שבת שלום,
# צוות לשנה הבאה- אנחנו שמחים לשתף אתכם כי הרוב המוחלט של הצוות ממשיך איתנו לשנה הבאה! אנחנו נפרדים באהבה מאדריאן ורעות שלא ימשיכו לעוד שנה, וכל שאר הצוות נשאר איתנו! אורטל, שירז, ויקה , תמר, עינב, אלינור, חולוד, דור, חן, וכמובן אני וצחי. אל הצוות הוותיק יצטרפו מחנכות חדשות אותן אנחנו חונכים ממש בתקופה זו וכמובן שאנחנו מקפידים לגייס ולצרף אלינו את הטובים ביותר.
מבחינת השיבוצים לכיתות, השאיפה היא שהצוותים ימשיכו עם הקבוצות שלהם, עם זאת ישנם מגוון שיקולים נוספים שמצטרפים כמו: ותק ונסיון, התאמה לגילאים, דינמיקה מאוזנת בין הצוות, צרכי הארגון, הכרות עם הצוות החדש ועוד, לכן את השיבוצים הסופיים אנחנו עושים רק בחודש יולי, לאחר שנגייס סופית את הצוות החדש.
אני כן יכולה להגיד בוודאות ששירז ממשיכה לרכז את השכבה שהופכת לבוגרים :)
למרות הצורך (המובן) שלכם להמשיך תמיד עם הדמויות המוכרות לכם, הצוות שלנו איכותי והשיבוצים נעשים מתוך מגוון שיקולים רחבים ועמוקים, כך שבעניין זה תוכלו לסמוך עלינו שגם אם הדמות המחנכת לא מי שלוותה אתכם השנה, אתם בידיים מצויינות.
הכרות מעמיקה וסופית עם הצוות והגדרות התפקיד תהיה במפגש ההורים של שכבת הבוגרים ביום רביעי 17.7 זה ממש עוד מעט :)
# פינוקי צוות- ממש כיף לנו ונעים כשאתם בוחרים מדי פעם לתת תשומת לב לצוות ולפנק... אני רק רוצה להזכיר כי כשבוחרים לפנק הפינוק הוא לכלל הצוות ולא לאיש צוות ספציפי. אתם מציבים אותנו במצב מאוד לא נעים כאשר אינכם מכבדים את הבקשה הזו. אנחנו עובדים כצוות שלם ומאוחד ועושים הכל יחד :)
# העדכון השבועי- אנחנו עובדים עליו לא מעט, הרבה זמן מחשבה ואנרגיות, הבנו לאחרונה כי הרבה מאוד משפחות לא קוראות את העדכון דבר שגורם לנו לתהות האם כדאי להמשיך. נשמח אם תגיבו במייל חוזר שאתם אכן קוראים, כדי שנדע מה מידת ההיענות.
# מסיבות סיום- בשבוע הבא נשלח אליכם תאריכים למסיבות הסיום!! כן כן השנה מסתיימת ממש עוד שניה, אכן שוק! מסיבות הסיום שלנו מתקיימות בימי שישי. פרטים נוספים בשבוע הבא.
חג שבועות שמח! חג מרגש מלא באדמה התחדשות ושמחה!
צאו לטייל בארץ היפיפה שלנו! אספו מזכרות והביאו לנו לגן! נתראה ביום שלישי.
באהבה
אחי וצוות ילדי הטבע הדמוקרטי
צעירים א'- שמוליק
“״סלינו על כתיפנו, ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים…״
מפגשים
חג השבועות הוא חג הביכורים והקציר, אולי חלקכם יתפלאו לשמוע אך אין לו שום קשר לחלב ותוצריו, המנהג הזה נוצר כתוצאה ממסע פרסומי ושיווקי של חברות החלב למיניהן. אנחנו העדפנו לדבר עם הילדמות כל מהות האמיתית של החג.
לכן השבוע דיברנו על תוצרי האדמה בארצנו, על הפירות והירקות שצומחים וגדלים בה.
אנחנו כבר יודעים שהירקות צומחים באדמה והפירות גדלים על העץ (שגם הוא נטע את שורשיו באדמה).
הפעם העמקנו עוד את הלמידה ולמדנו על ביכורים- פירות וירקות שהבשילו ראשונים!
מה זה אומר הבשילו? בישלו אותם בסיר? טיגנו אותם במחבת? איך בכלל הופכים להיות בשלים?
הם שותים המון מים, מתחממים בשמש הנעימה ולאט לאט הופכים להיות בשלים! ואיך קוראים לפרי שעדין לא הבשיל? בוסר.
איך נדע להבדיל בין בוסרי לבשל?
בתוך סלסלה הסתתרו להם פירות וירקות שונים, חלקם בשלים וחלק בוסריים.
פרסנו אותם על הדשא וחקרנו מקרוב, ניסינו לחפש את ההבדלים בין עגבניות, אפרסקים, לימונים ועוד…
ההבדל הכי גדול היה בין העגבניות - העגבניה הבוסרית היתה ירוקה וקשה מאוד, לעומת זאת העגבנייה הבשלה היה אדומה ורכה. גם האפרסק הבוסרי והלימון היו מאוד ירוקים וקשים ולעומת הבשלים היו רכים יותר, הלימון צהוב והאפרסק צבעוני יותר צהבהב, סגלגל וכתמתם.
בנוסף למילים החדשות שלמדנו - בשל ובוסרי, החלטנו למיין בין הירקות והפירות הבשלים לבוסריים, כדי שאף אחד לא יתבלבל ובטעות יטעם משהו שעוד לא מוכן לאכילה.
את הפירות הבשלים מיינו לתוך סלסלה כדי שנדע באילו פירות וירקות אפשר להשתמש ולחתוך לארוחת בוקר או לסוף היום. את הפירות הבוסריים הנחנו בארגז, נחכה עוד קצת עד שגם הם יהיו בשלים!
למחרת הכיתה שלנו הפכה לפרדס!
על הקירות צמחו להם עצי פרי. לימונים, אשכוליות, פומלית ותפוזים. ואו! כמה פירות יש בפרדס, אולי נצא לקטוף אותם? אך היכן נשים את כל מה שקטפנו? אולי במעטפה כמו ששמנו בה את המטבעות בטיול בירושלים? לא, לא, מעטפה קטנה מדי! אולי בתוך בקבוק? לבקבוק זה לא נכנס! לפתע מצאנו בכיתה סלסלה של תיקים וסלסלה של כובעים. הפכנו את הכובעים והם הפכו לסלים!
הכרנו את השיר ״סלינו על כתיפנו״/שבט יהודה
קטפנו אל תוך סלי הכובע שלנו ולתיקים רק את הפירות הבשלים! חלק היו עדיין על העץ וחלק כבר נשרו ממנו לרצפה.
אספנו את כל הפירות ויצרנו לנו סלסלת טנא מלאה כל טוב!
במהלך השבוע למדנו שיר חידות חדש - ״מי קופץ ומתגלגל…״ מהר מאוד השיר הפך להיות אחד השירים האהובים על השמוליקים, הם מבקשים לשמוע אותו שוב ושוב. בהתחלה הכרנו אותו רק בתור אוסף חידות ששאלתי את החברים ויחד ניסינו לחשוב על תשובה כדי לפתח את יכולת החשיבה שלנו, לאחר מכן הפכנו את החידות לשיר ולבסוף הכרנו את השיר עצמו, רגע שהיה מלווה בהקשבה וסקרנות! -איך הם יודעים את כל התשובות?!
“מִי קוֹפֵץ וּמִתְגַּלְגֵּל? כַּדּוּר!
מִי מַדְלִיק אֶת אוֹר הַנֵּר? גַּפְרוּר!
מִי מֵנִיעַ אֶת הַכֹּל? הָרוּחַ!
וּמֶה עָגֹל טוֹב לֶאֱכֹל? תַּפּוּחַ!
מִי זֶה עָף בֵּין הַפְּרָחִים? פַּרְפַּר!
מִי מְפַחֵד מֵחֲתוּלִים? עַכְבָּר!
שֶׁמֶשׁ חַם מָתַי תָּאִיר? בַּיּוֹם!
וּמַה נֹּאמַר בְּסוֹף הַשִּׁיר? שָׁלוֹם!
טנא משותף
חשוב לי לפתוח בתודה גדולה לכל ההורים ששיתפו פעולה עם היוזמה המדהימה הזאת! מכל הירקות והפירות שהבאתם הרכבנו לכל אחד ואחת טנא אישי!
בכיתה מיינו את כל הפירות והירקות לסלסלות: סלסלה של עגבניות שרי, סלסלה של פלפלונים, סלסלה של גזרים צבעונים וגזרים גמדיים, סלסלת עשבי תיבול - כוסברה ופטרוזיליה, סלסלת תמרים וקופסת צימוקים.
הילדימות קיבלו קופסה מיוחדת בה כל אחד ואחת בתורם בחרו משלל האפשרויות את הטנא שלהם.
דיברנו על כמות הפירות והירקות שאותה אנחנו יכולים לקחת - אנחנו צריכים לקחת את הכמות שאותה אנחנו באמת נאכל ולדאוג שלא מסיימים את הכל כדי להשאיר לחברים שלנו.
מה יקרה אם ניקח המון פירות וירקות - גם לא ישאר לחברים שלנו וגם הפירות והירקות ירקיבו כי לא נספיק לאכול מהכל.
היה מדהים לראות איך השיח הכנה והפשוט הזה יצר המון עניין והחברימות באמת שמו לב לכמות הירקות והפירות שהם שמים בטנא, בסופו של דבר אפילו היינו צריכות לשכנע אותם להוסיף להם קצת יותר ממה שלקחו לעצמם :)
כך למדנו להתחשב בסביבה שלנו ולדאוג גם לעצמינו וגם לחברים שלנו.
כעת כשהקופסאות מוכנות אפשר לעבור לחלק האומנותי - קישוט הטנא.
ישבנו יחדיו בכיתת השינה שלנו - לפנינו נפרסו רצועות של דפים לבנים, צבעים, קערות ומכוניות. ניסינו לחשוב איך כל הדברים הללו מתחברים יחדיו? את רצועות הנייר נצבע בצבעי גואש, מתוך הצבעים שהונחו לפנינו נבחר שני צבעים בהם נרצה להשתמש ואותם נשים בקערה. אך איך נצבע? עם אצבעות? עם מכחולים? לא לא…עם המכוניות ! טבלנו את המכוניות בקערות הצבע והסענו את המכונית על גבי הדף! ״יש פה כביש!״, ״יצאו לי פסים!״.
פעילות מרתקת ומדהימה - ממליצה מאוד לנסות אותה גם בבית, החברימות ממש נהנו ממנה ולא רצו להפסיק!
פעילות שכבתית בקבוצות קטנות
בימי שלישי עד חמישי אנחנו מחלקים את הכיתה הגדולה שלנו לשלושה מוקדי פעילות.
בכיתה הגדולה אנחנו משחקים במשחק חופשי: השבוע למשל שירזי ואלינור יצרנו איתנו המון משחקי דמיון. בכיתת השינה של קבוצת תקווה המכונה ״ענן על מקל״ מתקיימת שעת סיפור בהמחשה: השבוע חולוד המחישה לנו את הסיפור ״יעל מציצה לרחוב״/יונה טפר. כיתת השינה שלנו הופכת לכיתת יצירה: השבוע התמקדנו יחד איתי בשיבולת. עבדנו על פירוק השיבולים, קילוף הגרעינים מהקליפה, הפרדנו בין הקליפה לגרעין עצמו ואותו טחנו בעזרת מקלות עץ. הפכנו את השיבולים למכחולים וציירנו איתם על גפי דפים.
״יש לי יום הולדת, חגיגה גדולה!״
השבוע חגגנו יום הולדת שנתיים לאיתני! איתני המקסים התרגש מאוד לחגוג עם החברימות ולהיות במרכז תשומת הלב!
מזל טוב חבר שלנו ותודה רבה על העוגה הטעימה והפנקייקים החייכנים!
שייכות, עצמאות ומה שביניהם
השאיפה והרצון של השמוליקים בעצמאות מוחלטת ניכר! שמנו לב שככל שהם צריכים להיעזר בנו, כך הם מתבלבלים יותר. המטרה שלנו לתת להם את כל הכלים שאנו יכולות כדי להעניק להם תחושת העצמאות מאחר וככל שהילדים עצמאיים יותר כך הם יותר בטוחים בעצמם וביכולות שלהם.
אנחנו מטפחות את העצמאות מתוך מתן וודאות לילדים, לדוגמא: איך אני מזהה את המקום בו אני ישנה היום?
טקס מזרנים מתנהל בקבוצות קטנות. אנחנו מסדרים את המזרנים, מניחים את השמיכות והמוצצים במקום שלהם ומסדרים יחד את הנעלים של כל החברימות.
לאחר ארוחת הצהריים מגיעים החברים להתארגן לשינה, מחליפים חיתול ובגדים אם צריך, לוקחים מוצץ ונכנסים לכיתת השינה. על תיבת העץ מחכות שמיכות מגולגלות (כך יותר נוח לנו לאחוז בהן עד שמגיעים למזרן) , ואז ניגשים למזרן - איך נדע מה המזרן שלנו? יש כל כך הרבה סדינים שדומים אחד לשני.
ראינו שלחלק מהחברים יש סמלים מיוחדים על הסדין . בעזרת הסמל הם יודעים איזה סדין שייך להם והיכן המזרן שלהם נמצא - לגור יש על הסדין אדנית פרחים, לאלה לולו לב, לילי שועל כתום ולאווה יש המון פנדות, לאלה פרידה פרחים, ללילי שועל.
לכן החלטנו ליצור סמלים לכל שאר החברימות שלהם אין סמלים על המזרן על מנת לעזור להם למצוא בכל יום מחדש את מקום השינה שלהם בקלות יותר.
דניאל בחר ריבוע, מאור ביקשה טרמפולינה, גבע הציע שנצייר ענן וירח, לביא ממש ביקש גלימה, עומר רצה טרקטור ותהל ביקשה פרפר… כבר למחרת החברימות היו במסע חיפושים בעקבות הסמל שהם בחרו לצייר על הסדין שלהם, הייתם צריכים לראות את ההתלהבות כאשר הם מצאו וזיהו את מקומם! מדהים!
הודעות
* סימונים - סמלים זו הדרך היחידה של הילדימות כרגע לזהות את החפצים שלהם. ממליצה לכם לחשוב יחד על סימון מיוחד לנעליים שבעזרתו הילדימות ידעו לזהות את הנעליים שלהם.
* חופשת שבועות 9-10/6/19 חוזרים לפעילות ביום שלישי 11/6/19.
* לא לשכוח ביום שלישי בחזרה לגן בקבוקי מים מלאים וסדינים רעננים.
שבוע נפלא
ויקה וחולוד.
צעירים ב- שולה
מתנות קטנות, מישהו שלח לי מתנות קטנות?
השבוע חגגנו בגן את חג השבועות, הביכורים, חג של בשלות.
וכמו הביכורים, גם אנחנו כבר בשלים ומסוגלים לעלות את רמת השיח וההבנה שלנו בנושאים רבים, ביניהם גם החגים.
חג שסובב סביב נפלאות הטבע, האדמה והמתנות הרבות שאנחנו זוכים לקבל ממנה.
מישהו אמר מ ת נ ו ת... כי מי לא אוהב מתנות?
את השבועות של שולה הקדשנו לעולם הנתינה והמתנות. מה זה אומר?
קיבלנו מתנות שונות ומשונות, שגרמו לחלקינו להרים גבה או שתיים,
גילינו מה באמת החלק הכיפי בקבלת מתנות
ולבסוף גם נתנו מתנות בעצמנו...ונחשו ממה הכי נהנינו?
מפגשולה
את יום ראשון פתחנו בדיון מעניין על מתנות.
שאלתי את הילדימות האם הם אוהבים לקבל מתנות... אתם יכולים לנחש מה היו התשובות:)
"יום הולדת!", לא סתם הדבר הראשון שעלה לנו לראש..
שאלנו שאלות על מתנות
ממי אנחנו מקבלים אותן?
מאמא, מאבא, סבתא, סבא, דודים, חברים...
איך הן מגיעות אלינו?
בקופסא, בשקית, בעטיפה יפה...
הן גדולות או קטנות?
"גדולות!" קראו מיד כל החברים...
אה כל המתנות שאנחנו מקבלים הן גדולות...?
אולי יש להן משמעות גדולה בשבילנו אבל הן לא חייבות להיות גדולות...
ניסינו להיזכר במתנות קטנות שקיבלנו
גלי סיפרה שקיבלה פעם צעצוע של דבורה
רותי תותי סיפרה שקיבלה קעקועים
אני סיפרתי לחברים שקיבלתי טבעת מסבתא שאני מאוד אוהבת ושומרת עליה, דווקא בגלל שהיא קטנה.
טוב אז כנראה שגם מתנות קטנות הן טובות:)
סיפרנו סיפור על חג של מתנות!
( פתאום חג של סביבונים כבר נשמע פחות שווה..)
בחג השבועות אנחנו מקבלים המון מתנות, קטנות, גדולות..
מאמא קצת שונה, אמא אדמה!
אמא אדמה נותנת לנו המון מתנות.. מהטבע!
חשבנו על מתנות שאנחנו יכולים לקבל מהטבע
בובות? לא, הן מהחנות אמרו הילדימות
צעצועים? לא גם הן מהחנות
בגדים? לאאאא....
נכנסתי לכיתה ובידי קופסת מתנה!
אנחנו יכולים לראות מה יש בפנים? נייר העטיפה מסתיר.
הזמנו כמה חברים שיתנדבו לעשות את החלק הכי כיפי בקבלת מתנה
קריעת העטיפה!
מתחת לעטיפה הסתתרה קופסת קרטון, ובתוכה...בקבוק עם מים!
מים?!? מאיפה הם הגיעו, כמה למה ואיך.
זו המתנה הראשונה שקיבלנו!
חשבנו על כל השימושים של המים עבורנו, שתייה, מקלחת, שטיפת ידיים ועוד ועוד
ונזכרנו בעץ האבוקדו בחצר שאנחנו אוהבים להשקות במים.. איך הוא יצמח בלי מים?
חשבנו על כל הצמחים, השיחים והעצים העצובים שבלי מים לא יוכלו להתקיים.
שאלתי את החברים האם הם היו רוצים להעביר את המתנה שלנו הלאה..
חשבנו וחשבנו על היתרונות והחסרונות והגענו למסקנה!
נשדרג את המתנה, ונחלוק אותה עם חברים נוספים.
את המים שלנו הפכנו ללימונדה ובחצר כיבדנו את חברינו מקבוצת שמוליק בכוסות לימונדה צוננות ומרעננות.
יום שני הגיע ואיתו מתנה חדשה...החברים התחילו להתרגל לקונספט של המתנות
הם שאלו אותי, מה הטבע הביא לנו היום?
שוב קופסא...הפעם יותר קטנה... אה כנראה שזו מתנה פחות טובה.
מה פתאום!!! החברים כעסו עליי.
כבר סיכמנו שמתנות קטנות הן הכי טובות:)
בתוך הקופסא עם העטיפה החומה הסתתרה עוד קופסא קטנה...עם מה? א ד מ ה
עכשיו החברים חשבו שממש השתגעתי. איזה טבע מבולבל, מה הוא מביא לנו מתנה, אדמה?
בזהירות יתרה חפרנו עם האצבעות בתוך האדמה וגילינו שם גרעין..
נזכרנו שבתוך האדמה צומחים להם המון עצים ושיחים, שהתחילו כגרעינים קטנים.. כמעט כמונו בתחילת הדרך
מהעצים והשיחים האלה אנחנו כבר יכולים לקטוף פירות וירקות!
ניסינו לפענח למה שייכים הגרעינים וגילינו שמדובר בתפוז.
אנחנו אוהבים תפוזים כל כך, איזה מתנה נהדרת... אחרי שאכלנו ראינו שנשאר המון, אז החלטנו להעביר את התפוזים שלנו הלאה לקבוצת תקווה, חברינו הבוגרים. סידרנו להם בצלחת יפה וצירפנו ברכה מכל הלב.
ביום שלישי בזמן ארוחת הבוקר החברים כבר פתחו בדיונים בינם לבין עצמם לגבי מתנת הטבע היומית. אולי שוב מים?
מתנה אחרונה חביבה הייתה קופסא ענקית עם עטיפה פרחונית!
וואו, זו בטח המתנה הכי שווה.. "לאאאא" החברים כבר צחקו עליי שאני כל כך מבולבלת
בתוך קופסא ענקית הסתתרה שיבולת חביבה שרק חיכתה לקבל קצת תשומת לב.
איך שיבולת הגיעה לקופסת המתנה שלנו?
סיפרנו על השיבולת שגדלה באדמה ובחג השבועות קוצרים אותה ומכינים ממנה...
קמח! תוך כדי ששרנו את השיר לשנו בידיים
" חנהל'ה אופה קטנה, יש לה קמח מים
כל היום היא לשה לשה
בצק בידיים!"
הפרדנו את המוץ ואת הגרעינים, מעכנו ופוררנו. ומה נכין מהקמח? בצק.
הבצק הוא ידידינו הטוב, אנחנו אוהבים ללוש אותו, לשחק וגם לאכול.
פתחנו לנו בכיתה סדנת אפייה והכנו עוגיות כוסמין טבעוניות!
אני הקראתי את המתכון והחברים היו אחראים על הוספת המצרכים. איזו עבודת צוות!
ועם מי נחלוק את המתנה הטעימה הזו? חשבנו מי הקבוצה היחידה שלא פינקנו אותה עדיין...
"הלו יעקב!!!". בזמן המפגש שלהם נכנסו בהפתעה והבאנו להם קופסא מלאה בעוגיות חמימות וטעימות, וכמובן שהתכבדנו גם בעצמנו.
( מוזמנים לקבל את המתכון, יש לנו עדים לכך שזה יצא טעים)
ריקודים במעגל
על מסורת לא מוותרים. במיוחד לא כשגדלים בקיבוץ בו אין דבר כזה חגיגת שבועות בלי ריקודי מעגל...
אז בסוף כל מפגש עשינו מעגל ריקודים גדול עם כמה שירים קלאסיים כמו
וגם שירים פחות קלאסיים כמו
מתנות קטנות (שהילדימות ממש אהבו)
הצלחנו להפוך את המעגל שלנו לשווה במיוחד,
הסתובבנו כולם יחד.
הסתובבנו סביב עצמנו במעגל
הכנסנו רגל ויד למעגל
התרחקנו והתקרבנו עד שהתפקענו מצחוק
ובסוף הזמנו חבר או חברה שירקדו בתוך המעגל!
כל תרגולי המעגלים במפגשים שלנו התנקזו לשבועות אחד, איזה אלופים השולות.
ועוד שירים ששמענו במסיבה בהשראת אלי שלנו:
מחווה כיפית מחנצ'וק שלנו
אחרי שכבר היינו בטוחים ששום דבר לא יפתיע אותנו,
בסוף סבב המתנות גילינו מתנה נוספת! (מודה שהפעם גם אני הופתעתי)
בסוף היום חיכה לנו מגש מכוסה מגבת חמימה ועליו פתק קטן
"זו ברכה!" אמרו החברים, שזכרו את הברכות שכתבנו השבוע לחברים
זו אכן ברכה, עם הקדשה אישית, והפעם עבורנו:
" שולות יקרות, כשנותנים מתנות מקבלים בחזרה...
מתנה קטנה, ממני ומהאדמה
בהמון אהבה, חן. "
קיבלנו מחן לחמניות ממולאות רכות טעימות, מעשה ידיה.
נשנשנו אותן בהנאה בסוף היום והרגשנו שזכינו.
תודה לחנצ'וק האלופה!
חגיגת שבועות בגן
כל השבוע שלנו היה בסימן חגיגה של תוצרת הארץ ומתנות מהטבע
לא יכולנו לסיים אותו בצורה יותר כיפית וסמלית מזו
כולם הגיעו לגן לבושים בלבן ומקושטים בזרים פרחוניים,
אווירה חגיגית ויפה כל כך!
אכלנו ארוחת בוקר חגיגית ובעיקר צבעונית
ירקות מכל הסוגים והמינים...
גזרים צבעוניים, צנוניות, פלפלים קטנטנים והירק שהכי אהבנו
מלפפוני בייבי.
ושוב דברים טובים באים באריזות קטנות:)
"תיקח גם סלסלה, קטנה רצוי גדולה, קשט אותה בפרי הגן, וזהו טנא מצוין"
את הטנא שלנו הכנו קצת ביחד קצת לכוד
את הסלסלה כל חבר קישט בלבבות צבעוניים, שהיו עשויים מניירות העטיפה בהם השתמשנו כל השבוע למתנות שלנו. את הלבבות הדבקנו על נייר חום, גם הוא נייר עטיפה כמובן:)
אחרי שסיימנו לקשט נגשנו למלא את הטנא שלנו בביכורים
לשמחתנו שולות כבר מתורגלים היטב ואוהבים את קונספט השוק מיום ירושלים אז החלטנו ליישם אותו גם בשבועות.
הכרנו את שיר הביכורים
וגילינו שאם נאחד את כל מה שהבאנו נקבל דוכן צבעוני ושווה הרבה יותר, אז פתחנו דוכן משותף בכיתה.
כל חבר ניגש בתורו לדוכן ובחר לעצמו את הירקות והפירות שימלאו את הטנא שלו.
הילדימות כל כך התרגשו מהכנת הטנא, ולא יכלו לחכות לרגע בו יראו להורימות ויקחו אותו הביתה.
זה היה סיום מקסים ומרגש לשבוע מלא מתנות, נתינה וטנא אחד צבעוני וטעים.
תודה לכם על שיתוף הפעולה למען יצירת טנא שיתופי לכל ילדי הגן.
הודעות ועדכונים
• נפגשים שוב ביום שלישי, לא לשכוח סדינים חדשים ובקבוקים (ממליצה לעשות ניקוי יסודי לבקבוקים בעיקר לפיה)
• שלחו לנו תמונה אחת מהחופש שלכם עם הסבר קצר מה עשיתם או איפה ביליתם.
• בגדים קצרים להחלפה- שימו לב שאנחנו זקוקים להם יותר בתקופה האחרונה, בגדים ארוכים כבר לא רלוונטיים בתיקים שלכם.
חופשה נעימה ומהנה!
שירז ואלינור
בוגרים א' – תקווה
שבת שלום לכם/ן וחג שבועות שמח!
מזל טוב לארז שלנו שהפך השבוע לאח בכור – ברוח חג הביכורים
חג שבועות בקבוצת תקווה
חג השבועות זימן איתו שיח על שיתופיות וחלוקה בין החברים.
תחילה, דיברנו על ביכורים,
מה זה ביכורים?
מה זה בכור?
דיברנו על כך שיש לנו אחים בכורים בקבוצה, כמו ארז (מזל טוב!), בועז, לני ונבו. במשפחה שלהם הם האחים הגדולים במשפחה. מכאן המשכנו לשוחח על כך שבשבועות החקלאים בוחרים את הפירות הבכורים- הם הראשונים של העונה ומניחים אותם בטנא. ומה החקלאים עושים עם הטנא...האם הם אוכלים אותו? לא, החקלאים נותנים אותו!
דיברנו על נתינה וחשיבה על האחר ונזכרנו שבתחילת השבוע קיבלנו מתנה מקבוצת שולה- פירות חתוכים! המתנה ריגשה מאוד את החברים בתקווה. הם למדו ממנה שהחברים שלהם, כמו קבוצת שולה למשל, חושבים עליהם ורוצים לשתף אותם במה שיש להם.
דאגנו גם לדבר על החלפה, נתנו לכל החברים לשחק בצעצוע אחד, ראינו שבזמן הקצר שהם שיחקו הילדימות בעצמם החליפו ביניהם את המשחקים, מקסים! עודדנו וחיזקנו את ההחלפה ואחרי שהחזרנו את המשחקים דיברנו על ההחלפה- מתי אנחנו עושים אותה? כיצד מתחלפים? וגם זו נתינה.
במהלך השבוע החברים התבקשו להביא לגן ירקות ופירות, הסברנו שבכל הירקות אנחנו נתחלק וניצור סלסלת ביכורים משלנו! פתחנו שוק עם עמדות של ירקות שונים והחברים עברו עם קופסת הטנא שלהם ובחרו מהמגוון שהיה לנו. תוך כדי דיברנו על התחשבות בלקיחת הכמות ודאגה שיישאר לחברים שלנו גם, בסוף השבוע הצגנו את הטנא שלנו על רחבת הדק ביחד עם שאר הקבוצות בגן ילדי הטבע ראינו כמה טוב מביאה השיתופיות בינינו.
בנוסף, ביום חמישי חגגנו את החג כמו שאנחנו אוהבים- בארוחת בוקר חגיגית.
בגן שלנו נתנו את הדגש לכך שהחג עוסק בתבואת האדמה ופחות בחלב וגבינות (כפי שהורגלנו לחשוב) וארוחת הבוקר שלנו הועשרה בירקות שונים מהרגיל. אכלנו מלפפונים ופלפלים קטנים, גזר צהבהב, צנונית סגולה ולבנה וכמובן גם את העגבניות שאנחנו אוהבים לאכול מידי יום מכל מני סוגים. השולחן שלנו גם התקשט בחיטה ובמהלך ארוחת הבוקר דיברנו על כך שאת החיטה אנחנו טוחנים, יוצרים ממנה קמח ומקמח.. "פנקייקים!" לדברי ארז, "עוגה" לדברי ליאו וכמובן... לחם!
תמיד כיף לאכול כולם ביחד בשולחן ארוך ולעורר דיון ושיח מעניין עם החבריםות.
עליה לרגל
במהלך הלימוד שלנו על חג השבועות, למדנו שאת הטנא היו לוקחים ועולים איתו ברגל על הר (לירושלים כמובן). החלטנו לנצל את סיפור העלייה לרגל ולהשתמש בו כדי לחזק אצל הילדימות תהליכים עליהם אנחנו עובדים ביום יום שלנו- כמו למשל פעולה של פשיטת ולבישת חולצה.
איך עולים לרגל? מטפסים על הר כמובן.
תרגלנו פעולת טיפוס על הר באמצעות חישוקים! לקחנו חישוקי ספוג וחילקנו כל פעם לקבוצת החברים, החברים היו צריכים להשתחל דרך החשוק מעלה ומטה- קודם קפצנו לתוך החישוק ואז התכופפנו כדי להרים את החישוק, כשהחישוק הגיע לנו לאגן, הכנסנו את המרפקים והזזנו אחורה את הכתפיים אחורה והשחלנו את עצמנו דרך החישוק עד שהצלחנו להרים אותו מעל הראש, ביצענו את אותה פעולה הפוכה עד שהחישוק נגע ברצפה- פעולה זו מדגימה טיפוס שבו אנחנו צריכים להשתמש בכל הגוף שלנו ובנוסף זו אותה פעולה שאנחנו עושים כשאנו מתלבשים... ככה אנחנו מורידים מכנסיים וחולצה, היה תרגול מהמם!
ספרים רבותיי, ספרים! – "הטרקטור בארגז בחול", מאת מאיר שלו ויוסי אבולעפיה
השבוע קראנו את הספר "הטרקטור בארגז החול". הספר מגולל את סיפורם של דוד אהרון הטרקטוריסט והטרקטור האדום שלו ומתאר את עבודתם הרבה בשדה. בהמשך הם שניהם מתעייפים אחרי שנים של עבודה, מגיעים טרקטורים חדשים לכפר והטרקטור האדום הופך לצעצוע בארגז החול בגן הילדים. הדוד אהרון מחליט לבוא בלילות ולתקן אותו עד שלבסוף הוא חוזר לעבוד והם יחד חוזרים לעבודה אך הפעם הם האחראיים להביא את ילדי הכפר לגן ולהחזיר אותם ממנו. והם שמחים ומאושרים.
הספר הוא ספר עם עושר שפתי רב! בהקשר של חג השבועות והעבודה החקלאית, הספר משתמש במילות תיאור רבות על הפעולות השונות בשדה: לחרוש, לשדד, לקצור, לגרור.. במהלך ההקראה תיווכנו לילדים את המילים הרבות וקישרנו אותן לחג השבועות.
בנוסף, כמובן עוררנו שיח בקרב הילדים באמצעות מקל הדיבור. באחד העמודים, הדוד אהרון מזבל את האדמה יחד עם הטרקטור. תומר סיפר לנו שהזבל הזה הוא קקי של פרות- ואכן זה כך. דיברנו על כך שהקקי של הפרות מכיל בתוכו חומרים חשובים העוזרים לשדה לפרוח.
יהונתן שם לב לחתולים אשר מהלכים מאחורי כד החלב באיור. וכידוע – חתולים אוהבים חלב. תמיד מהנה לגלות באיור פרטים נוספים שלא כתובים בספר.
דיברנו גם על התחושות של דוד אהרון והטרקטור שנאלצו להפסיק את עבודתם וחשו עצב והתגעגעו לעבודה השגרתית שלהם. וכמובן, שמחנו איתם כשחזרו לעבוד ומצאו עבודה חדשה!
משחקים בחצר
באחד מזמני החצר הזמנו את עידו לעזור לנו לסדר משחק לחברים של תקווה והלו יעקב! עידו עזר לנו לקחת חישוקים וגלגלים לדק, הוא פיזר אותם ואז קרא לחברים לבוא לשחק, החברים באו והתחלנו לרקוד ולהסתובב סביב החישוקים. רקדנו לשיר שעידו ביקש, כשהשיר עצר מהר נכנסנו לחישוקים, ראינו שיהונתן עדיין לא נכנס לחישוק ועודדנו את החברים לקרוא לו להצטרף לחישוק שיש בו מקום, כך הלאה המשכנו לרקוד ואז לעצור בתוך החישוקים, ותוך כדי הוצאנו חישוקים עוד ועוד. בשלב מסוים שמנו לב שרק חישוק אחד נשאר וכל החברים בקושי מצליחים להכנס בו. נצלנו את ההזדמנות ללמידה על מרחב וצפיפות. שאלנו אם למישהו צפוף, והחברים ענו שכן... שאלנו למה? כי אין עוד חישוקים עמנואל אמר! כך למדנו על צפיפות ומרחב, מתי יותר נעים לנו ומתי פחות... שמנו לב לשיתוף הפעולה והדאגה למרחב בין החברים מהקבוצות ושמח אותנו נורא שמצאנו משחק משותף לקבוצות, תודה לחברים ולעידו שעזר לנו.
עוד הזדמנות מעניינת ללמידה שהתקיימה השבוע בחצר קרתה בשעה שיערה שיחקה בשולחן המים והניחה בו פרח שמצאה. יערה הכריזה: "הפרח צף"! וכמובן זאת היתה הזדמנות נהדרת לחקר. התחלנו לקחת משחקים שונים ובדקנו האם צפים או שוקעים פנימה. ברווז הגומי – צף, כדור מברכת הכדורים – צף, סמרטוט- תחילה צף אך לאט לאט החל לשקוע ככל שנספגו בו יותר מים, ואבן שמצאנו – שקעה! החברים לקבוצה הצטרפו כמובן וסייעו בעבודת החקר. היה מרתק!
הפרח של תומר – פרח מיובש!
בשבוע שעבר תומר הראה לנו פרח שקטף, השבוע החבריםות הזכירו את הפרח והראינו להם מה קורה כשמייבשים פרח! פתחנו ספר שבתוכו סגרנו פרח שכבר התייבש, הילדימות נורא הסתקרנו, מה קרה לפרח? אדם אמר לנו שהפרח שטוח! הסברנו שאחרי שסגרנו את הספר כל המים שבתוך הפרח יצאו ממנו, והספר הכבד גרם לעלים להיות שטוחים כמו דף, המשכנו לדבר על דברים שטוחים, הקיר שטוח? הבקבוק שטוח?
אנחנו תמיד שמחים לחקור ולגלות דברים חדשים – במיוחד כשהם באים מעניין של הילדים!
מוזיקה ללב היא חודרת
השבוע לכבוד חג השבועות התעוררנו והאזנו למוזיקה של ארץ ישראל הישנה והטובה.
למשל:
הודעות חשובות
# ביום שלישי חוזרים מהחופש- לא לשכוח סדינים! ובקבוקים מלאים כמובן.
# למי שעדיין לא הביא מגבונים – חודש יוני התחיל
# רשמו בבקשה שמות על הטיטולים, בגדים להחלפה (חשוב שיהיו 2 זוגות תחתונים ו2 זוגות מכנסיים) ושקיות לשים את הבגדים המלוכלכים.
# אנחנו מזכירים לכם לשלוח תמונה מבילויי החג לאדריאן עד יום שלישי ב8:00
חופשה נעימה! שמרו על עצמכם, ונתראה ביום שלישי.
רעות,אדריאן, תמר ועינב
בוגרים ב- הלו יעקב
סלינו על כתפינו ראשינו עטורים,
מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים.
את שבוע חג השבועות בחרנו להקדיש לנושא המים.
איך קשור החג הזה למים? איך נוכל לדעת?
לחג השבועות יש עוד כמה שמות שאולי הם יתנו לנו רמז לקשר בין החג למים.
חג הקציר- התקופה בו מסתיימת עונת הקציר… מה שאומר שהחיטה והשעורה גדלו וצמחו.
חג ביכורים- הפירות והירקות הראשונים של השנה.
מה האדמה צריכה כדי לתת לנו את כל הטוב הזה? מים, המון מים ושמש.
מהיכן מגיעים המים? גשם! הממלא את הבריכות הטבעיות את הים המעיינות והאגמים וכמובן את האדמה הסופגת כל טיפה לטובת הצמחים.
מהיכן מגיעים המים אלינו אל בני האדם? מהברז…. מצינורות ארוכים המגיעים מבורות מי גשם או מהכנרת שלנו.
כמות המים שלנו תלויה בכמות הגשם לכן אנו מאוד מקפידים לא לבזבז את מי השתייה שלנו.
מהם מי שתייה? מים בריאים מתוקים שאנו יכולים לשתות.
בים התיכון יש המון המון מים, למה שפשוט לא נשתמש בהם? המים מלוחים מאוד ואלו לא מי שתייה.
הזכרנו את חשיבות המים לגוף שלנו דבר שאנו מתרגלים במהלך כל היום.
בהפסקות המים המשותפות אנו דואגים למילוי הבקבוק שלנו, אנו מעדכנים שנגמרו המים במתקן, אנו מעבירים/ות את היום בידיעה שהאחריות לגופנו היא שלנו, בנוסף שולחנות המים חלק כייפי ממש שנכנס אלינו יחד עם חום השמש מטרתם לרענן אותנו בזמן פעילות חצר ולהפוך את ארגז החול למלכלך וכייפי במיוחד.
ניסויים במים
לכתה הכנסנו שלוש קערות.
קערה אחת ״הזיעה״ קלות,
מאחת עלו אדים,
והשלישית נראתה כמו קערה עם מים.
לא היה צריך לגעת כדי לדעת איפה המים החמים, הקרים והפושרים.
איך מרגישים לנו מים פושרים ? נעימים…
התנסנו בעירבוב מים חמים וקרים עד שהגענו יחד למים שהם לא חמים מידי ולא קרים מידי -פושרים.
מי אוהב/ת לשתות מים?
כולם הרימו ידיים(:
מה אנחנו עושים עם מים?
שותים, משחקים בים בבריכה, מתקלחים, משקים צמחים ופרחים…
מה קורה למים שמקררים אותם? קופאים
למים שמחממים אותם? עולים אדים וכשהאדים פוגשים משטח קר הם הופכים להיות טיפות ויורדים חזרה (נזכרנו יחד בתהליך העננים בחורף).
הכרנו את צמד המילים מצב צבירה.
וגילינו שלמים יש כמה מצבים כאלה- נוזל, מוצק ואדים מעגל קסום של מצבי צבירה.
מים נוזלים כשקר להם הם קופאים- מוצקים, השמש החמה מפשירה אותם ושוב הם נוזליים השמש ממשיכה לחמם והמים מתאדים הופכים לאדים והנה האדים הקלילים מתרוממים מעלה ופוגשים כלי קר או את השמים הקרירים והגבוהים ושוב הופכים לטיפות מים קטנטנות היורדות מטה.
גילנו שהמים מאוד כבדים יחסית לאוויר לכן המים לא יכולים לזרום למעלה.
מפל יורד מטה כך גם הגשם המים מהברז ואפילו צינור המכוון מעלה תמיד המים ירדו מטה.
רק כשהם במצב אדים הם מתרוממים מכיוון שהם קלילים מהאוויר.
אז איך מים עולים במעלה גזע גדול ומגיעים עד לענפים הכי דקיקים והכי גבוהים בצמרת העץ?
ניסוי במים - מים בורחים מכוס
בניסוי הזה נלמד איך מים יכולים "לברוח" ממכל אחד לאחר – וכל זה בלי שנטה את המכל או אפילו ניגע בו.
מוסיפה קישור לניסוי…. נסו זאת בבית!
בעזרת תעלות דקיקות הנמצאות על הנייר המים מצליחים לטפס ולעבור ממיכל אחד לשני בלי שום עזרה.
עם הניסוי פתחנו את המפגש ובסופו כבר ראינו את הקערה מלאה במים מודה שהילדימות ממש לא היו מרוכזים וכל הזמן ניגשו לקערה כדי לראות כמה מים כבר נאספו.
בסוף היום הקערה היתה מלאה והכוס כמעט והתרוקנה.
מים, שמש ואמא אדמה
השנה היתה שנה מבורכת בגשם ושמש לכן הכל צמח בדיוק בזמן ויש המון ביכורים.
למי ניתן את השלל שלנו?
לאלה שאין להם ולאלה שאנו אוהבים.
איפה אנו רואים נתינה בגן?
כשאנו לוקחים מזון ממגש הירקות בבוקר אנו מתחשבים גם באחרים ולוקחים רק כמה שאנו צריכים.
כשאנו משחקים במשחקי ריצפה ומגלים שרוב החלקים אצלנו אנו נותנים לשאר החברימות כדי שנשחק יחד.
כשאנחנו מגיעים עם משחקים מהבית אנו חולקים בחצר.
המילה נתינה היא חלק מהיומיום שלנו לכן היה כל כך ברור שאת הטנא שלנו ניצור יחד.
קבוצת שולה המהממת העבירה שבוע שלם בנושא נתינה מתוצריה של אמא אדמה ואנחנו קיבלנו עוגיות מתקתקות העשויות מקמח כוסמין שהקטנטנים הכינו במיוחד בשבילנו.
היה מדהים ומרגש לקבל אותם לכיתתנו לשמוע את התהליך ולהתפנק בעוגה.
תודה לקבוצת שולה.
מה יש לי בטנא
הבאתם/ן ירקות ופירות אהובים אספנו הכל בטנא גדול ומשותף… הילדימות סיפרו מה הביאו… היו כאלה שקטפו מהגינה כאלה שקנו מהירקן או מהסופר.
כשסידרנו ומיינו שרנו יחד שיר אהוב מהילדות (:
מה יש בטנא- לאה נאור ביצוע שוקולד מנטה מסטיק.
“מה יש לי בטנא, אתם שואלים,
מה יש לי בטנא שלי?
שזיף אחד ושני בצלצלים,
צנונית עם שלושה עלים.
ותות גינה אדום בהיר
ושני תפוחי אדמה
ואור של שמש וצליל של שיר
וגם שושנה אדומה…
את קופסת הטנא הכנו בשיתוף פעולה.
בעזרת דבק צבעוני(דבק לבן מעורבב בגואש) וקרעי עיתון שהחברימות עזרו עד שמותר לקרוע- בהלו יעקב אנו קורעים ונהנים(:
בכיתה המתינו מפות שקופות להגנה על הרצפה מלכלוך .
רצועות נייר לבנות, מכחולים, דבק ונייר עבדנו בקבוצות קטנות הילדימות עבדו יחד השתמשו בשיח מכיל ועוזר.
נעים כל כך להיות בחברתם … בסוף הפעילות המכחולים הגיעו לקנקן המים, הקערות הקטנות נערמו יחדיו ואת הניילון ניגבנו בסמרטוט.
את היצירות שלנו שמנו לייבוש… מדהים איך הם אחראיים על הפעולות שלהם מההתחלה עד לסוף.
את הרצועות הדבקנו על קופסאות הטנא נתנו לזה להתייבש.
חגיגת שבועות
ביום חמישי הילדימות הגיעו בלבן מעוטרים בזרים מהממים.
על הדק חיכתה תפאורה קסומה של שבועות שיבולים זהובים, טרקטורים ירקות ואדמה.
העניין החדש על הדק מאוד העסיק את הילדימות אז התיישבנו והתחלנו לחקור את השיבולים.. פתחנו בשיח ספונטני וכייפי במיוחד ואביתר סיפר לנו על פעולת הקומביין וכמה עבודה הוא עושה.
דיברנו על מה היה פעם לפני המון שנים שבהם בני האדם קצרו את החיטה עם מגל, התבוננו בתמונה של מגל וניסינו לקצור את התנועה בעצמנו הוא כבד התנועה מעייפת ובחום זה מאוד קשה.
את גרגר החיטה צריך להוציא פעולה הנקראת דישה - הפרדת המוץ (הקליפה) מהדגן (החיטה) גם את זה עושה הקומביין איך עשו זאת קודם?
השתמשנו בכפות הידיים ומוללנו את החיטה בין הכפות לתוך קופסא שקופה ראינו את המוץ נופל וגם את גרגירי החיטה אפילו שמענו אותם נופלים ועכשיו למיין …
פעולת המיון לקחה דיי הרבה זמן.. שמנו לב שהמון חלקיקי מוץ נעו ברוח.. הבנו שגם זו דרך להפריד בניהם המוץ קל יותר מהדגן אז הרבה אוויר בריאות ו…פוווו…. ממש כמו קסם המוץ זז ונשארו רק גרגירי החיטה.
מפגש שבועות
בכיתה יצרנו עמדת שוק קטנה ומטריפה מלאה בכל טוב.
הילדימות ניגשו עם הטנא שלהם ובחרו כל מה שרק רצו… דיברנו על הנתינה שתמיד ממשיכה הלאה כמו לכבד חבר בגינה שאין לו טנא… או לקחת שום ובזיליקום כדי שנכין משהו לכולנו בבית.
התרגשנו נורא לחלוק את הביכורים שהבאנו ולהראות לחברימות מה לקחנו. שמנו לב שאנחנו שונים גם פה הטעם שלנו שונה יש כאלה האוהבים חמוציות וכאלה המעדיפים צימוקים.
כאלה שלקחו שסק וכאלה שהעדיפו יותר עגבניות שרי.
זה גרם לטנא שלנו להיות ייחודי ומותאם רק לטעמנו.
הלו יעקב וריקודי עם
לסיום התפנקנו בריקודי מעגל ישראלים וטובים.
נכנסנו פנימה נענו הצידה רקענו ברגליים והסתובבנו בשניים.
היה מצחיק ממש וכיף גדול.
הודעות ועדכונים
# ביום שלישי חוזרים לפעילות - סדינים רעננים ובקבוקי מים מלאים וקרים (:
מזכירה למרוח את הילדימות לפני שמגיעים לגן.
# לגבי צעצועים שהילדימות מביאים מהבית- אנו בשלב שזה נכון ומלמד נתינה ושיתוף . שימו לב, הצעצועים הם באחריות הילדימות בלבד. באחריותכם לשים לב למה שאתם מאשרים להביא. בנוגע לחלקים קטנים, נבקש לא להביא גם בכלל שכבת ילדימות צעירה יותר ( סכנת חנק) וגם בגלל תסכול של הילדים באיבוד חלקים.
את המשחקים הילדימות יכולים לשים במגירות עד 8:30 לאחר מכן הם יחכו להם על הבית בחצר בארגז הכול.
# מגבוני חודש יוני חבילה לילד/ה הכניסו לשידת ההחתלה בשרותים וסמנו את שמכם בטבלה.
חג שמח
אורטל ודור