הי לכל ההורימות!
אחרי שהסתיימו חגיגות פורים והסתגלויות מחדש לגן, אנחנו חוזרים לשגרה.
- כניסה לגן: מזכירות לכם את שעות קבלת הילדימות: בבוגרים עד 9:00; בצעירים עד 8:45. בשכבת הצעירים אם אתם מגיעים באיחור, תאמו זאת עם הקפטניות שלכם – בשעה זו שכבת הצעירים כבר נמצאת בסדר היום שלה בפנים וכשתתפנה מחנכת תוכל לצאת אליכם. בוגרים – אם השער כבר סגור אחרי 8:45, אתם עדיין מוזמנים להיכנס, כרגיל באמצעות הקוד. אחרי השעה תשע אנא תאמו עם הקפטניות הגעה.
- יום ראשון: עוד מזכירות כי ביום ראשון חופשת פורים מבוטלת - הגן עובד כרגיל.
תוכנית שנתית
בעקבות הקורונה, השנה הזו מתנהלת קצת אחרת משנים רגילות. בתחילת כל שנה אנחנו כותבים תכנית שנתית הכוללת תכנים ויעדים מבחינת כישורים ומסוגלויות הילדימות. השנה, התכנית שלנו מתעכבת. אנחנו מרגישות שהילדימות מבקשים מענה על צרכים יותר בסיסיים וראשוניים לעומת שלב זה בשנים קודמות: צורך בבטחון, שייכות, מרחב רגשי. לכן, בתקופה הקרובה אנחנו מתמקדות בעיקר בהחזרת תחושת הבטחון של הילדימות ולכן אנחנו לא מובילות שום תהליך שינוי יזום, אלא ממתינות ששינויים אלה יגיעו מהילד/ה. בדרך כלל, אנחנו מאוד אקטיביים בקידום תהליכים שכאלו אך בתקופה בה אנחנו מצויים אנחנו מבינות כי תהליכים חדשים עלולים לפגוע ביציבות הרגשית ותחושת הבטחון. אנחנו מאפשרות לילדימות מרחב רגשי ומשאירות את עצמנו פנויות, רגשית ופיזית לחיבוקים, תיווך עמוק ומשמעותי, והתבוננות בילדימות.
בנימה אישית, מכל הסגרים, ההרגשה היא שהסגר האחרון הוא שהשפיע בצורה העמוקה ביותר על הילדימות. אנחנו לא רואות קושי יומיומי משמעותי אלא דווקא מרגישות את זה בדברים קטנים: עצבנות, צורך בקביעות (חזרתיות של משחקים), רגישות במעברים.
למה אנחנו כותבים לכם את כל זה? כי אנחנו מבינות שלעיתים יש לכם, ההורים, את הרצון והצורך לעודד תהליכים יזומים, ואנחנו רוצות לבקש רק עוד קצת זמן בו נאפשר לילדימות להתאפס בחזרה על השגרה והסנטר הפנימי שלהם. כשזה יחזור למקומו באופן שלם, נרגיש את התהליכים מתעוררים מעצמם - ילדימות תמיד נמצאים בתנועה קדימה, אנחנו רק צריכים לייצר להם את התנאים הנוחים לכך.
שבת שלום ושבוע טוב!
אחינועם וכל צוות גן ילדי הטבע הדמוקרטי
שכבת הצעירים
השבוע חגגנו את פורים בגן - כמה כיף היה לראות את התחפושות במסיבה! החברימות הציגו את התחפושות בפני כולם ונהנו מהמסיבה שהייתה לנו! כל השבוע היה מלא בצחוק וחיוכים - המשכנו לגלות את הפרצוף שלנו, התאמנו פרצוף לדמות, עבדנו בחומרים והכרנו שפה חדשה! איזה שבוע עמוס! מיד נרחיב עליו, אבל קודם כל, כמה הודעות:
- ימי הולדת: אנחנו חוזרים לחגוג ימי הולדת בגן. לחלקכם כבר נשלחו הודעות לתיאום תאריך ואנחנו מחכים בקוצר רוח לחגיגות!
- מגבונים: מי שטרם הביאו מגבונים לינואר/פברואר, מזכירות להביא: 2 חבילות לגמולים 4 לילדימות עם חיתול
- נוהל יום ראשון: לא לשכוח סדינים נקיים ובקבוקי מים מלאים!
הפרצוף בראש
השבוע המשכנו את השיח על הפרצוף שלנו - אחרי שנהיינו מקצוענים בפרצופים, חשבנו: מה עוד אפשר לעשות עם הפנים?
אפשר לסגור את הנחיריים ולנשום מהפה, אפשר לחסום נחיר אחד ולנסות לנשום מהשני. ולאן הלשון שלי מגיעה?
ניסינו להסתכל במראה ולבחון את הפנים אחרי האוכל: איפה מלוכלך? רק ליד הפה או שיש לי גם מרק על האף? או בלחי אורז נדבק?
פרצופים וכובעים
המשכנו לשחק הרבה בכובעים שלנו, והפעם ניסינו גם להתאים את הפנים לתפקיד שאנחנו מגלמים: אם חבשתי כובע של שוטר אני מנסה להיראות רצינית. אם אני ליצן, אעשה פרצוף מצחיק:) אם אני עכשיו עם כובע מצחייה על הראש, אעשה פרצוף מסונוור מהשמש. כל כובע שחבשנו הוציא מאיתנו פרצוף אחר לדמות אחרת. היה כיף לראות את הילדימות שואלים שאלות ומסוקרנים לגבי התפקידים השונים.
אחרי שחבשנו כובע, ניסינו להוסיף עוד אביזר לתחפושת: לכבאי הוספנו זרנוק מים ארוך ארוך שיכבה שרפות, לשוטר מכשיר קשר כדי שיוכל לדבר עם חבריו לעבודה, לטבח קצת קמח על הפנים ומערוך ביד - וכך בכל פעם הוספנו עוד ועוד אביזרים, העמקנו בדמות והכרנו אותה היטב.
הגשת חומרים
החימר חזר אלינו לשכבה והילדימות התרגשו לעבוד בו שוב. החימר הוא חומר נפלא, העוזר לילדימות לווסת את תחושותיהם ולראות תגובת נגד מדוייקת למה שהם עשו: אם לחצתי על החימר חזק אראה את החור הענק שנוצר לי בחימר, אם אלחץ חלש אראה גומה קטנה. אם דפקתי בחימר על השולחן הוא יימעך ויהיה חלק. אם מרחתי אותו אראה פס דק על השולחן. מה אני בעצם רוצה לעשות?
לשכבה נכנס גם חומר חדש: נייר הכסף. נייר הכסף הוא כמו מראה. הדבקנו נייר כסף על השולחן וצבענו אותו בצבעים שונים בכדורי צמר שטבלנו בצבע! הסתכלנו על עצמנו במראה הצבעונית, ראינו איך הפנים שלנו צבועות בבבואה והתפקענו מצחוק!
ערבית בגן!
השבוע למדנו שיר כיפי במיוחד בשפה הערבית!
זא׳ף זא׳ף זא׳ף ביל טריא לא תווא׳ף- למחוא כפיים וכלום לא יעצור את מחיאות הכפיים.
זא׳פה על ימין- מחיאת כף לימין
זא׳פה על שמאל - מחיאת כף לשמאל
זא׳פה לאודאם - מחיאת כף קדימה
זא׳פה לוורא- מחיאת כף אחורה
וואחד- אחד
תנין- שתיים
תל אתה- שלוש
ארבעה- ארבע
השיר מלמד על כיוונים ומקצבים והילדימות התחברו במיוחד ורקדו עם השיר. היה ממש כיף!
בהמשך ל"מוכר הכובעים" ול"מלך אמר" שקראנו השבוע, התחלנו לשחק גם גירסה מפושטת של "המלך אמר": המחנכת אמרה פעולה וביצעה אותה והילדימות היו צריכים לבצע את הפעולה אחריה.
הילדימות מאוד נהנו מהמשחק, שאינו רק מצחיק ומהנה, אלא גם מאחד את הילדימות ונותן להם הרגשה של קבוצתיות, תוך כדי עבודה על ההקשבה ועל קשר עין בתוך קבוצה.
מחכות לראותכן בשבוע הבא, בו נתמקד בי ובסביבה שלי,
צוות שכבת הצעירים - חולוד, חווה, גבי, ענת, רבקה והילה
שכבת הבוגרים
השבוע חגגנו את פורים בגן, ורוח שטות פקדה את כולנו! עשינו פרצופים וקולות, חיקינו חיות ואנשים, סיפרנו סיפורים ושטוזים, והרבה גם חבשנו כובעים שונים והתחפשנו. מיד נפרט, אבל קודם כמה הודעות קצרות:
- שקיות כביסה: למענכם, למען הילדימות ולמעננו, ממש מבקשות להכניס לתיק שקית כביסה ריקה (רצוי רב-פעמית, גם בגלל הסביבה וגם כיוון שלילדימות יותר קל לרוב לתפעל אותה) לתיק. הרבה יותר נעים להפריד בין הבגדים הנקיים לבגדים המלוכלכים. את הבגדים הנקיים אפשר להניח מקופלים בתיק, ולהוסיף לצידם שקית. מזכירות כי אנו מעודדות את הילדימות לעצמאות בניהול התיק שלהם – ככל שהתיק יהיה ארוז בצורה יותר מסודרת ונגישה להם, כך יקל עליהם למצוא מכנסיים/חולצה להחלפה ולהכניס את הבגדים המלוכלים לשק הכביסה.
- בגדים להחלפה: מזכירות כי אנחנו עדיין קצת בחורף, בבוקר ובסוף היום קריר, ואם ילדימות נרטבים ברצוננו להחליף להם בגדים במהרה, ולכן מבקשות 2 סטים של בגדים להחלפה, כולל סווטשירט, והכי חשוב – גרביים! ממש לא נעים להתהלך בגרביים רטובות...
- שמות: אמנם לרוב הילדימות מזהים את הרכוש שלהם, אבל למקרים שלא, אנחנו זקוקות לשמות על הציוד כדי לדעת להחזיר לכם כל דבר למקומו ולעזור לילדימות למצוא אותם בעת הצורך. על מה צריך לכתוב שמות? ה-כ-ל. בקבוק, תיק, חיתולים (אם יש), נעליים, בגדים. אנחנו מאוד רוצות לעזור לכם לשמור על הציוד של הילדימות, אבל אנחנו זקוקות לעזרתכם!
- מחר יום ראשון: לא לשכוח סדינים נקיים ובקבוקים מלאים!
ועכשיו בחזרה לשבוע החגיגי שלנו:
פורים נפל עלינו בתקופה שהיא בעצם עדיין קצת תקופת הסתגלות – כך שהקפדנו יותר מהרגיל להתייחס לחג המבלבל הזה בעדינות. ארגז התחפושות אמנם עבד שעות נוספות, אך עיקר ההתמקדות שלנו הייתה בפנים שלנו ובפרצופים הרבים שהן יכולות לעשות, ברגשות שהן יכולות להביע, ובתפקידים השונים שאנחנו יכולים לשחק. אבל העיקר – בסופו של דבר, אני נשאר אני.
את השבוע פתחנו עם עמדת איפור של אחינועם, שאיפרה את מי שרצו לפי בקשתם. התבוננו בתהליך וראינו איך אט-אט פניהם של חברינו נצבעות. הילדימות התבוננו בעצמם במראה תוך כדי ובסוף התהליך, וצהלו לראות פתאום חבר נכנס עם פרצוף של חתול! צחקנו ונזכרנו בכל מיני שטוזים: שבלול וחתול יצאו לטיול! פעם אבטיח נרדם על השטיח!
שטוזים – שטויות בחרוזים (בהשראת דתיה בן דור האהובה) הופיעו בכל פינה. חלק מהם הגיעו ישירות מספריה של דתיה ("ככה זה בעברית", "ספר השטוזים של דתיה") וחלקם הומצאו על המקום הן על ידי המחנכות והן על ידי הילדימות עצמם! נסו גם אתם, זה ממש כיף! רק חשוב שבין שם עצם אחד למשנהו יבוא גם פועל, כך יותר קל לזכור את החרוז!
כובעים למכירה
ספר נוסף שכיכב אצלנו השבוע היה "כובעים למכירה" מאת אספיר סלובודקינה (או "מוכר הכובעים"). זהו ספר המבוסס על סיפור עם ותיק:
מוכר הכובעים יצא למכור את כובעיו בכפר. כשהגיעה שעת הצהריים המוכר התעייף והלך לנוח תחת עץ גדול. את כל כובעיו הניח על ראשו ונרדם. בזמן שישן, העץ התעורר לחיים והמון קופיפים שובבים ירדו מטה, התבוננו במוכר והתעניינו בכובעים שעל ראשו. המוכר התעורר וגילה שאין כובעים על ראשו. היכן הם?
מעל ראשו נשמע ציחקוק. המוכר הרים את ראשו וראה קופים עם הכובעים לראשם.
מה עשה המוכר? ומה עשו הקופים?
במהלך השבוע תירגלנו את מיומנויות המשחק שלנו והצגנו לחברינו את הצגת מוכר הכובעים. בשלב הראשון הצגנו כשהמחנכת היא המוכרת והילדימות הם הקופיפים השובבים. הבאנו כובעים שונים ודאגנו שהמוכר/ת יהיו עיפים והקופיפים שובבים. כל מה שמוכרת הכובעים עשתה - כך גם הקופים.
רקעה ברגליה וכך גם הם, נפנפה בידה וכך גם הם. צחקה בקול גדול והילדימות חזרו אחריה. לבסוף בייאוש זרקה המוכרת את כובעה על הרצפה – וכך גם הקופים! המוכרת יכלה לאסוף כובעיה מהרצפה ולהמשיך בדרכה!
הסיפור סיפק לנו הזדמנות לתרגל חיקוי, תוך כדי צחוק ושעשוע מרובים, וגם לימד אותנו שלפעמים הפתרון לבעיה שלנו נמצא בכיוון בכלל לא צפוי!
פורים בגן ילדי הטבע
ביום שני, הגן שלנו גם התחפש – הכיתות והחצר לבשו בגדי חג, והילדימות גילו פינות חדשות שאפשר להתחבא בהן! הילדימות ראו את הבד הגדול שנפרש בכיתה הכחולה, ושאלו – מה זו הצורה הזו? נתנו לדמיון לרוץ וחשבנו על המון אפשרויות! האיגלו שלנו התכסה אף הוא בד חגיגי, והילדימות נהנו לנוח להם ב"ארמון" החדש.
וביום שלישי עשינו "יום הפוך"! מה בעצם זה אומר? הלכנו מהסוף להתחלה! הגענו לגן לבושים פיג'מות, וגילינו שבכיתה הצהובה יש מזרן ענקי פרוש לכל אורך הכיתה! נשכבנו ונחנו קצת במזרן, חיכינו שיגיעו עוד חברימות. שרנו שירי ערש, סיפרנו סיפורים, שיחקנו בפנסים, השכבנו את כל הבובות לישון – וכשסיימנו, חיכתה לנו "ארוחת ערב" – בנוסף לאוכל הרגיל של ארוחת הבוקר, הצטרפה לה דייסה חמה עם פירות.
ביום רביעי כבר התחלנו להתכונן למסיבת יום חמישי: התחפשנו הרבה, חבשנו כובעים שונים ומשונים וניסינו לשחק את התפקידים השונים של הכובעים. חלק מהילדימות כבר הגיעו מחופשים כבר ביום רביעי! ביום חמישי, רוב הילדימות הגיעו מחופשים ומרוגשים, ובילינו את הבוקר בהצגת התחפושות זו לזה. אפילו הבצק שלנו התחפש ולבש צבעים רבים וחגיגיים!
מתוך הכרה בעומס הרגשי של תחפושות על הילדימות, חגיגות פורים אצלנו בגן מוגבלות בזמן – בארוחת הבוקר או מיד לאחריה כל הילדימות כבר פשטו את התחפושות, והמשכנו את היום כהרגלנו – כי כאמור, אני תמיד נשאר אני :)
אחרי שחזרנו לעצמנו, בשבוע הבא נתמקד בכך – אני והסביבה שלי. נצא מהעצמי שלנו ונחשוב על הסביבה שלנו – האנשים הקרובים המקיפים אותי, הבית והגן, העצים שמסביבי, ועוד...
ובינתיים – שבוע נפלא מכל צוות שכבת הבוגרים:
שיר, ימית, מיכל, אורטל, רוני ותמר