שבת שלום,
- נובי גוד בגן: תודה לאנה אמא של עמנואל שהעבירה לנו השבוע שיעור על נובי גוד ופינקה אותנו בהפתעות טעימות! תודה על ההשקעה והמחשבה הרבה.
- תזונה: השבוע במעבדה החינוכית התארח אצלנו אמנון, אבא של שירזי רכזת הבוגרים, לשיעור הנושא פירות וירקות. בשיעור ניפצנו מיתוסים, למדנו איך לשמור על הפירקות שלנו, מה הערך התזונתי שלהם לגוף שלנו, ואיך אפשר ללמד ולהנגיש לילדימות חינוך לתזונה מודעת. השאיפה שלנו היא להעביר לילדימות מידע מיהמן כשאנחנו מדברים על דברים כאלו, ולכן הבאנו לגן מומחה לענייני פירקות – ד"ר אמנון ליכטר- מנהל המכון לחקר תוצרת חקלאית.
- הרישום לגן: אנחנו ממש שמחים לראות אתכם ממשיכים איתנו לעוד שנה ( כל שכבת הצעירים ממשיכה במלואה...). זה מרגש אותנו ומחמם את הלב.
- קשר עם הורים: נשלח אליכם מייל בנושא הקשר שלנו אתכם - הוא אולי נראה ארוך אבל הוא קצר לקריאה, מאוד נשמח אם תקדישו לו 5 דקות
- מזכירה לשלוח לנו מקרי בוחן או שאלות לפורום הורים בנושא גבולות.
שבת מנוחה
ושנה חדשה טובה, בריאה ורגועה,
צוות ילדי הטבע הדמוקרטי
שכבת הצעירים
בשבועיים האחרונים ציינו בגן שני חגי חורף משפחתיים ומלאי אורות ואוצרות מן הטבע – חנוכה ונובי גוד. בכל מפגש בחנוכה הדלקנו נרות בחנוכיה יחד עם הילדימות, וכולנו התרגשנו ביחד. התרגשנו ביחד גם לקשט את עץ האשוח הקטן שלנו בכל מיני הפתעות מן הטבע בנובי גוד, ולהתגודד ולרקוד סביבו.
אבל קודם כל, הודעות ותזכורות:
- השנה החדשה התחילה, וגם חודש חדש! מזכירות לכם שמדי חודש אנחנו מחדשים את מלאי המגבונים בגן. עמדת ההחתלה בשירותים מחכה לצבור מלאי חדש. רק אל תשכחו לסמן שהבאתם.
- שמנו לב לאחרונה שתיקי הילדימות או מלאים עד אפס מקום או ריקים לחלוטין. בצהריים אנחנו עובדות עם הילדימות לפתוח את התיקים בעצמם ולנסות להוציא את הדברים הדרושים להם על מנת ללכת לישון בצורה נקייה ונעימה. זה רק רכיב אחד מהחינוך שלנו לעצמאות שלהם (ומיד נדבר גם על רכיב נוסף), אבל קשה להם מאוד לעשות זאת אם התיק מפוצץ, או אם אין להם את כל הדרוש. לכן, נבקש שתקפידו להניח בתיק:
- שני סטים של בגדי החלפה: אפילו שכבר חורף, אנחנו משתדלים ליהנות כמה שיותר מהחצר, ולעתים הילדימות נרטבים ומתלכלכים. לא נעים להישאר בבגדים רטובים ומלאי חול...
- תיק בד/שקית לבגדי החלפה, כדי שלא תצטרכו לקבל מאיתנו גיבוב של בגדים נקיים ומלוכלכים.
- 5 חיתולים עם שמות כתובים בארטליין. את החיתולים אין צורך לשים בתיקים מיוחדים.
- גרביים נוספות.
- רכיב נוסף של העצמאות שאנחנו מנסות להקנות לילדימות הוא חליצת ונעילת הנעליים. הקפידו לנעול לילדימות נעליים נוחות המתאימות לצרכי הילדימות ולצרכי העונה. מגפיים זה נהדר בחוץ, אבל לא נוח, ולעתים גם מסורבל ללכת איתן. לכן, השתדלו להביא זוג נעליים נוחות בנוסף בתיק. כמו כן, התחלנו לחזק אצל הילדימות כישורי נעילה וחליצה. נשמח אם תוכלו להביא אותם בנעליים אשר לא יערימו קשיים ואתגרים גדולים מדי על הילדימות .נעליים שנופלות בקלות אך קשה לנעול מאוד מתסכלות את כולם.
- מחר יום ראשון: כרגיל, הניחו בתיק סדינים רעננים עליהם כתוב השם, והניחו בסלסלה בקבוקי מים מלאים: )
למידה בעזרת החושים – טעם, ריח, מישוש, ראיה
בשבוע חנוכה התמקדנו ברכיב שהופך את החג הזה להרבה יותר טעים: השמן! התעמקנו בשני סוגי שמנים, כל אחד מהם בעל מרקם וטעם מיוחד משלו: שמן זית וטחינה! את טעמה של הטחינה אנחנו כבר מכירים היטב - אוכלים אותה מדי בוקר וטובלים בה את הירקות והלחם.
בזכות ההשתתפות שלכם באתגר הטחינה, למדנו שישנם סוגים נוספים של טחינה שבכלל לא הכרנו ומסתבר שהיא עצמה מגיעה במרקמים שונים. תודה לענת, אמא של עמליה, וגלית, אמא של ינאי, על הטחינות המצויינות! וכמובן גם לחולוד ולבוגרים שהכינו לנו טחינה משלהם מדי יום. למרות הכמות המשולשת של הטחינה, קערות הטחינה שלנו נותרו מרוקנות מדי יום, כי מתברר שהחברימות אוהבים את הטחינה שלהם בשלל טעמים.
זה כמובן הוביל את השיח בארוחות הבוקר למקומות מאוד מעניינים: ראינו והרגשנו את ההבדל בין מוצק לנוזל. דיברנו על צבעים שונים ומקורם - למשל, למה הטחינה של עמליה ירוקה? כי הוסיפו בה עלי נענע ופטרוזיליה קצוצים דק והטחינה קיבלה את צבעם; למה הטחינה של נועה מקבוצת הבוגרים די מוצקה וקצת חמצמצה? כי הוסיפו בה מעט מים והרבה לימון חמוץ :)
כך למעשה התחלנו ליצור קשר בין התיבול לבין המרקמים והטעמים.
לצד הטחינה הוספנו מרקם חלקלק במיוחד -את שמן הזית. מרחנו אותו על האצבעות ועל הירקות, והרגשנו שזה הופך את תפיסת הירקות לצלחת למאתגרת בהרבה... גילינו שהשמן הטעים בעצם עשוי מזיתים, שהם הלהיט הבלתי מעורער בארוחת הבוקר שלנו.
מסע בעקבות הזיתים
גילינו שהזיתים בכלל גדלים על עצים לפני שהם מגיעים אלינו לצלחת.
העצים עומדים יציב ואינם זזים. האם גם אנחנו יכולים לעמוד כמו העץ? תירגלנו את תנוחת העץ כמו ביוגה - נעמדנו על רגל אחת ואת הרגל השנייה הרמנו מעלה והנחנו אותה על הרגל העומדת איתנה כמו הגזע של העץ. לפתע הגוף זז והתנדנד כמו העץ ברוח. מי יצליח לשמור על שיווי המשקל? נעזרנו מעט בקיר והגוף שלנו התייצב לחלוטין. לאט לאט כאשר הרגשנו בטוחים ומאוזנים יותר העזנו להוריד את היד מהקיר.
יצאנו למסע בדימיון בעקבות מסיק הזיתים.
מהו מסיק? קטיף זיתים. כיצד נקטוף את הזיתים? העצים גבוהים והזיתים כה קטנים…
מתחנו את היד ולא הצלחנו להגיע. חשבנו לעצמנו אולי ננסה לקפוץ ולתפוס אותם? אולי ננסה לנער את הענפים עד שכל הזיתים יפלו על הרצפה… בשלב הזה התעמקנו בניעור איברי הגוף: ניערנו את הידיים, הרגליים, הראש ואת כל הגוף. הבנו שאם ננער חלש, הזיתים לא יפלו מן העץ אך אם ננער חזק הזיתים יפלו מיד. למחרת נכנס לכיתה שלנו ענף של עץ זית,. בין העלים הסתתרו להם זיתים. ניערנו חזק חזק את הענף ואחד הזיתים נפל הישר על הרצפה.
ניסינו לנגוס בזית אך הוא היה קשה! מה מסתתר שם בתוכו? חתכנו את הזית וראינו שבפנים ישנו גלעין. הוצאנו את הגלעינים משאר הזיתים ואת הזיתים עצמם כתשנו ומעכנו בעזרת כלי ייעודי עד שיצא מהם ״מיץ״.
חנוכיות או לא להיות
חנוכיות הפכו למוקד משחק מעניין.
יצרנו חנוכיות מכל הבא ליד וחיזקנו את המוטוריקה העדינה והגסה שלנו.
בארגז החול חיפשנו כלים שאותם נוכל למלא בחול, להפוך ולהכניס לתוכו ״נר״. לאט לאט יצרנו שורות של כלים שהפכו לחנוכיות חול. גם הלגו ואפילו קוביות העץ הפכו לקנים גבוהים ונמוכים.
בכיתה חיברנו קוביות פלסטיק קטנות אחת לשנייה - מעל, מתחת ובצדדים, ושיפרנו את העבודה לגובה ולרוחב. בתוך הקוביות גילינו חורים קטנים גם אליהם השחלנו נרות. את הנרות משחילים בעדינות ובזהירות אחרת הם עלולים להישבר.
קילפנו טיפטפוטי שעווה מניירות פרגמנט. יכולת הקילוף עזרה לנו מאוד בהמשך כאשר הכנו תפאורה למסיבת החנוכה שלנו וקישטנו נרות צבעוניים בעזרת מדבקות אותם ניסינו לקלף עצמאית מן הדף.
עץ, אורות, מתנות מן הטבע ונובי גוד אחד
בשבוע האחרון חגגנו בגן שלנו נובי גוד, בו בעצם חוגגים התחלות חדשות.
החג עצמו די חומרי, ואף שהתבססנו על מנהגי החג, התאמנו אותו לערכי הגן, ועסקנו הרבה במתנות מהטבע ובמשפחתיות, ורתמנו את הילדימות לפעילות קבוצתית משותפת.
לכיתה נכנס עץ אחד שאינו דומה כלל לעץ הזית – האשוח, עץ יפה וירקרק, ולו מחטים ירוקים. נגענו בהם וגילינו שהם קצת דוקרים. המחטים מיוחדים ואינם נושרים גם כאשר הם יבשים. כיצד נדע האם העץ צמא וזקוק למים כדי להמשיך לגדול ולצמוח? אולי ניגע באדמה שסביבו? האם היא יבשה או רטובה? יבשה… סימן שהעץ לא קיבל מספיק מים! השקנו אותו ודאגנו לנקות סביבו את כל הליכלוכים שהצטברו. אחרי שטיפלנו בעץ רקדנו סביבו לצלילי מנגינת החג.
לפתע גילינו שתחת העץ מסתתרים להם אצטרובלים חומים וגדולים. כל השבוע, צבענו את האצטרובלים בצבעי ירוק ואדום ולבסוף תלינו על העץ וקישטנו אותנו. אילו מתנות מקסימות הטבע מעניק לנו כאשר אנחנו שומרים עליו ומטפחים אותו!
הפינה של כוורת
ימים של שמחה וחגיגה
בין חגיגות חנוכה לנובי גוד חגגנו גם יום הולדת בקבוצה שלנו!
מזל טוב לברצ׳וק המקסימה שלנו ששמרה כל כך על קישוטי יום ההולדת שהחברים תלו לכבוד החגיגה שלה.
תודה על העוגה הטעימה והמפנקת!
שתי חברות טובות!
“שתי חברות טובות עושות הכל ביחד!
בונות מגדל ביחד, לשות בצק ביחד ואפילו יוצאות לשחות ביחד!
מי הן שתי החברות האלו? שתי הידיים שלנו!
בזכות השיר המופלא של דתיה בן דור השיח על ערך החברות מתקיים מדי יום בכוורת. מה נעים לחברים שלנו ומה לא…מעבר לכך אנחנו ממש לומדים לשמור על החברים שלנו!
מיד לאחר טקס המזרנים אנחנו יוצאים יד ביד לחצר. המזרנים פרוסים על הרצפה ואין הרבה מעבר- כיצד בכל זאת נעבור מבלי ליפול? נלך אחד אחרי השניה. לבסוף ניתן יד ונצעד יחדיו. מה יקרה אם אחד החברים ילך מהר והשני לאט? האם נגיע בשלום לחצר? כנראה שמישהו יפול או יפצע. בכדי ללכת יחד ולהגיע ליעד המשותף אנחנו זקוקים לעבודת צוות! נשמור על קצב אחיד של הליכה וכך נוכל להגיע בשלום אל המטרה. כאן למעשה נדרשת מהילדימות תשומת לב גם לאחר ולא רק לעצמנו.
אם כבר בעבודת צוות עסקינן אז הכל אצלנו נעשה בעבודת צוות! אנחנו אוספים את המשחקים שלנו יחד, שומרים על סביבה נקייה ונעימה בסוף המשחק, ואפילו את ארגזי המשחקים שלנו אנחנו מחזירים יחד למקום תוך כדי שיר הפועלים הידוע ״עבודת צוות…עבודת צוות״. גם כאן בדומה להליכה יד ביד, אנחנו אוחזים בארגז או סלסלה יחד, מוודאים שיש מספיק מקום לכולם ושומרים על קצב אחיד. מה יקרה אם יצטרפו יותר מדי חברים? האם נצליח לצעוד? האם נצליח להחזיר למקום? צריך לשים לב שיש לנו מקום לעבור ושאנחנו לא נתקעים באף חבר או משחק, שאנחנו הולכים בקצב אחיד עם החברים - לשם כך השיר עוזר מאוד וכמובן מחזקים ומעודדים אחד את השניה כדי שלחברים שלנו יהיה קל יותר.
התרגשנו מאוד לשמוע מכם שגם בבית הילדימות אוחזים במשחקים ותוך כדי שרים את השיר!
הפינה של אטרף
בשבועיים האחרונים חגגנו גם את חנוכה וגם את נובי גוד, וגם שני ימי הולדת -כולם מועדים של אור ושל חורף, והרבה מתנות ומשפחתיות.
הדלקנו בזהירות נרות בחנוכיה: כל יום נר אחד נוסף! כמה יש היום? בואו נספור! הנחנו את החנוכיה על אדן החלון, כדי שכולם יוכלו לראות את האור שלה. התבוננו בלהבות הקטנות מרקדות להן ברוח. אבל אבוי, פתאום, בא משב רוח חזק במיוחד וכיבה את כל הנרות בבת אחת! הרוח מכבה נרות! ניסינו גם אנחנו לעשות "פו" דמיוני על הלהבה, ולהתכונן לימי ההולדת הבאים שלנו!
מזל טוב לעומר ולדן!
חגגנו לעומר ולדן ימי הולדת מרגשים. אבל איפה העוגה? בעודנו מחכים שיביאו את העוגה, שרנו את "איפה העוגה" החביב על הילדים, והמשכנו גם ל"רוצים את העוגה!" אח"כ, חיכינו בסבלנות שילדי יום ההולדת יחלקו לנו חתיכה מהעוגה!
בכלל, מתברר שיש לא מעט מקרים בהם אנו נדרשים להתאזר בסבלנות. באחד המפגשים, פתחנו מתנות ארוזות בקופסאות וניירות עטיפה, וניסינו לנחש מה יש בפנים. האם המתנה גדולה, או קטנה? האם היא מרשרשת כשמנערים אותה? העברנו את האריזה מיד ליד, וכל הילדימות בחנו, ניערו וניסו לנחש מה יש שם בפנים. למדנו לחכות בסבלנות שתורנו יגיע, ולהיפרד ממנה כשתורנו הסתיים, כדי שכולנו נספיק להרגיש את האריזות.
באחת המתנות היו חבויים עלי תבלין – מרווה ולואיזה! הוספנו אותם לקנקן מים חמים, ולגמנו יחד תה. למדנו להחזיק את הכוס כך שניתן יהיה למזוג לתוכה בלי שהכל יישפך – יציב בשתי ידיים. הרגשנו עם הידיים את החמימות של הכוס, ולגמנו לאט לאט ובזהירות את התה שלנו. הילדימות רצו רק עוד ועוד! כיף לשתות משקה חמים באמצע החורף!
שיהיה שבוע נפלא וחמים
ויקה, מיכל, הדר, ימית וטניה
שכבת הבוגרים
בשבועיים האחרונים העמקנו בחג החנוכה וחגיגות הנובי גוד, כל אחד מכיוון קצת אחר.
מה הקשר בין טחינה, שמן זית, עצים, שלג, קישוטים, פירות הדר וזבל?
שני חגים, דומים אך שונים, שבאופן סימבולי הם בסיס נהדר לפתיחתה של שנה אזרחית חדשה. אנחנו שואבים כל הזמן אתגרים והזדמנויות חדשות ללמידה, גם מהדברים המוכרים לנו יותר, וגם מאלה השונים ורחוקים פיזית מאיתנו. כל היכרות כזו מאפשרת לנו ללמוד עוד קצת על עצמנו, למה אנחנו מתחברים, מה אנחנו אוהבים, ממה אנחנו נמנעים, מה עושה לנו טוב ובמה אנחנו ממש בטוחים.
ומה נאחל לנו לשנת 2020? שהילדימות שלנו ימשיכו לגדול להיות אנשים עצמאיים ובטוחים ששואלים שאלות, מציעים רעיונות וחשובים על העולם במונחים רחבים.
עדכונים והודעות:
- תודה לכל מי שהביא גרוטאות ואוצרות מפח הזבל הפרטי שלו, יש לנו כמות מרשימה:)
- מגבונים- גמולים- חב' 1, ילדי החיתולים- 2 חב'. לא לשכוח לסמן שהבאתם.
- סדינים- בימי ראשון לפני טקס המזרנים, החברים מוציאים מהתיקים שלהם את הסדינים ומותחים אותם על המזרנים. זו משימה לא פשוטה, חלקינו כבר עושים אותה לבד וחלקינו נעזרים בחברים ובעבודת צוות. בשם הילדימות, נשמח שתקפידו לשלוח סדין מתאים בגודל ועם גומי, זה חשוב לעצמאות שלנו.
- בקבוקים- לאחרונה יש בלבולים רבים בסוף היום בשעת האיסוף. אם כבר קרה, היעזרו בקבוצת הוואטסאפ השכבתית שלנו. ממליצה לכם לתת לילידמות להיות אחראיים לבקבוק בסוף היום, ממש כמו בבוקר. (והם גם לא מתבלבלים, באחריות)
גם כאן סוגיית העצמאות מאוד רלוונטית. תבחרו בקבוקים שהילדימות יכולים לפתוח ולסגור לבד-תשתפו אותם בשיקולים, מה עדיף בקבוק בצבע אדום או בקבוק שאני יודעת לפתוח לבד?
בגן אנחנו עובדים הרבה גם על פעולת הפתיחה וסגירת הבקבוק לצורך מילוי, ממליצה לכם לתרגל את זה גם בבית.
- איסופים- בטח תשמחו שמאז שכולכם מקפידים לעדכן מי מגיע לאסוף סוף היום שלנו הרבה יותר נינוח. כבר סיגלנו לעצמנו "טקס הודעות על איסופים" אחרי השינה ולחברים יש מספיק זמן להתכונן. יחד עם זאת בטח שמתם לב שלא תמיד אנחנו רוצים ללכת הביתה בדיוק ברגע שבו הגיעו לאסוף אותנו, לכן אני מציעה לכם לשאול את החברים האם צריכים עוד דקה במשחק? תנו להם עוד רגע ואז היכנסו לגן, זה יכול למנוע חיכוכים והתנגדויות.
- השבוע נצא לטיול דמיוני בשלוליות! מי שרוצים מוזמנים בשמחה להגיע עם מגפיים השבוע (ונעליים נוחות בתיק). נעסוק גם בחלק הפחות מהנה שהחורף מביא איתו: נזלות, שיעולים ועוד מיני פתולוגיות.. נפתח מחלקה רפואית משלנו (בתקווה שתהיה יעילה יותר מהמציאות) נעסוק בפחדים, בקשיים ובדרכי ההתמודדות עם רופאים, מרפאות והמתנות ממושכות בתור.
נס פך השמן ונס קופסת הטחינה
חנוכה בלי המרכיב השמנוני שמאחד את כולם, הוא לא אותו חג. אצלנו בגן יש מרכיב שמנוני אחד שבלעדיו היום שלנו לא עובר בשקט. הטחינה האהובה והמזינה. ניצלנו את החג כדי לעלות שלב ביחסינו עם הטחינה.
כל בוקר פתחנו בהכנת הטחינה האידאילית, התחלנו ממרכיבים בסיסיים שבלעדיה הטחינה לא תתקיים. הוספנו שדרוגים כמו סומק, עשבי תיבול ועוד תבלינים שונים ומשונים.
בארוחת הבוקר הפכנו למבקרים במסעדת מישלן. הופתענו לגלות שבכל משפחה יש מרכיב סודי משלה לטחינה וניסינו לגלות מה הוא. שאלנו איך מחומר גלם אחד יכולים לצאת טעמים שונים כל כך? נהנינו לטעום, להשוות ולחשוב לאיזה טחינה התחברנו יותר. במבחן התוצאה- אף קערה לא נשארה מלאה. בהזדמנות זו נאמר תודה רבה לאירית אמא של יואב, אסתר אמא של נעה ונורית אמא של אדם על ההשקעה בהכנת הטחינות!
הלמידה על הטחינה העמיקה כשבצלחת שלנו קפצו "שומשומים" קלויים שהצחיקו אותנו והזכירו לנו טעמים מתוקים ואת הטחינה כמובן. גם מטבל שמן זית וזעתר, שבו הסתתרו עוד "שומשומים"! במקביל דיברנו על אחת הקערות האהובות עלינו- הזיתים! מה הקשר בין זית לשמן? מה קדם למה? בעזרת בקבוק לחיץ טפטפנו לנו שמן זית על הירקות או בצלחת, דיברנו על הטעמים, המרכיבים וסגולותיו של שמן הזית לגוף שלנו.
במפגש הכרנו לעומק את עץ הזית. הוא יכול לחיות לחיות תקופה ארוכה בלי מים, גם אנחנו יכולים לחיות בלי מים? מה פתאום...
הפכנו לגלעינים קטנים באדמה וצמחנו לעצים גדולים, מלאים בענפים ועלים. הכרנו מילה חדשה: מסיק. חשבנו על דרכים אפשריות לקטוף את הזיתים. אולי עם טרקטור? נעבור ונקטוף אחד אחד? זה יהיה מאוד מאתגר. פרסנו בד תחתינו, התנערנו ובעיקר צחקנו עד שכל הזיתים נפלו מאתנו.
עכשיו כשהבד שלנו התמלא בזיתים, מה נעשה איתו? טעמנו את הזיתים, הם היו פחות טעימים ממה שהכרנו. אולי ניצור מהם שמן זית? סיפרנו שפעם היו משתמשים באבנים כדי להפיק מהזיתים שמן. דיברנו על בית מיוחד, בית הבד ועל המכונות לייצור שמן.
רצינו לבדוק בעצמנו את התהליך, אז דפקנו עליהם עם מערוך, רידדנו ומעכנו עד שיצא נוזל סגלגל...זה השמן! התרגשנו ושמחנו לפגוש אותו.
רק אוכלים בחג הזה? מה פתאום! המשכנו להסתובב כמו סביבון, שרנו שירי חנוכה אהובים, וגם הכרנו שיר חדש שליווה את השבוע שלנו.
הכרנו חנוכיות שונות ומשונות. מה מאפיין אותן? קנים שעומדים בשורה אחת ארוכה, ובאמצע גבוה יותר מכולם, עומד לו השמש. יצרנו שורות ארוכות של קוביות, לגו ומשחקים שונים, ואפילו של חברים. דיברנו על הבדלי הגבהים והמיקומים שלנו. בחברותא הזמנו את החברים להסתדר עצמאית בחנוכיית ילדימות מקסימה ומוארת.
המדריך לחוגג ה"נובי גוד" המתחיל
כחלק מהתפיסה החינוכית שלנו בגן, אנחנו שואפים להכיר ולחשוף את הילדימות לעולם רחב של חגים, מנהגים, תרבויות ומסורות. לשמחתנו הפעם אל המשימה התגייסה אנה, אמא של עמנואל, ויחד תכננו עבור החברים חגיגת נובי גוד מהסרטים.
הכרנו מילים חדשות ברוסית כמו שלום, יולקה (עץ אשוח), דד מרוז וכמובן נובי גוד. שמענו סיפורים מהילדות של אנה והדרך בה חגגה את החג בבית. עמדנו יחד במעגל ושיחקנו במשחק עץ אשוח גדול-עץ אשוח קטן. אנה ניסתה לבלבל אותנו וכשאמרה עץ אשוח גדול היינו צריכים להתמתח עד השמיים ולהיפך. הכרנו שיר חדש ברוסית שלצליליו רקדנו ושרנו סביב היולקה.
המשכנו את העיסוק בעץ האשוח: צורת העץ דומה למשולש, בסיסו רחב והקצה צר. יש לו עלים מיוחדים - מחטים שלא נושרים ונשארים ירוקים כל השנה. החברים שאלו, "הם דוקרים?". נגענו בעץ ונתקלנו בבעיה: הקישוטים העדינים שקישטו אותו לא הפסיקו ליפול ולהישמט מהעץ. ומה יקרה אם תגיע רוח חזקה? האם הקישוטים יחזיקו מעמד לנצח על העץ? כנראה שלא, הם יכולים ליפול ולהישבר. חשבנו על עוד תופעות בטבע שלנו: השלג הלבן שמקשט את עצי האשוח במקומות הקרים, העננים שמקשטים את השמיים, ציפורים נודדות.
שאלנו:
מה מקשט את הים? כוכבי ים, צמחים מיוחדים, אצות ואלמוגים.
ומה מקשט את האדמה? צבענו אצטרובלים ובלוטים שלימים החליפו את הקישוטים הנוצצים על העץ שלנו.
ומה מקשט את החורף? שלוליות, שבלולים ופירות הדר שצומחים על העצים.
קישוטים מהטבע יכולים להיות יפים, טעימים ואפילו יעילים!
בחרנו לנו כמה פירות הדר שנפלו מעץ ה"ויקטורי" (בכל זאת גרים בתל אביב), קילפנו, חילקנו במתנה לעצמנו ולחברים ובקליפות עשינו שימוש חוזר! בישלנו אותם בסיר עם חומץ כדי ליצור חומר ניקוי ריחני ובריא, כזה שגם אנחנו יכולים להשתמש בו ולא רק המחנכות. סוף סוף חלומנו התגשם, אנחנו מנקים לבד את השולחנות אחרי האוכל.
הזבל שלך, האוצר שלי
אנחנו מקבלים מהטבע כל כך הרבה מתנות וקישוטים, ומה אנחנו בוחרים להחזיר לו? במפגש דיברנו על הזבל שלנו, איפה אנחנו זורקים אותו ולאן הוא מגיע? נזכרנו בחיות הים, באלמוגים, צבי הים, לוויתנים, דגים וכרישים. מה הם מבקשים? את החופש לחיות בים בלי שיפריעו להם. אם נזרוק שאריות אוכל, זבל, שימורים ושקיות בחוף או על הרצפה, במי הם יפגעו? לילדימות יש חמלה עצומה לחיות. הרחבנו את השיח ודיברנו על הזבל המסוכן ביותר: פחיות שימורים ושקיות ניילון. אם בחרנו לזרוק, חשוב לדעת איך. למדנו שאת פחיות השימורים אפשר לכופף ולמעוך בעזרת הרגל, כדי שלא יחתכו אף אדם או חיה.
“"אוטו זבל אוטו זבל בוא וקח אותי איתך,
אוטו זבל, אוטו זבל, תן לי בית משפחה
אוטו זבל, קח אותי איתך"
הכרנו את השיר של הבילויים ודיברנו על המקומות בהם נזרוק את הזבל ולאן הוא מגיע? הפח הקטן שלנו בכיתה או בבית לא מספיק בשביל להכיל את כל הזבל שאנחנו מייצרים. הזמנו תורני זבל שיערכו סיור בגן ויבדקו האם הפחים מלאים או ריקים? אם הם מלאים, איפה נרוקן אותם? את הצפרדע הירוקה מחוץ לגן אנחנו מכירים? דיברנו על הפחים הירוקים הענקיים, על התפקיד החשוב של אוטו הזבל והתפקיד שלנו בזריקת הזבל. מזמינה אתכם לפתח עם הילדימות את השיח על זבל ובמיוחד על פחי הזבל בתצורותיו השונות.
בכיתה ובחצר מיינו גרוטאות וזבל לפי סוגים: פלסטיק, קרטון, ניילון.
גילינו שעם גרוטאות ישנות אפשר לעשות המון דברים. בנינו הר שלא מבייש אפילו את הר חירייה, יצרנו מסלולים ענקיים בכיתה וסתם שיחקנו.
הבנו את משמעות המשפט, הזבל שלי הוא האוצר שלך.
מישהו החליט לזרוק לזבל בקבוק סבון, אבל אנחנו חשבנו שזה יהיה מצוין לעשות איתו אמבטיות לבובות, זה יהיה האוצר שלי.
ארגז הנעליים הישן שנזרק לפח הפך לטענת החברים ל"מגש פיצה טעימה"! מגש הפיצה הפך במהרה לאוצר שלנו. ומה עם בובה ישנה שמישהו כבר לא רוצה? גם היא יכולה להיות אוצר חדש עבור מישהו אחר.
אם יוצא לכם לטייל עם החברים בשוק פשפשים, שוק קח-תן או מכירת יד 2, אתם מוזמנים להזכיר להם את המשפט, הזבל שלך הוא האוצר שלי, ובנתיים בגן אנחנו נמשיך בחיפוש אחר אוצרות:)
הגשת חומרים, יצירות ומתכונים
החומרים, היצירות והפעילויות שאנחנו עושים בגן במהלך השבוע והיום שלנו תמיד יתחברו באופן מסוים לנושא השבועי. כשאנחנו מחברים נושא רחב כמו שמן בארוחות, בשיח במפגשים, בהגשת חומרים וביצירות, הלמידה היא רוחבית ומאפשרת לילדימות לייצר בעצמם את החיבורים, ולא כי ככה אמרנו להם.
לדוגמא השבוע הכנו עם החברים חול מיוחד שנקרא חול ירח. הוא עשוי מקמח ושמן ויש לו תכונות נהדרות, בין היתר הוא לא מלכלכך כמו חול רגיל ומומלץ מאוד להכנה בבית.
ניסויים שונים ומשונים עם שמן עזרנו לנו להכיר את התכונות שלו, את היחסים המעורערים שלו עם מים ומה קורה כאשר מוסיפים לו חומץ?
בעזרת סודה לשתייה וג'ל גילוח הכנו שלג ביתי, ולרגע דמיינו שאנחנו ברוסיה הקרירה.
מזמינות אתכם להכין וליצור בבית, מתאים מאוד לימי הגשם.
שבוע קריר וסגרירי, ושנה טובה לכל המשפחות האהובות שלנו
אלינור, חולוד, אופיר, תמר ושירז