאנו בקבוק מים מאחורי הגב של אחד החברים. כשהחבר יכנס לכיתה הוא יצליח מיד לזהות את הבקבוק? האמת שזה היה די מאתגר ולקח לו קצת זמן..
ננסה שוב רק שהפעם כשהחבר יכנס הוא יוכל לעמוד קודם על הסולם ולהתבונן מנקודת מבט גבוהה יותר על הכיתה (כמו של הגמל) האם כך הוא יצליח למצוא את הבקבוק בקלות? וודאי שכן! הבקבוק מיד נגלה לעיניו של החבר בקבוק המים המוסתר. כאשר אנחנו עומדים בנקודה גבוהה אנחנו רואים טוב יותר למרחק.
המדבר עורר סקרנות יתרה בקרב הילדימות והאמת בצדק. המדבר אכן מקום מאוד גדול ומסקרן.
מה עושות החיות במדבר? באיזו דרך הן מתקררות? הן מחפשות מקומות מוצלים ומים ישנן כאלה שאף מלקקות את עצמן כאשר אין מים או צל בסביבה.
ביום שלישי היה לנו מפגש מיוחד במינו!
נפגשנו בכיתת המפגש של שולה וצפינו יחד בסרט טבע מדברי.
צפינו בסרט ללא קול כאשר אנחנו תיווכנו לילדימות מה אנחנו רואים בעצם…
במדבר יש הרבה חול ואדמה יבשה וסדוקה, המון שמש ומעט מאוד צל מהעצים הבודדים שבסביבה.
שוב פגשנו את הגמל שלנו ושוב דיברנו על התכונות המיוחדות שלו, פגשנו גם עכבר מדברי המסתתר במחילות.
חשבנו יחד במה אנחנו דומים לחיות ובמה אנחנו שונים?
האם אנחנו מלקקים את עצמנו בשביל להתקרר? אפשר לנסות...
האם אנחנו מחפשים מקורות מים? אנחנו יודעים כבר איפה הבקבוקים שלנו נמצאים ולאן ללכת כשצריך למלא. אולי היום נמלא מהאגם?
אנחנו מחפשים צל כדי להתקרר? כמובן. בחצר יש מקומות מוצלים ומקומות שאינם מוצלים.
הצל יכול להגיע מהעצים והצל יכול להגיע דרך הסככות והשמשיות.
איך אנחנו מתקררים?
גם אנחנו כמו החיות רוצים להתקרר בימי השמש החמים.
אז בואו נשב בצל ונלקק את עצמנו? לא... זה לא עוזר. לא התקררנו מספיק
איך אנחנו מתקררים יחד בחצר?
שפריצר, מים בארגז חול, שולחנות מים
ומה עם מקלחות חצר?!
למדנו יחדיו כיצד להכין מקלחות שדה!
יושבנו יחד במעגל והחזקנו בקבוק וחוט, את הסכין מי מחזיקה? רק המחנכת בדיוק כמו שאנחנו חותכים ירקות לארוחת בוקר.
והתחלנו לחורר את הבקבוק בחלקו התחתון. מה יקרה אם נעשה חורים גדולים מאוד? כל המים ישפכו מהר ויתבזבזו, מה קורה אם שופכים את כל המים מהשולחנות על הדשא? לא נשארים לנו מים לשחק בהם.
לכן כדי לשמור על המים ולא לבזבז אותם יצרנו חורים קטנים בבקבוקים וקישטנו אותם במדבקות צבעוניות.
את הבקבוקים הוצאנו לחצר וקשרנו אותם בעזרת החוט למתקן העץ וייצרנו לעצמנו מקלחות שדה באזור ייעודי.
מי יבוא להתרענן ולהתקלח!? אני! אני! גם אני!
כמה כיף להתרענן במים צוננים ביום שמש חם.
המקלחות לא נשארו פתוחות הרבה זמן, הסברנו לחברים שאת המים אי אפשר לבזבז בלי סוף, לכן מי שרצה נהנה ממקלחת מרעננת וקצרה והלך להתייבש לו או להמשיך לשחק.
כעת, אחרי שהכרנו דרכים חיצוניות לקרר את גופנו... מה הדרך הטובה ביותר להתקרר?
להיכנס למקרר? להיכנס לבריכה או לים? לשתות מים כמובן!
כשהמים נכנסים לגוף שלנו הוא מתקרר ואנחנו שומרים עליו שלא יתייבש.
הבעיה היא שהחום הכבד גורם למים שלנו להתחמם... ולשתות מים חמים בחום זה לא כיף בכלל.
ומה אם נקפיא מים האם הם יקררו לנו את המים?
לקחנו קנקן מים פושרים וטעמנו קר או חם? פושר!
הוספנו קרח לקנקן וחיכינו כמה דקות… ועכשיו קר או חם? מתקרר
אז הוספנו עוד קצת קרח, ומה עכשיו קר או חם? קר!
המים הקרים באמת מצננים אותנו!
אולי נשדרג את המים שלנו לתה קר? תה! אנחנו אוהבים מאוד לשתות תה!
כל קבוצה הכינה לקבוצה התאומה שלה תה בטעמים. שולות הוסיפו תיון ומעט סוכר ושמוליקים הוסיפו נענע ומרווה.
את התה שמרנו במקפיא והוצאנו אותו בדיוק בזמן הפסקת המים הקבועה שלנו בחצר!
כך גם התקררנו בעזרת תה קר וטעים וגם החלפנו מתכונים! :)
" כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר"
בואו נחזור קצת אחורה בזמן, מאיפה התחיל בכלל כל סיפור המדבר השבוע...? הגמל ממסיבת הסיום של תקווה הוא שהפיח את השממה. הילדימות הביעו בו עניין רב ושאלו מה זה סוס, חמור?
בארוחות הצהריים והבוקר היינו מספרים לילדימות על מסיבת הסיום של תקווה בנושא המדבר, והם מצידם התעניינו מאוד. לשמחתנו לא היינו לבד במדבר, השבוע הצטרפו אלינו אורחים מיוחדים. אדם, ארז ועידו מקבוצת תקווה שהצטרפו אלינו השבוע בנקודות שונות של היום כחלק מהכנה לשנה הבאה בה הם יחברו לשכבתנו המופלאה.
כשיצאנו לחצר הזמנו את החברים מתקווה להצטרף אלינו למעגל של המשחק "עכבר עכבר", ( מתחיל ב3:05)
הכרנו משחק חברה חדש שאותו אנחנו משחקים במעגל חברים ענק, "ארנבת שחורה"
אנחנו מזמינים חבר שיעבור בין החברים במעגל, יניח יד ויתן להם צבע של ארנבת. "ארנבת צהובה, ארנבת אדומה..." וכשאומרים "ארנבת שחורה!" החבר צריך לקום מהמעגל, לרוץ מהר מסביב ולתפוס את החבר השני, עד שהוא מתיישב במקום. וכך ממשיכים.
התיישבנו יחד להפסקת אבטיח קפוא, עידו וארז התנדבו להיות המוכרים ואנחנו בשמחה רבה מסרנו להם את מיטב השקלים שלנו.
החיבור איתם היה נהדר וטבעי, כשראינו שהיחסים כבר התחממו כמעט כמו המדבר, הזמנו אותם להצטרף גם לפעילויות בקבוצות הקטנות, והיה נהדר!
"השירים הסיפורים, איפה הם עכשיו..."
ספר השבוע שלנו- "אף פעם בחיים אני לא יאכל עגבניה!" מאת לורן צ'יילד
שיר בוקר חדש שאנחנו ממש אוהבים, רגע של התעמלות
שבוע של חגיגות בשמוליק!
השבוע חגגנו לעומר זלצן יום הולדת שנתיים! זהו היום הולדת האחרון בשכבת שמולה והחגיגות היו במיטבן!
קישטנו יחד את הכיתה, תלינו שלט צבעוני לכבוד היום הולדת, פרסנו מפה חגיגית וכמובן הבאנו את כיסא היום הולדת הנוצץ!
עומר הפך את חבריו לסוסים, פילים וחתולים בעזרת שרביט הקסמים שלו ופינק אותם בעוגת בננות וסלט פירות!
מזל טוב עומה שלנו ותודה למשפחת זלצמן על הפינוקים הטעימים!
מזל טוב גם לתולי חתולי שלנו הלוא היא תהלי שהגיע לסיומו של תהליך גמילה והשבוע נפרדה מהחיתולים!
חגגנו יחדיו במסיבת תחתונים מחוייכת ומרוגשת במיוחד!
בהצלחה תהלי גאות בך מאוד!
הודעות ועדכונים
* בשבוע הקרוב נעבור ל"מוד" יותר חופשתי, ונעשה הכנה נפשית ופיזית לחופשה המתקרבת. מה גם שיש לנו כמה פרידות באופק וגם אליהם אנחנו נתכונן. בקבוצת שמוליק: אלי, גבע, תהל ומאור ממשיכים לגן עירייה בשנה הבאה – הם יחסרו לנו מאוד וקשה לחשוב על שמוליק בלעדיהם אך תמיד אפשר לבוא לבקר או להיפגש מחוץ לגן.
ובשולה: שוחק שלנו יעזוב אותנו כבר השבוע, לטובת שליחות בבוסטון.
אין מספיק מילים שיוכלו לתאר כמה נתגעגע לשוחק שנמצא אתנו בגן עוד מימי ינקותו.
חשוב לציין שעד כה לא דיברנו עם הילדימות על הפרידה, פשוט כי מימד הזמן הוא לא מספיק חזק בגיל הזה ואין טעם בהכנות מרובות כל כך, הן רק יוצרות בלבול.
* ביום ראשון אנחנו נשלח סדינים+ שמיכות ומוצצים. שימו בתיק שקית נוספת שנוכל לתלות ליד התיק.
בנוסף נבקש שהשבוע כבר תסרקו את המגירות ותוציאו משם את התכולה, מה שלא יילקח עד יום ראשון ה11.8 ייזרק.
* אין צורך במגבונים לחודש אוגוסט.
* מבקשות לשים לב - הודעות ועידכונים מכל סוג שהוא ניתן לשלוח עד 19:00 או בבוקר למחרת. מבקשת לכבד את זמני הפרטי עם משפחתי. כמובן אני תמיד זמינה למקרי חירום.
* סדינים, בקבוקים ותמונה מהסופ"ש שלכם
שבוע אחרון יוצא לדרך!
אוהבות, שירז ואלינור ויקה וחולוד
בוגרים א'- תקווה
שבת שלום לכם/ן!
לא יאמן שאנחנו בשבוע האחרון שלנו לשנה זו!
אנחנו כבר מתחילים להתגעגע.....
פרידה מאיתיתי
השבוע הקבוצה נפרדה לשלום מחברנו האהוב לקבוצה - איתי!
איתי שלנו סיפר כבר זמן מה שהוא עובר לקיבוץ ביחד עם אבא ואמא... במשך הזמן הזה החברים שאלו אותו המון שאלות והתעניינו:
אם יש בקיבוץ רפת ופרות?
האם יהיה לו טרקטור?
האם הוא יהיה בגן חדש?
זו הייתה הזדמנות בשביל איתי שלנו לשתף את מה שהוא כבר יודע וגם קצת לדבר על התחושות שבלעבור למקום חדש.
בקרוב מאוד כל חברי הקבוצה יתחילו התחלות חדשות, אז חבר כמו איתי שעובר התחלה חדשה ברגע זה יכול לעזור לנו לשתף אותנו איך זה מרגיש. למדנו ביחד שמקום חדש יכול להיות אתגר עבורנו, ולכן אנחנו יכולים להשתמש בארגז הכלים שלנו שרכשנו בגן ילדי הטבע:
אנחנו יכולים להכיר ולשאול שאלות את האנשים החדשים שנפגוש
אנחנו יודעים לומר מתי נעים ומתי לא נעים
אנחנו יכולים לדבר, להסביר, לבקש
והכי חשוב אנחנו יודעים להיות חברים טובים (:
אחרי השיח חשבנו כל ילדי הקבוצה מה נוכל לתת במתנה לאיתי והחלטנו שנעשה לו חוברת ציורים מיוחדת. פיזרנו דפים גדולים ברחבת הכיתה ולכל דף הזמנו קבוצת חברים לצייר ביחד במחשבה על איתי. את הברכות כתבנו בקבוצות קטנות, כל קבוצה איחלה ברכה משותפת לאיתי ברוח קיבוצית. המון איחולים על טרקטורים ובעלי חיים שחיים בקיבוץ... החלטנו להדביק על החוברת מדבקות של אווז ועז כמו שלפעמים מוצאים בקיבוץ. בסוף היום כשהגיע הזמן להיפרד לשלום, כמה מהילדימות הפתיעו את איתי ונתנו לו ציור אישי מתנה! איתי שלנו נורא התרגש ואנחנו מקווים שיצא לדרך חדשה, מרגשת ומלאה בתקווה! :)
תקווה במפגש – שקית הפיסטוקים
בכל בוקר אנחני מגישים לכל ילדי הגן יצירות שונות. לפעמים צובעים או מדביקים ולפעמים לשים בצק... השבוע ילדי הגן הדביקו קליפות פיסטוקים על דפים. על הדפים היו צורות שונות של פסים וגלים לפעמים גם ספירלות, והילדימות טבלו את הקליפות בדבק והדביקו לפי הצורה. לאחר היצירה נשארו לנו המון קליפות פיסטוקים... קבוצת תקווה חשבה ביחד מה אפשר לעשות עם כל הקליפות שנשארו וחשבנו על כמה רעיונות מעניינים!
יהונתן הציע שנשים את כל הקליפות בשקית, העברנו ביחד את כל הקליפות לשקית אחת וראינו מה קורה כשמסובבים את השקית ומשחררים, כיצד היא מסתחררת! בועז אמר לנו לקשור את השקית כדי שלא תתפזר, תומר הציע לתופף על השקית כמו על תוף והחברים העבירו את השקית ביניהם ותופפו לאחר מכן גם פתחנו את השקית והוצאנו כמה קליפות, הזכרנו לחברים את יצירות ההדבקה שלהם ועודדנו אותם לבנות את הצורה בלי קו מנחה, אלא רק עם הזיכרון! החברים ניסו לבנות גלים ועיגולים וכל מיני צורות. החזרנו את כל הקליפות לשקית, קשרנו ורישרשנו פעם אחרונה לפני שהחזרנו למקום. בשאר היום שמענו את השיחות בין הילדים וכיצד שקית הפיסטוקים ממשיכה להעסיק אותם. זה מה שנפלא בגיל הרך. כיצד ניתן להפוך משהו כל כך שולי כמו קליפות פיסטוקים לעולם ומלואו!
ספרים רבותיי, ספרים! – "החופשה", מאת: גלעד סופר
הספר "החופשה" הוא ספר מעט שונה מספרים רגילים. האווז בחופשה ונהנה מכל רגע, עד שהקורא בספר מתחיל להפוך את הדפים והכול נהרס. מדובר בספר איורים (פיקצ'ר בוק) שהילדים חייבים להשתתף בו ויכולים למצוא עולמות שלמים באיוריו. בעצם הספר מבוסס על הבחירה של הילדים האם להעביר לעמוד הבא. ועצם מעבר העמוד כאילו משפיע על הסיפור. מן ספר פעיל שכזה.
הילדים היו מרותקים לספר ולא הפסיקו לצחוק מעצם העובדה שהם האחראיים לגורלו של האווז.
הספר נבחר לקראת החופשה, או החופש, אליו אנו יוצאים ממש בקרוב. דיברנו על המילה חופשה ומה היא אומרת. דיברנו על כך שחופשה היא בעצם עצירה מהיומיום הרגיל של ההליכה אל הגן, במטרה לנוח, לשחק, לעשות דברים קצת שונים ומיוחדים. עידו ולביא סיפרו על כך שיצאו לחופשה במלון, יהונתן ולני על הנסיעה לים, חלק מהילדים סיפרו על החופשה אצל סבא וסבתא....
הילדים שממשיכים בגן ילדי הטבע!
השבוע דיברנו רבות על התחלות חדשות. חלק מהילדים מספרים בהתרגשות על גני העירייה שאליהם הם עוברים, וגם על מעברי דירות שתכף יקרו ובנוסף עוד התחלה חדשה מרגשת שקורית גם היא לכמה מחברי הקבוצה- עמנואל אדם ארז ועידו, שממשיכים בגן שלנו שנה נוספת!
החברים ישתלבו ביחד עם הילדימות הממשיכים של קבוצות שולה ושמוליק בשנה הבאה. לכן השבוע התחלנו תהליך מיוחד שבו הפגשנו בין החברים הממשיכים לקבוצות הצעירים. מידיי יום אחרי ארוחת הבוקר בקבוצת תקווה, קראנו לחברים בהתלהבות והם השתלבו בשגרת יומם של הצעירים בפעילות בכיתה וקצת בחצר. בהתחלה החברים קצת חששו, אך תוך זמן קצר השתלבו בקלות, הכירו חברים חדשים והכירו קצת יותר את צוות הגננות של הצעירים.
החברים חזרו עם המון חוויות לספר על חברים חדשים ומשחקים שעושים בקבוצות שולה ושמוליק. דיברנו על איך הם יכולים לעזור לקבוצות שולה ושמוליק עם הדברים שלמדנו השנה! נזכרנו במה שלמדנו, לני נזכרה שלמדנו איך לאכול עם מזלגות ולביא אמר שלמדנו למלא בקבוק מים בעצמנו... החברים הממשיכים נורא התלהבו לקחת על עצמם אחריות ועזרו לצוות. אפילו באחד הימים הם שיחקו עם הצעירים בחנות ו"מכרו" אבטיחים (אמיתיים) לחברי קבוצות הצעירים. אנחנו בטוחים שחברינו הממשיכים יתחילו שנה נוספת ומופלאה בגן, ועצם היותם בוגרים יותר רק יעצים אותם ויתן להם ביטחון ותחושת מסוגלות!
מוזיקה ללב היא חודרת
השבוע נהננו משירים של להקה מגניבה מקנדה שנקראת walk of the earth. מומלץ בחום לראות גם את הקליפים המגניבים שלהם. חבורת מוכשרים שיוצרים מוזיקה מכל חפץ שקיים בערך
הודעות חשובות
# לא לשכוח סדינים ובקבוקים מלאים – פעם אחרונה!!! סדינים ושמיכות יחזרו אליכם ביום ראשון 11.8, אל תשכחו לרוקן את המגירות ולאסוף את כל הציוד.
# תמונה מהסופ"ש מוזמנים לשלוח לאדריאן עד 8:00.
# לא לשכוח לקחת משחקים מהארגז השחור שלנו על בית ההוביט.
סופ"ש נעים,
רעות,אדריאן, תמר ועינב
** **
בוגרים ב'- הלו יעקב
גני עירייה חברויות והרפתקאות
את השבוע אנו פותחים בתמונות ושיח על הסוף שבוע המשפחתי שלכם, רק שהשבוע הילדימות לא היו מרוכזים הם היו להוטים לספר על הגנים החדשים שלהם..
חלקם סיפרו שביקרו את הגן מבחוץ ראו איזה גינות קרובות ומאוד התרגשו.
השיח התנהל על ציר אחד עם שאלה מרכזית איזה חברימות יהיו לי.. ?
הכנו טבלה כתבנו את שמות הגנים והילדימות ראינו עמודה עם 2 שמות ועמודות עם שם אחד
מה נעשה אם אנו לא מכירים אף אחד/ת.
איך מרגישים כשפוגשים משהו חדש?
מתרגשים, מפחדים, בוכים, מצפים,מתביישים ….. חשבנו על היום הראשון שלנו מי יקח אותנו?אמא,אבא,סבתא?
נתן יד וניכנס לגן… מה נראה?
משחקים וחצר שונה…. והילדימות אחרים לגמרי.
למה קל יותר כשיש חבר שאנו מכירים? כי הוא מכיר אותנו יודע מה אנחנו אוהבים ואיך לעזור לנו כשצריך. ממש כמו שפה הוא מכיר את השפה שלנו!
ואם אין חברימות שמכירים אותנו מה נעשה?
נלמד להכיר אותם והם אותנו נתחיל בלהציג את עצמנו…
שלום אני אורטל איך קוראים לך? אני אוהבת לצייר ומה את אוהבת?
נזכרנו יחד במשפט ״כשיוצאים מגיעים למקומות מופלאים״ אחרי שיח החבריויות חזרנו שוב לשאול מה אומר המשפט הזה - שאם נהיה אמיצים וננסה להכיר חברימות חדשים אז נגלה עוד דברים שאנו לא יודעים או מכירים…. וכך גם ברחבי הגן אנו נגלה שיש מגלשה או נדנדה…. אולי עץ גבוה ומשחקים שלעולם לא פגשנו כמה כייף לגלות דברים חדשים.
עם גילויים חדשים מגיעים מרקמים חדשים
השבוע התעמקנו בהתרוקנות הגוף מנוזלים… מתי זה קורה?
כשעושים פיפי, כשבוכים הדמעות זולגות, אף מנוזל, כשאנו משתוללים ומזיעים, הגוף מוציא את הנוזלים האלה במטרה להקל על גופנו ולפנות את הפסולת, ממש כמו אוטו זבל לנוזלים(:
זיעה מהי? מתוקה חמוצה מלוחה?…. מלוחה ממש כמו הדמעות שלנו.
ומה תפקידה? לקרר את הגוף.
איך?
נזכרנו במשחק בשולחן המים בצהריים חמימים אנו מרטיבים את גופנו ומרגישים שנעים לנו.
למה? המים מצננים את העור שלנו.
זה בדיוק מה שהזיעה עושה ברגע שלגוף שלנו חם יוצאת זיעה מנקבוביות קטנות על העור ומקררת אותנו…. מאיפה הזיעה, הדמעות, הפיפי מגיעים ? מהגוף שלנו.
מתי הנוזלים האלה נגמרים? האם יש מחסן של נוזלים?
אנחנו אחראיים על הנוזלים שלנו ברגע שאנו מזיעים הרבה אנו מייבשים את מאגרי הנוזל בגוף וצריך לחדש, איך? בעזרת שתיית מים(:
מה קורה לקיבה כשאנו שותים המון מים היא מתנפחת וכשמרוקנים אותה? היא מתכווצת חזרה.
כדורי מים ציבעוניים
לכיתה הבאנו כוסות שקופות וגבוהות, קנקן מים ושקית קטנה מלאה בכדורים קטנים קטנים קנטנים.
היום אנו נגדל כדורים!
גל של צחוק מתגלגל קטע לי את רצף הדיבור… לא מגדלים כדורים! מגדלים ילדים, חיות, צמחים…..
אז היום נגלה דבר מופלא טיפול בכדורים.
איך מטפלים בכדורים … צריך לדאוג שיהיה להם מים כל הזמן… הכדורים סופגים את המים ומתנפחים וכשאין להם מים הם מתייבשים וחוזרים להיות כדורים קטנטנים.
כל חבר הכניס חצי כפית כדורים לכוס ודאג להשקות אותם במים.
כבר בזמן המפגש ראינו שהכדורים מתחילים להתנפח ובסוף היום כבר היו שמנמנים…. כמה נעים לגעת בהם הם חלקלקים ורכים.
בכל יום במפגש פגשנו את הכדורים השקנו אותם ודאגנו להם.
* מי שעדיין לא לקח את הכדורים מהגן עשו זאת אין מי שיטפל בהם(:
שוטי שוטי ספינתי
ואם מדברים על מים לא נתעמק בכלי התחבורה? כמובן שנתעמק.
יש סירות מפרש שנעות בעזרת הרוח.
יש סירות משוטים שנעות לפי הכוח בזרועות שלנו.
סירת פדלים הנעה בעזרת הרגליים שלנו.
וסירת מנוע הנעה בעזרת לחיצת כפתור.
יש ספינות ענקיות וילד קטן שחולם להיות רב חובל.
הקשבנו למילות השיר כשאהיה גדול
ראינו לאט איך חלומו גדל ומתמלא בפרטים עד ש.... אמא הוציאה את פקק האמבטיה מה שגרם לכל המים לברוח והמסע שלו נגמר.
הסוף הצחיק ממש רק הי כולנו חבשנו כובע של רב חובל הכנו אתהספינה שלנו ויצאנו לדרךבין גלים גדוליםלמים שקטים .... וברגע אחד הכל נגמר.
חגיגת יום הולדת שונה ומיוחדת
אבינועם שלנו לא כל כך אוהב את תשומת הלב המסיבתית בגן ולכן בחר לחגוג איתנו בדרך קצת אחרת
אני לא יודעת אם כולכם מכירים את המשרד של אבינועם העבודה שלו ממוקמת באזור התיקים בגן.
שם הוא וחבריו יוצרים, מדברים ומנהלים את העולם.
כשדיברנו על דרך לחגוג לו הוא ביקש רק דבר אחד שהחברימות יכינו לו שלט - העבודה של אבינועם.
בקשה קסומה ששמחנו להגשים לו אותה.
הוא גם ביקש במקום ברכות שמביכות אותו קצת הוא רוצה שהחברים יציירו לו בגואש ציורים וגם את זה שמחנו לעשות.
אני מעמיקה בסיפור יום ההולדת של אבינועם כי זה סיכום נפלא לקבוצה אגדית.
ולמה היא כל כך אגדית?
למדנו לחיות יחד כקבוצה ובמקביל לקבל את השוני שלנו אנו יודעים ויודעות בדיוק מה כל אחד ואחת מחברי הקבוצה צריכים כדי שיהיה להם טוב.
לקחת צעד אחורה ולתת לחבר להוביל משהו שונה ואחר זו גדולה.
אבינועם בחר בשיר הציפורים לריקוד זוגות כי החברימות מאוד אוהבים להסתובב וברכבת הבלאגן כי אני יודע שהם אוהבים להשתולל. גם אבינועם הרגיש את תמיכת הקבוצה שהיה לו חשוב לתת להם את הדברים שהם אוהבים.
יום הולדת של הקשבה ואהבה…
משחק קבוצתי - מרוץ שליחים רטובים בחצר
מצד אחד שולחן המים עם שתי גיגיות מלאות במים עם שני בקבוקים קטנים
מצד שני ממש ממול 2 גיגיות ריקות בצבעים שונים ממתינות על הדשא
ובאמצע 2 ילדים
את קבוצת הלו יעקב חילקנו ל2 .
קבוצה אחד בצד אחד של שולחן המים והקבוצה השניה בצידו השני.
המטרה היא למלא את הבקבוק במים להעביר לחברים הממתינים באמצע השליחים והם מעבירים לגיגיות הריקות
המנצחים הם אלה הממלאים את הגיגית ראשונים.
עודדנו, שרנו, לחצנו, מיהרנו, שפכנו ולבסוף את המים רוקנו ואפילו יש מנצחים או ש….. לא?
ברגע שנגמרו המים גם המשחק נגמר כולם שכחו מה היתה המטרה והמשיכו הלאה אז מנצחים מפסידים זה לא מעניין עדיין(:
הפסקת ארטיק קפוא
יחד עם קבוצת תקווה קיבלנו פינוק לצהריים חמים משולשי אבטיח קפואים ומתקתקים .
ישבנו במעגל דיברנו יחד נישנשנו וראינו איך לאט לאט הקרח מפשיר לו והאבטיח חוזר למרקם הרגיל.
הודעות ועידכונים
בפעם האחרונה לשנה שלנו סדינים רעננים (:
את הסדינים נשאיר בגן עד היום האחרון ה11.8 מה שאומר שלא תקבלו אותם בחזרה ביום חמישי.
תיקי ספר מי שעדיין לא החזיר זה הזמן אנו מארגנים את הסיפריה מחדש וקבוצת הלו יעקב הם המומחים לדבר.
סט בגדים נוסף בתיקים יחד עם תיק בד למלוכלכים.
שבוע של חיבוקים וגעגועים
אורטל ודור
** **